טוב לא באמת קוראים לו ככה. הטרק שאני הולכת לספר לכם עליו ידוע יותר בתור “טרק 4000 המדרגות” (למרות שמדובר בהרבה יותר..) או “טרק הגשרים החיים”. אבל אם תגיעו לשם, אתם לגמרי תבינו למה בשבילי זאת היתה חוויה שמיימית, כמעט.
בצפון מזרח הודו יש מדינה שנקראת מגאליה (Meghalaya). היא נחשבת לאחד המקומות הגשומים ביותר בעולם, ויש אף הטוענים שנמצאת בה הנקודה הגשומה ביותר בעולם (Cherrapunji).
לנו היה מזל גדול, עשינו את הטרק בפברואר ולאורך כל הזמן שהיינו שם היה מזג אויר נהדר, שמשי וחמים ובלי טיפת גשם אחת.
ההגעה לטירנה
אנחנו הגענו אליה מגוואהאטי (Guwahati). פשוט הזמנו אובר :-). עברנו דרך שילונג (Shillong) ונחתנו, בשעות אחה”צ המוקדמות בטירנה (Tyrna). זהו למעשה הכפר שמהווה ממש את נקודת ההתחלה של הטרק. הנוף לאורך כל הדרך היה פשוט מרהיב- ג’ונגלים וכפרים מסורתיים, הרים, נחלים ומפלים. ככל שהתקרבנו לכפר, הדרך הפכה קופצנית ומפותלת, ממש הרגשתי כאילו אנחנו נכנסים עמוק יותר ויותר אל הג’ונגל.
בתוך הכפר ישנם כמה מקומות קטנים שמציעים לינה בייתית. יותם ורני הלכו ומצאו מהר מאוד מקום מאוד חמוד עם חדרים בסיסיים, ירדנו למטה במדרגות עם התיקים והתמקמנו בחדרים. התכוונו לעשות את הלילה בכפר ולצאת לטרק מוקדם בבוקר. האירוח כולל גם ארוחת ערב וארוחת בוקר.
היציאה לדרך. כלומר: 4000 מדרגות למטה
יצאנו בבוקר, השארנו את התיקים הגדולים אצל המארח שלנו ולקחנו רק תיקי גב קטנים, כל אחד עם תיק משלו. המקום מציע מדריכים מקצועיים וגם מקלות הליכה (במבוקים..) להשכרה, אבל המארח שלנו אמר שממש אין צורך במדריך ואפילו חילק לנו מקלות הליכה משלו, ללא תשלום.
כל הטרק כולו הוא בעצם מדרגות. בהלוך- רוב ההליכה היא בירידה, ובחזור- הרוב בעליה. אומרים שמדובר ב-4000 מדרגות סה”כ, עד לנקודת הסיום הראשונה, הכפר Nongriat.
ההליכה היא רובה בתוך ג’ונגל עבות, שעדיין גדלים בו סחלבים שמשתלשלים להם מהעצים, ופרפרים בגדלים ובצבעים שונים מלווים אותך לאורך כל הדרך. מדי פעם חולפים על פני כפרים אוטנטיים עם בתי במבוק וקש ובוץ, בהם מציעים לימונדה טריה, סחוטה מלימונים מיוחדים שגדלים שם (תזהרו, הם ישימו לכם מלח במקום סוכר אם לא תגידו כלום), אותה הם מגישים בכוסות במבוק, דבש אורגאני מקומי, אננס, בננות ועוד.
אנחנו עצרנו פעם אחת בדרך, ישבנו עם אישה מקומית, שתינו איתה, לקחנו סלפי כמובן, ושאלנו הרבה מאוד שאלות :-).
כל זה עטוף בנחלים, נהרות, מפלים וסלעים מרהיבים. מים צלולים כאלה לא ראיתי מעולם.
הגשרים החיים
האטרקציה המפורסמת של האזור היא, כאמור, הגשרים החיים, והטרק למעשה עובר בין מספר גשרים כאלה, כל גשר נושא שם ואופי מיוחד משלו. מדובר בעצים ייחודיים לאזור, סוג של פיקוס, שלפני מאות שנים, המקומיים לקחו את השורשים האמתניים שלהם והפכו אותם לגשרים תלויים, המחברים בין צד אחד של הנהר לצדו השני. כן. הגשרים הם למעשה שורשים של עצים חיים.
