וייטנאם היא יעד נפלא לטיול עם ילדים. היא ‘במזרח’ מצד אחד, אבל מאוד מודרנית מצד שני. המחירים הם של ה’מזרח’ (עדיין) אבל רמת השירותים לרוב היא גבוהה מאוד, לעתים גבוהה משפוגשים בארץ.

הדבר הראשון שנוגע לעלויות בוייטנאם הוא כרטיס הטיסה מהארץ לשם. במיוחד כשמדובר במשפחה, הכרטיס יהיה הדבר הכי יקר בכל החופשה שלכם שם. במאמר הזה תוכלו למצוא כמה טיפים להוזלת מחירי הכרטיס.

כדי לקבל מושג לגבי תעריפי הטיסה וחברות התעופה האופציונליות בתאריכים הרצויים לכם בדקו כאן.

אחרי כרטיסי הטיסה, הנתח הגדול ביותר של ההוצאות שלכם יהיה על לינה. אבל כאן יש כבר מבחר ומגוון גדול של היצע ככה שתוכלו להתאים את המלון לתקציב שיש לכם. הנה כמה דוגמאות לבתי מלון ידידותיים למשפחות בוייטנאם, וגם כמה הם עולים.

בנוסף, airbnb הולך ותופס תאוצה, לפחות בערים הגדולות ושם תוכלו לשכור דירות מקסימות במחירים מאוד משתלמים.

מחירי הארוחות והתחבורה הם הנמוכים יותר, בחישוב כללי של התקציב. תוכלו לאזן בין ארוחות במסעדות מקומיות, לבין ארוחות במסעדות תיירים וכך לשמור על תקציב נמוך. ארוחה מקומית משביעה וגדולה לא תעלה לכם יותר מ- 40,000 דונג לאדם, שזה קצת פחות מ-2$.

תקשורת:

איכות שירותי התקשורת בוייטנאם היא טובה מאוד. בכל מקום תוכלו להתחבר לוייפיי (בחינם), וניתן גם לרכוש סים כארד מקומי ולהתחבר לחבילת אינטרנט ושיחות.

הנה לינק לרכישה של ESIM – אותו ניתן להעלות לטלפון שלכם פשוט ע”י סריקה של קוד, והוא כבר יטפל לכם בכל נושאי התקשורת בוייטנאם..(זה עולה 4.5$ לשבוע אבל כדאי לכם לבדוק את כל ההצעות שהם נותנים).

כששואלים אותי אני תמיד אומרת שאני אפילו מעדיפה את וייטנאם על פני תאילנד עם ילדים. באמת. יש בה את כל מה שצריך. יש אינטרנט מעולה (חינם). יש חשמל (לא תמיד ברור כשאתם מטיילים למזרח :-)), מזגנים, הכל נקי מבריק מריח טוב. המזגנים בכלי הרכב עובדים. הקניונים מפנקים ויש בהם את כל המותגים המוכרים והיוקרתיים ביותר. יש מרפאות ברמה גבוהה מאוד. והשווקים פשוט נפלאים. אוכל, בגדים, קוסמטיקה הכל באיכות טובה ובמחירים מצחיקים

הנה מאמר שנותן קצת סקירה על קניות בהו צ’י מין סיטי.

לעזרה בתכנון מסלול לטיול משפחתי שמתאים לתקציב שלכם, ולרצונות שלכם- הורידו את האיבוק שלי- ‘לטייל עם ילדים’.

הנה מאמר שנותן הרבה רעיונות מקסימים (וגם כמה הם עולים) לחופשה משפחתית בסייגון (הו צ’י מין סיטי). 

והנה מאמר שנותן הרבה רעיונות מקסימים (וגם כמה הם עולים) לחופשה משפחתית בהאנוי.

בנוסף- להלן מסלול מעניין למשפחות בצפון וייטנאם, בעלות של כ-200$ למשפחה ליום.

