בלוג

בשבוע שעבר- בוץ בוייטנאם, ומה לי ולסינגפור?

21 בApril 2016

איפה אני: בסינגפור. כמה זמן כבר: יומיים

**תגידו, איך אתם מרגישים עם לטבול את עצמכם באמבטיית בוץ?

חודש בוייטנאם זה ממש טיזר. בכלל, בתור אחת שרגילה לקצב איטי במיוחד, חודש הרגיש לי כמו חופשה קצרצרה. וללא ספק התנהגתי ככה.

בימים האחרונים שלנו בוייטנאם בילינו על החוף במאסאז’ים ורחצות ארוכות בבריכה. בכל רחבי וייטנאם מוכרים מיץ שמורכב מקנה סוכר (טבעי, סחוט במקום) מעורבב עם מיץ לימון והרבה קרח. מגישים אותו בכוס גדולה, עם קש וזה עולה 5000 דונג (אפילו לא רבע דולר), והפעילות הקשה ביותר שעשיתי בימים האלה היתה לנסוע הלוך חזור ברחוב של מואי נה ולקנות את המיץ הזה, כי הילדים לא יכלו להפסיק לשתות אותו. היה ממש כיף ורגוע. רציתי להספיק לקחת אותם לדיונות האדומות, לדיונות הלבנות, ל-ferry spring אבל עד שאני נזכרת..נגמר הזמן.

ביום האחרון שלנו בחוף הבנות ביקשו ללכת לספא מיוחד, אליו אנחנו הולכות בכל פעם שאנחנו מבקרות במואי נה. זה ספא פנסי כזה, עם כל מיני ארומטי-אבנים חמות-פילינג חלב אורז ושומשום וזה.

אבל אנחנו לא עושות את כל אלה.

לא. אנחנו הולכות לעשות אמבטיית בוץ. מדובר בבריכונת קטנטונת ופרטית, אותה ממלאים עבורך בבוץ בריא למהדרין. אחרי שהבריכה מתמלאת, נכנסים אליה ויושבים במשך כ-20 דקות. יש גם משפכים קטנים שבעזרתם את יכולה לשפוך על עצמך בוץ נוזלי לרחצה מיטבית. לא היה לי קל להכנס לשם, אבל יאללה, זורמת.

(אפילו צילמנו וידאו של התענוג, מקווה לערוך אותו ולהראות לכם בקרוב). 

אחרי כמה דקות בתוך הבוץ הזה כבר התרגלנו ושפכנו על עצמנו זרמים של מי בוץ. מה אני אגיד לכם, שרק (shrek) היה גאה בנו :-).

כעבור עשרים דקות הוציאו אותנו, התקלחנו והעבירו אותנו לאמבטייה של מים מינראלים חמים מעורבים בשמנים ארומטיים. איכשהו הבנות נהנו מהאמבטיה הזאת קצת יותר..הן טבלו את הראש, הפנים, והיתה תחושה מאוד מאוד רגועה.

גם שם ישבנו בערך 20 דקות, עד שהמים התקררו. את הביקור סיימנו בבריכה המדהימה של הריזורט הזה, שכולה מים מינראלים. קיבלנו גם שתיה וארוחת צהריים. הבנות לא רצו ללכת ונשארנו שם כמה שעות. דיברנו על זה שאנחנו מרגישות כמו מליונריות.. (17$ זה עלה לי).

למחרת עלינו על האוטובוס בחזרה לסייגון (כ-5 שעות נסיעה). הגסטהאוס הקבוע שלנו היה מלא, מה שאילץ אותי לחפש חלופה הולמת. אני בדרך כלל לא מתבאסת כשקורים דברים כאלה, כי אני תמיד חושבת שאולי בטעות אמצא משהו טוב יותר. ואכן, הגסטהאוס החדש התגלה כמתוק אמיתי, ובמחיר זול יותר :-).

♦♦♦ בדרך כלל כשאני מגיעה למקום מסויים לימים ספורים בלבד, אני מעדיפה להזמין מקומות באינטרנט. כי אני יודעת שאין לי אפשרות להתמקח במילא (אין לי את קלף הזמן), ובאינטרנט יש מציאות עם הנחות גדולות. אני מזמינה דרך פייפאל, וכך מרגישה שלא ממש שילמתי (הכסף שיש לי בפייפאל הוא ברובו כסף שנכנס לי באופן פאסיבי לגמרי, כל חודש, מתכניות שותפים איתן אני עובדת). אני גם מזמינה דרך הקישור האישי שלי, וכך מקבלת את העמלה ומשלמת פחות. כך הזמנתי את החדרים בסייגון כשרק הגענו לוייטנאם, את החדרים לימים הראשונים במואי-נה, ועכשיו את החדרים לימים האחרונים שלנו בסייגון. בשאר הזמן יכולתי להגיע למלון עצמו ולהתמקח ולהוריד את המחיר לרמה שמתאימה לי, וזה מה שעשיתי (שילמתי 15$ -20$ לחדר אחרי התמקחות). השילוב הזה בין תשלום בפייפאל עבור החדרים היקרים, ותשלום במזומן עבור חדרים לתקופה ארוכה יותר מאפשר לי לשמור על תקציב מאוד נמוך. זו אחת הסיבות שבגללן אני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג. אפילו אם יש לכם רק שבועיים בשנה, הכסף שיצטבר לכם, לאט לאט וכל פעם קצת במשך כל השנה יאפשר לכם לטייל בתקציב הרבה יותר נמוך (וכך אולי תוכלו גם לנסוע יותר :-)).♦♦♦

בסייגון עשינו וי על כל מה שאנחנו אוהבים לעשות שם . שופינג, פארק המים, המסעדה עם האיטריות הצבעוניות (פעמיים ביום..). בשבילי היה לחוץ, אני לא מסתדרת עם לחץ זמנים והימים האחרונים במקום מסויים הם תמיד בלאגן מוחי, סוג של סחרחורת מנטאלית (מה עוד יש לעשות? הדפסתי כל מה שצריך? כמה כסף אני צריכה להכין? השמות על הכרטיסים נכונים? יש את מספר הטלפון של המלון שהזמנו ביעד הבא? צריך לזכור לשים בתיק את הטייגר באם למקרה שאחד הילדים יהיה מצונן על הטיסה, להוציא מערכת העזרה הראשונה את האלכוהול שלא יחרימו לי אותו כמו כל פעם, בין לבין כל אלה יש גם שני מתבגרים בבית ועוד אחת קטנה יותר שנהנית לעצבן אותם וכו’ וכו’..). אני אף פעם, אבל אף פעם לא מספיקה להפרד מהמקומות כמו שצריך.

הטיסה לסינגפור היתה סוג של בונוס. בעקרון אנחנו בכלל בדרך לפיליפינים. ובכלל, סינגפור הרי יקרה אש אז מה לי ולזה. א-ב-ל זו לא פעם ראשונה שאני עושה את הקפיצה לסינגפור פשוט כי אני לא ממש משלמת עליה. כבר לפני שנתיים גיליתי שאם אני מכניסה את סינגפור באמצע הדרך בין שני יעדים מסויימים- המחיר שאני משלמת על זה הוא קרוב לאפס. אז כשחשבנו להגיע מוייטנאם לפיליפינים פשוט בדקתי כמה עולה לי טיסה ישירה, ואחר כך בדקתי כמה עולה לי טיסה דרך סינגפור. יצא כמעט אותו דבר :-). לכן אני ממליצה לכם בחום, אם אתם מסתובבים כאן באזור, לבדוק את האפשרות להכניס את סינגפור (גם הונג קונג/טיוואן הולך) בדרך..

לא חייבים לשהות הרבה זמן. יומיים ביעד יקר מספיקים רק כדי לטעום ממנו קצת, לראות עוד מקום חדש, ולהמשיך הלאה עשירים יותר (בחוויות, חוויות :-)).

היתרון של סינגפור הוא שהויזה לא מצריכה שום מאמץ- מקבלים אותה בשדה התעופה והיא בחינם. 

כך יצא שביום ראשון אחה”צ נחתנו בשדה התעופה היחיד שגילינו עד כה שמחלק סוכריות (!!) בדלפקי הויזה לכל מי שנכנס אליו. על סינגפור, ואיך יצא שהזמנתי דירה מקסימה ויוקרתית (שלושה לילות!) ב- 37$ בלבד (גם אתם יכולים, אני ממש לא מיוחדת, והפעם פייפאל בכלל לא היה מעורב :-)), וגם איך זה מרגיש להתנשק עם דולפין – אכתוב לכם כבר בשבוע הבא.

משהו קטן

למי שעדיין לא יודע- Airbnb מחלקים עכשיו 35$ מתנה על כל הזמנה. זה לא יעבוד לכם מכל קישור, אבל אם תכנסו דרך כאן – תקבלו את ההנחה. 

איפה ישנתי השבוע וכמה שילמתי

אוטובוס ממואי-נה (בחוף) לסייגון– 120 אלף דונג למושב. כ-5$. מדובר באוטובוס שינה, למרות שהנסיעה עשויה להיות לגמרי באמצע היום. הוא ממוזג ויש ווייפיי.

גסטהאוס בסייגון– ישנתי הפעם בגסטהאוס הזה. לקחתי שני חדרים, שילמתי על שלוש מיטות עם מרפסת 22$ ועל חדר זוגי 17$ ללילה. 

אם אתם רוצים עוד המלצות למקומות לינה בוייטנאם.

טיסה ממש זולה מוייטנאם לסינגפור הזמנתי דרך החברה המקומית vietjet. היה מעולה. עלה לי 49$ לכרטיס.

שאלה ששאלו אותי השבוע

איך אני ממליצה לארוז לטיול עם ילדים?

בלי להכנס יותר מדי לעניינים של גילאי הילדים, אני ממליצה, לכל טיול מכל סוג ולא משנה כמה זמן- לארוז תיק נפרד לכל אחד. אתם כהורים, יכולים לארוז תיק אחד עבורכם, אבל בעיני, תיק נפרד לכל ילד הוא האופציה הטובה, הנכונה, והמעשירה ביותר. יש לזה כל כך הרבה יתרונות, והשלכות חינוכיות שפשוט חבל לפספס את ההזדמנות לאפשר לילדים את החוויה הזאת. כן כן, להיות אחראי על הדברים האישיים שלי, על התיק, על מה לקחת, מה לשים איפה, ועוד הרבה מאוד החלטות ועצמאות זו לגמרי חוויה בשביל הילדים. פוסט נפרד יוקדש לנושא בקרוב.

מבחינה מקצועית

בשבוע שעבר לא קבעתי פגישות כי לא יכולתי לדעת מראש מתי אוכל להתפנות. מה שכן יכולתי לעשות, בין לבין ובקטנה היה לקדם את האתר שלי (גם בעברית וגם באנגלית), השתדלתי לענות למיילים אבל לא כל כך הצלחתי להשתלט על כולם, ונתתי לרווחים הפאסיביים לעשות את שלהם. השבוע (באופן מפתיע, אין לי מושג אף פעם מהי מדיניות הלו”ז של התשלומים בחלק מהאתרים איתם אני עובדת.. זה כל פעם מפתיע אותי מחדש) נכנס לי לפייפאל סכום חביב של כמה מאות יורו :-).

haleli