בחירה נכונה של כרטיס האשראי יכולה לחסוך הרבה כסף כמו גם לשדרג את חווית הטיסות
Read More ....הנחיתה בשדה התעופה של קטמנדו החזירה אותי לאחת הסצינות מהסרט ‘קזבלנקה’. משהו עייף, בצבעי שחור לבן, שרואים שעבר עליו משהו רציני די מזמן והוא עדיין לא התאושש ממנו. גם אנחנו היינו פחות או יותר במצב הזה. מעבר מאירופה בטיסה לניו דלהי, שם העברנו את הלילה על הספסלים המבריקים בשדה התעופה החדש (חוויה בפני עצמה) ומשם […]
Read More ....וינה באה לנו במפתיע. כמו דודה אהובה ומפנקת ממרחקים שדופקת על הדלת ללא אזהרה מוקדמת ומתנחלת לכמה ימים. תסבוכת עם הויזות להודו אילצה אותנו להגיע לעיר מרכזית באופן מיידי על מנת להסדיר את העניין. היינו עשרה ימים לפני הטיסה, לכן החלטנו להתמקם בעיר ממנה יצאה הטיסה. וכך הגענו, ברכבת לילה נעימה, אל חיקה החמים של […]
Read More ....טיול שאינו מוגבל בזמן אינו דומה לטיול שההתחלה והסוף שלו ידועים מראש. אולי יום אחד אנסה לערוך השוואה בניהם, אבל כרגע אני רוצה לכתוב על אחד ההבדלים הכי בולטים והכי יומיומיים. עניין פעוט, שבו אני נתקלת לפחות פעמיים ביום ובכל פעם מחדש מעורר אצלי מחשבות. אין קניות. לא קונים בגדים (רק כשצריך), לא קונים מזכרות, […]
Read More ....את פירנצה צריך לאכול בביסים קטנים. וכמו בכניסה לספינת הפיראטים בלונה פארק, כדאי לכתוב מעליה שלט: ‘לא לחולי לב או לנשים בהריון’. הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מתחנת הרכבת המרשימה ואפופת המעשנים שלה, היה להתיישב. אחר כך חיברתי את הילדים למכשירי קשר, אחזתי בידיהם בחוזקה וזרקתי את עצמי, יחד עם עוד כמה מאות אנשים למעבר החציה. […]
Read More ....המעבר מונציה לפירנצה לא היה קל. סחבנו יותר מדי מזוודות, שהיו יותר מדי כבדות, לאורך דרך שהיו בה יותר מדי מדרכות ומדרגות. ובעיקר, לוח זמנים צפוף שהגביל אותנו למרוץ מזוודות כמעט בלתי אפשרי בין אוטובוס לרכבת לעוד רכבת ועוד אוטובוס.. לוליטה בעלת הבית פגשה אותנו בתחנת הרכבת. חשבתי לעצמי שזה דוקא טוב שהיא פוגשת אותנו […]
Read More ....השבוע חגגנו את הריב הראשון. ריב קלאסי, בלי נספחים מיוחדים. לקח כמה שעות ונרגענו, ניהלנו את השיחה שאחרי, הבנו אחד השני טוב יותר וצעדנו עוד צעד בדרך לתקשורת זוגית אידאלית. הריב והסולחה שבאה אחריו, כמו דברים רבים נוספים, התרחשו בתוך המרחב המשותף לנו ולילדים. תוך כדי הריב, ובעיקר תוך כדי השיחה הנעימה שאחריו, חשבתי לעצמי […]
Read More ....ונציה מלאה בפיתויים. והם לוטשים עיניים וקורצים כמו גברים במועדון ריקודים. שיט תעלות רומנטי מתחת לגשרים בני חמש מאות שנה. חנויות של בונבוניירות מדיפות ניחוח שוקולד וסוכר. ארומת הקפה והיין המשכרת, פיצות ופסטות ופירות ים טריים, דוכנים עמוסי פירות שמעולם לא טעמתי, חנויות בעלי מלאכה ואמנים, תכשיטים, מוצרי נייר בעבודת יד. והכל נגיש ומזמין ומושך.. […]
Read More ....