או במילים אחרות, איפה אפשר לחיות ולטייל ברווחה, כמשפחה ולהוציא פחות מ-4500 שקל לחודש

האינטרנט מפוצץ בכותרות על היעדים הזולים ביותר. אבל כשנכנסים אליהם וקוראים, מבינים מהר מאוד שרובם המוחלט לא רלוונטיים למשפחות מטיילות.

הקרוב ביותר יהיה ‘היעד הזול ביותר לחופשה משפחתית’ וגם זה, הרי, לא רלוונטי ואפילו עוד פחות מתאים מיעדים לתרמילאים יחידים שכן יעדים לחופשות הם באופיים יקרים יותר.

כמשפחה מטיילת יש לנו סדרי עדיפויות אחרים. ושיקולים אחרים מכתיבים את הבחירות שלנו במקומות לינה, בחברות תעופה, במקומות לאכול בהם ועוד.

כמשפחה רוב החישובים שלנו יהיו שונים לגמרי מחישוב של טייל יחיד. יש מצב שחמישה כרטיסים לאוטובוס לילה, יעלו כמעט כמו מחיר לשכירת מכונית פרטית..או מחיר גבוה יותר לטיסה ישירה יהיה עבורנו משתלם יותר משתי טיסות במחיר נמוך, אם אנחנו לוקחים בחשבון את עלות המלון ללילה, עבור חמישה אנשים, שניקח באמצע בין שתי הטיסות. טייל בודד יכול להשתרע על ספה בשדה התעופה. כשמטיילים עם ילדים זה אחרת לגמרי. הילדים צריכים לישון.אבל גם אנחנו, כי בלי לישון לא נוכל לתפקד ביום למחרת. וכשאת אמא- חוסר תפקוד הוא מושג שלא קיים.

הרבה פעמים כשאני קוראת טיפים והמלצות לחיסכון בעלויות של טיול אני מרגישה מאוד מתוסכלת כי את רוב הטיפים שאני קוראת אני לא יכולה ליישם. הכל נראה אחרת כמשפחה..

מהצד השני, כשאני יוצאת מהעולם הוירטואלי אני שמה לב בשטח, שדוקא המשפחה שלי מצליחה לטייל הרבה יותר בזול מטיילים יחידים. וזה בגלל הנטיה הטבעית של הילדים ליצור קשרים וחברים בכל מקום. ועם כל אחד.

למשל, עכשיו בוייטנאם, יש את האישה עם העגלה של התירס. אנחנו בדקנו את כל העגלות ברחוב והתירס שלה הוא הכי טעים. אז בגלל שאני תמיד קונה רק אצלה, ואני קונה תמיד שלושה או ארבעה תירסים ובגלל שהילדות תמיד צוחקות איתה ובגלל שאני שולחת אליה כל טייל שאני פוגשת, אנחנו מקבלים את התירס בהנחה של 35%. וכך אני קונה שלושה תירסים באותו מחיר שטייל אחר קונה שניים. וזה קורה לנו כל הזמן ובכל מקום.

אז מה היעד הכי זול במזרח למשפחות מטיילות?

הלכתי ובדקתי קצת מה יש לגוגל להגיד בעניין. הקפדתי שיהיה אקטואלי מהשנתיים האחרונות. מעניין שהודו לא הופיעה בכל הרשימות. ומעניין שלא מצאתי כמעט אף התייחסות ליעדים זולים למשפחות. לא באתרים המהימנים, בכל מקרה.

כל שנשאר לי הוא לכתוב מהנסיון הפרטי שלי. ומכל המקומות שביקרנו בהם נפאל היתה הזולה ביותר. ללא כל עוררין.

נכון שהודו היתה התשובה שציפיתם לה?

אז זהו שבהודו יש אפשרויות זולות מאוד למי שמטייל ביחיד. אבל כשמטיילים בהודו עם ילדים, האוכל צריך להיות נורמאלי,המצעים צריכים להיראות נקיים, השירותים צריכים להיות קרובים.

ואז המחירים הם כבר לא כאלה נמוכים.

כששוהים או מטיילים בנפאל עם ילדים עדיין אפשר לחיות בגדול ולגמרי בזול. 4200 שקל לחודש יקחו אתכם רחוק מאוד. וזה סכום נמוך מכל סכום שיצא לי להוציא בהודו או בכל מקום אחר ששהינו בו במזרח.

הנה טבלה לדוגמא. עם שלושה יעדים שנחשבים זולים:

לנקודה שבה מתחיל הטיול יש השלכות ומשמעות רבה. היא תכתיב את הצורה שבה תראו את ההחלטה המטורללת שלקחתם (באמת, מי לוקח ילדים לטיול במזרח??) בראי המציאות. כלומר, אם תנחתו ביעד הלא נכון סביר שתרגישו שעשיתם טעות איומה.

היעד הנכון יגרום לכם להרגיש על פסגת העולם.

בעיני, בחירה של היעד הראשון היא הבחירה המסובכת ביותר. בחירה שיש בה הרבה נקודות שראוי להתייחס אליהן.

תמיד חלמתם על הודו? טיילתם בהודו אחרי הצבא וכבר אז חלמתם להביא את הילדים שלכם לשם?

יופי.

אז הודו תגיע, השאלה היא מתי…

ההחלטה הנכונה עוברת דרך כמה נקודות בסיסיות:

• מתי אתם מתכננים לצאת

• מה הם גילאי הילדים

• מי אתם, מה הגבולות שלכם כהורים, ומה סגנון החיים אליו אתם רגילים

• מה הכי מפחיד אתכם בהקשר של המזרח?

השאלה שמתחבטים בה רבים וגם פונים אלי איתה היא: מה עדיף, להתחיל בבום ואז הכל יראה אחר כך פשוט, או להתחיל בעדינות, לאט לאט?

אני תמיד בעד להתחיל בעדינות.

איך מתחילים טיול  ארוך עם ילדים – בעדינות?

• בחרו ביעד שבו אחוז דוברי האנגלית הוא גבוה. לא הייתי בשום פנים ואופן מתחילה במקום שבו אין לי תקשורת סבירה עם המקומיים. זה פוסל את סין, וייטנאם, מונגוליה (מונגוליה זה סיפור אחר כי בעיר הבירה אין בעיה להסתדר) ועוד. לבחירה כזאת יהיה גם יתרון אדיר להמשך- הילדים יתחילו מהר מאוד לקשקש באנגלית :-).

אגב- הכנה מצויינת לקראת הטיול (כל טיול, וכל חופשה למעשה) היא להתחיל לשפשף את האנגלית שלכם. את זה אפשר לעשות בעזרת קריאת ספרים באנגלית. מי שאין לו זמן יכול להירשם לתכנית של הקראת ספרים (‘אודיו’), להוריד מבחר ספרים חביבים באנגלית ישירות לטלפון, ולבלות את הפקקים או את התור בדואר ביעילות רבה :-).

למה ספרים דווקא ולא סדרות טלויזיה? כי השפה הרבה יותר נכונה ועשירה והתחביר לרוב יותר מוקפד.

• בחרו ביעד שבו רמת התברואה סבירה, בעיקר בכל הקשור לאוכל. תנו זמן למערכת העיכול שלכם להסתגל למזרח בהדרגה. תנו לילדים זמן להפנים את כללי התזונה וההגיינה במזרח. זה פוסל את הודו, לאוס וחלקים מסין.

• מקום שבו העונה נוחה ונעימה. לא מונסון. לא קור מקפיא. אלא עונת התיירות. מקסימום קצת לפני או קצת אחרי. מעבר לעניין הנוחות, מזג האויר משפיע על דברים רבים כמו תברואה, מחלות, מצב רוח..בנוסף- דוקא להתחיל כשיש כל מיני טיילים אחרים מסביבכם, כשהמפגשים הם מרגשים, יומיומיים ופשוטים- נותן תחושת בטחון רבה.

