Tag

חיסכון

Browsing

איפה אני עכשיו: בפיליפינים. כמה זמן כבר: חמישה ימים

**תגידו איך אתם מרגישים עם מגלשות מים?

נחתנו בסינגפור ביום ראשון בערב. זאת הפעם השניה שאנחנו כאן. אני שומרת על זה קצר ומתוק, כי סינגפור היא ממש הרבה מעל לתקציב שלי.

אבל כשזה רק ליומיים וחצי, וכשאני מגיעה מיעד זול וממשיכה משם ליעד זול- זה פשוט כיף. מין הבלחה לעולם המערבי. שהילדים ילמדו גם איך לחיות בעולם שבו מזמינים מונית בנימוס בלחיצת כפתור 🙂 (בניגוד לדרך המקובלת עליהם שהיא באמצעות נפנופי ידיים וצעקות באמצע הרחוב..). 

הפעם גם הצלחתי לעשות את הביקור לזול מאוד. ואני רוצה לספר לכם בדיוק מה עשיתי אבל קודם כל בואו נחגוג יומולדת. 

גלי שלי הפכה החודש בת 10. את התאריך המקורי היא ציינה עם אבא בכיף ובפינוקים לרוב. אבל אני כבר מזמן הבטחתי לה יומולדת בסינגפור אז החלטנו שאת החגיגות איתי נציין כשנגיע לשם.

לפני שנתיים, כשביקרנו כאן בפעם הראשונה, גלי פשוט נשבתה. היא התאהבה במקום הזה, ובאקוואריומים שלו. בתוך יום וחצי הלכנו פעמיים ברצף לאקוואריום שבמדינת הכיף בסינגפור והיא לא הפסיקה לדבר על זה. מאז היא חלמה לחזור.

הפעם, כמתנת יומולדת, חזרנו לאי סנטוסה, שבו מתרכזים פארקי השעשועים העצומים (יוניברסל סטודיוס ועוד הרבה) והעברנו את היום בפארק המים המקסים של המקום. כשגלי ואני יצאנו לשעתיים של שחיה עם דולפינים.

חלום חייה. לפגוש מקרוב דולפין. וזה מה שהיא קיבלה. ליטפנו, חיבקנו, שחינו, רקדנו ונישקנו דולפינים והילדה היתה בעננים. לי, אישית, יש בעיה מוסרית עם עניין החזקת בעלי חיים למטרות בידור, אבל החלטתי (אחרי התייעצות עם הרבה חברות חכמות ממני) שכמו שאני נותנת לילדים לעשות את הבחירה שלהם עם אכילת בשר כן או לא (אני צמחונית, אבל הילדים אוכלים בשר על פי רצונם), כך אני גם צריכה לאפשר לילדה את הבחירה שלה. הנער המתבגר שלי הביע התנגדות (ולא הצטרף לדולפינים) אבל ידע גם לשמוח בשבילה ולא פגע בשמחתה. 

מתחם הדולפינים שנקרא “אי הדולפינים” בתוך פארק המים (adventure cove water park) בסינגפור מבוסס על שיטת ההתנדבות- כלומר הדולפינים שוהים בו על פי רצונם, ולא מחוייבים להשתתף בפעילות, אלא אם הם רוצים. המאמנים קוראים להם להשתתף, ומי שמעוניין- פשוט בא. 

את המשך היום בילינו בפארק המים בכיף אדיר. יש שם למשל מגלשה שהיא כמו רכבת הרים, אבל במתכונת מים. יש בריכת גלים, מגלשות חושך, מגלשות דאון-היל. 

הנה האתר של פארק המים.

את היום השני והאחרון שלנו בסינגפור העברנו כמובן באקוואריום החביב על גלי, היא היתה מאושרת. יש בסינגפור כמה אקוואריומים, אנחנו הלכנו ל- s.e.a. world. (אם תציצו כאן בצד ימין בחלון של אינסטאגראם תוכלו לראות וידאו קצר של הילדה מנשקת מדוזות מרוב אושר..).

מכיוון שגלי היתה מאוד נרגשת להגיע לסינגפור, זה הביא אותה לחיפושי מידע וקריאה מרובה על המקום, על הדברים שיש לעשות שם, העלויות. היא עשתה רשימות וסיכומים ולמדה הרבה על חיי הים ועל סינגפור. אני, כמובן, לא התערבתי ובשקט בשקט בירכתי על הזכות לראות אותה מעשירה את עצמה בעצמה :-). 

עכשיו אני רוצה לכתוב לכם קצת על סידורי הלינה שלנו בסינגפור. מי שעוקב אחרי מכיר היטב את הפוסט הזה. זה בגלל שאני מזכירה לכם אותו מדי פעם, כי יש בו שיטה מצויינת לחסוך הרבה כסף. אז אם עדיין לא יצא לכם להתעמק בו- עכשיו כדאי לכם עוד יותר, כי הרווח על כל הזמנה עלה ל-35$. והחופש הגדול/החגים הם במרחק מתאים בול.

אז זה בדיוק מה שעשיתי. כדי להפוך את השהיה שלי בסינגפור לזולה ותואמת את התקציב שלי, הלכתי ישר ל-airbnb, בדקתי כמה כסף יש לי שם (תכלס זה כסף שלא עשיתי כלום בשבילו, הוא פשוט מצטבר לו שם באופן עצמאי..) וחיפשתי מקום לינה בסינגפור. על הדירה שהזמנתי, בעלות מקורית של 115$ ללילה (ועוד תוספות של ניקיון ומיסים ולא יודעת מה עוד הם דוחפים לשם), ועבור שלושה לילות יצא משהו כמו 400$, אבל אני שילמתי 37$. 

תהליך ההזמנה היה פשוט ביותר, בכלל לא הייתי צריכה אפילו לציין שיש לי כסף בחשבון, הם פשוט חישבו את הכל אוטומטית ונתנו לי את המחיר לתשלום אחרי כל השיקלולים.

הדירה היתה פשוט מדהימה. שלושה חדרי שינה, כולם ממוזגים, שני חדרי אמבטיה בעיצוב יוקרתי (מקלחת גשם!) עם מגבות נקיות וסבונים וכו’, מטבח מאובזר לחלוטין, סלון וספריית ספרים, מרפסות (עם שולחן וכסאות), פינת אוכל, טלויזיה ענקית, ווייפיי, מכונת כביסה לשימושינו, ואפילו בריכת שחיה של המתחם.

12$ ללילה.

את הקניות של האוכל עשינו בסופר שבשכונה והאמת שהייתי מופתעת מהמחירים- אכלנו את רוב הארוחות שלנו בבית, והוצאתי על הכל ביחד משהו כמו 80$ סינגפורי בסך הכל (בערך 60$).

שמחתי על החוויה הזאת כי היא נתנה לנו גם הצצה קטנה לחיי המקומיים בסינגפור, עם המנעולים הדיגיטאליים שלהם, המעליות האוטומטיות שלהם, הברזים החשמליים, הגדרות, השערים והשומרים. נסענו באוטובוסים רגילים, פגשנו ושוחחנו עם תושבי המקום, וגילינו, למשל, שבסינגפור יש תושבים מהרבה מקומות בעולם. וזה היה מאוד נחמד :-). הבנות תרגלו קצת את ההינדי שלהן. ממש קיבוץ גלויות. 

הכי קשה היה להתרגל לזה שהווייפיי נעול תמיד עם ססמא. כי בוייטנאם היה ווייפיי פתוח וחופשי. 

אחרי יומיים וחצי יצאנו בטיסת לואו קוסט לפיליפינים. נחתנו ביום רביעי, הישר אל זרועותיה של הסבתא שלנו כאן, אישה מקסימה שאותה הכרנו בביקור הקודם שלנו בפיליפינים לפני שנתיים. היא באה לאסוף אותנו משדה התעופה. היה מפגש מרגש של חיבוקים ושמחה גדולה.

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש כשנכנסנו לאוטו שלה, על חלונותיו הפתוחים והרוח החמה הנושבת דרכם, הצפצופים, הלחות, הטוקטוקים והבלאגן ברחוב היתה “פווווו, סוף סוף מדינת עולם שלישי. איזה הקלה”. יומיים וחצי בסינגפור לגמרי הספיקו לי. תנו לי בלאגן, לחות, מוסיקה ברחוב. תנו לי להתמקח על המחיר של המונית, תנו לי קפה קר בחצי דולר, תנו לי לקפוץ על טרייסיקל (טוקטוק) מקרטע, לחצות את הכביש איפה שבא לי, לענות “שלום” לכל הזרים ברחוב שמברכים אותי סתם ככה. כן. ככה אני אוהבת.

משהו קטן:

ישראלים מקבלים ויזה לחודש חינם בסינגפור, ישירות בשדה התעופה. ויזה לפיליפינים לישראלים היא ארוכה משאר המדינות. אנחנו מקבלים 59 יום, חינם, ישירות בשדה התעופה. הקפידו שתהיה עליכם הוכחה לכרטיס יציאה מהפיליפינים, כי הם יבקשו אותה. 

כמה שילמתי השבוע:

טוב סיפרתי לכם על הלינה.

טיסה מסינגפור לפיליפינים עלתה לי 120$ לכרטיס (כולל 25 ק”ג מטען לכל נוסע), עם חברת tigerair. היתה חוויה נהדרת, למרות שלא היו מסכים ולא אוכל. הצטיידנו מראש ולא נרשמו תלונות מכיוון הילדים.

שאלה ששאלו אותי השבוע:

לאיזה מקומות אני ממליצה לנסוע עם הילדים בחופש הגדול?

שלושת היעדים המומלצים שלי לחופש הגדול 2016 הם:

פיליפינים– למשפחות שיש זמן, יותר משבועיים. (דברו איתי לפני כן, יש מקומות מומלצים יותר ופחות, על פי העונה, וגם כדי לשריין את הבית על החוף).

צפון הודו– אזור מנאלי ואשישט, ספיטי, לאדאק (פחות טוב לדאראמסאללה כי היא מאוד גשומה בעונה הזאת).

מונגוליה– למשפחות הרפתקניות עם תקציב סביר- ללא ספק ה-יעד המדהים, לחוויה באמת בלתי נשכחת. והנה עוד לינק עם הרבה תמונות.

אתם כמובן, כמו תמיד, מוזמנים לפנות אלי ולהתייעץ. קחו בחשבון ששיחת ייעוץ עולה 100$-150$ (השיחה היא ללא הגבלת זמן, ואני שולחת אחריה מייל עם הרבה טיפים, המלצות, מידע חשוב, דרכים לצמצום ניכר בעלויות ועוד בהתאם ליעדים ולתקציב שלכם. כך שזו ההשקעה היחידה שתצטרכו לעשות למען הטיול שגם תחסוך לכם זמן וגם תחסוך לכם כסף).

