לפני שבועיים נסענו להתאוורר קצת בנהר. את יותם (14) רשמתי לסדנת קייקים בנהר ואנחנו הבנות פשוט קפצנו על ההזדמנות לכייף בשמש הנפאלית.

בחצי הדרך בין פוקרה לקטמנדו יש כמה פינות חמד שיושבות על גדת נהר הטריסולי היפהפה. הנהר גדול ושוצף, גם בעונות יבשות יותר של השנה והוא נחשב למרכז של נופש לאוהבי המים- קייקיסטים וחובבי ראפטינג.

מיקומו האסטרטגי והגישה הנוחה אליו הופכים את החוויה לנעימה במיוחד. לא צריך להתאמץ, לא צריך להתארגן יותר מדי. פשוט תופסים אוטובוס (תיירים/מקומי/מיני ואן) ויורדים באחת מהנקודות.

את הסדנא בחרו להעביר בפישלינג- אחת מהנקודות המרכזיות לאורך הטריסולי. נקודות נעימות אחרות הן צ’אראונדי ו’רויאל ביץ’ (חוף מסודר יותר עם מלון, בריכה, בונגלוס על המים ופעילויות נהר מהנות).

שלוש שעות נסיעה מפוקרה, ירדנו מהאוטובוס, הורדנו את התיקים והאוהל לחוף, הקמנו אוהל, שתינו צ’אי, התרעננו ומיד החלפנו ל’מצב נהר’.

אנחנו מכירים שם כבר ויודעים איפה בדיוק הצ’אי הכי טעים, איפה האוכל הכי טעים, ממי מבקשים עצים למדורה. אנחנו מכירים את המשפחות שגרות בסמוך לחוף ונהנים להעביר יחד איתם כמה ימים.

למעלה על הכביש מתנהל לו שוק ירקות קטן והפעם אנחנו מבקרים בשיא עונת המלפפונים והקלמנטינות. איזה כיף!

למטה בנהר מתנהלת הסדנא. המדריכים מקסימים וסבלניים ומקצועניים.

יותם מתרגל בקייקים ואנחנו הבנות מתרגלות כיף חיים   🙂

משתכשכות בנהר, משחקות בחול ובבוץ, מתחממות על הסלעים. מדי פעם שותים צ’אי, אוכלים פירות. לקראת ערב עולים להעביר את הזמן עם המשפחות המארחות. אוכלים משהו חם, משחקים קלפים או משחקים נפאליים.

בלילה יושבים ליד המדורה עד שהעיניים נעצמות, והולכים לישון.

שלושה ימים של שקט על הנהר.

לוקחת את בת ה-11 לזומבה. ההיכל עמוק, רחב ועגול. מהחלון רואים את האגם היפהפה של פוקרה. המדריכה מתניעה את המוסיקה ואני נשאבת אל הקצב ומתמסרת לגוף.

אנחנו שתי המערביות היחידות. אנחנו וקבוצה של נשים נפאליות. הן מגיעות בתלבושת המסורתית שלהן, ומחליפות לבגדי ריקוד לפני שהשיעור מתחיל.

אני מקפצת שם עם כל הנפאליות האלה ולא יכולה להפסיק להתפעל. המדריכה לא מוותרת להן, כאילו שהיא בכלל לא מכירה את התרבות הנפאלית. את הנשים השקטות, הצנועות, העדינות. היא מזמבבת אותן עם כריסטינה אגילרה, בתנועות אגן בוטות, בנפנופי חזה אה-לה ביונסה.

וזה מדהים אותי. לפגוש אותן בחשכת ההיכל הנשי הזה, מביאות אליו מסודות גופן שכל כך מוסתר ומתחסד תמיד. 

אין כאן השוואה, אין תיקוני תנוחות. כל אחת עם עצמה. תעשי בערך, תעשי קצת אחרת. הכל בסדר. העיקר שתהני, שתשחררי קצת. תעלי על הבמה אם בא לך, למה לא. והנה אישה אחת, מבוגרת ממני עם בטן ענקית ורגלייםדקות, קופצת לבמה ורוקדת, סיבובי אגן והכל ואני אחריה.

