רישיקש היא מהמקומות המוכרים בהודו. היא יושבת בשקט ובשלווה לגדות נהר הגנגס, קשה לפספס אותה כשמטיילים בהודו עם ילדים ומשפחות מכל העולם מגיעות אליה.

היא במרחק נסיעה נוחה של כמה שעות בלבד מדלהי, ונהדרת לשהות עם ילדים. העונות המומלצות הן מרץ-מאי, ואמצע ספטמבר- נובמבר. שתי השכונות הנוחות יותר הן לקשמן ג’ולה וראם ג’ולה, בהן מתרכזים תיירים מכל העולם. רישיקש מציעה מגוון מטורף של מסעדות ובתי קפה, עם נוף לנהר הגנגס הקדוש, מקדשים מעניינים, נופים, נהרות ומפלים, סדנאות של יוגה ומדיטציה (בחלקן הילדים נכנסים בחינם), שיעורי מוסיקה ומחול. ברוב המקומות יש אינטרנט נוח. וכמובן מפגש עם מטיילים מעניינים מכל העולם.

♦ היא עיר שקטה ונעימה. יחסית להודו, הכוונה. באופן אישי מאוד אהבתי את האווירה בעיר עצמה. היא אמנם סואנת למדי אבל יש בה משהו הרבה יותר רגוע ממקומות אחרים בהודו.

♦ סביר שלא תגורו בעיר עצמה אלא תתמקמו לגדת הגנגה באחת מהשכונות המתויירות- לקשמן ג’ולה או ראם ג’ולה. טוענים שלקשמן ג’ולה היא שקטה יותר. זה לא נכון. היא בעלת אופי תיירותי יותר, גדולה ורועשת יותר ומלאה בישראלים. ראם ג’ולה היא רגועה, ‘רוחנית’ יותר ומאוכלסת בתיירים אירופאים יותר.

♦ ברישיקש פגשנו את הפרות הנחמדות ביותר בהודו. הן ידידותיות וחובבות ליטופים והכרנו את חלקן ממש באופן אישי.

♦ אנשים מגיעים לרישיקש בעיקר בגלל הסדנאות שמוצעות בה- יוגה ורוחניות ואשראמים למכביר. עם הילדים זה קצת אחרת אבל הרבה מהסדנאות פתוחות לילדים בחינם.

♦ בעיני, האטרקציה הגדולה של רישיקש היא הגנגה. חופים חוליים ונחמדים ומים קרירים. אפשר לשכשך כל יום ולהעביר ככה חודש בלי להרגיש בכלל..

♦ וכמובן טקסי הפוג’ה (= טקס או פולחן דתי כלשהו) שנערכים בסגנונות שונים על פני הגנגה ובמקדשים עצמם. תוך שבוע הילדים הופכים למומחים.

♦ והקופים. שני סוגים שולטים ביד רמה ברישיקש ובמיוחד על שני הגשרים. קופים צהובי מראה, שובבים ותוקפניים למדי. וקופים אפרפרים בעלי פרצוף שחור שהם ידידותיים ופחות תוקפניים. כל עוד לא תהיו בסביבת אוכל או תחזיקו אוכל ביד הם לא יטרידו אתכם.

לינה ברישיקש: 

◊ אני מצאתי את הגסטאוסים באיזורי התיירות מוזנחים ברובם ויותר מלוכלכים ממקומות אחרים בהודו. זה לא אומר שלא ניתן למצוא משהו סביר או אחד שרק נפתח. המחירים, אגב, זולים מאוד. אם אומרים לכם שיש מים חמים קחו את זה בערבון מוגבל.

◊ אם תתרחקו קצת מהגדה תוכלו למצוא מקומות לינה מתוקים ונקיים עם גינה ומטבח. אפשר אפילו למצוא גסטהאוסים שבהם ניתן לשכור דירות שלמות (עם מטבח וסלון ומרפסת).

חפשו לינה ללילות הראשונים דרך כאן.

אוכל ברישיקש: 

◊ האוכל במסעדות המקומיות חריף ומתובל מאוד. הצ’אי מעולה. המסעדות שמגישות אוכל מערבי הן טובות יחסית והמחירים בינוניים פלוס. יש שם יופי של שייקים (אפילו אוריו שייק) וקפה קר. ושוקולד פרלינים. יאמי.

◊ כעיר המונחת לגדת הגנגה חל איסור למכור בה בשר, אלכוהול וביצים..(בשכונות הפנימיות של העיר אפשר למצוא את כל אלה אם אתם ממש מתעקשים). כדי למלא את מצבורי החלבון תאכלו הרבה קטניות. מומלץ להיעזר בדוכני הצ’ולה (גרגרי חומוס מבושלים, מוגשים עם קצת ירקות ומתובלים במלח ולימון) שבאזור. 10 רופי למנה.

◊ בראם ג’ולה יש מסעדה קטנה שנקראת “the office”. מגישים בה צ’אי טעים במיוחד וגולת הכותרת היא סמוסה ממולא בתפוחים וקינמון או בבננה ושוקולד. חובה!

◊ אפשר גם למצוא מבחר מסוים של מסעדות ואכסניות איורודיות.

◊ ובסופרפרקטים הקטנים תמצאו שלל רב של מוצרי מזון אורגניים, טבעוניים, ובריאותיים.

♦ יש מספר מפלים במרחק הליכה בסביבות העיר. מאוד נחמד לטיול יום של כמה שעות.

♦ יש גם פארק מים לא רחוק. אומרים שהוא נחמד מאוד.

♦ באופן כללי אפשר לומר שרישיקש היא תענוג תיירותי. יש בה את כל הפינוקים והנוחות שצריך. אבל לוקח זמן להתרגל אליה. אל תברחו ממנה מהר מדי, תנו לה זמן להקסים אתכם.

♦ מרישיקש יוצאים טרקים יפים מאוד. בררו בסוכנויות הנסיעות אילו טרקים יכולים להתאים לכם מבחינת ההרכב המשפחתי והעונה בה אתם מטיילים.

♦ יש גם ראפטינג חביב (בעונה).

♦ אם תשכרו טוסטוס תהיו ניידים יותר ותוכלו לקפוץ לביקורים בכפרים ובנהרות היפים שבסביבה.

♦ תוכלו גם להגיע לעיר בנוחות ובמהירות ולבקר באופן יומיומי באחת מהפנינות של האזור- פאפו לאסי. טעים ומתוק וקר. לגמרי ממכר. בנוסף, בעיר קיימות מספר מסעדות שמתהדרות במבחר ממתקים יפהפה וטעים מאוד.

♦ כדאי גם לבקר בשוק הירקות והפירות הצבעוני.

♦ וללכת לפחות פעם אחת לקולנוע. מדובר בקולנוע הודי אמיתי, שבו הקהל הוא שותף פעיל בסרט וילדים עם מגשי צ’אי וצ’ולה עוברים בין הכסאות ומוכרים תוך כדי הסרט. חוויה מהנה ביותר.

