לנקודה שבה מתחיל הטיול יש השלכות ומשמעות רבה. היא תכתיב את הצורה שבה תראו את ההחלטה המטורללת שלקחתם (באמת, מי לוקח ילדים לטיול במזרח??) בראי המציאות. כלומר, אם תנחתו ביעד הלא נכון סביר שתרגישו שעשיתם טעות איומה.
היעד הנכון יגרום לכם להרגיש על פסגת העולם.
בעיני, בחירה של היעד הראשון היא הבחירה המסובכת ביותר. בחירה שיש בה הרבה נקודות שראוי להתייחס אליהן.
תמיד חלמתם על הודו? טיילתם בהודו אחרי הצבא וכבר אז חלמתם להביא את הילדים שלכם לשם?
יופי.
אז הודו תגיע, השאלה היא מתי…
ההחלטה הנכונה עוברת דרך כמה נקודות בסיסיות:
• מתי אתם מתכננים לצאת
• מה הם גילאי הילדים
• מי אתם, מה הגבולות שלכם כהורים, ומה סגנון החיים אליו אתם רגילים
• מה הכי מפחיד אתכם בהקשר של המזרח?
השאלה שמתחבטים בה רבים וגם פונים אלי איתה היא: מה עדיף, להתחיל בבום ואז הכל יראה אחר כך פשוט, או להתחיל בעדינות, לאט לאט?
אני תמיד בעד להתחיל בעדינות.
איך מתחילים טיול ארוך עם ילדים – בעדינות?
• בחרו ביעד שבו אחוז דוברי האנגלית הוא גבוה. לא הייתי בשום פנים ואופן מתחילה במקום שבו אין לי תקשורת סבירה עם המקומיים. זה פוסל את סין, וייטנאם, מונגוליה (מונגוליה זה סיפור אחר כי בעיר הבירה אין בעיה להסתדר) ועוד. לבחירה כזאת יהיה גם יתרון אדיר להמשך- הילדים יתחילו מהר מאוד לקשקש באנגלית :-).
אגב- הכנה מצויינת לקראת הטיול (כל טיול, וכל חופשה למעשה) היא להתחיל לשפשף את האנגלית שלכם. את זה אפשר לעשות בעזרת קריאת ספרים באנגלית. מי שאין לו זמן יכול להירשם לתכנית של הקראת ספרים (‘אודיו’), להוריד מבחר ספרים חביבים באנגלית ישירות לטלפון, ולבלות את הפקקים או את התור בדואר ביעילות רבה :-).
למה ספרים דווקא ולא סדרות טלויזיה? כי השפה הרבה יותר נכונה ועשירה והתחביר לרוב יותר מוקפד.
• בחרו ביעד שבו רמת התברואה סבירה, בעיקר בכל הקשור לאוכל. תנו זמן למערכת העיכול שלכם להסתגל למזרח בהדרגה. תנו לילדים זמן להפנים את כללי התזונה וההגיינה במזרח. זה פוסל את הודו, לאוס וחלקים מסין.
• מקום שבו העונה נוחה ונעימה. לא מונסון. לא קור מקפיא. אלא עונת התיירות. מקסימום קצת לפני או קצת אחרי. מעבר לעניין הנוחות, מזג האויר משפיע על דברים רבים כמו תברואה, מחלות, מצב רוח..בנוסף- דוקא להתחיל כשיש כל מיני טיילים אחרים מסביבכם, כשהמפגשים הם מרגשים, יומיומיים ופשוטים- נותן תחושת בטחון רבה.
• מקום שבו קל לטייל. יש נגישות ונוחות יחסית. את האתגרים תשמרו להמשך.
הדברים איתם תצטרכו להתמודד בהתחלה יהיו לא מעטים ולא פשוטים. זאת הסיבה לכך שאני חושבת שצריך לבחור מקום שבו תוכלו להכיל את כל אלה. מדובר בשינוי עצום בדרך החיים, בשגרת החיים. ההסתגלות לשינוי הזה לוקחת זמן, ודורשת הקשבה, סבלנות, כוחות נפש, גמישות.
כל אחד מבני המשפחה יעבור את השינוי הזה אחרת. וכהורים, תצטרכו לדעת כיצד להתנהל מול כל אחד מהילדים. וכמובן להתמודד גם עם השינוי שעובר עליכם.
לכן אני ממליצה בחום להגיע למקום שבו תוכלו לשהות ברוגע, לעבור את תקופת ההסתגלות בלי מליון אטרקציות והסחות דעת, אלא קודם כל להתמודד. שגלגלי השיניים יחזרו להסתובב בהתאמה בין כל בני המשפחה ובתוך כל אחד. אחר כך- השמיים יהיו הגבול.
הנה גם מאמר שלם שיעזור לכם לתכנן את כל מה שקשור לתקציב בטיול ארוך עם ילדים >>
שלושת היעדים שאני ממליצה עליהם:
• לבעלי תקציב גבוה/לחוששים מאוד- תאילנד, אזור החופים. בחרו חוף שבו תוכלו לפגוש משפחות נוספות.(לא ממליצה באופן גורף לכל אחד, רק לאלה שאני מרגישה שבאמת באמת צריכים משהו עדין).
• לבעלי תקציב נמוך/משפחות ממוצעות/הורים לחוצים במידה ממוצעת- נפאל. זהו היעד המועדף עלי מכל הבחינות. נפאל עדינה יותר מהודו, היא נוחה וקלה ונעימה, אבל מאתגרת בדיוק במידה המתאימה. ובכל זאת הנחיתה בקטמנדו לא פשוטה למי שלא היה במזרח.
• לנחיתה בעונת המונסון (יולי אוגוסט) בלבד- המונסון במזרח הוא בעייתי. קשה למצוא יעדים לנחיתה ראשונית. לכן רק אם זה המצב אני ממליצה על צפון הודו. מנאלי, לאדאק. זו העונה הטובה ביותר ליעדים האלה. עדיין- הודו היא הודו, אם כי הצפון הוא פחות פראי מאזורים אחרים.
הנה גם מאמר שלם שמציע 8 מקומות לנחיתה רכה. ומאמר שמסביר איך לתכנן טיול ארוך עם ילדים במזרח
המזרח מורכב מהמון מדינות, בכל מדינה המון אפשרויות. אפשר לפתוח את הראש ולחפש מעבר למסלול המוכר והידוע. מה עם טאיוואן? קוריאה? מיינמאר? לא בדקתי את כל המדינות ואני כותבת אך ורק מהנסיון הפרטי שלי. אבל אני יכולה לומר לכם, שאני תמיד נהנית למצוא יעד חדש ומפתיע, שלא חשבתי עליו קודם.
