Tag

לטוס עם ילדים

Browsing

הפעם הראשונה שטסתי עם פעוט היתה כשהבן הבכור שלי היה כמעט בן שנתיים. טסתי איתו לבד לפאריז. לא זוכרת שחששתי מזה יותר מדי, אבל מצד שני- עברו כבר למעלה מ 12 שנה מאז וסביר שהדחקתי..זה היה לפני עידן המסכים האישיים ואני זוכרת שהוא העביר חלק גדול מהטיסה מאזין לאוזניות (שהיו ענקיות עליו), מחליף ערוצים ברדיו הזה שהיה פעם ‘חבילת המולטימדיה’ שהגיעה עם המטוס..

מאז נולדו עוד שניים וצברנו, ארבעתנו, שעות טיסה רבות. כולל מסעות בין שדות תעופה של למעלה מ-24 שעות.

אבל אתם הרי לא כאן כדי לשמוע את סיפורי הטיסות עם הילדים שלי.

אתם כאן כדי לקבל טיפים. אז הנה:

1. אם אתם נוסעים לקצר ומשאירים את האוטו בחניה של שדה התעופה- צלמו את המיקום שלו. זה יחסוך מכם את הצורך לזכור לאורך כל החופשה בדיוק איפה חניתם.

2. רשמו את כל פרטי הטיסה, הכתובת אליה אתם נוסעים וכו’ בלוח השנה של הטלפון, תחת התאריך המיועד.

3. ילדים קטנים שאפשר לשאת במנשא- זה המקום הבטוח ביותר עבורם לאורך כל התהליך בשדה התעופה.

4. עגלות העלו איתכם לאולם היוצאים והפקידו אותן אך ורק בעת העליה למטוס. כך גם תבטיחו לעצמכם את הזכות לקבל את העגלות מיד כשתרדו מהמטוס לאחר הנחיתה.

5. סמנו את הדרכונים שלכם בסימון אישי לכל אחד. אפילו רק במדבקה קטנה בצבע שונה לכל בן משפחה, בפינה השמאלית העליונה (של הכריכה כמובן). זה יעזור לכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים.

6. הקדישו תיק אחד לכל מכשירי החשמל והסלולארים וכל הדברים שמבקשים מאתנו בדרך כלל להוציא מהתיק בתחנות הבטחון. הפקידו עליו מבוגר אחראי. מעבר לתיק הזה, אני אוהבת שכל ילד נושא איתו תיק אישי משלו.

7. שימו בתיק של כל ילד בקבוק מיץ/מים קטן. הקפידו שהם יגמרו לשתות אותו עד שתגיעו לתור של הבטחון. כך תהיו בטוחים שהילדים שתו לפני הטיסה (חשוב). שמרו את הבקבוקים הריקים לכל אחד בתיק שלו. אחרי העליה לאולם היוצאים קנו בקבוק מים גדול ופזרו את המים בין הבקבוקים. כך תדעו שהילדים יכולים לשתות מתי שיחפצו, בלי קשר לזמני המראה/נחיתה/יש דיילים/אין דיילים בסביבה.

אם נגמר- אפשר לבקש מהדיילים שימלאו את הבקבוק הקטן במיץ או במיים. בנוסף, לפני הנחיתה הקפידו שהבקבוקים יהיו מלאים. לפעמים לוקח זמן עד שמגיעים למקום שבו אפשר לקנות שוב שתיה. זה ירגיע אתכם גם אם תראו לפניכם תור ארוך בנקודת מעבר הגבול.

8. היום בעידן המסכים האישיים טיסה עם ילדים היא גן עדן. הילדים פשוט מרותקים למסך. אבל למקרה שלא- חוברות צביעה קטנות, מדבקות וצבעים פשוטים הם פתרון שלא מלכלכך, לא מתפזר, לא שוקל ולא תופס מקום. תעסוקה לשעות. 

הילדים יוכלו להקדיש את היצירות לדיילות הנחמדות.