אזהרה: בנות יקרות. אל תלכו ברישיקש לבד בחושך אף פעם. הרחובות נראים תמימים למדי אבל קרו כמה מקרים אלימים מאוד. אל תסתובבו לבד בכלל ובעיקר לא בלבוש חושפני.

בקשה: הגנגה היא מקום מאוד קדוש להודים. כבדו את זה. אל תתרחצו בבקיני ושמרו על כללי הרחצה המכבדים של המקום.

מחירים לדוגמא:

חדר סביר- 250-350 רופי ללילה. הנה לינק למציאת מקום לינה לנחיתה רכה  ללילות הראשונים

פאפו לאסי- 15 רופי

טאלי- 70-45 רופי

טוסטוס ליום- 350 רופי

ריקשת אוטובוס לעיר- 5 רופי לאחד (ושלא יעבדו עליכם!), ילדים קטנים לא משלמים.

צ’אי- 6-7 רופי

קולד קופי- 40 רופי.

חזרה לבלוג

החשש הכי גדול שהיה לי לפני שיצאנו לטיול הארוך שלנו עם הילדים היה בנושא הבריאות.

יצאתי עם שלושה ילדים צעירים, וחשתי אחריות מאוד גדולה. כדי לוודא שאני אכן נוהגת באחריות, ולא מסתמכת על זה ש”לא יקרה כלום”, הזמנו אלינו מדריך שיעשה לנו קורס בעזרה ראשונה אצלנו בבית, כמה ימים לפני שעזבנו.

מאז עברתי עם הילדים הרפתקאות רבות גם בנושא הזה :-). חלקן קלילות, חלקן מצחיקות, וחלקן הקטן מאוד מפחידות.

יש אמרה תאילנדית שאומרת:

“You must be calm to fight a tiger”

כלומר, לא כדאי להכנס לפאניקה כשמנסים להתמודד עם מצבי לחץ.

לכן החלטתי לחבור ללינוי, שהיא לא רק מדריכה מקצועית ומנוסה אלא גם עם גישה לילדים וגם מהממת. רק תציצו בטיקטוקים שלה ותראו בעצמכם :-).

אז לינוי מ”מלאכי הדרך” ואני, יצרנו עבורכם קורס ייחודי הנקרא “מלאכים בדרכים“, והוא בנוי במיוחד עבור משפחות המתכננות לצאת לטיול ארוך בעולם.

בחרתי את לינוי כי היא התנסתה בטיפולים במתארים שונים בעולם, מטיפול בגובה של הרי פרו, נפאל ובוליביה, דרך תאונות גלישה ותאונות דרכים בסרי לנקה ועד טיפולים בקור המקפיא בפינלנד. בנוסף, ליוותה כחובשת טיולים של קבוצות גיל שונות בארץ במשך כארבע שנים.

חוץ מזה, מלאכי הדרך מעבירים הדרכות קבועות במאמי ליס (ביה״ח ליולדות של איכילוב) ובמרכזי הורים וילדים רבים ברחבי הארץ- טיפ-טף (חולון), חרוזים (ר״ג), אתגר (שוהם), הפלטפורמה (רחובות) ועוד.

היא מעבירה הדרכה מקצועית ומדוייקת, המתמקדת בעיקר בפרקטיקה, תוך הדגמות מאירועים אמיתיים וכל זאת באווירה כיפית וחוויתית.

מה תלמדו?

הקדמה: למי להתקשר, מה חשוב לקחת איתנו, מה חשוב לבדוק מבחינה רפואית.

החייאה– בוגר, ילד ותינוק.

מצבי חירום: עילפון, טביעה (מניעה וטיפול, התנהלות בטוחה ברפטינג ומקווי מים), פגיעות בעלי חיים (הכשה, עקיצות, נשיכות ועוד), חנק מגוף זר ואלרגיה.

מחלת גבהים: היערכות, סמפטומים ונורות אזהרה, דרכי טיפול.

פגיעות אקלים: מכות קור והיפותרמיה, התייבשות ומכת חום.

טראומה: תאונות דרכים, רעידת אדמה, דימומים ושברים (עצירה וקיבועים).

נושאים נוספים: התקפי חרדה, כוויות.

משך ההדרכה: כשעתיים וחצי, באופן פרטי.

עלות ההדרכה: 720 ש”ח, וזה כולל גם פנקס עזרה ראשונה וליווי בשעת אמת בעת הצורך.

 צרו קשר עם לינוי בטלפון- 03-9037017, או במייל. או הזמינו את הקורס ישירות דרך כאן. 

והנה גם ההמלצות שלי מה כדאי לקחת בתיק עזרה ראשונה שלכם.

כשמתחילים לחשוב ברצינות על יציאה לחופשה בת כמה חודשים, או טיול ארוך עם הילדים, עולות אצלנו באופן טבעי כל מיני שאלות. 

שאלות הקשורות לתכנון נכון של הטיול: באיזה יעד כדאי להתחיל? כל כמה זמן כדאי לעבור ממקום למקום? מה יהיה אם נגיע למקום ולא נאהב אותו? מה יהיה אם נתעייף ממעברים תכופים? איך להתנהל נכון עם הכספים? איזה כרטיס אשראי לקחת? ועוד….

שאלות הקשורות להתארגנות לקראת הטיול: איזה ביטוח כדאי לעשות? מתי ואיזה חיסונים כדאי לעשות? האם לקחת מנשא או עגלה? מזוודה או מוצ’ילה? מכשירים אלקטרוניים? מה נעשה עם תקשורת? מה עושים עם ביטוח לאומי? עם מסגרות החינוך? איזה בגדים בכלל כדאי לקחת? ועוד..

וגם שאלות הקשורות לדינמיקה המשפחתית: איך נסתדר 24-7 כולנו ביחד? האם זה באמת סיר לחץ? מה עם זמן פרטי לעצמנו? איך הילדים יסתדרו אחד עם השני ורחוק מהחברים ומהמשפחה?

כל אלה הן שאלות שרוב ההורים שואלים את עצמם לפני שהם מחליטים לצאת לטיול ארוך שכזה, ולא משנה אם זה שלושה חודשים, חצי שנה או שנתיים. השאלות האלה מתעוררות..

גם אני, לפני שיצאתי עם ילדי שאלתי את עצמי את כל השאלות האלה, ועוד הרבה אחרות (אני באמת העמסתי על עצמי כל שאלה וכל חרדה שאתם יכולים לדמיין…) ניסיתי לסגור לעצמי את כל הפינות כדי להרגיש שהכל בסדר..

מאז, עברו עלינו 10 שנים של מסע מרתק. מסע פיזי, נפשי, התבגרותי. הילדים גדלו תוך כדי ובין לבין, וגם אני, כאמא התבגרתי וגדלתי. אחד הדברים שהבנתי במהלך השנים הללו, היה שאמנם, לכל השאלות האלה יש מקום וחשיבות, אבל היו עוד הרבה שאלות שהייתי צריכה לשאול את עצמי. שבכלל לא חשבתי עליהן.