ואני כל כך נהנית. הזומבה עצמה זה אחלה אבל המפגש. עם הפנימה של הנשים המסתוריות האלה, עם החופש שלהן, השחרור, העצמאות שיוצאת כאן כל כך חזק.זה מפעים ומרגש אותי נורא.

אני וקבוצת נשים שלא חוו אהבה אמיתית מעולם. ואולי כן, בסתר, בסוד. ואולי למדו לאהוב את ההוא שנבחר להן לבעל, מבלי להכיר אותו תחילה. ואולי למדו לשכב בשקט ולתת לו לעשות מה שבא לו. ואולי לא. אולי למדולהנות ולהתענג גם. אהבה בנפאל היא מסתורית כל כך. 

ואני, שבאה לזומבה הזאת רק כדי לשחרר קצת את מפלצות האהבה שבי, לחזק את גופי ואת נפשי השבורה הכואבת אחרי השבר של סיום נישואי. לקחת שעה של ‘לשכוח מהכל’.

וכולנו ביחד מסובבות את האגן שלנו, מרטיטות ישבן, מנענעות חזה מעלה מטה. כל אחת וגופה וכל שעבר עליו מאז ומעולם.

תשמעו, אני מטיילת לי בעולם. אני איזה רחפנית צועניה כזאת, שלא ממש מעניין אותה בית, רהיטים, מפות לשולחן. אני תנו לי לרכב על סוסים במונגוליה ואהיה מאושרת.

בדרך כלל, כשתתקלו במאמרים מהסוג של כסף באינטרנט, תקראו מילים שכתבו אנשי שיווק מקצועיים, כאלה ששוחים בים של מכירות ורשתות חברתיות.

והם יכתבו שתכניות שותפים הן החלום בהתגלמותו. הן הפתרון המושלם להכנסה פאסיבית משגשגת ופורחת. הם יגידו שבתוך חצי שנה הם כבר כבשו 80 אחוז מהאינטרנט ובלה בלה בלה.
אבל דוקא צועניה כמוני, שדומה לכם הרבה יותר מאנשי השיווק המתוחכמים האלה, דוקא אני יכולה להגיד לכם, מהמקום של פשוטי העם, אלה שנואשים להכנסה נוספת, אלה שהיו מתים להבין קצת בשיווק אבל מה לעשות, הם לא…אני יכולה להגיד לכם דברים אחרים.

תכניות שותפים זה הימור

אני יכולה להגיד שתכניות שותפים הן דרך מעולה להכנסה באינטרנט. אבל היא מתאימה רק לכאלה שבאמת יודעים מה הם עושים. וכדי לדעת מה אתה עושה צריך ללמוד. והרבה. ולהשקיע גם כסף אבל בעיקר זמן. זה לא ילך בשניה, לא בחודש, לא בחצי שנה. התחום הזה כל הזמן משתנה ומתעדכן וצריך תמיד לשמור ולהיות עם אצבע על הדופק בכל השינויים והתמורות.

אז כן, זה נפלא. אבל קיים גם סיכוי גדול שאחרי כל המאמץ והכסף- לא תצליחו לראות את התוצאות להן קיוויתם.

לא. זאת לא הכנסה בטוחה. זה הימור כמו כל הימור וראוי שתדעו זאת לפני שאתם לוקחים אותו.

הכנסה בטוחה – כסף לפי פרוייקט

הכנסה בטוחה היא הכנסה שבה ידוע לכם כבר מראש כמה היא תהיה ובעבור מה. כלומר- ההשקעה שלכם ידועה מראש, וכך גם גובה ההכנסה.

