המפה הקטנה שלי · האנוי
מדריך כיס לסקרנים, עם ילדים או בלעדיהם 🙂
רוב האנשים מגיעים להאנוי עם רשימה.
אגם, מקדש, רכבת, שוק לילה…
ואלה באמת מקומות יפים.
אבל אם תשאלו אותי, האנוי מתחילה דווקא ברגע שמפסיקים לחפש אטרקציות ומתחילים להסתכל על החיים.
על האנשים.
על הסמטאות.
על הריחות.
ועל הדברים הקטנים, שכמעט אף אחד לא מספר עליהם.
ריכזתי כאן כמה חוויות שאני חושבת שיוסיפו לטיול שלכם קצת גילויים חדשים ופינות חמד. לא חובה להספיק את כולן. אפילו בחירה בשתיים או שלוש מהן תאפשר לכם, אני חושבת, לראות את האנוי קצת אחרת.
הפעם חיברתי אותן לשלושה סיבובים. בכל אחד יש מקומות להיכנס אליהם, משהו לטעום, ופינות ששווה להתעכב בהן. אפשר לבחור סיבוב אחד לבוקר, או לפזר אותם על פני כמה ימים ולהשאיר זמן גם למה שמתגלה בדרך.
המפה הקטנה שלי להאנוי - בקצרה
מה מחכה כאן? שלושה מסלולים עם סמטאות, חצרות נסתרות, מלאכות יד, קפה ומשהו טעים בדרך — ומפה שמחברת את העצירות.
מאיפה מתחילים? להיכרות ראשונה הייתי בוחרת במסלול שיוצא מאגם הואן קיאם אל הרובע העתיק: קפה ביצה, בית ישן, צמחי מרפא ומרפסת מעל ההמולה.
כמה זמן לפנות? כשעתיים–שלוש לכל אחד משני המסלולים הראשונים, וכשלוש–ארבע שעות למסלול האגמים והתה, שכולל גם נסיעה. הזמנים משוערים וכוללים עצירות.
הטיפ שלי: בחרו מסלול אחד והשאירו זמן גם למה שמתגלה בדרך. לפעמים דווקא החנות הקטנה שלא תכננתם להיכנס אליה תהיה העצירה שתזכרו הכי טוב 🙂
שלושה מסלולים בהאנוי – כל אחד והאנוי שלו
המפה מראה איך העצירות מתחברות. בכל סיבוב יש גם המחשה מונפשת קצרה: פתחו אותו במפה ולחצו על כפתור הנגינה ▶. אפשר לעצור, לבחור תחנה ולקרוא עליה בנפרד.
המפה הקטנה שלי · האנוי
שלושה סיבובים בהאנוי, עם מקום לקפה
איך מחברים את המקומות לסיבוב אחד? בחרו מה מסקרן אתכם היום: סמטאות וקפה, משי וחצרות, או אגמים ואמנות. במפה תראו איך העצירות מתחברות, ותוכלו לפתוח כל תחנה בנפרד.
סמטאות, קפה וצבע
קפה ביצה, בית עתיק, רחוב צמחי המרפא ומרפסת מעל ההמולה.
משי, חצרות וקפה
חותמת עם השם שלכם, רקמה בעבודת יד וספרים שמתחבאים בקומה שמעל הרחוב.
אגמים, אמנות ותה
הליכה ליד המים, קפה עם אמנות ונסיעה לטעימת תה לוטוס. שוק הפרחים מחכה לביקור לילה נפרד.
המפה נפתחת בכרטיסייה חדשה. אפשר להחליף בה בין הסיבובים. זמני הביקור משוערים וכוללים עצירות.
הקווים במפה מכוונים לאורך רחובות ממופים. כניסות, מדרגות ומעברים בתוך מבנים אינם מתוארים כנתיב הליכה מדויק. תוספות שמעבר לקו המסומן מצוינות בנפרד בתוך המאמר.
מסלול 01 · הרובע העתיק
סמטאות, קפה וצבע – לראות איך העיר חיה
זה הסיבוב שהייתי מתחילה בו את ההיכרות עם האנוי: יוצאים מהאגם אל הרחובות הצפופים, שותים קפה ביצה, נכנסים לבית ישן וממשיכים בין צמחי מרפא, קישוטי נייר ומרפסת מעל ההמולה. על המפה הכול נראה קרוב. ברחוב, כל חלון ראווה קטן יכול להפוך לעצירה :-).
מה כולל הסיבוב:
- אגם Hoàn Kiếm
- Café Giảng – קפה ביצה
- בית המורשת ב־87 Mã Mây
- רחוב צמחי המרפא Lãn Ông
- רחוב קישוטי הנייר Hàng Mã
- Nắng Café – תצפית מעל ההמולה
לתכנון: שש עצירות, כ־1.6 ק״מ לאורך הרחובות. הייתי מפנה כ־2–3 שעות עם עצירות, ויותר לשיטוט ולקניות.
1. מתחילים ליד אגם הואן קיאם
אגם Hoàn Kiếm הוא נקודת פתיחה נוחה: המים מצד אחד, הרובע העתיק מהצד השני, וביניהם אנשים שמטיילים, יושבים ומתחילים את היום. הסיבוב יוצא מאזור כיכר Đông Kinh Nghĩa Thục, בקצה הצפוני של האגם, ומשם נכנס אל הרחובות הקטנים.
