Tag

איך לטייל בזול

Browsing

המדריך הקצר: בנגקוק ב 50$ ליום, סינגפור בהרבה פחות, וכל יעד אחר שאתם חולמים עליו.

קרואסון בפריז, גלידה בפירנצה, סושי בטוקיו, פאדטאי בבנגקוק. כן. הודו זה נחמד, אבל לפעמים בא לנו קצת לקפוץ מעל הפופיק. להתפנק במקומות האלה שהתמונות המפתות שלהם קופצות לנו מול העיניים כל פעם שאנחנו פותחים פייסבוק..למרות שאין לנו ממש כסף לזה.

ואולי דוקא יש לנו?

אני מטיילת בתקציב מאוד נמוך. 60$ ליום זה הרבה בשבילי. ולרוב אני לא מגיעה לזה.

אבל לפעמים גם לי נמאס מכפרים מרוחקים, מאוטובוסים מקומיים ומתמונות של גלי חולבת את הבפאלו בידיה הקטנות. למרות שאני מתה על זה.

אז איך אני מצליחה להכניס גם את הפאדטאי למסלול, בלי לקפוץ מעל הפופיק?

לא בעיה.

להלן המדריך הקצר לאיך לבקר במקומות שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו:

1. היעדים האלה לא נכנסים לתכנון. הם באים כשאפשרי, כשזה מסתדר. לא במכוון.

2. טיסה: הדרך הכי טובה להכניס אותם “בלי להתכוון” היא לדחוף אותם בין יעד זול אחד ליעד זול אחר. או בדרך חזרה. או בדרך הלוך.

למשל:

א. טיסה מוייטנאם לפיליפינים תעלה בדיוק אותו דבר אם תזמינו טיסה ישירה, או אם תזמינו טיסה דרך סינגפור. שלושה ימים בסינגפור זה פשוט מתבקש. הנה דוגמא:

טיסה מסייגון (הו צ’י מין סיטי), וייטנאם לסאבו, פיליפינים:

flights3sgn-ceb

לעומת זאת, טיסה מסייגון לסינגפור:

flights2sgn-sin

ואחריה, טיסה מסינגפור לסאבו:

flights1sin-ceb

ככה שיצא שטיסה ישירה עולה 142$ (והיא לא טיסה טובה, כלומר סביר שנבחר אחת טובה יותר, שעולה 231$). לעומת טיסה נהדרת, שעוצרת בסינגפור שעולה, כל הדרך וייטנאם-סינגפור-סאבו 123$.

ב. טיסה מהפיליפינים ליפן או להונג קונג, הלוך חזור, היא לפעמים כל כך זולה שפשוט חבל לפספס את ההזדמנות. תהיו עם אצבע על הדופק, כי לכל יעד יש יעד נוסף, סוג של ‘חבר טוב’ שהטיסות אליו ממש זולות.

ג. בנגקוק, למשל היא יעד מרכזי, שהרבה טיסות עוצרות בו במילא. אפשר לפצל את הטיסה לנוחותכם, להזמין טיסה לבנגקוק, לבלות בה 3-4 ימים ומשם להמשיך ליעד המקורי שלכם, עם חברת תעופה מקומית וזולה. ויש סיכוי שזה אפילו יצא לכם זול יותר מהמחיר של טיסה ישירה ליעד המקורי שלכם.

ד. עוד דוגמא- למשל- טיסה מהארץ לוינה, שלושה ימים מתוקים בוינה, ומשם ברכבת לאיטליה. עשיתי את זה. היה נפלא. ואפילו עם כלב ?.

כלומר:

תמיד תבדקו מה נמצא לכם על הדרך. מה יכול להתאפשר, בלי להעלות את מחיר הכרטיס ובצורה שתהיה לכם הכי מעשית, הכי יעילה והכי הרפתקנית ?. תהיו יצירתיים.

3. משך הזמן ביעד הזה שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו אותו, צריך להיות מוגבל מאוד. שלושה ארבעה ימים. לא יותר.

4. לינה: אחרי שניטרלנו את מחיר הטיסה, אנחנו צריכים לגמרי לנטרל את מחיר הלינה. למשל:

א. זה מה שאני עושה. תמיד. אני אף פעם לא משלמת על לינה ביעד יקר. אפס זה הסה”כ החדש.

ב. Hospitality clubs- עשו חיפוש בגוגל: שם היעד הספציפי שלכם יחד עם הצירוף hospitality club. אלה מועדונים שמציעים ארוח בחינם, גם למשפחות. הנה אתר כזה למשל.

