Tag

טיול בחו”ל עם ילדים

Browsing

שלומית יפת ביאליק היא מחברת סדרת הספרים ‘המשפחה המטיילת’. טיילה בעצמה כילדה והיום ממשיכה במסורת ומטיילת עם ילדיה ברחבי העולם. ואחר כך כותבת על זה :-). הספרים שלה מכילים את כל המידע שצריך כדי להנות הם הילדים בטיול שלכם בחו”ל.

את הראיון הזה אני רוצה להקדיש לנושא אחד: הכנות.

בואי נדבר באופן כללי. כשמתכננים טיול בחו”ל עם ילדים, מהם הדברים שאת ממליצה לעשות כהכנה, לפני הנסיעה?

יש כמה דברים שהם ממש בסיסייים – כמו להזמין מקום לינה מראש (בד”כ דירות, צימרים או קרוואן. כמעט אף פעם לא מלון “קלאסי”…), ולבנות שלד די מפורט למסלול. במסגרת תכנון המסלול אני מחפשת אירועים מיוחדים, או פעילויות שמתקיימות בימים מסוימים – כמו שווקים או הפעלות לילדים – ומנסה לבנות את המסלול שיכלול כמה שיותר אירועים מיוחדים.

עד כמה כדאי לערב את הילדים בהכנות? מה כדאי לכלול בשיחת ההכנה-לפני-טיסה שננהל עם הילדים?

עם הילדים אני מדברת על הטיול הצפוי די הרבה. על המקומות שבהם נישן (בטיול האחרון זה היה קרוואן ודיברנו הרבה על הטיול בקרוואן וכמה שהם יעזרו…), אתרים שנהיה בהם וגם קצת על המדינה, שפה וכו’. אנחנו לא ממש “לומדים” את הארץ מראש, אבל כן מתרגלים כמה מילים. זה מאוד עוזר ליצור ציפייה והתרגשות לקראת הטיול, ובגלל שאני תמיד מתרגשת ומתלהבת לפני נסיעות, זה די מדבק. עוד יש תמיד שיחה רצינית. הם עוד די קטנים (10, 7, 3.5) אז יש ענייני בטיחות, מה התפקידים שלהם בטיול, ענייני ההתנהגות אחד עם השני… וגם ענייני דמי כיס וקניות. לא תמיד הכל מיושם בשטח… אבל לפחות יש כוונה והם באמת מתנהגים יותר יפה בטיולים.

כהורים שיוצאים אל הלא נודע, אנחנו נוטים לרוב לארוז את כל הבית. אבל האם באמת יש צורך? מה הדברים שהכי חשוב לזכור לקחת איתך?

זה די משתנה לפי גיל הילדים. ככל שהילדים קטנים יותר, כך באמת “אורזים את כל הבית”. סטוק של חיתולים, אוכל (כמו מטרנה, דייסות גרברים ועוד ועוד), מוצצים וכל האביזרים הנלווים – בקבוקים, מנקה בקבוקים ועוד ועוד. דרך אגב, עשיתי רשימת ציוד די מפורטת באתר שלי שנבעה בדיוק מהצורך לזכור המון המון דברים קטנים, כמו לא לשכוח להביא מצופים וחיתולים מיוחדים לבריכה. ככל שהילדים גדלים, זה נהיה יותר גמיש, ופחות נורא אם חסרים דברים. הילדים שלי מאוד אוהבים כשקונים להם בגדים בטיול, אז אם חסר זה התירוץ המושלם. זה נכון שכמעט תמיד יש הכל בחו”ל, אבל עדיין אני ממליצה לקחת מהבית את הדברים הנחוצים ממש כדי לא לבזבז זמן טיול בחיפוש אחר משהו שצריך. ואם כבר אנחנו בענייני ציוד – אז לתינוקות שיושבים במנשא תמיד כדאי להשקיע במנשא איכותי ועד גיל 4-5 אני ממליצה לקחת טיולון קל ועמיד.

האם את ממליצה שלכל ילד יהיה תיק משלו? ומה לשים בו?

בהחלט. לילדים גדולים יותר אני ממליצה שלכל ילד יהיה תיק שהוא אחראי עליו ושיתרגל לקחת אותו איתו בטיול. שיהיו בתיקים של הילדים דברים שהם של כל המשפחה ולא רק של הילד עצמו. זה נשמע קצת מצחיק אבל סחיבה של דברים של כולם (לא חייב להיות כבד – קרם הגנה, שתייה, מדריך טיולים) עוזר להפוך את הילד לשותף ממש בטיול.

האם את ממליצה להזמין את מקומות הלינה והתחבורה מראש, כדי לצאת בראש נקי, או שעדיף לזרום עם הדרך?

יש כל מיני סגנונות טיול. יש כאלה שאוהבים לתכנן כל פרט ופרט מראש, ויש כאלה ש”זורמים”, לא מזמינים מקומות לינה מראש ולא רוצים להתחייב על מסלול. האמת היא שאני אוהבת לטייל גם וגם. לכל טיול יש אופי אחר וזה מאוד תלוי במקום שאליו אנחנו נוסעים, בעונה, בגיל הילדים וגם כמה אני רוצה לראות “ולהספיק” באותו טיול. יש טיולים שהם יותר באיזי, ויש טיולים יותר עמוסים. באירופה “הקלאסית”, בקיץ, עם הילדים אני תמיד תמיד מזמינה מראש, ומנסה גם לדאוג לזה יחסית הרבה זמן מראש (אם אפשר, מייד אחרי שהזמנתי כרטיסי טיסה). מאחר שאני חובבת גמישות – אז הקרוואן נותן לי פתרון מצוין שאני לא צריכה להתחייב מראש למקום מסויים, אבל כן מבטיח לי שיהיה לי איפה לישון. אבל למשל, כשטיילנו במונטנגרו, בגלל שזה יעד פחות מתויר, אז הזמנו מראש לינות להתחלה ולסוף והשארנו שני לילות על הדרך בלי להזמין. זה מוסיף לתחושת ההרפתקה, והיה טיול נהדר. כשאני מטיילת בלי ילדים (גם זה קורה), אז אני מזמינה מראש כמה עוגנים ואת היתר מוצאת במקום. אבל אם לומר את האמת, כמעט תמיד המקומות שאני מזמינה מראש הם יותר מוצלחים מאלה שאני מוצאת “על הדרך”. בטיול אין לי רצון להשקיע הרבה זמן ואנרגיה בחיפוש מקום לינה, אז אני כמעט תמיד נשארת במקום הראשון שאפשר, גם אם הוא לא מציאה גדולה.

