“Whoever Said That Money Doesn’t Buy Happiness Didn’t Know Where To Shop” ~Blair Waldorf

שופינג הוא חלק בלתי נפרד כמעט מכל טיול בחו”ל, והמזרח לא יוצא מן הכלל בעניין הזה. כבר מוכר וידוע שאחרי טיול של שבועיים בתאילנד עם הילדים, משאירים יומיים שלושה גם לשופינג. כי זה ממש משתלם וכיף נורא ללכת לקניות, לתרגם הכל לשקלים ולראות איך הכל כל כך זול..

אבל תאילנד היא כבר לא היעד היחיד שבו משתלם לצאת לסיבוב קניות מטורף ולחזור ארצה עם מלתחה חדשה ומכולה של רהיטים וכלי בית. למעשה, אם תשאלו אותי, יש כמה מקומות שאותם אני מעדיפה הרבה יותר, מבחינת איכות המוצרים, מבחינת המחיר שלהם ואפילו מבחינת העיצובים. לפני כמה שנים, הייתי בסייגון עם הילדים, ותכננו להגיע משם לבנגקוק. כמובן שויתרתי על הקניות בוייטנאם, מתוך מחשבה שאעשה הכל בבנגקוק. אבל כשהגענו לבנגקוק גיליתי שהמוצרים הם פחות יפים לטעמי, פחות איכותיים, ויותר יקרים. ומאוד הצטערתי.

                                                                                                                                      ♦

Only Two Phrases Can Change A Woman’s Mood….

1) I LOVE YOU

2) 50% OFF

להלן שלושה מקומות מומלצים לשופינג במזרח:

סייגון (הו צ’י מין סיטי), וייטנאם– בסייגון אי אפשר שלא לרצות לקנות הכל. כשמסתובבים ברחובות, ונתקלים בחנויות המעצבים הקטנות, או אפילו ברוכלים ברחוב עם כרטיסי הברכה העשויים מגזרות נייר, והכל במחירים כל כך נמוכים, קשה לעמוד בפיתוי. אני מאוד אוהבת להסתובב ברחובות סייגון, ולשאוב השראה. למעשה, סייגון היא בין המקומות היחידים שבהם אני אפילו מחבבת יציאה לקניון. ארבעה מקומות חביבים עלי במיוחד:

-סייגון סקוור- שוק ססגוני עם הרבה מציאות, חלקן אפילו מקוריות (H&M, GAP, ZARA) במחירים מצחיקים של דולרים בודדים. גם איכות החיקויים היא טובה וגם העיצובים הם בטוב טעם. הרבה בגדים ומוצרים לילדים ולתינוקות. אני קניתי לילדות שלי שם לפני כמה שנים בגדי מותגים במחירים מאוד זולים ועד היום הן הולכות איתם (הגדולה העבירה לקטנה וזה). אני תמיד קונה שם כשאנחנו מבקרים בסייגון.

– וינקום (vincom center)- קניון נהדר, עם קומה שלמה לילדים ובה חנויות מטריפות כמו לגו, corolle (חברת בובות יוקרתית ומשגעת), חנות ספרים ענקית, מועדון של משחקים לילדים, מתחם אוכל ועוד. שאר הקומות מוקדשות לנשים, קוסמטיקה, נעליים ועוד.

– דיאמונד פלאזה (Diamond plaza)- עוד קניון, הפעם יוקרתי יותר. הכל נראה מאוד מושקע. אני אוהבת במיוחד את קומת הקוסמטיקה שהיא פשוט מדהימה. עם מוצרים של כל החברות הכי שוות בעולם, ודיילות שנותנות לך דוגמיות ומאפרות אותך (גם את הילדות הן ישמחו לאפר :-)), וכמובן שהכל עם טסטרים. תענוג. המחירים זולים יותר ממקומות אחרים בעולם, אבל יחסית לסייגון הם קצת יקרים. חוץ מזה יש שם חנויות של מעצבים בעלי שם ומותגים בינלאומיים.

– בן טאן מרקט (Ben thanh market)- אחד המקומות המומלצים לביקור בסייגון ע”י כל המדריכים למיניהם. מדובר בשוק של סחורות מכל סוג שאתם רק רוצים, החל בבגדים זולים וכלה במזכרות, מוצרים מקומיים כמו קפה (מליון סוגים וטעמים), תה (כנ”ל), פילטרים לקפה הוייטנאמי, מוצרים לתינוקות. זהו מתחם ענק, סואן וצפוף, עם מספר כניסות ויציאות. וגם אזור של אוכל למי שרוצה. כדאי לגשת לשם בשביל החוויה, אני לפעמים קונה שם את הקפה הוייטנאמי (אני יודעת בדיוק איזה חברה ואיזה סוג של קפה, וגם יודעת מה המחיר של זה בחנויות המכולת המקומיות)- אם אני מצליחה למצוא את זה במחיר נמוך. נהוג ורצוי להתמקח.

