לפני טיול באירופה עם ילדים לא עולים שום חששות. גם לטיול עם ילדים בארה”ב נכנסים בראש שקט. אבל מקומות אחרים בעולם גורמים לנו, ההורים, להסס, להתלבט. איך אפשר להחליט אם אף פעם לא הייתי שם? האם מספיק בטוח לטייל בהודו עם ילדים?
אין לזה תשובה חד משמעית. ההחלטה צריכה להיות תלויה בראש ובראשונה באופי שלכם, בגבולות שלכם, בסגנון החינוך שלכם. העובדה שהשכנים שלכם חזרו עכשיו מהודו עם הילדים ולא נתקלו בשום בעיה לא צריכה לשנות לכם. כל מה שאתם צריכים כדי להחליט הוא לבחון את הסעיפים השונים הקשורים בטיול מסוג כזה ולראות איפה אתם עומדים ביחסכם אליהם.
תנאי תברואה ירודים- ברוב המקומות תנאי התברואה הם לא כמו במדינה מערבית. אין מה לעשות. שירותים מטונפים. מטבחים מלוכלכים. סדינים מוכתמים. עכברים. קופים. פרות. וכמובן גם קקי של פרות..ככה זה בהודו וזה חלק מהעניין. אם תנסו לטייל בלי להתקל בהודו המלוכלכת אז אין טעם אפילו לנסוע..מצד שני- אפשר לנקוט באמצעים שעוזרים להתמודד עם זה.
– להביא סדינים מהבית.
– לחטא בעצמכם את השירותים והמקלחות.
– לחטא ידיים לפני אוכל.
– לחלוץ נעליים לפני שנכנסים לחדר.
אם קשה לכם עם לכלוך, ונראה לכם שלא תצליחו להנות מטיול שבו לא תמיד נעים להיכנס לשירותים או לראות את המטבח שבו בישלו את האוכל שהרגע נכנס לכם לבטן, אל תסעו.
חשיפה למחלות– בעיקר מחלות מעיים ומחלות המועברות ע”י יתושים. אם הבריאות של הילדים היא נקודה רגישה שלכם, חשבו היטב בטרם תצאו להודו עם הילדים. חבל שתהיו בחרדה מתמדת לאורך כל הטיול. ועדיין, ניתן לנקוט בכמה אמצעים כדי (בעיקר) להרגיע את עצמכם.
– שמרו על כללי האכילה במזרח. אל תחפפו.
– התגוננו מפני יתושים- מרחו חומר דוחה יתושים, לבשו בגדים ארוכים, רססו את החדר.
– לא בכל המקומות בהודו נפוצות מחלות המועברות ע”י יתושים. אפשר להגביל את הטיול רק למקומות ‘בטוחים’ יותר. בגדול אפשר לומר שבצפון הודו יהיו פחות יתושים, החל מאזור מנאלי והלאה גבוה ממנה. (צפון הודו מתאימה בדיוק לטיול עם הילדים בחופשת הקיץ).
תנועה ותחבורה– בהודו נוהגים אחרת. בעיני, האמת, הדרך שלהם היא הרבה יותר נכונה ואדיבה ממקומות אחרים, אבל לישראלי שנוחת בתוך הבלאגן של הודו יקח קצת זמן לראות את ההגיון שעומד מאחוריו. בנוסף, הדרכים לעתים מפחידות מ-א-ו-ד. הנסיעות בהודו לוקחות שעות ולפעמים ימים. ברוב כלי הרכב לא תמצאו חגורות בטיחות..
קבצנים וילדים חסרי בית– המראות של הודו מותירים אותך חסר מילים. אנשים חסרי גפיים, מוטלים ברחובות, מסריחים ומלאים זבובים. ילדים לבושי סחבות מתרוצצים עם שיער פרוע. פחונים. אמהות רזות לתינוקות רכים שישנות איתם בפתח מקדש.
בלאגן והמונים– בערים מסויימות נתקלים בהמוני אנשים, רעש, צפצופים ובלאגן. כשמטיילים עם ילדים, וביוחד עם ילדים קטנים, זה נושא שעשוי להלחיץ, ובצדק. יותר מדי אנשים במקום אחד, זה מצריך תשומת לב מירבית ובלתי פוסקת על הילדים. קחו את זה בחשבון.
מקומות מרוחקים ומבודדים- על הצד השני של הסקאלה עומדים המקומות המבודדים, הכפרים המרוחקים שאליהם נקלעים לפעמים במהלך טיול בהודו. גם על אלה יש לתת את הדעת, ולהכין את עצמכם מראש לקשיים שמצבים כאלה עשויים לעורר.
לטייל בהודו בלי לתת לה להכנס אליך פנימה זה פספוס. נכון, לא קל איתה. היא מטריפה את החושים בכל מובן אפשרי. אבל אם, אחרי שתקחו בחשבון את כל הפרמטרים תחליטו לנסוע- תהיו שם עם כל הלב. ותנו לילדים להיות שם על כל המשתמע מכך.
צריכים עזרה בתכנון טיול? שלחו לי מייל ונתאם שיחה על כל השאלות, החששות והתהיות. ועל כל הדברים הקטנים שצריך לקחת בחשבון לפני שיוצאים.
