לפני כמה שנים הצטרפנו למשלחת של רופאים טיבטיים שיצאה לטפל ולחלק תרופות לאנשי הכפרים הנידחים של חבל זאנסקאר בצפון הגבוה של הודו.
זאת היתה הרפתקה של כמעט שבועיים, בהם נסענו בדרכים לא דרכים, חצינו קרחונים, ביקרנו במוצא נהר הזאנסקאר, הלכנו במשך ימים בשבילים על קצה תהום (בגובה ממוצע של 3000-4000 מ’), חצינו גשרים רעועים במיוחד מעל מים סוערים, התארחנו בבתי הכפריים, ישנו איתם ואכלנו איתם, ביקרנו במנזרים חצובים בסלע בתוך מערות נישאות אי שם, קפאנו מקור ומתנו מחום, שתינו מי מעיינות ונחלים ופגשנו נופים, מנהגים, טעמים ותרבות מרתקת ואחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים.
זכינו גם לעזור ולתרום את חלקנו.
כששאלתי את גלי על מה כדאי לי לספר לאנשים שקוראים אותי, היא מיד אמרה – ספרי על זאנסקאר. גלי, כך נדמה לי, הושפעה עמוקות מהחוויה. מדובר באמת בעולם אחר ובדרך חיים שונה לגמרי. היא היתה אז בת עשר. מכולנו, היא גם הכי התחברה עם שלושת הרופאים הטיבטיים בני השבעים, והיתה הולכת איתם יד ביד בשבילים הצרים, תוך שהם מקשקשים וצוחקים (הם בטיבטית והיא באנגלית..:-)).
אין ספק שזו היתה חוויה שבאמת קשה לתאר במילים. אבל האם היא שינתה את חיינו? האם למדנו ממנה שיעור חשוב?
לא יודעת. לא זוכרת שגילינו דברים משמעותיים על עצמנו.
ובכל זאת אלה הם רגעים שנחצבו עמוק בעצמותינו. חוויה מעצימה, שהרחיבה לנו את הנשימה את ההשכלה את האופקים את הלב. מתחה לנו את כל הקצוות ואת כל הגבולות.
וכך, בלי שום תובנות, חזרנו ממנה בכל זאת אחרים.
הרפתקאות יעשו לכם מה שאף שופינג לא יצליח לעשות. אז צאו להרפתקאות, וקחו את הילדים אתכם.
♥ האם תרצו להצטרף ולהירשם לסדרת המיילים “לטייל עם ילדים” או לסדרת המיילים “שבעה דברים שכדאי שתדעו על טיול ארוך עם ילדים”? ההרשמה היא לגמרי בחינם. אשמח לראותכם!
אגב, חבל זאנסקאר הוא חלק מקשמיר, אליה מגיעים דרך לאדאק. מי מכם שרוצה עוד קצת פרטים יכול למצוא אותם בפוסט הזה.