מנילה, פיליפינים– טוב זה לא חדש. מנילה היא ה-מקום לשופינג, אם יוצא לכם להגיע. מנילה משופעת במתחמי קניות, החל משווקים לסוגיהם וכלה במרכזי קניות מפוארים. שלושת החביבים עלי הם:

– גלורייטה ( glorietta)- מדובר במתחם של כמה וכמה קניונים משולבים ביחד. משהו עצום. יש כאן את כל מה שאתם מחפשים. . בגלורייטה מצאתי את החנויות הכי גדולות ומגוונות שמצאתי עד כה של מותגים כמו גאפ, אולד נייבי ובננה ריפבליק (גם בתאילנד לא מצאתי כאלה). לזארה יש חנות מאוד יפה וגדולה. אם אתם מגיעים לשם- חפשו את המסעדה הוייטנאמית בקומת האוכל. האוכל במסעדה הזאת הוא ממש וייטנאמי כמו בוייטנאם טעים טעים.

– רובינסונס (robinsons)- רשת חנויות כלבו עם חנויות די קבועות וסופרמרקט מופלא עם מוצרים שקשה למצוא במקומות אחרים. אני אוהבת את המחירים שם, וגם אוהבת למשל את החנות למוצרים לבית- שם אפשר למצוא מגוון גדול של תכשירים נגד יתושים (אני אספנית של כאלה..) ועוד כל מיני דברים נחוצים.

– גרינבלט (greenbelt)- קניון נחמד עם מבחר מותגים וחנויות גדולות של קוסמטיקה בהן אפשר למצוא הרבה מציאות שוות. הבנות ואני בילינו אחה”צ שלם משוטטות רק בחנות קוסמטיקה אחת, מתפעלות מכל מה שהיה שם.

– רשת קניוני SM- לאו דוקא ספציפי למנילה, את הקניונים האלה אפשר למצוא, בגדלים שונים, בכל רחבי הפיליפינים. אם אתם בסאבו אז כדאי לכם לקפוץ לשם. וגם אם אתם במנילה כדאי ללכת. חלק מהקניונים האלה נמצאים ברשימת 10 הקניונים הגדולים ביותר בפיליפינים ואף בעולם כולו. מארחים גם כל מיני מפעילים וחוגים (בחינם), ואנחנו השתתפנו פעם בחוג זומבה שהתרחש ברחבת הקניון, לשמחת כל הקונים :-). הם גם מכילים כמה מהחנויות השוות ביותר, עם חברות מוכרות ובינלאומיות. בכל קניון קיימת בנוסף גם חנות ספרים מקומית עם מגוון נחמד של ספרים וחוברות באנגלית, לכל גיל.

*** אגב אחת מההנאות הקטנות שלנו, כשאנחנו הולכים לקניון, כל קניון בפיליפינים הוא ה”בוקה”. משקה של מי קוקוס עם קרח (בבלנדר) וקצת סוכר אם רוצים. לא מוותרים על זה :-).

תראו מה מצאתי: כל מי שאוהב קפה ואוהב לטייל צריך אחד כזה. מכונה פשוטה וניידת להכנת קפה מעולה בכל מקום. גם בקמפינג, גם בגסטהאוס וגם ואפילו במלון. פחות מ-30$. הציצו כאן.

פושקר, הודו– מחפשים בגדי שנטי, שארוואלים, חצאיות צבעוניות, שמלות וטוניקות, תכשיטים, בשמים ושמנים? פושקר היא המקום. פושקר מהווה מרכז לסוחרים סיטונאיים לכל הודו ולכל העולם. לשוק הקטן והציורי מגיעים קניינים בעלי חנויות מאירופה ומשאר חלקי הודו וקונים בגדים בכמויות. ואנחנו זוכים למחירי רצפה :-). המגוון הוא עצום, וגם אפשר כמובן לתפור לכם כל דבר שתרצו בהזמנה. בפעם האחרונה שלנו בפושקר תפרתי לעצמי ולבנותי במיוחד על פי מידותינו מבחר של טייצים וחולצות בסיסיות (וגם קניתי כמובן כמה חצאיות ממש מרהיבות) ושילמתי סכום מגוחך. השוק של פושקר הוא שוק מקסים ואם אתם מגיעים לשם אל תוותרו גם על חנות הפירות והמיצים של סאנו.

עוד המלצות למשל:

בתי מלון מומלצים בוייטנאם

בתי מלון מומלצים בפיליפינים

תמונה: <a href=”https://www.freepik.com/free-photos-vectors/background”>Background photo created by freepik – www.freepik.com</a>

בלי לשים לב, כמשפחה מטיילת יוצא ששותים הרבה מאוד לאורך היום. כשמטיילים עם ילדים במזרח או בכלל במקומות פחות מערביים, המודעות לבטיחות מי השתיה היא גבוהה (המים למעשה הם הגורם הראשון למחלות מעיים), וכך גם ההוצאה היומית על זה.

תוסיפו לכך גם את המים לשטיפת ירקות ופירות ולצחצוח שיניים והנה הוצאה כמעט שקופה אך משמעותית.

וכמובן שבקבוקי הפלסטיק לא עושים לכדור הארץ הרבה טוב, וכך נוסף לעניין החסכון הכספי גם ערך חינוכי, מוסרי ואקולוגי חשוב.

