משפחת ספיר יצאה לטיול של כמעט שנה בדרום אמריקה. הטיול הגיע אחרי שהות בת שנתיים בברצלונה (בעיני זו חוויה בפני עצמה :-)). הם חזרו לארץ לפני חצי שנה.

1.      פרטי הכרות עם המשפחה

אנחנו משפחת ספיר. יצאנו לטיול של שנה בדרום אמריקה בספטמבר 2009 וחזרנו לישראל בסוף יולי 2010. כשיצאנו היינו טל (41) עו”ד, אחראי על התכנון; לילך (38) אחראית על הלוגיסטיקה. ניצן (10.5) אחראית שאבא ואמא “לא יאבדו את הדעת” עומר (7.5) אחראי על הסקרנות ושחר הקטן (4.5) אחראי להצחיק ולפעמים להטריף את כולנו.

2.      כמה זמן אתם מטיילים/טיילתם?

טיילנו כמעט 11 חודשים

3.      מה היה המניע לצאת לטיול?

הגשמת חלום. תמיד אהבנו לטייל ומאז שאנחנו יחד הצבנו לעצמנו חלום שיום אחד נעשה הפסקה מהכל ונצא לטייל כמו שאנחנו אוהבים.

4.      מה היה הפחד/החשש הכי גדול לפני הטיול?

הבטחון האישי (לדרום אמריקה יש שם מאוד לא טוב והרבה סיפורים על שודים ואלימות).

5.      איך התמודדתם איתו?

הקפדנו להיות מאוד זהירים במקומות בעייתיים כמו הערים הגדולות. הקפדנו ללכת כולנו ביחד, להקשיב לעצות המקומיים איך להיזהר ולאן לא להגיע.

6.      מה אתם מרגישים עכשיו כלפי הנושא?

שדרום אמריקה לא יותר מסוכנת מכל מקום אחר, ורוב ה”מוניטין” זה ניפוח של סיפורים. בסופו של דבר, לא הרבה אחרי שחזרנו לישראל פרצו לנו הביתה בישראל בעודנו ישנים בבית וגנבו לנו רכוש רב כולל את המחשב הנייד ששרד איתנו 11 חודשי מסעות בכל דרום אמריקה….

7.      איך אתם שומרים/שמרתם על הבריאות שלכם במהלך הטיול?

תודה לאל כמעט ולא היו בעיות בריאותיות. בעיקרון השתדלנו לאכול במקומות שנראו נקיים ועמוסים במקומיים (מה שלפחות לכאורה מבטיח אוכל טרי בתחלופה גבוהה). הקפדנו לשתות מים מינרלים במקומות שהמקומיים המליצו על כך.

8.      איך ממנתם את הטיול?

דמי פיצויים מהעבודה של לילך…

9.      כמה הוא עלה?

הטיול כולו, כולל כמובן את כל העלויות בחו”ל אבל גם כולל את הטיסות, הציוד שרכשנו לפני ואפילו את החיסונים והביטוח רפואי – 220000 ש”ח (קצת יותר מ-20000 ש”ח לחודש).

10.    איך התארגנתם לנסיעה?

השכרנו את הבית אפסנו את כל הציוד שלנו (רהיטים, בגוד וכו’) במחסן. דמי השכירות ממנו את המשכנתא על הבית. רכשנו מעט ציוד, קיבלנו חיסונים נדרשים, דאגנו לתת ייפויי כוח לחשבונות הבנק שלנו בארץ, הכנו בגדול מסלול לששת החודשים הראשונים, רכשנו כרטיסי טיסה לדרום אמריקה וחזרה וזהו.

11.    מה עשיתם כאשר נזקקתם לרופא?

פשוט הולכים לרופא. מבקשים המלצה מהמקומיים במלון לרופא הכי טוב באיזור או לבית החולים הטוב ביותר ופשוט הולכים לשם.

12.    איך שמרתם על החינוך וההשכלה של ילדיכם?