9. טיסה עם תינוקות או ילדים קטנים- שקלו משלוח חבילה למלון או לכתובת שאליה תגיעו ביום הראשון בטיול שלכם. אם מדובר במדינה מערבית פשוט השתמשו בשירות משלוחים של הסופר הקרוב לאותה כתובת. שלחו לעצמכם חבילה של חיתולים, מגבונים ודברים שימושיים אחרים שחבל לסחוב איתכם לאורך כל הדרך. ושיהיו מוכנים ומחכים עבורכם כשתגיעו.

במקומות רבים ניתן גם לבקש זאת ממנהלי המלון או האכסניה. הסבירו שאתם מגיעים עם ילדים קטנים, אחרי טיסה מעייפת ואם אפשר לדאוג לכמה דברים בסיסיים שיחכו לכם בחדר או בקבלה. בעיקר אם אתם מגיעים מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה..

אפשר להגדיל ולעשות ולבקש גם שיכינו עבורכם ארוחה קלה מראש. הידיעה שמחכה לכם בחדר ארוחה וכל הדברים הבסיסיים שאתם צריכים תרגיע אתכם מאוד לאורך כל הדרך.

10. נסיעה לתקופה ארוכה או עם הרבה מטען: בזמן משלוח המזוודות בשדה התעופה הניחו על המשקל את המזוודות על פי הכובד שלהן. את הכבדה ביותר הניחו ראשונה וכך הלאה. כך, אם תיאלצו להוציא מעט ממזוודה אחת ולהעביר לשניה תוכלו לעשות זאת בקלות. (מזוודות שנשקלות ראשונות, מתוייגות ונשלחות עוד בטרם שאר המזוודות נשקלות. יכול להיות מצב שבו המזוודות הקלות כבר נשלחו, והמזוודה הכבדה נותרה אחרונה ואם תתבקשו להוציא ממנה קילו או שניים תתקלו בבעיה..).

11. אם יש לי לילה להעביר בשדה התעופה בין טיסות, אני תמיד מבקשת מהדיילות בטיסה הראשונה לקחת איתי את השמיכות (יש שמחלקים חינם ויש שמבקשים שאחזיר למשרדי החברה לפני הטיסה הבאה). כך אני יודעת שהילדים יוכלו לישון בנוחות ובנעימות גם אם זה על ספסל בשדה תעופה סואן. אני מחפשת מקום שקרוב לשירותים ומרוחק מהתנועה הראשית.

12. הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים לאולם היוצאים ולדיוטי פרי הוא לבדוק איפה נמצא השער לעליה למטוס. אנחנו מתכווננים, מבינים מי נגד מי וכמה זמן ייקח לנו להגיע אליו. בודקים כמה זמן נותר עד לעליה למטוס ומתכננים את הזמן לפי זה.

13. טיסה היא הזמן האופטימאלי לשלוף את כל הדוגמיות ששמרנו במשך חודשים בארון. קרם פנים בשפופרת זעירה, משחת שיניים פצפונת, טיפת בושם. את כל המיכלים הגדולים הכניסו לתיקי המטען וקחו איתכם בתיק רק כמה דוגמיות שבמצבים מסויימים עשויות לשדרג לכם את התחושה ואת חווית הטיסה לחלוטין.
שימו לכל ילד בכיס מגבון לח באריזה אישית. שיהיה.

14. חלק משדות התעופה דורשים טפסים מיוחדים להגשה במעברי הגבול. גם ליציאה וגם לכניסה. בררו מראש את הדרישות באתרי האינטרנט של שדות התעופה, של חברות התעופה או באתר המידע של השגרירות במדינת היעד שלכם. במידת האפשר הדפיסו את הטפסים מראש ומלאו אותם עוד בבית. זה יחסוך לכם כאב ראש רציני. אם לא, שאלו את הדיילת במטוס מספיק זמן מראש אם יש לה טפסים למחלקת ההגירה. לוקח זמן למלא חמישה או שישה טפסים ועדיף לעשות זאת בנוחות במטוס, ולחסוך זמן בשדה התעופה.