נכון שאפשר לרכוש טיפות יוד או כדוריות כלור. ואמנם בטיול קצר אני מניחה שאפשר להשתמש בהם, אבל לאורך זמן אני לא ממליצה להשתמש בהם, במיוחד כשמעורבים גם ילדים בעניין. בכל מקרה לא הייתי נותנת לא לעצמי ולא לילדי לשתות אך ורק מי יוד או מי כלור.

להלן שש דרכים לחסוך בעלויות מי השתיה בקלות במהלך טיול עם ילדים בחו”ל:

1. במקומות רבים (בהודו, נפאל, פיליפינים) אפשר למצוא היום בחנויות ובמסעדות מתקנים למילוי מיים. הם עולים חצי ממחיר בקבוק סגור.

2. ניתן לרכוש בקבוקי ענק שמספיקים לפחות ליום או יומיים. אפילו ג’ריקנים של 20 ליטר קיימים היום, והם מגיעים יחד עם ברז אותם ניתן להחליף בכל פעם שהם נגמרים. הם עולים כשליש ממחיר בקבוק חדש.

3. לצחצוח שיניים ושטיפת ירקות ופירות- בכל לילה מלאו שני בקבוקים במי ברז. הוסיפו להם טבליות חיטוי (עולות ממש גרושים). כך בבוקר תוכלו להנות ממים נקיים ולהשתמש בהם לכל צורך שהוא לאורך כל היום.

4. פילטר: השיטה של פילטור מים היא נהדרת. אבל מהנסיון שלי, היא לא עובדת כשמדובר במשפחה שלמה. זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתחיל לפלטר בכל יום את כמות מי השתיה הנחוצה לארבע או חמש נפשות (או יותר), וזה גם גובה זמן רב. אם בכל זאת אתם רוצים להשתמש בשיטה הזאת, אני ממליצה לקנות פילטרים ובקבוקי פלסטיק אישיים כמספר הנפשות ( היום יש גם בקבוקים בתוכם נמצא פילטר כחלק מהעסקה) וכך שכל אחד יהיה אחראי (במידת האפשר) על מילוי הבקבוק הפרטי שלו.

5. גרים בגסטהאוס או מסעדה? או אולי שכרתם דירה עם מטבח? בקשו מבעל המסעדה להרתיח סיר של מים. או עשו זאת בעצמכם בכל לילה. תנו למים להצטנן כל הלילה ובבוקר מלאו בקבוקים. הרתחה היא הדרך המוצלחת ביותר לחיטוי מים ללא כל כימיקאלים.

6. טוב את זה כולם יודעים ובכל זאת: אל תקנו אף פעם מים מינראליים במסעדה. תמיד כדאי להביא אתכם מים שנרכשו במחיר שפוי בחנות המכולת שליד המסעדה (או חוטאו או הורתחו או וואטאבר). אלא אם אתם נמצאים באחד מהמקומות בהם א) היין עולה פחות מהמים ב) מחלקים תה מקומי כחלק מהארוחה.

טיפ: הוסיפו למי השתיה שלכם ושל הילדים מעט לימון סחוט או נענע טריה או ג’ינג’ר/ ענף ליקריש או הכל ביחד. הם גם מוסיפים קצת טעם וגם (ובעיקר) מוסיפים הרבה בריאות J.

וטיפ אחרון: בקבוק חם. כשיוצאים לטרק או נמצאים בדרכים במקומות קרים מאוד, בהם איכות החימום היא נמוכה או לא קיימת כלל, קחו איתכם בקבוק חם. בקשו להרתיח מים ולמלא אותו בלילה ותוכלו להתחמם או לתת לילדים להתחמם איתו כל הלילה. ובבוקר, תוכלו להשתמש באותם מים (שהורתחו ולכן הם ראויים לשתיה) בעודם חמימים עדיין, לצורך צחצוח שיניים ורחצת פנים. בקפור של בוקר מוקדם, באמצע טרק, תאמינו לי- מים חמימים הם פינוק אמיתי..

פעם מזמן, היינו צריכים לחכות לדילים ולמבצעים שיתחילו, או שיפורסמו, או שיגיעו עד אלינו. היינו צריכים להיות עם אצבע על הדופק, לבדוק כל כמה זמן מה חדש. היינו מחפשים את המאמרים המספרים לנו בדיוק מתי הכי כדאי להזמין חופשות או מלונות, כמה זמן מראש ובאיזה שעות של היום. ולפעמים היינו ככה מפנטזים באתרים של הדקה התשעים, ופותחים בתקווה את המיילים עם הכותרות המפתות.

לא עוד. התקופה הזאת עברה וכיף מאוד שכך!

איזה כיף שעכשיו אנחנו יכולים לשלוט על הדילים ועל כל ההנחות שאנחנו מקבלים. ככה, כבר מתואמים עם תאריכי החופשה שאנחנו רוצים, עם משך הזמן, עם היעד המדוייק אליו אנחנו רוצים לנסוע.

