אומרים שהראשונים שהגיעו לכאן היו יוגי וארבע נשותיו. או אולי ארבעים, אני לא כל כך בטוחה. בכל אופן, האנרגיה הנשית נושבת בו בעוצמה שקשה להתעלם ממנה. את הכפר הקטן הזה, ללא ספק, עוטפת הילה של נשיות חזקה.
ואולי בגלל זה התאהבתי בו מהרגע הראשון. אחרי שיוצאים ממנאלי הרועשת ומדיפת ניחוח האגזוזים, ומטפסים עם הריקשה עד למעלה, עד למקום שבו אין כניסה לכלי רכב, ואחרי שעוברים את הפתח הקטן המפריד בין קודש לחול, אפשר פתאום לנשום לרווחה. רחבת המקדש שהיא בעצם ליבו של הכפר מקבלת את פניך בעירבוב משובב של באבות כתומי מראה, תיירים הודים מטופחים וילדים מקומיים פרועים.
נראה שמעבר לזה אין כל כך מה לעשות כאן. אבל זה רק נראה. מליון פעם שמעתי בחצי אוזן תרמילאים צעירים שואלים אחד את השני ‘מה, זה הכל?’ רובם קופצים לכאן לביקור של חצי יום. חלקם הקטן נשארים לישון כמה לילות. ואנחנו נשארנו שלושה חודשים.
אז האמת היא שאין הרבה מה לעשות בואשישט. אבל היום שלך יכול להיות מורכב מאיכות חיים כל כך נעימה, כל כך עשירה, שקשה לעזוב.
המעיינות החמים והמקדש שבתוכו הם שוכנים הם הסיבה שבגללה כולם באים לכאן. ובאמת, הם המרכז התרבותי, החברתי והרוחני של הכפר. בכל יום נפגשות הנשים לרחצה משותפת, כביסה, רכילות. קשה יהיה לי לתאר את המשמעות העמוקה שיש לחדרוני הרחצה, שבמבט ראשון נראים עלובים אבל כשמורידים את המשקפיים המערביות ומשחררים קצת, מגלים עולם מדהים ומרתק.
אנחנו נכנסות פנימה. תולות את התיק ומוציאות ממנו מגבת, משפך וסבונים. פושטות את בגדינו (הכל פרט לתחתונים) ותולות אותם על הקיר. אני יורדת לאט לאט במדרגות, כל פעם שוהה קצת, נותנת לגוף להתרגל לחום של המים. הבנות כבר קפצו לשכשך, ממש כמו הילדות המקומיות שבשבילן זו הבריכה השכונתית…
כל הגוף במים. משחררת את הגומיה מהשיער, טובלת כולי במי טבע חמים ומדיפי ריח גופרית. עשר דקות שקטות, נעימות, מרגיעות. אחר כך יוצאות, יושבות על שפת הבריכה יחד עם הנשים האחרות, נותנות לגוף להתקרר. נשות הכפר שולפות את סבון הכביסה ומשפשפות את הבגדים על הרצפה. צוחקות, מסבנות אחת את השניה, מקרצפות היטב. מושכות גופן בשמן.
אחר כך נכנסות שוב. הפעם קל לגוף להתרגל לחום. יוצאות ועוברות לברזים. מתיישבות על הרצפה עם המשפך והסבונים, חופפות שיער, שמות מסיכה לפנים. ממש כמו בספא. לידי יושבת אישה הודית זקנה מאוד. היא לא יודעת אנגלית אבל פונה אלי בחיוך, סבון בידה, מבקשת שאעזור לה לסבן את הגב. רני, בתי בת התשע, מתישבת לידה ומסבנת את גבה. וזה מרגיש כמו הדבר הכי טבעי בעולם.
אגב, מי הבריאות האלה משמשים את בני הכפר כמעט בכל דבר. אפשר לראות אותם מכבסים בברזים שניצבים מחוץ למקדש, רוחצים בהם כלים, מנקים את הנעליים. לפעמים הם רק ממלאים דלי או שניים וחוזרים הביתה.
הבנות עוברות מחדרוני הרחצה ונכנסות למקדש הקטן. הן כבר מכירות את כולם, הן עושות פוג’ה ומקבלות טיקה וכמה סוכריות מתוקות. הן מסבירות לתיירים ההודים שאסור לצלם, מצלצלות בפעמון והולכות לעזור לבחור ששומר על הנעליים.
בלילות ירח מלא יש כאן מסיבה וריקודים והן מאוד נהנות מזה.
בואשישט יש המון גסטהאוסים מכל הסוגים והמחירים נוחים. יש מסעדות נחמדות, ואנחנו נהנים מאוכל מגוון. לפעמים הודי, לפעמים איטלקי, לפעמים סושי 
. אבל את ארוחת הבוקר אנחנו תמיד אוכלים בדאבה קטנה שמציעה מיצי פירות טריים (בלי סוכר) וארוחת בוקר הודית בריאה ומשביעה.
אין כניסה למכוניות. הכל מורכב מסמטאות קטנות שהפרות בקושי עוברות בהן, והרבה מדרגות. מאוד נוח לי לאפשר לילדים להסתובב לבד, ללכת לבקר חברים, לרדת לשחק במקדש או להתרחץ במעיינות החמים. זהו כפר קטן מאוד, כולם מכירים את כולם וכך כולם כבר מכירים אותם. הם מרגישים בטוחים ונהנים ממפגשים חברתיים מעניינים כמעט בכל יום. כשרני הכינה עבודה על באבות היא פשוט הלכה ברחוב ושאלה את חבריה הבאבות את כל השאלות שכתבה לעצמה.
בעשר בבוקר הילדות הולכות לשיעור יוגה צחוק. אחר כך אנחנו הולכים לפעמים למפל הגדול (חצי שעה הליכה נעימה, חלקה בתוך יער קסום), לפעמים למפל הקטן, עשר דקות הליכה בחורש משובץ בתי כפר יפים. אנחנו משכשכים במים הקרים ומשתזפים על הסלעים.
אחר כך הבנות ואני הולכות למעיינות החמים. זהו טקס יומי שאנחנו משתדלות לא לפספס.
בשלושת החודשים שגרנו כאן חגגנו עם בני הכפר שתי חתונות. אחת בת חמישה ימים ואחת צנועה יותר, בת שלושה ימים.שלושה ימים ושלושה לילות של מוזיקה וחצוצרות ואוכל בשפע. זיקוקים שמאירים את השמיים באחת בלילה וריקודים ברחובות..
וגם לוויה אחת. כל החנויות נסגרו ליום שלם ובבת אחת כל גברי הכפר, צעירים ומבוגרים, הפכו להיות קרחים. ככה הרגשנו את האבל בכל מקום וככה הבנו שהכפר הזה הוא אמנם יעד תיירותי כמו רבים אחרים, אבל מתחת למעטה הגסטהאוסים והסושי בארס, יש כאן עדיין אוטנטיות כפרית יפהפיה במלא מובן המילה.
איפה לישון בואשישט?
הנה שלושה מקומות שכדאי לכם להזמין לפחות ללילות הראשונים:
Valley of god (כן, זה מלון אחר)
