רבים שואלים אותי על דרכים בהן אפשר להרוויח עוד קצת כסף, כדי לחסוך לטיול, ורבים גם מעלים את הקושי הכלכלי שלא מאפשר להם לטייל כמו שהם היו רוצים.
ובכן, בפוסט הקליל הנ”ל אני רוצה לתת לכם ארבע אפשרויות מדליקות באמצעותן תוכלו להרוויח לא מעט כסף, בזמנכם החופשי, ובכיף :-).
1. חוויות מקומיות לתיירים- איירביאנבי מציע לתיירים חוויות מקוריות וייחודיות שכולן מועברות ע”י תושבים מקומיים. סיורי אוכל, סיורים במרכזי תרבות, סיורי צילום או אפילו הזמנה לריצה משותפת. הרעיון הוא שלא צריך להיות מוסמך. כל אחד יכול. הכנסו לאתר, קבלו השראה ותראו מה אתם יכולים להציע לתיירים המגיעים מחו”ל. העלויות- בין 25$ ל- 150$ לסיור (אבל יש גם ב-400$ וגם ב- 6$).
2. אם אתם גרים בעיר שלכם למעלה משנה, ויש לכם ילד בן למעלה משנה- אתם יכולה להצטרף לאתר הזה. זהו אתר שמציע תכנון מסלולי טיול מפורטים, הנבנים כולם ע”י הורים המתגוררים ביעדים השונים. תוכלו לתכנן טיול למשפחות המגיעות לטייל אצלכם בעיר. התכנון שתעשו הוא כמובן בתשלום. ויש גם כל מיני הטבות אחרות. ואמנם קוראים לאתר momabroad אבל הוא מאפשר העסקה של אבות גם :-).
3. יש לכם גינה? למה שלא תשתמשו בה כדי להרוויח עוד קצת כסף? כולם מכירים את airbnb המציע דירות וחדרים להשכרה (אגב, גם שם ניתן לשכור או להשכיר גינות וחצרות). אבל האתר הזה מציע אך ורק גינות. המארחים פותחים את מדשאותיהם, בוסתניהם וגני הירק שלהם בפני אורחים מזדמנים, וגובים תשלום סמלי (6$-8$ לאדם בממוצע) עבור הצבת אוהל לכמה לילות.
השכרת המדשאה שמאחורי הבית לא רק תכניס לכם קצת כסף, אלא גם תאפשר לכם מפגשים עם אנשים מעניינים מכל העולם :-). וכל זה בלי הצורך לנקות או לסדר לפני או אחרי הביקור.
4. Italki- אם ממש לא מתחשק לכם לעבוד קשה או לצאת מהבית, האתר הזה מציע מורים בעשרות שפות. כן, גם עברית :-). המורים מחולקים על פי דרגת הסמכה, וגם אלה שאין להם הכשרה כלל יכולים להציע שירותי ‘שיחה’ בלבד, שמטרתה פשוט לתרגל עם התלמיד שיחה או תרגול קריאה וכתיבה. אני מכירה את האתר באופן אישי כי גלי (בתי הצעירה) לומדת דרכו קוריאנית. העלויות מאוד משתנות, נעות בין 5$ לחצי שעה ועד 80$ לשעה.
או במילים אחרות, איפה אפשר לחיות ולטייל ברווחה, כמשפחה ולהוציא פחות מ-4500 שקל לחודש
האינטרנט מפוצץ בכותרות על היעדים הזולים ביותר. אבל כשנכנסים אליהם וקוראים, מבינים מהר מאוד שרובם המוחלט לא רלוונטיים למשפחות מטיילות.
הקרוב ביותר יהיה ‘היעד הזול ביותר לחופשה משפחתית’ וגם זה, הרי, לא רלוונטי ואפילו עוד פחות מתאים מיעדים לתרמילאים יחידים שכן יעדים לחופשות הם באופיים יקרים יותר.
כמשפחה מטיילת יש לנו סדרי עדיפויות אחרים. ושיקולים אחרים מכתיבים את הבחירות שלנו במקומות לינה, בחברות תעופה, במקומות לאכול בהם ועוד.