מעבר להוצאות הגדולות, עלויות של דברים בסיסיים ויומיומיים הן למשל:

– כוס קפה קר עם קרח- 15,000-40,000 דונג (חצי דולר-2 דולר, תלוי איפה)

– נסיעת אוטובוס ממוזג ברמה גבוהה, ליעדים במרחק מספר שעות- 5-10 דולר למושב.

– אננס מקולף וחתוך וטרי ומתוק- 15,000-20,000 דונג (בערך דולר)

– מרק אטריות מסורתי עם בשר- 25,000 דונג (ברחוב, קצת יותר מדולר) ועד 60,000 דונג (במסעדה, כשניים וחצי דולר).

– חדר משפחתי גדול מרווח נקי עם ארוחת בוקר, אינטרנט, מזגן, מים חמים בהו צ’י מין- 30$.

– חולצה לילדים של גאפ באחד מהשווקים- 15,000 דונג (קצת פחות מדולר).

– מיץ קוקוס טרי- 25,000-35,000 דונג (בממוצע דולר וקצת).  בירה- 13,000 דונג, בערך חצי דולר.

– לינה בחדר מפנק במלון על החוף עם בריכה וספא וכיף חיים- 40$ ומעלה. אנחנו אוהבים מאוד את מואי-נה, עיירת חוף אליה אנחנו חוזרים כמעט בכל שנה.

הכנסו כאן  לרשימת בתי מלון מומלצים לחופשה על החוף בוייטנאם כולל מחירים

– קניות בסופר (בהו צי’ מין)- מעדני חלב, שמפו, משחת שיניים וכו’- זול יותר מתאילנד ואפילו זול יותר מנפאל.

איך אומרים שלום בוייטנאמית– סין צ’או (sin-chau).

ותודה- קאמון (kammon).

בתי מלון מומלצים בהאנוי ובסייגון תמלאו כאן. 

ואל תשכחו לרגע את הביטוח. להשוואת מחירים פשוטה ועוד כמה טיפים הקליקו כאן.

לרכישת סים קארד לוייטנאם הקליקו כאן >>

נוסעים לוייטנאם? הכנסו למאגר התכנים שלי להורדה והורידו לעצמכם (בחינם) את דפי המידע שלי על וייטנאם…

ארה”ב, דרום אמריקה והמזרח הם שלושת היעדים המועדפים לטיול משפחתי ארוך טווח בחו”ל. משלושת היעדים הללו, המזרח הוא הזול ביותר.

עד לפני עשר שנים המחשבה על טיול מהסוג הזה היתה מתקבלת בהרמת גבה עצבנית ובלחשוש שקשור איכשהו לבית חולים לחולי נפש. אבל בתקופה האחרונה יותר ויותר משפחות מעלות את העניין כחלק מחוויה משפחתיתנורמטיבית, מקובלת ואף חיובית ביותר.

ולא סתם. יציאה מהשגרה לטובת טיול משפחתי מלא חוויות ואתגרים יכולה לתרום רבות למשפחה כולה ולכל אחד מבני המשפחה בנפרד.

הכנות

אני ממליצה להתחיל להתכונן לטיול מהסוג הזה כחצי שנה-שנה לפני מועד היציאה. זה יאפשר מרווח נשימה בין השגרה היומיומית לבין כל העשיה הכרוכה במהלך שכזה.

הדבר הראשון שיש לדאוג לגביו הוא הכסף, כמובן. טיול של שנה במזרח עם ילדים, כולל כרטיסי טיסה הלוך וחזור לא צריך לעלות יותר ממאה אלף שקל. ואפשר גם הרבה פחות.

על מנת לחסוך ככל הניתן בהוצאות מוטב להחליט על מסלול כללי מוקדם ככל הניתן. זה יאפשר לכם לקנות כרטיסי טיסה במחירים זולים.

את המסלול כדאי להתאים לעונות השנה. ההחלטה על היעד הראשון נראית על פניו קלה יחסית, אבל למעשה, כשפורטים אותה לנקודות, היא מתגלה כאחת ההחלטות הקשות והחשובות ביותר שתצטרכו לעשות.

