Tag

הכנסה מהאינטרנט

Browsing

איפה אני עכשיו: בפיליפינים. כמה זמן כבר: חמישה ימים

**תגידו איך אתם מרגישים עם מגלשות מים?

נחתנו בסינגפור ביום ראשון בערב. זאת הפעם השניה שאנחנו כאן. אני שומרת על זה קצר ומתוק, כי סינגפור היא ממש הרבה מעל לתקציב שלי.

אבל כשזה רק ליומיים וחצי, וכשאני מגיעה מיעד זול וממשיכה משם ליעד זול- זה פשוט כיף. מין הבלחה לעולם המערבי. שהילדים ילמדו גם איך לחיות בעולם שבו מזמינים מונית בנימוס בלחיצת כפתור 🙂 (בניגוד לדרך המקובלת עליהם שהיא באמצעות נפנופי ידיים וצעקות באמצע הרחוב..). 

הפעם גם הצלחתי לעשות את הביקור לזול מאוד. ואני רוצה לספר לכם בדיוק מה עשיתי אבל קודם כל בואו נחגוג יומולדת. 

גלי שלי הפכה החודש בת 10. את התאריך המקורי היא ציינה עם אבא בכיף ובפינוקים לרוב. אבל אני כבר מזמן הבטחתי לה יומולדת בסינגפור אז החלטנו שאת החגיגות איתי נציין כשנגיע לשם.

לפני שנתיים, כשביקרנו כאן בפעם הראשונה, גלי פשוט נשבתה. היא התאהבה במקום הזה, ובאקוואריומים שלו. בתוך יום וחצי הלכנו פעמיים ברצף לאקוואריום שבמדינת הכיף בסינגפור והיא לא הפסיקה לדבר על זה. מאז היא חלמה לחזור.

הפעם, כמתנת יומולדת, חזרנו לאי סנטוסה, שבו מתרכזים פארקי השעשועים העצומים (יוניברסל סטודיוס ועוד הרבה) והעברנו את היום בפארק המים המקסים של המקום. כשגלי ואני יצאנו לשעתיים של שחיה עם דולפינים.

חלום חייה. לפגוש מקרוב דולפין. וזה מה שהיא קיבלה. ליטפנו, חיבקנו, שחינו, רקדנו ונישקנו דולפינים והילדה היתה בעננים. לי, אישית, יש בעיה מוסרית עם עניין החזקת בעלי חיים למטרות בידור, אבל החלטתי (אחרי התייעצות עם הרבה חברות חכמות ממני) שכמו שאני נותנת לילדים לעשות את הבחירה שלהם עם אכילת בשר כן או לא (אני צמחונית, אבל הילדים אוכלים בשר על פי רצונם), כך אני גם צריכה לאפשר לילדה את הבחירה שלה. הנער המתבגר שלי הביע התנגדות (ולא הצטרף לדולפינים) אבל ידע גם לשמוח בשבילה ולא פגע בשמחתה. 

מתחם הדולפינים שנקרא “אי הדולפינים” בתוך פארק המים (adventure cove water park) בסינגפור מבוסס על שיטת ההתנדבות- כלומר הדולפינים שוהים בו על פי רצונם, ולא מחוייבים להשתתף בפעילות, אלא אם הם רוצים. המאמנים קוראים להם להשתתף, ומי שמעוניין- פשוט בא. 

את המשך היום בילינו בפארק המים בכיף אדיר. יש שם למשל מגלשה שהיא כמו רכבת הרים, אבל במתכונת מים. יש בריכת גלים, מגלשות חושך, מגלשות דאון-היל. 

הנה האתר של פארק המים.

את היום השני והאחרון שלנו בסינגפור העברנו כמובן באקוואריום החביב על גלי, היא היתה מאושרת. יש בסינגפור כמה אקוואריומים, אנחנו הלכנו ל- s.e.a. world. (אם תציצו כאן בצד ימין בחלון של אינסטאגראם תוכלו לראות וידאו קצר של הילדה מנשקת מדוזות מרוב אושר..).

מכיוון שגלי היתה מאוד נרגשת להגיע לסינגפור, זה הביא אותה לחיפושי מידע וקריאה מרובה על המקום, על הדברים שיש לעשות שם, העלויות. היא עשתה רשימות וסיכומים ולמדה הרבה על חיי הים ועל סינגפור. אני, כמובן, לא התערבתי ובשקט בשקט בירכתי על הזכות לראות אותה מעשירה את עצמה בעצמה :-). 

עכשיו אני רוצה לכתוב לכם קצת על סידורי הלינה שלנו בסינגפור. מי שעוקב אחרי מכיר היטב את הפוסט הזה. זה בגלל שאני מזכירה לכם אותו מדי פעם, כי יש בו שיטה מצויינת לחסוך הרבה כסף. אז אם עדיין לא יצא לכם להתעמק בו- עכשיו כדאי לכם עוד יותר, כי הרווח על כל הזמנה עלה ל-35$. והחופש הגדול/החגים הם במרחק מתאים בול.

אז זה בדיוק מה שעשיתי. כדי להפוך את השהיה שלי בסינגפור לזולה ותואמת את התקציב שלי, הלכתי ישר ל-airbnb, בדקתי כמה כסף יש לי שם (תכלס זה כסף שלא עשיתי כלום בשבילו, הוא פשוט מצטבר לו שם באופן עצמאי..) וחיפשתי מקום לינה בסינגפור. על הדירה שהזמנתי, בעלות מקורית של 115$ ללילה (ועוד תוספות של ניקיון ומיסים ולא יודעת מה עוד הם דוחפים לשם), ועבור שלושה לילות יצא משהו כמו 400$, אבל אני שילמתי 37$. 

תהליך ההזמנה היה פשוט ביותר, בכלל לא הייתי צריכה אפילו לציין שיש לי כסף בחשבון, הם פשוט חישבו את הכל אוטומטית ונתנו לי את המחיר לתשלום אחרי כל השיקלולים.

הדירה היתה פשוט מדהימה. שלושה חדרי שינה, כולם ממוזגים, שני חדרי אמבטיה בעיצוב יוקרתי (מקלחת גשם!) עם מגבות נקיות וסבונים וכו’, מטבח מאובזר לחלוטין, סלון וספריית ספרים, מרפסות (עם שולחן וכסאות), פינת אוכל, טלויזיה ענקית, ווייפיי, מכונת כביסה לשימושינו, ואפילו בריכת שחיה של המתחם.

12$ ללילה.

את הקניות של האוכל עשינו בסופר שבשכונה והאמת שהייתי מופתעת מהמחירים- אכלנו את רוב הארוחות שלנו בבית, והוצאתי על הכל ביחד משהו כמו 80$ סינגפורי בסך הכל (בערך 60$).

שמחתי על החוויה הזאת כי היא נתנה לנו גם הצצה קטנה לחיי המקומיים בסינגפור, עם המנעולים הדיגיטאליים שלהם, המעליות האוטומטיות שלהם, הברזים החשמליים, הגדרות, השערים והשומרים. נסענו באוטובוסים רגילים, פגשנו ושוחחנו עם תושבי המקום, וגילינו, למשל, שבסינגפור יש תושבים מהרבה מקומות בעולם. וזה היה מאוד נחמד :-). הבנות תרגלו קצת את ההינדי שלהן. ממש קיבוץ גלויות. 

הכי קשה היה להתרגל לזה שהווייפיי נעול תמיד עם ססמא. כי בוייטנאם היה ווייפיי פתוח וחופשי. 

אחרי יומיים וחצי יצאנו בטיסת לואו קוסט לפיליפינים. נחתנו ביום רביעי, הישר אל זרועותיה של הסבתא שלנו כאן, אישה מקסימה שאותה הכרנו בביקור הקודם שלנו בפיליפינים לפני שנתיים. היא באה לאסוף אותנו משדה התעופה. היה מפגש מרגש של חיבוקים ושמחה גדולה.

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש כשנכנסנו לאוטו שלה, על חלונותיו הפתוחים והרוח החמה הנושבת דרכם, הצפצופים, הלחות, הטוקטוקים והבלאגן ברחוב היתה “פווווו, סוף סוף מדינת עולם שלישי. איזה הקלה”. יומיים וחצי בסינגפור לגמרי הספיקו לי. תנו לי בלאגן, לחות, מוסיקה ברחוב. תנו לי להתמקח על המחיר של המונית, תנו לי קפה קר בחצי דולר, תנו לי לקפוץ על טרייסיקל (טוקטוק) מקרטע, לחצות את הכביש איפה שבא לי, לענות “שלום” לכל הזרים ברחוב שמברכים אותי סתם ככה. כן. ככה אני אוהבת.