ג. Homestays – אותו כנ”ל, רק בתשלום כלשהו. ויחד עם השהות, מרוויחים הדרכה וייעוץ של מישהו מקומי. (קראו למטה איזה כיף היה לנו בבנגקוק). הנה אתר כזה, ועוד אחד (ויש עוד מלא).

ד. נקודות הנוסע המתמיד- לרבים מהמועדונים יש, חוץ מטיסות גם הנחות וחבילות שוות על בתי מלון. זה הזמן להשתמש בהן.

5. אוכל: הכי זול יהיה פשוט לא לאכול כמה ימים.

אבל אם אתם ממש חייבים, או אם הילדים מתעקשים..

אני תמיד אוכלת הכי מקומי שאפשר. בעזרת המארח אני מוצאת את המסעדות האוטנטיות במחירים המקומיים. אל תתנו לרשימות מנקרות העיניים שרצות באינטרנט לבלבל אתכם.”10 המסעדות הטובות ביותר בברצלונה” לא מעניינות אותי. למעשה, אני אפילו לא מחפשת או מבזבזת את הזמן שלי על רשימות כאלה.

לא חייבים לבקר במסעדות היוקרה כדי להרגיש שעשינו ‘וי’ על היעד. להיפך. לכו לאכול עם המקומיים, ותראו איזה ‘וי’ תרגישו שעשיתם..

וכשתחזרו הביתה וישאלו אתכם אם אכלתם ב’סולטנה’ המפורסמת, יהיה לכם סיפור מרתק לספר על המסעדה הקטנה שמצאתם במקרה וקיבלו אתכם כל כך יפה כי הם לא רגילים לתיירים ונתנו לכם לטעום מזה ומזה וחייכו והראו לכם איך המשקה האדום הופך לסגול כשמוסיפים לו לימון וכשראו כמה אתם מתרגשים אז גם הביאו לכם לטעום מהמשקה האדום שאתם, עם כל הרצון הטוב לא מצליחים לזכור את השם שלו אבל הם מכינים אותו במקום מאיזה פרח נורא יפה ובסוף הם בכלל לא רצו לקחת כסף על הארוחה כי גלי כזאת מתוקה..ממש הזכירה להם את הבת שלהם כשהיא היתה קטנה אבל ברור ששילמתם….והם ביקשו שתבואו גם מחר ושהם יכינו משהו ממש מיוחד, ותביאי גם את הילדים הגדולים יותר, שנכיר גם אותם..       ~ סיפור אמיתי 🙂

בנוסף, כיוון שאני ישנה הרבה פעמים בדירות מאובזרות, אני מעדיפה לבשל בבית משהו טעים ומזין, ולקנות את המצרכים בסופרמרקט מקומי מבחינתי זו חוויה בפני עצמה.

6. אטרקציות ופינוקים:

אוקי, אז כיוון שהצלחנו למחוק מהתקציב את הטיסה, את הלינה וחצי מהוצאות האוכל- הרי שאפשר להתפנק בכמה אטרקציות, בגלידה שווה ? ואולי גם קצת שופינג.

בנוסף- כדאי תמיד לגגל את שם היעד יחד עם הצירוף “free” וגם “things to do for free”. אתם תופתעו מכמות ההצעות המעניינות שתקבלו.

הנה פוסט שמסביר בדיוק איך עשיתי את זה בסינגפור (האמת עשינו את זה יותר מפעם אחת..). פחות מ-50$ ליום לכולנו ביחד.

ולסיום דוגמא מעכשיו:

התכנית היתה להגיע מנפאל לוייטנאם. פיצלנו את כרטיס הטיסה לשניים: נפאל- בנגקוק, שהות בבנגקוק שלושה ימים, ואז טיסה נוספת מבנגקוק-לוייטנאם.

לינה: הזמנתי חדרים ב-homestay דרך airbnb אצל או התאילנדי. המחיר היה 40$ ללילה לשני חדרים, אבל כאמור לא שילמתי על זה בכלל.

אוכל: אכלנו רק במסעדות מקומיות, שהמארח שלנו לקח אותנו אליהן. האוכל היה מופלא, המחיר היה בערך 150-200 בהאט לארוחה. (5-6$)

עשינו כביסה בשכונה (20 בהאט למכונת כביסה שלמה, כ-0.6$ )

תחבורה: נסענו במוניות או ברכבת הקלה (42 בהאט לכרטיס היקר ביותר). המוניות בבנגקוק לא כל כך יקרות, במיוחד כשמדובר במשפחה.

חוויות: יצאנו עם המארח המקסים שלנו לסיורים בעיר, כולל צ’יינה טאון, השוק הצף, הארמון ועוד. בערב הוא לקח את הנער איתו למועדון השכונתי, לצפות בצוותא בתכנית הפופולארית ביותר בתאילנד, לפגוש את החברים שלו ולהכיר קצת את החיים האמיתיים של המקומיים.