ולסיום: מה הדבר עליו את אף פעם לא מוותרת לפני שיוצאים לדרך?

 יש לנו טקס קבוע בשדה התעופה. תמיד תמיד מצטלמים אחרי בדיקת הדרכונים בירידה לכיוון הדיוטי פרי, וליד הפסל של דוד בן גוריון

נסו גם את המאמר: קניתי כרטיסי טיסה, עכשיו מה? וגם את המאמר: הי, זאת גם החופשה שלי!

רוצים הנחה מיוחדת על הספרים של שלומית? קבלו 10% הנחה מיוחדת לקוראי האתר. הכנסו לאתר “המשפחה המטיילת” ובחרו את הספר שאתם רוצים. התקשרו לטלפון 054-3412520, והזמינו את הספר. כדי לקבל את ההנחה הנוספת (מעבר להנחה באתר), רק תגידו שהגעתם דרך האתר שלי.

כי כשאני מטיילת אני אחרת.

אני אחרת לגמרי.

האש שבנשמתי בוערת ונוצצת בתוכי כמו השמיים זרועי הכוכבים בערבות השקטות של מונגוליה.

העיניים שלי לחות ושמחות לכל עבר.

ואני כמו נערה צעירה ספוגת אהבה ותשוקה אחרי לילה נועז.

כל גופי כאילו דולק. מוכן לנסות כל תחושה, כל מגע, אפילו ליטופה התועה והעדין של הרוח שיוצאת לעברי מצדו השני של האגם.

אני עירנית ומלאת אנרגיה. עד הלילה שבו אני צונחת, שלוה ורגועה חסרת מחשבות מאושרת.

כי כשאני מטיילת אני אחרת.

והילדים מקבלים את אמא שלהם מאוהבת בעולם, בחיים, בהם. הם מקבלים את אמא שלהם צוחקת, אמיצה, חזקה, עם מבט של לביאה בעיניים.

כי לפני כן הייתי….אחרת. הייתי כמו עץ בחורף. עדיין חי, עדיין נועץ שורשים. עדיין ניזון מהאדמה ומהמים. אבל חסר חיים. מחכה לאביב.

ערומה, קפואה, מותשת. נותנת לגשם להטיח עצמו על גופי, לרוח לשבור את ענפי. מקבלת בהכנעה. כך הייתי.

נפשי סגורה, יבשה, סדוקה. גופי פועל על טייס אוטומטי. מבשל רוחץ מכבס מחבק.

עייפה כל הזמן. וחולה.

רטובה וקרה כך שאף אש לא יכולה היתה להדלק.

והילדים קיבלו אותי אחרת. ואני ראיתי את עצמי אחרת.

אחרת לגמרי.

כלל לא מודעת לאישה האחרת שבי. בטוחה שכך אני וזהו.

וכמו שיש גברים שמוציאים ממך את המיץ. ויש גברים שמוציאים ממך את השלהבת. וכמו שהחורף ממית והאביב מחיה. וכמו שיש מנגינות שעושות לך לברוח ויש כאלה שמעלות אותך לרקוד על השולחן בשמלה מופשלת ובעיני חתולה מיוחמת.

כך בדיוק.

כי כשאני בחיי האלה אני פתוחה, מלאה, עסיסית. כמו אננס מתוק אני. ובא לי (כן, גם את זה. מלא. וגם) לשיר ולרקוד ולקפוץ ולרוץ. בא לי לטבול ולשחות ולצלול. בא לי להזיע, לטפס, להתאמץ. בא לי להביט חזק. לנשום חזק. לפשוט את כל האדישות והפחד והסטריליות ממני. לא בא לי לברוח. אבל בא לי לעוף.

ואני מזמינה ומתחברת ועושה יותר חברים ואהבה ממה שעשיתי בכל שנותי כשהייתי אחרת. אנשים מרתקים מעניינים עמוקים מצחיקים. מכל העולם. אנשים שהם פנויים ופתוחים כמוני. שאין להם לאן לרוץ או רשימה שצריכה להתמלא באיקסים עד הערב.

כי כשאני מטיילת אני אחרת. הלב שלי יוצא החוצה, הנפש שלי פורחת במלא תפארתה ואינני זקוקה לדבר. יש לי הכל.

למרות החצאית הקרועה, למרות הנעליים המרופטות. למרות שמי הפשוט, נטול התארים (שרק לאחרונה נעקר ממנו שם משפחה אחד). למרות ואולי בגלל המחיר המקומי באוטובוס המקומי הדחוק העמוס המקרטע המתנדנד על צלעו של הר, עטוף כולו בהיפ הופ הודי עדכני ורועש.

אחרת לגמרי. אישה אחרת. אמא אחרת. חברה אחרת. מאהבת אחרת.

ואוהבת את עצמי.

כך. ולא. בשום פנים ואופן לא אחרת.

חזרה לבלוג