משהו קטן:

ישראלים מקבלים ויזה לחודש חינם בסינגפור, ישירות בשדה התעופה. ויזה לפיליפינים לישראלים היא ארוכה משאר המדינות. אנחנו מקבלים 59 יום, חינם, ישירות בשדה התעופה. הקפידו שתהיה עליכם הוכחה לכרטיס יציאה מהפיליפינים, כי הם יבקשו אותה. 

כמה שילמתי השבוע:

טוב סיפרתי לכם על הלינה.

טיסה מסינגפור לפיליפינים עלתה לי 120$ לכרטיס (כולל 25 ק”ג מטען לכל נוסע), עם חברת tigerair. היתה חוויה נהדרת, למרות שלא היו מסכים ולא אוכל. הצטיידנו מראש ולא נרשמו תלונות מכיוון הילדים.

שאלה ששאלו אותי השבוע:

לאיזה מקומות אני ממליצה לנסוע עם הילדים בחופש הגדול?

שלושת היעדים המומלצים שלי לחופש הגדול 2016 הם:

פיליפינים– למשפחות שיש זמן, יותר משבועיים. (דברו איתי לפני כן, יש מקומות מומלצים יותר ופחות, על פי העונה, וגם כדי לשריין את הבית על החוף).

צפון הודו– אזור מנאלי ואשישט, ספיטי, לאדאק (פחות טוב לדאראמסאללה כי היא מאוד גשומה בעונה הזאת).

מונגוליה– למשפחות הרפתקניות עם תקציב סביר- ללא ספק ה-יעד המדהים, לחוויה באמת בלתי נשכחת. והנה עוד לינק עם הרבה תמונות.

אתם כמובן, כמו תמיד, מוזמנים לפנות אלי ולהתייעץ. קחו בחשבון ששיחת ייעוץ עולה 100$-150$ (השיחה היא ללא הגבלת זמן, ואני שולחת אחריה מייל עם הרבה טיפים, המלצות, מידע חשוב, דרכים לצמצום ניכר בעלויות ועוד בהתאם ליעדים ולתקציב שלכם. כך שזו ההשקעה היחידה שתצטרכו לעשות למען הטיול שגם תחסוך לכם זמן וגם תחסוך לכם כסף).

מבחינה מקצועית:

הייתי עסוקה בימי הולדת ובמעברים. השתדלתי לענות למיילים, אבל בעיקר עסקתי בקידום האתר שלי באנגלית. אני עובדת מאוד חזק על זה. 

זוכרים שאני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג? אז נכון לעכשיו יש לי אפשרות לקבל 3 לקוחות חדשים. זה אומר שאני עושה להם כמעט את כל העבודה. והם מרוויחים את הכסף. מכירים מישהו שזה יכול לעניין אותו? 

תנו לו את המייל שלי.

איפה אני עכשיו: בוייטנאם, על החוף. כמה זמן כבר: שלושה שבועות.

** תגידו איך אתם מרגישים עם להתפשט מול המעסה?

שבוע שעבר היה אחר לגמרי. כלומר, כבר היו לי שבועות כאלה אבל את כולם אני מכניסה לאותה מגירה. מגירת ה”אחר לגמרי”.

אז בשבוע שעבר הילדים בילו עם אבא שלהם. הוא בא לכאן והם גם חגגו יומולדת לגלי ביחד. בדרך כלל בשבועות האחרים לגמרי האלה, אני משתדלת לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות בשגרה. אפשר לקרא לזה “ניצול זמן איכותי”, או שאפשר לקרא לזה פשוט.. בריחה.

הבריחה שלי היא לרוב בטיולי אקסטרים שמותחים את הגבול שלי, הופכים אותי לגמישה, חזקה, אמיצה קצת יותר. אני עולה על הנהר עם סירונת קטנה ומתעמתת עם הפחדים שלי. האמת שאני מתעמתת איתם כל הזמן, אבל בזמנים האלה זה יותר ברור לי. או לחילופין יוצאת לנופש פינוק, כזה שלא הרשיתי לעצמי (נפשית, רגשית. אני לא מדברת אפילו על כספית) מעולם. ממש לשחרר. וגם זה אתגר.

לא תמיד הולך לי. בפעם האחרונה הייתי ממש ממש חולה. וזה היה ברור לי לגמרי למה.

הפעם רציתי רגוע. עברתי למלון רחוק, עם בריכה כייפית וחוף פרטי. עבדתי, נפגשתי עם לקוחות, כתבתי. נהניתי נורא מזה שאני משלמת 15$ ללילה ומקבלת את איכות החיים המדהימה הזאת. הלכתי למסאז’ מתי שהתחשק לי (5$ לשעה), ושתיתי מלא מלא מיץ קוקוס.

יכולתי להעביר את כל השבוע ככה. 

אבל אז חשבתי לעצמי שמה, אני לא אעשה כלום? יש לי חלום אחד לפחות שממש יושב ומחכה שאגשים. לוותר?

לא. אז יצאתי למסע אופנועים.

ארבעה ימים על אופנוע ישן ומקרטע (בדיוק כמו שאני אוהבת :-)). כזה שמתחזק לך את החוויה והופך אותה להרפתקה. עליתי להרים למקום שנקרא “dalat”. וחדוות הגילוי בערה בי בלהבות של שמחה.

בלי מפה, בלי מדריך. ככה. נטורל. (טוב לא הייתי לבד לגמרי. היו איתי שני חברים. לאחד מהם קוראים “גוגל” אבל בדרך כלל בדיוק כשצריך אותו הוא לא ממש מחובר). בכל צומת עצרנו כדי לשאול את האנשים איך להמשיך. ופגשנו הרבה אנשים וייטנאמים שלא מדברים מילה אחת באנגלית אבל עשו הכל כדי להסביר לנו איך להגיע. וכל מפגש כזה על הדרך חימם לי עוד קצת את הלב. והוכיח לי שוב, שהעולם מלא בחברים ובאהבה. ולא משנה מה אומרים בחדשות.

ולא שלא הסתבכנו בדרך. מלא. מליון דרכים קטנות, מאובקות, שלל כפרים מקסימים, ריחות ושדות וכבישים מתפתלים. הרים, אגמים שהפתיעו פתאום, דיונות חול נהדרות ולבנות. 

דאלאת עצמה היתה ממתק. כלכך נהניתי. כל היום רק תעיתי ברחובות, בסמטאות ובכבישים שסביבה. זו עיר יפהפיה, עם אגם במרכזה (וטיילת נחמדת סביבו), רחובות הרריים, וחממות מלאות בפרחים. מזג האויר היה קריר ונעים (הבדל ניכר ממה שהיה בחוף) ואפילו מצאתי מסעדה צמחונית- אושר גדול.

המחירים- נמוכים. ממש ממש נמוכים.

כמובן שיש בה גם כל מיני אטרקציות תיירותיות, אבל לא טרחתי. אצלי הכי כיף זה פשוט להסתובב במקום, לפגוש את האנשים, לטעום, להריח. הגילוי הוא התשוקה הגדולה ביותר של חיי. 

חזרתי יום לפני שהילדים חזרו אלי. גמורה, עייפה, מאובקת, וסמוקת לחיים. המרחק מהם תמיד מלמד אותי הרבה. הוא מחדש לי עליהם, ומי שהם. ומחדש לי על עצמי, ומי שאני, כשאני לא ‘אמא’. זה כמו להכיר את עצמי קצת, כל פעם מחדש. אבל בעיקר מלמד אותי שאין דבר כזה. לא להיות ‘אמא’.

למחרת הם חזרו. מיד הלכנו למסאז’ :-).

משהו קטן:

בוייטנאם יש מעין תחנות מנוחה בצדי הדרכים, בהן תלויים ערסלים ומוגשת שתיה קרה. למעשה זה היה החלום שלי. לנוח באחת מאלה. ובכן, אכן הגשמתי אותו. כולל התנדנדות מרגיעה בערסל ושתיית שייק-קוקוס קר. 