לקחנו איתנו מעט חומר לימוד ובעיקר הכנו להם חומר עבודה בעצמנו תוך כדי. לקחנו איתנו סילבוסים של שנות הלימוד הרלבנטיות כדי שנדע פחות או יותר מהו חומר הלימוד שהם צריכים ללמוד. בעיקר לימדנו שפה (עברית, אנגלית ומעט ספרדית) וחשבון. “שיעורי השפה” היו בעיקר לקיחת חלק בכתיבת הבלוג המשפחתי וקריאת ספרים.

13.    מקומות מעניינים בהם ביקרתם?

בלי סוף… בכל מדינה היו כאלה.

14.    על מה אתם מתחרטים אם בכלל?

שאנחנו ההורים לא ניצלנו יותר את ההצעות של החברה הצעירים לעשות בייביסיטר על הילדים ולא יצאנו כמעט לבד לבילויים.

15.    מה הטעות הכי גדולה שעשיתם?

אין משהו כזה

16.    שלושה טיפים שאתם יכולים לתת.

דרום אמריקה מדהימה וגם משפחות יכולות לטייל בה! מאוד מאוד עוזר לדעת ספרדית כשנוסעים לדרום אמריקה וגם שהילדים ידעו. שווה להשקיע מראש ללמוד את השפה! טיפ ליוצאים לטיול עם תרמילים ולא משנה לאן – מכיוון שבכל תרמיל יש ציוד של יותר מאשר אחד מבני המשפחה, אז כדי למנוע “נבירה” והפיכת התרמיל לבלאגן אחד גדול, מומלץ להכניס את הבגדים של כל אחד מבני המשפחה לשקית נפרדת וכך לכל אחד יש את ה”ארון בגדים” שלו בשליפה קלה.

האתר של המשפחה:
http://www.YeladimBeTarmil.co.il

בעקבות הטיול החליטה לילך לבנות הרצאה המספרת על חוויותיהם, התמודדויותיהם ובכלל על הגשמת חלומות. אתם מוזמנים לפנות אליה- lilach.sapir@yahoo.com

אני מאמינה גדולה בכסף באינטרנט. אני באמת חושבת שאפשר להרוויח משכורת נאה והרבה מעבר לכך, כשיודעים איך לעשות את זה (אני לגמרי בדרך לשם, והיא ממש מתוקה!).

אני כל כך מאמינה בזה, שכשבכל פעם שאני מדברת על כך, אני מרגישה כאילו בעוד רגע יישלף לו מגאפון ענק מהבטן שלי והמלים שלי יהדהדו במורד הרחוב. למעשה, אילו היה לי מגאפון בטח הייתי באמת עושה את זה.

אני חושבת שזה מתאים לכל מי שמוכן קצת להשקיע. גברים, נשים, סבים, סבתות. אני חושבת שאמהות צריכות לרכוש קורס כזה לבני הנוער שלהן. ואני באמת מאמינה שזו אחת המתנות המשמעותיות ביותר שהן יכולות לתת לילדיהן.

אנשים מוציאים עשרות אלפי שקלים על לימודים, נניח פסיכולוגיה או משפטים או כלכלה. משקיעים שנים שלמות. יושבים בהרצאות משמימות, מעבירים שעות על שעות, לילות על לילות בכתיבת עבודות וחזרה למבחנים. כל זה, עבור מקצוע שהם בעצם מעולם לא התנסו בו קודם לכן, והם בכלל לא יודעים אם הוא יתאים להם. הם עושים את כ-ל זה (לוקחים סיכון עצום, אם אתם שואלים אותי), ובסופו של התהליך, אם הם עשו את זה כמו שצריך, הם זוכים סוף סוף ב..עבודה. ואם הם ממשיכים להשקיע, הם זוכים בעבודה לתקופה ארוכה. 20-30 שנה, נניח.

ואני חושבת שכאן טמון ההבדל הגדול. כשאתה ניגש ללמוד איך להרוויח כסף באינטרנט, אתה בהשקעה של כמה מאות דולרים, וכמה חודשים של לימודים בזמנך הפנוי, מצליח לעשות את מה שכל האחרים לא מצליחים. כי בסופו של התהליך, אם עשית אותו כמו שצריך, אתה זוכה סוף סוף ב…חופש! ואם אתה ממשיך להשקיע אתה זוכה בחופש לכל החיים! חופש!

