– – וובינאר – – כולם יודעים שהיום אפשר להרוויח כסף באינטרנט מכל אתר ומכל בלוג. יש הגורסים שהרבה מהבאזז שקשור לזה הוא הונאה. ואכן, גם כאלה יש לא מעט. בתור מי שעוסקת בזה כבר הרבה זמן, אני רוצה לעשות לכם סדר, לסנן עבורכם את כל השטויות ולהשאיר כמה דרכים מהימנות, רציניות ומוכחות. אבל מעבר לכך- אתם צריכים גם לדעת איך להשתמש נכון בכל הדרכים האלה. שימוש לא נכון יוביל לתוצאות הפוכות ולעתים אף יגרום נזק לאתר. אז איך מרוויחים כסף מכל אתר? בוובינאר אני מונה את הדרכים המועדפות עלי: 1. תכניות שותפים- שימוש נכון ושימוש לא נכון – מתי הן באמת רווחיות ומתי הן לא. איך לבחור תכנית שמתאימה לך? 2. מתן שירותים בתשלום- או קידום/הרחבת שירות קיים- מהן הדרכים הנכונות לקדם אותם? מה עוד ניתן לעשות על מנת להגדיל את ההכנסות האלה? 3. יצירת מוצר מקורי- איך לבחור מוצר מתאים? מתי להציע אותו בחינם, מתי להציע בתשלום, מה היתרונות ומהם…

איפה אני עכשיו: באי בוהול, פיליפינים. כמה זמן כבר: בערך שבוע ***תגידו איך אתם מרגישים עם בית מבמבוק? לפני חודשיים בערך, כשהיינו בנפאל, חגגנו את חג ה"שיבא רטרי" יחד עם הנפאלים. זהו החג של האל שיבא, שבו מותר לעשן מריחואנה חופשי ברחובות, ולאכול קנה סוכר. זה בערך מה שעושים ביום הזה. בערב, מתקבצים כולם סביב למדורות, טובלים את קנה הסוכר באש, ואחרי שהוא מתחמם כראוי, מוציאים אותו ומטיחים אותו כנגד האדמה. זה יוצר קול נפץ חביב (די חזק ומפחיד), וגורם לעסיס הסוכר לפרוץ החוצה, נוזלי וחם ומתוק. ואז אוכלים אותו, כמובן. אז הלכתי עם גלי למדורה, עם חברים ועם חבילה מכובדת של קני סוכר לפוצץ. זה לא כל כך פשוט, העניין, וצריך קצת להתאמן. גלי ניסתה אחד ועוד אחד ועוד אחד, ובכל פעם השתפרה וקול הנפץ יצא חזק קצת יותר וקנה הסוכר הפיק יותר עסיס. אני רק עמדתי שם והבטתי בה. "אמא, בואי תנסי", היא קראה לי. "אמממ…", גמגמתי, "לא…

איפה אני עכשיו: בפיליפינים. כמה זמן כבר: חמישה ימים **תגידו איך אתם מרגישים עם מגלשות מים? נחתנו בסינגפור ביום ראשון בערב. זאת הפעם השניה שאנחנו כאן. אני שומרת על זה קצר ומתוק, כי סינגפור היא ממש הרבה מעל לתקציב שלי. אבל כשזה רק ליומיים וחצי, וכשאני מגיעה מיעד זול וממשיכה משם ליעד זול- זה פשוט כיף. מין הבלחה לעולם המערבי. שהילדים ילמדו גם איך לחיות בעולם שבו מזמינים מונית בנימוס בלחיצת כפתור 🙂 (בניגוד לדרך המקובלת עליהם שהיא באמצעות נפנופי ידיים וצעקות באמצע הרחוב..).  הפעם גם הצלחתי לעשות את הביקור לזול מאוד. ואני רוצה לספר לכם בדיוק מה עשיתי אבל קודם כל בואו נחגוג יומולדת.  גלי שלי הפכה החודש בת 10. את התאריך המקורי היא ציינה עם אבא בכיף ובפינוקים לרוב. אבל אני כבר מזמן הבטחתי לה יומולדת בסינגפור אז החלטנו שאת החגיגות איתי נציין כשנגיע לשם. לפני שנתיים, כשביקרנו כאן בפעם הראשונה, גלי פשוט נשבתה. היא התאהבה במקום הזה, ובאקוואריומים שלו.…

איפה אני: בסינגפור. כמה זמן כבר: יומיים **תגידו, איך אתם מרגישים עם לטבול את עצמכם באמבטיית בוץ? חודש בוייטנאם זה ממש טיזר. בכלל, בתור אחת שרגילה לקצב איטי במיוחד, חודש הרגיש לי כמו חופשה קצרצרה. וללא ספק התנהגתי ככה. בימים האחרונים שלנו בוייטנאם בילינו על החוף במאסאז'ים ורחצות ארוכות בבריכה. בכל רחבי וייטנאם מוכרים מיץ שמורכב מקנה סוכר (טבעי, סחוט במקום) מעורבב עם מיץ לימון והרבה קרח. מגישים אותו בכוס גדולה, עם קש וזה עולה 5000 דונג (אפילו לא רבע דולר), והפעילות הקשה ביותר שעשיתי בימים האלה היתה לנסוע הלוך חזור ברחוב של מואי נה ולקנות את המיץ הזה, כי הילדים לא יכלו להפסיק לשתות אותו. היה ממש כיף ורגוע. רציתי להספיק לקחת אותם לדיונות האדומות, לדיונות הלבנות, ל-ferry spring אבל עד שאני נזכרת..נגמר הזמן. ביום האחרון שלנו בחוף הבנות ביקשו ללכת לספא מיוחד, אליו אנחנו הולכות בכל פעם שאנחנו מבקרות במואי נה. זה ספא פנסי כזה, עם כל מיני ארומטי-אבנים…