בלוג Category Posts

כבר כתבתי כאן על עניין החברים כשמנהלים סגנון חיים כמו שלנו. אני רוצה לתת דוגמא קטנה לחברות כדי שניתן יהיה להבין את זה באופן מוחשי. הן נפגשו כמעט ברגע שמאחיקה הגיעה לואשישט אחרי נסיעה ארוכה ומעייפת (יומיים) מלדאק. רני שיחקה עם הילדות המקומיות ברחבה של המקדש ובאופן טבעי הציעה לילדה שרק הגיעה להצטרף אליהן. מאז […]
Read More ....תתאפסי. תתאפסי. תתאפסי……. נראה לי שזה היה הדבר הקשה ביותר שהייתי צריכה לעשות בכל המעבר הזה. באמת. על מנאלי החלטנו בערך שבועיים לפני שפג התוקף הסופי בהחלט של הויזה שלנו בנפאל. השלב הבא היה להגיש בקשה לויזה להודו. למצוא דרך זולה ונוחה יחסית להגיע לשם מפוקרה, ולבדוק את ענייני הכלב. את כל אלה עשה צביקה. […]
Read More ....בדרך כלל היא שולחת מייל הרבה יותר מוקדם במהלך היום. ככה שעוד לפני ארוחת הערב אני מספיקה לענות לה. רק לקרא מה שלומה ולכתוב כמה שורות שמספרות מה עשינו היום. הפעם הוא הגיע מאוחר יותר. וכבר יצאנו לאכול. ואחר כך כבר היו עניינים ואחר כך פשוט נרדמתי. אני איומה. בבוקר, פתחתי את המחשב כדי לשלוח […]
Read More ....אתמול נפרדנו מגיל. טיילת צעירה ששילבה דרכה בדרכנו וליוותה אותנו בשבועות האחרונים. למדנו ממנה הרבה, שיחקנו הרבה, דיברנו הרבה וצילמנו הרבה. קיבוצניקית. היא ממשיכה בטיול ואנחנו נשארים כאן. היא תחזור לארץ ואנחנו נמשיך לטייל. ככה זה. הילדות נקשרו אליה מאוד. ניסיתי להסביר לגלי שגיל עוזבת, שלא נראה אותה יותר, אבל קשה לדעת כמה היא באמת […]
Read More ....במונית לשם שר לי בוב מארלי שאין מה לדאוג. הכל יהיה בסדר. מרחוק, על שפת הנהר, עברנו על פני המקום בו שורפים את המתים. כמה אנשים בודדים עמדו סביב למדורה. השלט שבכניסה למתחם סימן לי שתיכף נרד. המונית נכנסה פנימה עד כמה שניתן. בדרך כבר שמנו לב לשינוי בנוף. תלבושות טיבטיות, נשים קשישות נעזרות במקל, […]
Read More ....הכל מתחיל בתחביב החדש שהילדים רכשו לעצמם. רכיבה על אופניים. אם בארץ היינו צריכים להתחנן בפניהם שיקחו את האופניים לסיבוב, אחרי הכל, האופניים זקוקים לקצת תשומת לב, לקצת אויר נקי בין גלגליהם, אזי כאן הרכיבה הפכה להיות פסגת שאיפותיהם. למען הגילוי הנאות יש לציין שקצת קשה לשכוח כאן מאופניים, כיון שבכל צעד שני שמבצעים על […]
Read More ....השבוע התקלקלה הטלויזיה. ניגשנו לבעל המלון ודיווחנו. כמה דקות אחר כך נחה לה טלויזיה אחרת על הכוננית. מיד אחרי טקס ההנחה, בעודי יורדת במדרגות בדרך לארוחת הבוקר גילגלתי את מקרה הטלויזיה בראשי והבנתי פתאום שלמעשה, כל החיים שלי הם כרגע בליסינג. אין לי כמעט רכוש. מה שאומר שאת כל החפצים ואת כל השירותים אני שוכרת. […]
Read More ....