בלוג Category Posts
הכל מתחיל בתחביב החדש שהילדים רכשו לעצמם. רכיבה על אופניים. אם בארץ היינו צריכים להתחנן בפניהם שיקחו את האופניים לסיבוב, אחרי הכל, האופניים זקוקים לקצת תשומת לב, לקצת אויר נקי בין גלגליהם, אזי כאן הרכיבה הפכה להיות פסגת שאיפותיהם. למען הגילוי הנאות יש לציין שקצת קשה לשכוח כאן מאופניים, כיון שבכל צעד שני שמבצעים על […]
Read More ....השבוע התקלקלה הטלויזיה. ניגשנו לבעל המלון ודיווחנו. כמה דקות אחר כך נחה לה טלויזיה אחרת על הכוננית. מיד אחרי טקס ההנחה, בעודי יורדת במדרגות בדרך לארוחת הבוקר גילגלתי את מקרה הטלויזיה בראשי והבנתי פתאום שלמעשה, כל החיים שלי הם כרגע בליסינג. אין לי כמעט רכוש. מה שאומר שאת כל החפצים ואת כל השירותים אני שוכרת. […]
Read More ....הרבה אנשים שואלים אותנו לגבי השגרה שלנו. איך היא נראית, מה אנחנו עושים כל היום. החלטתי לכתוב ולתאר פשוט יום אחד מהתחלה ועד הסוף. למשל, מה עשינו אתמול. התעוררנו בבוקר כשחזר החשמל. עד אז יש כזה שקט שהשינה נמשכת ללא הפרעות. קצת קשה לצאת מהמיטה החמימה והנעימה, מהחיבוק של הילדים שמסתננים אל השמיכה שלנו ברגליים […]
Read More ....הנחיתה בשדה התעופה של קטמנדו החזירה אותי לאחת הסצינות מהסרט ‘קזבלנקה’. משהו עייף, בצבעי שחור לבן, שרואים שעבר עליו משהו רציני די מזמן והוא עדיין לא התאושש ממנו. גם אנחנו היינו פחות או יותר במצב הזה. מעבר מאירופה בטיסה לניו דלהי, שם העברנו את הלילה על הספסלים המבריקים בשדה התעופה החדש (חוויה בפני עצמה) ומשם […]
Read More ....וינה באה לנו במפתיע. כמו דודה אהובה ומפנקת ממרחקים שדופקת על הדלת ללא אזהרה מוקדמת ומתנחלת לכמה ימים. תסבוכת עם הויזות להודו אילצה אותנו להגיע לעיר מרכזית באופן מיידי על מנת להסדיר את העניין. היינו עשרה ימים לפני הטיסה, לכן החלטנו להתמקם בעיר ממנה יצאה הטיסה. וכך הגענו, ברכבת לילה נעימה, אל חיקה החמים של […]
Read More ....טיול שאינו מוגבל בזמן אינו דומה לטיול שההתחלה והסוף שלו ידועים מראש. אולי יום אחד אנסה לערוך השוואה בניהם, אבל כרגע אני רוצה לכתוב על אחד ההבדלים הכי בולטים והכי יומיומיים. עניין פעוט, שבו אני נתקלת לפחות פעמיים ביום ובכל פעם מחדש מעורר אצלי מחשבות. אין קניות. לא קונים בגדים (רק כשצריך), לא קונים מזכרות, […]
Read More ....את פירנצה צריך לאכול בביסים קטנים. וכמו בכניסה לספינת הפיראטים בלונה פארק, כדאי לכתוב מעליה שלט: ‘לא לחולי לב או לנשים בהריון’. הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מתחנת הרכבת המרשימה ואפופת המעשנים שלה, היה להתיישב. אחר כך חיברתי את הילדים למכשירי קשר, אחזתי בידיהם בחוזקה וזרקתי את עצמי, יחד עם עוד כמה מאות אנשים למעבר החציה. […]
Read More ....המעבר מונציה לפירנצה לא היה קל. סחבנו יותר מדי מזוודות, שהיו יותר מדי כבדות, לאורך דרך שהיו בה יותר מדי מדרכות ומדרגות. ובעיקר, לוח זמנים צפוף שהגביל אותנו למרוץ מזוודות כמעט בלתי אפשרי בין אוטובוס לרכבת לעוד רכבת ועוד אוטובוס.. לוליטה בעלת הבית פגשה אותנו בתחנת הרכבת. חשבתי לעצמי שזה דוקא טוב שהיא פוגשת אותנו […]
Read More ....