וינה באה לנו במפתיע. כמו דודה אהובה ומפנקת ממרחקים שדופקת על הדלת ללא אזהרה מוקדמת ומתנחלת לכמה ימים. תסבוכת עם הויזות להודו אילצה אותנו להגיע לעיר מרכזית באופן מיידי על מנת להסדיר את העניין. היינו עשרה ימים לפני הטיסה, לכן החלטנו להתמקם בעיר ממנה יצאה הטיסה. וכך הגענו, ברכבת לילה נעימה, אל חיקה החמים של וינה.
אם כבר אתה מטייל בתקציב מוגבל ואם כבר מתחשק לך להפתיע עיר באירופה, אז ממש לא מומלץ לעשות את זה לוינה. היא תרושש אותך. התקציב המוגבל מאוד שלנו לגמרי לא תאם את עלות המחיה בעיר המתוקה הזאת. אבל החלטנו שבוינה כדאי להתנהג כוינאי, כלומר- אם כבר יוצאת השמש, אז מנצלים כל פיסת חום ואור שהיא מוכנה לתת. או בקיצור- הלכנו על החוויה הוינאית בלי להסתכל אחורה.
וינה יודעת לעשות נעים. מדרכות רחבות שמתקשטות בבניינים ממאות קודמות, גנים שנראה כאילו הזמן עצר בהם מלכת בימים בהם היו מלך ומלכה וארמון. קו אופק מרופד בצריחים, כיפות ומגדלים בצבע הקורוזיה. כיכרות, מזרקות, מדשאות, עצי ערמונים ומנגינת אקורדיון עושים חשק לצאת בריקוד אירופאי מנומס. תושבים מקומיים בלבוש מכובד שראו בחיים יותר תיירים ממה שאני ראיתי חיילים ובכל זאת מחייכים ושמחים לעזור. אפילו נהגי המוניות מתנהגים כאילו אתה התייר הראשון שהם מסיעים היום. בתי קפה שיש על שמם עוגות, כנסיות בנויות לתלפיות בסגנונות שונים. וכמובן, גלידה, קפה, שטרודל והרבה קצפת.
בוינה אין לך ברירה אלא להפוך להיות האדם התרבותי והמשכיל שתמיד רצית להיות. נשבעת, שאפילו הילדים הפכו לעשרה ימים להיות תלמידי פנימייה אנגלית למופת. הם התרגשו מהקונצרט באולם הקונצרטים המפואר (ואפילו נהנו ממנו. אופרה. ברצינות.) ניהלו דיונים בנוגע למוזיאונים בהם הם רוצים לבקר, אכלו את הזאכר-טורט עם מזלג קטן ושאלו שאלות על מוצארט.
עניין רב משכה המטרו והמנהרות שלה. בן רגע הפכו הילדים לתושבי מערות כאילו נולדו שם. קנו כרטיסים במכונות האוטומטיות, החתימו אותם בשער, מצאו את המדרגות הנכונות, עקבו אחרי השלטים על צבעיהם השונים, פתחו לבד את דלתות הרכבת. כל שנותר לי היה פשוט ללכת בעקבותיהם ולשזוף עיני בחנויות השוקולדים שלאורך המסלול.
הגדול שיחק כדורגל עם ילדים אוסטרים ולמד את השפה תוך כדי, האמצעית והקטנה עברו השתלמות ע”י ילדים אוסטרים מומחים בהשטת סירות מפרש קטנות מעשה ידיהם. מוסיקה קלאסית התנגנה בשירותים הציבוריים. כרכרות רתומות לסוסים הותירו אחריהם ארומה של אוירה רומנטית עתיקה ואביבית. המוזיאונים הוסיפו קילוגרמים של ידע. והשטרודל הוסיף קילוגרמים של תענוג צרוף.
הפרידה היתה קשה, כמו פרידה מרומן סתוי סוער שקיצו אולי היה יכול להיות אחרת אילולא היה ידוע מראש.
חזרה לבלוג
|
מחפשים מלון זול ואיכותי? הכנסו לאתר הזה ובחרו את מקום הלינה המועדף עליכם. כיוון שאני נעזרת רק באתר הזה כדי להזמין מקום לינה, בדקתי באופן אישי את המחירים באתר והשוויתי אותם מול המחירים בשטח. ממש פיזית. ובכל המקרים בהם החלטתי להיות חכמה ולהגיע למקום כדי להזמין ישירות ממנו גיליתי שהמחירים באתר היו נמוכים בעשרות אחוזים מהמחירים שהציעו לי בשטח. בקיצור- יותר משתלם להזמין מהאתר הזה. לקרא את הדברים שכתבו מבקרים ששהו במקום לפניכם. לאתר יש גרסה באנגלית וגרסה בעברית. מנוע חיפוש נוח לשימוש ומבחר עצום בטווח מחירים המתאים לכל כיס (ואני מתכוונת ממש לכל כיס. יש שם מקומות גם ב-5$). ועוד דבר חשוב- התמונות באתר תמיד נכונות ואמיתיות. |