מבחינה מקצועית:

הייתי עסוקה בימי הולדת ובמעברים. השתדלתי לענות למיילים, אבל בעיקר עסקתי בקידום האתר שלי באנגלית. אני עובדת מאוד חזק על זה. 

זוכרים שאני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג? אז נכון לעכשיו יש לי אפשרות לקבל 3 לקוחות חדשים. זה אומר שאני עושה להם כמעט את כל העבודה. והם מרוויחים את הכסף. מכירים מישהו שזה יכול לעניין אותו? 

תנו לו את המייל שלי.

איפה אני: בסינגפור. כמה זמן כבר: יומיים

**תגידו, איך אתם מרגישים עם לטבול את עצמכם באמבטיית בוץ?

חודש בוייטנאם זה ממש טיזר. בכלל, בתור אחת שרגילה לקצב איטי במיוחד, חודש הרגיש לי כמו חופשה קצרצרה. וללא ספק התנהגתי ככה.

בימים האחרונים שלנו בוייטנאם בילינו על החוף במאסאז’ים ורחצות ארוכות בבריכה. בכל רחבי וייטנאם מוכרים מיץ שמורכב מקנה סוכר (טבעי, סחוט במקום) מעורבב עם מיץ לימון והרבה קרח. מגישים אותו בכוס גדולה, עם קש וזה עולה 5000 דונג (אפילו לא רבע דולר), והפעילות הקשה ביותר שעשיתי בימים האלה היתה לנסוע הלוך חזור ברחוב של מואי נה ולקנות את המיץ הזה, כי הילדים לא יכלו להפסיק לשתות אותו. היה ממש כיף ורגוע. רציתי להספיק לקחת אותם לדיונות האדומות, לדיונות הלבנות, ל-ferry spring אבל עד שאני נזכרת..נגמר הזמן.

ביום האחרון שלנו בחוף הבנות ביקשו ללכת לספא מיוחד, אליו אנחנו הולכות בכל פעם שאנחנו מבקרות במואי נה. זה ספא פנסי כזה, עם כל מיני ארומטי-אבנים חמות-פילינג חלב אורז ושומשום וזה.

אבל אנחנו לא עושות את כל אלה.

לא. אנחנו הולכות לעשות אמבטיית בוץ. מדובר בבריכונת קטנטונת ופרטית, אותה ממלאים עבורך בבוץ בריא למהדרין. אחרי שהבריכה מתמלאת, נכנסים אליה ויושבים במשך כ-20 דקות. יש גם משפכים קטנים שבעזרתם את יכולה לשפוך על עצמך בוץ נוזלי לרחצה מיטבית. לא היה לי קל להכנס לשם, אבל יאללה, זורמת.

(אפילו צילמנו וידאו של התענוג, מקווה לערוך אותו ולהראות לכם בקרוב). 

אחרי כמה דקות בתוך הבוץ הזה כבר התרגלנו ושפכנו על עצמנו זרמים של מי בוץ. מה אני אגיד לכם, שרק (shrek) היה גאה בנו :-).

כעבור עשרים דקות הוציאו אותנו, התקלחנו והעבירו אותנו לאמבטייה של מים מינראלים חמים מעורבים בשמנים ארומטיים. איכשהו הבנות נהנו מהאמבטיה הזאת קצת יותר..הן טבלו את הראש, הפנים, והיתה תחושה מאוד מאוד רגועה.

גם שם ישבנו בערך 20 דקות, עד שהמים התקררו. את הביקור סיימנו בבריכה המדהימה של הריזורט הזה, שכולה מים מינראלים. קיבלנו גם שתיה וארוחת צהריים. הבנות לא רצו ללכת ונשארנו שם כמה שעות. דיברנו על זה שאנחנו מרגישות כמו מליונריות.. (17$ זה עלה לי).

למחרת עלינו על האוטובוס בחזרה לסייגון (כ-5 שעות נסיעה). הגסטהאוס הקבוע שלנו היה מלא, מה שאילץ אותי לחפש חלופה הולמת. אני בדרך כלל לא מתבאסת כשקורים דברים כאלה, כי אני תמיד חושבת שאולי בטעות אמצא משהו טוב יותר. ואכן, הגסטהאוס החדש התגלה כמתוק אמיתי, ובמחיר זול יותר :-).

♦♦♦ בדרך כלל כשאני מגיעה למקום מסויים לימים ספורים בלבד, אני מעדיפה להזמין מקומות באינטרנט. כי אני יודעת שאין לי אפשרות להתמקח במילא (אין לי את קלף הזמן), ובאינטרנט יש מציאות עם הנחות גדולות. אני מזמינה דרך פייפאל, וכך מרגישה שלא ממש שילמתי (הכסף שיש לי בפייפאל הוא ברובו כסף שנכנס לי באופן פאסיבי לגמרי, כל חודש, מתכניות שותפים איתן אני עובדת). אני גם מזמינה דרך הקישור האישי שלי, וכך מקבלת את העמלה ומשלמת פחות. כך הזמנתי את החדרים בסייגון כשרק הגענו לוייטנאם, את החדרים לימים הראשונים במואי-נה, ועכשיו את החדרים לימים האחרונים שלנו בסייגון. בשאר הזמן יכולתי להגיע למלון עצמו ולהתמקח ולהוריד את המחיר לרמה שמתאימה לי, וזה מה שעשיתי (שילמתי 15$ -20$ לחדר אחרי התמקחות). השילוב הזה בין תשלום בפייפאל עבור החדרים היקרים, ותשלום במזומן עבור חדרים לתקופה ארוכה יותר מאפשר לי לשמור על תקציב מאוד נמוך. זו אחת הסיבות שבגללן אני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג. אפילו אם יש לכם רק שבועיים בשנה, הכסף שיצטבר לכם, לאט לאט וכל פעם קצת במשך כל השנה יאפשר לכם לטייל בתקציב הרבה יותר נמוך (וכך אולי תוכלו גם לנסוע יותר :-)).♦♦♦

בסייגון עשינו וי על כל מה שאנחנו אוהבים לעשות שם . שופינג, פארק המים, המסעדה עם האיטריות הצבעוניות (פעמיים ביום..). בשבילי היה לחוץ, אני לא מסתדרת עם לחץ זמנים והימים האחרונים במקום מסויים הם תמיד בלאגן מוחי, סוג של סחרחורת מנטאלית (מה עוד יש לעשות? הדפסתי כל מה שצריך? כמה כסף אני צריכה להכין? השמות על הכרטיסים נכונים? יש את מספר הטלפון של המלון שהזמנו ביעד הבא? צריך לזכור לשים בתיק את הטייגר באם למקרה שאחד הילדים יהיה מצונן על הטיסה, להוציא מערכת העזרה הראשונה את האלכוהול שלא יחרימו לי אותו כמו כל פעם, בין לבין כל אלה יש גם שני מתבגרים בבית ועוד אחת קטנה יותר שנהנית לעצבן אותם וכו’ וכו’..). אני אף פעם, אבל אף פעם לא מספיקה להפרד מהמקומות כמו שצריך.

הטיסה לסינגפור היתה סוג של בונוס. בעקרון אנחנו בכלל בדרך לפיליפינים. ובכלל, סינגפור הרי יקרה אש אז מה לי ולזה. א-ב-ל זו לא פעם ראשונה שאני עושה את הקפיצה לסינגפור פשוט כי אני לא ממש משלמת עליה. כבר לפני שנתיים גיליתי שאם אני מכניסה את סינגפור באמצע הדרך בין שני יעדים מסויימים- המחיר שאני משלמת על זה הוא קרוב לאפס. אז כשחשבנו להגיע מוייטנאם לפיליפינים פשוט בדקתי כמה עולה לי טיסה ישירה, ואחר כך בדקתי כמה עולה לי טיסה דרך סינגפור. יצא כמעט אותו דבר :-). לכן אני ממליצה לכם בחום, אם אתם מסתובבים כאן באזור, לבדוק את האפשרות להכניס את סינגפור (גם הונג קונג/טיוואן הולך) בדרך..

לא חייבים לשהות הרבה זמן. יומיים ביעד יקר מספיקים רק כדי לטעום ממנו קצת, לראות עוד מקום חדש, ולהמשיך הלאה עשירים יותר (בחוויות, חוויות :-)).

היתרון של סינגפור הוא שהויזה לא מצריכה שום מאמץ- מקבלים אותה בשדה התעופה והיא בחינם. 

כך יצא שביום ראשון אחה”צ נחתנו בשדה התעופה היחיד שגילינו עד כה שמחלק סוכריות (!!) בדלפקי הויזה לכל מי שנכנס אליו. על סינגפור, ואיך יצא שהזמנתי דירה מקסימה ויוקרתית (שלושה לילות!) ב- 37$ בלבד (גם אתם יכולים, אני ממש לא מיוחדת, והפעם פייפאל בכלל לא היה מעורב :-)), וגם איך זה מרגיש להתנשק עם דולפין – אכתוב לכם כבר בשבוע הבא.

משהו קטן

למי שעדיין לא יודע- Airbnb מחלקים עכשיו 35$ מתנה על כל הזמנה. זה לא יעבוד לכם מכל קישור, אבל אם תכנסו דרך כאן – תקבלו את ההנחה. 

איפה ישנתי השבוע וכמה שילמתי

אוטובוס ממואי-נה (בחוף) לסייגון– 120 אלף דונג למושב. כ-5$. מדובר באוטובוס שינה, למרות שהנסיעה עשויה להיות לגמרי באמצע היום. הוא ממוזג ויש ווייפיי.

גסטהאוס בסייגון– ישנתי הפעם בגסטהאוס הזה. לקחתי שני חדרים, שילמתי על שלוש מיטות עם מרפסת 22$ ועל חדר זוגי 17$ ללילה. 

אם אתם רוצים עוד המלצות למקומות לינה בוייטנאם.

טיסה ממש זולה מוייטנאם לסינגפור הזמנתי דרך החברה המקומית vietjet. היה מעולה. עלה לי 49$ לכרטיס.

שאלה ששאלו אותי השבוע

איך אני ממליצה לארוז לטיול עם ילדים?

בלי להכנס יותר מדי לעניינים של גילאי הילדים, אני ממליצה, לכל טיול מכל סוג ולא משנה כמה זמן- לארוז תיק נפרד לכל אחד. אתם כהורים, יכולים לארוז תיק אחד עבורכם, אבל בעיני, תיק נפרד לכל ילד הוא האופציה הטובה, הנכונה, והמעשירה ביותר. יש לזה כל כך הרבה יתרונות, והשלכות חינוכיות שפשוט חבל לפספס את ההזדמנות לאפשר לילדים את החוויה הזאת. כן כן, להיות אחראי על הדברים האישיים שלי, על התיק, על מה לקחת, מה לשים איפה, ועוד הרבה מאוד החלטות ועצמאות זו לגמרי חוויה בשביל הילדים. פוסט נפרד יוקדש לנושא בקרוב.