כמשפחה רוב החישובים שלנו יהיו שונים לגמרי מחישוב של טייל יחיד. יש מצב שחמישה כרטיסים לאוטובוס לילה, יעלו כמעט כמו מחיר לשכירת מכונית פרטית..או מחיר גבוה יותר לטיסה ישירה יהיה עבורנו משתלם יותר משתי טיסות במחיר נמוך, אם אנחנו לוקחים בחשבון את עלות המלון ללילה, עבור חמישה אנשים, שניקח באמצע בין שתי הטיסות. טייל בודד יכול להשתרע על ספה בשדה התעופה. כשמטיילים עם ילדים זה אחרת לגמרי. הילדים צריכים לישון.אבל גם אנחנו, כי בלי לישון לא נוכל לתפקד ביום למחרת. וכשאת אמא- חוסר תפקוד הוא מושג שלא קיים.
הרבה פעמים כשאני קוראת טיפים והמלצות לחיסכון בעלויות של טיול אני מרגישה מאוד מתוסכלת כי את רוב הטיפים שאני קוראת אני לא יכולה ליישם. הכל נראה אחרת כמשפחה..
מהצד השני, כשאני יוצאת מהעולם הוירטואלי אני שמה לב בשטח, שדוקא המשפחה שלי מצליחה לטייל הרבה יותר בזול מטיילים יחידים. וזה בגלל הנטיה הטבעית של הילדים ליצור קשרים וחברים בכל מקום. ועם כל אחד.
למשל, עכשיו בוייטנאם, יש את האישה עם העגלה של התירס. אנחנו בדקנו את כל העגלות ברחוב והתירס שלה הוא הכי טעים. אז בגלל שאני תמיד קונה רק אצלה, ואני קונה תמיד שלושה או ארבעה תירסים ובגלל שהילדות תמיד צוחקות איתה ובגלל שאני שולחת אליה כל טייל שאני פוגשת, אנחנו מקבלים את התירס בהנחה של 35%. וכך אני קונה שלושה תירסים באותו מחיר שטייל אחר קונה שניים. וזה קורה לנו כל הזמן ובכל מקום.
אז מה היעד הכי זול במזרח למשפחות מטיילות?
הלכתי ובדקתי קצת מה יש לגוגל להגיד בעניין. הקפדתי שיהיה אקטואלי מהשנתיים האחרונות. מעניין שהודו לא הופיעה בכל הרשימות. ומעניין שלא מצאתי כמעט אף התייחסות ליעדים זולים למשפחות. לא באתרים המהימנים, בכל מקרה.
כל שנשאר לי הוא לכתוב מהנסיון הפרטי שלי. ומכל המקומות שביקרנו בהם נפאל היתה הזולה ביותר. ללא כל עוררין.
נכון שהודו היתה התשובה שציפיתם לה?
אז זהו שבהודו יש אפשרויות זולות מאוד למי שמטייל ביחיד. אבל כשמטיילים בהודו עם ילדים, האוכל צריך להיות נורמאלי,המצעים צריכים להיראות נקיים, השירותים צריכים להיות קרובים.
ואז המחירים הם כבר לא כאלה נמוכים.
כששוהים או מטיילים בנפאל עם ילדים עדיין אפשר לחיות בגדול ולגמרי בזול. 4200 שקל לחודש יקחו אתכם רחוק מאוד. וזה סכום נמוך מכל סכום שיצא לי להוציא בהודו או בכל מקום אחר ששהינו בו במזרח.
הנה טבלה לדוגמא. עם שלושה יעדים שנחשבים זולים:
צרכי
המשפחה לדוגמא:
הודו
(ברופי הודי):
וייטנאם
(בדונג וייטנאמי):
נפאל
(ברופי נפאלי):
חדר זוגי בגסטהאוס נקי עם מים חמים
500
400,000
600
מנה של אוכל מסורתי מקומי
טאלי: 60
Pho: 35,000
דאל-בהאט: 180
בקבוק מים ליטר וחצי
20
10,000
20
שני חדרים, ארוחה משפחתית אחת ושלושה בקבוקי מים
1000+240+60=
1300
870,000
1980
סה”כ בשקלים:
*עיגלתי תמיד כלפי מעלה.
59
128
55
כמובן שישנם יעדים בהם קל ופשוט להוזיל עלויות, למשל, ע”י שכירת דירה. כשגרנו בגואה, למשל, שילמנו 20 אלף רופי (כ-900 שקל) לחודש על דירה ענקית ומצויידת. גם בפיליפינים שכרנו בית עם חוף פרטי וצמצמנו עלויות ואפילו בבנגקוק הצלחנו לחסוך לא מעט בזכות זה. לעומת זאת, כשביקרנו במיינמאר, אמנם הלינה עלתה לנו כ-30$-20$ ליום, אבל האוכל המקומי היה זול כל כך, כחצי דולר למנה, שזה לא היווה בעיה.