(טוב, נו, נפלט לי המגאפון לרגע, אני מיד מכניסה אותו בחזרה :-)).

אתה חופשי לבחור. מה בא לך? בא לך לנסוע לטייל בעולם? בא לך ללכת ללמוד פילוסופיה? בא לך להתנדב למען בעלי חיים? בא לך להשאר עם הילדים בבית עד שהם יגדלו קצת? לפתוח מסעדה? בא לך לשלב את הכל ביחד?

חופשי. לבחור מה ב-א-מ-ת מעניין אותך וללכת ללמוד אותו (במקום לבחור מקצוע שיש בו כסף, אבל גם תחרות בלתי אפשרית ושעות עבודה פסיכיות לחלוטין והוא בכלל לא ממש מעניין אותך). לבחור אם לצאת לעבודה מסודרת או לא. לבחור כמה אתה משקיע בתחום וכתוצאה מכך- כמה כסף ייכנס לך כל חודש, כך שאתה בעצם הבוס של עצמך, ואתה בעצם נותן לעצמך העלאה כשאתה זקוק לה.

יש כל מיני דרכים לעבוד עם האינטרנט ולהיעזר בו כדי לייצר הכנסה. חלק מהדרכים דורשות ידע והשקעה גדולה. יש בהן אלמנט מסויים של סיכון ושל אי ודאות. חלק מהדרכים יוכיחו את עצמן רק אחרי תקופה ארוכה של נסיון וטעיה.
ויש דרכים חסרות סיכון. דרכים בהן אתה שולט לחלוטין על רמת ההכנסה שלך, אתה לא נדרש לידע רב באינטרנט או באנגלית ויודע בדיוק כמה כסף תקבל בעבור כל דקת השקעה.

כל אחד יכול למצוא את הדרך המתאימה לו.

כשאני מרצה לאמא שלי על כמה זה מדהים, היא אומרת שזה אמנם מדהים, אבל לא מתאים לכל אחד. יש אנשים שצריכים את המסגרת הקבועה, הידועה. יש אנשים שצריכים את הבטחון בסכום כסף קבוע שנכנס כל חודש. יש אנשים שצריכים את הבוס שיגיד להם מה לעשות. אני מסכימה איתה, אבל חושבת שזה לא סותר. אתה יכול להמשיך לעבוד כרגיל ואפילו לבנות לעצמך קריירה, ועדיין להרוויח תוספת נאה. אתה יכול לשבת שנים באותו משרד, וכשמגיע גל הפיטורין, להיות רגוע שבמקרה הכי גרוע- יש לך את התוספת הזאת בכל חודש. זה פשוט מנטרל את הפחד.

ואני מכירה את הפחד הזה כל כך טוב. את הכיווץ התמידי בגרון. את הלילות הטרופים. יפטרו או לא יפטרו. ואם כן, מה נעשה???? מאיפה אני אביא אוכל לילדים? נצטרך להוציא את הילדים מהחוגים, לבטל את הנסיעה לחו”ל, למכור את האוטו..

אני לא מאחלת את זה לילדים שלי. ואני לא מאחלת את זה לאף אחד. וכאן בדיוק נכנס הערך הרב שידע בתחום הזה נותן, לכל תקופה בחיים. בטחון.

אני באמת מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם. אם לא- אז חבל 🙁 .

ואם כן אז אני שולפת את המגאפון ומברכת אתכם מעומק לבי על כך.

כשמטיילים עם ילדים, במיוחד אם מתכוונים להשאר במקום אחד יותר מלילה, תנאי הלינה מקבלים חשיבות גבוהה יותר. רוב המשפחות יוותרו על אפשרות ה’התכלבות’ ויעדיפו חדרים נקיים יחסית, עם שירותים צמודים ומים חמים במקלחת. תנאי הלינה משתנים מאוד בין גסט האוס אחד למשנהו אבל אם מחפשים היטב ניתן למצוא מקומות טובים במחירים סבירים.