אני והמתבגרת יצאנו לסיבוב קניות..

כמובן שגם הלכנו למסאז’ תאילנדי אמיתי, כל ערב, במכון הקטן שבשכונה. שילמתי 450 בהאט עלי ועל שתי הבנות, לשעה של מסאז’. (כ-13$ ביחד).

הנה פוסט שמספר על החוויות שלנו מנקודה קצת יותר אישית.

קיבלנו 3 ימים מקסימים, שהשאירו אותנו עם חברים חדשים, חוויות מרגשות. הרבה ידע חדש, סיפורים מקסימים, וטעם נפלא בפה.

שילמתי פחות מ-50$ ליום, בממוצע.

אולי תרצו גם לקרא איך למצוא טיסות זולות, איך אני מוצאת מקומות מדהימים וזולים או להוריד בחינם את האי בוק “איך לטייל בזול יותר” שיש בו המון טיפים.

איפה אני עכשיו: באי בוהול, פיליפינים. כמה זמן כבר: בערך שבוע

***תגידו איך אתם מרגישים עם בית מבמבוק?

לפני חודשיים בערך, כשהיינו בנפאל, חגגנו את חג ה”שיבא רטרי” יחד עם הנפאלים. זהו החג של האל שיבא, שבו מותר לעשן מריחואנה חופשי ברחובות, ולאכול קנה סוכר. זה בערך מה שעושים ביום הזה.

בערב, מתקבצים כולם סביב למדורות, טובלים את קנה הסוכר באש, ואחרי שהוא מתחמם כראוי, מוציאים אותו ומטיחים אותו כנגד האדמה. זה יוצר קול נפץ חביב (די חזק ומפחיד), וגורם לעסיס הסוכר לפרוץ החוצה, נוזלי וחם ומתוק.

ואז אוכלים אותו, כמובן.

אז הלכתי עם גלי למדורה, עם חברים ועם חבילה מכובדת של קני סוכר לפוצץ. זה לא כל כך פשוט, העניין, וצריך קצת להתאמן. גלי ניסתה אחד ועוד אחד ועוד אחד, ובכל פעם השתפרה וקול הנפץ יצא חזק קצת יותר וקנה הסוכר הפיק יותר עסיס.

אני רק עמדתי שם והבטתי בה.

“אמא, בואי תנסי”, היא קראה לי. “אמממ…”, גמגמתי, “לא בא לי..”. “למה?” היא שאלה. “זה מפחיד אותי”, עניתי. ואז היא נעצרה, נעמדה, הביטה בי ואמרה: “את חושבת שאותי זה לא מפחיד??”.

♦♦♦

בשבוע שעבר חזרנו לפיליפינים אחרי שנתיים. בפעם הקודמת שהינו בה כמעט חצי שנה, ובכלל לא הרגשנו. התחלנו הפעם בסאבו, אצל משפחה שאנחנו מכירים. לגלי יש שם חברה שהיא מאוד אוהבת ושמחתי שהן חזרו לשחק באהבה ובחדווה כאילו לא עבר זמן בכלל. לחברה הזאת קוראים wish, והיא גדלה אצל סבתא, יחד עם אחיה בן השנתיים. ככה זה בפיליפינים. אמא עובדת בשוויץ. אבא חי אצל ההורים שלו. והילדים גדלים אצל סבתא.

אחרי כמה ימים עברנו לאי אחר, קטן יותר אבל קרוב, מרחק שעתיים במעבורת. שמחתי לעלות שוב על הים, אחרי תקופה ארוכה.

אז אנחנו עכשיו גרים בכפר דייגים קטן, באי שנקרא בוהול, בבית פיליפיני עשוי במבוק, עם וילונות צדפים וקישוטים מעץ. לבית יש חוף פרטי מקסים, מוקף בשוניות דגים מרהיבות, וחצר עם עצי קוקוס. יש מטבח מאובזר, סלון (עם טלויזיה), ושלושה חדרים לרשותנו.

♦♦♦

בסוף השבוע פורסמה כתבה שכתבתי ל”ישראל היום”. את הכתבה כתבתי מזמן. למעשה, היא נכתבה מספר פעמים, לאורך כמה שנים (כן, שנים..), ולקח הרבה זמן עד שהצלחתי לשחרר אותה. אני חושבת שזו הכתבה שהיה לי הכי קשה אי פעם לכתוב. מעולם לא כתבתי על עצמי, או חשפתי את עצמי בצורה כזאת. ולא היה לי פשוט. בכלל לא. למעשה, כמעט ביטלתי אותה (שוב) ממש שניה לפני שהיא פורסמה. אבל בסוף נזכרתי בגלי, ובאותם רגעים בהם היא ניגשה אל קנה הסוכר הלוהט, והטיחה אותו באדמה. נזכרתי בשניות האלה. ובעיקר נזכרתי במה שהיא אמרה לי אחר כך.