כך תחסכו הרבה כסף בלי להתפשר על כלום, בלי לזוז מהכסא ובאפס זמן:

1. עקביות. זה ה-כלל הכי חשוב בכל הקשור להזמנת מלון באינטרנט. אני יודעת שיש הרבה שגורסים שצריך לחפש ולחפש ולחפש בכל פינה שרק אפשר, להשוות, לבדוק תאריכים שונים. למצוא את המחיר הטוב ביותר עבור המלון השווה ביותר, ורק אחר כך לבצע הרשמה לאתר שהציע את ההצעה ובסוף בסוף לבצע הזמנה. גם אני נהגתי כך הרבה זמן. אבל הנסיון הוכיח לי אחרת. למעשה הוא הוכיח לי שעדיף לנהוג הפוך לגמרי.

אני היום במקום שבו אני רוצה שהדברים יתאימו את עצמם אלי. ולא להיפך. אין לי כוח או זמן (או אינטרנט, בחלק מהמקומות בהם אני נמצאת) כדי להפוך למנוע חיפוש אנושי. מספיק אני עושה את זה עם הטיסות (ונראה לי שגם איתן אני אשנה גישה בקרוב) לכן:

בחרו מנוע חיפוש אחד אותו אתם אוהבים, נוח לכם לחפש דרכו, המחירים שלו תמיד טובים ואמצעי התשלום מתאים לכם. אני אוהבת את agoda.com  ולכן אסביר לכם דרכו, אבל אתם מוזמנים לבדוק את האפשרויות שאני מציעה כאן על כל מנוע חיפוש אחר.

2. בצעו הרשמה אישית אליו.

3. אחרי שתגמרו עם ההרשמה –  השתמשו באתר כרגיל. בצעו חיפוש על פי התאריכים בהם אתם רוצים לצאת לחופשה, על פי היעד הרצוי לכם, הכנסו לדפים של מלונות ספציפיים שנראים לכם, לא לפי המחיר, אלא רק לפי התמונות :-). וזהו. אל תבצעו הזמנה. הרעיון הוא לתת להם את הרושם הכללי של מה שאתם מחפשים.

4. עכשיו חכו. תנו להם כמה ימים. הם כבר ישלחו לכם מיילים שמתאימים בול למה שאתם מחפשים. זה כאילו שהפעלתם את סוכן הנסיעות הפרטי שלכם והוא כבר עושה עבורכם את כל העבודה. שימו לב לא רק למיילים, אלא גם לפרסומות שמיד יופיעו לכם בפיד של פייסבוק, אינסטגרם ועוד. 

למשל. לפני שנתיים תכננתי להגיע לוייטנאם. יצא לי לא הכי כלכלי, כי הנחיתה היתה אמורה להיות ממש לפני חג המולד, כלומר מחירים בשמיים ואפס מקומות פנויים במלונות. נכנסתי ל-agoda כי ידעתי שאם לא אזמין מקום מראש אני מסתכנת בלינה ברחוב. רפרפתי ככה בין המלונות במקום אליו רציתי להגיע (mui ne), חטפתי חום מהמחירים והנחתי לזה. תוך יום קיבלתי מהם מייל עם כל המלונות אותם בדקתי, במחירים אחרים לגמרי. כך מצאתי את עצמי על החוף, בדירה ענקית, בחדר הכי יוקרתי במלון, עם חדר משלי (וג’קוזי פרטי צמוד אליו..), מטבח מאובזר, סלון מדהים, חדר שינה ענק לילדים ועוד במחיר של 60$ ללילה, במקום 130$ ללילה, שהיה המחיר המקורי באתר. הנה קישור למלון, החדרים הרגילים הם די רגילים, אבל הדירה פשוט מ-ד-ה-י-מ-ה.

אגב, המחיר המקורי שנשלח אלי היה 40$ אבל אני..לוקח לי זמן, והתלבטתי וחשבתי שאני צריכה עוד להמשיך ולבדוק אז לקח לי כמה ימים שבהם המחיר כבר עלה. מאז אני לא עושה את זה יותר.

אתמול חיפשתי באותו אתר מלון עבור לקוחות שמקבלים ממני ייעוץ ובניה של מסלול. היום קיבלתי מייל עם מחירים פשוט מצחיקים על אותם מלונות אותם בדקתי אתמול, ובאותם תאריכים. המחירים ירדו בעשרות אחוזים. וזה קורה לי המון, כשאני משוטטת שם עבור לקוחות.

אין לי מושג מה אתרים אחרים מציעים, אבל האתר שבו אני משתמשת (עקביות, אמרתי?) גם מציין במפורש שאם אמצא מחיר נמוך יותר ממה שהוא מציע לי- הוא ישווה את המחיר ואף יוריד 5% ממנו. אני לא טורחת לבדוק או להשוות, אבל אתם בהחלט מוזמנים.  יש לו גם תכנית של הנחות לפי צבירת נקודות או משהו. לא בדקתי את זה עדיין אבל אני בטוחה שגם בדרך הזו אפשר להוזיל עלויות. בדקו את כל האלמנטים האלה כשאתם באים לבחור מנוע חיפוש מלונות ששווה לכם לדבוק בו.