אני רוצה לתת לכם כאן ארבע שאלות נוספות, שכדאי לכם לחשוב עליהן לפני שאתם יוצאים. את השאלות האלה, ועוד רבות אחרות, אני מעלה גם במדריך המעשי שכתבתי, ונותנת לכל אחת מהן את האינפוט שלי.

1 . מהי הגישה החינוכית שלי לנושאים שונים שאנחנו עשויים לפגוש במהלך הטיול? 

הכוונה היא בין אם אתם זוג ובין אם את.ה הורה יחיד.ה, שתבדקו עם עצמכם ותגבשו גישה חינוכית מתואמת מראש… כך שכשיגיעו מצבים מסויימים תוכלו להיות מגובשים בעמדתכם ומאוחדים, שזה לא יתפוס אתכם עם המכנסיים למטה.. :-). שתדעו איך ומה לומר לילדים, איך להסביר, איך להנגיש, ומה לא להגיד.

דוגמא לנושאים כאלה היא: מפגש עם סמים קלים בצורה מאוד נגישה ומאוד יומיומית, מפגש עם עוני, מפגש עם מערכות חברתיות שונות לגמרי ממה שאתם מכירים (למשל הקאסטות, מעמדות חברתיים, כללים תרבותיים שמרניים במיוחד, וכו’).

♦ אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הילדים שלי שאלו “אמא, מה הם עושים שם?”, והביטו על זוג צעירים שישבו כמה מטרים מאתנו וגילגלו לעצמם ג’וינט שמן ועסיסי. זה היה בחודש הראשון שלנו בנפאל ואני, שדווקא תפסתי מעצמי אמא מאורגנת על עצמה, גמגמתי משהו כמו “אההההה……מכינים לעצמם סיגריה. רוצים גלידה?”.

הנה גם מאמר שיכול לתת לכם עוד קצת כיוון. 

2. מהי נקודת המבט הכללית שלי על הטיול הזה?

מה שאני רוצה להדגיש בפניכם כאן זה שחלומות לחוד ומציאות לחוד :-). לפעמים, אחרי שיוצאים, אנחנו שוכחים הרבה מהדברים שפנטזנו עליהם לפני שיצאנו. ואני חושבת שכדאי לכם מאוד להיות במודעות, להזכיר לעצמכם מדי פעם למה יצאתם. כמה חלמתם. וכמה נרגשים הייתם.

שאלות שכדאי לכם לענות עליהן לפני שאתם יוצאים הן למשל: אם אנחנו יוצאים לתקופה מוגבלת (אפילו אם זאת שנה שלמה)- האם אנחנו באמת משאירים הכל מאחור, ונותנים למסע להתקיים בפני עצמו, ללמוד, להשנות, לחוות לעומק-לרוחב-לאורך, לשכוח מהמציאות בבית? או שאנחנו רוצים לצאת עם תחושה שזוהי תקופה זמנית, ולכן לא כדאי להתרגל אליה, או לשנות יותר מדי, או להתנתק, ותמיד לזכור שעוד שניה אנחנו חוזרים לשגרה, לעבודה, ללימודים, לתרבות, לשפה?

האם אנחנו מודעים לכך שטיול שכזה לא יבריח מאתנו את כל הבעיות, השדים, הצלקות שאנחנו נושאים איתנו, ושהם יצופו ויעלו גם תוך כדי החופשה, והאם אנחנו מוכנים להתמודדות הזאת? מה ובאיזה כלים נשתמש על מנת להתמודד אם כל אלה, כשהם יעלו?

3. איך אנחנו חושבים להתמודד עם תקופות של חוסר שגרה? 

זאת שאלה שאולי עולה אצל חלק מההורים בראש עוד לפני היציאה לטיול ארוך עם הילדים (בעיקר אם מדובר בילדים קטנים), אבל רובם פותרים אותה במשהו כמו “נזרום”.

אני דווקא חושבת שזאת שאלה שיש להתייחס אליה קצת יותר בכובד ראש. וחשוב לבדוק עם עצמכם איך אתם מרגישים עם העובדה שייתכן ולא תהיה שגרה. ואיך, באמת איך, תתמודדו עם זה. האם באמת תזרמו? האם יש לכם ילד אחד או יותר שזקוק לשגרה יותר מבני משפחה אחרים? האם כדאי להכין כלים או פעולות מסויימות על מנת להקל עליו? איזה סוג של שגרה הייתם רוצים שתהיה?

(במדריך המלא אני חולקת מהנסיון שלי בכל מה שקשור ל’חוסר שגרה’, איך התמודדתי עם זה לאורך השנים, ואיך פתרתי את הבעיה הזאת עבור עצמי. על חלק מהדברים אני גם מדברת בוידאו הזה.).

4. איך בכלל מסבירים להם?

כשמדובר בילדים קטנים, שעדיין לא ממש מבינים את משמעות הזמן לעומק, יכול להיות קצת מסובך להסביר מה זה בכלל אומר שיוצאים מהבית לתקופה ארוכה שכזאת. לכן אני ממליצה, לפני שבאים ומבשרים להם על ההחלטה לצאת לטיול ארוך ארוך, שבו עם עצמכם וחשבו היטב איך הכי נכון יהיה להסביר ולהנגיש להם את כל הנושא. נסחו לעצמכם מראש משפטים, ואם יש צורך- התייעצו עם איש מקצוע.

קחו בחשבון, שאחרי שתצאו ואחרי שהילדים יראו במו עיניהם מה זה בעצם אומר, ואיך החיים שלהם נראים עכשיו- השאלה “כמה זמן” לא תהיה כל כך מעניינת עבורם. הם פשוט יתאקלמו למצב הקיים.

יכול להיות שהתשובות והפתרונות שתמצאו לפני שתצאו ישתנו במהלך הטיול. אולי אפילו יותר מפעם אחת. אבל אני בכל זאת חושבת שהשאלות האלה, כמו גם שאלות נוספות, צריכות להיות לכם בראש, והאמת היא שאני בטוחה שאם תתנו לעצמכם תשובות אפילו רק לחלק מהן, תצאו עם הרגשה בטוחה ורגועה יותר.

בנוסף, ישנם מצבים שאילו הייתם חושבים עליהם מראש- קל יותר להתכונן אליהם לפני היציאה לטיול, ולא אחרי. למשל, אם יש ילד אחד שקצת יותר קשה לו עם מעברים או עם יציאה משגרה, ילד שזקוק למיטה שלו ולפינה שלו- כדאי להביא אתכם מהבית חפץ כלשהו שיתן לו תחושה ‘בייתית’ בכל מקום שבו תהיו.

תמונה:School photo created by stockking – www.freepik.com

אחד היתרונות הגדולים שיש לי כרגע הוא שאני נמצאת בלב מרכז תיירותי מרכזי באסיה, ויכולה להיות העיניים שלכם. אז קודם כל, לפני שאכתוב מה לדעתי יהיה, ובמיוחד מה צריך לעשות מעכשיו ובשנים הקרובות, אני רוצה לתאר בכמה משפטים מה קורה כאן, בפוקרה, היעד התיירותי השני בחשיבותו בנפאל, נקודת היציאה לחלק מהטרקים המפורסמים ביותר (סובב אנאפורנה..) ופעילויות תיירותיות נוספות (ראפטינג, מצנחי רחיפה ועוד).

ענף התיירות ספג מכה קשה מאוד, כמו בכל העולם. חברות תעופה מקומיות נמצאות על סף קריסה, חנויות, בתי מלון ומסעדות, אפילו המפורסמים בניהם, נסגרו, פשטו את הרגל או הקפיאו כל פעילות. כך גם סוכנויות טיולים ומפעילי אטרקציות.

כל מדריכי הטרקים והפורטרים חזרו לכפר, בתקווה למצוא דרך אחרת להתפרנס. בתי מלון, חנויות ומסעדות פיטרו את כל או חלק נכבד מצוות העובדים, ואלה שחוזרים לפעילות שוכרים עכשיו עובדים בשכר נמוך בהרבה, כלומר- עובדים באיכות וברמה נמוכה יותר. אנשי עסקים מנצלים את ההזדמנות וקונים עכשיו במחירים נמוכים במיוחד בתי מלון, מסעדות וגסטהאוסים שלא הצליחו לשרוד, מה שאומר שההנהלה של אותם מקומות תשתנה, ואיתה כל האופי של המקום. הטבחים לא אותם טבחים, התפריט לא בהכרח אותו תפריט, המצרכים, המלצרים, המשקאות על הבר, המוסיקה ברקע.

אתרי האינטרנט, לעומת זאת, עליהם התרגלנו להתבסס, אלו שישרדו, יאלצו לתפקד עם כוח אדם מצומצם, ואני לא מאמינה שהם יצליחו לעשות פולו-אפ כמו שצריך אחרי כל בית עסק אותו הם מפרסמים. ואם כן- זה יקח להם הרבה מאוד זמן.

כך גם המדריכים המודפסים, לצערי הרב, ואני מניחה שהם יצטרכו לעשות בדק בית רציני..

מה זה אומר? 

שעשינו ריסטארט. הכי ריסטארט שאפשר. ולא רק בנפאל. אלא בהרבה יעדים תיירותים ברחבי העולם. למעשה, לדעתי, זה כולל את כל היעדים התיירותיים בהם: 1– כבר חצי שנה לא מתקיימת פעילות שגרתית, ו 2- שאינם מקבלים סיוע מספיק מהממשלה שלהם.

איך זה משפיע עלינו, התיירים?

זה אומר שכל מה שרוב האנשים התבססו עליו, כשהם ניגשו לתכנן טיול או חופשה איבד את האמינות ואת הסמכות. כל ההמלצות בבלוגים, חוות הדעת בטריפאדווייזר ובאתרי הזמנות של בתי מלון, התמונות בגוגל. הכל. כמובן, שישנם מקומות ששמרו על אותה רמת תחזוקה, אותם צוותים ואותה הנהלה. אבל אי אפשר לדעת.

איך מתמודדים עם זה?

כבר הרבה שנים שאני אומרת שהאינטרנט הוא גם הצלה וגם קצת קללה. כי התרגלנו לתכנן מא’ עד ת’, התרגלנו שיש לנו שליטה מוחלטת ושהכל ידוע מראש. אבל בשטח הדברים נראים אחרת. כל האיבוקים שכתבתי, גם אלו שבחינם וגם אלו שבתשלום, כיוונו לאותה מטרה- לתת את הכלים לצאת ולטייל בכל מקום, בכל תנאי, ובדרך שהכי נכונה לכל אחד באופן אישי. נתתי כלים איך להתמודד עם אתגרים שמציבה הדרך, איך להינות גם מהבלת”מים ואיך להצליח לעשות את כל זה אפילו עם ילדים. ואפילו למה זה חינוכי 🙂.

ב‘מדריך המעשי לטיול ארוך עם ילדים’ אני אפילו מקדישה סעיף שלם לנושא של התלות שלנו באינטרנט, מתי כן להשתמש ומתי כדאי לא להסתמך עליו. כשכתבתי את זה, בעצמי לא ידעתי עד כמה זה יהיה חשוב ורלוונטי בתקופה הקרובה..

לכן אני רוצה לומר שגם אם האינטרנט איבד קצת מכוח האמינות שלו, זה לא אומר שאנחנו צריכים לחשוש. זה רק אומר שזה פשוט משאיר לנו קצת יותר אנרגיות כדי לסמוך על עצמנו. שנסתדר, גם אם דברים ישתבשו. הרי לא הכל השתנה. הנופים אותם נופים, האנשים אותם אנשים, התרבות הטעמים הריחות והמנהגים נשארו אותו דבר.

בקיצור: בחופשה הבאה קחו בחשבון שיהיו הפתעות, אבל לא רק לרעה, אלא גם לטובה :-).

אם יש משהו שאני מתחרטת עליו הוא שלא לקחתי כמה שעורים בצילום לפני שיצאתי למסע. זה בכלל לא היה משהו שחשבתי עליו. והיום אני יודעת עד כמה התמונה הנכונה יכולה להיות משמעותית ובעלת ערך שאי אפשר בכלל למדוד אותו בכסף.

לכן פניתי לשרון, חבר ילדות שלי, שהוא גם הצלם הכי מוכשר שאני  מכירה וגם בעל נסיון בהעברת סדנאות ברמה גבוהה (ואפילו סדנאות מיוחדות לבני עשרה 😊). שרון הוא בוגר בצלאל בהצטיינות והוא אמן וצלם מקצועי בינלאומי, שחי הרבה שנים בחו”ל.

ביקשתי ממנו לבנות לכם סדנא שמותאמת בדיוק למשפחות לקראת מסע. יחד, הגדרנו את מה שהכי חשוב לדעת כדי שהרגעים המשמעותיים שתעברו יוצנחו כמו שצריך.

הלימוד מתמקד בארבעה נושאים עיקריים:

1 . צילומי נוף

2 . צילום פורטרטים

3 . צילום ותפיסה נכונה של רגעים אנושיים מרגשים.

4 . צילום לילה

שרון יבדוק וילמד אתכם את כל הפונקציות האפשריות בציוד הצילום שאתם מתכננים לקחת אתכם (כולל טלפונים 😊), וגם ימליץ על ציוד חדש, אם תרצו.

הוא יסביר מונחים בסיסיים בצילום- כמו חשיפה, צמצם וקומפוזיציה.

וגם יראה לכם תוכנות מדליקות לעיבוד תמונה ואתרים נוספים שיקלו עליכם את החיים.

הסדנא תיערך אצלו בסטודיו וגם תצאו לתרגול בשטח.

אורך הסדנא והעלויות משתנים על פי הצרכים האישיים של כל משפחה, ומספר המשתתפים. אתם מוזמנים ליצור איתו קשר ולקבל הסבר מפורט.