הכנסה מהסוג הזה יכולה להיות קטנה אפילו עד כדי 5$ לפרוייקט. ויכולה להגיע גם ל-1000$ לפרוייקט. אבל זה בדרך כלל מתחיל ונגמר בסכום הזה וזהו. לא יהיה להכנסה הזאת חלק ‘פאסיבי’. אני אומרת את זה בזהירות כיוון שזה לא תמיד נכון. קיימים גם אתרים שמשלמים לך, למשל, על כתיבת מאמר (נגיד..180$ בסיס) ולאחר מכן משתפים אתכם בהכנסות שנכנסו לאתר בזכות המאמר שלכם. אני עובדת עם שני אתרים כאלה, ויכולה לומר שההכנסה ה’פאסיבית’ היא די קטנה..נגיד 40$-50$ לחודש. וגם זה לא תמיד.

הכנסה בטוחה באינטרנט יכולה לבוא מכל מיני תחומים. לא את כולם בדקתי. למשל- מילוי שאלונים וסקרים זה משהו שמדברים עליו אבל לא ניסיתי אותו כי מבחינתי ההכנסה היא די זניחה.

תחום חזק נוסף הוא תחום התוכן. החל מכותבי מאמרים ועד תחזוקת דפי פייסבוק וכל מה שבאמצע. אני מעדיפה את התחום הזה כי אם עובדים כמו שצריך הוא מאוד מתגמל. מאמר סטנדרטי יכול להניב 50$-250$. אין סיכון, אין השקעה כספית ראשונית. הכל ברור וידוע מראש.

לרעיונות אחרים ו’בטוחים’ הכנסו גם לכאן.

לסיכום:

שתי הדרכים יניבו הכנסות כאלה או אחרות. אחת היא הימור, היא תדרוש השקעה כספית ומעשית והרבה סבלנות. אך התוצאות, אם תגיעו אליהן, יהיו ‘פאסיביות’ ויזרמו הישר לחשבון שלכם. היא מתאימה לאנשים שיש להם ידע באינטרנט ומשיכה לתחום, וידע רב בשיווק או מכירות.

השניה היא בטוחה, מהירה יותר, ואינה דורשת השקעה ראשונית כלל. אך נטולת ערך ‘פאסיבי’ כמעט. היא מתאימה לאנשים שיש להם מה לתרום, אבל אין להם ידע או משיכה למכירות ולשיווק באינטרנט. אלה שרוצים וצריכים כסף, מוכנים להשקיע בשביל זה, אבל לא מוכנים להסתכן.

אתר סרטוני וידאו בנושאים לימודיים שונים, מתאים גם לילדים קטנים (יש גם בעברית):

Brainpop.com

אתר הכולל סרטוני וידאו בנושאים לימודיים ובכלל בהמון נושאים מעניינים וכולל גם תרגול ושאלות שמבוססות על הסרטונים (חלק מהסרטונים יש גם בעברית):

Khan academy.org

ואתר המרכז הרבה קורסים מהאוניברסטאות הנחשבות בעולם. לימודי און ליין לכל דבר, שבסופם ניתן לקבל אפילו תואר:

Coursera.com

ואתר בונוס מקסים עם שעשועי חשבון אבל חכמים, מאתגרים ומחוץ לקופסא (באנגלית):

mathriddles.williams.ed

טוב, קודם כל קוראים לי יותם ואני הבן של הללי מנהלת האתר. אחד מהדברים שהכי עזרו לנו בטיול שלנו היו הטיפים של מטיילים אחרים, אז אני רוצה לתת כמה משלי (אמא שלי אולי כבר כתבה כמה מהם)

1) לשאול טיילים אחרים וחברים מקומיים שלכם בקשר למסעדות, בתי מלון, טרקים, חופים וכל דבר אחר זה הרבה יותר יעיל וקל מלבדוק באינטרנט או בספר טיולים

2) תביאו מצלמה טובה ותמכרו תמונות. אולי יהיה קצת יקר אבל ההשקעה משתלמת

3) בכל עיר יש 3 איזורים: היקר, ההיפי ההיפי הזול והאזור הזה באמצע שהוא לא היפי ולא יקר

