יש לכם ילדה שאוהבת סלפי’ס?
נהדר!
גם לי יש אחת כזאת :-).
ועוד אחת בדרך אל ארץ יצורי הפרא של הסלפי’ס.
אני אוהבת ללכת עם מה שמעניין את הילדים שלי. אני חושבת שההקשבה להם, יומיומית ועמוקה היא דוגמא אישית חשובה מאוד. היא מלמדת אותם שני דברים משמעותיים בעיני:
1. שהם בעלי ערך, כמו שהם. שמה שמעניין אותם הוא שווה ערך לגמרי למה שמעניין אותי, ולא משנה אם זה סלפי’ס (אצלם) או פילוסופים יווניים (אצלי, כי אני נורא אינטיליגנטית. טוב, לא באמת..). אף אחד לא שופט ולא מבקר ולא נותן ציונים. מה ‘נחשב’ יותר, מה ‘נחשב’ פחות. הכל בסדר.
2. שזו הדרך לנהוג עם כל אדם. אין דרך אחרת לפגוש אדם, פרט לזו המכבדת, המקבלת כל אחד עם מה שבו, בהערכה בשוויון ובאהבה.
למשל, אם הילדה אוהבת נעליים (היא לא קיבלה את זה ממני..) אני אשתף איתה פעולה, ואצביע על כל נעל מעניינת שאנחנו רואים בשוק של לאדאק. הנעליים המסורתיות המוזרות, נעלי הבית הסרוגות, אלה שעשויות מעור של מרמיטה, נעלי העקב הנוצצות ועוד.
אם הקטנה שלי אוהבת בעלי חיים, אני אטייל ואחקור איתה את העולם דרך התחום הזה.
כי אפשר לפגוש את העולם במליון דרכים. ולאו דוקא מה שספרי הטיולים מראים לנו. או מה שאנחנו חושבים שככה צריך.
האמת שכשאני מקשיבה להם, אני שמה לב שהם גם פתוחים יותר להקשיב לי. וכך יוצא שאנחנו פוגשים את העולם ביחד, מכל מיני זויות ובכל מיני דרכים.
אז אם הילדה אוהבת סלפי’ס, עופו איתה.
הזכירו לה לקחת סלפי’ס במקומות יפים ומעניינים במיוחד, אתגרו אותה לקחת סלפי’ס עם אנשים מעניינים שאתם פוגשים בדרך, תחת שלטים של מקומות שבהם הייתם, אספו ושמרו הכל ובסוף הטיול- תוכלו לקחת ולעשות לה ממש אוסף תמונות שיכול להיות באמת באמת מרגש.
#ואל תשכחו להצטרף בעצמכם לתמונה מדי פעם :-).
אולי יעניין אתכם לקרא גם על טיול בת מצווה או על טיול עם בני נוער.