הרובע מכונה ״36 הרחובות״, ורבים משמות הרחובות קשורים למלאכה או למסחר בתחום ספציפי שהתפתחו בהם. לכן שווה להסתכל גם על השלטים: Hàng Bạc קשור לכסף ולצורפות, Hàng Gai מזוהה היום עם משי וטקסטיל, ובהמשך נגיע לרחוב של צמחי מרפא ולרחוב של מוצרי נייר. אני אוהבת להסתכל עליו כעל מוזיאון פתוח: ללכת לאט, להציץ לחנויות ולחצרות, ולשבת בפינת רחוב לצפות בחיי היומיום.
2. קפה ביצה ב־Café Giảng – כמעט קינוח בכוס
העצירה הראשונה היא ב־Café Giảng, ברחוב Nguyễn Hữu Huân מספר 39. כאן שותים קפה ביצה, cà phê trứng: קפה חזק שמעליו קרם מוקצף מחלמון ביצה וסוכר. המרירות נשארת בתחתית, והחלק העליון מתוק ואוורירי. אני הייתי נותנת לקרם וללגימה הראשונה קצת זמן, במקום לשתות הכול בדרך :-).
המשקה נולד כאן ב־1946. Nguyễn Văn Giảng, מייסד המקום, חיפש בתקופה של מחסור בחלב טרי דרך ליצור שכבה עשירה לקפה, והשתמש בביצה. עם השנים הפך המשקה לאחד הטעמים המזוהים עם האנוי. בתפריט כדאי לחפש גם גרסאות של קרם הביצה בלי קפה, כדי שגם מי שמעדיפים משהו אחר יוכלו לטעום את הרעיון.
אחרי הקפה ממשיכים אל Mã Mây. זה הזמן להסתכל על החזיתות הצרות של הבתים – עוד מעט ניכנס לאחד מהם ונראה מה מסתתר בפנים.
3. הבית ב־87 Mã Mây – חזית קטנה, בית שנמשך פנימה
הבתים הצרים הם אחד מסימני ההיכר של האנוי. מבחוץ הם יכולים להיראות כמו חנות קטנה, אבל מאחוריה נמשכים חדרים, מעברים, חצרות פנימיות וכמה קומות. המבנה הזה, שמכונה ״בית צינור״, אפשר לשלב מסחר ומגורים על אותה חלקה צרה.
בבית המורשת ב־87 Mã Mây אפשר להבין איך זה עובד: החזית פונה אל הרחוב ומשמשת למסחר, ומאחוריה חדרי המגורים והחצרות. החצרות מכניסות אור ואוויר אל עומק המבנה; בלי לראות אותן מבפנים, קשה לנחש שהן שם בכלל.
כדאי לעבור בין החדרים לאט ולשים לב לקורות העץ, לעמודים ולדרך שבה החללים מתחברים. גם הידיות, האריחים והעיטורים מספרים משהו על הבית. זו ההזדמנות להיכנס אל הבתים שעד עכשיו ראינו רק את החזית שלהם.
4. Lãn Ông – רחוב שמגלים גם עם האף
ברחוב Lãn Ông עדיין פועלות חנויות של רפואה מסורתית. בשקים, באריזות ובמגירות נמצאים צמחים וחומרי גלם מיובשים, ועל הקירות אפשר לראות שלטים ישנים. בחלק מהמקומות יושבים וממיינים, שוקלים ואורזים את החומרים. ריח הצמחים מגיע לפעמים עוד לפני שמבחינים בחנות עצמה.
הרחוב נקרא על שם Hải Thượng Lãn Ông, רופא וייטנאמי מהמאה ה־18. מסחר בצמחי מרפא עבר כאן בין דורות, והוא עדיין חלק מהעבודה היומיומית ברחוב. כדאי להתעכב על ארון המגירות ועל השמות שעליו, ולבקש מבעל החנות להסביר על מרכיב אחד שמסקרן אתכם. זו הזדמנות להכיר משהו ממסורת הרפואה המקומית, גם בלי לקנות דבר.
5. Hàng Mã – הרחוב שמחליף צבעים עם לוח השנה
מכאן ממשיכים ל־Hàng Mã, עם פנסים, קישוטי נייר, צעצועים וחפצים לטקסים ולחגים. לקראת חג אמצע הסתיו מתרבים הפנסים, ולקראת ראש השנה הווייטנאמי, Tết, מופיעים עוד קישוטים באדום ובזהב. המראה משתנה לאורך השנה, ולכן גם ביקור חוזר יכול להיראות אחרת.
לחלק מחפצי הנייר יש תפקיד בפולחן המקומי: הם מיועדים כמנחות בטקסים לזכר אבות המשפחה. לצד הפנסים כדאי להסתכל על הפריטים הקטנים שעל המדפים ולשאול למה הם משמשים. כך הרחוב הצבעוני מתחיל לספר גם על החגים והאמונות שמאחוריו.