4) קחו חבילת קלפים לכל מקום. הרבה פעמים במסעדות, תחנות למינהן ו רכבות מאד משעמם ותמיד אפשר למצוא שותפים למשחק (אותו דבר עם שח-מט אם אתם משחקים)

5) איך לגרש סוחרים ברחוב: יש כמה דרכים, להגיד להם שכבר יש לך, להגיד: לא! תתחפף! (!no! Bug off)או פשוט להיכנס לחנות כלשהי

6) תמיד יותר זול לקנות מים בארגזים ובבקבוקים של 20 ליטר מאשר לקנות כל בקבוק בניפרד

7) כמה דברים שתמיד צריך בכיס: כרטיס ביקור (יופי של סימניה), כמה מטבעות ושטרות קטנים לתת לקבצנים, קלפים אם משעמם.

8) איך להיתמקח: דבר ראשון, לפני שמתחילים בכלל להיסתכל בחנות מחליפים כמה מילים עם המוכר (מה שלומך?, איך הולך היום שלך?, איך העסקים?) ורק אז תתחילו לדבר על מה לקנות ובכמה. אחר כך תדגישו את זה שאתם הולכים לבדוק עוד חנויות ומה המחיר הכי טוב שהוא יכול לתת לכם, ואם זה עדיין יקר מידי תבקשו את מחיר המקסימום שלכם (רוב המוכרים יתנו הנחה של עד ל35% אבל לא יותר)

*גילוי נאות: הפוסט הזה נחת אצלי במייל ביום שבת אחד, כשנפשנו על החוף בוייטנאם. לא ביקשתי ממנו לכתוב אותו הוא פשוט חשב שיש לו מה לתת לקוראים של האתר. פרסמתי את הפוסט כפי שהוא, בלי לגעת. הללי.

אתם רק תגיעו- אני אדאג לכל השאר

אז בגלל שגרנו הרבה זמן בנפאל ובגלל שאנחנו מכירים את המקום ואת התרבות ואת הכל. והילדות מדברות נפאלית שוטפת והיו בכפרים נידחים והיו בפוקרה והיו בנהרות ובאוטובוסים מקומיים. בגלל כל אלה אני מקבלת לאינבוקס שלי לא מעט מיילים המבקשים להתייעץ איתי בנוגע לטיול לנפאל עם ילדים.

אז מצאתי את עצמי מבלה שעות במענה למליון שאלות וייעוץ, בכל פעם למשפחה אחרת.

עד שנמאס לי וכשפנו אלי פשוט כתבתי- אתם רק תגיעו. אני אדאג לכם לכל השאר.

הרבה יותר פשוט. גם בשבילי, אבל בעיקר בשביל כל המשפחות המהססות, החוששות, אלה שמתקשות לארגן את הכל מרחוק.

וגם בשביל כל המשפחות שבכלל לא רשמו את נפאל ברשימת החופשות המשפחתיות, אבל אז גילו שזה יוצא לא רק זול, אלא גם חוויה אחרת, מדהימה ומאחדת.

מישהו שכבר עשה את זה עם ילדיו שלו

ברור שאי אפשר לתכנן את הכל מרחוק. ואם אתם יוצאים לחופשה שמוגבלת בזמן, ורוצים להספיק כמה שיותר אבל גם לא להתרוצץ יותר מדי ואם אתם רוצים שלא יעבדו עליכם במחיר כדאי למצוא מישהו שמכיר, שגר שם, שיודע.

ומה יכול להיות יותר טוב מטרק עם ילדים או ראפטינג עם ילדים בליווי מישהו שבעצמו עשה את המסלולים האלה עם ילדיו שלו?

אפילו הנחיתה בקטמנדו תהיה רכה יותר כשיש את הליווי הנכון, מישהו שמבין ויודע איך זה לעבור טיסה ארוכה עם ילדים, ומה הם צריכים כדי להיות רגועים ושמחים. וגם מה ההורים שלהם צריכים..