את החיסונים כדאי להתחיל לפחות שלושה חודשים לפני היציאה, כדי לתת טווח בטחון (למקרה שיש חגים באמצע, מחלות ובלת”מים אחרים).

ציוד– הייתי ממליצה לעשות סיבוב בחנויות כחצי שנה לפני היציאה, לרחרח את המחירים ואת הדברים שלדעתכם תצטרכו. אחר כך פנו לאינטרנט ובדקו גם שם מחירים. זה יתן לכם די זמן כדי להזמין את הציוד באינטרנט בלי להלחץ שהוא לא יגיע במועד. בכל מקרה מוטב לצאת עם כמה שפחות, כיוון שאת רוב הציוד ניתן לקנות בזול מאוד ברחבי המזרח.

הנה רשימת הציוד השלמה שהכנתי לכם, שגם עונה על שאלות ברומו של עולם כמו האם לקחת מנשא או עגלה, והאם לקחת מזוודה או מוצ’ילה..

בית ספר- תלוי איך אתם רואים את הטיול שלכם מתנהל. אם תרצו שהילדים ימשיכו עם חוברות הלימוד על פי תכנית משרד החינוך- כדאי להיערך בהתאם.

התאמות עם חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, תשלומים חודשיים קבועים וכו’- אל תחכו לרגע האחרון.

.ביטוח חו”ל לא לשכוח. מכיוון שזוהי אחת ההוצאות המשמעותיות של טיול כזה, לא הייתי מחכה אלא מתחילה לבדוק את העניין כחצי שנה מראש.

והנה גם ראיון עם מומחה לביטוחי נסיעות שבו תמצאו את כל המידע שאתם צריכים כדי לבחור את הביטוח הטוב ביותר עבורכם.

הכנה לילדים: לפני הנסיעה אפשר לקרא איתם סיפורי מסעות והרפתקאות שונים (מסביב לעולם בשמונים יום, אי הדולפינים הכחולים, רובינזון קרוזו וכו’). אפשר לשחק איתם במשחקי כסף, על מנת שיבינו מראש את שערי ההמרה השונים- למשל, שחקו במכולת שבה המחירים משתנים על פי המדינה שממנה אתה מגיע.

הנה מאמר שלם שמציע איך להתכונן לטיול או חופשה עם ילדים.

והנה מאמר שהעליתי לאחרונה, שעוסק בשאלות שאולי אתם אפילו לא יודעים שאתם צריכים לשאול את עצמכם לקראת טיול ארוך עם הילדים.

♥ אל תשכחו להרשם לסדרת המיילים: 7 דברים שכדאי לכם לדעת על טיול ארוך עם ילדים. עשו זאת עכשיו, זה יסדר לכם את המחשבות, וזה לגמרי בחינם.

יציאה לדרך

היציאה מלווה תמיד בהתרגשות גדולה. לפעמים יש התנגדות מצד אחד הילדים וזה קצת גורם לתחושות מעורבות לגבי ההחלטה. האם עשיתי נכון או לא. אבל אני יכולה להבטיח לכם שמה שתקבלו מהטיול הוא חסר תחליף וכלמה שתעברו במהלכו יתרום לכם ולילדים למשך כל חייכם.

על תזונה במזרח

על בריאות

על מקלחות ושרותים במזרח

על חברים

על טיסות

מוטב להתחיל בקטן, לבחור מקום נעים ולשהות בו להתאקלמות רכה. לאפשר לכם ולילדים להבין קצת את סדרי החיים החדשים, למצוא את מקומם מחדש, לפתוח את עצמם למקסימום כדי לחוות את כל מה שיש לטיול מסוג כזה להציע.

לאט לאט תרגישו שאתם מתכווננים מחדש, מבינים מי נגד מי ועולים על המסלול שיוביל אתכם בשלווה ובהנאה רבה לאורך שנת הטיול.

הכנתי לכם גם מדריך שכולו עוסק ביציאה מהשגרה ושחרור מהתשע עד חמש. נסו אותו.