ובין החנויות, כדאי לחפש גם את הכיתוב Ô mai: פירות משומרים, מיובשים ומתובלים, עם שילובים של חמוץ, מתוק, מלוח ולעיתים ג׳ינג׳ר. אפשר לקנות מעט מכמה סוגים ולטעום בדרך. זה אחד הנשנושים הכי מזוהים עם האנוי.
6. Nắng Café – להתיישב מעל כל הבלגן
הסיבוב מסתיים ב־Nắng Café, ב־27 Đồng Xuân. עולים קומה מעל הרחוב אל בית קפה קטן עם מרפסת שפונה לכיוון Hàng Mã. אחרי ההליכה בין החנויות, זו עצירה לשבת עם משקה ולהסתכל על מה שקורה למטה: אנשים שנכנסים ויוצאים, סחורות שעוברות, אופנועים שמחפשים דרך בין כולם.
המבט הוא אל הרחוב הססגוני, בסביבת שוק Đồng Xuân. פתאום אפשר לראות את התנועה כולה מלמעלה, בלי להיות כל הזמן בתוכה. בעיניי, זו דרך ממש נחמדה לסיים את הסיבוב.
להאריך קצת: השוק מתעורר, ואחר כך מבט אל הגשר
הסיבוב המסומן מסתיים ב־Nắng. לשיטוט נוסף, הקדישו זמן לרחובות שמסביב לשוק Đồng Xuân, במיוחד באזור Hàng Khoai. חפשו את חבילות הפרחים הקטנות שמכינים למזבחים ביתיים, את הסוחרים שמסדרים סחורה ואת המקומות שבהם עוצרים לקפה. הייתי מגיעה לאזור בבוקר, כדי לראות איך השוק מתעורר ונפתח לאט.
לקראת השקיעה אפשר לשמור ביקור נפרד ב־Serein Café. יש הרבה גגות יפים בהאנוי, אבל זה אחד האהובים עליי: המבט לכיוון גשר Long Biên ומסילת הרכבת מספר משהו על העיר שנבנתה סביב הנהר, המסחר והרכבת. הייתי נשארת גם כשהאורות מתחילים להידלק.
עוד קפה, אוכל ורחובות לשיטוט ברובע העתיק
Café Lâm ברחוב Nguyễn Hữu Huân הוא מקום ותיק שמזוהה גם עם האמנות שעל הקירות. שווה להתעכב על הציורים ועל החיבור בין קפה לאמנים, שהיה חלק מהסיפור שלו. לקפה נוסף אפשר לשמור גם את Piraha Vietnamese Tea & Coffee ואת Cafe Minh. להיכרות עם ההכנה עצמה, בדקו סדנה ב־Vietnamese Coffee Workshop.
לבאן מי: Nha Hang, Ngoc Linh ו־SJ House. לארוחה נוספת: Bún chả CỘI phố cổ: Hanoi food specialty או Tung's Kitchen. ב־Tung’s Kitchen אפשר לבדוק גם את האפשרויות לצמחונים.
לשיטוט נוסף שמרו את Hàng Buồm, Hàng Hanh ו־Lò Sũ, ואת האזור סביב Hàng Đào. ליד מקדש Bạch Mã אפשר להתחיל הליכה אחרת ברובע. בערב, Tạ Hiện הוא רחוב הבירה המוכר, ו־Tống Duy Tân הוא עוד רחוב לחיפוש אוכל. אלה אפשרויות לביקורים נוספים, מעבר לסיבוב שבמפה.
מסלול 02 · מלאכות יד, חצרות ובתים ישנים
משי, חצרות וקפה – להיכנס מאחורי חזיתות הרחוב
בסיבוב הזה נכנסים פנימה: אל חנות שמגלפים בה חותמות, אל עולם של רקמה, אל בית קפה בקומה שמעל הרחוב ואל חנות ספרים בתוך מתחם מגורים. בדרך יש גם חצר של פגודה, וסמטה שאפשר להיכנס אליה כדי לגלות עץ, באר ובית קהילה. זה סיבוב שכדאי להשאיר בו זמן לדפדף, לשאול ולהסתכל מקרוב.
מה כולל הסיבוב:
- Phúc Lợi – חותמת בעבודת יד
- Tân Mỹ Design – רקמה ומשי
- Loading T – קפה בבית ישן
- פגודת Bà Đá
- חנות הספרים Mão
לתכנון: חמש עצירות, כ־1.4 ק״מ לאורך הרחובות, וכ־2–3 שעות עם עצירות. הסמטה והגלידה שמתוארות בהמשך הן תוספות מעבר לקו המסומן.
1. Phúc Lợi – מזכרת שמגלפים מולכם
ב־Phúc Lợi, ברחוב Hàng Quạt מספר 6, מגלפים חותמות עץ ביד. אפשר לבחור דוגמה מוכנה או לשאול על חותמת עם השם או הציור שלכם. זו מזכרת קטנה שאפשר גם להשתמש בה אחר כך, על גלויה, מחברת או ציור.
כדאי לבקש לראות את הגילוף ואת ההדפס שלו על נייר. החלקים שנשארים בעץ הם אלה שיופיעו בהדפס, והכתב צריך להיות מגולף כך שייקרא נכון כשהחותמת נוגעת בדף. לראות את המעבר מהעץ להדפס הוא חלק מהעניין כאן. הזמנה אישית מצריכה בירור של זמן ההכנה והאיסוף לפני שממשיכים לשוטט.