♦♦♦

משהו קטן:

לכבוד יום העצמאות אני רוצה לתת לכם קצת מידע בנוגע לכתיבת מאמרים בתשלום, למען כל מי שמתעניין בזה . אז הנה אתר שמשלם כסף לא רע בכלל על כל מאמר, וכל אחד, ממש כל אחד יכול לכתוב בו. ובנוסף, אני מציעה את האי בוק שלי בחינם, לכל מי שרוצה. מכיוון שאין כאן אינטרנט כזה להיט, אני הולכת בימים הקרובים לרכז את כל המעוניינים ולשלוח מייל אחד לכולם ביחד. אז שלחו לי מייל עם כותרת “כסף בטוח” ואשלח לכם את האי בוק בתוך כמה ימים.

כמה שילמתי השבוע:

אני כמעט לא מוציאה כאן כסף. יוצא לי בערך 15$ ליום.

שאלה ששאלו אותי השבוע:

איך מתחילים לתכנן טיול ארוך בחו”ל עם ילדים? מאיפה מתחילים?

אני תמיד ממליצה להתחיל עם רשימת החלומות. אחר כך להחליט על היעד הראשון, מתוך הרשימה. אחרי שהחלטתם עליו- הכל נהיה קל, ברור וזורם יותר. הזמינו כרטיסי טיסה והפכו את החלום למציאות, בדקה אחת. :-).

מבחינה מקצועית:

במרפסת התחתונה יש נקודה אחת שבה אפשר לקלוט אינטרנט כמו שצריך. לכן הצלחתי לקיים כמה פגישות ייעוץ (60$ לפגישה), באמצעות שיחות סקייפ. ממשיכה לקדם את האתר שלי באנגלית. ובעיקר עניתי למליון מיילים, הצעות חברות ופניות אישיות בפייסבוק שהגיעו בעקבות הכתבה. שלושה ימים הייתי עם דמעות התרגשות בעיניים, בגלל כל המילים המחזקות והמעודדות שכתבו לי.

 וגם כמה זמן יקח להתארגן על זה..

הרבה זמן שאני מחכה לכתוב לכם את זה. הרבה זמן שאני הופכת והופכת ושואלת ומתייעצת ומנסה לקשור קשרים עם אנשים שלדעתי יכולים לעזור.

מיילים רבים שהסתיימו במילים: ‘אני רוצה לאפשר את החלום הזה לכולם. לכל מי ששואל, לכל מי שפונה אלי. שתהיה לי תשובה. לא תשובה טובה. לא ,זה לא מספיק. אני רוצה תשובה מעולה. משהו מצויין’.

ובתכל’ס…כל מה שהייתי צריכה הוא להסתכל טוב טוב על עצמי. ולקחת את הנסיון שלי, את כל הידע שצברתי, ופשוט לנסח אותו בצורה ממוקדת ופשוטה. כזאת שגם אני אבין אותה בסופו של דבר.

אז להלן מה שאני הייתי עושה, ארבע וחצי שנים קודם, אילו ידעתי את כל מה שאני יודעת היום, ואילו היה מישהו שיכול היה לספר לי על זה:

שני צעדים עיקריים. זה הכל.

  1. לבנות מערך הכנסה פאסיבי, מבוסס אינטרנט, שמניב לי כמה אלפי שקלים בכל חודש.

אני יודעת. כבר זה נשמע כמעט בלתי אפשרי. אבל היום אני יודעת- שזה הרבה הרבה יותר קל. היום אני יודעת שכל מי שיפנה אלי- תהיה לי תשובה מאוד פשוטה בשבילו.

א-ב-ל. זה לא בחינם. וזה לא יכול להיות בחינם כי מדובר במערך מושקע, ורציני. וכמו כל דבר בעל ערך- גם בזה יש להשקיע. לא הרבה. אבל כדי להתחיל להשתחרר מהתשע עד חמש חייבים להבין, שזה יעלה לנו גם קצת כסף.

כמה זמן מראש כדאי להתחיל כדי להגיע למצב של רווחים?

אני ממליצה להתחיל כשנה לפני התכנון לצאת לחופשי.

כמה זה אמור לעלות בערך?