לאורך הדרך

קחו בחשבון שהדרך מביאה איתה התמודדויות כמעט על בסיס יומיומי. אל תחמירו עם עצמכם. מדובר בהתפתחות ובהתבגרות אישית ומשפחתית שחלקה טבעי ונוגע להתבגרות הטבעית האנושית, וחלקה משוייך לחוויה עצמה על כל השלכותיה. אני מסתכלת על זה כעל גלים, לפעמים הכל מאוזן ולפעמים יש חריקות. ממש כמו בחיים האמיתיים  😀

השתדלו לאזן בין תקופות של טיול אינטנסיבי יותר ובין תקופות של שהיה במקום אחד, של חיי שגרה רגועים שיאפשרו לאגור כוחות לקראת הרפתקאות חדשות.

קחו איתכם תיק כלים שיעזור לכם להתמודד עם מצבי חוסר איזון. ספרים שנותנים לכם השראה, מוסיקה, קצת זמן פרטי, גמישות, הומור.

בתוך כל הבלאגן של התארגנות למסע שכזה, אנחנו אולי נזכור לקחת את כל הציוד הפיזי, אבל לא תמיד אנחנו זוכרים לקחת איתנו ולהשקיע בציוד הפנימי שלנו, שלעתים, ובסיטואציות מסויימות, הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל נעל הליכה משכוללת.

 הנה למשל ספר חובה, לדעתי לכל מי שמתכנן לצאת למסע כלשהו. הוא נקרא “VAGABONDING” והוא היה הספר הראשון שהזמנתי באינטרנט כהכנה ליציאה שלנו. הוא עדיין איתי בתיק.

 אתם מוזמנים גם להוריד את האי בוק החינמי שלי: איך לטייל עם ילדים בעולם ב-5500 ש”ח לחודש

♥ או את המדריך המלא והמעשי לטיול ארוך עם ילדים– שיענה לכם על הרבה שאלות, גם על אלה שאתם אפילו לא חושבים עליהן עדיין.. :-). 

 .ואל תהססו לפנות אלי בכל שאלה או בקשה

טיול בת מצווה הוא מסוג הדברים שהם יחידים במינם. שאין עוד אחד כמוהם. יש רק אחד. הוא לא יחזור על עצמו אף פעם.

קצת מלחיץ.

הוא גם הזדמנות מופלאה לחוויה מחברת, מעמיקה ואם עושים אותה נכון אז גם מעצימה ואף הרבה מעבר לזה.

ככל שהחוויה היא מרגשת יותר, כך הקשר הנוצר בניכן הוא עמוק יותר. ככל שהיא תפגוש אותך בטוחה, חזקה, מאושרת כך היא תלמד גם על עצמה. על הנשיות שלפתחה היא עומדת. על הכוחות שיש בה. ובך.

ואפשר גם לומר שלא משנה לאן תסעו, העיקר שזה יהיה ביחד. בכל מקום אפשר למצוא הזדמנויות לחוויות מקרבות, מרגשות מפנקות.

אבל שני היעדים שלדעתי יכולים לתת את החוויה האולטימטיבית ולענות על כל הצרכים כולם, הרבה הרבה יותר מטיול בת מצווה לאיטליה או לצרפת (ובכולם הייתי עם בתי) הם:

1. טיול בת מצווה בפיליפינים:

כן. נכון שלא חושבים על המדינה המרהיבה הזאת כיעד אפשרי או מעניין אבל זה רק בגלל שהפיליפינים יושבת לה בעדינות ובשקט, כל כך בשקט שעוד נותרו בה מקומות מופלאים של טבע טבעי לגמרי.

טיול בת מצווה בפיליפינים הוא שילוב של כל מה שיכול להיות הכי כיף, הכי מאתגר, הכי אקסטרים והכי מפנק בעולם.

-בתי מלון מפנקים עם חוף פרטי ומי תורכיז יפהפיים, בריכות, טיולי שייט, צלילות שנורקלים, דולפינים, שחיה עם כרישים (לא טורפים..לא לחשוש.. J). מאסאז’ים וטיפולי גוף.