2. Tân Mỹ – רקמה שעוברת בין דורות
מכאן ממשיכים אל Tân Mỹ Design, ב־61 Hàng Gai, רחוב שמזוהה עם משי וטקסטיל. מאחורי העסק עומדים ארבעה דורות של נשים. הוא התחיל ב־1969, ובין העבודות הראשונות היו ממחטות עם מסרים רקומים שנשלחו לחיילים. הפרט הזה נותן למלאכת היד גם סיפור משפחתי ואישי.
בחנות העיצוב תמצאו טקסטיל ופריטי לבוש ועיצוב. כדאי להתקרב ולבקש מהצוות להראות את הפרטים של עבודת היד: איך נבנית דוגמה, מה נעשה בחוטים ואילו חלקים נרקמים ביד. כך גם צעיף או מפית שנראים בתחילה כמו עוד פריט בחנות הופכים למשהו מעניין יותר.
בין החנויות: להסתכל מקרוב על כובע ה״נון״
כובע ה־Nón lá הוא משהו שרואים בכל פינה בווייטנאם – ובדיוק בגלל זה, לפעמים מפספסים אותו. בחנויות שבדרך כדאי להסתכל עליו מקרוב: מתחת לעלים נמצאות טבעות במבוק, והעלים מחוברים אל המסגרת במאות תפרים קטנים. את העלים צריך להכין, לייבש וליישר לפני שתופרים אותם אל הצורה החרוטית.
כך הופך כובע שנראה פשוט למלאכת יד של ממש, שעוברת בין דורות. בכפר Chuông, כ־30 ק״מ מדרום־מערב להאנוי, ממשיכים להכין אותם גם היום. ביקור בכפר הוא יציאה נפרדת מהעיר, שכדאי לתאם מראש; בתוך הסיבוב אפשר להתחיל פשוט מהתבוננות בכובע אחד.
3. Loading T – קפה בתוך בית ישן
העצירה הבאה היא ב־Loading T, ב־8 Chân Cầm. בית הקפה נמצא קומה מעל מפלס הרחוב, בתוך בית ישן. לפני שמתיישבים, הרימו רגע את העיניים מהתפריט: הרצפה המצוירת, התריסים והפרטים שנשארו במבנה הם חלק גדול מהכיף של העצירה הזאת.
זה אחד הדברים שאני אוהבת בהאנוי: הבתים הישנים ממשיכים לשמש את החיים של היום. נכנסים, מזמינים משקה ונותנים לעיניים להסתובב קצת בחדר. כדי להבין את המקום, כדאי לשים לב גם למעבר מהרחוב אל המדרגות ואל החדר שמעליו – מבחוץ לא תמיד מנחשים מה מחכה בפנים.
תוספת אחרי הקפה: Ngõ Tạm Thương – עץ, באר ובית קהילה
הכניסו לשיטוט גם את סמטת Ngõ Tạm Thương. במבט ראשון זו נראית כמו עוד סמטה קטנה ברובע העתיק, אבל מעט פנימה, במספר 8, נמצא Đình Yên Thái – בית קהילה עתיק, עם שני עצי פיקוס גדולים ובאר ישנה.
השלישייה הזו – עץ, באר ובית קהילה – הייתה מרכז חשוב בכפרים מסורתיים רבים בווייטנאם. בית הקהילה שימש למפגשים ולטקסים, והעץ והבאר היו חלק מהמרחב שסביבו. כאן, בתוך העיר הצפופה, אפשר להתחיל לדמיין איך נראו החיים כשהמקום עוד היה כפר.
בית הקהילה מוקדש ל־Ỷ Lan, דמות חשובה מתקופת שושלת Lý, שנחשבת כאן למגינת הקהילה. לכן זהו גם מקום תפילה. המזבחות, הקטורת והמנחות מספרים על הקשר שהמקומיים ממשיכים לקיים עם המקום. כדאי להיכנס קודם עד הבית והעצים, ורק אחר כך לחפש נשנוש בסמטה.
זו תוספת לסיבוב, שאינה מופיעה בקו ההליכה במפה. חפשו את Đình Yên Thái ב־8 Ngõ Tạm Thương.
4. Bà Đá – חצר קטנה מאחורי מעבר צר
המסלול המסומן ממשיך מ־Loading T אל פגודת Bà Đá, ב־3 Nhà Thờ. מעבר צר מוביל מהרחוב אל החצר, וממנה אל מבני התפילה. שימו לב לגגות הרעפים, לעמודים ולדרך שבה המבנים מסודרים סביב החלל הפנימי.
שמה של הפגודה פירושו ״גבירת האבן״. לפי האגדה המקומית, פסל אישה מאבן שנמצא באזור נתן למקום את שמו. זו עצירה טובה להיכרות עם פגודה קטנה בתוך העיר: מקום תפילה פעיל שהחיים ברחוב ממשיכים סביבו. נכנסים בשקט בשעות שבהן פתוח לקהל, ומתעכבים בחצר לפני שממשיכים.