מבחינה מקצועית

בשבוע שעבר לא קבעתי פגישות כי לא יכולתי לדעת מראש מתי אוכל להתפנות. מה שכן יכולתי לעשות, בין לבין ובקטנה היה לקדם את האתר שלי (גם בעברית וגם באנגלית), השתדלתי לענות למיילים אבל לא כל כך הצלחתי להשתלט על כולם, ונתתי לרווחים הפאסיביים לעשות את שלהם. השבוע (באופן מפתיע, אין לי מושג אף פעם מהי מדיניות הלו”ז של התשלומים בחלק מהאתרים איתם אני עובדת.. זה כל פעם מפתיע אותי מחדש) נכנס לי לפייפאל סכום חביב של כמה מאות יורו :-).

איפה אני עכשיו: בוייטנאם, על החוף. כמה זמן כבר: שלושה שבועות.

** תגידו איך אתם מרגישים עם להתפשט מול המעסה?

שבוע שעבר היה אחר לגמרי. כלומר, כבר היו לי שבועות כאלה אבל את כולם אני מכניסה לאותה מגירה. מגירת ה”אחר לגמרי”.

אז בשבוע שעבר הילדים בילו עם אבא שלהם. הוא בא לכאן והם גם חגגו יומולדת לגלי ביחד. בדרך כלל בשבועות האחרים לגמרי האלה, אני משתדלת לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות בשגרה. אפשר לקרא לזה “ניצול זמן איכותי”, או שאפשר לקרא לזה פשוט.. בריחה.

הבריחה שלי היא לרוב בטיולי אקסטרים שמותחים את הגבול שלי, הופכים אותי לגמישה, חזקה, אמיצה קצת יותר. אני עולה על הנהר עם סירונת קטנה ומתעמתת עם הפחדים שלי. האמת שאני מתעמתת איתם כל הזמן, אבל בזמנים האלה זה יותר ברור לי. או לחילופין יוצאת לנופש פינוק, כזה שלא הרשיתי לעצמי (נפשית, רגשית. אני לא מדברת אפילו על כספית) מעולם. ממש לשחרר. וגם זה אתגר.

לא תמיד הולך לי. בפעם האחרונה הייתי ממש ממש חולה. וזה היה ברור לי לגמרי למה.

הפעם רציתי רגוע. עברתי למלון רחוק, עם בריכה כייפית וחוף פרטי. עבדתי, נפגשתי עם לקוחות, כתבתי. נהניתי נורא מזה שאני משלמת 15$ ללילה ומקבלת את איכות החיים המדהימה הזאת. הלכתי למסאז’ מתי שהתחשק לי (5$ לשעה), ושתיתי מלא מלא מיץ קוקוס.

יכולתי להעביר את כל השבוע ככה. 

אבל אז חשבתי לעצמי שמה, אני לא אעשה כלום? יש לי חלום אחד לפחות שממש יושב ומחכה שאגשים. לוותר?

לא. אז יצאתי למסע אופנועים.

ארבעה ימים על אופנוע ישן ומקרטע (בדיוק כמו שאני אוהבת :-)). כזה שמתחזק לך את החוויה והופך אותה להרפתקה. עליתי להרים למקום שנקרא “dalat”. וחדוות הגילוי בערה בי בלהבות של שמחה.

בלי מפה, בלי מדריך. ככה. נטורל. (טוב לא הייתי לבד לגמרי. היו איתי שני חברים. לאחד מהם קוראים “גוגל” אבל בדרך כלל בדיוק כשצריך אותו הוא לא ממש מחובר). בכל צומת עצרנו כדי לשאול את האנשים איך להמשיך. ופגשנו הרבה אנשים וייטנאמים שלא מדברים מילה אחת באנגלית אבל עשו הכל כדי להסביר לנו איך להגיע. וכל מפגש כזה על הדרך חימם לי עוד קצת את הלב. והוכיח לי שוב, שהעולם מלא בחברים ובאהבה. ולא משנה מה אומרים בחדשות.

ולא שלא הסתבכנו בדרך. מלא. מליון דרכים קטנות, מאובקות, שלל כפרים מקסימים, ריחות ושדות וכבישים מתפתלים. הרים, אגמים שהפתיעו פתאום, דיונות חול נהדרות ולבנות. 

דאלאת עצמה היתה ממתק. כלכך נהניתי. כל היום רק תעיתי ברחובות, בסמטאות ובכבישים שסביבה. זו עיר יפהפיה, עם אגם במרכזה (וטיילת נחמדת סביבו), רחובות הרריים, וחממות מלאות בפרחים. מזג האויר היה קריר ונעים (הבדל ניכר ממה שהיה בחוף) ואפילו מצאתי מסעדה צמחונית- אושר גדול.

המחירים- נמוכים. ממש ממש נמוכים.

כמובן שיש בה גם כל מיני אטרקציות תיירותיות, אבל לא טרחתי. אצלי הכי כיף זה פשוט להסתובב במקום, לפגוש את האנשים, לטעום, להריח. הגילוי הוא התשוקה הגדולה ביותר של חיי. 

חזרתי יום לפני שהילדים חזרו אלי. גמורה, עייפה, מאובקת, וסמוקת לחיים. המרחק מהם תמיד מלמד אותי הרבה. הוא מחדש לי עליהם, ומי שהם. ומחדש לי על עצמי, ומי שאני, כשאני לא ‘אמא’. זה כמו להכיר את עצמי קצת, כל פעם מחדש. אבל בעיקר מלמד אותי שאין דבר כזה. לא להיות ‘אמא’.

למחרת הם חזרו. מיד הלכנו למסאז’ :-).

משהו קטן:

בוייטנאם יש מעין תחנות מנוחה בצדי הדרכים, בהן תלויים ערסלים ומוגשת שתיה קרה. למעשה זה היה החלום שלי. לנוח באחת מאלה. ובכן, אכן הגשמתי אותו. כולל התנדנדות מרגיעה בערסל ושתיית שייק-קוקוס קר. 

איפה ישנתי ומחירים:

בוייטנאם על החוף אני ישנה עכשיו במלון שנקרא- Hai gia. חדר עם מזגן, אמבטיה, מרפסת, וויפיי, מקרר, טלויזיה עולה, אחרי התמקחות קלה 15$ ללילה. במלון יש בריכה ממש נחמדה וחוף. בתי מלון מומלצים נוספים במואי נה תמצאו גם כאן.

בדאלאת– ישנתי במלון ממש קרוב (מרחק הליכה) לטיילת ולאגם, וגם למרכז העיר. המלון עצמו ברחוב קטן ושקט. למלון קראו: שילמתי 8$ ללילה לחדר עם כל מה שצריך, נקי ונעים מאוד.

ארוחות – בין 1$ ל-2$ לאדם, למנה סבירה במסעדה מקומית. מסעדות תיירותיות יותר- 3$-5$ לאדם.

שכירת אופנוע- 7$ ליום. טוסטוס (לנסיעה בעיר)- 3$-4$ ליום. 

שאלה ששאלו אותי השבוע: 

מה עושים עם כסף/דרכונים/תכשיטים במהלך טיול במזרח?

אני ממליצה לא להסתובב עם הרבה כסף מזומן או עם הדרכונים ברחוב. מוטב להשאיר אותם בחדר, ולבחור חדר שהוא ברמה בטיחותית נאותה. כשהולכים לכספומט למשוך סכום גדול- תמיד כדאי לעבור בחדר ולהשאיר חלק מהכסף שם. אל תחזיקו ביד טלפונים יקרים (לחבר שלי נתי, למשל, גנבו את הטלפון בסייגון באמצע הרחוב, תוך כדי שהוא דיבר בטלפון!). תכשיטים יקרים- תשאירו בבית בארץ..

ותמיד תמיד תגבו מידע, ססמאות, תמונות.

מבחינה מקצועית

רבים תוהים האם אפשר להרוויח כסף ולטייל. אשתדל לתת כאן סקירה שבועית. בשבוע שעבר לא עבדתי כמעט. למעשה היום פתחתי את המחשב אחרי חמישה ימים. היו לי כמה פגישות (=60$ לפגישה), ורווחים משניים מהאתר (גוגל, תכניות שותפים, פרסומות).

לפני כמה ימים פשפשתי בתיק כלי הרחצה שלי. יש לי שם כל מיני דוגמיות שאני שומרת במיוחד למקלחות של לילה אחד שצריך להעביר במקומות חסרי שם בדרך מכאן לשם. אנחנו בוייטנאם עכשיו, אבל בדרך לכאן עברנו לילה אחד בקטמנדו, עוד לילה בבנגקוק ועוד שניים שלושה לילות בסייגון.

שלפתי דוגמית אחת ונכנסתי למקלחת. איך שפתחתי אותה מצאתי את עצמי שוב במונגוליה, מתרחצת באגם צלול ומבודד, וצופה בהרים ובנוף המרהיב שסביבי.

הזכרון היה חזק כל כך שהוא הקיף אותי לחלוטין ולכמה רגעים ממש נשמתי את מונגוליה.

זה היה נפלא.

הצצתי באריזת הסבון הקטנה שבידי. ואז הבנתי- אכן, זהו הסבון שבו השתמשתי במהלך כל המסע שעשינו במונגוליה. 

מכירים את זה נכון? גבר שחולף על פני ברחוב ומריח קצת כמו אבא שלי ז”ל. ריח הלחם הלבן האחיד שתמיד מחזיר אותי למכולת של ילדותי. השקדים המצופים בצבעי לבן וורוד שמצצתי במשך שעות בביתה של סבתא בירושליים. הזכרון החושי שלנו הוא מהחזקים ומהמרגשים ביותר שפועלים אצלנו בגוף.

אז למה שלא נשתמש בכוחות העל שיש לנו כדי לזכור את כל הרגעים היפים?

נכון, שהתמונות מהחופשה באיטליה, מירח הדבש במלדיביים או מהטיול למדבר יהודה תמיד יכולות להשלף והן יזכירו לנו (וגם פייסבוק יזכיר לנו מפעם לפעם..) את כל החוויות שעברנו שם.

אבל אני רוצה להציע לכם כאן כמה דרכים שלא מצריכות מצלמה, ויאפשרו לכם וגם לילדים (או לבני הזוג) לזכור את החופשה בצורה חזקה ולמשך המון המון זמן. אולי אפילו לנצח. 

כל הרעיון הוא להשתמש ולהיעזר במוצרים חדשים. כאלה שאתם לא משתמשים בהם ביום יום. וכך ליצור ייחוד שיהיה ספציפי לחופשה (או לכל החופשות שלכם- אם אתם רוצים ליצור זכרון אחד כללי לכל החופשות). לבודד את הזכרון החושי שלנו לנקודות זמן ולחוויות מסויימות בלבד. 

1. ריח: 

– את הבגדים שתארזו כבסו באבקת כביסה אחרת. 