דרך הוואטסאפ- 972528604243+  או השאירו פרטים כאן והוא כבר יחזור אליכם

אחת מההנאות הכי גדולות שלי היא להכנס לחנות טיולים שווה. אני יכולה לשוטט בה שעות, לבדוק ולעלעל בכל מדף וכל סלסלה, להתלהב כמו ילדה קטנה מכל המצאה או רעיון מדליק שהופך את חיי ההרפתקה לקלים ונעימים יותר.

מכיוון שאני בודאי לא היחידה, יצרתי כאן רשימת רעיונות לכל מי שרוצה לפנק חבר/אדם אהוב שאוהב טיולים. איזה כיף זה לקבל מתנות שכאלה, אותן אנחנו לא מפרגנים לעצמנו בדרך כלל :-).

חילקתי את המתנות לפי תקציב.

מתנות בתקציב של עד 20$:

תיק כלי רחצה- לתליה. אני תמיד ממליצה על תיקי כלי רחצה נתלים, אין לתאר את ההבדל והנוחות המתלווים לזה. כאן אני ממליצה על התיק הזה, שהוא גם מגיע בעיצובים פשוט יפהפיים, גם מאוד נוח לשימוש וגם לא יקר (כ-16$). תראו:

ולפינוק אמיתי, אתם יכולים גם להוסיף אחד מאלה – תיק נסיעות לנעליים, יכול להכיל 3 זוגות(13$):

סכו”ם שלושה באחד, מיוחד לטיולים– עשוי מפלסטיק ביולוגי, ללא BPA. מחיר: 4$:

וגם ערכת קערות מתקפלות (אחד מהמוצרים האהובים עלי): קערה מתקפלת 500 מ”ל עם מכסה (16$):

ועוד אחת, קצת יותר זולה (11$) מגיעה גם עם סכום:

סט כוסות יין מסיליקון- אם כבר אוכל, אז יין :-). סט של ארבע כוסות סיליקון מקסימות שאפשר אפילו לקחת בכיס. מחיר: 14$

ארגוניות למכשירים אלקטרוניים: הנה אחת של חברת THULE (אני מאוד אוהבת את החברה הזאת, יש לי תרמיל גב שלהם, ואני משמשת בו כבר למעלה משנתיים). מחיר: 19$. ועוד ארגונית אחת נהדרת של חברת Bagsmart, קצת יותר זולה (16$):

חגורת כסף מיוחדת ששומרת מפני גניבת זהות (מסתבר שיש אפשרות כזאת..)- מתאימה גם לדרכונים ותעודות, כרטיסי אשראי ומזומן. מחיר: 16$.

מגבת טורקית מיוחדת לטיולים, לחוף הים ולכל מטרה.– קלה במיוחד ואינה תופסת מקום. 100 אחוז כותנה, והיא גם נראית נהדר. ואם כבר אי אפשר לטייל- לפחות אפשר להביא מתנות מהשוק הטורקי 🙂. מחיר: 16$:

נרתיקים רב פעמיים לאריזת אוכל- ידידותי לסביבה ונוח מאוד לנשיאה בתיק. מתאים נהדר לטיולים, כי כשזה לא בשימוש זה ממש לא מורגש בתוך התיק. מחיר: 17$ ל-8 יחידות בשני גדלים שונים:

עמדת החלפה ניידת לתינוקות, נהדרת לטיולים ולנסיעות- כל מה שצריך, בגודל מינימאלי ובנוחות מקסימאלית. מחיר: 19$.

תגיות שם מעוצבות ע”י מעצבים נחשבים למזוודה/תיק נסיעות, מחיר: 10$-14$. הנה כמה דוגמאות (עיצוב: קייט ספייד, ניו יורק, ג’אקי פראוט ועוד):

מעטפת מלתחה לבגדים– ארגון ואריזת הבגדים בצורה נוחה ופשוטה שלא תופסת מקום ושומרת עליהם מפני קימוט. מחיר: 8$:

מתאם לשקעים חשמליים- קטן, קמפקטי, עם שקעים ל-USB. מחיר: 20$:

פנס לתליה באוהל, שהוא גם מאוורר– פנס בדרגות אור שונות ומאוורר. כל מי שניסה לישון באוהל בלילה חמים מבין למה הדבר הזה חיוני :-). מחיר: 16$

טיפ 2022: תנו להם מנוי כמתנה :-).

נשמע קצת פחות כיף, נכון? כי אי אפשר באמת לארוז את זה בסרט ונייר צבעוני..

אז לא! אחת הדרכים הכי שוות לתת מתנה לא חומרית אבל בעלת ערך רב קשורה לאחד מהתחומים שהכי התפתחו בשנים האחרונות: ההרשמות.

אנשים שאוהבים לטייל ולהסתובב בעולם אוהבים לא רק לטייל הכי בסטייל שאפשר, אלא גם להמשיך הלאה בלי להפסיד כלום. ליומולדת 17 של יותם קניתי לו מנוי שנתי ל- masterclass, האפליקציה שמביאה מומחים מכל התחומים הישר למסך הטלפון שלך. הוא מנוי לזה מאז ועד היום, כבר שש שנים.. 

לאחרונה נרשמתי לאפליקציה שמציעה לי תרגולי יוגה מונחים בקלות, בבהירות ולפי מצב הרוח שלי באותו יום. זה משרת אותי היטב, כיוון שאני יודעת שבכל מקום, לא משנה איפה אהיה, אפילו בהפסקה בין טיסות בשדה התעופה, אוכל להמשיך לתרגל ולשמור על הבריאות שלי, בזמני החופשי. 

כמה זה עולה? מחיר האפליקציה שרכשתי לתרגולי יוגה עולה 225 ש”ח לשנה. המחיר של masterclass הוא באמת קצת יקר ועולה 180$ לשנה. 

אבל היום מציעים שפע של הרשמות ומנויים לסדרות של הרצאות און ליין, פודקאסטים מרתקים, סיורים און ליין, ואפילו שיעורי בישול און ליין, במטבחים מכל העולם בטווח מחירים רחב במיוחד. תוכלו לשלם על בסיס חודשי, או שנתי.

זה סוג של פינוק שיש אנשים שלא יפרגנו לעצמם, למרות שהם מאוד ישמחו לקבל.. :-).

ובמחירים זולים יותר (10$ ומעלה) – הנה גם מאמר נחמד שכתבתי עם כל מיני רעיונות לפעילויות און ליין מגניבות וחד פעמיות…

מתנות בתקציב של 20$-50$:

עוד מוצר להורים לתינוקות ולפעוטות שאוהבים לנסוע ולטייל: אמבטיה מתנפחת. מחיר: 26$:

טרמוס רב תכליתי- של חברת “teabloom”. מיוחד לנסיעות ולטיולים, מכיל ערכה להכנת תה צמחים או קפה. קר/חם, מיועד למגוון רחב של משקאות. אקולוגי וידידותי לסביבה, עשוי מבמבוק. מחיר: 27$:

והנה עוד טרמוס נסיעות משגע, של חברת “טרמוס”, מחיר: 30$:

כוס קפה ניידת, עם ‘פרנץ’ פרס’: לאנשים שלא יכולים לוותר על הקפה של הבוקר, ולא משנה איפה הם, הנה מכשיר “פרנץ’ פרס” נייד, באמצעותו אפשר להכין קפה איכותי בכל מקום. כל מה שצריך זה מים חמים. מיוחד לנסיעות ולטיולים. מחיר: 29$:

מכונת אספרסו ניידת, מיוחדת לטיולים ולנסיעות– הנה המצאה גאונית, נוחה וקלה לשימוש, כל מה שצריך זה לקחת אתכם את הקפסולות מהבית. מתנה נהדרת לחובבי טיולים וקפה. יש כאלה?? :-). מחיר: 47$.