5. Mão – לעלות מהרחוב אל חדרים מלאים בספרים
ממשיכים אל רחוב הספרים Đinh Lễ, ליד הצד הדרומי של אגם הואן קיאם. במספר 5, בתוך מתחם מגורים, נמצאת חנות הספרים Mão. היא התחילה משולחן ספרים קטן שהציבו בני הזוג ליד בית הדואר; עם השנים הם קנו מקום בקומה שמעל הרחוב והרחיבו את החנות.
העלייה פנימה היא חלק מהביקור: עוברים מחזית הרחוב אל מתחם שבו אנשים גם חיים, ומשם אל חדרים ומדפים של ספרים. אפשר להתעכב על הספרים המאוירים, לחפש כריכות מעניינות או לדפדף בספרי אמנות. גם בלי לקרוא וייטנאמית יש כאן הרבה מה לראות. הכניסה למתחם והמדרגות אינן מצוירות במפה; חפשו את מספר 5 ואת השילוט של החנות.
לסיום מתוק: לטעום את הסתיו של האנוי
באזור שמדרום לאגם אפשר להוסיף עצירת גלידה של Kem Tràng Tiền. לכתובת עדכנית, שמרו את הסניף ב־44 Tràng Tiền. הטעם שהייתי בוחרת ראשון הוא cốm – האורז הירוק של הסתיו.
כדי להכין cốm קוטפים אורז דביק כשהגרגרים עדיין צעירים, קולים אותו בעדינות, כותשים ומנפים את הקליפות. הגרגרים נעשים דקים ורכים, ונהוג לעטוף אותם בעלי לוטוס. בסתיו אפשר לחפש ברחוב את החבילות הטריות; הטעם עדין, קצת אגוזי וקצת ״דגני״. בגלידה הטעם הזה מקבל מרקם קרמי וממש כיפי.
פרט קטן שאהבתי במיוחד: הסימנים בווייטנאמית משנים הכול. cơm פירושו אורז מבושל, ואילו cốm הוא האורז הירוק. שינוי קטן באות ובסימן שמעליה – ומשמעות אחרת לגמרי. שווה לטעום גם Bánh cốm, עוגה מסורתית עם מילוי שעועית מונג.
לצד גלידת ה־cốm כדאי לחפש גם קוקוס, שעועית מונג (đậu xanh) וטארו (khoai môn). גלידת השעועית עדינה ומעט אגוזית; קשה לנחש ממה היא עשויה עד שמגלים. לטארו יש מרקם קרמי וטעם מתקתק. טעימה של כמה טעמים מקומיים היא סיום נחמד לסיבוב.
המפה מסתיימת בחנות Mão. הגלידה היא תוספת, מעבר לחמש התחנות המסומנות.
עוד קפה שאני אוהבת באזור הרובע הצרפתי
Hope Café הוא הקפה שאני הכי אוהבת בהאנוי: לשבת על המדרכה ברובע הצרפתי, עם אווירה וייטנאמית וקפה קוקוס מדהים. זו עצירה שאפשר לשמור לשיטוט נפרד באזור, ולא לדחוס לסיבוב שכבר התמלא.
קפה הקוקוס משלב קפה חזק עם תערובת קפואה של קוקוס, חלב מרוכז וקרח. בחלק מהמקומות מתחילים בכפית וממשיכים בלגימות. המרירות של הקפה והמתיקות של הקוקוס נפגשות בכל ביס־שלוק :-).
עוד כתובות לקפה שכדאי לשמור לביקור אחר: Café Phố Cổ ב־11 Hàng Gai, עם כניסה דרך חנות ועלייה בתוך בית ישן לכיוון המבט על האגם, ו־Tranquil Books & Coffee לקפה עם ספרים. אפשר לבחור אחת מהן כעצירת קפה חלופית, ולשמור את האחרות לפעם הבאה.
מסלול 03 · הליכה ליד המים, אמנות ותה
אגמים, אמנות ותה – לפנות זמן לישיבה ולשיחה
כאן יוצאים מהרובע העתיק אל שני אגמים, פגודה על המים ובית קפה עם אמנות. הסיבוב מסתיים בבית תה, שבו כדאי להשאיר זמן לטעימה ולהסברים. יש בו גם נסיעה אחת בין העצירות, ולכן אפשר לנוח קצת בדרך ולא להפוך את הכול להליכה אחת ארוכה.
מה כולל הסיבוב:
- פגודת Trấn Quốc
- שיטוט ליד אגם Trúc Bạch
- Manzi – קפה ואמנות
- נסיעה לבית התה Hiền Minh
לתכנון: כ־3–4 שעות עם עצירות. מ־Manzi ל־Hiền Minh ממשיכים ב־Grab או במונית. המפגש עם הציפורים ושוק הפרחים הם ביקורים נוספים, המתוארים בהמשך.
1. Trấn Quốc – פגודה ליד האגם ועץ עם סיפור
מתחילים ליד פגודת Trấn Quốc, על שפת האגם המערבי, באזור דרך Thanh Niên שמפרידה בינו לבין אגם Trúc Bạch. המבנים והגגות מקבלים כאן רקע של מים, ויש קצת יותר מרחב להסתכל סביב לפני שנכנסים.