איפה ישנתי ומחירים:

בוייטנאם על החוף אני ישנה עכשיו במלון שנקרא- Hai gia. חדר עם מזגן, אמבטיה, מרפסת, וויפיי, מקרר, טלויזיה עולה, אחרי התמקחות קלה 15$ ללילה. במלון יש בריכה ממש נחמדה וחוף. בתי מלון מומלצים נוספים במואי נה תמצאו גם כאן.

בדאלאת– ישנתי במלון ממש קרוב (מרחק הליכה) לטיילת ולאגם, וגם למרכז העיר. המלון עצמו ברחוב קטן ושקט. למלון קראו: שילמתי 8$ ללילה לחדר עם כל מה שצריך, נקי ונעים מאוד.

ארוחות – בין 1$ ל-2$ לאדם, למנה סבירה במסעדה מקומית. מסעדות תיירותיות יותר- 3$-5$ לאדם.

שכירת אופנוע- 7$ ליום. טוסטוס (לנסיעה בעיר)- 3$-4$ ליום. 

שאלה ששאלו אותי השבוע: 

מה עושים עם כסף/דרכונים/תכשיטים במהלך טיול במזרח?

אני ממליצה לא להסתובב עם הרבה כסף מזומן או עם הדרכונים ברחוב. מוטב להשאיר אותם בחדר, ולבחור חדר שהוא ברמה בטיחותית נאותה. כשהולכים לכספומט למשוך סכום גדול- תמיד כדאי לעבור בחדר ולהשאיר חלק מהכסף שם. אל תחזיקו ביד טלפונים יקרים (לחבר שלי נתי, למשל, גנבו את הטלפון בסייגון באמצע הרחוב, תוך כדי שהוא דיבר בטלפון!). תכשיטים יקרים- תשאירו בבית בארץ..

ותמיד תמיד תגבו מידע, ססמאות, תמונות.

מבחינה מקצועית

רבים תוהים האם אפשר להרוויח כסף ולטייל. אשתדל לתת כאן סקירה שבועית. בשבוע שעבר לא עבדתי כמעט. למעשה היום פתחתי את המחשב אחרי חמישה ימים. היו לי כמה פגישות (=60$ לפגישה), ורווחים משניים מהאתר (גוגל, תכניות שותפים, פרסומות).

לפני כמה ימים פשפשתי בתיק כלי הרחצה שלי. יש לי שם כל מיני דוגמיות שאני שומרת במיוחד למקלחות של לילה אחד שצריך להעביר במקומות חסרי שם בדרך מכאן לשם. אנחנו בוייטנאם עכשיו, אבל בדרך לכאן עברנו לילה אחד בקטמנדו, עוד לילה בבנגקוק ועוד שניים שלושה לילות בסייגון.

שלפתי דוגמית אחת ונכנסתי למקלחת. איך שפתחתי אותה מצאתי את עצמי שוב במונגוליה, מתרחצת באגם צלול ומבודד, וצופה בהרים ובנוף המרהיב שסביבי.

הזכרון היה חזק כל כך שהוא הקיף אותי לחלוטין ולכמה רגעים ממש נשמתי את מונגוליה.

זה היה נפלא.

הצצתי באריזת הסבון הקטנה שבידי. ואז הבנתי- אכן, זהו הסבון שבו השתמשתי במהלך כל המסע שעשינו במונגוליה. 

מכירים את זה נכון? גבר שחולף על פני ברחוב ומריח קצת כמו אבא שלי ז”ל. ריח הלחם הלבן האחיד שתמיד מחזיר אותי למכולת של ילדותי. השקדים המצופים בצבעי לבן וורוד שמצצתי במשך שעות בביתה של סבתא בירושליים. הזכרון החושי שלנו הוא מהחזקים ומהמרגשים ביותר שפועלים אצלנו בגוף.

אז למה שלא נשתמש בכוחות העל שיש לנו כדי לזכור את כל הרגעים היפים?

נכון, שהתמונות מהחופשה באיטליה, מירח הדבש במלדיביים או מהטיול למדבר יהודה תמיד יכולות להשלף והן יזכירו לנו (וגם פייסבוק יזכיר לנו מפעם לפעם..) את כל החוויות שעברנו שם.

אבל אני רוצה להציע לכם כאן כמה דרכים שלא מצריכות מצלמה, ויאפשרו לכם וגם לילדים (או לבני הזוג) לזכור את החופשה בצורה חזקה ולמשך המון המון זמן. אולי אפילו לנצח. 

כל הרעיון הוא להשתמש ולהיעזר במוצרים חדשים. כאלה שאתם לא משתמשים בהם ביום יום. וכך ליצור ייחוד שיהיה ספציפי לחופשה (או לכל החופשות שלכם- אם אתם רוצים ליצור זכרון אחד כללי לכל החופשות). לבודד את הזכרון החושי שלנו לנקודות זמן ולחוויות מסויימות בלבד. 

1. ריח: 

– את הבגדים שתארזו כבסו באבקת כביסה אחרת. 

– סבונים/שמפו/משחת שיניים- אני אוהבת תמיד לקנות אותם במקומות בהם אני מטיילת. זה חלק מהחוויה מבחינתי, קצת להרגיש את המקום מכיוונים אחרים. אבל זה לא משנה איפה תרכשו אותם– בארץ לפני היציאה, בדיוטי פרי או ביעד אליו אתם נוסעים- רכשו מוצרים בהם אתם לא נוהגים להשתמש בדרך כלל.

– קרם ידיים- אם אתם נוהגים להחזיק בתיק קרם לשליפה מהירה, בין אם הוא לידיים, או לפנים או כללי.

– מקדם הגנה- אם החופשה היא חופשת חוף/בריכה או טיולי שטח. זהו ריח חזק שתמיד יזרוק אותנו למקום בו השתמשנו בו. כנ”ל לגבי חומרים דוחי יתושים.

– בשם- טוב, נו..

2. טעם: 

– ארזו אתכם כמה חטיפים שאתם לא אוכלים בדרך כלל, או רכשו חטיפים ביעד אליו הגעתם. 

– מסטיקים- כנ”ל.

– עם טעם זה קל יחסית, כי האוכל שתאכלו במהלך החופשה/הטיול תמיד יזכיר אותה. זה קצת יותר משמעותי אם יוצאים למשל לקמפינג בארץ- קחו אתכם קפה אחר ממה שאתם נוהגים לשתות, גוונו עם העוגיות או המתוקים ונסו להכין תבשילים אחרים מאלה שאתם בדרך כלל מכינים בבית. כאלה שיהיו מיוחדים לחופשות הקמפינג שלכם. הילדים שלי עד היום זוכרים בתאווה ובשמחה את התבשיל שנהגתי להכין בכל פעם שיצאנו לקמפינג בארץ..

– בחופשות שכוללות טיסות- אתם יכולים לקנות תמיד את אותו שוקולד בדיוטי פרי (לנו יש כזה..עד כדי כך שאפילו בעלי לשעבר מקפיד להמשיך ולהביא אותו לילדים ואפילו מביא אחד בשבילי 🙂 בכל פעם שהוא בא לבקר).

או להכין סנדוויצ’ים או כל ארוחה אחרת שתיאכל בהיכל היוצאים ותהיה סוג של ‘מסורת’.

3. שמיעה: 

בחרו שיר אחד או שניים שילווה אתכם במהלך החופשה. אני תמיד מורידה כמה שירים חדשים קצת לפני נסיעה. הם לא קשורים בהכרח למקום אליו אני נוסעת או לאופי הטיול. וזה כל הכיף. כי אחר כך בכל פעם שאני שומעת אותם במקרה בטלוויזיה או במועדון, או במסעדה אני נזכרת בנסיעה. אם יש ילדים גדולים- המליצו להם לעשות כך. ואם הילדים קטנים- ואתם שוכרים רכב כחלק מהחופשה שלכם- הכינו פלייליסט שכוללת גם כמה שירים חדשים.

4. קריאה/ צפיה:

 אם אתם אוהבים לקרא ודאי שמתם לב שספר שקראתם במהלך חופשה הוא ספר שתמיד יגרום לכם להזכר בה. ואותו כנ”ל פועל עם סרטים. 