כוסות ויסקי בצורת גלובוס– כל חובב טיולים אוהב שהיום יום שלו מזכיר לו קצת את רחבי העולם. בין אם זה כוס קפה עם תמונת נוף, טי שירט עם ציטוט מספר הרפתקאות או כוס ויסקי של סוף היום.   מחיר: 30$

בישול בשטח: סט של 2 סירים לבישולי שדה מטיטאניום. מחיר: 35$.

מזרן יוגה מיוחד לנסיעות– מזרן יוגה של חברת Manduka קל משקל, המתקפל לגודל קטן שיכול להכנס לכל תיק/מזוודה. מחיר: 36$

ולחובבי השטח והקמפינג- מזרן מתנפח למצע מתחת לשק”ש– קל משקל ולא תופס מקום, גם למבוגרים וגם לילדים. מחיר: 40$:

ערסל נייד– מתנה נהדרת לכל חובבי השטח ו/או החוף.. הנה שני דגמים מומלצים. מגיעים בגודל יחיד או זוגי, עם כל מה שצריך כדי לתלות אותם בשטח. מחיר: 26$-55$:

מתנות מעל 50$:

הנה מוצר מוטרף, מחברת Aha היוקרתית. מי שבאמת רוצה להוציא כסף על סטייל- הנה נרתיק נסיעות “מחלקה ראשונה” למכשירים אלקטרוניים, בעיצוב של מגאן מארקלס. מחיר: 535$.

רחפן מצלמה– צילומים משגעים בזויות מדהימות. הנה רחפן מומלץ באיכות טובה. מחיר: 400$:

ערכת גילוח לגבר- מיוחדת לנסיעות. ערכת פינוק מבית “אמנות הגילוח”, המכילה את כל מה שצריך לגילוח במהלך טיול- מחיר: 95$

איור אישי המספר את סיפורי הטיולים האישיים שלכם בעולם– זוג האמנים בעלי חברת Places and spaces מציעים לאייר על פי הזמנה אישית את סיפורי הטיולים שלכם. התוצאה- מקסימה. המחיר: כ-60$. הנה דוגמא:

אגב, מלא רעיונות נוספים תוכלו לקבל מהרשימה הזאת, ובמיוחד מהרשימה הזאת. 

מתנות DIY לאנשים אהובים בחייכם, שאוהבים טיולים, מסעות ועולמות רחוקים:

לחברת Atlas coffee club יש מועדון הרשמה שהחברים בו מקבלים בכל חודש קפה איכותי ממקום אחר בעולם. לחברת Battlebox יש מועדון שהנרשמים אליו מקבלים בכל חודש חבילה מלאה בגאדג’טים וציוד לחובבי השטח.

אבל לא חייבים לתת מתנה הרשמה למועדון מסויים. אפשר בהחלט להכין בעצמכם מתנה נהדרת, לראש השנה או ליומולדת, שתלווה את יקיריכם לאורך כל השנה :-). בחרו נושא שאהוב עליהם- למשל קפה, או ציוד שטח או יין או מוסיקה או כל דבר אחר, ורכשו להם 12 מוצרים שונים, כל אחד מייצג מקום אחר בעולם. למשל- 12 סוגי קפה מרחבי העולם.

אפשרות אחרת- רכשו 12 מוצרים קטנים, לכל חודש בשנה, הקשורים לתחום המעניין אותם- למשל ציוד לקמפינג או כלי בישול שונים וכו’. יש המון אפשרויות.

כך, גם אם הם לא יכולים לטייל בכל חודש למקום אחר- הם לפחות יכולים קצת לחוות עולמות רחוקים.

ורעיון אחרון לסיום- סדנת צילום משפחתית: 

אפשר לרכוש מתנה משפחתית למשפחה שאוהבת לצאת לטיולים ברחבי העולם. שרון עמית, צלם מקצועי נפלא (שהוא גם חבר ילדות שלי..) ואני, יצרנו קורס הדרכה ייחודי לצילום חוויות, מסעות, וטיולים- לכל המשפחה. הקורס מועבר באופן פרטי, ומותאם להרכב המשפחתי ולאמצעי הצילום המועדפים עליכם. כל הפרטים אצל שרון.

שיהיו לכם חגים נהדרים וחגיגות נפלאות!

הרבה אנשים פונים אלי בשאלה הזאת, לכן ניסיתי לרכז כאן קצת מידע בנושא. מכיוון שאני נמצאת כרגע בנפאל, ובני נמצא בהודו, אנחנו יכולים לדעת ממקור ראשון מה קורה.

כרגע רוב המדינות סגורות לחלוטין לכניסת תיירים, וגם אם ניתן להכנס אין הרבה אפשרות להתנייד או לטייל.

בנפאל יש סגר מוחלט, תאילנד סגרה את גבולותיה לפחות עד ה-30 ליוני, הודו שחררה קצת את הסגר אבל הגבולות בין המדינות סגורים לתיירים.

לכן הייתי מחכה עם תכניות להגיע למזרח לפחות עד לאמצע אוגוסט, והכי טוב עד אוקטובר.

טיסות:

על מנת לאפשר גמישות מירבית וכדי לקחת את הסיכון הקטן ביותר, הייתי מתמקדת כרגע בהזמנת טיסות לשני יעדים מרכזיים- הודו (דלהי/מומבאי) או תאילנד (בנגקוק). משני היעדים הללו יוצאות טיסות לכל מקום אחר במזרח, בעלויות מאוד נמוכות. כך תוכלו להחליט לאן פניכם מועדות, בהתאם למצב שיהיה.

הייתי מזמינה טיסה בכיוון אחד בלבד. ובודקת היטב את תנאי הרכישה, גם מול חברת התעופה וגם מול האתר/הסוכנות דרכה נרכשו הכרטיסים.

בדקתי עבורכם את עלויות הטיסות בשני תאריכים שונים וגיליתי שהמחירים מאוד טובים, וכך גם תנאי הרכישה- עם אפשרות ביטול והחזר כספי מלא.

הנה כמה דוגמאות (באדיבות momondo :-)):

ביטוח:

כיוון שיש חוסר ודאות באויר, הייתי יוצרת קשר עם חברת/סוכן הביטוח שלי עוד לפני רכישת הכרטיסים, ובודקת האם היעד אליו אני מתכננת לטוס עומד בתנאי הביטוח הנוכחיים.