• מקום שבו קל לטייל. יש נגישות ונוחות יחסית. את האתגרים תשמרו להמשך.

הדברים איתם תצטרכו להתמודד בהתחלה יהיו לא מעטים ולא פשוטים. זאת הסיבה לכך שאני חושבת שצריך לבחור מקום שבו תוכלו להכיל את כל אלה. מדובר בשינוי עצום בדרך החיים, בשגרת החיים. ההסתגלות לשינוי הזה לוקחת זמן, ודורשת הקשבה, סבלנות, כוחות נפש, גמישות.

כל אחד מבני המשפחה יעבור את השינוי הזה אחרת. וכהורים, תצטרכו לדעת כיצד להתנהל מול כל אחד מהילדים. וכמובן להתמודד גם עם השינוי שעובר עליכם.

לכן אני ממליצה בחום להגיע למקום שבו תוכלו לשהות ברוגע, לעבור את תקופת ההסתגלות בלי מליון אטרקציות והסחות דעת, אלא קודם כל להתמודד. שגלגלי השיניים יחזרו להסתובב בהתאמה בין כל בני המשפחה ובתוך כל אחד. אחר כך- השמיים יהיו הגבול.

הנה גם מאמר שלם שיעזור לכם לתכנן את כל מה שקשור לתקציב בטיול ארוך עם ילדים >>

שלושת היעדים שאני ממליצה עליהם:

• לבעלי תקציב גבוה/לחוששים מאוד- תאילנד, אזור החופים. בחרו חוף שבו תוכלו לפגוש משפחות נוספות.(לא ממליצה באופן גורף לכל אחד, רק לאלה שאני מרגישה שבאמת באמת צריכים משהו עדין).

• לבעלי תקציב נמוך/משפחות ממוצעות/הורים לחוצים במידה ממוצעת- נפאל. זהו היעד המועדף עלי מכל הבחינות. נפאל עדינה יותר מהודו, היא נוחה וקלה ונעימה, אבל מאתגרת בדיוק במידה המתאימה. ובכל זאת הנחיתה בקטמנדו לא פשוטה למי שלא היה במזרח. 

• לנחיתה בעונת המונסון (יולי אוגוסט) בלבד- המונסון במזרח הוא בעייתי. קשה למצוא יעדים לנחיתה ראשונית. לכן רק אם זה המצב אני ממליצה על צפון הודו. מנאלי, לאדאק. זו העונה הטובה ביותר ליעדים האלה. עדיין- הודו היא הודו, אם כי הצפון הוא פחות פראי מאזורים אחרים.

הנה גם מאמר שלם שמציע 8 מקומות לנחיתה רכה. ומאמר שמסביר איך לתכנן טיול ארוך עם ילדים במזרח

המזרח מורכב מהמון מדינות, בכל מדינה המון אפשרויות. אפשר לפתוח את הראש ולחפש מעבר למסלול המוכר והידוע. מה עם טאיוואן? קוריאה? מיינמאר? לא בדקתי את כל המדינות ואני כותבת אך ורק מהנסיון הפרטי שלי. אבל אני יכולה לומר לכם, שאני תמיד נהנית למצוא יעד חדש ומפתיע, שלא חשבתי עליו קודם.

ארה”ב, דרום אמריקה והמזרח הם שלושת היעדים המועדפים לטיול משפחתי ארוך טווח בחו”ל. משלושת היעדים הללו, המזרח הוא הזול ביותר.

עד לפני עשר שנים המחשבה על טיול מהסוג הזה היתה מתקבלת בהרמת גבה עצבנית ובלחשוש שקשור איכשהו לבית חולים לחולי נפש. אבל בתקופה האחרונה יותר ויותר משפחות מעלות את העניין כחלק מחוויה משפחתיתנורמטיבית, מקובלת ואף חיובית ביותר.

ולא סתם. יציאה מהשגרה לטובת טיול משפחתי מלא חוויות ואתגרים יכולה לתרום רבות למשפחה כולה ולכל אחד מבני המשפחה בנפרד.

הכנות

אני ממליצה להתחיל להתכונן לטיול מהסוג הזה כחצי שנה-שנה לפני מועד היציאה. זה יאפשר מרווח נשימה בין השגרה היומיומית לבין כל העשיה הכרוכה במהלך שכזה.

הדבר הראשון שיש לדאוג לגביו הוא הכסף, כמובן. טיול של שנה במזרח עם ילדים, כולל כרטיסי טיסה הלוך וחזור לא צריך לעלות יותר ממאה אלף שקל. ואפשר גם הרבה פחות.

על מנת לחסוך ככל הניתן בהוצאות מוטב להחליט על מסלול כללי מוקדם ככל הניתן. זה יאפשר לכם לקנות כרטיסי טיסה במחירים זולים.

את המסלול כדאי להתאים לעונות השנה. ההחלטה על היעד הראשון נראית על פניו קלה יחסית, אבל למעשה, כשפורטים אותה לנקודות, היא מתגלה כאחת ההחלטות הקשות והחשובות ביותר שתצטרכו לעשות.

את החיסונים כדאי להתחיל לפחות שלושה חודשים לפני היציאה, כדי לתת טווח בטחון (למקרה שיש חגים באמצע, מחלות ובלת”מים אחרים).

ציוד– הייתי ממליצה לעשות סיבוב בחנויות כחצי שנה לפני היציאה, לרחרח את המחירים ואת הדברים שלדעתכם תצטרכו. אחר כך פנו לאינטרנט ובדקו גם שם מחירים. זה יתן לכם די זמן כדי להזמין את הציוד באינטרנט בלי להלחץ שהוא לא יגיע במועד. בכל מקרה מוטב לצאת עם כמה שפחות, כיוון שאת רוב הציוד ניתן לקנות בזול מאוד ברחבי המזרח.

הנה רשימת הציוד השלמה שהכנתי לכם, שגם עונה על שאלות ברומו של עולם כמו האם לקחת מנשא או עגלה, והאם לקחת מזוודה או מוצ’ילה..

בית ספר- תלוי איך אתם רואים את הטיול שלכם מתנהל. אם תרצו שהילדים ימשיכו עם חוברות הלימוד על פי תכנית משרד החינוך- כדאי להיערך בהתאם.

התאמות עם חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, תשלומים חודשיים קבועים וכו’- אל תחכו לרגע האחרון.

.ביטוח חו”ל לא לשכוח. מכיוון שזוהי אחת ההוצאות המשמעותיות של טיול כזה, לא הייתי מחכה אלא מתחילה לבדוק את העניין כחצי שנה מראש.

והנה גם ראיון עם מומחה לביטוחי נסיעות שבו תמצאו את כל המידע שאתם צריכים כדי לבחור את הביטוח הטוב ביותר עבורכם.

הכנה לילדים: לפני הנסיעה אפשר לקרא איתם סיפורי מסעות והרפתקאות שונים (מסביב לעולם בשמונים יום, אי הדולפינים הכחולים, רובינזון קרוזו וכו’). אפשר לשחק איתם במשחקי כסף, על מנת שיבינו מראש את שערי ההמרה השונים- למשל, שחקו במכולת שבה המחירים משתנים על פי המדינה שממנה אתה מגיע.

הנה מאמר שלם שמציע איך להתכונן לטיול או חופשה עם ילדים.

והנה מאמר שהעליתי לאחרונה, שעוסק בשאלות שאולי אתם אפילו לא יודעים שאתם צריכים לשאול את עצמכם לקראת טיול ארוך עם הילדים.

♥ אל תשכחו להרשם לסדרת המיילים: 7 דברים שכדאי לכם לדעת על טיול ארוך עם ילדים. עשו זאת עכשיו, זה יסדר לכם את המחשבות, וזה לגמרי בחינם.