בסופו של דבר זה יקרה והחוויה תצרב אצלנו בחושים, ברמה זו או אחרת, בלי לשים לב. לכן החופשות שלנו הן זמן מעולה לקחת את הכוחות האלה ולהשתמש באופן מודע ורציונאלי בקשר החזק שיש בין החושים שלנו לבין הזכרון, כדי לאסוף זכרונות עליהם אנחנו רוצים לשמור לנצח.

5. כתיבה :-):

איכשהו עם עידן הוידאו קצת הזנחנו את המסורת של כתיבת יומני מסע. בעיני זו מסורת בעלת ערך רב, שראוי להעביר לילדינו. בכתיבה יש משהו הרבה יותר עמוק ואפשרות לבטא את עצמך, את הרגשות שלך, את המחשבות ולעבד את החוויות בצורה אחרת.

היום יש גם שלל יומני מסע מיוחדים. למשל, תראו את זה (מגיע עם כל מיני סוגים של דפים, עם מקום לשמור מזכרות ואפילו עם סטיקרים מדליקים):

עוד דרך מדליקה לשמור זכרונות היא לקנות גלויה בכל מקום שאליו אתם מגיעים , לכתוב קצת מה עברתם ואיך המקום נראה, ולשלוח אותה אליכם/לדודים/לסבא וסבתא :-).

“-some things in life are more important than money.

-yeah that’s true, but ..those things cost money..”

~ ‘The good cop’/ep.4

חופשות, טיולים בחו”ל וגם בארץ ואפילו נופשים קצרים עולים לא מעט כסף. זו עובדה ברורה וידועה. היום, כולנו מנסים ללמוד איך להוזיל עלויות ולחסוך כסף בלי שזה יפגע ברמת ובאיכות הטיול. האינטרנט הולך ומתמלא בטיפים וכלים לחסכון. מנועי חיפוש מתקדמים שמסוגלים למצוא טיסת מחט בערימת טיסות שחת, אתרים לחיפוש אלפי בתי מלון בהם כל אחד מציע דיל מטורף כזה או דיל חד פעמי אחר.

אז כולנו יודעים שאפשר לטייל בפחות כסף.

אבל מה אם נדע לא רק איך לבזבז פחות כסף, אלא אפילו איך להרוויח כסף מכל חופשה שלנו?

מה אם נצליח להגיע למצב שבו כל חופשה למעשה תעזור לממן את החופשה שתבוא אחריה? מעין סוג של השקעה?

כך תרוויחו כסף מהחופשות שלכם:

בלוג:

היום כל אחד יכול לפתוח בלוג בעזרת פלטפורמות נוחות וחינמיות (למשל הבלוג של גוגל). כל עוד מדובר בבלוג שלא למטרות קידום מקצועי/אישי הפלטפורמות האלה הן מספקות ביותר. 

אין צורך בידע טכני רחב, ולמעשה ההקמה עצמה היא די פשוטה.

הקדישו כמה שעות לבנייה ולעיצוב של הבלוג (למעשה תגלו שזה די כיף :-)).

כתבו על הטיולים והחופשות שלכם. כתבו מהחוויה האישית שלכם ותנו גם טיפים לכל אלה המחפשים מידע.

מי שרוצה עוד מידע על פתיחת בלוג בקלות מוזמן גם לקרא את המאמר הזה.

^ איך תרוויחו מהבלוג:

– הרשמו לתכניות השותפים באתרים בהם אתם נוהגים להשתמש לצורך הזמנת כרטיסי טיסה/ הזמנת בתי מלון/ השכרת רכב/ ביטוח. 

– בסיום כל חופשה- הכניסו לבלוג את רשימת ההמלצות שלכם – בתי המלון שאהבתם, טיסות זולות שמצאתם ועוד. השתמשו בקוד הפרטי שלכם. בכל פעם שמישהו יזמין דרככם מלון/טיסה/רכב – אתם תרוויחו עמלה קטנה. 

– השתמשו בקוד שקיבלתם על מנת להזמין את בתי המלון וכל שאר הדברים לחופשה הבאה שלכם. כך יצא שלמעשה תשלמו פחות על כל הזמנה שתעשו.

– הרשמו לתכנית הפרסום של גוגל. מדובר בהתקנה פשוטה, וכך גוגל מציב פרסומות רלוונטיות לקהל הקוראים שלכם. בכל פעם שמישהו יקליק על הפרסום- גוגל ישלם לכם. מדובר בסכומים זעומים אבל מה אכפת לכם- זה לא יצריך מכם שום פעולה, והכסף ילך ויצטבר לו בשקט.

יוטיוב:

– פתחו ערוץ יוטיוב

– צלמו סרטוני וידאו מהחופשות שלכם. והעלו אותם לערוץ. היום אפילו לא צריך שום תכנה לעריכת וידאו, כי יוטיוב נותן את כל הכלים לערוך את הוידאו כבר על המקום.

 ^ איך תרוויחו מיוטיוב:

– חברו את הערוץ לחשבון הפרסום שיצרתם בגוגל (אותו חשבון שיצרתם עבור הבלוג)- זה מאוד פשוט, יוטיוב עוזר לכם לעשות את זה.

– מי שיקליק על הפרסום של גוגל- שוב- יכניס לכם כסף לחשבון שילך ויצטבר.

התמונות שלכם:

היום בכל טלפון ברמה גבוהה יש גם מצלמה איכותית. וכולנו הרי לא מפסיקים לצלם במהלך החופשות והטיולים שלנו במילא. 

^ איך תרוויחו כסף מהתמונות שאתם מצלמים:

– בחרו כמה אתרי סטוקים של תמונות. לפני היציאה לחופשה קראו את ההנחיות שלהם להעלאת תמונות- מה הדרישות ומהן התמונות הנמכרות ביותר. השתדלו להתאים חלק מהצילומים שאתם במילא לוקחים- לאותן דרישות ולאותם קריטריונים.

– העלו את התמונות לאתרים האלה. זה תהליך שמצריך קצת למידה ודורש קצת זמן אבל אחרי הפעם הראשונה- כבר תדעו בדיוק מה לעשות. כתבתי על זה קצת גם כאן.

– בכל פעם שמישהו יוריד את התמונה שצילמתם – אתם תקבלו כסף.

הבית שלכם:

מכירים חילופי בתים? אמנם זוהי דרך נהדרת לטייל בזול מאוד אבל אני לא מדברת על זה היום. אני מדברת על רעיון דומה, רק שבמקום להחליף עם מישהו בית, אתם פשוט משכירים את הבית שלכם תמורת תשלום נאה. במהלך הזמן שבו אתם במילא נמצאים בחופשה- הבית שלכם יעבוד למען החופשה הבאה. 

^ איך תרוויחו כסף מהבית שלכם:

הכנסו ל-airbnb והרשמו. העמידו את הבית שלכם להשכרה במועדי החופשה המתוכננים שלכם. המחירים כמובן תלויים בבית עצמו, במיקום, בנוף וכו’ אבל תוכלו לבקש כל סכום שנראה לכם הגיוני החל מ-60$ ללילה (לבית שלם) ועד ל-150$ ויותר. 

על דרך נוספת ממנה תוכלו להרוויח כסף באמצעות אותו אתר (מבלי להשכיר בית) תוכלו לקרא כאן. ואם יש לכם בלוג תוכלו ממש להרוויח לא רע.

אגב, אם יש לכם חדר נוסף בבית- השכרה שלו גם בימים רגילים/סופי שבוע/ חגים וחופשות יכולה להיות הכנסה נחמדה. תוכלו להשכיר אפילו את הדשא שלכם לתרמילאים שמחפשים מקום לשים את האוהל שלהם.

סיפורי החופשה שלכם:

אם אתם כבר במילא כותבים פוסטים לבלוג, תוכלו למנף את זה טיפה ולהרוויח עוד קצת כסף מפרסום סיפורי החופשה שלכם ברחבי האינטרנט. יש לא מעט אתרים שמוכנים לשלם עבור מאמרים העוסקים בחופשות ובטיולים. 

^ איך תרוויחו כסף מהסיפורים שלכם:

אם אתם כותבים באנגלית ברמה גבוהה- כתבו על החופשה שלכם. מכיוון שבמילא כבר קראתם את כל מה שאפשר לקרא על היעד אליו נסעתם- אתם כבר יודעים פחות או יותר מה נכתב. נסו לתת זוית קצת אחרת ולחדש. אם אתם לא כותבים באנגלית- כתבו בעברית והיעזרו באתרים בהם ניתן למצוא מתרגמים בעלות אפסית (fiverr, upwork). אם אתם ממש לא יודעים לכתוב- כתבו בנקודות ושכרו כותב (דרך אותם אתרים) שישזור את הפרטים לכדי מאמר אחד יפה. 