אגב, אותו סיפור חוזר על עצמו גם עם Airbnb. הנה למשל מה שקרה לי כשעבדתי על המאמר 7 רעיונות לחופשה מפנקת בבנגקוק עם הילדים:

חיפשתי לכם בתי מלון ודירות מפנקות (רק עם בריכה) בשלושה אתרים שונים. חיפשתי ב- Airbnb, ב- booking, וב-Agoda. על מנת לקבל מחירים אמיתיים, הקשתי תאריכים של חורף ושל חופשת חנוכה (כי בנגקוק נהדרת בחורף!). מיד אחרי שגמרתי לכתוב את המאמר, התחלתי לקבל הצעות זולות בהרבה, על אותם בתי מלון עליהם כתבתי.

הנה למשל שניים מבתי המלון שכתבתי עליהם, שמופיעים במאמר במחיר של 350$ ללילה ו- 100$ ללילה, מוצעים לי כאן ב-148$ וב-48$ ללילה (דרך ‘אגודה’):

והנה, גם ‘בוקינג’ מיד הציע לי את אותו מלון שבדקתי שם, בדיוק בחצי מחיר:

יש סיבה טובה להרשם לאתרים האלה. נוח לי שהדברים מגיעים אלי, נוח לי כשאני לא צריכה למלא את כל הפרטים שלי מחדש בזמן שאני עושה הזמנה, כי הכל כבר רשום אצלם. נוח לי שאני יכולה לשלם דרך פייפאל כך שאני לא מסכנת את כרטיס האשראי שלי. אני מחפשת, נותנת להם קצת זמן, מקבלת את המחירים הזולים ביותר שמותאמים בדיוק לצורך שלי, ומזמינה תוך דקות.

שני טיפים אחרונים:

–          אם אתם נוסעים לחופשה ארוכה או לתקופה ארוכה, אתם יכולים להתחיל עם המחיר הנמוך שבאתר, ואחרי כמה ימים שבהם אתם שוהים במקום -להוריד את המחיר עוד יותר. כך אני נוהגת בכל מקום כמעט.

–          וכמובן אתם יכולים לנסות גם את הדרך הזאת. גם כאן, אגב, מומלץ קודם כל להרשם לאתר.

כן, אני יודעת. באי בוק שעדכנתי רק לאחרונה (וגם שידרגתי את המראה שלו-)) הצעתי מסלול טיול של שנה בתקציב של 5500 שקל לחודש.

והעניין הוא שגם כשכתבתי את האי בוק הזה, האופציה של טיול זול יותר היתה קיימת (וגם ציינתי אותה בסופו של האי בוק). אבל יצאתי מנקודת הנחה שרוב האנשים יעדיפו טיול מפנק -על -גבול -התיירותי, על פני טיול שמתעסק בחוויות עומק.

אבל לאחרונה, פונים אלי יותר ויותר אנשים לייעוץ, ומדגישים את הרצון שלהם פשוט לשהות תקופה במקומות מסויימים. וכשאני שולחת להם מסלול שתואם את התקציב שלהם (מסלול שבו אני מנסה לתת להם כמה שיותר) הם מבקשים לאוורר אותו. להוציא כמה יעדים כדי שיוכלו באמת פשוט..לשהות. מסתבר שה’נסטינג’ שאני כל כך אוהבת לחפור לכם עליו- הופך להיות אופציה שהרבה משפחות מתחברות אליה.

אוקי. הבנתי. ואם כך הוא המצב, ואם אני באמת מקשיבה לקהל שלי, אני מזהה שינוי מעניין. אז יאללה. זורמת. ולכן לאחרונה, לא רק שעשיתי עם עצמי בדק בית לגבי כל, או רוב המקומות בהם אני עצמי ביקרתי, לראות עד כמה אפשר יהיה לצמצם את התקציב ובכל זאת לשמור על רמת הנאה גבוהה :-). אלא שגם שאלתי ותיחקרתי כל טייל ותרמילאי שפגשתי. היום אפילו תפסתי טיילת חמודה במכולת (בכפר הקטן בו אנחנו שוהים עכשיו בהודו) ותחקרתי אותה לגבי האי הקטן בו היא גרה במזרח התיכון.

טוב, לא בכל יעד או בכל מדינה זה אפשרי. לפחות על פי מה שאני יודעת. אבל במהלך המסע שלי מצאתי כמה מקומות שבהחלט אפשר לשהות בהם בעלות נמוכה מאוד.

בהודו, למשל, בצפון הנושק להימלאיה, יש כפר קטן שהילדים ואני מאוד מחבבים. שהינו בו לתקופות ארוכות כבר שלוש פעמים ולמעלה מחצי שנה במצטבר. לכפר קוראים “ואשישט”, וכתבתי עליו לא מעט במהלך השנים.

בכפר יש שילוב מענג של אויר הרים, אוכלוסיה מקומית מקסימה, סמטאות צרות ונקיות מכלי רכב, מפלי מיים קרירים וצלולים, מטעי תפוחים ומשמשים, מעיינות חמים בהם אפשר לטבול כל יום כל היום (בחינם) ומסעדות טובות.

אם תגיעו לשם ותחליטו שאתם רוצים לשהות, פשוט לשהות שם תקופה מסויימת, למשל שלושה חודשים, תוכלו  לחיות על תקציב באמת מינימאלי ולהנות מאיכות חיים מדהימה.