יציאה לדרך

היציאה מלווה תמיד בהתרגשות גדולה. לפעמים יש התנגדות מצד אחד הילדים וזה קצת גורם לתחושות מעורבות לגבי ההחלטה. האם עשיתי נכון או לא. אבל אני יכולה להבטיח לכם שמה שתקבלו מהטיול הוא חסר תחליף וכלמה שתעברו במהלכו יתרום לכם ולילדים למשך כל חייכם.

על תזונה במזרח

על בריאות

על מקלחות ושרותים במזרח

על חברים

על טיסות

מוטב להתחיל בקטן, לבחור מקום נעים ולשהות בו להתאקלמות רכה. לאפשר לכם ולילדים להבין קצת את סדרי החיים החדשים, למצוא את מקומם מחדש, לפתוח את עצמם למקסימום כדי לחוות את כל מה שיש לטיול מסוג כזה להציע.

לאט לאט תרגישו שאתם מתכווננים מחדש, מבינים מי נגד מי ועולים על המסלול שיוביל אתכם בשלווה ובהנאה רבה לאורך שנת הטיול.

הכנתי לכם גם מדריך שכולו עוסק ביציאה מהשגרה ושחרור מהתשע עד חמש. נסו אותו.

לאורך הדרך

קחו בחשבון שהדרך מביאה איתה התמודדויות כמעט על בסיס יומיומי. אל תחמירו עם עצמכם. מדובר בהתפתחות ובהתבגרות אישית ומשפחתית שחלקה טבעי ונוגע להתבגרות הטבעית האנושית, וחלקה משוייך לחוויה עצמה על כל השלכותיה. אני מסתכלת על זה כעל גלים, לפעמים הכל מאוזן ולפעמים יש חריקות. ממש כמו בחיים האמיתיים  😀

השתדלו לאזן בין תקופות של טיול אינטנסיבי יותר ובין תקופות של שהיה במקום אחד, של חיי שגרה רגועים שיאפשרו לאגור כוחות לקראת הרפתקאות חדשות.

קחו איתכם תיק כלים שיעזור לכם להתמודד עם מצבי חוסר איזון. ספרים שנותנים לכם השראה, מוסיקה, קצת זמן פרטי, גמישות, הומור.

בתוך כל הבלאגן של התארגנות למסע שכזה, אנחנו אולי נזכור לקחת את כל הציוד הפיזי, אבל לא תמיד אנחנו זוכרים לקחת איתנו ולהשקיע בציוד הפנימי שלנו, שלעתים, ובסיטואציות מסויימות, הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל נעל הליכה משכוללת.

 הנה למשל ספר חובה, לדעתי לכל מי שמתכנן לצאת למסע כלשהו. הוא נקרא “VAGABONDING” והוא היה הספר הראשון שהזמנתי באינטרנט כהכנה ליציאה שלנו. הוא עדיין איתי בתיק.

 אתם מוזמנים גם להוריד את האי בוק החינמי שלי: איך לטייל עם ילדים בעולם ב-5500 ש”ח לחודש

♥ או את המדריך המלא והמעשי לטיול ארוך עם ילדים– שיענה לכם על הרבה שאלות, גם על אלה שאתם אפילו לא חושבים עליהן עדיין.. :-). 

 .ואל תהססו לפנות אלי בכל שאלה או בקשה

האמת היא שבמקרה שלנו זה באמת נכון. אנחנו כבר הרבה שנים לוקחים איתנו את כל הבית ?. לכן החלטתי סוף סוף, לשתף אתכם ברשימת הציוד האולטימטיבית לטיול או חופשה בחו”ל, עם הילדים או בלעדיהם.

הרשימה כוללת ציוד מומלץ הכרחי, ציוד מומלץ שכיף שיש, וגם טיפים. מבטיחה לכם שתמצאו כאן דברים שאף אחד אחר לא כתב עליהם, ושישדרגו לכם את החופשה הבאה.

אבל לפני שנתחיל: גברים יקרים, אנחנו לוקחות את כל הבית כי ככה אנחנו. זה ב-DNA. וזה גורם לנו להרגיש רע כשאנחנו צריכות להתנצל על זה. אז פשוט קבלו את זה. בחיוך ובהבנה ובאהבה ותחשבו רק כמה שרירי הזרועות והחזה שלכם ישמחו ?.

∴  לנוחותכם, ניתן להוריד את הרשימה גם בגרסת PDF ישר למחשב/טלפון.

השילוש הקדוש:

מוצ’ילה-נעליים-תיק ליום יום.

אלה הם אבני היסוד של כל יציאה מהבית. אם אתם על תקציב מוגבל- אלה הם שלושת הדברים בהם הכי חשוב להשקיע. הם אלה שיכתיבו לכם את איכות החיים היומיומית.

מוצ’ילה או טרולי?

לטיול במזרח, ולא משנה אם זו חופשה קצרה או מסע ארוך טווח, אני ממליצה על מוצ’ילה באופן גורף. קחו מוצ’ילה אחת גדולה, אחת בינונית ותיק גב לכל ילד (גודל התיק תלוי בגילו ובגודלו של הילד כמובן).

לאירופה זה לא כל כך משנה. עדיין נראה לי שיהיה נוח יותר עם מוצ’ילה, כי גם באירופה יש רכבות, בתי דירות או מלונות שאין בהן עדיין מדרגות נעות או מעלית, אבל אפשר להסתדר עם טרולי. וזה מאוד תלוי בסגנון החופשה שאליה אתם יוצאים..

עם ילדים קטנים: ממש חשוב שהידיים שלכם יהיו פנויות עד כמה שאפשר.

מה חשוב לשים לב: שמי שסוחב את הטרולי יכול גם להרים אותה, כשצריך.

למה אני ממליצה שכל ילד יהיה אחראי על תיק משלו?

פשוט כי התיק הזה הוא הפינה האינטימית שלו, לכל משך החופשה. לכן חשוב שיהיו שם הדברים הפרטיים שלו, שנותנים לו קצת תחושת יציבות, פרטיות ועצמאות.

טיפ: לילדים רגישים במיוחד או כאלה שזקוקים ליציבות, אני מציעה שתקחו גם ‘חפץ מעבר’ :-). מובייל קטן, לוכד חלומות מיוחד, או כל דבר שיכול לסמל להם את החדר בבית. תלו אותו בכל מקום בו הילד ישן במהלך החופשה או הטיול. 

אצלנו: לכל ילד יש תיק משלו. לשני הגדולים יש מוצ’ילות, ולקטנה יש מזוודת טרולי. לכל אחד יש מגבת משלו, תיק כלי רחצה, פנס ועוד. (פירוט בהמשך).

איפה לקנות: עד כמה שהאינטרנט יכול להציע אפשרויות מדהימות, אני תמיד ממליצה לקנות את התיקים בחנות. חייבים למדוד אותם, לבדוק שהם נוחים על הכתפיים, שהמידות הן כמו שאתם רוצים (באינטרנט ממש קשה לדעת את הגודל האמיתי). גם לגבי מוצ’ילות וגם לגבי מזוודות.

האם עדיף לקנות בארץ או בדלהי?

בארץ.

נעליים

הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת לכם בעניין הזה הוא: אל תקנו נעליים חדשות במיוחד לקראת הטיול/החופשה. לא נעלי הליכה ליום יום וגם לא נעלי טרקים.

כפכפים דווקא אפשר ?.

למה? כי רוב הנעליים החדשות גורמות ליבלות וחתכים. קחו אתכם את הנעליים הישנות והטובות והנוחות שלכם, ולא תצטערו.

אנחנו: כבר כמה שנים הבנות ואני הולכות רק עם סקצ’רס. נעליים נוחות להפליא, איתן אנחנו יכולות ללכת ימים שלמים בלי שיכאבו לנו הרגליים.

כמה זוגות לקחת?