עשו רשימה של אתרי טיולים המחפשים מאמרים ומוכנים לשלם עליהם. למשל האתר הזה, דרכו תוכלו להרוויח בין 25$ ל-180$ עבור כל מאמר.

שתהיה חופשה נעימה :-).

בוקינג דוט קום

לאתר booking.com שהוא אתר מאוד פופולארי בקרב מטיילים ותיירים, יש שתי תכניות מעניינות שאתם יכולים להרוויח כסף בזכותן. התכנית הראשונה היא האפשרות שהם מציעים לכל בעל דירה לפרסם אצלם באתר. יצא לכם לראות את ההזמנה שלהם להעלות את הנכס שלכם לאתר? אז על אותו עקרון של airbnb שכתבתי עליו בסעיף למעלה, אתם יכולים לצאת לחופשה ולהשכיר את הדירה שלכם באותו זמן. האתר מאפשר לכם להחליט בדיוק לאיזה תאריכים אתם רוצים להשכיר ואתם יכולים לשלוט גם על מתי הדף שלכם מפורסם ומתי הוא חבוי. בדקו בסרגל שבראש העמוד ותמצאו את ההצעה שלהם לפרסום דירות ובתים.

תכנית נוספת שיש לבוקינג היא תכנית ההפניות. דרכה תוכלו להרוויח 15$ על כל חבר שהזמין דרככם מלון (והחבר עצמו אפילו מקבל 10% הנחה אם הוא הזמין דרככם). אבל בניגוד לתכניות אחרות, את הכסף הם מעבירים לחשבון האשראי שלכם, ולא כזיכוי על ההזמנה הבאה שתעשו. שזה הרבה יותר שווה והרבה פחות מגביל.

^ איך תרוויחו כסף מבוקינג?

הכנסו לאתר, תוכלו לראות הסרגל בראש העמוד “הפניית חברים”, הקליקו על זה ומשם כבר יסבירו לכם בדיוק מה לעשות. כל מה שצריך הוא להרשם (אם אתם כבר לא רשומים בבוקינג)- למלא מייל וססמא, לאשר את ההרשמה במייל ואתם בפנים. אתם תקבלו הפניה לדף שיציג לכם את הלינק האישי שלכם וגם יתן לכם מיד אפשרויות להזמין חברים דרך פייסבוק, מסנג’ר, וואטסאפ, טוויטר ועוד.

♣ קאשבאק באמצעות Ebates

Ebates הוא אחד האתרים הגדולים ביותר בעולם להנחות, הטבות, קופונים וגם להחזרים כספיים. יש בו היצע אדיר של שירותים ומוצרים, החל מכרטיסי טיסה מוזלים דרך חבילות נופש ובתי מלון ועד הנחות ענק בחנויות וולמארט. הוא עובד עם אמאזון, איביי, אתר המלונות ‘אגודה’, בוקינג, אקספדיה ועוד. הוא מציע דיל כפול- גם הנחות וגם החזר כספי כמעט על כל רכישה.

^ איך תרוויחו כסף מ- Ebates?

איבייטס למעשה מציע שתי דרכים. קודם כל- חלק מכל הרכישות שתבצעו שם יחזור אליכם בחזרה. הכסף יצטבר לכם בחשבון ובכל חודש תקבלו אותו ישירות לחשבון הבנק.

האפשרות השניה היא דרך הפנייה של חברים נוספים. בכל פעם שחבר שלכם נרשם לאתר דרך לינק ההפניה האישי שלכם- אתם מרוויחים 15$-25$ והוא מקבל 10$ מתנה.

איך מתחילים? נרשמים לאתר דרך כאן. מיד אחרי ההרשמה (תצרכו לתת מייל ולהמציא ססמא וזהו) יכניסו אתכם לדף הראשי. הסתכלו בסרגל העליון שם תמצאו הפניה כזאת: Refer & Earn $25. הקליקו עליה ותקבלו מיד 4 דרכים להפנייה נוחה: דרך פייסבוק, דרך טוויטר, דרך המייל או דרך לינק. אתם לא צריכים לעשות כלום, הכל אוטומטי רק בחרו את שמות החברים שלכם והם כבר ידאגו לכל השאר.  

שתפו 

אנחנו עכשיו בוייטנאם. זאת הפעם השלישית שלנו כאן, אבל בעוד שבשתי הפעמים הקודמות נשארנו שלושה חודשים, הפעם אנחנו מוגבלים רק לחודש.

חודש זה כלום!

אני יודעת שעבור רוב האנשים חודש של חופשה בכל מקום שלא יהיה, נחשב להמון זמן. העניין הוא שהחיים שלנו הם שונים לגמרי.

אצל רוב האנשים, כשהם יוצאים לחופשה, הבית, העבודה, השגרה, הכל נשאר כמו שהיה. התפיסה הבסיסית שלהם היא שהם רק לוקחים הפסקה. התפיסה המחשבתית הזאת משפיעה על כל הדרך בה הם מסתכלים על החופשה שלהם. הכל נראה אחרת כשלוקחים ‘רק הפסקה’ לעומת החיים שלנו, שהם לא הפסקה אלא..השגרה עצמה.

זה נכון, אגב, גם לגבי כל המשפחות שיוצאות לשנה שלמה של טיול. גם הדרך בה הן מסתכלות על הטיול הזה, היא שונה ממה שמתרחש אצלנו בחיים.

כשאני פוגשת את אותן משפחות, אלה שיצאו לחופשה קצרה וגם את אלה שיצאו לשנה, אני ממש מצליחה לראות את ההבדל. הן לא באמת מתנתקות ומאפשרות לעצמן לעוף. יש משהו שמחזיק אותן קצת מרוחקות, מבודדות מהחוויה. הם הרבה יותר שקועים בחוויה האישית שלהם, ופחות באינטראקציה עם הסביבה שבה הם מטיילים.

יש הרבה השוואות, בין מה שהם חווים בכל המקומות, לבין החיים הרגילים שלהם בארץ. והחיים האלה תמיד מלווים אותם איפשהו ברקע.

כמובן שזה טבעי לגמרי. גם אני מרגישה את זה עכשיו, כשאני רק לחודש כאן בוייטנאם. אני בכלל קוראת לזה “חופשה” כי אני לא באמת אתחיל להשתקע כאן. אני אשהה כאן, אעשה כיף חיים, ואמשיך הלאה.

עד כמה שזה נחמד לפעמים (אנחנו מאוד נהנים!) זה לא הסגנון הרגיל שלנו. חלק מדרך החיים שלנו קשורה לחוויות עמוקות יותר, שהן מעבר למה שרואים על פני השטח. וכדי לחוות את המקום באמת לעומק- חודש, חודשיים ואפילו שלושה חודשים לא מספיקים. אפילו בפעם העשרים שאני מגיעה לנפאל אני עדיין מרגישה שלא ‘פיצחתי’ אותה לגמרי. שיש לי עוד הרבה מה ללמוד עליה. ובשבילי זה אחד העקרונות הכי חשובים בדרך החיים שלי. מסע בלתי פוסק, למידה יומיומית ותמידית. אני כל היום לומדת. כל היום שומרת את עצמי פתוחה לגילויים. רגישה לכל ניואנס קטן שיכול לתת לי רמז למשהו שעדיין לא ידעתי על המקום. התחושה היא שאני יורדת עוד ועוד מדרגה. לאט לאט בחושך. עם הפנס שלי, מפנה את האור הקטן שלו אל עבר המדרגה שלפני, מפנה אותו אל הקיר שלצדי, ואל הקיר מהצד השני, בוחנת מקרוב את הציורים שעל הקירות..זו תחושה אדירה. לחוות את זה, ועוד יותר- לחוות את הילדים בתוך זה- זהו המסע עבורי. זו התכלית. וזה מרגש אותי כל פעם מחדש.