– סבונים/שמפו/משחת שיניים- אני אוהבת תמיד לקנות אותם במקומות בהם אני מטיילת. זה חלק מהחוויה מבחינתי, קצת להרגיש את המקום מכיוונים אחרים. אבל זה לא משנה איפה תרכשו אותם– בארץ לפני היציאה, בדיוטי פרי או ביעד אליו אתם נוסעים- רכשו מוצרים בהם אתם לא נוהגים להשתמש בדרך כלל.

– קרם ידיים- אם אתם נוהגים להחזיק בתיק קרם לשליפה מהירה, בין אם הוא לידיים, או לפנים או כללי.

– מקדם הגנה- אם החופשה היא חופשת חוף/בריכה או טיולי שטח. זהו ריח חזק שתמיד יזרוק אותנו למקום בו השתמשנו בו. כנ”ל לגבי חומרים דוחי יתושים.

– בשם- טוב, נו..

2. טעם: 

– ארזו אתכם כמה חטיפים שאתם לא אוכלים בדרך כלל, או רכשו חטיפים ביעד אליו הגעתם. 

– מסטיקים- כנ”ל.

– עם טעם זה קל יחסית, כי האוכל שתאכלו במהלך החופשה/הטיול תמיד יזכיר אותה. זה קצת יותר משמעותי אם יוצאים למשל לקמפינג בארץ- קחו אתכם קפה אחר ממה שאתם נוהגים לשתות, גוונו עם העוגיות או המתוקים ונסו להכין תבשילים אחרים מאלה שאתם בדרך כלל מכינים בבית. כאלה שיהיו מיוחדים לחופשות הקמפינג שלכם. הילדים שלי עד היום זוכרים בתאווה ובשמחה את התבשיל שנהגתי להכין בכל פעם שיצאנו לקמפינג בארץ..

– בחופשות שכוללות טיסות- אתם יכולים לקנות תמיד את אותו שוקולד בדיוטי פרי (לנו יש כזה..עד כדי כך שאפילו בעלי לשעבר מקפיד להמשיך ולהביא אותו לילדים ואפילו מביא אחד בשבילי 🙂 בכל פעם שהוא בא לבקר).

או להכין סנדוויצ’ים או כל ארוחה אחרת שתיאכל בהיכל היוצאים ותהיה סוג של ‘מסורת’.

3. שמיעה: 

בחרו שיר אחד או שניים שילווה אתכם במהלך החופשה. אני תמיד מורידה כמה שירים חדשים קצת לפני נסיעה. הם לא קשורים בהכרח למקום אליו אני נוסעת או לאופי הטיול. וזה כל הכיף. כי אחר כך בכל פעם שאני שומעת אותם במקרה בטלוויזיה או במועדון, או במסעדה אני נזכרת בנסיעה. אם יש ילדים גדולים- המליצו להם לעשות כך. ואם הילדים קטנים- ואתם שוכרים רכב כחלק מהחופשה שלכם- הכינו פלייליסט שכוללת גם כמה שירים חדשים.

4. קריאה/ צפיה:

 אם אתם אוהבים לקרא ודאי שמתם לב שספר שקראתם במהלך חופשה הוא ספר שתמיד יגרום לכם להזכר בה. ואותו כנ”ל פועל עם סרטים. 

בסופו של דבר זה יקרה והחוויה תצרב אצלנו בחושים, ברמה זו או אחרת, בלי לשים לב. לכן החופשות שלנו הן זמן מעולה לקחת את הכוחות האלה ולהשתמש באופן מודע ורציונאלי בקשר החזק שיש בין החושים שלנו לבין הזכרון, כדי לאסוף זכרונות עליהם אנחנו רוצים לשמור לנצח.

5. כתיבה :-):

איכשהו עם עידן הוידאו קצת הזנחנו את המסורת של כתיבת יומני מסע. בעיני זו מסורת בעלת ערך רב, שראוי להעביר לילדינו. בכתיבה יש משהו הרבה יותר עמוק ואפשרות לבטא את עצמך, את הרגשות שלך, את המחשבות ולעבד את החוויות בצורה אחרת.

היום יש גם שלל יומני מסע מיוחדים. למשל, תראו את זה (מגיע עם כל מיני סוגים של דפים, עם מקום לשמור מזכרות ואפילו עם סטיקרים מדליקים):

עוד דרך מדליקה לשמור זכרונות היא לקנות גלויה בכל מקום שאליו אתם מגיעים , לכתוב קצת מה עברתם ואיך המקום נראה, ולשלוח אותה אליכם/לדודים/לסבא וסבתא :-).

User comments

מה שהכי חשוב לדעתי בנושא של בתי מלון כשמגיעים עם ילדים לסין זה שהצוות במלון יוכל לעזור בכל דבר שתצטרכו. אם זה הדברים הקטנים כמו סים קארד, איפה לקנות כרטיסים לאוטובוס, ועד איך להגיע לאן שאתם צריכים. בבתי מלון קטנים וביתיים יש סיכוי גם לצוות ממש מקסים שמשחק עם הילדים, מלמד אותם משחקים סיניים נחמדים, ועוזר מאוד בכל דבר. לכן, כשבאתי לכתוב כאן את רשימת בתי המלון, אספתי כמה מכל מיני סוגים, עם דגש על צוות ידידותי, כך שתוכלו לבחור מה שמתאים לכם.

להלן בתי המלון המומלצים בשלוש ערים מרכזיות בסין:

בייג’ינג

Peking international youth hostel – בית הארחה ששייך לרשת אכסניות הנוער המעולה הפרושה בכל סין. מומלץ בחום. צוות ידידותי, חדרים נהדרים, והעלות נמוכה, כ-60$ לחדר פרטי ללילה.

אגודה ו-בוקינג

Beijing Gubei Water Town Hotel– מלון מאובזר, בריכה, חדרים נקיים, ביקורות מעולות וצוות מאוד ידידותי ועוזר. מחירים בינוניים, החל מ-110$ ללילה.

אגודה ו-בוקינג

YardSur Homestay Apartment in Seasons Park– למשפחות שמעדיפות דירות, זו דירה מאובזרת לחלוטין, מתאימה למשפחות, עם מזגן, מרפסת, מטבח עם תנור ומיקרוגל, אמבטיה, טלויזיה ועוד. מחיר נהדר- כ-70$ ללילה.

אגודה ו-בוקינג

Beijing Badaling Great Wall Caos Courtyard Hostel– גסטהאוס נהדר, ליד החומה הגדולה, עם סביבה של נופי טבע ומסעדות מקומיות קטנות בקרבת מקום. חדרים פרטיים, חדר אירוח שבו אפשר להתרועע עם המטיילים האחרים לשחק במשחקי לוח ולשתות תה סיני מסורתי, צוות מאוד ידידותי ועוזר, וביקורות מעולות. מחיר- נמוך מאוד, כ-35$ ללילה.

אגודה ו-בוקינג

צ’נגדו

Felton Gloria Grand Hotel Chengdu– בית מלון מדהים, ברמה מאוד גבוה ובעלות נמוכה יחסית (60$-70$ ללילה). בריכת שחיה נהדרת, מסעדה מומלצת. מדורג מאוד גבוה בקרב כל מי ששהה בו.

אגודה ו-בוקינג

שנגחאי

Shanghai Blue Mountain Bund Youth Hostel– שייך לרשת בתי ההארחה המצויינת בסין. מקום נהדר, צוות ידידותי, מיקום טוב ומחירים זולים מאוד ביחס לשנגחאי.

אגודה ו-בוקינג

The Langham Shanghai Xintiandi– בית מלון מהמומלצים בשנגחאי, מיקום טוב, מחירים טובים, נוח ומצויד בכל האיבזור שצריך. יש גם בריכה, מסעדות ,ספא ועוד.

אגודה ו-בוקינג

***חשוב לדעת שלא כדאי להזמין בסין דירות דרך אתרי השכרת דירות (כמו אייר בי אנד בי) כיוון שזה לא חוקי, וכבר קרו מקרים בהם הגיעה משטרה באמצע הלילה וגרשה את התיירים מהדירה. ***

“Whoever Said That Money Doesn’t Buy Happiness Didn’t Know Where To Shop” ~Blair Waldorf

שופינג הוא חלק בלתי נפרד כמעט מכל טיול בחו”ל, והמזרח לא יוצא מן הכלל בעניין הזה. כבר מוכר וידוע שאחרי טיול של שבועיים בתאילנד עם הילדים, משאירים יומיים שלושה גם לשופינג. כי זה ממש משתלם וכיף נורא ללכת לקניות, לתרגם הכל לשקלים ולראות איך הכל כל כך זול..

אבל תאילנד היא כבר לא היעד היחיד שבו משתלם לצאת לסיבוב קניות מטורף ולחזור ארצה עם מלתחה חדשה ומכולה של רהיטים וכלי בית. למעשה, אם תשאלו אותי, יש כמה מקומות שאותם אני מעדיפה הרבה יותר, מבחינת איכות המוצרים, מבחינת המחיר שלהם ואפילו מבחינת העיצובים. לפני כמה שנים, הייתי בסייגון עם הילדים, ותכננו להגיע משם לבנגקוק. כמובן שויתרתי על הקניות בוייטנאם, מתוך מחשבה שאעשה הכל בבנגקוק. אבל כשהגענו לבנגקוק גיליתי שהמוצרים הם פחות יפים לטעמי, פחות איכותיים, ויותר יקרים. ומאוד הצטערתי.

                                                                                                                                      ♦

Only Two Phrases Can Change A Woman’s Mood….

1) I LOVE YOU

2) 50% OFF

 

להלן שלושה מקומות מומלצים לשופינג במזרח:

סייגון (הו צ’י מין סיטי), וייטנאם– בסייגון אי אפשר שלא לרצות לקנות הכל. כשמסתובבים ברחובות, ונתקלים בחנויות המעצבים הקטנות, או אפילו ברוכלים ברחוב עם כרטיסי הברכה העשויים מגזרות נייר, והכל במחירים כל כך נמוכים, קשה לעמוד בפיתוי. אני מאוד אוהבת להסתובב ברחובות סייגון, ולשאוב השראה. למעשה, סייגון היא בין המקומות היחידים שבהם אני אפילו מחבבת יציאה לקניון. ארבעה מקומות חביבים עלי במיוחד:

-סייגון סקוור- שוק ססגוני עם הרבה מציאות, חלקן אפילו מקוריות (H&M, GAP, ZARA) במחירים מצחיקים של דולרים בודדים. גם איכות החיקויים היא טובה וגם העיצובים הם בטוב טעם. הרבה בגדים ומוצרים לילדים ולתינוקות. אני קניתי לילדות שלי שם לפני כמה שנים בגדי מותגים במחירים מאוד זולים ועד היום הן הולכות איתם (הגדולה העבירה לקטנה וזה). אני תמיד קונה שם כשאנחנו מבקרים בסייגון.

