שלומית יפת ביאליק היא מחברת סדרת הספרים 'המשפחה המטיילת'. טיילה בעצמה כילדה והיום ממשיכה במסורת ומטיילת עם ילדיה ברחבי העולם. ואחר כך כותבת על זה :-). הספרים שלה מכילים את כל המידע שצריך כדי להנות הם הילדים בטיול שלכם בחו"ל. את הראיון הזה אני רוצה להקדיש לנושא אחד: הכנות. בואי נדבר באופן כללי. כשמתכננים טיול בחו"ל עם ילדים, מהם הדברים שאת ממליצה לעשות כהכנה, לפני הנסיעה? יש כמה דברים שהם ממש בסיסייים – כמו להזמין מקום לינה מראש (בד"כ דירות, צימרים או קרוואן. כמעט אף פעם לא מלון "קלאסי"…), ולבנות שלד די מפורט למסלול. במסגרת תכנון המסלול אני מחפשת אירועים מיוחדים, או פעילויות שמתקיימות בימים מסוימים – כמו שווקים או הפעלות לילדים – ומנסה לבנות את המסלול שיכלול כמה שיותר אירועים מיוחדים. עד כמה כדאי לערב את הילדים בהכנות? מה כדאי לכלול בשיחת ההכנה-לפני-טיסה שננהל עם הילדים? עם הילדים אני מדברת על הטיול הצפוי די הרבה. על המקומות שבהם נישן…
כי כשאני מטיילת אני אחרת. אני אחרת לגמרי. האש שבנשמתי בוערת ונוצצת בתוכי כמו השמיים זרועי הכוכבים בערבות השקטות של מונגוליה. העיניים שלי לחות ושמחות לכל עבר. ואני כמו נערה צעירה ספוגת אהבה ותשוקה אחרי לילה נועז. כל גופי כאילו דולק. מוכן לנסות כל תחושה, כל מגע, אפילו ליטופה התועה והעדין של הרוח שיוצאת לעברי מצדו השני של האגם. אני עירנית ומלאת אנרגיה. עד הלילה שבו אני צונחת, שלוה ורגועה חסרת מחשבות מאושרת. כי כשאני מטיילת אני אחרת. והילדים מקבלים את אמא שלהם מאוהבת בעולם, בחיים, בהם. הם מקבלים את אמא שלהם צוחקת, אמיצה, חזקה, עם מבט של לביאה בעיניים. כי לפני כן הייתי….אחרת. הייתי כמו עץ בחורף. עדיין חי, עדיין נועץ שורשים. עדיין ניזון מהאדמה ומהמים. אבל חסר חיים. מחכה לאביב. ערומה, קפואה, מותשת. נותנת לגשם להטיח עצמו על גופי, לרוח לשבור את ענפי. מקבלת בהכנעה. כך הייתי. נפשי סגורה, יבשה, סדוקה. גופי פועל על טייס אוטומטי. מבשל רוחץ…