Tag

מקומות מומלצים בהודו עם ילדים

Browsing

הנחיתה שלי עם הילדים במזרח לא היתה רכה בכלל. וזה אחרי שהכנתי את עצמי כהוגן. נחתנו בנפאל (אחרי חודש באירופה..) וכל מה שרציתי היה לברוח משם.

במשך הרבה זמן גם הטלתי וטו על הודו, כי הרגשתי שהיא תהיה יותר מדי בשבילי. הייתי בחרדות אמיתיות ממנה והיא היתה לגמרי מעבר לגבולות שלי.

זה היה מזמן.

מאז חרשתי את נפאל ואת הודו, יצאתי ונכנסתי הרבה מאוד פעמים :-).

כשחושבים על תכנון טיול במזרח, במיוחד עם הילדים (אבל לא רק), זו אחת השאלות הגדולות שעולות. איפה כדאי להתחיל, כדי שזה יהיה ‘בהדרגה’. ‘לאט לאט’.

אז לפני שאני נותנת לכם כמה מקומות שיכולים להיות רכים יותר, אני רוצה לומר משהו, באמת מהלב:

אין דבר כזה “בהדרגה”. אין “לאט לאט”.

אין.

המזרח (למעט תאילנד, שהיא כבר לא כל כך ‘המזרח’) זה משהו אחר לגמרי. והנחיתה שם לא תהיה רכה. היא תהיה קשה. גם אם תתפנקו לכם קודם כל כמה שבועות בתאילנד, ורק אחר כך תעברו למקום אחר- אז אולי תצליחו לדחות קצת את הנחיתה, אבל היא תגיע.

העניין הוא לא לצפות למשהו שתצליחו להתמודד איתו בקלות. אלא לעשות עבודה עם עצמכם לפני שאתם מגיעים, כדי שההתמודדות עם הקשיים שתביא הנחיתה תהיה קלה יותר.

♦ ללמוד לשהות בתוך סיטואציה שהיא לא נוחה לכם (פיזית/רגשית).

♦ ללמוד לנשום, לשחרר. בעיקר ללמוד לשחרר.

♦ להבין שלא תמיד יש לכם שליטה על הדברים. ושלפעמים צריך פשוט לקבל את המצב ולהסתדר איתו.

♦ לשמור על גמישות פנימית אמיתית. כך שגם אם דברים לא מסתדרים כמו שרציתם או לא נראים כמו שדמיינתם- עדיין תוכלו לחשוב על דרך להסתדר איתם. ולא לפחד מזה. לא להלחץ. לדעת לשמור על רוגע גם כשהקרון ברכבת בכלל לא נראה כמו בתמונה שהראה לכם סוכן הנסיעות.

שטויות. זה לילה אחד או שניים. יהיה בסדר. הכל חוויות. איפה הילד עם הצ’אי? ☕.

♦ זכרו שהנחיתה היא תמיד הכי קשה. שהשבועות שיבואו אחריה יהיו קלים יותר, ושדוקא הקושי עכשיו, הוא זה שילמד אתכם כל מה שצריך לדעת כדי להמשיך בקלות יותר.

♦ שהאינסטינקט הוא תמיד לברוח. לחזור למקום שממנו באנו, או המקום האחרון בו הרגשנו ‘בנוח’. ולפעמים, אותו מקום בעצמו היה בהתחלה המקום ממנו רצינו לברוח :-).

כשהגענו בפעם הראשונה לרישיקש, כולם הסתדרו מצוין חוץ ממני ומהבן שלי. שנינו ממש סבלנו. רצינו לעוף משם. אבל כל השאר היו שמחים ומאושרים אז לא ממש היתה לנו ברירה. היו לנו, לי ולו, לא מעט שיחות בעניין. אווררנו את הקושי שלנו. והחלטנו שניתן למקום הזה שבועיים. ואם אחרי שבועיים עדיין לא נאהב אותו- אז נראה מה נעשה. הימים חלפו ובכל יום הרגשנו טוב יותר. אחרי שבועיים כבר לא היתה שאלה. נשארנו שם חודשיים בלי להרגיש. היום רישיקש היא אחד המקומות המועדפים עלינו בכל הודו, וחזרנו אליה מספר פעמים מאז אותה ‘נחיתה קשה’.

ואחרי שכתבתי לכם את ההקדמה הזאת, אתן לכם בכל זאת כמה מקומות שאולי יהיו רכים יותר. למרות שאני בהחלט חושבת שכל מקום יהיה אפשרי לנחיתה, אם עשיתם קצת עבודה עם עצמכם.