בתוך המתחם חפשו את עץ הבודהי, שניטע ב־1959 בידי נשיא הודו והו צ׳י מין. לבודהי יש משמעות בבודהיזם, והוא קשור במסורת לסיפור ההארה של הבודהה. כאן העץ נושא גם סיפור של קשר בין הודו לווייטנאם. כדאי להסתכל על העלים דמויי הלב ועל המקום שהעץ תופס בתוך החצר, לצד מבני התפילה.
2. Trúc Bạch – לעצור ליד האגם הקטן
ממשיכים אל Trúc Bạch. בהשוואה לאגם המערבי הגדול, כאן קל יותר להרגיש את קנה המידה של השכונה: המים קרובים לבתים, ובתי קפה ועסקים קטנים פונים לרחובות שמסביב.
הייתי משאירה כאן זמן לישיבה ליד המים. אפשר להסתכל על מי שחולפים בטיילת, על המרפסות ועל החיים שממשיכים ברחובות שמאחוריה. אין צורך להקיף את האגם כולו; הסיבוב במפה ממשיך מהאזור הזה אל Manzi. גם ללינה, טרוק באך היא אפשרות מעניינת למי שרוצים אגם קטן וחיי שכונה ליד הדלת.
3. Manzi – קפה עם אמנות על הקירות
ב־Manzi, ב־14 Phan Huy Ích, משלבים בית קפה עם אמנות עכשווית בתוך בית ישן. זה מקום לעצור בו עם משקה ולתת זמן גם למה שמוצג. האמנות כאן משתנה מתערוכה לתערוכה, ולכן הביקור תלוי במה שמתקיים באותו זמן.
מעניין לראות את המפגש בין החדרים של הבית לבין העבודות העכשוויות. כדאי לברר במקום איזו תערוכה מוצגת, מי האמנים ומה עוד מתקיים בזמן הביקור. ל־Manzi יש גם חלל גלריה בכתובת אחרת; תחנת הסיבוב שלנו היא בית הקפה שב־Phan Huy Ích.
מכאן ממשיכים בנסיעה אל Hiền Minh, ליד אזור מקדש הספרות. זהו מעבר ב־Grab או במונית, ולא קו הליכה מסומן.
4. Hiền Minh – מה בעצם מריחים בתה לוטוס?
בבית התה Hiền Minh, ב־13 Ngô Tất Tố, כדאי להזמין טעימה ולהקדיש זמן להסבר על העלים. תה לוטוס הוא תה שספג את ניחוח הפרח: בתהליך המסורתי משלבים את התה עם החלקים הריחניים של הלוטוס, מפרידים, מייבשים וחוזרים על הבישום בכמה מחזורים.
זה תהליך שעוזר להבין למה תה לוטוס טוב נחשב למוצר מושקע. בזמן הטעימה כדאי לבקש להריח את העלים לפני החליטה ולהשוות לריח שבכוס. בחליטות חוזרות הטעם והארומה משתנים, וכך אפשר להכיר את אותו תה בכמה שלבים.
בעונת הלוטוס, ביוני–יולי, מתקיימת גם סדנת הכנה בתיאום ואישור מראש. היא נמשכת כשעתיים ואינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 5. את הסדנה צריך לשלב בתכנון הזמן במקום טעימה קצרה, ולא להוסיף אוטומטית לזמן הסיבוב הרגיל.
חלופה לתה: אירוח משפחתי ב־Chà Trà
לחוויית תה משפחתית יותר אפשר לשמור את Chà Trà, ב־5 Ngõ 73 Giang Văn Minh. המקום פועל בתוך בית משפחתי, עם אוסף כלי תה, והביקור יכול להרגיש כמו אירוח בבית. התה נחלט לאט, ובמהלך האירוח אפשר להכיר את כלי החליטה ולשמוע על סוגי התה.
זה ביקור שמצריך תיאום מראש, דרך המשפחה או בעזרת מקום הלינה. כדאי לפנות לו לפחות שעה ולברר שמקבלים אורחים ביום המבוקש. דלת סגורה אינה הזמנה להיכנס. החלופה הזאת משנה את נקודת הסיום; היא אינה תחנה נוספת בקו המסומן ל־Hiền Minh.
פתיחת בוקר נוספת: בהאנוי מביאים גם את הציפור לקפה
כלובי העץ התלויים ליד בתי הקפה הם חלק מתחביב ותיק של גידול ציפורי שיר. בחלק ממפגשי הבוקר, בעלי הציפורים מביאים את הכלוב מהבית, תולים אותו לצד הכלובים של החברים, מזמינים קפה ויושבים להקשיב.
מוכרים במיוחד מפגשים ליד אגם Thiền Quang, באזור הרחובות Nguyễn Du ו־Trần Bình Trọng, סביב מקום שמכונה Cà phê chim – ״קפה הציפורים״. החובבים נפגשים כדי להקשיב, להשוות בין הקולות ולשוחח על הציפורים. יש גם מועדונים ותחרויות שירה; חלק מהמפגש הוא האימון וההתרגלות של הציפורים לקולות האחרים.
זו תמונה כל כך יומיומית, שרוב המקומיים בכלל לא חושבים שהיא מיוחדת: שורות של כלובים, אנשים עם כוס קפה, ושיחה שמדי פעם נעצרת כדי להקשיב. כדאי לשבת קצת, במקום להגיע רק לצילום ולהמשיך הלאה.