וכמובן שאם יש לכם שאלות על טיול לנפאל עם הילדים, רוצים להתייעץ, לקבל המלצות על מקומות לינה, יעדים, סוגים של טרקים, כרטיסי טיסה זולים וכו’, מתלבטים או חוששים או כל דבר אחר- אנא אל תהססו לפנות אלי, ואענה לכם בשמחה.

*מתארגנת קבוצה לחודש נובמבר 2014.

*מתארגנת קבוצה למרץ אפריל 2015.

לבירורים, שאלות, והזמנות פנו למייל:

familytriptonepal@gmail.com

סיפורי טרקים שלי עם הילדים:

“אמא, אינני רוצה”, אמרה הביצה, “תני לי להתגלגל בעולם”, “אולי בפעם אחרת”, אמרה הדוגרת, “ועכשיו תעשי בדיוק כמו כולם”. (הביצה שהתחפשה, דן פגיס).

המחשבות הראשונות על טיול ארוך עלו אצלי בתקופה מאוד קשה בחיי. אבי היה אז חולה מאוד, בתי היתה תינוקת קטנה. המגע היומיומי שלי עם שני קצוות החיים הללו הביא אותי להרהורים עמוקים על החיים. החיים בכלל והחיים שלי בפרט ואיך הייתי רוצה שהם יראו. לא בעוד ארבעים שנה ולא לשבוע-שבועיים בכל פעם, אלא היום, עכשיו, כל יום.

ההבנות הזדחלו להן לאט. אבי נפטר, בתי גדלה. היומיום שלי הלך והתאזן לפי אותן תובנות. עברנו דירה למקום יפהפה עם חברה נעימה ומזמינה, הילדים הלכו למסגרות שאיתן הייתי שלמה יותר. תינוקת נוספת נכנסה לחיינו. עברנו את מלחמת לבנון (עם נציג בתוך לבנון), דבר שחידד קצת יותר את הרצון שלנו באבא נוכח ומעורב- אז הוא הפסיק עם נסיעות העבודה לחו”ל, התפטר ובילה איתנו שנה בבית.

החלום על נסיעה, על חופש, על חוויות מעולמות אחרים הושתק לזמן מה. הקמתי עסק מצליח, האיש חזר למעגל העבודה. הילדים הלכו וגדלו בשגרה חמימה.

את הצורך של שנינו לטייל מילאנו בטיולים בארץ. בהתחלה קצרים ומהוססים, אחר כך ארוכים ומאתגרים. הילדים נהנו מאוד, ואנחנו ניצלנו כל רגע פנוי לעלות על הג’יפ אל הלא נודע. הכל הלך והתגבש, החלום שהושתק התחיל לזעוק בתוכי. אני רוצה לנסוע. אני רוצה את בן הזוג שלי איתי, שותף מלא בחוויות היומיום. אני רוצה להיות עם הילדים ולגלות איתם עולמות. אני רוצה לשמוע שפות אחרות, לטעום אוכל אחר, להתרגש מליון, לפגוש אנשים ושפות וריחות אחרים. אני רוצה לחיות את חיי במלואם, עם כל מה שהם יכולים להציע לי וזאת דרכי לעשות זאת.

אז נסענו לתאילנד לשלושה שבועות. הוצאנו הרבה כסף (כרטיסי טיסה לחמישה אנשים עולים בערך . כמו כל הטיול) וחזרנו מלאי חוויות. ובמשך תקופה מסויימת חשבתי שזה אכן איזון טוב- קצת חיי שיגרה, ומדי פעם טיול בחו”ל. אם כל כך הרבה אנשים עושים את זה- כנראה שיש בזה משהו..:-)

לאט לאט התחלתי להבין שא-זה לא כלכלי בעליל, ב-זה לא ממש לפגוש את החו”ל האמיתי, כי תמיד רוצים להספיק כמה שיותר במעט מאוד זמן, לכן הכל חייב להיות מתוכנן מראש, מוזמן מראש, מתוקתק. חסרה הספונטניות, חסרה השלווה, חסר המפגש האמיתי עם התרבות החדשה. וג- הקושי שבחזרה לשגרה פשוט הורס את כל הנסיעה..