1. ודאו שבמלון יש גנרטור ושהם מפעילים אותו בנדיבות
2. ודאו שבמלון קיימים שני סוגים של חימום מים לפחות. (למשל-סולארי+חשמלי, סולארי+גז).
3. בדקו את זרם המים במקלחת, כולל הזרם של המים החמים בלבד.
4. שימו לב אם יש נמלים על הקירות או על המצעים
5. בדקו את התקרה- האם ניכרים עליה סימנים של עובש?
6. ציינו לעצמכם אם השמיכות הן שמיכות פוך או שמיכות צמר.
7. תריחו את המצעים
8. בדקו האם המנורות בחדר מאירות בעוצמה גבוהה או נמוכה
9. שימו לב היכן נמצאים השקעים של החשמל (שלא יהיו בהישג ידם של הילדים), במדינות בהן יש מחלות המועברות ע”י יתושים- חשוב לשים לב שקיימת נקודת חשמל רחוקה יחסית מהמיטות, אליה תוכלו לחבר מכשיר נגד יתושים.
10. בדקו את דרגת הקושי של המזרונים.
11. שימו לב שהחלונות במקלחת לא פונים לרחוב, או שיש בהם וילונות.
12. בדקו את מערכת הנעילה הפנימית של הדלת. חשוב במיוחד במקומות בהם ידועים מקרים של גניבות.
13. ציינו לעצמכם את יחס בעלי המקום לילדיכם והאם יש להם ילדים ידידותיים איתם אפשר לשחק.

לקראת עונת הטרקים בנפאל הבאה עלינו לטובה, החלטתי לחסוך לכם הרבה התלבטויות וחיפושים ולהביא לכם את כל מה שצריך לדעת על חסכון בעלויות הציוד לטרק במאמר אחד. יאללה. בואו נתחיל.

• קודם כל וחשוב מאוד- אם אתם מתכוונים לקנות את הציוד במיוחד עבור הטרק- אל תקנו אותו בארץ.

• קחו בחשבון שהחנויות בקטמנדו יקרות יותר מהחנויות בפוקרה.

• מה כן הייתי מביאה מהבית- פילטר מעולה למים. בפוקרה קשה למצוא משהו אמין דיו.

• תוכלו לקנות את כל הציוד ומעבר לכך במחירים זולים בחנויות לציוד טרקים (הרוב מזוייף, כמובן).

• ותוכלו גם לשכור כמעט הכל. משק”ש ועד לפליז ולמקל הליכה. התשלום הוא על בסיס יומי.

• למשפחות- לא ראיתי מנשאים באמת טובים. תביאו מהבית.

• אם בחרתם לא לקנות חדש ולא לשכור- תוכלו לקנות יד שניה במחירים אף נמוכים יותר. אני מאמינה שתוכלו למצוא את כל הציוד, אבל תצטרכו לעבור בכמה חנויות לשם כך.

• כדי לוודא שאתם באמת מקבלים את המחיר הטוב ביותר, בחרו פריט אחד והשוו את המחיר שלו תמיד בכל חנות אליה אתם נכנסים. כך תוכלו לדעת מיד את רמת המחירים שתקבלו באותה חנות, בלי לבזבז הרבה זמן.

• ואחרי הטרק- תוכלו למכור בחזרה לחנויות את כל מה שאתם לא צריכים.

להלן ההמלצות של נאבה ראג’, שהוא הבעלים של ה Adventure – החנות לציוד טרקים הכי זולה לישראלים בפוקרה, בנושא איך להוציא הכי פחות על ציוד לטרק?

ולבסוף, רשימת ציוד ומחירים לדוגמא (ברופי נפאלי):

הכל מתחיל בתחביב החדש שהילדים רכשו לעצמם. רכיבה על אופניים. אם בארץ היינו צריכים להתחנן בפניהם שיקחו את האופניים לסיבוב, אחרי הכל, האופניים זקוקים לקצת תשומת לב, לקצת אויר נקי בין גלגליהם, אזי כאן הרכיבה הפכה להיות פסגת שאיפותיהם.

למען הגילוי הנאות יש לציין שקצת קשה לשכוח כאן מאופניים, כיון שבכל צעד שני שמבצעים על מדרכות ה’לייק סייד’ יש חנות להשכרת אופניים ועל הכביש מרצדים להם הדו גלגלים כמו מנורות חג המולד.