עשיתי הפרדה בין כל המזרח לבין הודו, כי איכשהו כך מתפצלות השאלות שאני מקבלת במייל:

מקומות לנחיתה רכה בהודו (עם ילדים):

1. גואה/גוקרנה. חוף פאלולם או אראמבול- הרבה משפחות עם ילדים, פעילויות, מסעדות מגוונות, חופים יפים. מחירים גבוהים יחסית.

2. ראג’אסטאן– במיוחד פושקר.

3. אורוויל- גם לא בתוך תכנית ההתנדבות, אלא רק כאורחים- סוג של בועה בתוך הבלאגן ההודי. חוויה מעניינת בפני עצמה, חנויות אורגניות, אוירה בינלאומית, שקטה וידידותית. תחושת קהילה. משפחות עם ילדים.

4. רישיקש 

5. מנאלי/ואשישט

6. דאראמסאללה– שקט וידידותי. תחושה של ‘שכונה’. משפחות ופעילויות. מסעדות מגוונות.

מקומות במזרח לנחיתה רכה (עם ילדים):

1. וייטנאם– חוץ מהתנועה המבלבלת בערים הגדולות, ממנה יש להזהר, וייטנאם היא המקום האידאלי לנחות בו.

2. נפאל– פוקרה, לא קטמנדו.

3. הודו מקומות בהם קל לפגוש עוד משפחות עם ילדים (למעשה כל המקומות שמניתי כאן חוץ מפושקר). קצת מפתיע, אני יודעת. אבל לדעתי, העובדה שקל יחסית לפגוש משפחות נוספות היא קריטית בכל הקשור לנחיתה קלה יותר. והודו היא גן עדן מהבחינה הזאת.

ואמנם לא ציינתי כאן את תאילנד, אבל תאילנד היא כבר לא כל כך ‘המזרח’..הנה מאמר עם מסלול נהדר בתאילנד עם הילדים…

והנה מאמר שנותן טיפים איך להתכונן לנחיתה בכל מקום אליו אתם מגיעים

מסלול בוייטנאם עם ילדים
וייטנאם עם ילדים טיפים מסלול המלצות

 

ועכשו חדש :-).. מייל אחד של “עזבו אתכם מהשטויות”…

 

הודו היא נפלאה לטיול עם ילדים. ילדים בכל גיל ימצאו בה עניין רב, כל גיל והעניין שלו. כל מין והתחומים שמושכים אותו. הכל קיים. לא טיילנו עדיין בכל הודו, אם כי זה בתכניות. אבל גם בשלוש השנים  (במצטבר) ששהינו בה, מצאנו כמה מקומות שנהנו לחיות בהם. לרובם חזרנו מספר פעמים.

אני רוצה לתת לכם כאן ארבעה מקומות נהדרים  בהודו שבהם תוכלו פשוט לשהות עם הילדים לתקופה של כמה שבועות או אפילו יותר, מקומות בהם הכל נוח, נקי יחסית, ובעלויות נמוכות.

♦ רישיקש

על רישיקש המלצתי לא מעט, היא נמצאת במרחק נסיעה נוחה מדלהי, ונהדרת לשהות עם ילדים. העונות המומלצות הן מרץ-מאי, ואמצע ספטמבר- נובמבר. שתי השכונות הנוחות יותר הן לקשמן ג’ולה וראם ג’ולה, בהן מתרכזים תיירים מכל העולם. רישיקש מציעה מגוון מטורף של מסעדות ובתי קפה, עם נוף לגנגה, מקדשים מעניינים, נופים, נהרות ומפלים, סדנאות של יוגה ומדיטציה (בחלקן הילדים נכנסים בחינם), שיעורי מוסיקה ומחול. ברוב המקומות יש אינטרנט נוח. וכמובן מפגש עם מטיילים מעניינים מכל העולם.

עלויות: מלון- כ-400 רופי ללילה, מסעדות- כ- 300-600 רופי לארוחה משפחתית (מסעדה מקומית/ תיירים), שיעור יוגה- 150-200 רופי לשיעור. סה”כ- הרבה פחות מ-5000 שקל לחודש.

♦ פושקר

עיירונת קטנטונת בחבל ראג’אסטאן, כ-12 שעות נסיעת לילה מדלהי (או 15 שעות נסיעת לילה מרישיקש). מקום ציורי ומרהיב, שמרגיש כאילו אתה באמצע סצינה מ”אלאדין”. פושקר נותנת תחושה מאוד בטוחה, וזה דבר חשוב כמשטיילים עם ילדים. התקופה הטובה להגיע אליה היא מנובמבר עד מרץ. אפשר למצוא בה סדנאות לשזירה, לתכשיטים, יוגה ומדיטציה, ריקוד, מוסיקה. יש שם מתחם קטן לשחקני שח מט, ויש חנות נהדרת של מיצים טבעיים (כתבתי לא מעט גם על פושקר).