-שופינג מוטרף במנילה, עיר הבירה, שיש בה קניונים שלא מהעולם הזה, שיש בהם את כל המותגים שרק אפשר לחלום עליהם, מסעדות שוות, חנויות קוסמטיקה כיפיות בדיוק מתאימות לנערות צעירות ועוד ועוד. והמחירים הכי זולים.

-קורסים של גלישת גלים,קייקים וצלילה.

-פירות ואוכל נהדר. קוקוסים טריים, אננסים, מנגו. מאתיים סוגים של מנגו.

-אנשים חמים, אדיבים ונחמדים בכל מקום.

-מזג אויר נעים לאורך כל השנה.

-אתרי תיירות שנחשבים מהיפים בעולם.

עוד מאמר עם כל מיני יעדים ואטרקציות מוטרפות ברחבי המזרח תמצאו כאן >>

2. טיול בת מצווה בנפאל:

נפאל מתחילה להפוך ליעד פופולארי לטיולי בת מצווה, לאט לאט. ויש לזה סיבה טובה. אני חושבת שנפאל יכולה לתת לכל אישה שמטיילת בה, ולא משנה באיזה גיל, תחושה חזקה של הישג. של כוח ועוצמה. כך אני מרגישה כשאני שם. וכך אני מרגישה כשאני רואה את בתי מסתובבת שם. נפאל היא סוג של עולם אחר לגמרי, היא פותחת את קו האופק שלנו וכאילו מרחיבה אותו. נותנת לנו לפגוש יופי אדיר, עושה זאת בעדינות ובצניעות רבה ובו זמנית גם מחדירה לנו אותו עמוק לנשמה.

-נפאל עדינה יותר מהודו, אך מעניקה נופים מרהיבים ובלתי נשכחים.

-מדינת האברסט. אין כמו לצעוד בשבילי ההימלאיה, כאמא ובת, שכובשות ברגליהן את הפסגות. הנופים, החוויה המעצימה, המפגשים עם מקומיים ועם טיילים אחרים על הדרך, ההתמודדות עם אתגר. יש בחוויה הזו כל כך צניעות ועוצמה. קשה לי לתאר את ההד שחוויה מהסוג הזה יוצרת ואת הכוחות שהיא נותנת למשך שנים אחר כך.

-בנפאל יש מגוון פעילויות אקסטרים שמתאימות לנערות אמיצות :-). ואולי גם לאמהות שלהן :-). טיול ראפטינג של כמה ימים- לגלוש על נהר, לקפוץ לשחות במימיו, לאכול פופקורן ליד המדורה בערב. לראות את הכוכבים. יש מצנחי רחיפה איתם אפשר לעלות למעלה ולהשקיף על רכס האנאפורנה מנקודת מבט של ציפור. יש סנפלינג בתוך מפלים, ובאנג’י ואומגה מוטרפת. בקיצור..הילדה לא תשתעמם.

-מאסאז’ים וטיפולי גוף מגוונים.

-מלונות מפנקים במחירים מצחיקים.

-שופינג של בגדים, מוצרי טיפוח, מוצרים אורגניים ועבודות יד מדהימות. יש פרוייקטים שתומכים בנשות הכפרים כך שיהיה לזה גם ערך מוסף חינוכי :-). והמחירים פשוט מגוחכים יחסית למה שאנחנו רגילים בארץ.

-האנשים בנפאל מקסימים ותמיד תתקבלו בברכה ובסבר פנים יפות.

-היום גם המערך התיירותי הוא אחד מהמסודרים שאני מכירה. תחבורה נוחה, מסעדות מפנקות, אינטרנט.

רוצים לבדוק מסלול המותאם לטיול בת מצווה בנפאל או בפיליפינים? או לטעום קצת מהמחירים ביעדים האלה וגם לראות תמונות? אני יכולה לעזור! שלחו לי מייל.

ואם יש לכם נערה בת 12, אל תפספסו גם את המאמר הזה. 

“הבנתי שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו רוצים לחיות”.