קחו זוג אחד להליכה יומיומית לכל אחד מכם, וכפכפים/סנדלים (נגד מים) לכל אחד. כמובן, אם אתם מתכננים לצאת לטרק קחו גם נעליים להליכת שטח.

איפה לקנות: תלוי אם אלה נעליים מסוג שעדיין לא ניסיתם ממליצה ללכת לחנות אמיתית. אם אלו נעליים שאתם כבר מכירים ויודעים- עדיף לקנות באינטרנט, כי המבחר גדול יותר והמחיר, לרוב, נמוך יותר. ועדיין, אל תצאו עם נעליים חדשות לגמרי. רכשו אותם מספיק בזמן כדי לעשות עליהם כמה ‘הליכות הרצה’ לפני היציאה לחו”ל.

תיק ליום יום:

אני אוהבת שלכל ילד יש תיק קטן משלו. אבל זה כמובן תלוי בגיל. לא חייבים לקחת את כל התיקים בכל יציאה מהמלון או מהגסטהאוס (או מהקרוון..). לכן אני ממליצה על תיק יום אחד מרכזי, אותו תמיד לוקחים. ועוד כמה תיקים קטנים אישיים. שיהיו לשימוש בעיקר בזמן מעברים (נסיעות,טיסות) או טיולים של יום-יומיים.

איפה לקנות: האינטרנט מציע אפשרויות מאוד מפתות בנושא הזה, בשנים האחרונות ממש היתה פריחה בכל התחום של תיקי גב אז הנה כמה דוגמאות:

אני מסתובבת כבר שנתיים עם התיק הזה של חברת THULE. הוא קצת גדול ליום יום, ואני בעיקר משתמשת בו כשאנחנו יוצאים לטיולים של כמה ימים. אני פשוט אוהבת שהתיק יכול להתכוונן לפי כמות הדברים שאני צריכה לקחת. כלומר הוא יכול להיות קטן או גדול. ככה יש לי מקום גם לג’אקט כשבא לי, וכשאני לובשת את הג’אקט אז אני יכולה להקטין את התיק..הוא גם נורא יפה בעיני :-). אתם יכולים להציץ ולראות בעצמכם.

אני אוהבת גם את התיקים של חברת TIMBUK2, למשל התיק הזה, שגם הוא עם אפשרות של הגדלה או הקטנה. חברת TOPO יצאה לאחרונה עם כמה דגמים יפים של תיקי גב. אבל ההייפ הכי חזק עכשיו הוא של תיקי הגב המדהימים של חברת NOMATIC.

אוקי סיימנו עם השילוש הקדוש.

מנשא או עגלה?

בואו נפתור את ההתלבטות לחלוטין. מנשא בעיני זה הכרחי. ולו רק בגלל שהוא מפנה לכם את הידיים, ולא פחות חשוב- את העיניים. התינוק יושב לו בבטחה עליכם ואתם פנויים לשמור על שאר הילדים, לקרא את השלטים בתחנת הרכבת, או לחפש מסעדה נחמדה בה אפשר סוף סוף לשבת, אחרי יום הליכה ברחובות הומים. אני ממליצה בחום על מנשא ילקוט. כי הוא נוח, נכנס לתיק ונשלף בקלות בעת הצורך, ולא תופס לכם חצי מהחדר במלון.

אז לגבי מנשא אין התלבטות.

ההחלטה אם לקחת עגלה היא עניין של הרגל. האם אתם נעזרים בעגלה באופן שגרתי ויומיומי? האם היעד אליו אתם נוסעים מאפשר נגישות ונוחות לעגלות? האם אתם מתכננים הליכות ארוכות וימים ארוכים ללא הפסקות? האם התינוק שלכם אוהב לשבת בעגלה? האם אתם שוכרים רכב? האם מתוכננות לכם אטרקציות בהן יש לעמוד הרבה זמן בתור? אם התשובה היא כן, אז קחו עגלה.

האם מתוכננים מעברים רבים, בכלי תחבורה שונים (אוטובוסים, ריקשות, מעבורות, רכבות..)? האם אתם מתכוונים לקחת יותר משתי מזוודות? האם אתם אוהבים להיות קלילים וספונטניים? אם התשובה היא כן, אז כדאי לוותר על העגלה.

מה לקחת

מה לקחת בתיק הגדול / במזוודה – 7 דברים שאסור לוותר עליהם:

1. מגבת

אנחנו: אוהבים את המגבות הקלות המיוחדות לטיול, שמתייבשות מהר ואפשר לתלות אותן בנוחות ככה שהן לא יפלו או יתעופפו מהמעקה של המרפסת.

איפה לקנות: באינטרנט.

הציצו על אלה למשל:

מגבת של ‘דיסקאברי’ גם נעימה וגם נהדרת לטיולים.

מגבת של JML, מגיעה בחבילה של שתיים, גם נעימה וגדולה, וגם מגיעה בצבעים מרהיבים כמו ורוד וסגול ותכלת ותורכיז :-).

והנה מגבת טיולים במיוחד לילדים– זו מגבת מיוחדת נגד חול (כן כן), מתאימה גם לחוף וגם לרחצה והיא מגיעה בהדפסים עליזים.

המלצה שלי: המחירים של המגבות כאן הם בין 10$ ל-20$. שזה פער אדיר לעומת המחירים בחנויות בארץ. ללא ספק הרבה יותר משתלם לרכוש אותן באינטרנט. רק שימו לב שאתם מזמינים את הגודל הרצוי לכם.

2. יחידת הטענה עם שקעים מרובים, שיש לה גם אורך חוט והיא גם קטנה ומתקפלת– חובה לכל נסיעה.

אני משתמשת בדיוק בזה. וגם לכל אחד מהילדים יש, לכל אחד בצבע אחר. המוצר הזה הוא נוח להפליא, ומגיע עם נרתיק קטן (אליו אני גם מכניסה כמה כבלי USB ומתאם לשקע הראשי) וכך הוא תמיד בשליפה נוחה וגם נארז בשניות. למעשה, זה אחד מהחפצים שנמצא הכי הרבה בשימוש אצלנו.

תראו (לי יש את הורוד..):

3. מנורה מתקפלת:

כן, יש כאלה. מומלץ במיוחד לאלה היוצאים לשטח או למזרח, אבל לא רק. החזיקו מנורות כמספר החדרים/אוהלים בהם אתם מתכננים לשהות. לפעמים יש הפסקת חשמל של כמה שעות והמנורות האלה הרבה יותר נעימות לעין מהפנס של הטלפון. לפעמים אין בגסטהאוס מנורות לילה וגם במקרים כאלה אני שולפת את המנורות. מאוד משדרג את החיים.

תראו את זאת 

זוהי מנורה שלא תופסת כמעט מקום (היא מתקפלת למצב שטוח..) ונטענת ע”י USB או סולארי.

ויש גם את זאת, שמשמשת גם כסוללת גיבוי והיא נגד מים:

4. ארגוניות לאריזה נוחה, בגדלים שונים:

גם אם אתם עם מוצ’ילה וגם אם במזוודה, הארגוניות האלה הכרחיות לנוחות שלכם. אנחנו התעקשנו הרבה שנים לוותר עליהן, אבל כבר כמה שנים שאני והבנות לא יכולות לארוז בלעדיהן. זה נוח ומקל על שליפה מהירה של כל מה שאתם מחפשים. ממש עולם אחר. הנה ערכה מדהימה של ארגוניות שכוללת גם תיק כלי רחצה ונרתיק למסמכים (לא זולה..).

וגם זאת, במליון צבעים. 25$ לצבע הסגול, 20$ לאפור:

וגם כאן תמצאו מבחר גדול של ארגוניות כאלה, במחירים של פחות מ-20$.

5. תיק כלי רחצה

קנו אך ורק תיק כלי רחצה שאפשר לתלות אותו.