וכך הגענו למצב שבו מהרגע שעפעפי מגלים שהם ערים ועד הרגע שבו אני נשברת סופית (בדרך כלל אחרי ארוחת הבוקר) הילדים מתרגלים עקביות ובפיהם רק שאלה אחת: ‘אפשר לרכב על אופניים?’

בהתחלה לבי עלץ בתוכי. סוף סוף הם גילו את הנאת הרכיבה, אבל אחרי שלושה ימים של טחינת מוח שלא היתה מביישת אף חוקר מנוסה, שכח הלב את עליצותו ותחת זאת התחיל למרוט את שערותיו.

או אז החלטתי לגייס את המילה ‘השכלה’ לטובתי ובתירוץ שהם במילא לא הולכים לבית הספר, הודעתי שמעכשיו בכל יום יש מטלה ‘חינוכית’ ורק אם הם צולחים אותה אסכים להתייחס למילה ‘אופניים’ כפי שמבקשים במילון ולא כפי שהתפרשה במוחי לאחרונה, הווה אומר, ‘מטחנת מוח’.

וכך יצא שהמטלה היומית סבה סביב ההגדרה של ‘השכלה גלובלית’, ותוך ניצול המקום האסטרטגי בו בחרנו להשתכן בחודשים אלו (=תיירים מכל העולם), בכל יום הם נשלחו לבדוק איך אומרים ‘אני יכול לרכב על אופניים?’ בשפה אחרת. אחרי התנגדות עדינה הם הבינו שאין מה לעשות, הם יאלצו ללמוד קצת, כמו שאמא קוראת לזה.

מאז השתנו חיי. לא עוד טחינה בלתי פוסקת מהבוקר השכם ועד בכלל. הקץ לנדנוד. או, לפחות, הקץ לנדנוד בעברית…מאותו יום בו הכרזתי ‘השכלה’, וחשבתי שהנה שמתי סוף למריטת השערות של לבי אני שומעת את אותה שאלה אבל בשכלול קטן אחד. היא מופיעה בהתחלה בעברית. אחר כך בצרפתית. אחר כך ברוסית. ובקוריאנית. ובסינית. וביפנית. ובספרדית. ובערבית. וב…

חזרה לבלוג

וינה היא יעד נפלא לטיול עם ילדים. היא קטנה ונוחה ויש בה את כל מה שרק צריך לחופשה מענגת בסגנון אירופאי נינוח ותרבותי. מי שמגיע לוינה לא יכול להתאכזב. היא מתוקה כמו עוגת הזאכר-טורט המפורסמת שלה. והיא יודעת את זה. לכן, הבעיה היחידה של וינה היא המחירים שלה. הם יכולים להכניס אותך להלם ממש כמו הבניינים העתיקים שמקשטים אותה.

ועדיין, אפילו בוינה, אפשר גם לטייל וגם לשמור על שפיות מט”חית, אפילו כשמטיילים עם ילדים.

1. שכרו דירה במקום מלון. הכינו חלק מהארוחות בדירה.
2. עשו קניות בסופר. כך תוכלו לפגוש מקרוב את המלפפונים הכי גדולים שראיתם.
3. אגב, אותו שוקולד מוצרט שמוכרים בכל חנות שניה במדרחוב, עולה הרבה פחות בסופר.
4. עשו כרטיס חופשי-שבועי ברכבת התחתית. שימו לב שהכרטיס תמיד מתחיל ביום- שני ונגמר ביום ראשון. כמו כן, ילדים מתחת לגיל 6 לא משלמים. ילדים עד גיל 15 לא משלמים בימי ראשון, בחגים לאומיים ובימי חופשות מבית הספר.
5. באופן מפתיע, דמי הכניסה למוזיאונים הם נמוכים יחסית. לכו על זה.
6. בנוסף, קיימים כל מיני דילים מעניינים שיכולים לתת הנחות נוספות. בדקו בדוכן המרכזי שנמצא מול בית האופרה.
7. אל תתפתו לאכול בבית הקפה ‘זאכר’. יקר ולא ממש שווה את המחיר.
8. במקום לאכול במסעדה עם מחירים תיירותיים, שאלו את הוינאים איפה הכי כדאי לאכול שניצל אמיתי.
9. ושטרודל.
10. בוינה יש הרבה גנים מקסימים שהם לגמרי בחינם.
11. בימי ראשון מתכנסים הוינאים ברחבת ‘רובע המוזיאונים’ ותופסים שמש על המתקנים שם. כיף גדול גם עבור הילדים שיפגשו ילדים וינאים שאוהבים לשחק. סיכוי גדול שדווקא את החוויה הזאת הם יזכרו הכי לטובה.
12. אל תקנו קפה בבתי קפה. חפשו את הגלידריות האיטלקיות. שימו לב שהן באמת בבעלות איטלקית, כך איכות הקפה תהיה בהתאם. והמחיר, במפתיע, יהיה כמו באיטליה (1 יורו) ולא כמו בוינה (4 יורו).