לתכנון: בקשו ממקום הלינה לברר מתי מתקיים מפגש פעיל, במיוחד בבוקר של סוף השבוע. לחיפוש המקום במפות. אגם Thiền Quang נמצא באזור אחר בעיר; משם מגיעים בנסיעה לתחילת סיבוב האגמים. אפשר בהחלט לשמור אותו לבוקר נפרד.
תוספת לילה: שוק הפרחים Quảng Bá (פתרון נפלא לג׳ט לג :-))
כשהחנויות בעיר נסגרות, בשוק הפרחים Quảng Bá מתחיל חלק אחר של יום העבודה. זהו שוק סיטונאי ברחוב Âu Cơ, באזור Tây Hồ, שממנו יוצאים פרחים לחנויות, לבתים, למקדשים ולאירועים ברחבי האנוי.
מגיעים לכאן כדי לראות את הסחורה עוברת: צרורות גדולים נפרקים, סוחרים בודקים וקונים, פרחים ממוינים ונקשרים מחדש לקראת ההמשך. תמצאו ורדים, חרציות, סחלבים ופרחים נוספים לפי העונה. בזמן חג או אירוע גדול הביקוש גדל, והשוק משתנה יחד איתו.
העניין הוא גם במה שקורה בין הפרחים. כדאי לעמוד קצת בצד של המעברים ולהתבונן במיון, באריזה ובמפגשים בין הסוחרים. כך רואים איך פרח שעוד מעט יעמוד באגרטל או על מזבח קטן מתחיל את דרכו בעיר.
הפעילות הסיטונאית ערה במיוחד בסביבות אחת עד שלוש לפנות בוקר. בשעות הבוקר המוקדמות מגיעים גם קונים בכמויות קטנות יותר. בעונת הלוטוס, שווה לשאול על פרח או צרור קטן ולקחת לחדר משהו יפה מהביקור :-).
לתכנון: מגיעים ב־Grab או במונית בנסיעה נפרדת. שוק הפרחים מופיע במפה כתוספת לילה; אין צורך לחכות עד הלילה בסוף סיבוב היום. הייתי שומרת את הביקור ללילה של ערנות, ומשאירה את הבוקר שאחריו פנוי לשינה ולקפה נינוח.
אחרי הסיבובים: ערב אחד באווירה של האנוי הישנה
לארוחה שאפשר לפנות לה ערב, הייתי בודקת את Tầm Vị או Bếp Prime. המבנים והחדרים הם חלק מהחוויה, ולכן כדאי לתת זמן גם להסתכל סביב.
Tầm Vị זכתה בכוכב מישלן, אבל הסיבה המעניינת להגיע אליה היא גם התחושה: רהיטי עץ, כלי קרמיקה, חלונות ישנים ופריטים קטנים שמזכירים את הבתים של פעם. האוכל מבוסס על המטבח הביתי של צפון וייטנאם. הייתי מזמינה כמה מנות לחלוקה, כדי להכיר יותר טעמים סביב אותו שולחן.
Bếp Prime מופיעה במדריך מישלן ושוכנת בבית צרפתי משנת 1932. כאן אפשר לשלב ארוחה של מנות מסורתיות מווייטנאם עם מבט על המבנה הקולוניאלי ששופץ ושמר על אופיו. שתי המסעדות מצריכות בחירה ותכנון לפי זמינות ותפריט, ואינן תחנות נוספות בקווי ההליכה.
עוד כתובת ששמרתי לאוכל מקומי היא Bún Chả Hương Liên –. את הערב כדאי לבחור לפי המקום שבו מסיימים ולפי מה שמתחשק לאכול.
איפה לישון? קודם בוחרים איזו האנוי רוצים ליד הדלת
הרובע העתיק וסביב אגם הואן קיאם נוחים למי שרוצים לצאת ברגל ישר אל השיטוט. טרוק באך מתאימה למי שמעדיפים אגם קטן וחיי שכונה, וטאי הו יכולה להתאים למי שרוצים דירה ויותר מרחב. בטאי הו בדקו את הכתובת המדויקת: זה אזור גדול, וחלק מהנסיעות למרכז יהיו ב־Grab או במונית.
הנה שלוש אפשרויות ממש מתוקות:
La Siesta Classic Hang Thung
מלון בוטיק יפה ברובע העתיק, ב־21 Hàng Thùng, עם מיקום שמאפשר להתחיל את ההיכרות עם האנוי ברגל.
Le Jardin Haute Couture
באזור טרוק באך, מצפון לרובע העתיק. בריכת הגג נותנת עוד אפשרות נעימה לעצירה בין הסיבובים.
Tonkin Luxury Boutique Hotel & Spa
מלון בוטיק ברחוב Châu Long, באזור טרוק באך. אפשרות למי שרוצים להכיר גם את השכונה ואת בתי הקפה שמסביב.
הבחירה שלי: La Siesta – בעיקר בגלל השילוב של מלון יפה ומיקום שמאפשר לחוות את האנוי ברגל.
עוד מקום שאני ממש אוהבת, ברחוב חמוד עם בית קפה ממש חמוד לידו: home in quan hoan באיירביאנבי.