כך שלמעשה, קשה מאוד להצביע על יעד אחד שהוא זול יותר מהאחרים. בכל יעד היחס בין עלויות לינה, עלויות אוכל ועלויות תחבורה הוא שונה. לפעמים הלינה זולה והאוכל יקר, לפעמים זה הפוך. לכן אני ממליצה לכם להגיע ליעד, לראות על מה הולך הנתח הגדול של התקציב היומי שלכם, ופשוט למצוא דרך לצמצם אותו. אם הלינה יקרה- שכרו דירה, אם האוכל יקר- אכלו במסעדות מקומיות (או שכרו דירה :-)), אם התחבורה יקרה- קחו אובר וכו’.
“Whoever Said That Money Doesn’t Buy Happiness Didn’t Know Where To Shop” ~Blair Waldorf
שופינג הוא חלק בלתי נפרד כמעט מכל טיול בחו”ל, והמזרח לא יוצא מן הכלל בעניין הזה. כבר מוכר וידוע שאחרי טיול של שבועיים בתאילנד עם הילדים, משאירים יומיים שלושה גם לשופינג. כי זה ממש משתלם וכיף נורא ללכת לקניות, לתרגם הכל לשקלים ולראות איך הכל כל כך זול..
אבל תאילנד היא כבר לא היעד היחיד שבו משתלם לצאת לסיבוב קניות מטורף ולחזור ארצה עם מלתחה חדשה ומכולה של רהיטים וכלי בית. למעשה, אם תשאלו אותי, יש כמה מקומות שאותם אני מעדיפה הרבה יותר, מבחינת איכות המוצרים, מבחינת המחיר שלהם ואפילו מבחינת העיצובים. לפני כמה שנים, הייתי בסייגון עם הילדים, ותכננו להגיע משם לבנגקוק. כמובן שויתרתי על הקניות בוייטנאם, מתוך מחשבה שאעשה הכל בבנגקוק. אבל כשהגענו לבנגקוק גיליתי שהמוצרים הם פחות יפים לטעמי, פחות איכותיים, ויותר יקרים. ומאוד הצטערתי.
♦
Only Two Phrases Can Change A Woman’s Mood….
1) I LOVE YOU
2) 50% OFF
להלן שלושה מקומות מומלצים לשופינג במזרח:
סייגון (הו צ’י מין סיטי), וייטנאם– בסייגון אי אפשר שלא לרצות לקנות הכל. כשמסתובבים ברחובות, ונתקלים בחנויות המעצבים הקטנות, או אפילו ברוכלים ברחוב עם כרטיסי הברכה העשויים מגזרות נייר, והכל במחירים כל כך נמוכים, קשה לעמוד בפיתוי. אני מאוד אוהבת להסתובב ברחובות סייגון, ולשאוב השראה. למעשה, סייגון היא בין המקומות היחידים שבהם אני אפילו מחבבת יציאה לקניון. ארבעה מקומות חביבים עלי במיוחד:
-סייגון סקוור- שוק ססגוני עם הרבה מציאות, חלקן אפילו מקוריות (H&M, GAP, ZARA) במחירים מצחיקים של דולרים בודדים. גם איכות החיקויים היא טובה וגם העיצובים הם בטוב טעם. הרבה בגדים ומוצרים לילדים ולתינוקות. אני קניתי לילדות שלי שם לפני כמה שנים בגדי מותגים במחירים מאוד זולים ועד היום הן הולכות איתם (הגדולה העבירה לקטנה וזה). אני תמיד קונה שם כשאנחנו מבקרים בסייגון.
– וינקום (vincom center)- קניון נהדר, עם קומה שלמה לילדים ובה חנויות מטריפות כמו לגו, corolle (חברת בובות יוקרתית ומשגעת), חנות ספרים ענקית, מועדון של משחקים לילדים, מתחם אוכל ועוד. שאר הקומות מוקדשות לנשים, קוסמטיקה, נעליים ועוד.
– דיאמונד פלאזה (Diamond plaza)- עוד קניון, הפעם יוקרתי יותר. הכל נראה מאוד מושקע. אני אוהבת במיוחד את קומת הקוסמטיקה שהיא פשוט מדהימה. עם מוצרים של כל החברות הכי שוות בעולם, ודיילות שנותנות לך דוגמיות ומאפרות אותך (גם את הילדות הן ישמחו לאפר :-)), וכמובן שהכל עם טסטרים. תענוג. המחירים זולים יותר ממקומות אחרים בעולם, אבל יחסית לסייגון הם קצת יקרים. חוץ מזה יש שם חנויות של מעצבים בעלי שם ומותגים בינלאומיים.