אנשים שולחים לי שאלות במייל- מה יש לעשות עם הילדים במנאלי/בקטמנדו/בסייגון/בפיליפינים ועוד ועוד..ואני לא ממש יודעת מה לענות להם. אני לא שואלת את עצמי את השאלות האלה בכלל. אף פעם. אני אוהבת להגיע, לקחת את הזמן, ולגלות לבד. מה שיהיה לי לעשות בכל מקום, זה לאו דוקא מה שמשפחות אחרות ירצו לעשות. זה הרי כל כך אישי. הרי כל אחד מקבל את המסע שלו. רשימת האטרקציות התיירותיות ממש לא מעניינת אותי. אני חיה בנפאל כבר חמש שנים כמה חודשים בכל שנה ועדיין לא ביקרתי ב”פגודת השלום”, שנמצאת ממש מעלי בהר שלגדת האגם של פוקרה. 

מה אכפת לי פגודה, כשאני יכולה לשבת עם החברה הטיבטית שלי ולשמוע ממנה סיפורים מרתקים על החיים שלה, על טיבט, על מה שקרה שם, על חופש, על לחיות בדלות ועדיין להיות מאושרת?

ממנה אני יכולה ללמוד. 

כמעט חצי שנה בפיליפינים, ולא הלכתי לאטרקציה תיירותית אחת. אבל הילדים ואני למדנו כל כך הרבה! לחיות בכפר דייגים קטן, לשלב ידיים עם התושבים המקומיים, ולקבל מהם ידע שלא כתוב באף ספר, להתנסות בחוויות קטנות..או לחיות עם משפחה לאדאקית בבית שלה ולראות את החיים שלהם ממש באמת, או ללמוד איך לקלף תפוחי עם כף (נפאלי-סטייל)..זו התכלית. ואת זה אני לא יכולה להספיק בחודש. אני רוצה להתעכב על הפרטים הקטנים, החבויים. לקחת את הזמן, כי זמן זה אחד הדברים הכי גדולים שקניתי לעצמי עם דרך החיים הזאת :-). 

לא השארתי כלום בשום מקום. לא בית, לא עבודה, לא התחייבויות. רק את הלב שלי, אותו אני משאירה בכל מקום שבו אנחנו נמצאים והוא, באופן שלא מסתדר עם שום הגיון, גדל כל הזמן. אני לא ב’הפסקה’. אני בזרימה. בהעמקה. אלה החיים שלי. 

ואני תמיד מגיעה עם התרגשות ושמחה עצומה לכל מקום. בין אם לא הייתי בו מעולם ובין אם כבר ביקרנו בו. 

אנשים שואלים אותי הרבה פעמים “אבל מה יש לך לעשות שם (=בחרו מקום) כל כך הרבה זמן..”? ויש איזו נימה של זלזול לפעמים שמצטרפת לזה. משפחה אחת שאלה אותי אפילו “את בכלל מטיילת?” 

בדרך כלל אני מרגישה שאני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר. כי זה מסובך. אני רק אומרת בסוג של התנצלות “אני פשוט חיה..” 

“Travelers learn not just foreign customs and curious cuisines and unfamiliar beliefs and novel forms of government. They learn, if they are lucky, humility”.~Paul Fussell

הגילויים. אלה החיים של הילדים ושלי. לאט, עם הפנס, מתמודדים עם הגבולות שלנו, עם החוויות האישיות שלנו, עם האתגרים שצצים, השינויים, הצמיחה. מעמיקים כל אחד מאתנו במה שמעניין אותו. פוגשים ומקשיבים. בעיקר מקשיבים. ואני רק מתבוננות בילדים ונותנת להם לבד. מה שהם ילמדו מהחיים האלה יהיה חשוב ובעל משמעות פשוט בגלל שהם למדו מההתנסויות של החיים והמציאות. בלי הצורך להוכיח משהו למישהו. רק לעצמם. בלי ציון בסוף. ככה, בשקט.

נראה שבלוג זו אחת הדרכים הפשוטות יותר לקדם את עצמך באינטרנט. או את העסק שלך. או אפילו רק לכתוב על נושא שמעניין אותך, ועל הדרך להכניס קצת תוספת כספית בכל חודש.

קודם כל, זה יכול להיות ממש כיף. אם מוצאים נישה שגם מעניינת אתכם, והיא גם ייחודית או יכולה לתרום לקהל קוראים מסויים- אפשר לעשות המון דברים יצירתיים עם בלוג. החל ממטפלים שנותנים טיפים וסיפורי מקרה, דרך אנשי מסעות כמוני, וכלה בשכירים שהתחביב שלהם הוא גיזום.

כל נושא, אבל ממש כל נושא יכול להפוך למעניין, ולמשוך אליו קהל אם יודעים:

  1. איך לעשות את זה.
  2. איך לקדם את זה.

הרווחים הם עניין משני, ואמורים להיות משניים בסדר העדיפויות, אבל הם יכולים גם לתת הרבה מוטיבציה ולכן הם חשובים לא פחות, בעיני.

בתור מי שמנהלת אתר כבר למעלה מחמש שנים אני יכולה לומר לכם שיש תקופות לא קלות. תקופות בהן מרגישים כאילו כל העבודה היא לחינם, תקופות בהן אנשים קוראים, שולחים מיילים עם הרבה שאלות ואני עונה עם הרבה מחשבה, ומשקיעה הרבה זמן (שאין לי) ולא מקבלת אפילו תודה.

לכן, אם לפחות נכנסים כמה שקלים, זה נותן תחושה טובה יותר. קצת מאזן את רגעי הייאוש..

רווחים יכולים להגיע מכל מיני כיוונים:

–          קידום של העסק שלך- כלומר הגדלה של מספר הלקוחות, חשיפה לקהל רחב יותר, יצירת קשר יותר קרוב, אישי וקבוע עם הלקוחות.

–          רווחים ממכירת מוצרים נלווים

–          רווחים מפרסום (גוגל/מודעות)

–          רווחים משיתופי פעולה עם בעלי עסקים אחרים (עמלות) ומתכניות שיתופים.

כמובן שככל שתהיה יותר תנועה וירשמו יותר צפיות של עמודים באתר- כך צפויים להיות רווחים גדולים יותר. היום זה מאוד פשוט, כל מה שצריך לדעת הוא כמה עקרונות בסיסיים בקידום אורגאני וקצת קידום בפייסבוק.

אז איך עושים את זה?

הצד הטכני:

היום אפשר למעשה לבנות אתר לבד. כל מה שצריך זה כמה שעות של צפיה בסרטונים ולמידה עצמאית בסיסית.

צריך לקנות דומיין (השם של האתר והכתובת URL שלו), לקנות אחסון (שרת), לקנות או להוריד תבנית גרפית ותבנית ניהול לאתר וללמוד מעט איך לנהל את האתר מבחינה טכנית- איפה לרשום אותו, איך להעלות טקסטים, איך לנהל כותרות וכו’.

האמת זה נראה לי די פשוט. אני לעומת זאת, מעולם לא טרחתי ללמוד את זה (אולי פעם כשאהיה גדולה), אני מעדיפה לעבוד עם מתכנת, לשלם קצת כסף ולקבל את התוצאה שאני רוצה.

אני כן יודעת איך לנהל את האתר שלי, בשגרה. אני מעלה טקסטים בעצמי ועושה את רוב העבודה הבסיסית. וגם את זה לקח לי זמן ללמוד. לכן בניה מאפס או שינויים דרסטיים או כל דבר שהוא לא ‘שגרתי’ אני מבקשת מהמתכנת שלי.

לכם אני כמובן ממליצה כן ללמוד את זה :-).

טקסטים:

יש לי שני דברים עיקריים לומר על הטקסטים:

1. הם חייבים להיות באמת ברמה גבוהה. אין קיצורי דרך ואין פשרות בעניין הזה. יחד עם זאת- אם אתם לא בטוחים, תמיד אפשר להעזר באנשי מקצוע שיערכו או יעברו על הטקסטים שלכם לפני שאתם מפרסמים אותם.

2. ואחרי שאמרתי את זה, הטקסטים הם הבמה שלכם. אתם יכולים להתפרע, להיות הכי יצרתיים, הכי יוצאי דופן, הכי מרתקים, הכי אחרים, הכי רעננים. אפשר לעשות הכל. כמובן, רק שיהיה בטוב טעם :-). גוגל שומר מלמעלה..