איפה לקנות: חד משמעית באינטרנט. תראו איזה מבחר יפהפה יש:

המחירים של כל אלו הם בין 16$ ל-26$. אני קניתי לפני שש שנים בערך תיק כזה, בחנות מדליקה ויקרה בסייגון. במשך כמה ימים התלבטתי אם לקנות או לא, כי נורא רציתי, אבל הוא היה יקר יחסית. בסוף קניתי. ואני משתמשת בו עד היום (יום יום, כן?), וזו עבורי אחת הרכישות הכי מוצלחות שעשיתי. נוח ופשוט ונגיש. גם לכל אחת מהבנות יש כזה.

טיפ: אם אתם יוצאים לחופשה מפנקת, קחו אתכם כמה פינוקים לאמבטיה עבור הילדים וגם עבורכם ?.

והנה מאמר שלם שמסביר איך  תארגני לעצמך תיק כלי רחצה מהחלומות.

המלצה שלי: קחו אתכם פרוז’קטור כדי להקרין סרטים לילדים וגם כמה משחקים כייפיים לאוטו/למסעדה/לזמן שקט בחדר.

6. קרש חיתוך דק וקל –

ככה שבכל מקום נוח ופשוט לחתוך קצת פירות, להכין סנדוויץ’ או לטעום מהגבינות שקניתם במעדניה.. כשהילדים היו קטנים שיחקנו עליו משחקים, עשינו פלסטלינה, והרכבנו פאזלים. אני מכניסה אותו לריצ’רץ’ של המזוודה. לא תופס מקום ולא שוקל אבל עושה את החיים הרבה יותר פשוטים.

אגב- להשלמת הערכה: סכין חיתוך (עם מכסה הגנה) וקולפן-  נכנסים אצלי לאותו ריצ’רץ’ של המזוודה.

7. קערה מתקפלת- 

אני מסתובבת עם אחת כזאת מהרגע שיצאנו מהארץ. לא מרגישה אותה בתיק בכלל. לאחרונה רכשתי גם לכל הילדים, כי זה תמיד שימושי וחוסך לפעמים הרבה זמן וכסף 🙂. מכינה לעצמי מוזלי, סלט ירקות או ראמן. בלי לצאת מהחדר..

הנה כמה כאלה שוות שמצאתי ב’אמאזון’:

וזאת מגיעה כסט, עם כוס וסכו”ם: 

כדאי גם לקחת קצת נוזל כלים (בבקבוקון קטן) וספוג קטן– זה מאודדד עוזר, ובאופן כללי גם מומלץ לרחוץ היטב בעיקר את כוסות הקפה שמניחים לכם בחדר במלון, לפני השימוש.

וטיפ אחרון: אם אתם נוסעים עם ילדים בגיל הרלוונטי, אל תשכחו לקחת אתכם קופסא קטנה מיוחדת למקרה שנופלות להם שיניים במהלך החופשה. אם יוצאים עם שיניים מתנדנדות, אז בכלל כדאי שגם תשריינו מכתב ומתנה (או מה שנהוג אצלכם במשפחה).

אצלי גלי הקטנה איבדה 5 שיניים (שתיים באותו יום!!) במהלך מסע של 40 יום בפאקינג שומקום בערבות מונגוליה..

מה לקחת בתיק הקטן:

פנס

נכון במיוחד לאלה היוצאים למזרח, אבל לא רק. אני אוהבת שלכל אחד מבני המשפחה יש פנס פרטי משלו. וזה לא כולל את הפנס בטלפון ?.

יש את אלה שאוהבים פנס ראש, אבל לאחרונה אני מעדיפה את הפנסים שאפשר לחבר ל-USB, או את אלה הנטענים באופן סולארי. זו כזאת הקלה שאין צורך לסחוב או לקנות בטריות כל הזמן :-).

האינטרנט מציע המון אפשרויות נהדרות. הנה למשל הפנס הזה.

נרתיק ללפטופ/טאבלט חובה לכל מטייל.

תראו איזה נרתיקים מקסימים מצאתי כאן. (אגב, מכירים את האתר הזה? יש בו דברים שלא תמצאו בשום מקום אחר..).

נרתיק ארגון לכבלים ומטענים– לא חובה, אבל בהחלט הרבה יותר נוח כשיש כזה

אזניות רזרביות לגיבוי- נכון במיוחד בזמן מעברים.

אנחנו מבלים הרבה שעות בנסיעות ארוכות, והילדים אוהבים להקשיב למוסיקה, לפודקאסטים, או לראות סרטונים. לכן אני לא לוקחת סיכון. הורים למתבגרים– חשוב כפליים. הנה מאמר שלם על איך לטייל עם מתבגרים. 

ווקי טוקי- ליוצאים עם ילדים קטנים.

שימו לב שאתם קונים ווקי טוקי עם טווח רחב מצד אחד, וחוקי לשימוש חופשי, מצד שני :-). דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא אורך חיי הבטריה. אני רכשתי מספר מכשירים במהלך השנים, במיוחד אהבתי את אלה, שדומים למה שקנינו ב-MBK בבנגקוק. ולא רק כדי לשמור על קשר עם הילדים כשאתם יושבים על קפה והם משחקים בפארק לידכם, אלא גם בשביל הרבה כיף 🙂. עשינו המון צחוקים במהלך השנים עם מכשירי הווקי טוקי שלנו. מומלץ בחום!

תיק עזרה ראשונה

סוללת הטענה לטאבלט/טלפון

מצלמה (עדיף מצלמה שהיא נגד מים..)

תיק איפור ותכשיטים– אני לא מתאפרת בדרך כלל אבל תראו איזה תיק מקסים ושימושי מצאתי כאן.

הגיינה- הכי חשוב! ג’ל לחיטוי ידיים, מגבונים לחים ודפי סבון.

בקבוק מים –

אחד מהתחביבים שלי כשאני נכנסת לחנות טיולים זה לבדוק מה חדש בתחום :-). תכלס, בגלל שאנחנו משתמשים בהם הרבה, אני מוצאת את עצמי קונה לפחות פעמיים- שלוש בשנה. הנה בקבוק עם פילטר פחם וגם בקבוק מדליק שמתקפל ונכנס לכיס :-). וכמובן הבקבוק של מיזו, שמגיע עם פילטר וקש.

הנה גם קישור לחנות השלמה של lifestraw (להזמנות אין ליין) – הבקבוק המוצלח ביותר שמגיע עם פילטר מים חדשני ונוח לשימוש. 

קש אישי רב פעמי  (אלא אם בא לכם לשתות את המוחיטו שלכם מקש מקרטון שמתפרק לכם בתוך הכוס תוך כמה דקות..).

הנה קש מתקפל טלסקופי וגם ערכה משפחתית של קשי נירוסטה מקסימים (עם מברשת ניקוי) בנרתיק לנשיאה נוחה בתיק.

כובע ומסנן קרינה- תמיד!!

חומר דוחה יתושים- תמיד!!

מטריה קטנה מתקפלת –

אני אוהבת שיש לכל אחד בתיק, במיוחד מאז שהם גדלו מספיק והתחילו לצאת לבד. נשמע טפשי, אבל מטריה יכולה להיות הצלה של ממש.

לגבי שלושת הסעיפים האחרונים- הם קשורים במיוחד לעובדה שאין לנו אפשרות לחזות את העתיד. אני למדתי את זה בדרך הקשה, לכן ההמלצה הכל כך חמה שלי עבורכם. אין לדעת מתי יקרה מצב שבו תתקעו בשמש הקופחת בלי שתצפו את זה (טיפ: אם אתם בונים על ביקור ב’עיר האסורה’ בבייגי’ן, למשל, או מתחם הקולוסיאום ברומא או כל אטרקציה מאוד פופולארית שצריך לעמוד בשבילה הרבה זמן בתור.)

קלפים/משחק משפחתי קטן אחר

שאפשר לשלוף בזמנים קשים (כשאתם מחכים לאוכל במסעדה, מחכים לאוטובוס, מחכים לטיסה וכו’).