– וינקום (vincom center)- קניון נהדר, עם קומה שלמה לילדים ובה חנויות מטריפות כמו לגו, corolle (חברת בובות יוקרתית ומשגעת), חנות ספרים ענקית, מועדון של משחקים לילדים, מתחם אוכל ועוד. שאר הקומות מוקדשות לנשים, קוסמטיקה, נעליים ועוד.

– דיאמונד פלאזה (Diamond plaza)- עוד קניון, הפעם יוקרתי יותר. הכל נראה מאוד מושקע. אני אוהבת במיוחד את קומת הקוסמטיקה שהיא פשוט מדהימה. עם מוצרים של כל החברות הכי שוות בעולם, ודיילות שנותנות לך דוגמיות ומאפרות אותך (גם את הילדות הן ישמחו לאפר :-)), וכמובן שהכל עם טסטרים. תענוג. המחירים זולים יותר ממקומות אחרים בעולם, אבל יחסית לסייגון הם קצת יקרים. חוץ מזה יש שם חנויות של מעצבים בעלי שם ומותגים בינלאומיים.

– בן טאן מרקט (Ben thanh market)- אחד המקומות המומלצים לביקור בסייגון ע”י כל המדריכים למיניהם. מדובר בשוק של סחורות מכל סוג שאתם רק רוצים, החל בבגדים זולים וכלה במזכרות, מוצרים מקומיים כמו קפה (מליון סוגים וטעמים), תה (כנ”ל), פילטרים לקפה הוייטנאמי, מוצרים לתינוקות. זהו מתחם ענק, סואן וצפוף, עם מספר כניסות ויציאות. וגם אזור של אוכל למי שרוצה. כדאי לגשת לשם בשביל החוויה, אני לפעמים קונה שם את הקפה הוייטנאמי (אני יודעת בדיוק איזה חברה ואיזה סוג של קפה, וגם יודעת מה המחיר של זה בחנויות המכולת המקומיות)- אם אני מצליחה למצוא את זה במחיר נמוך. נהוג ורצוי להתמקח.

וייטנאם עם ילדים
שופינג בסייגון
הפסקת שוקולד בקניות בקניון בוייטנאם

 

מנילה, פיליפינים טוב זה לא חדש. מנילה היא ה-מקום לשופינג, אם יוצא לכם להגיע. מנילה משופעת במתחמי קניות, החל משווקים לסוגיהם וכלה במרכזי קניות מפוארים. שלושת החביבים עלי הם:

– גלורייטה ( glorietta)- מדובר במתחם של כמה וכמה קניונים משולבים ביחד. משהו עצום. יש כאן את כל מה שאתם מחפשים. . בגלורייטה מצאתי את החנויות הכי גדולות ומגוונות שמצאתי עד כה של מותגים כמו גאפ, אולד נייבי ובננה ריפבליק (גם בתאילנד לא מצאתי כאלה). לזארה יש חנות מאוד יפה וגדולה. אם אתם מגיעים לשם- חפשו את המסעדה הוייטנאמית בקומת האוכל. האוכל במסעדה הזאת הוא ממש וייטנאמי כמו בוייטנאם טעים טעים.

– רובינסונס (robinsons)- רשת חנויות כלבו עם חנויות די קבועות וסופרמרקט מופלא עם מוצרים שקשה למצוא במקומות אחרים. אני אוהבת את המחירים שם, וגם אוהבת למשל את החנות למוצרים לבית- שם אפשר למצוא מגוון גדול של תכשירים נגד יתושים (אני אספנית של כאלה..) ועוד כל מיני דברים נחוצים.

– גרינבלט (greenbelt)- קניון נחמד עם מבחר מותגים וחנויות גדולות של קוסמטיקה בהן אפשר למצוא הרבה מציאות שוות. הבנות ואני בילינו אחה”צ שלם משוטטות רק בחנות קוסמטיקה אחת, מתפעלות מכל מה שהיה שם.

– רשת קניוני SM- לאו דוקא ספציפי למנילה, את הקניונים האלה אפשר למצוא, בגדלים שונים, בכל רחבי הפיליפינים. אם אתם בסאבו אז כדאי לכם לקפוץ לשם. וגם אם אתם במנילה כדאי ללכת. חלק מהקניונים האלה נמצאים ברשימת 10 הקניונים הגדולים ביותר בפיליפינים ואף בעולם כולו. מארחים גם כל מיני מפעילים וחוגים (בחינם), ואנחנו השתתפנו פעם בחוג זומבה שהתרחש ברחבת הקניון, לשמחת כל הקונים :-). הם גם מכילים כמה מהחנויות השוות ביותר, עם חברות מוכרות ובינלאומיות. בכל קניון קיימת בנוסף גם חנות ספרים מקומית עם מגוון נחמד של ספרים וחוברות באנגלית, לכל גיל.

*** אגב אחת מההנאות הקטנות שלנו, כשאנחנו הולכים לקניון, כל קניון בפיליפינים הוא ה”בוקה”. משקה של מי קוקוס עם קרח (בבלנדר) וקצת סוכר אם רוצים. לא מוותרים על זה :-).


תראו מה מצאתי: כל מי שאוהב קפה ואוהב לטייל צריך אחד כזה. מכונה פשוטה וניידת להכנת קפה מעולה בכל מקום. גם בקמפינג, גם בגסטהאוס וגם ואפילו במלון. פחות מ-30$. הציצו כאן.


פושקר, הודו– מחפשים בגדי שנטי, שארוואלים, חצאיות צבעוניות, שמלות וטוניקות, תכשיטים, בשמים ושמנים? פושקר היא המקום. פושקר מהווה מרכז לסוחרים סיטונאיים לכל הודו ולכל העולם. לשוק הקטן והציורי מגיעים קניינים בעלי חנויות מאירופה ומשאר חלקי הודו וקונים בגדים בכמויות. ואנחנו זוכים למחירי רצפה :-). המגוון הוא עצום, וגם אפשר כמובן לתפור לכם כל דבר שתרצו בהזמנה. בפעם האחרונה שלנו בפושקר תפרתי לעצמי ולבנותי במיוחד על פי מידותינו מבחר של טייצים וחולצות בסיסיות (וגם קניתי כמובן כמה חצאיות ממש מרהיבות) ושילמתי סכום מגוחך. השוק של פושקר הוא שוק מקסים ואם אתם מגיעים לשם אל תוותרו גם על חנות הפירות והמיצים של סאנו.

עוד המלצות למשל:

בתי מלון מומלצים בוייטנאם

בתי מלון מומלצים בפיליפינים

תמונה: <a href=”https://www.freepik.com/free-photos-vectors/background”>Background photo created by freepik – www.freepik.com</a>

 

נראה שבלוג זו אחת הדרכים הפשוטות יותר לקדם את עצמך באינטרנט. או את העסק שלך. או אפילו רק לכתוב על נושא שמעניין אותך, ועל הדרך להכניס קצת תוספת כספית בכל חודש.

קודם כל, זה יכול להיות ממש כיף. אם מוצאים נישה שגם מעניינת אתכם, והיא גם ייחודית או יכולה לתרום לקהל קוראים מסויים- אפשר לעשות המון דברים יצירתיים עם בלוג. החל ממטפלים שנותנים טיפים וסיפורי מקרה, דרך אנשי מסעות כמוני, וכלה בשכירים שהתחביב שלהם הוא גיזום.

כל נושא, אבל ממש כל נושא יכול להפוך למעניין, ולמשוך אליו קהל אם יודעים:

  1. איך לעשות את זה.
  2. איך לקדם את זה.

הרווחים הם עניין משני, ואמורים להיות משניים בסדר העדיפויות, אבל הם יכולים גם לתת הרבה מוטיבציה ולכן הם חשובים לא פחות, בעיני.

בתור מי שמנהלת אתר כבר למעלה מחמש שנים אני יכולה לומר לכם שיש תקופות לא קלות. תקופות בהן מרגישים כאילו כל העבודה היא לחינם, תקופות בהן אנשים קוראים, שולחים מיילים עם הרבה שאלות ואני עונה עם הרבה מחשבה, ומשקיעה הרבה זמן (שאין לי) ולא מקבלת אפילו תודה.

לכן, אם לפחות נכנסים כמה שקלים, זה נותן תחושה טובה יותר. קצת מאזן את רגעי הייאוש..

רווחים יכולים להגיע מכל מיני כיוונים:

–          קידום של העסק שלך- כלומר הגדלה של מספר הלקוחות, חשיפה לקהל רחב יותר, יצירת קשר יותר קרוב, אישי וקבוע עם הלקוחות.

–          רווחים ממכירת מוצרים נלווים

–          רווחים מפרסום (גוגל/מודעות)

–          רווחים משיתופי פעולה עם בעלי עסקים אחרים (עמלות) ומתכניות שיתופים.

כמובן שככל שתהיה יותר תנועה וירשמו יותר צפיות של עמודים באתר- כך צפויים להיות רווחים גדולים יותר. היום זה מאוד פשוט, כל מה שצריך לדעת הוא כמה עקרונות בסיסיים בקידום אורגאני וקצת קידום בפייסבוק.

אז איך עושים את זה?

הצד הטכני:

היום אפשר למעשה לבנות אתר לבד. כל מה שצריך זה כמה שעות של צפיה בסרטונים ולמידה עצמאית בסיסית.

צריך לקנות דומיין (השם של האתר והכתובת URL שלו), לקנות אחסון (שרת), לקנות או להוריד תבנית גרפית ותבנית ניהול לאתר וללמוד מעט איך לנהל את האתר מבחינה טכנית- איפה לרשום אותו, איך להעלות טקסטים, איך לנהל כותרות וכו’.

האמת זה נראה לי די פשוט. אני לעומת זאת, מעולם לא טרחתי ללמוד את זה (אולי פעם כשאהיה גדולה), אני מעדיפה לעבוד עם מתכנת, לשלם קצת כסף ולקבל את התוצאה שאני רוצה.

אני כן יודעת איך לנהל את האתר שלי, בשגרה. אני מעלה טקסטים בעצמי ועושה את רוב העבודה הבסיסית. וגם את זה לקח לי זמן ללמוד. לכן בניה מאפס או שינויים דרסטיים או כל דבר שהוא לא ‘שגרתי’ אני מבקשת מהמתכנת שלי.

לכם אני כמובן ממליצה כן ללמוד את זה :-).

טקסטים:

יש לי שני דברים עיקריים לומר על הטקסטים:

1. הם חייבים להיות באמת ברמה גבוהה. אין קיצורי דרך ואין פשרות בעניין הזה. יחד עם זאת- אם אתם לא בטוחים, תמיד אפשר להעזר באנשי מקצוע שיערכו או יעברו על הטקסטים שלכם לפני שאתם מפרסמים אותם.