– בן טאן מרקט (Ben thanh market)- אחד המקומות המומלצים לביקור בסייגון ע”י כל המדריכים למיניהם. מדובר בשוק של סחורות מכל סוג שאתם רק רוצים, החל בבגדים זולים וכלה במזכרות, מוצרים מקומיים כמו קפה (מליון סוגים וטעמים), תה (כנ”ל), פילטרים לקפה הוייטנאמי, מוצרים לתינוקות. זהו מתחם ענק, סואן וצפוף, עם מספר כניסות ויציאות. וגם אזור של אוכל למי שרוצה. כדאי לגשת לשם בשביל החוויה, אני לפעמים קונה שם את הקפה הוייטנאמי (אני יודעת בדיוק איזה חברה ואיזה סוג של קפה, וגם יודעת מה המחיר של זה בחנויות המכולת המקומיות)- אם אני מצליחה למצוא את זה במחיר נמוך. נהוג ורצוי להתמקח.
שופינג בסייגוןהפסקת שוקולד בקניות בקניון בוייטנאם
מנילה, פיליפינים– טוב זה לא חדש. מנילה היא ה-מקום לשופינג, אם יוצא לכם להגיע. מנילה משופעת במתחמי קניות, החל משווקים לסוגיהם וכלה במרכזי קניות מפוארים. שלושת החביבים עלי הם:
– גלורייטה ( glorietta)- מדובר במתחם של כמה וכמה קניונים משולבים ביחד. משהו עצום. יש כאן את כל מה שאתם מחפשים. . בגלורייטה מצאתי את החנויות הכי גדולות ומגוונות שמצאתי עד כה של מותגים כמו גאפ, אולד נייבי ובננה ריפבליק (גם בתאילנד לא מצאתי כאלה). לזארה יש חנות מאוד יפה וגדולה. אם אתם מגיעים לשם- חפשו את המסעדה הוייטנאמית בקומת האוכל. האוכל במסעדה הזאת הוא ממש וייטנאמי כמו בוייטנאם טעים טעים.
– רובינסונס (robinsons)- רשת חנויות כלבו עם חנויות די קבועות וסופרמרקט מופלא עם מוצרים שקשה למצוא במקומות אחרים. אני אוהבת את המחירים שם, וגם אוהבת למשל את החנות למוצרים לבית- שם אפשר למצוא מגוון גדול של תכשירים נגד יתושים (אני אספנית של כאלה..) ועוד כל מיני דברים נחוצים.
– גרינבלט (greenbelt)- קניון נחמד עם מבחר מותגים וחנויות גדולות של קוסמטיקה בהן אפשר למצוא הרבה מציאות שוות. הבנות ואני בילינו אחה”צ שלם משוטטות רק בחנות קוסמטיקה אחת, מתפעלות מכל מה שהיה שם.
– רשת קניוני SM- לאו דוקא ספציפי למנילה, את הקניונים האלה אפשר למצוא, בגדלים שונים, בכל רחבי הפיליפינים. אם אתם בסאבו אז כדאי לכם לקפוץ לשם. וגם אם אתם במנילה כדאי ללכת. חלק מהקניונים האלה נמצאים ברשימת 10 הקניונים הגדולים ביותר בפיליפינים ואף בעולם כולו. מארחים גם כל מיני מפעילים וחוגים (בחינם), ואנחנו השתתפנו פעם בחוג זומבה שהתרחש ברחבת הקניון, לשמחת כל הקונים :-). הם גם מכילים כמה מהחנויות השוות ביותר, עם חברות מוכרות ובינלאומיות. בכל קניון קיימת בנוסף גם חנות ספרים מקומית עם מגוון נחמד של ספרים וחוברות באנגלית, לכל גיל.
*** אגב אחת מההנאות הקטנות שלנו, כשאנחנו הולכים לקניון, כל קניון בפיליפינים הוא ה”בוקה”. משקה של מי קוקוס עם קרח (בבלנדר) וקצת סוכר אם רוצים. לא מוותרים על זה :-).
תראו מה מצאתי: כל מי שאוהב קפה ואוהב לטייל צריך אחד כזה. מכונה פשוטה וניידת להכנת קפה מעולה בכל מקום. גם בקמפינג, גם בגסטהאוס וגם ואפילו במלון. פחות מ-30$. הציצו כאן.
פושקר, הודו– מחפשים בגדי שנטי, שארוואלים, חצאיות צבעוניות, שמלות וטוניקות, תכשיטים, בשמים ושמנים? פושקר היא המקום. פושקר מהווה מרכז לסוחרים סיטונאיים לכל הודו ולכל העולם. לשוק הקטן והציורי מגיעים קניינים בעלי חנויות מאירופה ומשאר חלקי הודו וקונים בגדים בכמויות. ואנחנו זוכים למחירי רצפה :-). המגוון הוא עצום, וגם אפשר כמובן לתפור לכם כל דבר שתרצו בהזמנה. בפעם האחרונה שלנו בפושקר תפרתי לעצמי ולבנותי במיוחד על פי מידותינו מבחר של טייצים וחולצות בסיסיות (וגם קניתי כמובן כמה חצאיות ממש מרהיבות) ושילמתי סכום מגוחך. השוק של פושקר הוא שוק מקסים ואם אתם מגיעים לשם אל תוותרו גם על חנות הפירות והמיצים של סאנו.
חברתי קייט פרסמה לפני כמה ימים סטטוס חדש בפייסבוק. היא מפרסמת כל הזמן, ודוקא דברים מעניינים אבל הפעם המילים שלה התיישבו לי בול.
“I have read a billion books and written almost three journals since I started traveling.. My life is much more productive since I started traveling… Which is funny, back home I thought I was such a busy busy girl. Busy with this work, and that work and this dead line to do this and that thing that really have no significance to the personal development and growth of oneself….”
קייט היא נפש עליזה וחופשיה בת 20. היא מסתובבת בעולם ומתחברת עם כולם ורוקדת ברחובות ועושה טריקים עם ההולה-הופ שלה.
השמחה, התשוקה והאהבה שהיא מפזרת ככה בחינם גורמות לך לרחף אחריה או לפחות לרצות להדבק בקצת ממה שהיא חטפה..
הסטטוס הזה דייק לי דברים שרציתי כבר מזמן לדייק. גם לעצמי וגם לכדי לכתוב לכם.
קייט למדה רק לאחרונה איך לרקוד עם אש. אז אפשר לומר שהיכולות והמיומנויות המרהיבות האלה לא נותנות לה כלום. הן חסרות ערך.. אבל אפשר גם להסתכל עליהן כאוצר שלם עבור הנפש שלה. כמה כוחות והתמודדויות ברבדים שונים הצריכה הלמידה הזאת. וכמה כוח ועוצמה המיומנות החדשה הזאת נותנת לה.
שלא לדבר על השמחה הפשוטה.
יצרניות. פרדוקטיביות של הנפש. של הנשמה. של העצמי. של הגוף וצרכיו- להיות פעיל, לזוז, לנשום אויר, להביט אל השמש, להתאמץ, לאהוב, לפגוש, לרקוד ברחובות, לישון כמו שצריך. קודם כל אלה. ורק אחר כך כל השאר.
תשמעו, אני מטיילת לי בעולם. אני איזה רחפנית צועניה כזאת, שלא ממש מעניין אותה בית, רהיטים, מפות לשולחן. אני תנו לי לרכב על סוסים במונגוליה ואהיה מאושרת.
בדרך כלל, כשתתקלו במאמרים מהסוג של כסף באינטרנט, תקראו מילים שכתבו אנשי שיווק מקצועיים, כאלה ששוחים בים של מכירות ורשתות חברתיות.
והם יכתבו שתכניות שותפים הן החלום בהתגלמותו. הן הפתרון המושלם להכנסה פאסיבית משגשגת ופורחת. הם יגידו שבתוך חצי שנה הם כבר כבשו 80 אחוז מהאינטרנט ובלה בלה בלה.
אבל דוקא צועניה כמוני, שדומה לכם הרבה יותר מאנשי השיווק המתוחכמים האלה, דוקא אני יכולה להגיד לכם, מהמקום של פשוטי העם, אלה שנואשים להכנסה נוספת, אלה שהיו מתים להבין קצת בשיווק אבל מה לעשות, הם לא…אני יכולה להגיד לכם דברים אחרים.
תכניות שותפים זה הימור
אני יכולה להגיד שתכניות שותפים הן דרך מעולה להכנסה באינטרנט. אבל היא מתאימה רק לכאלה שבאמת יודעים מה הם עושים. וכדי לדעת מה אתה עושה צריך ללמוד. והרבה. ולהשקיע גם כסף אבל בעיקר זמן. זה לא ילך בשניה, לא בחודש, לא בחצי שנה. התחום הזה כל הזמן משתנה ומתעדכן וצריך תמיד לשמור ולהיות עם אצבע על הדופק בכל השינויים והתמורות.
אז כן, זה נפלא. אבל קיים גם סיכוי גדול שאחרי כל המאמץ והכסף- לא תצליחו לראות את התוצאות להן קיוויתם.
לא. זאת לא הכנסה בטוחה. זה הימור כמו כל הימור וראוי שתדעו זאת לפני שאתם לוקחים אותו.
הכנסה בטוחה – כסף לפי פרוייקט
הכנסה בטוחה היא הכנסה שבה ידוע לכם כבר מראש כמה היא תהיה ובעבור מה. כלומר- ההשקעה שלכם ידועה מראש, וכך גם גובה ההכנסה.
הכנסה מהסוג הזה יכולה להיות קטנה אפילו עד כדי 5$ לפרוייקט. ויכולה להגיע גם ל-1000$ לפרוייקט. אבל זה בדרך כלל מתחיל ונגמר בסכום הזה וזהו. לא יהיה להכנסה הזאת חלק ‘פאסיבי’. אני אומרת את זה בזהירות כיוון שזה לא תמיד נכון. קיימים גם אתרים שמשלמים לך, למשל, על כתיבת מאמר (נגיד..180$ בסיס) ולאחר מכן משתפים אתכם בהכנסות שנכנסו לאתר בזכות המאמר שלכם. אני עובדת עם שני אתרים כאלה, ויכולה לומר שההכנסה ה’פאסיבית’ היא די קטנה..נגיד 40$-50$ לחודש. וגם זה לא תמיד.
הכנסה בטוחה באינטרנט יכולה לבוא מכל מיני תחומים. לא את כולם בדקתי. למשל- מילוי שאלונים וסקרים זה משהו שמדברים עליו אבל לא ניסיתי אותו כי מבחינתי ההכנסה היא די זניחה.
תחום חזק נוסף הוא תחום התוכן. החל מכותבי מאמרים ועד תחזוקת דפי פייסבוק וכל מה שבאמצע. אני מעדיפה את התחום הזה כי אם עובדים כמו שצריך הוא מאוד מתגמל. מאמר סטנדרטי יכול להניב 50$-250$. אין סיכון, אין השקעה כספית ראשונית. הכל ברור וידוע מראש.
שתי הדרכים יניבו הכנסות כאלה או אחרות. אחת היא הימור, היא תדרוש השקעה כספית ומעשית והרבה סבלנות. אך התוצאות, אם תגיעו אליהן, יהיו ‘פאסיביות’ ויזרמו הישר לחשבון שלכם. היא מתאימה לאנשים שיש להם ידע באינטרנט ומשיכה לתחום, וידע רב בשיווק או מכירות.
השניה היא בטוחה, מהירה יותר, ואינה דורשת השקעה ראשונית כלל. אך נטולת ערך ‘פאסיבי’ כמעט. היא מתאימה לאנשים שיש להם מה לתרום, אבל אין להם ידע או משיכה למכירות ולשיווק באינטרנט. אלה שרוצים וצריכים כסף, מוכנים להשקיע בשביל זה, אבל לא מוכנים להסתכן.
כתוצר של העולם המערבי המודרני, קיבלתי חינוך כספי קליל ביותר. את לא צריכה כלום חוץ מכרטיס אחד או שניים. מאז שאני זוכרת את עצמי התנהלתי בקלילות תוך גיהוץ רגוע (יותר או פחות) במעברי הגבול של החנויות.
לא רק זה אלא שהייתי עושה עם עצמי תחרות כמה זמן אוכל להחזיק את אותו שטר של עשרים שקל בכיס, בלי הצורך להשתמש בו.
לא תארתי לעצמי שיכולה להיות מציאות אחרת. גם כשיצאנו לדרך דמיינתי את עולמי כעולם גיהוץ אחד גדול ומתוק. ואז הגענו למזרח.
וכרטיס האשראי נותר שומם ויבש. במזרח אין דבר כזה כמעט. פרט למקומות בודדים ביותר, כולם רוצים את זה הממשי, האמיתי, כזה שנוגעים בו ומחזיקים בארנק.
וכך עשיתי היכרות קרובה עם עולם הכספומטים והמזומנים. לאט לאט התרגלתי והתחלתי לעבוד בצורה מאורגנת ומסודרת יותר. כך שאוכל לעקוב אחר ההוצאות שלי ולנטר אותן ככל הניתן.
אז קודם כל כמה פרטים חשובים:
הכספומטים במזרח לא תמיד עובדים.
אי אפשר אף פעם לדעת מתי הם יעבדו ומתי לא.
לפעמים הם עובדים רק עם חברות מסויימות ולא עם חברות אחרות.
לפעמים אפשר למצוא אותם רק בעיר ולא בשכונות הקטנות, המרוחקות יותר, אלה שהתיירים אוהבים יותר. כך, למשל, תמצאו כספומט במנאלי אבל לא באולד מנאלי, מקום בו משתכנים התיירים. ברישיקש יש מלאי כספומטים אבל לא בלקשמן ג’ולה, שכונת התיירים. לפעמים תצטרכו לקחת ריקשה ולנסוע מרחק לא קטן כדי להגיע לכספומט.
לכן אף פעם אל תחכו לרגע האחרון. תמיד תחזיקו כסף לשעת חירום, למקרה שנגמר לכם המזומן והכספומט לא עובד. אני מחזיקה גם דולרים, כדי להרגיש בטוחה תמיד.
וגם אם נתקעתם ויש לכם סופ”ש שלם להעביר בלי גרוש על הת#ת, (כן, גם זה קרה לי) אין מה להלחץ. אם אתם מטיילים בסגנון הנסטינג- זה מאוד פשוט. כולם ישמחו לתת לכם אשראי על סמך הכירות קודמת. ואם לא- תוכלו למצוא חברים שירתמו בשעת מצוקה ויעבירו לכם את הסופ”ש בשלום.
פרטים טכניים:
הכספומט גובה סכום לא קטן עבור כל משיכה. בדרך כלל יודיעו לכם על זה לפני ביצוע הפעולה. הסכום אינו משתנה ולא משנה מה סכום המשיכה.
לכן מומלץ להוציא סכום גדול ולמעט במשיכות.
סכום המשיכה המקסימאלי משתנה מכספומט לכספומט. אבל במזרח מדובר בדרך כלל בסכומים קטנים יחסית ולכן לפעמים תצטרכו להכניס והוציא את הכרטיס מספר פעמים כדי להגיע לסכום המבוקש.
קל מאוד להסחף בהוצאות, בלי כל בקרה, ופשוט להוציא כסף בכל פעם שמלאי המזומנים בארנק מתחיל להדלדל. אבל כשמטיילים בתקציב מוגבל, חשוב לעקוב היטב אחר ההוצאות ולשמור על גבולות ברורים.
ניהול מזומנים ובקרת הוצאות:
קודם כל חשבו את סכום ההוצאות הריאליות שלכם ליום אחד ביעד בו אתם מטיילים. הסכום יכלול את כל ההוצאות, גם את אלה שאתם לא צריכים לשלם עליהן באותו יום (למשל, הלינה).
הכפילו את זה בשבע. הוסיפו לזה עוד קצת אקסטרא.
בחרו יום נוח (לא סופ”ש) וקבעו אותו כיום שבו אתם מושכים כסף מהכספומט. משכו כסף באותו יום בכל שבוע.
משכו את הסכום שחישבתם.
מתוך הסכום שמשכתם, הפרישו את הסכום שעליכם יהיה לשלם עבור הלינה בתום תקופת השהות שלכם, ושימו בצד קצת כסף להוצאות בלתי מתוכננות. אם יש לכם עוד הוצאות יומיות שאתם לא נדרשים לשלם עליהם בכל יום (למשל- שכירות של אופניים), הפרישו גם אותן ושימו בצד.
כך תוכלו לנהל מעקב אחר ההוצאות שלכם בצורה מאוד קלה ופשוטה ולדעת בדיוק כמה הוצאות היו לכם בכל שבוע ובכל חודש.
במקרה שנתקעתם בלי מזומן, אין סיבה להלחץ. בסוכנויות להחלפת כספים, כמו גם במלונות רבים ניתן לקנות מזומן באמצעות כרטיס אשראי. במקרה חרום קיימת גם אופציה של ווסטרן-יוניון, שבאמצעותו אפשר לשלוח לכם כסף בתוך דקות מהארץ לכל יעד בעולם
דוגמא:
כרגע אני בנפאל ולכן אתן דוגמא מעכשיו. אני מוציאה כ-3000 רופי ליום. זה כולל לינה (1000 רופי) אוכל ומים (1000-1500 רופי) והוצאות שונות אחרות (טלפון, שוקולד, נייר טואלט וכאלה). מדובר בתקציב נדיב למדי המאפשר לי להעביר את היום יום בנעימים, ללא כל חסך.