תהנו.

וינה נחשבת לאחד היעדים המועדפים לטיול עם ילדים. היכולת של העיר הזאת לפנק ולהרעיף מנפלאותיה היא באמת יוצאת דופן. כיף לטייל עם ילדים בוינה. כיף, אבל י-ק-ר. אז אמנם ישנם דברים שלא ניתן לשנות, כמו קפה ב-5 יורו, אבל בנושא הלינה דוקא יש מה לעשות. להלן הצעה אחת שעשויה להפחית את עלויות הטיול לפחות בכמה עשרות יורו ליום.

אל תשנו במלון. שכרו דירה. עבור משפחה זהו פתרון נפלא לנוחות מירבית. עם מטבח פרטי ומאובזר אפשר להכין ארוחות בוקר לטעמכם, להכין סנדוויצ’ים כצידה לדרך, ובערב לבשל ארוחה מזינה. והכל בנוחות של בית. אפשר לשתות שתיה חמה במחיר שפוי ולהינות משניים-שלושה חדרים, במחיר נמוך ממחיר של חדר אחד במלון.

אז איך עושים את זה?

כמה צעדים שיעזרו לקדם אתכם עוד כמה מטרים לכיוון השניצל והמזרקות..

• חפשו במנוע החיפוש Vienna rentals או rentals in Vienna או apartment for rent in Vienna

• שימו לב למיקום הדירות- בדרך כלל כתוב בכל מודעה את המרחק מתחנת הרכבת או המרחק ממרכז העיר. נסיעה ברכבת התחתית היא חוויה מהנה מאוד לילדים. אל תפחדו ממנה.

• עשו את אותו חיפוש גם בגרמנית

• היעזרו ב’גוגל טרנסלייט’ לתרגום המודעות באתרים הגרמניים.

• השוו מחירים.

• צרו קשר עם בעלי הדירות שנראו לכם מתאימות.

• במידה ומדובר בדירות מאתרים גרמניים כתבו את פנייתכם גם באנגלית וגם בגרמנית (תרגמו את הפניה שכתבתם באנגלית לגרמנית בעזרת גוגל טרנסלייט).

• במידה ונראה לכם שתחושו לא בנוח- ודאו עם בעלי הבית שהדירה לא ממוקמת בסביבה מוסלמית.

• בררו מראש את תנאי הניקוי של הדירה- האם המחיר כולל נקיון או לא והאם אתם צריכים להתחייב לניקוי הדירה לפני עזיבתכם.

• בהצלחה.

מחירים לדוגמא:

דירה מאובזרת ומפנקת מאוד, שני חדרים ענקיים, ריצפת פרקט, טלויזיה וכבלים, אינטרנט, הסקה בכל הבית, מכונת כביסה ועוד.. עלתה לנו בספטמבר €800 לעשרה ימים.

רכבת תחתית- €2.2 למבוגר, €1.1 לילד

בקבוק מים- שישית מיים מינרלים 2 ליטר €5

אתרים לדוגמא:

Vienna merto

דירות להשכרה באירופה

מכאן אנחנו שכרנו את הדירה שלנו