גשרים הם סוג של אטרקציה חיננית שכזאת. לא כל כך ברור לי מה מושך אותנו לעלות עליהם. אולי זו התחושה שאנחנו חוצים משהו שלמעשה לא היינו אמורים לחצות, ובטח שלא בקלות ובאלגנטיות שכזאת. סוג של תחושת הישג, מלווה או שלא (תלוי בגשר) בהתרוממות אדרנלינית מסויימת. בכל אופן, טיול עם ילדים בעולם לא יהיה שלם בלי לחצות כמה גשרים מסוגים שונים.
- הגשרים של ונציה– אל ונציה מוביל גשר שטוח ארוך ומרהיב, החוצה את הים לשניים. וברגע שמגיעים לעיר עצמה, הגשרים הקטנים מקשטים אותה בכל פינה. אפשר לעלות עליהם ואפשר גם לשוט מתחתיהם. אפשר להעביר יום שלם עם ילדים בונציה רק בחציית גשרים..
- הגשרים של פירנצה– טוב, כאן מדובר בגשרים רציניים, כבדים, רחבים, גדולים. כמעט ולא תשים לב שהמדרכה שאתה צועד עליה היא בעצם גשר..בפירנצה יש גשר אחד מפורסם שכולם רצים לעלות אליו, בעוד שהגשר שמשקיף עליו נותר מיותם כמעט לחלוטין. עם הילדים בפירנצה העדפנו לעלות על הגשר המיותם, מאשר להדחק בין ההמונים על הגשר השני.
- בטוסקנה– תוך כדי שיטוט בתוך הכבישים הקטנים של חבל הארץ היפהפה הזה, עצרנו ליד גשר עתיק, תלול למדי שסיפק נקודת תצפית יפה על הנהר שמתחתיו. הטיפוס והירידה ממנו היו כל כך מהנים שהעברנו עליו הרבה יותר זמן ממה שתכננו..
- קיוז’ה היא עיר עתיקה בחבל ונטו, איטליה. אנחנו התגוררנו בה במשך שבועיים והרבינו לטייל עם הילדים ברחובותיה הציוריים. היא נקראת גם ‘ונציה הקטנה’ ולא סתם..
- הגשרים של רישיקש, הודו- שני גשרים מפורסמים מחברים בין גדה אחת של הגנגה לגדה השניה. הגשר של לקשמן ג’ולה והגשר של ראם ג’ולה. מאות אנשים חוצים את הגשרים האלה והם עדיין שם. טוסטוסים, פרות וקופים מקפצים ושולטים ביד רמה בגשר של לקשמן ג’ולה. הגשר של ראם ג’ולה מתבטא יותר במקבצי הנדבות שחולשים עליו. יש עתים שהגשרים האלה מאוד עמוסים ודחוסים. אבל בלילה, כשהרוח מכה ומנדנדת את הגשר קלות ואף אחד חוץ ממך לא חוצה אותו, אפשר להרגיש כמו בספינה שמיטלטלת ענוגות על מיים שקטים. לאורך כל הזמן שהייתי עם הילדים ברישיקש חציית הגשרים תמיד היתה חוויה.
- הגשר במנאלי, הודו, לעומת זאת, אף פעם לא היה תענוג גדול. להיפך..בכל פעם שרצינו להגיע למנאלי או לצאת ממנה תמיד היתה מרחפת ‘עננת הגשר’ מעלינו. האם יהיו פקקים או לא. כמה זמן ייקח הפעם לחצות את הגשר הצר מצד לצד..גשר קטן נוסף מחבר בין מנאלי לאולד מנאלי. מכיוון שבטיול עם ילדים במנאלי אי אפשר (למעשה, אסור) לוותר על העוגיות הכי טובות בעולם, והן, מה לעשות, נמצאות בצד השני של הגשר, באולד מנאלי, יצא שהגענו לשם די הרבה. בבחינת ‘עוגיות טובות דוחות פקקים’.
- הגשרים של חבל ספיטי וקינור, צפון הודו- בניגוד לדרכי התעבורה המפחידות למדי המאפיינות את האזור, דוקא הגשרים נתנו תחושה בטוחה יחסית.
- בג’ונגלים של צפון תאילנד– כאן המילה גשר מקבלת משמעות קצת אחרת. למעשה, מדובר בקרש שמונח מצד אחד של גדת הנהר לצדו השני. ולפעמים אלה כמה במבוקים מחוברים ביחד. בכל מקרה, כשאתה חוצה את הגשר, במיוחד בטרק עם ילדים, אתה מוצא את עצמך נושא תפילה קטנה בלב שכולם יגיעו בשלום לצד השני.
- בטריסולי סנטר, אמצע הדרך בין קטמנדו לפוקרה, נפאל- הטריסולי הוא אחד הנהרות המוכרים בנפאל. למעשה, בכל הנהרות שבנפאל יש מערכת של גשרים תלויים המחברת בין שני גדות של נהר, על מנת שתושבי הכפרים יוכלו לצאת ולבוא בנוחות. הגשר הספציפי הזה היה אחד מהארוכים והמפחידים שצעדנו עליהם, גשר כזה שהמעקה שלו לא ממש שומר שלא תעוף למטה, ושהמרווח בין השלבים לא לגמרי החלטי. אבל הילדים כבר היו בעלי נסיון וחצו אותו בלי שום בעיה.
- בטרק באנאפורנה, נפאל- גשרים מכל מיני סוגים. גשרים ארוכים, גשרים תלויים מעל נהר, גשרים קטנים, גשרי עץ, גשרי במבוק. לפעמים כאלה שהמים נמצאים גם מתחת וגם זורמים מעל הגשר. לצפות בילדים חוצים את הגשרים האלה גורם ללב להאיץ את הקצב לכמה שניות, עד שאתה רואה אותם בטוחים מהעבר השני. קצת כמו לצפות בילדים שלנו חוצים גשרים אחרים בחיים שלהם..