תוכלו לשכור דירה נוחה ב-10000 רופי לחודש.

אוכל יעלה לכם, עבור כל המשפחה, בלי להתקמצן (אבל עם לשמור על עקרונות הנסטינג, המביאים עמם מחירים זולים והנחות), כ-1500 רופי ליום. כלומר 45000 רופי לחודש.

הוצאות אחרות כמו תקשורת, תחבורה, קצת פעילויות ופינוקים וכאלה- עוד כ-10000 רופי לחודש.

בסך הכל כ-65000 רופי לחודש. כלומר 1022$ לחודש, כלומר כ-3850 שקל לחודש, פחות או יותר, תלוי בשערי ההמרה באותו זמן.

אבל ואשישט היא הרי לא המקום היחיד בהודו, ובודאי לא המקום היחיד במזרח בו אפשר לחיות בגדול ובזול. אני אוהבת מאוד את ואשישט כי מעבר לתנאי המחיה הטובים, יש בכפר הזה גם אוירה מאוד נעימה. יש יוגה לסוגיה, צעירים שמתרגלים אומנויות לחימה ולהטוטנות על הגגות, מוזיקה ושירה שבוקעת מהחדרים כשעוברים בסמטאות, והרבה שלווה.

במהלך שנות המסע שלנו חיינו במקומות נוספים אחרים שגם בהם היתה אוירה קסומה ואיכות חיים גבוהה. לכל מקום היו את הקסמים שלו ואנחנו העשרנו את עצמנו בכיוונים רבים.

את המקומות האלה לא תמצאו באינטרנט. זה לא שתעשו גוגל ותקבלו רשימה. המקומות האלה הם מקומות שאפשר למצוא רק כשיוצאים באמת לדרך. ורק אחרי שמגיעים ובודקים, ומתעקשים.

אז אם אתם חולמים לצאת קצת, להתאוורר, לפגוש מקומות חדשים ולהעביר תקופה בשקט, ואם אתם נמשכים לסגנון טיול של נסטינג, ושהיית עומק במספר מקומות לאורך תקופה- קודם כל דעו שזה אפשרי :-). לגמרי אפשרי למצוא מספר יעדים מעניינים לשהיה, ממש כמו הכפר הזה, ועדיין לשמור על תקציב מצומצם.

הורידו את האיבוק (בחינם) והתחילו לתכנן את טיול החלומות שלכם .. 🙂 

החיים האלה עבורי הם לא סתם טיול. והם לא סתם דרך קלה להתנהל בעולם. כפי שבודאי כבר הבנתם, לסגנון החיים הזה יש משמעות עצומה עבורי. ובעצם כמעט כל צעד שאני עושה, וכמעט כל בחירה שנלקחת, יוצאת מתוך הרבה מחשבה ולא מעט רצון לעשות את המקסימום עבורי, ובעיקר עבור הילדים.

אני משתדלת ככל יכלתי לקחת את הנקודות המרכיבות את השגרה המיוחדת שלנו, ולעשות איתן את המקסימום. לחשוב, לדייק, להיות יצירתית ולנצל את כל מה שדרך החיים הזאת מאפשרת, על מנת להקנות לילדי ערכים, בטחון, והתנסויות.

הפוסט הזה נולד מתוך שאלות ששאלו אותי משפחות שתכננו טיול עם הילדים במזרח, וגם משפחות שנמצאות כבר תוך כדי הטיול. גיליתי שבתשובות הקצרות והמעשיות שאני נותנת לכולם, מסתתר בעצם הרבה יותר מ”איך לארוז לטיול“.

אז להלן ארבעה דברים, שנראים קטנים, אבל בעצם הם לא.

 1.  תיק משלהם

כשיוצאים לדרך ארוכה, המזוודה או המוצ’ילה וכל מה שבתוכם, הופכים להיות חלק מאוד משמעותי בחיים. לכן חשוב להקדיש מעט מחשבה לדרך הנכונה ביותר שבה מחלקים את הציוד בין כולם.

תנו לילדים תיק משלהם, תנו להם להחליט מה הם לוקחים (כמובן עם הכוונה נכונה מצדכם), והקפידו שכל הדברים שלהם יכנסו לתיק המיוחד שלהם. זה כולל גם את הנעליים, תיק כלי רחצה אישי, ואם אפשר גם מגבת. התיק הזה הולך להיות המקום הפרטי והאינטימי שלהם, מקום בו כל הדברים שלהם נמצאים, והם אחראים עליהם.

תנו להם את התחושה שאתם סומכים עליהם שידעו לשמור על הדברים שלהם, שיזכרו לקחת אותם ולארוז את הכל בכל פעם שעוברים למקום חדש, והקפידו שהם יוכלו לשאת את התיק בעצמם. כבדו את הפרטיות שלהם בכל הנוגע לחפצים שבתיק, ותנו להם את התחושה הטובה שכרוכה באחריות על תכולתו. 

2.  עצמאות כספית

המזרח מזמן הזדמנות נהדרת לאפשר לילדים כבר מגיל צעיר להתנהל עם כסף באופן יומיומי. שתפו את הילדים בכל מה שקשור לכסף, ברמה היומיומית. אבל הכל. שידעו כמה עולה החדר בגסטהאוס, שיסתכלו על המחירים בתפריט, שיהיו מודעים לתקציב היומי שאתם שואפים להתנהל לפיו. שיחשבו את שערי ההמרה.

מעבר לזה- דאגו שיהיה להם תמיד כסף משלהם בכיס. שיתנסו בקניה שוטפת, יומיומית, על פי הצורך וגם על פי החשק. לאט לאט הם ילמדו לא לקנות עם הכסף הזה גלידה, אלא לשמור אותו לרגע שבו הם ממש צמאים והם רוצים לקנות פשוט..בקבוק מים. או לשלם על הכביסה שביקשתם מהם לאסוף. או על הנסיעה באוטובוס. אני נותנת לילדי הגדולים (בני 13 ו-16) כבר כמה שנים גישה חופשית לארנק ולכסף והם מנהלים את ענייני הכסף שלהם באחריות מלאה. 

 3. תרומה חברתית

במהלך התקופה בה תשהו בחו”ל, יהיה עליכם להתמודד עם כל מיני דברים שבדרך כלל לא לגמרי לוקחים בחשבון לפני שיוצאים. למשל, ימי הולדת של חברים ובני משפחה ואירועים אחרים שלא תוכלו להשתתף בהם. על מנת לציין בכל זאת את התאריכים החשובים ובכל זאת להרגיש שאתם חולקים את השמחה עם היקרים לכם, למרות המרחק, הקצו סכום כסף (אותו הייתם במילא מוציאים על האירוע אילו הייתם בארץ) וצאו עם הילדים לחלק את הסכום הזה לאוכלוסיות נזקקות. שתפו את הילדים בכל, התייעצו איתם, ותנו להם אם אפשרי להיות מעורבים ככל הניתן. קנו פירות לילדי רחוב, בגדים למשפחות מעוטות יכולת בסביבתכם, או תרמו ספרים וצעצועים לבית יתומים. לא משנה מה, כל פעולה שתעשו כמחווה לאירוע תשמח את בעל השמחה ותעביר לילדים מסר חינוכי רב ערך. עד היום יש בפוקרה אישה טיבטית שמחבקת אותי בכל פעם שהיא פוגשת אותי ברחוב, בזכות הגרביים והגופיות החמות שקניתי לילדיה בתאריך יום ההולדת של חבר קרוב שלי, ובשמו. למעשה, בתי היא זאת ששאלה אותה מה היא צריכה, בחרה יחד איתה את הבגדים החמים ונתנה לה אותם.

 4.  השתתפות מלאה ופעילה

תנו לילדים להיות שותפים מלאים בהחלטות, בהתלבטויות, ובבירורים. תנו להם משימות של חיפוש מידע- החל בשערי ההמרה והמטבע בארץ החדשה אליה אתם מתכננים לנסוע, וכלה במקומות לינה. תנו להם את התחושה שאתם סומכים עליהם. הילדים שלי, בהתאם לגילם, מנהלים את המסע לגמרי ביחד איתי. הם מחפשים כרטיסי טיסה, מבררים את כל המידע הדרוש ליעדים אליהם אנחנו רוצים להגיע (ויזות, מטבע, מחלות, וכו’) והרבה פעמים גם אחראים על הזמנת חדרים במלון ללילות הראשונים שלנו ביעדים חדשים. אם אנחנו מחליטים שהם אחראים על תחום מסויים- אני לא בודקת אחריהם, אלא סומכת עליהם לחלוטין ונותנת להם את מלוא הקרדיט. איך מגיעים ממקום למקום, כמה עולה, איזו חברת נסיעות, כמה זמן לוקח, איפה כדאי לחנות. ועוד הרבה הרבה פרטים קטנים שמצטברים לרשימה די ארוכה, אותה אנחנו מחלקים בנינו.

טיפים ומידע רב נוסף מופיעים באי בוק שלי “המדריך המעשי לטיול ארוך עם ילדים” ספר מומלץ לכל משפחה שמאמינה שטיול עם ילדים יכול להיות בעל ערך ורב משמעות להווה וגם לעתיד שלהם…

רק את והיא. שניה לפני שהיא הולכת ומוצאת לעצמה את דרכה. שניה לפני שאת באמת צריכה לשחרר ולחתוך את חבל הטבור.

או אולי הרבה אחרי. אחרי שהתרחקה כבר. אחרי שפרצה וחתכה ונעלמה מעבר לערפל. ואז חזרה. לחיבוק.

אמהות ובנות.

כמה פשוט המשפט. כמה קל להגות על הלשון. כמה הוא נעים.

וכמה טעון.

כמו עולם שלם נאמר בשתי המילים הללו. אני כותבת אותן ודמעות בעיני. נפשי כאילו רוצה להתיז החוצה מליוני הבזקים במליוני צבעים שכולם מציירים תמונה אחת.

זה לא פוסט עם מילות מפתח. לא. הוא לא.

ובכל זאת..הצירוף המרוכז הזה “אמהות ובנות”. נראה שמילות המפתח כולן כאילו מתרכזות סביבו באופן טבעי.

קחי אותה איתך. צאו ביחד למסע. מסע שמתחיל ונמשך קצת יותר ממה שבדרך כלל אתן רגילות. מסע שיביא איתו התמודדויות שלא פגשתן עד כה. מראות חדשים. מפגשים. דרכים חדשות וגילויים. קחי אותה לחוויה שתזכר כמשהו שהוא רק שלך ושלה. חבקי אותה, תני לה לספר לך את עצמה, להראות לך מי היא מחוץ לבצפר, מחוץ לחברים, מחוץ לדלת הסגורה מאחוריה.

תני לה לראות את עצמה באור אחר לגמרי. לגלות בעצמה דברים שלא הכירה.

תני לה לראות אותך. מחוץ לשגרה הלחוצה. לבישולים. לעבודה. למטלות. אל תהיי רק אמא לכמה ימים. תהיי האישה שאת. ותני לה הצצה לשם. כי לשם היא הולכם גם. תהיי כל העוצמה שבך, כל התשוקה שבך, כל האהבה. כל השלווה שיש בך. תהיי כל מה שאת מאחלת לה להיות. תני לעצמך לגלות בתוכך דברים שלא ידעת שיש שם.

צאו. ופתחו דרכים חדשות. אופק חדש. קחו את התעוזה שלכן ולכו עד הקצה.

הזכרונות שיצרבו לא יהיו קשורים לשופינג שתעשו ביחד. ולא למריבות על המקלחת במלון. הזכרונות הם כל מה שבאמצע. הם הדברים שקורים לנו עמוק בפנים, בחזה.

לראות את הבת שלי מטפסת את ההימלאיה. מתמקחת עם מוכר הודי *בהודית*. קופצת על ריקשה, שיערה מתבדר, חופשיה. מלטפת אייל צפון, מכינה צ’אפאטי על האש באוהל בסיביר. פוט מאסאז’ משותף של שתינו באמצע הרחוב בתאילנד. צוללת בשיערה הארוך, כמו בת ים, בים התורכיז הצלול בפיליפינים, קוטפת כוכבי ים. ומליון מליון זכרונות שקופצים לי עכשיו בגלל הכתיבה. קטנים וגדולים.

אני זוכרת אותה עומדת מולי באמצע שדה תעופה הומה בסין. זוכרת את עיניה חזקות, בטוחות, ברורות. כשהבשורה על הפרק היתה: או שתאבדו את כל המזוודות שלכם, או שתפספסו את הטיסה. והיינו צריכות להחליט ברגע מה לעשות.

זוכרת אותה רוקדת בחדר מול המורה ההודי הקשיש שלה, שאהב אותה כמו את נכדתו. סופרת עם המקצב והתוף הקטן שלו.

זוכרת איך עמדנו על המעבורת בפיליפינים, לפנינו רק ים תכול ואופק רחוק. ופתאום קיפצו לנו מול העיניים להקת דולפינים מרהיבה. ואיך שתינו צעקנו מרוב התלהבות, וכל הפיליפינים שעמדו לידנו בכלל לא הבינו על מה אנחנו מתלהבות. וזה לא הפריע לנו. המשכנו לצעוק ולקפוץ מרוב אושר כל עוד הדולפינים קיפצו לנגד עיננו.

ואחר כך שחזרנו שוב ושוב איך נראינו כמו שתי מפגרות מול כל האנשים האחרים שרגילים למראות האלה ובכלל לא מבינים איזה חלום הגשמנו בדיוק באותם רגעים. והתגלגלנו מצחוק.

אני זוכרת את היום בערב. כשהיא אמרה “מה אני כבר יכולה לבקש מתנה לבת מצווה? אין שום דבר שאני רוצה או חסר לי..”.

טיול אמהות בנות. זה משהו שהייתי רוצה לעשות עם אמא שלי. עכשיו. הייתי רוצה שהיא תראה אותי, ככה. עם כל מה שאני. האמיתית. מחוץ למסך השעבוד היומיומי, ההריונות, הדאגות, ארוחות החג. השפל. האבל. הייתי רוצה לתת לה אותי שתראה את האושר בעיניים שלי, את התשוקה, את הסערה. את האישה שהפכתי להיות. בלי מספרה ובלי קוסמטיקאית ובלי חדר כושר ובלי חניה ברברס.

ואני יודעת. שזה בכלל לא קשור לגאווה שלה. או לכבוד שאני מביאה (או לא מביאה) לה. זה קשור לאור בעיניים שלי. והוא מה שהיא חיה את כל חייה בשבילו.

קחו את הבנות שלכן וצאו אל העולם. שבוע. שבועיים. לא משנה לכמה זמן.תטפסו על ההימלאיה. תצללו עם כרישים. תפגיזו בשופינג. ,תתפנקו במסאז’. תתנערו, תשקשקו, תפגשו אחת את השניה ואת עצמכן. עכשיו. אל תפספסו את זה.

שני יעדים שאולי לא חשבתם עליהם לטיול בת מצווה שיזכר לנצח