קידום:

טוב קידום זו תורה שלמה ומקדם מקצועי, שמכסה לכם את כל החזיתות עולה הרבה כסף. יחד עם זאת, חשוב להתייעץ לפחות עם מקדם, לפני שמתחילים. זה יכול ממש לשנות את כל התמונה. אני ממליצה להשקיע בייעוץ של שעה, עוד לפני שקונים את הדומיין ולפני שעובדים על הטקסטים. זה מאוד חשוב. בנוסף, יש פלטפורמות פשוטות יותר דרכן ניתן לקדם את הבלוג בלי לשלם כסף, או בהשקעה אחת קטנה.

מעבר לזה, אני כן ממליצה להשקיע קצת זמן בלימוד עצמי- דרך יוטיוב או קריאת מאמרים רלוונטיים.

קידום דרך רשתות חברתיות הוא ה-קידום נכון לעכשיו, שעונה על כל הדרישות של בלוגר מתחיל. הוא (אפשרי) גם בחינם, הוא גם קל יחסית ללמידה והוא גם נותן חשיפה עצומה. למשל, אני יודעת היום, שבכל פעם שאני שמה קישור לאתר שלי בפייסבוק אני מינימום משלשת את מספר הכניסות היומיות.

בואו נדבר על כמה השקעה ידרוש כל העניין:

1. מבחינת הזמן– תלוי. אם אתם רוצים ללמוד הכל לבד, וגם לבנות הכל לבד- הייתי נותנת לזה חודש או חודשיים של למידה (בזמנכם הפנוי). אם בא לכם לעבוד עם מתכנת, שגם יבנה לכם את האתר, גם יעשה את כל הרישומים וההרשמות הנדרשות, וגם ילמד אתכם אחר כך את הניהול הבסיסי, כך שלא תצטרכו אותו יותר – אני מניחה שזה לא יקח לכם יותר מכמה שעות.

2. מבחינת השקעה כספית ראשונית

◊ רישום דומיין ואחסון יעלה (תלוי בחברות השונות) 500-1000 ש”ח לשנה. יש גם בפחות, אבל לקחתי את האמצע.

◊ בניית אתר ראשונית- תבנית (טמפלט) של אתר אפשר להוריד בחינם (לא מומלץ), אפשר לקנות כחבילה מוכנה (בדרך כלל עד 100$) ואפשר אפילו לתכנת במיוחד (בטח יעלה בסביבות 200$ אצל מתכנת הודי). הרבה חברות בארץ מציעות גם בניית אתר במחירים שנעים סביב 3000 ש”ח לבנייה ממש ממש בסיסית.

אבל מכיוון שמדובר בכל זאת בבלוג, ולא באיזה אתר נורא מסובך ומתוחכם, אני מציעה להיות ממוקדים על פשטות, ולא להשתגע.

◊ שעת ייעוץ אצל מקדם מקצועי- בטח איזה 50$-100$

◊ קורס קידום בסיסי ברשתות חברתיות- אני חושבת שזה יכול להשתלם, והמחיר בהחלט שווה את ההשקעה- כ-690 ש”ח לקורס אישי, אחד על אחד, המתייחס ספציפית לנתונים שלך, לעסק שלך, לאתר שלך.

כלומר כל ההשקעה הראשונית לא תגיע ליותר מ-3500 ש”ח.

 3מבחינת השקעה של זמן באופן שגרתי– זה תלוי כמה זמן לוקח לכם לכתוב פוסט, וכמה זמן תקדישו לקידום. לא חייבים להעלות פוסט כל יום, או לקדם אקטיבית כל יום, אם כי בהתחלה רצוי להקדיש לכך יותר, ולאט לאט אפשר להקדיש קצת פחות, וגם המיומנות שלכם כבר תביא לכך שהזמן הדרוש לכל דבר – יתקצר.

מתי יתחילו הרווחים?

זה עשוי לקחת זמן. קחו בערך 4-6 חודשים.

אוקי, אז כשקראתם את הכותרת חשבתם שזה רעיון שדוקא יכול להתאים לכם, אבל עכשיו אחרי שקראתם את כל מה שכרוך בזה זה נראה לכם מסובך מדי?

כן. גם לי קצת הסתובב הראש מהרשימה הזאת.

אבל בדיוק בשביל זה יש לכם אותי :-). בואו נעשה את זה ממש פשוט: הנה פוסט שמסביר בדיוק איך אתם יכולים לבד להקים לעצמכם את הבלוג שלכם. 

 

כן, אני יודעת. באי בוק שעדכנתי רק לאחרונה (וגם שידרגתי את המראה שלו-)) הצעתי מסלול טיול של שנה בתקציב של 5500 שקל לחודש.

והעניין הוא שגם כשכתבתי את האי בוק הזה, האופציה של טיול זול יותר היתה קיימת (וגם ציינתי אותה בסופו של האי בוק). אבל יצאתי מנקודת הנחה שרוב האנשים יעדיפו טיול מפנק -על -גבול -התיירותי, על פני טיול שמתעסק בחוויות עומק.

אבל לאחרונה, פונים אלי יותר ויותר אנשים לייעוץ, ומדגישים את הרצון שלהם פשוט לשהות תקופה במקומות מסויימים. וכשאני שולחת להם מסלול שתואם את התקציב שלהם (מסלול שבו אני מנסה לתת להם כמה שיותר) הם מבקשים לאוורר אותו. להוציא כמה יעדים כדי שיוכלו באמת פשוט..לשהות. מסתבר שה’נסטינג’ שאני כל כך אוהבת לחפור לכם עליו- הופך להיות אופציה שהרבה משפחות מתחברות אליה.

אוקי. הבנתי. ואם כך הוא המצב, ואם אני באמת מקשיבה לקהל שלי, אני מזהה שינוי מעניין. אז יאללה. זורמת. ולכן לאחרונה, לא רק שעשיתי עם עצמי בדק בית לגבי כל, או רוב המקומות בהם אני עצמי ביקרתי, לראות עד כמה אפשר יהיה לצמצם את התקציב ובכל זאת לשמור על רמת הנאה גבוהה :-). אלא שגם שאלתי ותיחקרתי כל טייל ותרמילאי שפגשתי. היום אפילו תפסתי טיילת חמודה במכולת (בכפר הקטן בו אנחנו שוהים עכשיו בהודו) ותחקרתי אותה לגבי האי הקטן בו היא גרה במזרח התיכון.

טוב, לא בכל יעד או בכל מדינה זה אפשרי. לפחות על פי מה שאני יודעת. אבל במהלך המסע שלי מצאתי כמה מקומות שבהחלט אפשר לשהות בהם בעלות נמוכה מאוד.

בהודו, למשל, בצפון הנושק להימלאיה, יש כפר קטן שהילדים ואני מאוד מחבבים. שהינו בו לתקופות ארוכות כבר שלוש פעמים ולמעלה מחצי שנה במצטבר. לכפר קוראים “ואשישט”, וכתבתי עליו לא מעט במהלך השנים.

בכפר יש שילוב מענג של אויר הרים, אוכלוסיה מקומית מקסימה, סמטאות צרות ונקיות מכלי רכב, מפלי מיים קרירים וצלולים, מטעי תפוחים ומשמשים, מעיינות חמים בהם אפשר לטבול כל יום כל היום (בחינם) ומסעדות טובות.

אם תגיעו לשם ותחליטו שאתם רוצים לשהות, פשוט לשהות שם תקופה מסויימת, למשל שלושה חודשים, תוכלו  לחיות על תקציב באמת מינימאלי ולהנות מאיכות חיים מדהימה.

תוכלו לשכור דירה נוחה ב-10000 רופי לחודש.

אוכל יעלה לכם, עבור כל המשפחה, בלי להתקמצן (אבל עם לשמור על עקרונות הנסטינג, המביאים עמם מחירים זולים והנחות), כ-1500 רופי ליום. כלומר 45000 רופי לחודש.

הוצאות אחרות כמו תקשורת, תחבורה, קצת פעילויות ופינוקים וכאלה- עוד כ-10000 רופי לחודש.

בסך הכל כ-65000 רופי לחודש. כלומר 1022$ לחודש, כלומר כ-3850 שקל לחודש, פחות או יותר, תלוי בשערי ההמרה באותו זמן.