אני חייבת להגיד, שעבורי, הגשרים היו רק התירוץ. אמנם, זו חוויה מדהימה לצעוד על גשרים כאלה, אבל מהר מאוד הבנתי שהמקום עצמו כולו, הוא החוויה האמיתית. לא יכולתי להפסיק להתפעל מהיופי הפראי, הטבע הבלתי נגוע כמעט של האזור.
♥ אין כמו טרק בטבע כדי להרגיש את התחושה שהמאמץ היה שווה. להגיע למצבים שבהם את חייבת להמשיך הלאה למרות שנדמה לך שאת לא יכולה יותר. לחוש את תחושת הסיפוק, ההעצמה. להתמודד עם בלת”מים, וגם לעצור בשום מקום, לשתות תה חם ופשוט להתפעל מהנוף. אני חושבת שאחד הדברים הכי טובים שהורים יכולים לתת לילדיהם (ולעצמם) זה חוויה אחת כזאת לפחות.
כל ההליכה עד לנקודת העצירה הראשונה (הכפר Nongriat) לוקחת מספר שעות מועט (3-4 שעות). קצת לפני שהגענו ליעד שלנו, פגשנו בפינת חמד ובה בריכות ומפלים שזורמים בהם מים מרהיבים ביופיים. כמה מדרגות למעלה משם, מצאנו בית קפה קטן וישבנו שם, מביטים מלמעלה על הנוף, שותים קפה איטלקי משובח :-).
The double decker
משם המשכנו אל עבר הכפר, דרכו ניתן להגיע לאחת האטרקציות המרכזיות והיא הגשר הכפול, שנקרא The double decker המתוח מעל שתי בריכות מים מרהיבות, ונהר Umshiang. זוהי שמורת טבע בפני עצמה. מקום נהדר בשביל לנוח, לשכשך, לטפס על הגשר, לחזור לבריכה וכו’.
אחרי כמה שעות של שכשוך כזה, חזרנו אל בתי הכפר. למרות שלקח לנו קצת זמן למצוא לינה (רוב המקומות כבר היו תפוסים), מצאנו בסוף חדר חמוד אצל משפחה מאוד נחמדה. מכיוון שהגענו מוקדם יכולנו מעט לנוח, ורני ואני חזרנו אל פינת החמד עם בריכות המים, שחינו, ישבנו תחת המפלים הקטנים והעברנו זמן שקט (היינו לבד לגמרי!) עד הערב.
התכנון היה לחזור כבר למחרת. אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו רוצים להשאר עוד קצת במקום המופלא הזה, אז לקחנו את הזמן. אכלנו ארוחת ערב (הגרסה המקומית לטאלי ההודי המוכר, עם ירקות מעניינים שגדלים במקום ובתיבול קצת אחר) והלכנו לישון.
המפלים (The rainbow falls)
למחרת, בלי לחץ, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לכיוון אזור המפלים הגדולים, במיוחד מפל אחד הידוע בשם “The rainbow fall”, כי אפשר לראות קשת כשמביטים לעברו. כאן אני רוצה לעצור רגע. אמנם מקובל לכנות את הטרק הזה “טרק 4000 המדרגות”. אבל למעשה, מדובר בהרבה הרבה יותר. ההליכה לכיוון “מפלי הקשת” גם היא, כוללת אך ורק מדרגות והפעם אלו הן מדרגות חצובות בתוך שביל צר על צלע הר. לא היה קל :-). (טוב הילדים קיפצו לאורך כל הדרך כמעט, אבל אני..לא ממש..).
המראות המתגלים כשמגיעים אל המפל שווים לחלוטין את המאמץ. זהו מפל מאוד מרשים, הנופל אל בריכה כחולה-כסופה. יש הטובלים במימי הבריכה ונשארים לשבת ולהתחמם על הסלעים. אנחנו החלטנו לחזור קצת אחורה, ולטבול בבריכות אחרות, עם מפלים קטנים יותר.
השחיה במים הקרירים והצלולים, אחרי הליכה מאומצת היתה כיף גדול.
בילינו שם כמה שעות וחזרנו חזרה לכפר שבו העברנו את הלילה.
למחרת תכננו לחזור בחזרה ל- Tyrna אבל כיוון שידענו שמדובר בהליכה של כמה שעות בלבד, לקחנו את הזמן ובילינו את רוב שעות הבוקר והצהריים בבריכות המים שבקרבת Nongriat.
העליה בחזרה
לא מדובר בדרגת קושי גבוהה במיוחד. אמנם היו כמה קטעים קשים ומאתגרים יותר, לא בגלל איכות הדרך, אלא בגלל אורכה של העליה, הרבה מדרגות בלי הפסקה. את עולה ועולה ולא רואה את הקצה של גרם המדרגות..האקלים הלח בתוך הג’ונגל גם מקשה מעט. בנוסף, עשינו את המסלול הזה ביום ראשון, יום שמסתבר שבו אף אחד לא עובד. רוב הדוכנים שלאורך המסלול היו סגורים והיה קשה למצוא מקום שבו אפשר להצטייד באוכל או במים.
סה”כ לקח לנו בערך שלוש שעות. בשעות אחה”צ המוקדמות הגענו בחזרה לכפר, ולחדרים שחיכו לנו בבית המשפחה המארחת.
מחירים:
לינה באירוח בייתי (חדרים בסיסיים עם מיטות, שולחן, כילה)- 250-300 רופי למיטה.
מנת אורז עם ירקות- 120-150 רופי לאדם. יש מעט תוספת במחיר למי שרוצה גם בשר.
כמה נקודות אחרונות:
∴ המקום עצמו מאוד רגוע ונעים. הייתי ממליצה לכם לקחת כמה ימים ולא, כמו שמומלץ ברוב האתרים, לעשות את זה ביום או יומיים. פשוט כי כיף לשהות שם. אמנם החדרים מאוד בסיסיים אבל זה מתאים לאווירה הכללית של טבע ופשטות.
∴ כאמור, מוטב לא לרדת או לעלות ביום ראשון.
∴ קליטה סלולארית- לא אחידה. תלוי בחברת התקשורת אליה את מחוברת ותלוי במיקום הספציפי. לאורך הדרך היו לנו כמה מקומות בהם היתה קליטה באיכות טובה וגם אינטרנט. אבל רוב הזמן אין.
∴ אזהרת בטיחות: כל האזור של צפון מזרח הודו נחשב לאזור קצת פחות ‘יציב’ מבחינה בטחונית. עלולות להיות התפרצויות אלימות או מהומות באזור ולכן מומלץ לבדוק מה המצב לפני שמתכננים להגיע לכאן. יחד עם זאת, מאוד מאוד כדאי לנסות להגיע (כשהמצב רגוע, כמובן), לא רק בגלל הטרק הספציפי הזה, אלא כי כל האזור כולו הוא יפהפה ולא מתוייר.
∴ עוד מאמרים שעוסקים בטרקים שעשינו:
טרק בנפאל: סיפור הטרק הראשון שלנו (סלונה), סיפור הטרק השני שלנו (YNET) וגם כאן יש מידע.
∴ המלצה אחרונה וחמה במיוחד. לפני שאתם יוצאים להרפתקה, ולא משנה בדיוק איזה, בדקו את האפשרות לקחת אתכם רחפן (DRONE). כשאנחנו התחלנו את המסע שלנו לא היו כאלה דברים, אבל עכשיו, אין לי ספק שזו תהיה דרך נהדרת עבורכם לתעד את החוויות. היום יש רחפנים שעולים 40$-70$ ואפילו רחפנים מיוחדים לילדים :-).
∴ וגם בקבוק נוח לטיהור ופילטור מים בתנאי שטח לא יזיק :-). הנה הבקבוק הכי טוב לדעתי , שכולם משתמשים בו (נבדק ונוסה ע”י ילדים שאני מכירה אישית, כך שהמים יוצאים בנוחות ובקלות דרך הקש למשל..). 23$ באמאזון.