2. ואחרי שאמרתי את זה, הטקסטים הם הבמה שלכם. אתם יכולים להתפרע, להיות הכי יצרתיים, הכי יוצאי דופן, הכי מרתקים, הכי אחרים, הכי רעננים. אפשר לעשות הכל. כמובן, רק שיהיה בטוב טעם :-). גוגל שומר מלמעלה..

קידום:

טוב קידום זו תורה שלמה ומקדם מקצועי, שמכסה לכם את כל החזיתות עולה הרבה כסף. יחד עם זאת, חשוב להתייעץ לפחות עם מקדם, לפני שמתחילים. זה יכול ממש לשנות את כל התמונה. אני ממליצה להשקיע בייעוץ של שעה, עוד לפני שקונים את הדומיין ולפני שעובדים על הטקסטים. זה מאוד חשוב. בנוסף, יש פלטפורמות פשוטות יותר דרכן ניתן לקדם את הבלוג בלי לשלם כסף, או בהשקעה אחת קטנה.

מעבר לזה, אני כן ממליצה להשקיע קצת זמן בלימוד עצמי- דרך יוטיוב או קריאת מאמרים רלוונטיים.

קידום דרך רשתות חברתיות הוא ה-קידום נכון לעכשיו, שעונה על כל הדרישות של בלוגר מתחיל. הוא (אפשרי) גם בחינם, הוא גם קל יחסית ללמידה והוא גם נותן חשיפה עצומה. למשל, אני יודעת היום, שבכל פעם שאני שמה קישור לאתר שלי בפייסבוק אני מינימום משלשת את מספר הכניסות היומיות.

בואו נדבר על כמה השקעה ידרוש כל העניין:

1. מבחינת הזמן– תלוי. אם אתם רוצים ללמוד הכל לבד, וגם לבנות הכל לבד- הייתי נותנת לזה חודש או חודשיים של למידה (בזמנכם הפנוי). אם בא לכם לעבוד עם מתכנת, שגם יבנה לכם את האתר, גם יעשה את כל הרישומים וההרשמות הנדרשות, וגם ילמד אתכם אחר כך את הניהול הבסיסי, כך שלא תצטרכו אותו יותר – אני מניחה שזה לא יקח לכם יותר מכמה שעות.

2. מבחינת השקעה כספית ראשונית

◊ רישום דומיין ואחסון יעלה (תלוי בחברות השונות) 500-1000 ש”ח לשנה. יש גם בפחות, אבל לקחתי את האמצע.

◊ בניית אתר ראשונית- תבנית (טמפלט) של אתר אפשר להוריד בחינם (לא מומלץ), אפשר לקנות כחבילה מוכנה (בדרך כלל עד 100$) ואפשר אפילו לתכנת במיוחד (בטח יעלה בסביבות 200$ אצל מתכנת הודי). הרבה חברות בארץ מציעות גם בניית אתר במחירים שנעים סביב 3000 ש”ח לבנייה ממש ממש בסיסית.

אבל מכיוון שמדובר בכל זאת בבלוג, ולא באיזה אתר נורא מסובך ומתוחכם, אני מציעה להיות ממוקדים על פשטות, ולא להשתגע.

◊ שעת ייעוץ אצל מקדם מקצועי- בטח איזה 50$-100$

◊ קורס קידום בסיסי ברשתות חברתיות- אני חושבת שזה יכול להשתלם, והמחיר בהחלט שווה את ההשקעה- כ-690 ש”ח לקורס אישי, אחד על אחד, המתייחס ספציפית לנתונים שלך, לעסק שלך, לאתר שלך.

כלומר כל ההשקעה הראשונית לא תגיע ליותר מ-3500 ש”ח.

 3מבחינת השקעה של זמן באופן שגרתי– זה תלוי כמה זמן לוקח לכם לכתוב פוסט, וכמה זמן תקדישו לקידום. לא חייבים להעלות פוסט כל יום, או לקדם אקטיבית כל יום, אם כי בהתחלה רצוי להקדיש לכך יותר, ולאט לאט אפשר להקדיש קצת פחות, וגם המיומנות שלכם כבר תביא לכך שהזמן הדרוש לכל דבר – יתקצר.

מתי יתחילו הרווחים?

זה עשוי לקחת זמן. קחו בערך 4-6 חודשים.

אוקי, אז כשקראתם את הכותרת חשבתם שזה רעיון שדוקא יכול להתאים לכם, אבל עכשיו אחרי שקראתם את כל מה שכרוך בזה זה נראה לכם מסובך מדי?

כן. גם לי קצת הסתובב הראש מהרשימה הזאת.

אבל בדיוק בשביל זה יש לכם אותי :-). בואו נעשה את זה ממש פשוט: הנה פוסט שמסביר בדיוק איך אתם יכולים לבד להקים לעצמכם את הבלוג שלכם. 

 

User comments

בלי לשים לב, כמשפחה מטיילת יוצא ששותים הרבה מאוד לאורך היום. כשמטיילים עם ילדים במזרח או בכלל במקומות פחות מערביים, המודעות לבטיחות מי השתיה היא גבוהה (המים למעשה הם הגורם הראשון למחלות מעיים), וכך גם ההוצאה היומית על זה.

תוסיפו לכך גם את המים לשטיפת ירקות ופירות ולצחצוח שיניים והנה הוצאה כמעט שקופה אך משמעותית.

וכמובן שבקבוקי הפלסטיק לא עושים לכדור הארץ הרבה טוב, וכך נוסף לעניין החסכון הכספי גם ערך חינוכי, מוסרי ואקולוגי חשוב.

נכון שאפשר לרכוש טיפות יוד או כדוריות כלור. ואמנם בטיול קצר אני מניחה שאפשר להשתמש בהם, אבל לאורך זמן אני לא ממליצה להשתמש בהם, במיוחד כשמעורבים גם ילדים בעניין. בכל מקרה לא הייתי נותנת לא לעצמי ולא לילדי לשתות אך ורק מי יוד או מי כלור.

להלן שש דרכים לחסוך בעלויות מי השתיה בקלות במהלך טיול עם ילדים בחו”ל:

1. במקומות רבים (בהודו, נפאל, פיליפינים) אפשר למצוא היום בחנויות ובמסעדות מתקנים למילוי מיים. הם עולים חצי ממחיר בקבוק סגור.

2. ניתן לרכוש בקבוקי ענק שמספיקים לפחות ליום או יומיים. אפילו ג’ריקנים של 20 ליטר קיימים היום, והם מגיעים יחד עם ברז אותם ניתן להחליף בכל פעם שהם נגמרים. הם עולים כשליש ממחיר בקבוק חדש.

3. לצחצוח שיניים ושטיפת ירקות ופירות- בכל לילה מלאו שני בקבוקים במי ברז. הוסיפו להם טבליות חיטוי (עולות ממש גרושים). כך בבוקר תוכלו להנות ממים נקיים ולהשתמש בהם לכל צורך שהוא לאורך כל היום.

4. פילטר: השיטה של פילטור מים היא נהדרת. אבל מהנסיון שלי, היא לא עובדת כשמדובר במשפחה שלמה. זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתחיל לפלטר בכל יום את כמות מי השתיה הנחוצה לארבע או חמש נפשות (או יותר), וזה גם גובה זמן רב. אם בכל זאת אתם רוצים להשתמש בשיטה הזאת, אני ממליצה לקנות פילטרים ובקבוקי פלסטיק אישיים כמספר הנפשות ( היום יש גם בקבוקים בתוכם נמצא פילטר כחלק מהעסקה) וכך שכל אחד יהיה אחראי (במידת האפשר) על מילוי הבקבוק הפרטי שלו.

5. גרים בגסטהאוס או מסעדה? או אולי שכרתם דירה עם מטבח? בקשו מבעל המסעדה להרתיח סיר של מים. או עשו זאת בעצמכם בכל לילה. תנו למים להצטנן כל הלילה ובבוקר מלאו בקבוקים. הרתחה היא הדרך המוצלחת ביותר לחיטוי מים ללא כל כימיקאלים.

6. טוב את זה כולם יודעים ובכל זאת: אל תקנו אף פעם מים מינראליים במסעדה. תמיד כדאי להביא אתכם מים שנרכשו במחיר שפוי בחנות המכולת שליד המסעדה (או חוטאו או הורתחו או וואטאבר). אלא אם אתם נמצאים באחד מהמקומות בהם א) היין עולה פחות מהמים ב) מחלקים תה מקומי כחלק מהארוחה.

טיפ: הוסיפו למי השתיה שלכם ושל הילדים מעט לימון סחוט או נענע טריה או ג’ינג’ר/ ענף ליקריש או הכל ביחד. הם גם מוסיפים קצת טעם וגם (ובעיקר) מוסיפים הרבה בריאות J.

וטיפ אחרון: בקבוק חם. כשיוצאים לטרק או נמצאים בדרכים במקומות קרים מאוד, בהם איכות החימום היא נמוכה או לא קיימת כלל, קחו איתכם בקבוק חם. בקשו להרתיח מים ולמלא אותו בלילה ותוכלו להתחמם או לתת לילדים להתחמם איתו כל הלילה. ובבוקר, תוכלו להשתמש באותם מים (שהורתחו ולכן הם ראויים לשתיה) בעודם חמימים עדיין, לצורך צחצוח שיניים ורחצת פנים. בקפור של בוקר מוקדם, באמצע טרק, תאמינו לי- מים חמימים הם פינוק אמיתי..

טלי כנפי היא אולי הצעד הראשון שאפשר לעשות כדי להביא את החשק שבבטן, זה שבועט לו שם כל כמה זמן, קצת לחופשי. ואולי גם אתכם. טלי עובדת עם אנשים על הגשמה. של משאלות, חלומות, של רצונות ואושר, היא מטפלת אינטגרטיבית עם נסיון עצום.

הלכתי לשאול אותה קצת. מה זה אומר בעצם. ואם בכלל כדאי.

1. לאנשים רבים יש חלומות, מה הן הסיבות העיקריות שמונעות מהם בסופו של דבר להגשים אותם?

 לשאלתך פנים רבות וכך גם תשובות רבות, אי לכך אתייחס לשאלה זו, כפי שאני נוהגת להתייחס למקור רוב הבעיות של האנשים שפונים אליי לטיפול.

דפוסים –בעיני הםמקור הסיבות שמונעים מאתנו מלהגשים את חלומותינו. משמעות הדבר היאשהמציאות בה אנו חיים וגדלים, מרגע הולדתנו, היא זו שתכתיב את עתידנו לבואולא הבחירות ההכרתיות שלנו.

את בוודאי שואלת את עצמך למה אני מתכוונת?

בלידתנו ובילדותנו, אנחנו כספוג שקולט באמצעות החושים, הגוף, הרגשות והשכל שלנו.

היכולת שלנו להעניק לזולת תלויה במשאבים להם זכינו במהלך חיינו. ככל שהסביבה בה גדלנו הטיבה עמנו ואפשרה לנו להכיר בפוטנציאל הגלום בתוכנו, והעניקה לנו: תמיכה, הקשבה, אהבה ותנאים שונים שמזינים, אילו הם התנאים הדרושים להגשמת חלומותינו.