כלומר, בערך 21000 רופי לשבוע. בכספומט אני מוציאה בכל שבוע 20000 מזומן. מתוך הסכום הזה אני מיד שמה 7000 בצד, זה הסכום שאני משלמת עבור הלינה ואני שומרת אותו ומשלמת בכל שבועיים שלושה. אחרי שהפרשתי את הלינה נשאר לי 13000, כלומר 1857 רופי ליום.
*אם לא אפריש כסף ללינה יכול להיות מצב שאתקע עם סכום גדול שאצטרך למשוך בבת אחת וזה יכול להוות בעיה. כי, כאמור, לפעמים הכספומט לא עובד ובנוסף- אם אוציא את כל הסכום ואשתמש בו רק כדי לשלם לבית המלון (כאמור, סכום המקסימום שניתן למשוך בכל יום הוא לא כל כך גדול), לא ישאר לי די כסף להוצאות הנוספות*.
בדרך כלל זה מספיק לי. יש ימים שאני לא מגיעה אפילו לסכום הזה. אבל אם אני רואה שיש צורך, אני מוציאה בשבוע אחד 25000 רופי. זה מאפשר לי לשים בצד כסף לשעת חירום ולהיות רגועה.
ואם אני מתרגמת את זה לשקלים, אז יוצא שאני מוציאה פחות מ-130 שקל ליום, ו-865 שקל לשבוע. ואפילו אם בסיכומו של החודש הוצאתי קצת יותר לפעמים, נניח 90000 רופי בסך הכל הרי שאני מוציאה כאן פחות מ- 4000 ₪ לחודש.
טוב, אז בטיול יוצאים לפעמים גם להרפתקאות ומשתדלים לחוות גם קצת מעבר למה שהרחוב בו בחרתם לשהות מאפשר. כל אלה מתרגמים להוצאות נוספות, כמובן. על מנת לשמור על איזון בין הוצאות שגרתיות להוצאות חד פעמיות ועדיין לנהל מעקב כספי פחות או יותר פשוט ממשיכים באותה דרך. מחשבים את הסכום הנוסף הדרוש כדי לצאת להרפתקה שאתם רוצים ומוציאים מהכספומט את הסכום באופן חד פעמי. חשוב לזכור שאת הוצאות היומיום, גם אם אתם בטיול, כבר לקחתם בחשבון כשביצעתם את המשיכה השבועית (כלומר- כבר חישבתם הוצאות של, למשל, 3000 רופי ליום) כך שכל שתצטרכו למשוך הוא רק את התוספת הדרושה להרפתקה (למשל, תחבורה, מדריך, ציוד וכו’).
כדי לבצע שינוי לטובה צריך, לרוב, לנקוט פעולה. לא משנה אם זהו צעד קטן או צעד גדול שידרוש מאמץ. העיקר שהוא אפשרי.
תתחילו לקצץ בהוצאות שאינן הכרחיות ותחסכו אותן. תורידו את הקפה שאתם קונים בדרך לעבודה, תקנו פחות בגדים, תשאילו ספרים בספריה, תלכו ברגל קצת. המפתח: לקצץ פחות בהוצאות החד פעמיות (מסעדה, סרט) ויותר בהוצאות קבועות ויומיומיות- דלק, ארוחת צהריים במסעדה מתחת למשרד, מייבש כביסה. אלף אפשרויות.
חפשו עבודה נוספת שניתן לעשות אותה בשעות גמישות. רצוי משהו מהבית או משהו מבוסס-אינטרנט. חסכו את ההכנסות. כך תרוויחו פעמיים- גם מקור פרנסה שאינו תלוי במיקום (בו תוכלו להמשיך גם כשתצאו לדרך), וגם חיסכון לטיול.
צרו קשר עם ארגון התנדבותי כלשהו בעולם. ארגון שאתם מתחברים אליו. שימו לב שהוא אינו גובה כסף עבור ההתנדבות. מחיר כרטיס הטיסה עליכם, כל השאר- ממומן ע”י הארגון. כך גם תרוויחו חוויה מדהימה, ותפגשו אנשים מכל העולם. אם יש לכם תחביב כלשהו שיכול להתאים- הרווחתם פעמיים. למשל- בחופי הקאריביים תמיד מחפשים מדריכי צלילה ומדריכי איכות סביבה לעבודה של הסברה ועזרה לבעלי חיים ימיים.
כנ”ל לגבי חוות אורגניות.
תחפשו עבודה חדשה שבהגדרת התפקיד היא בעלת אופי עצמאי-דיגיטאלית.