אז עשיתי קצת ‘גוגל’. מהר מאוד הבנתי שבעברית לא יצא שום דבר ועברתי לאנגלית. פתאום נפתח לפני עולם שלם (תרתי משמע 🙂 ). מאות משפחות מכל הסוגים ומכל המקומות מטיילות בעולם בכל דרך אפשרית. חד הוריות עם ילדיהן, סבים עם נכדיהם, משפחות מארה”ב מאירופה, מאסיה מאוסטרליה. מטיילות דרך האויר ודרך היבשה. במטוסים, יאכטות, רכבות. בקראוון, באוהלים, ב’משפחות מארחות’. משפחות חוצות יבשות על אופניים, מתנדבות בחוות באירופה, מטפסות בנפאל. חורשות את הודו לאורכה ולרוחבה. טועמות, פוגשות, ובעיקר- שיא הפנטזיה- מבלות בחופים הכי מדהימים בעולם. מתנדנדות בערסל ושותות שייק אננס. יאמי.

או.קי. אז יש אנשים שיש להם את הכסף לזה. איזה כיף להם. הלואי עלי. לעזוב הכל ולחיות כמוהם את החיים הטובים……. האמת שחשבתי את זה, אבל זה חלף מהר מאוד. כי אני כזאת שלא מתייאשת עד שבאמת ניסיתי הכל. החלטתי להעמיק את הבדיקה. איך, לעזאזל הם מצליחים לעשות את זה???

ובכן, הם פשוט יודעים דברים שאני עדיין לא ידעתי. הם ידעו איך להרוויח כסף תוך כדי הטיול, כסף שיספיק להם לצרכיהם הפשוטים ויאפשר להם סגנון חיים שכזה. ככל שהעמקתי גיליתי שהאפשרויות בתחום הזה הן פשוט כמעט בלתי נגמרות. הם גם ידעו שלחיות את החיים בטיולים בעולם עולה הרבה פחות מלחיות את החיים במקום אחד. הם יודעים איך להמשיך ולדאוג לחינוך ולהשכלה של הילדים והכל תוך כדי שחיה בבריכה של המלון. הם יודעים איך לשמור על קשר עם כל החברים והם יודעים איך לקנות כרטיסי טיסה זולים ואת כל הסודות של חיסכון כסף במהלך נסיעה. הם יודעים עוד הרבה דברים.

חלק מאותן משפחות מחזיק בלוג מפורט שמתעדכן כל הזמן. רובן כל כך ידידותיות שהן מזמינות אליהן למייל כל מי שמעוניין לשאול שאלות ולהתייעץ. לכל משפחה יש את הסגנון שלה, את דרכה הייחודית לטייל, את המקומות המועדפים עליה והשיטות שלה לשרוד טיול שנמשך ונמשך.

יש הלוקחות רק שנה של הפסקה לצורך טיול. יש המתפנות רק לכמה חודשים, ויש המטיילות כמה שנים. חלק מהמשפחות התחילו כזוג ולאט לאט נוספו גם הילדים. הרבה מאוד מהמשפחות חיו חיים רגילים לחלוטין, עם קריירות ובית ורהיטים עד שהן החליטו שהחיים הם הרבה יותר מזה.

פתאום הבנתי שזה לא בשמיים. שזה אפשרי. ושיש ממי ללמוד. מאז אני לומדת..

שמי הללי סמדר אברמוביץ’. אני כותבת בנושא מסעות משפחתיים בעולם. כרגע נמצאת בטיול בעולם יחד עם בעלי, שלושת ילדי והכלב.

 להמשך הסיפור- עדכון 2014 שלוש וחצי שנים שאנחנו מטיילים

לבלוג