לעומת זאת, לו הסביבה הייתה דלת משאבים רגשיים, תודעתיים, אם התפקוד ההורי היה לקוי,ומה שספגנו היה: שיפוט, ביקורת, דרישות ללא היכר, או הורות מגוננת ייתר על המידה או הורות מזניחה מדיי – אלו יהיו הכלים והמשאבים איתם נצא לדרך, ללא קשר לכוחות וליכולות הטמונים בתוכנו.

אי לכך, המגבלה שתמנע מאתנו מלהגשים את חלומותינו האמתיים בחיים מבחינתי, אלו יהיו: עברנו, הדפוסים איתם גדלנו ואיכות האושר שהוענק לנו.

כל זה ינהל את בחירותנו בחיים, כאשר אני משתמשת במילה – בחירה אמיתית, הכוונה שלי לבחירה לא מדומה, דבר שאנו נוהגים לעשות לרוב  כחלק ממנגנוני הגנה שבנינו לאורך החיים.

2. מה הם הפחדים העיקריים שחוסמים אותנו מלהגשים את עצמנו?

פחדים רבים מונעים מאתנו מלהגשים את עצמנו, ביניהם:

פחד מכישלון – עשוי למנוע מאנשים מלנסות דברים בחייהם.

פחד מהצלחה – עשוי לעצור אדם מלהתקדם בחייו, מחשש שלא יוכל להכיל את גודל ההצלחה.

חוסר אמונה ביכולות של עצמך, והערכה עצמית נמוכה, ימנעו מהאדם מלהתקדם, להתנסות, לקחת סיכונים שונים בחייו.

טראומות שונות, מחלות, אובדנים, מגבלות גופניות, רגשיות ושכליות עשויים למנוע מאנשים “לקפוץ למים” ולאפשר לעצמם הזדמנות נוספת.

דיכאון, חרדות אף הם מונעים מאתנו לעיתים להגשים את יכולותינו.

זה מחזיר אותי לתשובתי הראשונה –שככל שהמשאבים בתוכנו גדולים ובריאים נוכל להגשים את עצמנו ואת חלומותינו.

3. את טוענת שהמשאבים הפנימיים שלנו, ולא המשאבים החיצוניים (כסף, קריירה וכד’) הם אלה שרלוונטיים לנו יותר להגשמת החלומות שלנו?

אכן שאלה מורכבת, משום שלכל אדם יש חלומות ושאיפות שונות משל עצמו בחייו, אי לכך, אתייחס בתשובתי אך ורק לאנשים שחשוב להם להגשים את עצמם, את הפוטנציאל שלהם וחלומותיהם האמתיים.

אנחנו יודעים שכסף מעניק שקט, ביטחון, עצמאות – אך לא מקנה אהבה עצמית, ערך עצמי, הכרות עצמית, גילוי של “האני האמתי” וכד’.

הוא כן מקנה טיולים, תכשיטים, דברי יוקרה למיניהם, מעמד ועוד. והשאלה הנשאלת היא: האם אני מאושר? האם אני מסופק? לשם ייחלתי בחיי? האם חסר לי/ בי משהו?

ככל שהאדם שואל את עצמו שאלות, הדבר יוביל אותו לשינוי, לרצון להתגלות, להיפרד מהמסכות של חייו, ממנגנוני ההגנה השקריים שהגנו עליו מפני האמת שבשחייו.

ובכן לשאלתך- ככל שהמשאבים הפנימיים שלנו גדולים בתוכנו – הסיפוק, האהבה, הכרת התודה, ההקשבה, הצניעות, רוחב הלב, יהיו חלק מחיינו ויאפשרו לנו להגשים את חלומותינו האמיתיים.

4. מה הצעד הראשון שאת ממליצה לנו לעשות כדי להתחיל להגשים את חלומותינו?

הצעד הראשון שיוביל אותנו להחלמה/ גדילה/ הגשמה, הינו הצעד שבגללו נפנה לקבלת עזרה מקצועית וטיפולית.

לרוב חוסר סיפוק בחיינו או חוויה טראומטית שעברנו, פרידות/ אובדנים שונים, קשיים במצב הרוח שלנו – כל אילו וסיבות נוספות ידליקו בתוכנו נורת אזהרה, שהגיע הזמן לטפל בעצמנו מבפנים ולצאת למסע חיינו האמיתי, בו נלמד לכבד, להכיר, לאהוב ולסלוח לעצמנו ונהפוך לנאמנים באמת.

בחירה איכותית במטפל שילווה את מסע הריפוי שלנו הוא חשוב מאוד, מכיוון שהריפוי של המטופל, טמון בקשר הטיפולי.

זה ידרוש מאתנו אומץ. לקיחת אחריות על חיינו, לבחור בחיים כפי שהם כרגע בתקווה לשנות אותם בעתיד והעיקר הוא לבחור בעצמנו לראשונה ולהשקיע בהחלמתנו, בריפוי כל החסכים שמנהלים את בחירותנו המדומות, ולהתחיל לחיות את חיינו ובחירותינו האמתיים.

5. האם בכלל כדאי להתעסק בעצמנו ולנסות להגשים את חלומותינו? ומה המחיר שנשלם על כך?

בכל אחד מאתנו קיים פוטנציאל לא מוגשם, וכל אחד מאתנו  מתלבט בחייו בשלב זה או אחר, האם לוותר על מה שהוא מוכר ובטוח, לטובת מה שהוא חש ומרגיש בתוכו, שאינו מוכר ואינו בטוח, האםלהקשיב לקולות הלב שמבקש מאתנו לצאת לדרך חדשה ולגלות מי אני? מה טוב עבורי? מיעושה לי טוב? וכך להגשים את עצמי ואת חלומותיי.

יחד עם זאת, שאלת את האדם הלא נכון, אם להשקיע את חיינו בלהגשים את עצמנו או לוותר על עצמנו.

אני כבר למעלה מ 25 שנים עוברת מסע פרטי של ריפי וגילוי עצמי, זה “האני מאמין שלי” ולשם אני מובילה את מטופליי.

ומה לגבי המחיר?

לכל דבר יש מחיר בחיים בדיוק כפי שיש רווח והפסד בכל דבר בחיים, גם כאן.

אי לכך, בחירה במוכר ובבטוח זו אכן בחירה, אך לא תמיד תוביל אותנו להגשמה עצמית, יתכן שתגשיםרק חלק מחלומותינובאופן זה, ויתכן שאין באפשרותנו ובכוחותינו לעשות  אחרת.

בחירה בחיים והגשמת חלומותינו והגשמת עצמנו – משמעות הדבר:  לגלות דברים שהדחקנו והגנו על עצמנו מפניהם, כי הם כואבים ופחות נעימים עבורנו, אך גם משחררים אותנו לבחירות אמתיות ולהגשמת חלומותינו והגשמת הפוטנציאל שקיים בתוכנו.

זה עשוי להוביל לשקט פנימי, לאהבה עצמית, קבלה, נחת, כבוד לעצמך, לבחירות טובות יותר בחיים ומעל לכל לבחור בחיים באמת דבר שאינו מובן מאליו.

אז מי מצטרף למסע? 🙂

טלי כנפי מטפלת אינטגרטיבית ומגשרת , מטפלת אישית וזוגית, מנחה וממציאת שיטת הבית הפנימי”, שיטה שמובילה להגשמה מלאה.  משלבת בעבודתה: פסיכותרפיה, אומנויות, טיפול גוף-נפש-רוח והיליניג ובעלת נסיון של 20 שנים. בקרו באתר שלה.

מאמר אורח שכתבה יסמין מיסק- דמאיו שיצאה עם בעלה ושלושת הילדים, הגיעה להודו, ומצאה שם הרבה קסם.
יסמין כותבת על המסע שלה בבלוג: demayofamily.com

אם אתם מחפשים יעד מיוחד בטיול.שמשלב גם אווירה של הודו, גם אווירה של חו”ל וגם משמעות דרך התנדבות, אורויל היא המקום.
אורוויל נמצאת בדרום הודו, סמוך לעיר פונדיצ’רי. במדינת טאמיל נאדו. מדובר בקהילה בין לאומית, פרי חזונה של “האם” – the mother. היא ראתה בעיני רוחה מקום שבו יוכלו לחיות יחד אנשים מכל קצוות תבל. יחד, בקהילה תומכת, אקולוגית, שהמוקד בחיי האנשים הוא ההתבוננות הפנימית, המדיטציה והאנושיות.מקום שכל אחד נותן לפי יכולתו, ומקבל לפי צרכיו..(כמו הרעיון שבבסיס הקיבוץ הישראלי)

היא בחרה שטח שיועד לפרויקט והם החלו בפיתוח.השטח היה כמעט מדבר. במרכז אורוויל עומד המטרי מנדיר. הלב של הקהילה. מקדש שבו לא סוגדים לאף אלוהים חיצוניים. הלב של המבנה הוא חלל מדיטציה מקסים שמקדש את השקט וה ת בו נ נו ת הפנימית.

כשמגיעים היום לאורוויל רואים אזור ירוק, מלא בעצים, במסעדות מכל הסוגים, אי קוסמופוליטי, בינלאומי, הרבה מזון אורגני, והרבה קהילות ומיזמים מיוחדים.

איך אפשר להכיר את אורוויל:

  1. להגיע כאורחים ולהתאחסן באחד הגסטהאוסים או המלונות.
  2. להתנדב באחת הקהילות או המיזמים של אורוויל.
  3. לחיות באורוויל כחברי קהילה – להיות “אורוויליאנים”. דורש תהליך של שנתיים1. לבקר באורוויל

אפשר להגיע לאורוויל בתור אורחים ולהתאכסן באחד המלונות. יש הרבה גסטהואסים ובתי מלון, אפשר לראות באינטרנט. להתמקם באחד מהם, ולהתחיל לחקור את המקום.

2.להתנדב באורוויל

 דרך יותר מעניינת לחוות את המקום הוא להתנדב באחת הקהילות במקום.
יש מספר מקומות שמקבלים מתנדבים. כל קהילה עם התנאים שלה והייחוד שלה. אציין מספר אפשרויות, אבל צריך להכנס לאתר ולבדוק את הרשימה.
שימו לב שלא כל מקום שיש בו אפשרות להתנדב הוא מתאים למשפחות. אתם צריכים חדר גדול, מטבח, ואיזושהי התעסקות או חברה לילדים. יש מקומות, כמו למשל בתחום החינוך, שבו תגורו במקום אחר ממקום ההתנדבות.

