אי בוקים

מלפפונים חמוצים במונגוליה – סיפור מאת הללי סמדר

18/03/2020

מתרגשת להזמין אתכם דווקא עכשיו, כשסגור ובין קירות, לקחת הרבה אוויר ולצאת איתי למרחבי אינסוף פראיים עם הסיפור הראשון שאני משחררת- “מלפפונים חמוצים במונגוליה”.

הלוואי שתאהבו 3>

 

על הסיפור: 

כשאלי ישבה בסלון ביתה, ספונה עמוק בתוך חייה הקטנים והלגמרי רגילים, וחלמה בעיניים פקוחות על הערבות הצחיחות של מונגוליה הרחוקה, היא לא שיערה בנפשה שאלה בדיוק יהיו הנופים והרקע לדרמה הגדולה של חייה, בעת שתמצא את עצמה, בהפתעה, נפרדת סופית מאהוב נעוריה ואבי ילדיה, איתו יצאה כמה שנים קודם לכן למסע. על רקע נופים עוצרי נשימה, בין הרים, אגמים ונהרות, כשרוחות סוערות ממעל, ועדרי סוסי פרא נדירים דוהרים מטה, תחת שמיים נדיבים עמוסי כוכבים, היא תעבור גילגול שלם של התרסקות ותקומה, כשהיא מגלה לאיטה את הכוחות העצומים הכמוסים הגלומים בה. לצידה כל העת ילדיה הצעירים, וגם חבר נפאלי יקר, שהיה שם עבורה ברגעי האמת. היכן שאיתני הטבע מתקיימים במופע הכי גולמי ועוצמתי שלהם, ומשמשים לה תפאורה עזת מבע, היא פוגשת דמויות מקומיות שמתגלות במלוא אנושיותן, ובעיקר פוגשת את עצמה בגרסתה הפראית, הלא מעובדת.

סיפור קצר הכתוב בלשון קולחת, מביא מבט מרתק אל עבר חיים אחרים, שבסופו של דבר מתקיימים בהם האלמנטים האנושיים המוכרים כל כך לכולנו.


 מתוך הספר:

“מונגוליה.. עוד הרבה לפני שיצאה לדרך, בשנים שבהן הייתה כלואה בין הקירות, של הבית, של האוטו, של השגרה הקטלנית, הייתה עוצמת עיניה וחולמת.

מדמיינת את המרחבים האינסופיים, בטנה גועשת וחזה רוחש. דמעות היו עולות.  מונגוליה. כל תא בגופה כמה אל חבל הארץ שאותו לא הכירה כלל, כאילו פיסות מנשמתה מפוזרות בו עוד מגלגול קדום אחר. געגוע לא ברור, שגדל אצלה עד שהגיע זמנו.

בקיץ 2013 סוף-סוף בשלה השעה. שבועות קודם לכן עוד התלבטה, לא הייתה בטוחה אם נכון וכדאי. אם מצבה מאפשר לה. חשבה אולי לחזור להודו, פשוט לשבת כמה חודשים בצפון איפשהו, כמו שתמיד. אבל הפעם הרגישה אחרת. ידעה שאת המסע הזה היא חייבת לעצמה, במיוחד אחרי השנה הזאת, דווקא אחרי השנה הזאת, שאותה התחילה שבורה..

……

“אני רוצה לנסוע למונגוליה”, היא אמרה, מחייכת, לגמרי מודעת לכך שזה נשמע כמו פצצה שלא קשורה לכלום.

“מונגוליה???”

“כן…. זה חלום גדול מאוד שלי. לפגוש נוודים אמיתיים, כאלה שלא צריכים להסביר את עצמם בתנועה. אני אסע לסין שזה ממש טיסה קצרה מכאן, נטייל קצת בסין, בקטנה, ואחרי חודש אחצה יבשתית למונגוליה”.

“את לא נורמלית”.

“אני יודעת”, היא חייכה.

“את לא יכולה לעשות את כל זה לבד”, הוא אמר, פניו רציניים.

“טוב, אין לי הרבה ברירה. אני רוצה לנסוע. ואני אמא אחת… אל תדאג, אני אקנה איזה ספר…..”

רוצים לקרא עוד? 

לרגל ההשקה מחיר מיוחד לחברים שלי- 22 שקלים במקום 28 שקלים. 

והסיפור במלואו (כ-80 עמודים) אצלכם בתיבה כקובץ PDF.

⇐ מומלץ להכין מראש אמצעי תשלום (כרטיס אשראי או חשבון פייפאל). מיד אחרי התשלום תופנו לעמוד ובו קבלה ולינק להורדת המסמך (יופיע בכתום). אין צורך לחכות למייל. 


מונגוליה עם ילדים, המזרח עם ילדים

למי שלא מכיר אותי: שמי הללי סמדר, בלוגרית וכותבת במקצועי. פעם הייתי אמא במשרה מלאה עם חיים רגילים לגמרי. לפני תשע שנים שברתי את הכלים, וביחד עם בעלי דאז לקחתי את הילדים (4,8,11), ויצאנו לחופשי, אל חיים של מסעות וגילויים. ואנחנו (רובנו..) ממשיכים עד היום. “מלפפונים חמוצים במונגוליה” הוא הסיפור העלילתי הראשון שאני מפרסמת. ואני מאוד מתרגשת. הסיפור הוא אמנם דמיוני, אבל מבוסס על מסע אמיתי שעשיתי עם ילדי במונגוליה. מסע שארך 40 יום, אבל לקח לי חמש שנים לכתוב אותו, ולא סתם.

haleli