15. ברשימות ובאתרים רבים ראיתי שמציעים לתת לילדים מתנות קטנות במהלך הטיסה, כדי לשמור עליהם עסוקים. אני חושבת שזה לא כל כך עובד. ילדים שלא רגילים לטיסה ימצאו את עצמם נרגשים במיוחד במילא. הם יהיו עסוקים בסביבה החדשה שלהם, ובהתרגשות מהעתיד הלא נודע אליו הם יוצאים. לאתגר אותם גם עם מתנות רק יוסיף לרמת ההתרגשות הגבוהה וישיג לדעתי תוצאה הפוכה. מוטב לתת להם להתרגש ולחקור את כל הדברים החדשים שהם נחשפים אליהם, לשתף איתם פעולה, לענות על השאלות שלהם ולהכיל את כל החוויה הזאת עבורם עם אנרגיה רגועה, בטוחה, ומאפשרת. לתת להם להרגע בקצב שלהם. זה יגיע. ואז סביר שהם פשוט ירדמו.

16. בררו מראש כמה עולה נסיעה משדה התעופה לכתובת אליה אתם מעוניינים להגיע ביעד אליו טסתם. אם לא הספקתם או לא מצאתם- תמיד אפשר לשאול מקומי שטס איתכם על אותה טיסה. בכלל, מומלץ מאוד ליצור קשר כבר בטיסה עם אנשים שגרים במקום אליו אתם טסים, לשאול אותם שאלות ולקבל מהם מידע ‘פנימי’. לפעמים גם תצא מזה חברות 🙂 .

 קפצו הלאה למאמר הבא בתור: קניתי כרטיסי טיסה, עכשיו מה?

 

לפני כמה חודשים יצאה חברת תעופה אמריקאית בסרטון (לכבוד ה-1 באפריל) שמציע שירות חדש המושיב את הילדים בבטן המטוס כך שההורים לא יצטרכו להתמודד איתם במהלך הטיסה.

צחקנו מלא.

כי אין מה לעשות. על מנת להעביר את הילדים מהארץ ליעד החופשה המחכה לכם, אם זה בפאריז, ביוון או בקאריביים חייבים להיעזר במטוס. ונגיד שאנחנו מאוד מתרגשים מהאירוע וישבנו לילות שלמים על המסלול ועל בתי המלון, אבל אם יש משהו שפשוט אין לנו שום שליטה עליו הוא הטיסה.

לכן אספתי לכם כמה נקודות למחשבה, מנסיוני הפרטי (והעשיר), שנרכש בהרבה דם יזע ואלכוהול:

*הטקסט נכתב בלשון נקבה אך הוא פונה לכל המינים והסוגים והזהויות באשר הן.

בשדה התעופה:

ברגע שאת נכנסת דרך דלתות שדה התעופה, את הופכת להיות מאוד לא פופולארית. כמו הרובוטריקים שבהתחלה נראים כמו מכונית תמימה למדי ותוך רגע הופכים למכונת מלחמה משפריצת זיקוקים- אז כזה. כי בכל הקשור לתעופה- אף אחד לא אוהב משפחות. בעיקר לא מי שעומד בתור מאחורייך. את תסתכלי עליו ותראי מבט מיוסר בעיניים שסופר כמה מזוודות בדיוק יש לך ומכפיל בכמות הילדים והתוצאה היא שהוא הולך לחכות המון זמן עד שכל העדר הזה יגמור שם בדלפק. והוא רואה איך הקפה בסטארבאקס הולך ונגוז לו מול העיניים וזה שבר גדול. לכן היי לפחות אמפאטית ותחזירי לו מבט של ‘כן, אני יודעת..’.

♦ השתדלי לשמור על הילדים פחות או יותר בסביבתך אבל לא יותר מדי צמודים אחד לשני כי אז הם יתחילו לריב על מי דוחף עכשיו את העגלה עם המזוודות בתור וכולם יסתכלו על הילדים הדפוקים שלך שלא מפסיקים לריב, גם בשלוש לפנות בוקר. ואחרי שהם יסתכלו עליהם הם יסיטו את מבטם אליך. ושם הוא ישאר. ויצקצק לך בעיניים בטון ביקורתי ושיפוטי ומקטין ולמה את לא משתיקה אותם כבר, ומה זה ההתנהגות הזאת ומי חינך אותם, ראבאק.