המלצה שלי (אחרונה וחביבה)– אין מישהו שלא פוחד לאבד משהו בעל ערך במהלך הטיול. לכן הקליקו על הלינק הזה ורכשו לעצמכם כמה מהסטיקרים האלה. הדביקו אותם על המצלמה (הכי חשוב בעיני..), המזוודה, האופניים, הילדים.. :-). בעזרת המכשירים הקטנים האלה תוכלו לאתר כל מה שבאמת חשוב לכם. הם עובדים על bluetooth, אבל היתרון העצום שלהם, לדעתי, על פני כל מכשיר איתור אחר הוא שכל מי שרשום באפליקציה יכול לעזור לכם למצוא את מה שאבד, ולשלוח לכם מיקום מדוייק. הנה כל הפרטים.

וכמובן- לא לשכוח להוריד את האיבוק “לטייל עם ילדים” ישר לטלפון, שיהיה לכם את כל הטיפים שלי והנסיון שלי אצלכם בכיס :-).

עוד מאמר שכדאי לקרא לפני שיוצאים: איך להפוך כל חופשה לבלתי נשכחת.

תמונה: <a href=”https://www.freepik.com/free-photos-vectors/travel”>Travel photo created by jcomp – www.freepik.com</a>

אחת הדרכים הכי מוכרות ואחת ההמלצות שחוזרת תמיד בכל מאמר שעוסק ב”איך לטייל בזול” היא –אל תצאו לחופשה בשיא העונה. אם תטיילו ב”שולי” העונה, או בעונות חלשות יותר במהלך השנה- תצליחו להפחית את עלות החופשה בעשרות אחוזים.

לא יודעת.לי באופן אישי יש קצת בעיה עם העניין הזה. תיכף אסביר למה אבל קודם כל אני רוצה להציג את ארבעת הפרמטרים שהופכים סתם “עונה” ל”שיא העונה”:

1. שיא עונת התיירות בדרך כלל מתואם עם חגי הנוצרים. ובעיקר כריסטמס וניו ייר. כלומר מאמצע דצמבר ועד סוף ינואר בערך.
2. שיא עונת התיירות גם מתואם בדרך כלל עם החגים והפסטיבלים המקומיים.
3. הוא מתואם כמובן גם עם החופשות (שנקשרות עם החגים פרט ל-) ובמיוחד חופשת הקיץ.
4. והכי חשוב- מתואם באופן מושלם עם העונה הכי טובה בשנה לביקור באותו יעד, כלומר מזג אויר נהדר.

ועכשיו מה הבעיה שלי עם כל זה? שאני אוהבת לטייל או לחיות או לשהות במקום שבו מזג האויר נפלא. לא רוצה להגיע לתאילנד במונסון, או למונגוליה במינוס ארבעים מעלות. רק בשביל להמנע מההמונים או מהמחירים הלא רציונאליים. אוהבת שמש, אוהבת עננות קלה. שונאת מטריות.

אז מה עושים?

♦ הגיעו חודש לפני. בדקו את המקום כשהוא עדיין רגוע, תנו לילדים לעשות הכירות עם השכונה. התמקמו במקום לינה שעונה על הצרכים שלכם. אל תחכו יותר מדי, אלא בתוך כמה ימים כבר סגרו עם מקום הלינה על תעריף חודשי, שבועי או יומי למשך כל תקופת השהות המתוכננת שלכם באותו מקום.

למשל, לוייטנאם אני בדרך כלל מגיעה בסביבות נובמבר או תחילת דצמבר. זו העונה הכי טובה. כשהגענו לחוף בפעם הראשונה, מצאתי בתוך כמה ימים מלון מתוק, סגרתי איתם על 25$ ללילה וזהו. אחרי כמה שבועות הגיע כריסטמס ואחריו ראש השנה הסיני. המחירים קפצו והוכפלו ואני נשארתי עם המחיר הזה. קצת הרגשתי לא נעים..

◊ מצאו את המסעדה שמתאימה לכם. בקרו בה לעתים קרובות. צרו קשרי ידידות עם העובדים והמנהלים. בשיא העונה אולי יעלו מחירי המנות, אבל מכם יגבו את אותם מחירים נמוכים ששילמתם קודם. למשל, כאן, בלאדאק, צפון הודו, אני נוהגת לאכול במסעדה קטנה וטעימה וזולה. בעל המסעדה עובר מכאן לדאראמסאללה ומשם יורד דרומה לגואה. הוא כבר הודיע לי שאם אגיע למסעדה שלו בדאראמסאללה, הוא יתן לי ארוחות בחצי מחיר. ואם אבוא לגואה הוא ימצא לי בית בזול וגם יתן לי להשתמש בטוסטוס שלו מתי שרק ארצה.

◊ בכל האטרקציות שחשובות לכם בקרו עוד לפני שכל ההמונים מגיעים. או חכו לסיום העונה ובקרו בהן אחרי שכולם כבר היו שם.

♦ שיא העונה זו תקופה מצויינת לחזור ולבקר במקום שבו כבר הייתם תקופה. אם אתם כבר מכירים את המקום ואת האנשים- גם אם מדובר במחירי שיא העונה- אתם תקבלו מחירים נמוכים יותר. ואפילו יותר מכך. יש סיכוי שבפעם השניה תקבלו מחירים נמוכים עוד יותר מאלו ששילמתם בעבר.

כשאנחנו בוייטנאם, בכל פעם שאני חוזרת לגסטהאוס בסייגון, כבר ארבע שנים, ולא משנה באיזה תקופה של השנה, אני עדיין משלמת את אותו מחיר ששילמתי בפעם הראשונה שישנתי בו. ולא רק זה, אלא שבפעם הראשונה הזמנתי את החדר דרך האתר החביב עלי, אתר שנותן תמיד מחיר נמוך יותר ממה שגובים בגסטהאוס עצמו. כך שאני משלמת בעצם מחיר נמוך בהרבה מכל אחד אחר, גם בכריסטמס.

♦ חכו שיבואו אליכם. תשאירו את עצמכם פתוחים להצעות. לפעמים האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לדחות את כל אלה שניגשים אלינו עם פלאיירים או עם שאלות כמו “מחפש מלון?”. אל תסגרו את הדלת הזאת מיד. המציאות הגדולות ביותר עשויות להסתתר מאחורי אותה שאלה מעצבנת.

למונגוליה, למשל, הגענו ברכבת לילה אחרי שלושה ימים בדרכים, באחד מימי השיא של הפסטיבל השנתי. לא הצלחתי למצוא מלון מראש כי לפני כן היינו בהרפתקה בת חודש בסין, והאינטרנט לא היה נגיש כמעט בכלל. וכשכבר הצלחתי להכנס ולחפש- כשבוע לפני שהיינו אמורים להגיע למונגוליה, כל המקומות, כולם היו מלאים. לא היה חדר אחד פנוי בכל האינטרנט.

וכך מצאנו את עצמנו על רציף הרכבת, עם שלל התיקים שלנו ובלי מושג קלוש מה קורה עכשיו. ואז ניגשה אלינו אישה ושאלה אם אנחנו מחפשים מלון. מיד נרתעתי. אבל אז הזכרתי לעצמי שאני, בעצם…די מחפשת מלון. אז נסענו איתה. וכך מצאנו את אחד הגסטהאוסים המקסימים ביותר שהיינו בהם, ואפילו יכולתי להתמקח על המחיר.

♦ אכלו רק במסעדות מקומיות. שם תמצאו גם את האוכל הכי טעים וגם את המחירים הטובים ביותר. את הפועלים שבאים לאכול צהריים במסעדה הקבועה שלהם לא מעניין איזה עונה זו. המחירים תמיד יהיו אותו דבר.