עלויות: מלון- כ-400 רופי ללילה, מסעדות כ-400-700 רופי לארוחה משפחתית, שיעורים- חלקם ניתנים בחינם, חלקם בתשלום (המחיר מאוד משתנה). סה”כ- בערך 5000 ש”ח לחודש.

♦ ואשישט

 על ואשישט כתבתי כבר ממש מספיק. אני לא חושבת שיש מה לכתוב בנוסף למה שכבר כתבתי. למשל כאן, או כאן. ואשישט הוא כפר זעיר בצפון הודו, ממש ליד מנאלי, מרחק לילה נסיעה מדלהי. הזמן הטוב ביותר לבקר בואשישט עם ילדים הוא בדיוק החופש הגדול. ממאי ועד ספטמבר.

עלויות: מלון- 500-600 רופי לחדר, מסעדות- 300-600 רופי לארוחה משפחתית, סדנאות- יוגה עולה כ-250 רופי לשעור, מוסיקה- כמה שתרצו לתת, והרבה סדנאות שמעבירים מטיילים הן פשוט בחינם. סה”כ- פחות מ-5000 שקל לחודש.

 


∴ לא רבים יודעים אבל ניתן גם לחסוך הרבה כסף בעלויות הביטוח אם פונים לסוכן ביטוח המתמחה בביטוחי נסיעות לתקופות ארוכות. סוכן כזה לרוב יציע לכם הטבות והנחות שלא תקבלו בשום מקום אחר.


 

♦ לה, לאדאק

לאדאק הוא חבל ארץ מטריף בצפון הודו (ראו תמונות). והוא נהדר לטיול עם הילדים. הכל שקט, רגוע, המסעדות מגוונות ועשירות, הטבע מדהים, האוכלוסיה היא טיבטית- בודהיסטית והתרבות מרתקת. מדובר בשהות רגועה ונינוחה, עם הרבה פעילויות (אם רק רוצים) כמו טרקים, ראפטינג, לינה בבתי מקומיים וכפריים ונסיעות מודרכות בסביבה. וכמובן שיש גם יוגה ומדיטציה ושיעורי מוסיקה :-). העונה הטובה ביותר להגיע ללאדאק עם הילדים היא תקופת החופש הגדול- כלומר מיוני עד ספטמבר (בספטמבר כבר מתחיל להיות קר ובתי עסק רבים מתחילים להסגר). העליות הן גבוהות יחסית להודו. ועדיין, אני חושבת שעם התנהלות נכונה אפשר לשמור על תקציב נמוך יחסית. מה שכן- איכות האינטרנט לא גבוהה, ויש ימים בלי קשר בכלל. אבל זה דוקא לא כל כך רע כמו שזה נשמע- כי אז פתאום כולם מרימים את העיניים מהמסכים, ונוצרות היכרויות, מרתונים של משחקי קלפים ומשחקי לוח, שיחות עומק ובכלל התבלגנות מבורכת עם כל המטיילים מכל העולם.

ואכן, גם על לאדאק כתבתי בהרחבה במאמר הזה.

עלויות: מלון- 200-1000 רופי לחדר (אם אתם שוהים תקופה אפשר לנהל מו”מ. אני שכרתי שלושה חדרים מקסימים, שהיתי שם חודשיים, ושילמתי 800 רופי ליום על כל החדרים ביחד). מסעדות- 400-800 רופי לארוחה משפחתית. סה”כ- גבולי אך אפשרי בסביבות 5000 שקל לחודש.


והנה מאמר שלם שעוסק בשאלות רבות הקשורות לניהול תקציב במהלך טיול ארוך – איך לתכנן נכון את התקציב, איך ניתן לטייל בכל תקציב, ועוד הרבה טיפים >>

ומאמר מקיף שמסביר צעד צעד איך לתכנן טיול בתקציב מוגבל >>


♥ יש עוד הרבה מקומות בהודו בהם תוכלו לשהות עם הילדים בעלויות נמוכות. כל חבל פארוואטי משופע בכפרים קטנים וציוריים, חבל קינור והכפר ג’יבהי, וכמובן דאראמסאללה, באגסו ודאראמקוט, הכפר ביר ועוד..

יעד מעניין נוסף בהודו שלא רבים מגיעים אליו הוא אזור צפון מזרח הודו ומגאלאיה. הנה מאמר שכתבתי על הטיול שעשינו שם

חדש 🙂 המאמר בקצרה גם בסרטון: