כמו הרבה דברים שאנשים אוספים במהלך החיים בלי לדעת שאחר כך הם יהיו להם לעזר רב, אני חושבת שהעובדה שאני צמחונית נתנה לי יתרון גדול מאוד בכל הקשור לשמירה על תזונה בריאה בחו”ל.
צמחונים חייבים להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן. שלושה הריונות ועשר שנות הנקה הבהירו לי באופן חד משמעי את החשיבות והמשקל הגדול שיש לתזונה על כל פן בחיים.
אני נעזרת ומתייעצת עם דיאטנית אחת לכמה חודשים או כאשר מתעוררת אצלי שאלה. אני יודעת היטב שהתזונה של הילדים היא הדבר החשוב ביותר בשמירה על בריאותם ועל התפתחות תקינה הן פיזית, הן מנטאלית ואפילו רגשית. בגיל שלהם, בו הם גדלים כל הזמן, אין תחליף לתזונה עשירה ומאוזנת.
משפחות רבות נוסעות, במיוחד למזרח, עם מלאי של תוספי תזונה כמו ויטמין C וברזל, כדי לתת לילדים במהלך השהות שם, מחשש שהילדים לא יקבלו אותם באמצעות האוכל. אז קודם כל חשוב לדעת שאת כל תוספי התזונה ניתן למצוא גם במזרח, באיכות טובה ומתוצרת חברות בינלאומיות מוכרות ומהימנות.
אנחנו לא משתמשים בהם כרגע, כיוון שאין צורך אבל נעים לי לדעת שאם אצטרך- אוכל למצוא בכל בית מרקחת.
אז מה הילדים שלי אוכלים?
להלן רשימה של דברים שאני מקפידה שהם יאכלו כל יום:
∴ מיצי פירות טריים וטבעיים (סחוטים במקום),
∴ פירות אורגניים שנקטפו מהעץ- כל עונה והפירות שלה,
∴ ירקות טריים ומבושלים- מגוון גדול ככל הניתן,
∴ דגנים (אורז וחיטה)
∴ ביצים
∴ קטניות- מגוון גדול ככל הניתן שמשתנה בכל יום (חומוס, אפונה, שעועיות, סויה, עדשים בצבעים שונים),
∴ לחם מסוגים שונים (צ’פאטי, פראנטה וכו’),
∴ תה צמחים או צא’י (עם חלב)
דברים נוספים שאני משתדלת שיאכלו אבל זה לא יוצא כל יום:
∴ גבינת יאק,
∴ אגוזים ושקדים,
∴ פירות יבשים.
∴ יוגורט טרי (לאסי).
אני חייבת לציין שהבישול במזרח הוא בדרך כלל מאוד בריא. הם תמיד מבשלים טרי והתיבול שלהם מכיל הרבה ג’ינג’ר ושום, עשבי תיבול ירוקים וזרעי חרדל וכמון.
אני יודעת שיש ילדים שלא אוכלים כלום חוץ מפאסטה, בעיקר כשהם לא נמצאים בבית, כשהכל מוזר ומשונה והאוכל לא טעים להם. אצלנו אין דבר כזה. אנחנו אוכלים את מה שהמקומיים אוכלים, מתוך מחשבה שהמקומיים יודעים הכי טוב מה כדאי לאכול ומה הכי ישמור על הבריאות שלהם. אם ילד אחד לא אוהב תבשיל מסויים- מוצאים תבשיל אחר לטעמו. כשלא עושים בעיה מהאוכל, ישר מההתחלה, הוא לא הופך לבעיה. להיפך. הוא חלק מהחוויה ומהמפגש האמיתי עם העולם שבחוץ. לטעום, להריח, להשתתף בהכנה, לשלב ידיים עם האמא ההודית וללוש יחד איתה את הבצק לצ’פאטי זו רק אחת מהחוויות שהילדים שלנו יקחו איתם כל החיים.
המאמר נקרא ואושר ע”י טובה קראוזה, דיאטנית קלינית. מומלצת בחום.