1. Sadhana Forest

 המקום המומלץ ביותר מבחינתי. היינו שם כמעט חודשיים והייתה לנו חוויה נפלאה.את המקום הקימו אבירם יורית רוזן והם חיים שם עם שתי בנותיהן בנות 13 ו6.
מדובר בקהילה בינלאומית של מתנדבים, עם חיי קהילה עשירים ועוטפים. סדהנה היא קהילה שעוסקת ביעור מחדש של שטח גדול באורויל. זאת עבודה חשובה ביותר כי בזכות היעור המוצלח ושיטות שימור המים, עלה מפלס הבארות בכל האזור ביותר מששה מטרים בעשר השנים האחרונות. המקום הוא ג’ונגל קטן, עם ביקתות מעץ קוקוס מסורתיות, ובקתה מרכזית שהיא הלב של המקום. בראשון עד חמישי עובדים יחד עד הצהריים, ובשבת וראשון יש זמן פנוי. הארוחות משותפות, באווירה קהילתית. ושעות הפנאי מתמלאות בהרבה סדנאות שכל המתנדבים מעבירים. חיים מלאי עניין ותוכן. המקום ערוך מאוד לקליטת משפחות. מקבלים בקתה משפחתית, ורק אחד ההורים מחוייב להתנדב כי ההורה השני נתפס כמי שנמצא עם הילדים. יש שלוש ארוחות ביום והרבה תוכן ופעילויות בזמן הפנוי. יש בריכה קטנה שמעולה לילדים, ו”mud pool” -מאגר מים גדול בטבע שליד החווה. גן עדן לילדים ומקום נפלא להורים.  משלמים 300 רופי לאדם ליום עבור השתתפות בעלויות המזון. חשוב לציין שסדהנה היא קהילה טבעונית, המזון אורגני וללא מוצרים מהחי. העישון אסור וכמו כן שתיית אלכוהול. אז קחו בחשבון.
לפרטים נוספים : www.sadhanaforest.org
בלוג ארוך ומפורט שכתבתי על סדהנה www.demayofamily.com

2.Budha garden

חווה שמתעסקת בגידול ירקות ופירות אורגניים לשימוש קהילת אורוויל. מקום מסודר ויפה, משקיעים בתיכנון ובאחזקה. הבעלים נחמדים. ניתן להתנדב לתקופה של שבועיים ויותר. העלות היא 250 רופי ליום לאדם, כוללת ארוחת בוקר, ועבודה בגינה בין 06:00-09:00 בבוקר. אפשר להשתמש במטבח אם רוצים לבשל לעצמכם. מקום קטן בין 15-20 מתנדבים, אין הרבה חיי קהילה, אבל משאיר הרבה זמן פנוי לחוות את אורוויל. טוב למי שרוצה ללמוד על חקלאות אורגנית מודרנית, ופחות רוצה את ההתערות החברתית.

3. Wellpaper

קהילה שמתעסקת באומנות והעצמה של נשים מקומיות. שייכת לאירגון “village action groupe” יש מגוון אפשרויות התנדבות בתחומי העצמת המקומיים, לא רק אומנות, ניתן לדבר עם האחראים ולבדוק איתם על אפשרויות המגורים.

 

4. Solitude

חווה חקלאית אורגנית, על פי עקרונות הגידול של פוקוקה. למי שמתעניין בפארמה קאלצ’ר יהיה מאוד מעניין להכיר את המקום הזה. נקרא שיטת “no farming” מגדלים כמה סוגי צמחים באותה חלקה, עצים, שיחים וירקות, לא הופכים את האדמה, הפוך מכל מה שמכירים. מאוד מתמזג עם הטבע והמחזוריות שלו.
ניתן להתנדב תמורת ארוחת צהריים ומגורים. גם כאן פחות מותאם למשפחות אלא יותר ליחידים, אבל אפשר להתעניין. אין חיי קהילה כמו בסדהנה, רק נותנים שעות עבודה ביום והשאר פנוי. מינימום התנדבות חודש.

יש עוד מקומות שבטח לא הזכרתי ולא ידעתי עליהם. יש משרד שלם שמתעסק בנושא, ושמו savi. אפשר לפנות אליהם לפני שמגיעים ולברר על אופציות ההתנדבות הקיימות. אפשר להתנדב בבתי יתומים, עם מבוגרים, בחוות וכל מיני. חלק מההתנדבות היא בלי מגורים. צאו וחיקרו.

3. לחיות באורוויל

זה באמת משהו שמעניין לבדוק. זה כמו לגור בקיבוץ ענק, בלי הקהילתיות הצפופה, ובמחירים של הודו, ועם אנשים מכל העולם. בגן שעשועים שומעים מלא שפות. אווירה נעימה וקהילתית.

יש באורוויל ה-כ-ל.

חינוך-יש רשת חינוך מפותחת ביותר, עם בתי ספר מכל הסוגים, בית ספר רגיל, דמוקרטי ואחד של מעורבות הורים. יש תיכונים רגילים ומיוחדים עם אג’נדות מדהימות של למידה.

בריאות-למי שנהיה אורוויליאני יש מערכת בריאות מצויינת במחיר נמוך.

קואופ-במחירי עלות.

חוגים לילדים ולמבוגרים-ללא עלות למי שאורוויליאני. לאורחים בתשלום.

ועוד ועוד ועוד. אני לא אורוויליאנית, ולא יודעת הכל, אבל למי שמחפש מקום לחיות בו בהודו עם הילדים. הייתי ממליצה לבדוק. העניין הוא שהשלב הראשון של תהליך הקבלה לאורוויל דורש התנדבות של שלושה חודשים באחד המקומות באורוויל. אז שווה להתנדב שלושה חודשים ואם רואים כי טוב, אפשר להתחיל את התהליך.

מידע שימושי ומעט טיפים לגבי אורוויל

סיור במטרי מנדיר:
מבוגרים -במרכז המבקרים אפשר להזמין סיור למטרי מנדיר, שעוזר להבין הרבה את אורוויל  ואת העקרונות המנחים של החיים שם. לסיור צריך להרשם מראש במשרד ב “visitor center”
בימים שלישי עד ראשון (בשני סגור)  בין השעות 10-11 או בין 14-15 .
ילדים – הסיור לא מתאים לילדים קטנים, אפשר מגיל עשר. אבל יש פתרון. בימי שלישי בבוקר המטרי מנדיר סגור לאורחים ופתוח לביקור ילדי בתי הספר והגנים של אורוויל. אם תגיעו בין 9-11′ בתנאי שכבר עשיתם את הסיור של המבוגרים, יתנו לכם להיכנס. זאת חוויה מעניינת לילדים. מאוד מומלץ.

סדנאות ופעילויות:
בכל תחילת שבוע מתפרסם באורוויל, באינטרנט, עלון שנקרא news and notes ושם מפורסמות כל הפעילויות והסדנאות במרכזים השונים באורוויל.
שווה להדפיס את העלון הראשון של אותו החודש שבו הגעתם כי בו תמצאו רשימה יותר מפורטת של הסדנאות והחוגים הקבועים. בעלון השבועי מתפרסמים העידכונים והתוספות. יש הכל. יוגה, מדיטציה, אומנות, בניה אקולוגית, קרמיקה, אקרויוגה, סדנאות מודעות,וגם מיגע על סיורים בחוות ובקהילות השונות  ועוד הרבה דברים מעניינים.
* סרטים בסינה פרדיסו, כל יום בחינם בערב, זמני הצגות מופיעים בעלון. בימי ראשון ב 16:30 סרט לילדים.

*כל יום ב 09:30 בaurosphirll חווה לגידול ספירולינה, קוצרים את האצות ומכינים אצות קראנצ’י -נחמד להורים ולידים.

קניות מזון ומסעדות:
אם מגיעים לתקופה של יותר מחודש, שווה לעשות “aurocard” כרטיס שמטעינים עליו כסף ומאפשר לקנות בחנויות טובות, מסעדות ולקבל הנחות.גם פונדיצ’רי קרובה ויש בה מסעדות מכל הסוגים, צרפתיות, איטלקיות, בשר דגים יין וטבעוני.
מזון בריאות
farm fresh -נמצא באורוויל באזור קולאפלאיאם
happy food– גם בקולפליאם
portus -שוכן ליד הקואופ של אורוויל. לאורוויליאנים יש מחירי עלות מדהימים, ולאורחים יש חנות קטנה ליד עם אחלה מוצרים במחירים טובים.
aurovill bakery – לחמי בריאות ומאפים, במחירי עלות לכולם, גם לאורחים. מול ה”farm fresh”

energy home – נמצא בפונדיצ’רי. יש מסעדת raw food בחנות ועוד מוצרים טבעיים, חטיפים, אגוזים, ופירות יבשים.

Bonpetit – עוד חנות מוצרי בריאות גדולה , עם הרבה מבחר, כמו עדן טבע מרקט, בפונדיצ’רי, ברחוב של התעלה.

(תבדקו בחנויות באורוויל טופו מעושן ופסטו של בודהה גארדן-על לחם מקומי יוצא מעדן)

מסעדות עם אוכל בריאותי או טבעוני

– מסעדת raw food –באזור קוטאקארי, תבדקו בחוברת של אורוויל.
– המסעדה של “solitude” – חווה לגידול אורגני עם מסעדה מצויינת של אוכל בריאותי. כל יום (חוץ מיום ראשון) בין 09:00-15:00

– dream caffe – בית קפה קטן במרכז המבקרים, עם קפה, עוגות ומאפים ואופציות טבעוניות כמו בראוני וגלידות סורבה.
– המסעדה של מרכז המבקרים- אוכל טעים וגם פיצה טבעונית טובה. קצת יקר.

-tanto- מסעדה איטלקית, בקולפלאים, עם פיצות רגילות וגם טבעוניות, וסלטים טובים.
Wellcaffe – מסעדה ים תיכונית, עם אוכל ישראלי , חומוס ותבשילים. נמצאת בתוך wellpaper לא רחוק מהמטרי מנדיר. תבדקו בחוברת.

-”la terrace” המסעדה מעל הsolar kitchen – בית קפה עם אוכל מצוין, אפשר לשלם רק עם aurocard  סלטים, תבשילים, חומוס, ודברים עם טופו. מעולה לטבעונים.קצת יקר.

יש מלא בתי קפה קטנים, ומסעדות מכל הסוגים, גם באורוויל עצמה וגם בפונדיצ’רי, העיר הסמוכה. בטוחה שלא תישארו רעבים.

אפשר למלא דפים על אורוויל וזה לא יספיק. תגיעו. תקנו את הספר של אורוויל, תדפיסו את הnew and notes של תחילת החודש שאתם שוהים בו, וגם את העמוד של השבוע הנוכחי, ותתחילו לחקור. זה מקום שקשה לעזוב…אני לא מומחית למקום, הייתי רק כמעט חודשיים, אז אולי יש אי דיוקים קטנים. סליחה מראש, העיקר שתדעו שיש מקום כזה ותבואו לבדוק בעצמכם.

מוזמנים לשאול אם יש לכם עוד שאלות, אענה בשמחה.

טיול מהנה

יסמין   demayofamily.com