♦ ואם כבר התחברתם איתם- שאלו את המקומיים מה המחירים המקובלים למוצרים ולשירותים בהם אתם משתמשים ביומיום. יש כאלה שרואים תיירים ומנסים את מזלם עם מחירים מופקעים שגבוהים במאות אחוזים מעל למחיר הרגיל. חשוב שיהיה לכם מושג אם עובדים עליכם ממש, או רק טיפה מנסים להרוויח עליכם כי עכשיו זה שיא העונה. שאלו אותם גם איפה שווה לעשות קניות ואיך מגיעים ממקום למקום.

♦ דוקא הקניות יכולות להיות כלכליות במיוחד. המוכרים מבסוטים מזה שיש תנועת לקוחות גדולה, ואנשים מבזבזים מלא כסף ואם מגיעים בסוף היום ותופסים אותם במצב רוח מרומם, אחרי שהם דפקו קופה כל היום, הסיכוי להנחות גדולות הוא גבוה מאוד. הפעילו שיקול דעת, אף פעם אל תתמקחו כשיש עוד לקוחות בחנות, או לפני שבדקתם מחירים בכמה חנויות אחרות.

בדרך כלל הגישה שלי היא שעדיף לנסוע עם כמה שפחות, ולהצטייד במהלך הדרך בדברים כאשר עולה הצורך. זה יוצא בסופו של דבר הכי נוח (סוחבים הרבה פחות) ולרוב גם זול יותר. אבל עדיין, יש דברים שחשוב לצאת איתם מהארץ. רשמתי כאן את הציוד שלדעתי הוא הבסיסי ביותר, דברים שלא הייתי יוצאת לדרך בלעדיהם.

תרמיל מוצ’ילה גדול, נוח לשימוש ולנשיאה: בין אם אתם יחידים או משפחה, תרמיל אחד לפחות בעל נפח גדול הוא חובה. הוא ישמש אתכם בכל הטיולים והטרקים אליהם תרצו לקחת רק תיקאחד שיכיל את הציוד למספרימים וגם כתיק מזוודה לכל דבר. 

חשוב מאוד שיהיה הכי נוח עבורכם. זה מסוג הדברים שלא הייתי קונה באינטרנט אלא הולכת ומודדת. חשוב גם שכל מי שמיועד לשאת את התרמיל ימדוד אותו וירגיש איתו נוח.

תרמיל יום– נוח לנשיאה ולשימוש: אותו כנ”ל גם לגבי תרמיל היום שלכם. ההבדל בין תרמיל נוח ובריא לגב לבין תרמיל זול ומצ’וקמק הוא משמעותי ביותר. זה מה שישפיע על התחושה הפיזית שלכם לאורך כל היום. אםתרגישו עירניים ובעלי אנרגיה, ותוכלו להמשיך וללכת לאורך כל היום בנעימים או שתרגישו כאב גב/כתפיים , עייפים ומותשים כבר בתחילתו של היום. תמדדו. ואל תתפשרו.

נעלי הליכה מעולות– כל מה שאמרתי על תרמילים תופס גם כאן. נעליים טובות הן המפתח ליום יום מוצלח. גם בטרקים, וגם בטיולי יום קלילים. אם הנעליים לא טובות כל הטיול יראה לכם אחרת לגמרי.

מגבות שמתייבשות מהר, רצוי אנטיבקטריאליות- אני משתמשת באותן מגבות כבר קרוב לארבע שנים. לא התפשרתי על איכות וקניתי גם את הדגם הגדול. כי הכי כיף לצאת מהמקלחת ככה. וכשאת משתמשת בהן יום אחרי יום, במשך תקופה, לא בא לך להתבאס בסופה של כל מקלחת. הן נפלאות. מתייבשות במהרה, לא מסריחות, לא תופסות עובש. אפשר להתקלח בבוקר, להניח לייבוש, ללכת לשתות תה ואחר כך לארוז מגבת יבשה ולהמשיך בדרך.

דוחה יתושים באיכות גבוהה– כי כשאת כבר בשטח, והיתושים והזבובונים חגים מסביבך, את רוצה את התכשיר הכי בטוח והכי איכותי שיש.

דפי סבון– על פניו נראים כמו פינוק מיותר. אבל זהו אחד מהמוצרים החביבים עלי ביותר. יש לי אחד כזה בכל תיק או לפעמים בכיס, וגם אצל הילדים. הוא תמיד נגיש, ונותן לי תמיד תחושה שקטה ש’יש סבון. הכל בסדר’. בכל מקום, בכל מצב, אפילו אם נתקעתי 12 שעות באוטובוס (וכל התיקים הגדולים בתא המטען) באמצע כביש בלב שום מקום.

מנשא– טוב ברור. לטרקים, למקומות הומים, לרחובות סואנים בלי מדרכה, ואפילו לשופינג בראש שקט. מנשא שהיה נוח לילד. ושיהיה נוח על הכתפיים של ההורים. אבל אני לא באמת צריכה לפרט. הרי זה לגמרי ברור.

תיק עזרה ראשונה– מאורגן ומסודר תמיד.

יש עוד כמה דברים שהייתי ממליצה לא להסתובב בלעדיהם, אבל אותם ניתן גם לרכוש לאורך הדרך:

מספריים– תמיד במזוודה. אין לתאר את מספר הפעמים שבהן הייתי זקוקה למספריים לאורך השנים, ככה באופן מפתיע.

סכין עם כיסוי פלסטיק– כי אתם תתלהבו ותקנו מלא פירות מעולים ותחזרו לחדר במלון ופתאום תבינו שאין סכין.

קרש חיתוך דק וגמיש– כן, תפלאו, אבל הרבה יותר נוח לחתוך לילדים פירות, ירקות, או אפילו להרכיב עליו פאזל, לעשות יצירות בפלסטלינה ואפילו לכתוב משהו ככה בכיף על המיטה…

תרמוס-  אני אוהבת להצטייד בשתיה חמה, במיוחד לפני נסיעות ארוכות באוטובוס ובעיקר כשיוצאים מוקדם בבוקר. תרמוס זה גם הצלה אם אחד הילדים חולה ואתם רוצים שיהיה לידו תה חם.

טישו/נייר טואלט ומגבונים לחים-  אין משהו שאני מקפידה עליו יותר מאשר על הדבר הזה. לצאת החוצה במזרח, בעיקר עם ילדים, זה תמיד הימור. ואני לא אוהבת הימורים. טוב, לא בנושא הזה, בכל מקרה.

וכמה שקיות ניילון ריקות– כי תמיד כשצריך אז אין. ויש מקומות במזרח שבהם יש איסור מוחלט על שקיות ואז עוברים שבועות שלמים בלי שתמצאו שקית ניילון אחת. בכל מקרה זה לא שוקל ולא תופס מקום. אז שיהיה.

רשימת ציוד מלאה, וגם איפה כדאי לקנות כל דבר תמצאו בלינק הזה. 

התרבות כמו שלא תקראו עליה באף מדריך טיולים..

 אחד ממדריכי הטיולים היחידים שרכשתי מאז שיצאתי למסע (בספטמבר 2010) היה עותק ישן ומשומש מאוד של ‘לונלי פלאנט’ על מונגוליה. זה היה המדריך היחיד שהצלחתי למצוא בכל פוקרה, נפאל. תכננו להגיע מנפאל דרך סין למונגוליה והרגשתי שכדאי שאקרא עליה קצת.

זה היה מדריך נפלא, שאני נושאת איתי עדיין לכל מקום, (חמש שנים אחרי שחצינו את מונגוליה לרוחבה בהרפתקאה של 40 יום..) חרשתי אותו בהתרגשות, נפעמת מהתיאורים ומהמידע.

ועדיין, לא היה שם אפילו משפט אחד על המדפים השלמים בסופרמרקט העמוסים בצנצנות של מלפפונים חמוצים. גם לא כתבו שם על ברכת השלום המונגולית שכוללת הרחת לחיים הדדית.