אני יכולה לאפשר לכם את זה ב-2000$ או בפחות (תשלום חד פעמי). יותר מזה זה לא יעלה. העלות היא כל מה שתצטרכו להשקיע כדי להרוויח בסופו של דבר (בתוך כשנה) הכנסה חודשית קבועה.

כמה אפשר להרוויח אחרי שנה?

זה תלוי. בערך בין 1000$ ל-2000$ לחודש.

2. בניית פרנסה בטוחה, מבוססת אינטרנט, קבועה וחודשית.

וזה מה שיעשה את ההבדל. למצוא עבודת פרילאנס, כלשהי, לא ממש משנה איזה או באיזה תחום. תשלום לפי שעה. לקוח אחד, שניים, שלושה. כמה שיתאים לכם. זה הבטחון שאתם צריכים, הצד הברור, הידוע מראש, הקבוע. זה שאתם שולטים בו, במקום שהוא ישלוט בכם.. :-).

תתחילו מהעבודות הכי זניחות ופשוטות. מלאו טבלאות אקסל, שלחו מיילים עפ”י בקשת הלקוח, העתיקו-הדביקו לינקים. לא משנה באמת. רק תתחילו. שימו רגל שם. ולאט לאט אתם תראו שהדברים מתקדמים, שאתם צוברים נסיון ובטחון, שהמחיר שתדרשו לשעה ילך ויעלה, שמספר הלקוחות יגדל.

כמה זמן מראש כדאי להתחיל?

אני ממליצה להתחיל כשנה מראש. בזמנכם הפנוי, לאט לאט. רק תתחילו. אין לכם מושג כמה בטחון וכמה סיפוק זה יתן לכם. באמת. אפילו אם בהתחלה תרוויחו רק דולרים בודדים. תהיה לכם שנה לבסס קשרים, להוכיח את עצמכם, לעלות במחיר, ולחסוך בנתיים את כל הכסף הזה שאתם מרוויחים.

כמה זה אמור לעלות בערך?

כלום. פנו אלי, ואני אוכל לעזור ולהפנות אתכם לאנשים שמחפשים עובדי פרילאנס.

כמה אפשר להרוויח אחרי שנה?

גם זה תלוי :-). תרוויחו לפחות 10$-15$ לשעה (בדרך כלל יותר). אני יודעת. זה לא הרבה. אבל אני מסתכלת על זה במונחים של טיילת. וכשאני עושה חישוב, ששעתיים עבודה ביום מרוויחות לי 2000-3000 רופי נפאלי, שזה כל מה שאני צריכה כדי לכסות את ההוצאות שלי ליום אחד…אז זה נראה אחרת.

אגב, תשלום “בטוח” יכל להגיע לא רק מעבודות פרילאנס. אפשר גם להרוויח סכומים יפים מכתיבת מאמרים, למשל. או מתרגום. או מכל אלה ביחד (מה שאני עושה..בשלב זה של חיי אני לא לוקחת סיכונים ולא אומרת ‘לא’ לשום דבר..)

השילוב של שני הערוצים האלה הוא זה שיביא אתכם בבטחה, בשלווה, אל הצד השני. שני הערוצים האלה יכולים להתנהל מכל מקום, בכל זמן, ללא שום מגבלות. אני משתדלת לעבוד כמעט בכל יום. בכל יום להרוויח אפילו קצת. כך אני מרגישה שהכל בסדר בשבילי :-). זה לא תמיד יוצא. (לפעמים אני קמה בבוקר ופתאום מזמינים אותי ללכת לטפס על צוקים וכל היום שלי נראה אחרת לגמרי מאיך שחשבתי שהוא הולך להיראות..) וכמובן שיש כאלה שיעדיפו לעבוד יום אחד שלם בשבוע, ואת שאר הזמן לבלות על שפת הבריכה בשקט. אבל השנה שבה תתלמדו ותבססו את המערך הזה- תתן לכם די והותר זמן ללמוד מה הקצב שלכם, באיזה שעות קל לכם יותר לעבוד, ומה סדרי העדיפויות שעובדים בשבילכם.

וגם אם המערך הפאסיבי שבניתם תופס תאוצה (להלן סעיף 1), והרווחים ממש מספיקים לכם (וזה בהחלט יכול לקרות)- אל תתנשאו. תמשיכו לשמור על עבודה כלשהי כל הזמן.

אם הכל ילך חלק- בתוך כמה חודשים יכנסו לחשבונכם סכומי כסף נאים אותם תוכלו להפנות לחיסכון עבור הטיול (אני תמיד ממליצה לצאת עם חסכון כלשהו שמור בצד) וגם לממן את כרטיסי הטיסה.

כתבו אלי