בלוג Category Posts
בימים האחרונים יצא לי לצ’וטט בגרסת האולד פאשן (מיילים) עם אישה שכל הקשר איתה התחיל דרך הבלוג שלי. מאז כבר דיברנו כמה פעמים ולאט לאט היא מתחפרת לה בתוך החיים שלי ככה, כמעט בלי שאשים לב. השיחות איתה מחדדות לי הרבה דברים ואחד הבולטים שבהם הוא הפער שבין מה שיוצא ממני דרך הבלוג, לבין מה […]
Read More ....
חברתי קייט פרסמה לפני כמה ימים סטטוס חדש בפייסבוק. היא מפרסמת כל הזמן, ודוקא דברים מעניינים אבל הפעם המילים שלה התיישבו לי בול. “I have read a billion books and written almost three journals since I started traveling.. My life is much more productive since I started traveling… Which is funny, back home I […]
Read More ....סייגון, וייטנאם. ארבע בבוקר השעון מצלצל. אלהים בקושי ישנתי. הגירושים האלה. כבר שבועות שאני לא ישנה. המזגן מקפיא את החדר. ככה הילדים אוהבים ואני מזדחלת בחשש מהמיטה. מקלחת נשיקות לילדים ואני יוצאת. בלי קפה. המונית מחכה כבר עם תא המטען פתוח. אני מחייכת. הפעם אין מזוודות, רק תרמיל גב סגול שהבן שלי קנה יד שניה […]
Read More ....לפני שבועיים נסענו להתאוורר קצת בנהר. את יותם (14) רשמתי לסדנת קייקים בנהר ואנחנו הבנות פשוט קפצנו על ההזדמנות לכייף בשמש הנפאלית. בחצי הדרך בין פוקרה לקטמנדו יש כמה פינות חמד שיושבות על גדת נהר הטריסולי היפהפה. הנהר גדול ושוצף, גם בעונות יבשות יותר של השנה והוא נחשב למרכז של נופש לאוהבי המים- קייקיסטים וחובבי […]
Read More ....לוקחת את בת ה-11 לזומבה. ההיכל עמוק, רחב ועגול. מהחלון רואים את האגם היפהפה של פוקרה. המדריכה מתניעה את המוסיקה ואני נשאבת אל הקצב ומתמסרת לגוף. אנחנו שתי המערביות היחידות. אנחנו וקבוצה של נשים נפאליות. הן מגיעות בתלבושת המסורתית שלהן, ומחליפות לבגדי ריקוד לפני שהשיעור מתחיל. אני מקפצת שם עם כל הנפאליות האלה ולא יכולה […]
Read More ....אנחנו בויטנאם. חורף 2014. גלי בת שבע וחצי. מה שווה ספר אם אין בו תמונות? צפו בגלי בארץ הפלאות galis in wonderland חזרה לבלוג
Read More ....“אמא, אינני רוצה”, אמרה הביצה, “תני לי להתגלגל בעולם”, “אולי בפעם אחרת”, אמרה הדוגרת, “ועכשיו תעשי בדיוק כמו כולם”. (הביצה שהתחפשה, דן פגיס). המחשבות הראשונות על טיול ארוך עלו אצלי בתקופה מאוד קשה בחיי. אבי היה אז חולה מאוד, בתי היתה תינוקת קטנה. המגע היומיומי שלי עם שני קצוות החיים הללו הביא אותי להרהורים עמוקים על […]
Read More ....לפני כמה ימים ישבתי במסעדה המקומית הקטנה בה אני תמיד יושבת. שתיתי צ’אי וניסיתי, באמת שניסיתי לעבוד. השולחן ניצב על שפת המדרכה ואני יכולה לעשות קולות של עובדת ובמקביל לצפות בעוברים ושבים (הרבה יותר מעניין). ויש לי אפילו תירוץ- זה המקום עם האינטרנט הכי טוב מבין ארבעת שולחנות המסעדה. שלושה ילדים מאובקים ומוזנחים נעצרו לידי. […]
Read More ....