דירה בטאי הו, מלון ליד האגם ועוד אפשרויות
לדירה באזור טאי הו, בדקו את Elegant Suites Westlake באזור טאי הו. למלון באזור שבין האגמים אפשר לבדוק גם את Pan Pacific Hanoi.
עוד קישורים ששמרתי מהרובע העתיק: Salute Premium Hotel & Spa, Family Hanoi Hotel ו־Hanoi Traveller House. הזינו את הרכב המשפחה וגילי הילדים כדי לבדוק את החדר המתאים לכם.
חלק מהקישורים הם קישורי שותפים. הזמנה דרכם עשויה לזכות אותי בעמלה, ללא תוספת למחיר שלכם.
יש עוד יום? אפשר לצאת אל הכפרים
אלה יציאות נפרדות מהאנוי, לא עצירות שמוסיפים ברגל לסיבובים במפה. הייתי בוחרת כפר אחד ליום ומשאירה זמן גם לביקור אצל משפחה או בעל מלאכה, בתיאום.
דואונג לאם – חצרות מלאות בכדי סויה
ב־Đường Lâm, כ־50 ק״מ ממערב למרכז האנוי, עוברים בין בתי אבן לטריט חומים־אדמדמים, שערי עץ וגגות רעפים. רבים מהבתים ממשיכים לשמש למגורים, ולכן שיטוט בכפר הוא גם מפגש עם החיים שמתקיימים בין המבנים הישנים.
בחלק מהחצרות עומדות שורות של כדי חרס גדולים. בתוכם מתסיסים tương, רוטב מקומי שמכינים בין היתר מסויה ומאורז דביק. הכדים והעבודה סביבם הם חלק ממלאכה משפחתית שעוברת בין דורות. אצל משפחת Hà Hữu Thể אפשר לבקש לטעום ולקנות, ולראות את החצר שבה הכדים עומדים. שלבי העבודה משתנים לפי העונה, ולכן כדי לראות הכנה בפועל צריך לתאם מראש. למיקום הבית במפות.
תו הא – דפי אורז בסמטאות
ב־Thổ Hà, מצפון להאנוי, דפי האורז יוצאים לייבוש על משטחי במבוק בחצרות ובסמטאות. בימים יבשים רואים שורות של דפים דקים, כמעט שקופים, שעתידים להפוך למעטפת של הספרינג רולס. בכפר מכינים גם קרקרים גדולים מאורז, עם שומשום ובוטנים, שאפשר לקנות ולטעום.
כדאי לתאם ביקור אצל משפחה שעובדת באותו יום: כך אפשר להבין את הקשר בין בלילת האורז, יצירת הדף והייבוש, ולראות כמה עבודה יש במוצר קטן שפוגשים אחר כך בכל מסעדה. הייבוש בחוץ תלוי במזג האוויר, ולכן יום גשום עשוי להיראות אחרת לגמרי. למיקום הכפר במפות.
לכל אחד מהכפרים כדאי לפנות יום, כולל הנסיעות והתיאום. אפשר לארגן דרך מקום הלינה רכב עם נהג וביקור מתואם אצל משפחה, ולהשאיר זמן לשיטוט ברגל ולארוחה בכפר. עוד פרטים ורעיונות תמצאו במאמר 100 הטיפים שלי לווייטנאם.
כמה דברים קטנים לפני שיוצאים
מתי לבוא? האביב והסתיו הם בדרך כלל נקודת פתיחה נוחה לתכנון האנוי. בקיץ חם, לח וגשום, ובחורף יכול להיות קריר ואפור. כדאי להתאים גם את המשך הטיול לעונה – הנה מזג אויר בוייטנאם – כל המידע לתכנון טיול.
עם ילדים: בחרו סיבוב אחד והשאירו מקום לקפה, גלידה או הפסקה. לפעמים משימה קטנה – למצוא שלושה עיטורים, לבחור ציור לחותמת או לגלות איך האור נכנס לבית – מספיקה כדי להפוך הליכה להרפתקה. המדרכות אינן תמיד פנויות; בחציות ובקטעים עמוסים הישארו קרובים לילדים.
מזכרת קצת אחרת? ב־Cỏ Mềm, 97 Kim Mã, אפשר להציץ גם בסדרת הטיפוח Tơ Tằm, שמשתמשת בחלבון משי. חנות Kim Mã אינה על מסלולי ההליכה שבמפה. לרשימת החנויות הרשמית.
איך מחברים את האנוי להמשך הטיול? אפשר להישאר באזור עם נין בין ושייט במפרצים, לצאת ממנה לצפון וייטנאם, או להתחיל כאן מסלול ארוך יותר. אין צורך לדחוס את כל האפשרויות יחד.
צאו לטייל ברחובות האנוי















ומילה אחרונה – האנוי יכולה לבלבל עם כל הכאוס והרעש והכבישים העמוסים שבה… הדרך להתמודד איתה היא לא להגביר את הקצב, אלא דווקא להאט. לעצור. לשבת בשקט ולהתבונן. לשים לב לפרטים הקטנים, להיכנס לסמטאות, לחנויות הקטנות העמוסות שנראות כמו בלגן אחד גדול. ולמצוא מציאות 🙂

Comments are closed.