אבל ואשישט היא הרי לא המקום היחיד בהודו, ובודאי לא המקום היחיד במזרח בו אפשר לחיות בגדול ובזול. אני אוהבת מאוד את ואשישט כי מעבר לתנאי המחיה הטובים, יש בכפר הזה גם אוירה מאוד נעימה. יש יוגה לסוגיה, צעירים שמתרגלים אומנויות לחימה ולהטוטנות על הגגות, מוזיקה ושירה שבוקעת מהחדרים כשעוברים בסמטאות, והרבה שלווה.

במהלך שנות המסע שלנו חיינו במקומות נוספים אחרים שגם בהם היתה אוירה קסומה ואיכות חיים גבוהה. לכל מקום היו את הקסמים שלו ואנחנו העשרנו את עצמנו בכיוונים רבים.

את המקומות האלה לא תמצאו באינטרנט. זה לא שתעשו גוגל ותקבלו רשימה. המקומות האלה הם מקומות שאפשר למצוא רק כשיוצאים באמת לדרך. ורק אחרי שמגיעים ובודקים, ומתעקשים.

אז אם אתם חולמים לצאת קצת, להתאוורר, לפגוש מקומות חדשים ולהעביר תקופה בשקט, ואם אתם נמשכים לסגנון טיול של נסטינג, ושהיית עומק במספר מקומות לאורך תקופה- קודם כל דעו שזה אפשרי :-). לגמרי אפשרי למצוא מספר יעדים מעניינים לשהיה, ממש כמו הכפר הזה, ועדיין לשמור על תקציב מצומצם.

הורידו את האיבוק (בחינם) והתחילו לתכנן את טיול החלומות שלכם .. 🙂 

 

החיים האלה עבורי הם לא סתם טיול. והם לא סתם דרך קלה להתנהל בעולם. כפי שבודאי כבר הבנתם, לסגנון החיים הזה יש משמעות עצומה עבורי. ובעצם כמעט כל צעד שאני עושה, וכמעט כל בחירה שנלקחת, יוצאת מתוך הרבה מחשבה ולא מעט רצון לעשות את המקסימום עבורי, ובעיקר עבור הילדים.

אני משתדלת ככל יכלתי לקחת את הנקודות המרכיבות את השגרה המיוחדת שלנו, ולעשות איתן את המקסימום. לחשוב, לדייק, להיות יצירתית ולנצל את כל מה שדרך החיים הזאת מאפשרת, על מנת להקנות לילדי ערכים, בטחון, והתנסויות.

הפוסט הזה נולד מתוך שאלות ששאלו אותי משפחות שתכננו טיול עם הילדים במזרח, וגם משפחות שנמצאות כבר תוך כדי הטיול. גיליתי שבתשובות הקצרות והמעשיות שאני נותנת לכולם, מסתתר בעצם הרבה יותר מ”איך לארוז לטיול“.

אז להלן ארבעה דברים, שנראים קטנים, אבל בעצם הם לא.

 1.  תיק משלהם

כשיוצאים לדרך ארוכה, המזוודה או המוצ’ילה וכל מה שבתוכם, הופכים להיות חלק מאוד משמעותי בחיים. לכן חשוב להקדיש מעט מחשבה לדרך הנכונה ביותר שבה מחלקים את הציוד בין כולם.

תנו לילדים תיק משלהם, תנו להם להחליט מה הם לוקחים (כמובן עם הכוונה נכונה מצדכם), והקפידו שכל הדברים שלהם יכנסו לתיק המיוחד שלהם. זה כולל גם את הנעליים, תיק כלי רחצה אישי, ואם אפשר גם מגבת. התיק הזה הולך להיות המקום הפרטי והאינטימי שלהם, מקום בו כל הדברים שלהם נמצאים, והם אחראים עליהם.

תנו להם את התחושה שאתם סומכים עליהם שידעו לשמור על הדברים שלהם, שיזכרו לקחת אותם ולארוז את הכל בכל פעם שעוברים למקום חדש, והקפידו שהם יוכלו לשאת את התיק בעצמם. כבדו את הפרטיות שלהם בכל הנוגע לחפצים שבתיק, ותנו להם את התחושה הטובה שכרוכה באחריות על תכולתו. 

2.  עצמאות כספית

המזרח מזמן הזדמנות נהדרת לאפשר לילדים כבר מגיל צעיר להתנהל עם כסף באופן יומיומי. שתפו את הילדים בכל מה שקשור לכסף, ברמה היומיומית. אבל הכל. שידעו כמה עולה החדר בגסטהאוס, שיסתכלו על המחירים בתפריט, שיהיו מודעים לתקציב היומי שאתם שואפים להתנהל לפיו. שיחשבו את שערי ההמרה.

מעבר לזה- דאגו שיהיה להם תמיד כסף משלהם בכיס. שיתנסו בקניה שוטפת, יומיומית, על פי הצורך וגם על פי החשק. לאט לאט הם ילמדו לא לקנות עם הכסף הזה גלידה, אלא לשמור אותו לרגע שבו הם ממש צמאים והם רוצים לקנות פשוט..בקבוק מים. או לשלם על הכביסה שביקשתם מהם לאסוף. או על הנסיעה באוטובוס. אני נותנת לילדי הגדולים (בני 13 ו-16) כבר כמה שנים גישה חופשית לארנק ולכסף והם מנהלים את ענייני הכסף שלהם באחריות מלאה. 

 3. תרומה חברתית

במהלך התקופה בה תשהו בחו”ל, יהיה עליכם להתמודד עם כל מיני דברים שבדרך כלל לא לגמרי לוקחים בחשבון לפני שיוצאים. למשל, ימי הולדת של חברים ובני משפחה ואירועים אחרים שלא תוכלו להשתתף בהם. על מנת לציין בכל זאת את התאריכים החשובים ובכל זאת להרגיש שאתם חולקים את השמחה עם היקרים לכם, למרות המרחק, הקצו סכום כסף (אותו הייתם במילא מוציאים על האירוע אילו הייתם בארץ) וצאו עם הילדים לחלק את הסכום הזה לאוכלוסיות נזקקות. שתפו את הילדים בכל, התייעצו איתם, ותנו להם אם אפשרי להיות מעורבים ככל הניתן. קנו פירות לילדי רחוב, בגדים למשפחות מעוטות יכולת בסביבתכם, או תרמו ספרים וצעצועים לבית יתומים. לא משנה מה, כל פעולה שתעשו כמחווה לאירוע תשמח את בעל השמחה ותעביר לילדים מסר חינוכי רב ערך. עד היום יש בפוקרה אישה טיבטית שמחבקת אותי בכל פעם שהיא פוגשת אותי ברחוב, בזכות הגרביים והגופיות החמות שקניתי לילדיה בתאריך יום ההולדת של חבר קרוב שלי, ובשמו. למעשה, בתי היא זאת ששאלה אותה מה היא צריכה, בחרה יחד איתה את הבגדים החמים ונתנה לה אותם.

 4.  השתתפות מלאה ופעילה

תנו לילדים להיות שותפים מלאים בהחלטות, בהתלבטויות, ובבירורים. תנו להם משימות של חיפוש מידע- החל בשערי ההמרה והמטבע בארץ החדשה אליה אתם מתכננים לנסוע, וכלה במקומות לינה. תנו להם את התחושה שאתם סומכים עליהם. הילדים שלי, בהתאם לגילם, מנהלים את המסע לגמרי ביחד איתי. הם מחפשים כרטיסי טיסה, מבררים את כל המידע הדרוש ליעדים אליהם אנחנו רוצים להגיע (ויזות, מטבע, מחלות, וכו’) והרבה פעמים גם אחראים על הזמנת חדרים במלון ללילות הראשונים שלנו ביעדים חדשים. אם אנחנו מחליטים שהם אחראים על תחום מסויים- אני לא בודקת אחריהם, אלא סומכת עליהם לחלוטין ונותנת להם את מלוא הקרדיט. איך מגיעים ממקום למקום, כמה עולה, איזו חברת נסיעות, כמה זמן לוקח, איפה כדאי לחנות. ועוד הרבה הרבה פרטים קטנים שמצטברים לרשימה די ארוכה, אותה אנחנו מחלקים בנינו.

טיפים ומידע רב נוסף מופיעים באי בוק שלי “המדריך המעשי לטיול ארוך עם ילדים” ספר מומלץ לכל משפחה שמאמינה שטיול עם ילדים יכול להיות בעל ערך ורב משמעות להווה וגם לעתיד שלהם…