פניתי לאוריה, סוכן הביטוח שלי והוא אמר שאכן ישנן מספר חברות ביטוח המנפיקות פוליסות לנוסעים למזרח גם בימים אלה. מיד אחרי רכישת הכרטיסים הייתי רוכשת ביטוח, על מנת לבטח את הטיסה עצמה מפני ביטולים.

יעדים מומלצים במזרח לתקופת הקורונה:

מעבר להגבלות ולאיסורים המיוחדים לכל מדינה, אני מציעה להתמקד כרגע במדינות בהן איכות הטיפול הרפואי גבוהה: תאילנד, וייטנאם, סינגפור, מקומות מסויימים בהודו, סין.

טיפ: אחרי הזמנת הטיסות ואחרי שהחלטתם על היעד שלכם, הורידו אפליקציה של אחד מהעתונים היומיים באנגלית, המתפרסמים באותו יעד. כך תוכלו לקבל עדכונים שוטפים בקלות ולהיות מעורבים באירועים האקטואליים. למשל, האתר של Nationthailand או ה’בנגקוק פוסט’.

לינקים:

הנה כמה לינקים שיעזרו לכם לדעת מה המצב המעודכן בכל אחד מהיעדים במזרח. בנוסף, אני מציעה להתקשר לשגרירות ישראל במדינות היעד שלכם ולהתעדכן מולם.

האתר של ארגון הבריאות העולמי- ערך תאילנד.

האתר הרשמי של ארגון התיירות התאילנדי

האתר של ארגון הבריאות העולמי- ערך דרום מזרח אסיה (כולל מפה אינטראקטיבית מעודכנת).

מפה של IATA עם רגולציות תעופה המעודכנות לכל המדינות בעולם.

מאמר מידע של מועצת הטיולים והתיירות העולמית– עם המלצות, לינקים, ודרכים ברורות איך להתנהל ומה לבדוק.

התראות מעודכנות בנוגע לבריאות ובטחון אישי בכל מדינות אסיה

לינה:

האתר של בוקינג וגם האתר של איירביאנבי מעודכנים בנוגע לאפשרויות הלינה הפתוחות לתיירים, וניתן לבצע הזמנות (בתנאי ביטול נוחים) גם בתקופה זו.

מה לקחת:

לדעתי אין צורך לקחת משהו מיוחד. אמצעים לחיטוי ידיים קיימים כאן בשפע, כמו גם מסיכות וכפפות מכל מיני סוגים. הייתי לוקחת כמה, שיהיה, אבל לא בהגזמה. בתי המרקחת פתוחים, בתי החולים פתוחים וכך גם הכספומטים. בנוסף, קיימות המון אפשרויות למשלוחים עד הבית.

כמו כן כדאי לבקר אצל רופא השיניים/רופא נשים לפני הנסיעה.

לפני כמה שנים הצטרפנו למשלחת של רופאים טיבטיים שיצאה לטפל ולחלק תרופות לאנשי הכפרים הנידחים של חבל זאנסקאר בצפון הגבוה של הודו.

זאת היתה הרפתקה של כמעט שבועיים, בהם נסענו בדרכים לא דרכים, חצינו קרחונים, ביקרנו במוצא נהר הזאנסקאר, הלכנו במשך ימים בשבילים על קצה תהום (בגובה ממוצע של 3000-4000 מ’), חצינו גשרים רעועים במיוחד מעל מים סוערים, התארחנו בבתי הכפריים, ישנו איתם ואכלנו איתם, ביקרנו במנזרים חצובים בסלע בתוך מערות נישאות אי שם, קפאנו מקור ומתנו מחום, שתינו מי מעיינות ונחלים ופגשנו נופים, מנהגים, טעמים ותרבות מרתקת ואחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים.

זכינו גם לעזור ולתרום את חלקנו.

כששאלתי את גלי על מה כדאי לי לספר לאנשים שקוראים אותי, היא מיד אמרה – ספרי על זאנסקאר. גלי, כך נדמה לי, הושפעה עמוקות מהחוויה. מדובר באמת בעולם אחר ובדרך חיים שונה לגמרי. היא היתה אז בת עשר. מכולנו, היא גם הכי התחברה עם שלושת הרופאים הטיבטיים בני השבעים, והיתה הולכת איתם יד ביד בשבילים הצרים, תוך שהם מקשקשים וצוחקים (הם בטיבטית והיא באנגלית..:-)).

אין ספק שזו היתה חוויה שבאמת קשה לתאר במילים. אבל האם היא שינתה את חיינו? האם למדנו ממנה שיעור חשוב?

לא יודעת. לא זוכרת שגילינו דברים משמעותיים על עצמנו.

ובכל זאת אלה הם רגעים שנחצבו עמוק בעצמותינו. חוויה מעצימה, שהרחיבה לנו את הנשימה את ההשכלה את האופקים את הלב. מתחה לנו את כל הקצוות ואת כל הגבולות.

וכך, בלי שום תובנות, חזרנו ממנה בכל זאת אחרים.

הרפתקאות יעשו לכם מה שאף שופינג לא יצליח לעשות. אז צאו להרפתקאות, וקחו את הילדים אתכם.

♥ האם תרצו להצטרף ולהירשם לסדרת המיילים “לטייל עם ילדים” או לסדרת המיילים “שבעה דברים שכדאי שתדעו על טיול ארוך עם ילדים”? ההרשמה היא לגמרי בחינם. אשמח לראותכם!

אגב, חבל זאנסקאר הוא חלק מקשמיר, אליה מגיעים דרך לאדאק. מי מכם שרוצה עוד קצת פרטים יכול למצוא אותם בפוסט הזה.

האם אתם כמהים לקצת אויר? קצת יותר חופש? האם אתם מרגישים מאושרים?

ואולי יש לכם חלום גדול ומשמעותי אבל אתם מרגישים שאתם לא יכולים להגשים אותו?

החלום שלי על מסעות בעולם התחיל כבר בגיל 18, ואני זוכרת את עצמי חושבת שזו הדרך בה הייתי רוצה לגדל את ילדי. בתוך מפגשים בלתי אמצעיים עם העולם, עם תרבויות, עם שפות ואנשים ונופים. עם מעברי גבול, פנימיים כמו גם חיצוניים ובמיוחד עם למידה מעשית, ולא תיאורטית, בישיבה משמימה בתוך חדר סגור במשך שעות על גבי שעות בכל יום.

אבל החיים זרמו, ואני המשכתי איתם. מדי פעם נזכרתי בחלום הזה, שעדיין התקיים בתוכי, בעיקר כשהייתי קוראת מאמר על מסעות במקומות פראיים או צופה בתכנית דומה בטלויזיה, או פוגשת במקרה מישהו שחזר בדיוק ממסע כלשהו. אז הייתי מרגישה איך הבטן שלי גועשת ומתחממת. לפעמים היו עולות דמעות בעיני.

התחתנתי, ילדתי את יותם ושנה אחר כך אבי חלה בסרטן. והחיים הפכו לגלים של תקווה ויאוש וכאב וחוסר אונים ושום דבר אחר.