אין דבר שמרגש אותי יותר מלהגיע למקום חדש. וללמוד אותו. אני לא קונה מדריכים אף פעם, ורק לעתים רחוקות קוראת באינטרנט, אז כדי ללמוד במהירות ובקלות על התרבות שזה עתה הגעתי אליה, אני עושה כמה דברים פשוטים. קיבצתי לכם רשימה קצרה שמציעה לכם הצצה קצת אחרת, ותאפשר לכם לגלות תרבות כמו שלא תקראו עליה בשום מקום.

סופרמרקט

לרני ולי יש מנהג קבוע, כשאנחנו מגיעות למקום חדש. אנחנו תמיד נכנס בהתרגשות לסופרמרקט המקומי, נשוטט בין המעברים, נציץ במדפים. נעבור ממחלקת הקפה למחלקת השוקולד, למחלקת הסבונים, נציץ במקררי החלב, מקררי הירקות הקפואים, נסרוק את המוצרים המוצעים לנו ממש ליד הקופה.

רני תבדוק את מדפי ההגיינה הנשית. אני אחפש את המוצרים נגד יתושים..כל אחת ותחומי העניין שלה 😊.

אנחנו אוהבות גם את חנויות הנוחות, ובמיוחד את 7-11, ששם כל סניף הוא תחנת מחקר בפני עצמה בשבילנו.

בפיליפינים מצאתי מדבקות מדליקות נגד יתושים שלא מצאתי בשום מקום אחר. במונגוליה דגמנו עשרות סוגי מלפפונים חמוצים, כאמור. בסין הכל הכל פשוט אחר ומרתק. ותאילנד היא גן עדן של seven eleven.

בכל יעד ולא משנה אם נחתתם בברצלונה או במילאנו או בניו יורק. אני ממליצה לכם להכנס לסופרמרקט וללמוד דרכו. מה אפשר למצוא, מה אי אפשר למצוא. איזה סוגים של שוקולד מציעים שם? איזה סוגי גבינה? מה לגבי מדפי הלחם? למשל, אנחנו עכשיו במיינמאר ובסופרמרקט כאן יש רק פינה אחת קטנה עם לחם פשוט וזהו. גם מדפי השוקולד לא כאלה מרשימים אבל אלה שכן נמצאים, נמכרים במחיר הרבה יותר נמוך ממקומות אחרים. פשוט כי במיינמאר לא אוכלים לחם. או שוקולד 😊. אז מה כן?

לכו גם למחלקת הקוסמטיקה, כדי להתעדכן על איזה רגשי נחיתות נשיים עובדים הכי הרבה באותה מדינה…זה מאוד מעניין!

נסו את מחלקת החטיפים, מחלקת התבלינים ואפילו מדפי השמן יכולים לספר הרבה על המקום ומנהגיו.

טלויזיה

באופן כללי אני לא בעד טלויזיה. אבל דווקא כשאנחנו לא בבית שלנו, בתרבות המוכרת לנו, טלויזיה היא דרך נהדרת ללמוד המון על התרבות.

החל מתכניות החדשות, דרך התכניות המקומיות, והסדרות הבילנאומיות וכלה בפרסומות.

בנפאל למשל מצנזרים כל מילה גסה בכל הערוצים. נסו לשמוע שיר ב- MTV 😊. בנוסף, הם מביאים את הכבלים מהודו, וכך כל תכנית מתחילה למעשה רבע שעה מאוחר יותר ממה שהגיוני. למשל, שמונה ורבע, או רבע לעשר. כזה.

בוייטנאם אין פרסומות בכלל. במיינמאר מצנזרים כל סצינה שחוצה את גבולות השמרנות הקיצונית, וכך סרטים אמריקאיים באורך מלא מקוצצים לסרטונים באורך 45 דקות… בתאילנד חובבים אופרות סבון הודיות דווקא, שמדובבות לתאילנדית.

בהודו שוטפים לך את המוח עם פרסומות לקרמים שמלבינים לך את העור.

נסו לצפות בטלויזיה. נסו לבדוק אם תוכלו לזהות מיהם הכוכבים המקומיים, מהם הנושאים המטרידים את התושבים המקומיים, באיזה שפות ומאיזה מדינות מביאים את הכבלים, איזה מוסיקה היא פופולארית ועוד..

שלטי החוצות

שימו לב גם לשלטי החוצות והפרסומות ברחוב. מה מאפיין אישה יפה? גבר נאה? מה מנסים למכור שם? ואיך? מהן החברות השולטות על ענף הפרסום (זה נשמע מורכב אבל למעשה זה ממש לא..מדובר בדרך כלל בחברות התקשורת והסלולאר, וחברות מזון כמו נסטלה ודומיה..)? מה זה יכול לספר לכם על המקום?

סלון יופי

אחד מהתחביבים שלי ושל רני זה להתנסות בקוסמטיקה המקומית ובעיקר ללכת ולהתנסות פיזית בסלון יופי מקומי. לצורך העניין אני מקריבה את הגבות שלי ורני מקריבה את בית השחי שלה ושתינו, נחושות וחדורות מטרה, ניגשות באומץ לסלון היופי הקרוב למקום מגורינו ומבקשות לבדוק מהן השיטות המקובלות לסידור גבות ולבית שחי כאן.

בוייטנאם מצאנו בקושי נשות מקצוע שמסוגלות לבצע את הפעולות הרצויות. בפיליפינים מצאנו רק אחת שעושה גבות בלי לגלח אותן (מה הקטע??). ואשת המקצוע הכי נהדרת שמצאנו היתה בנפאל. אנחנו לא מפספסות אותה. היא הראשונה שאנחנו רואות כשאנחנו מגיעות והאחרונה שאנחנו רואות לפני שאנחנו עוזבות. גבות (הכי יפות שעשו לי!) ב- 30 רופי (0.2 דולר).

נשים עם סקרנות או עם חוש גילוי חזק במיוחד מוזמנות להתנסות בחוויית הקוסמטיקה המקומית. זה הימור, אמנם, אבל חוויה שתזכר לכל החיים 😊.

בר מקומי

בר אמיתי מקומי, זה שיש בו שולחן סנוקר ומסך טלויזיה פתוח על כדורגל או WWE או תצוגת אופנה או פורנו. שמוכר בירות מקומיות וחטיפים מקומיים ומנקז אליו מגוון צבעוני מבני המקום.

הגברים שבמשפחה בודאי יוכלו לגלות המון על התרבות מבילוי שכזה. והנשים…ובכן. השיחות שיעברו עליכן יהיו שוות זהב. ויעלו לכן רק כמה כוסות של בירה מקומית.

שיטוט ברחובות

הכניסו לתכנון שלכם יום אחד לפחות של שוטטות ברחובות. אני ממליצה לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. בכל יעד חדש אליו אתם מגיעים. זה מאפשר אריינטאציה מיידית, נותן לכם בדיוק מה יש ומה קורה בשטח. מלמד המון על המקום ותוך שעה-שעתיים עוזר להבין מי נגד מי. וגם מעלה הרבה שאלות קטנות שבכלל לא חשבתם לשאול.

גני שעשועים ופארקים שכונתיים

לכו לשחק קצת עם הילדים המקומיים ולקשקש עם ההורים שלהם בגינה השכונתית 😊.

חנות כלי בית

תחת ביקור בגלריות עיצוב מתוחכמות, חפשו את חנויות כלי הבית הפשוטות. אפשר ללמוד המון מהן! למשל, בלאדאק מוכרים בחנויות האלה המון המון טרמוסים בגדלים שונים. וגם דגלי תפילה. בהודו תמצאו כוסות וכלי נירוסטה למכביר, וכאן במיינמאר יש חנויות שלמות של סלי במבוק, קערות במבוק מטאטאי קש ומחצלות יפהפיות.