♦ מצד שני, עלייך לתפקד למראית עיין כאילו הכל בשליטה ולכן כשהקטן ממטיר עלייך שאלות במהלך כל הזמן של התור לדלפקים (והתור להגירה והתור לבטחון) הכי טוב זה לתת תשובות מאוד אינטיליגנטיות וסבלניות (זה קצת מאזן את המבטים הביקורתיים) ולחכות בשקט לוויסקי שמגישים על הטיסה.


אצלנו גם יש קטע שהקטנה נעמדת על הדרגש הקטן שניצב ממש מתחת לדלפק הצ’ק אין, כדי שהיא תוכל לראות את הדיילת ואז אני לא מצליחה ממש להשתלב שם והאחים שלה מתחילים לצעוק עליה שאמא צריכה להראות את הדרכונים ושתרד והיא צועקת עליהם בחזרה ש”בא לי לראות גם” וכבר אז אני יודעת שכל מי שעומד מאחורינו בתור מתפלל בליבו שלא יושיבו אותו לידנו.


נקודת הבטחון- כל מדינה והעקרונות הבטחוניים שלה, היינו במדינות שבהן הפרידו בין התור של הנשים לתור של הגברים, מדינות שבהן התעקשו לבדוק את הבנות שלי מאחורי וילון סגור בלי לאפשר לי להיות איתן ומקומות בהן אפילו לא היינו צריכים להוציא דברים מהכיסים. שני עקרונות תמיד מנחים אותי ברגעים האלה: 1. תיק אחד בלבד מחזיק את כל המכשירים האלקטרוניים (וגם כך הההליך של ההוצאה ואחר כך ההכנסה המחודשת לתיק הוא אחד מהרגעים המייסרים ביותר ביקום), 2. אני תמיד נבדקת אחרונה. אחרי שוידאתי שכל הילדים עברו בשלום. מקסימום יעכבו אותי ואז אני יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהילדים בנתיים יחסלו בשקט וביסודיות את הדוגמיות של השוקולדים בכל החנויות הרלוונטיות, אחת אחת.

טיסות עם קונקשיין: אם יש לכם הרבה זמן להעביר בין טיסה לטיסה ואתם רוצים לנוח מצאו פינה שיש בה גם ספסלים/כסאות מרופדים וגם שירותים קרובים. אל תתפשרו בשום אופן.

Adobe_Post_20181213_194922

רגע לפני העליה למטוס:

ודאו היטב שאתם באמת יודעים באיזה שעה ובאיזה שער עולים למטוס. וגם כמה זמן לוקח להגיע אליו. פשוט לרוץ לבד זה לא כזה בעיה. אבל עם שלושה ילדים ומליון תיקים קטנים והשקית של השוקולדים מהדיוטיפרי שלא נכנסה לשום תיק והמעיל של הקטנה והבקבוקון מים (ב-10$) שהם פשוט היו חייבים לקנות שאת בסופו של דבר מוצאת את עצמך מחזיקה ביד וכל זה כשאת צריכה פיפי כי לא הספקת לעשות..לא מומלץ. ואני אומרת את זה מנסיון. רב. מאוד. של הרבה ריצות מטורפות ברחבי שדות תעופה מהמפורסמים בעולם.


ובמיוחד- אל תתפתו לאף דוכן גלידה. גם אם זה האגן דאז. וגם אם לא ראיתם גלידה טובה כבר חודשים רבים כי טיילתם בפאקינג הודו ושם אין. פשוט אין גלידה נורמאלית. #ככהפיספסנוטיסהפעם #נשבעת


במטוס:

זוכרים שאתם נורא לא פופולאריים בשדה התעופה? ובכן. על המטוס משפחות, ובמיוחד אלה המעזים לקחת איתם ילדים קטנים, הן האוכלוסיה הכי פחות רצויה שאפשר לדמיין. אין לי ספק שיש אנשים שברגע שהם מבינים שאנחנו יושבים ממש לידם, שוקלים פשוט לרדת מהטיסה ולוותר על כל העניין.