שנתיים אחר כך ילדתי את רני, וכשהיא היתה בת שמונה חודשים אבי נפטר. הייתי אז בת 26.

מותו בגיל צעיר יחסית, כמו גם נסיבות מותו, העלו בי רגשות עמוקים מאוד. ושנת האבל היתה שנה של הרבה חשבון נפש. שאלתי את עצמי שאלות כמו: מה באמת גורם לי אושר? מה אני רוצה לחוות בחיים האלה? מה חשוב ומה לא חשוב?

וזה בעיקר חידד לי עד לקצות שערותי את העובדה שהחיים קצרים. שהחיים הם עכשיו. לא מחר, לא עוד חודשיים, לא בפנסיה. עכשיו. היום.

שאין לנו בעצם כלום חוץ מ’עכשיו’.

והחלום שזרם לו בתוכי התעצם וגדל והתחזק בבת אחת.

לא רוצה שגרה אינסופית של אותו דבר שנה אחרי שנה. לא רוצה חיים בתוך משבצות. לא רוצה לו”ז שמוצף בשטויות שאני בכלל לא מבינה למה אני בכלל צריכה אותן. לא רוצה לשלוח ילדים לשבת כל יום בחדר סגור ולהגיד להם שזה חשוב לעתיד שלהם. לא רוצה עוד ועוד חפצים וקוסמטיקה ובגדים ונעליים. לא רוצה להגיד לעצמי שאני יכולה לחיות גם בלי זמן אישי, וגם בלי זמן זוגי ועם שבועיים חופש בשנה.  לא רוצה שפסגת היום שלי תהיה הקינוח בסוף הארוחה וכמה לייקים קיבלתי עליו. רוצה חוויות, הרפתקאות, מפגשים. רוצה לפתוח את הלב שלי הכי רחב ואת כל החושים שלי להעיר.

לא צריכה לחיות בניגוד לאמונות שלי, להשקפות שלי, לתפיסות העולם שלי.

לא יכולה יותר ‘ליישר קו”. להרכין ראש ולהגיד לעצמי שהחיים ככה, מול הטלויזיה, הם מספיקים בהחלט.

שום דבר לא הסתדר לי. לא נראה לי הגיוני. לא הצלחתי לפגוש את עצמי בסוף כל יום.

רציתי חיים אחרים לגמרי.  

אבל כל מי שפניתי אליו ושאלתי אם זה אפשרי עבורי, אמר לי תשובה אחת: “זה לא אפשרי. צריך המון כסף בשביל זה. מוטב שתשכחי מזה”.

והאמנתי להם.

כמה קל זה לבטל לאנשים אחרים את החלום שלהם, לומר להם כלאחר יד “בלתי אפשרי. תוותרי”. קל, כל עוד זה לא החלום שלך…

אז כולם אמרו לי לוותר, ואכן ויתרתי.

המשכתי עם החיים, בתוך מלחמה פנימית תמידית. עברנו דירה, ועוד דירה ועוד דירה. ילדתי את גלי, והדיסוננס הפנימי המשיך והתגבר לו בתוכי, כשכל הזמן אני מתפקדת כלפי חוץ כרגיל, מנהלת חיים רגילים ונורמאלים עם ג’יפ ובית ועציצים עם עשבי תיבול. ולא מוצאת את עצמי.

פוחדת להתעורר שנה אחר כך, ולמצוא את עצמי בדיוק באותו מקום, חולמת בדיוק על אותם דברים, ולהמשיך ככה, עוד שנה ועוד שנה בלי ששום דבר ישתנה.

עד שיום אחד, התיישבתי ליד המחשב, בפינת המחשב הקטנה שהיתה לנו, מתחת לגרם המדרגות שהוביל לגג, גלי הקטנה ישנה בזרועותי, וכמו שעשיתי מליון פעם לפני כן, חיפשתי תשובות, חיפשתי פתרון, חיפשתי מישהו שיתן לי מענה. רק שהפעם שאלתי את גוגל “איך” אפשר לעשות את זה, ולא “אם” אפשר לעשות את זה. ושאלתי באנגלית. ולא בעברית.

וזה הרגע שבו התהפכו לי החיים.

גיליתי שאנשים עושים את זה. עלו לי על המסך בלוגים של משפחות שחלמו את אותו חלום בדיוק, וגם מימשו אותו. והסבירו בבלוג שלהם בדיוק איך הם עושים את זה. ואיך גם אני יכולה. לא היו הרבה אתרים כאלה, אולי שלושה או ארבעה בלוגים אבל זה הספיק לי.

זה כל מה שהייתי צריכה. אני לא לבד. וזה לגמרי אפשרי!

♥♥♥♥

ככה מתחיל הסיפור שלי.

אם אני לא מתייחסת להנחות המוטעות הרבות, ולהסקת המסקנות המוטעית בהן אני נתקלת כמעט על בסיס יומיומי, הסיפור שלי מעלה הרבה תהיות ושאלות.  איך בכלל עושים דבר כזה? איך חיים חיים עשירים כמעט בלי רכוש? איך אפשר לממן מסע באורך 10 שנים? איך מגדלים ילדים בתנועה? איך יוצרים תחושת יציבות בתוך מצב שנראה על פניו מאוד זמני ורעוע? האם יש בכלל שגרה? חברים? למידת מיומנויות בסיסיות? איך שומרים על הבריאות? ועוד קצת..

אני אוהבת כשאנשים שואלים שאלות ותמיד שמחה לענות עליהן :-). ויש סיכוי שתופתעו עד כמה התשובות יכולות לתרום לכל אחד, גם אם הוא חי חיים נורמטיביים לחלוטין.

הכל תלוי בצורת החשיבה. הרי כולנו בני אדם, כולנו מגדלים ילדים, כולנו רוצים להיות מאושרים וכולנו יודעים שהחיים קצרים.

אז בתור התחלה, הנה כמה דברים שאני יכולה להציע לכם (הכל בחינם):

♥ 7 דברים שכדאי לדעת על טיול ארוך עם ילדים– סדרה של 7 מיילים שמספרת קצת על כל מה שפחות ידוע על טיול ארוך עם ילדים.

♥ לטייל עם ילדים- בואו נדבר על זה- סדרה של 9 מיילים שעוסקת בהרבה נושאים שקשורים לטיול קצר או חופשה עם ילדים.

♥ מלפפונים חמוצים במונגוליה- הסיפור העלילתי הראשון שכתבתי, המספר על אישה אחת שיוצאת למסע מוטרף בערבות מונגוליה. תקבלו את 25 העמודים הראשונים ישירות למייל, בחינם.

 אולי לא אשנה לכם את החיים, אבל בטוח אוכיח לכם שזה אפשרי :-).

“קשה לראות את כל התמונה, כאשר אתה נמצא בתוך המסגרת”. ~ ארוין ד. יאלום.

נכון לתקופה זו אני לא עורכת מפגשי זום. אין לדעת מתי אחזור :-). מי שרוצה לקבוע איתי פגישה אישית- מוזמן.