לכן, להלן כמה עקרונות מנחים:

הקפידי בכל לשון של הקפדה שהילדים לא: יסגרו ויפתחו את המגשים מליון פעם. ישחקו עם המסך מגע כאילו הם לא ראו מסך-מגע-שלא-ממש-עובד מעולם (“אבל אמא זה לא עובד. את רואה? אני לוחצת ולוחצת ולוחצת..”). יכניסו את כפות הרגליים הקטנות שלהם בין המושב והמשענת של האומלל שיושב לפניהם. ינסו לדבר כשהם עם האוזניות בפול ווליום על בוב ספוג. ילחצו על הכפתור שמצויר עליו בן אדם. ושניה אחרי שהדיילת מגיעה לשאול אם צריך משהו (ואת תתנצלי שהם לחצו על זה בטעות), ילחצו עליו שוב. ושוב. ושוב…

אני פשוט ישבתי לא פעם ולא פעמיים כשמאחורי ילד מעצבן שההורים שלו, ככל הנראה, לא שיננו את החוקים הנ”ל. הילדים שלי, לעומת זאת הם מלאכים טהורים (וגם אני מחברת אותם עם אזיקונים לידיות של הכיסא ורואה “משפחה מודרנית” ברצף כל הטיסה).

♦ סידורי הישיבה חייבים להיות מחושבים היטב מראש. המטרה: כמה שפחות חיכוכים. ולכן שימי לב מי יושב ליד מי, כך שמקדם החיכוכים יהיה הנמוך ביותר האפשרי. אצלנו למשל, שתי הבנות לא יושבות ביחד אף פעם (“אבל אמא, עשינו תכנית לשחק ביחד כל הטיסה”.. זיבי וזיבוש. אין מצב. לא נופלת שם). אחת לידי אחת ליד האח הגדול שלה. את הריבים נשמור לנהג המונית בר המזל שיקח אותנו משדה התעופה.

♦ ילדים ישנים לא מעירים. גם לא כשמגיע אוכל.

♦ שימי לב שהילדים לא מורידים נעליים. אלא רק אם יש להם נעליים שלא מצריכות חמש דקות של נעילה מחודשת. כי בדיוק כשאת מוצאת את חלון ההזדמנויות הזעיר, שבו גם אין תור גדול לשירותים וגם אין עגלה של דיילים שחוסמת את המעבר לשעתיים, ואת מחליטה לעשות צעד אחראי ולקחת אותם לשירותים, אז הם צריכים לנעול נעליים עכשיו עשר דקות. ואת רואה איך החלון הולך ונסגר לך מול העיניים.

♦ שתי וויסקי. או וודקה. או יין. זה בחינם. ומותר לך. את בנאדם מבוגר.

יש לי עוד הרבה (אולי נפגש פעם, נשב על החוף בפיליפינים, נדבר על חוויות מהטיסות ונצחק מלא?). אבל בעיקר, והכי חשוב- אל תתייחסי לזה. אל תדפקי חשבון. כוסאמק צריכה להיות מילת המנטרה שלך מהרגע שאת נכנסת בדלתות האלה המנחשות אותך מעצמן. שיקפצו כולם. את יוצאת לחופש עם הילדים והולך להיות כיף נורא. אז צחקי, חייכי, ♥ תאהבי אותם, תתרגשי ורק זכרי מדי פעם לשלוח לכל אלה שמסביבך את המבט האמפאטי הזה של ‘כן, אני יודעת..’.

למאמר מקיף ועתיר מידע עם טיפים רבים לטיסה נעימה עם ילדים הקליקו כאן.

אולי גם יעניין אתכם לקרא איך לחפש ולמצוא טיסות זולות באינטרנט.

והמאמר הבא בתור: קניתי כרטיסי טיסה, עכשיו מה?