אילני אילן, שלקחה את הילדים ואת הבעל לתשע שנים בקאראוון, ואחר כך גם כתבה על זה ספר שלם, עונה לי כאן על ראיון ה’שאלה הזהה’ של המשפחות שמטיילות. בכנות, בעדינות ועם הרבה פרספקטיבה היא מסבירה למה וכמה, מתי הכי קשה ואיך מממנים את זה. וגם יש טיפים בסוף.

פרטים כלליים: מאיפה אתם בארץ, כמה ילדים, בני כמה.

במקור אני מקיבוץ כפר מסריק, אורי גדל במקומות שונים בארץ כמו פתח תקווה ונאות הככר. כשחיינו ביחד בארץ זה היה בישובי חוף הכרמל אבל את רוב ה 25 שנה האחרונות אנחנו חיים בארה”ב כאשר בתחילת הדרך המשותפת היינו על קו ארה”ב – ישראל.

מ 2005 עברנו סופית לארה”ב. חיינו בפלורידה לפני שיצאנו למסע שלנו.

יש לנו ארבעה ילדים: עדן בן 20, גל בן 19, נוגה בת 17 ואלייה בן 11.

איפה אתם עכשיו?

היום בסיס הבית שלנו היא אדמה בת 40 דונם לא רחוק מאוסטין טקסס.

מתי יצאתם, כמה זמן טיילתם?

יצאנו בינואר 2009. עזבנו את הבית שלנו בפורט לודרדייל פלורידה, עברנו לקרוואן של 20 מטר מרובע ויצאנו לדרכים. לא ידענו כמה זמן יימשך המסע ולבסוף הוא נמשך תשע שנים. בעצם רק במאי 2018 הנחנו בית על האדמה שלנו ומאז ירדנו מהדרכים.

“הרצון היה ליצור דרך חיים שונה ממה שהיתה לנו, לא רק לטייל. הטיול היה מוצר נילווה של לצאת ולבנות חיים מסוג אחר..”

איפה התחלתם ולמה בחרתם להתחיל דוקא שם?

התחלנו בפלורידה כי חיינו שם ומשם בעצם התחיל הכל. התקבלנו עם ביתן של אוכל (חומוס, פלאפל, עלי גפן, קפה ובקלוואה) לפסטיבל גדול שנמשך חמישה סופי שבוע רצוף ועם העסק החדש הזה יצאנו לדרך. הרצון היה ליצור דרך חיים שונה ממה שהיתה לנו, לא רק לטייל. הטיול היה מוצר נילווה של לצאת ולבנות חיים מסוג אחר. משם המשכנו בעקבות פסטיבלים נוספים שקיבלו אותנו והם קבעו את המסלול.

איך היתה ההתחלה?

היתה התרגשות ויצירה, היה פחד מהלא נודע והיתה תחושה מרגשת שיוצאים להרפתקאה. אני כותבת בספר שלי שכל מיני חושים התעוררו ביציאה למסע. יותר מאוחר הם כבר היו ערים, אבל כשעברנו מהחיים ה”רגילים” לדרכים, ההבדל הורגש – חוש היצירה, חוש הכיוון הפנימי, האהבה.

מתי נפלה ההחלטה לצאת לטיול, מה היו הסיבות ליציאה?

בחצי השני של שנת 2008 הבנתי שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו רוצים לחיות. הצטרפנו לחברת שיווק רשתי שהסלוגן שלה היה – “בואו תעשו איתנו מיליונים ותוכלו להתחיל לחיות כמו שאתם רוצים באמת”. מה שלקחתי מהמעורבות בחברה הזו הוא שאני לא חיה את חיי כפי שאני רוצה, אבל החלטתי לא לחכות למיליונים אלא להתחיל עם זה עכשיו. וככה התחלתי להרגיש שאנחנו צריכים לעשות שינוי עמוק.

כמה זמן לקח לכם להתארגן ולתכנן את הטיול?

כמה חדשים לפני היציאה לדרך פנינו להנהלת פסטיבל הרנסנס של פלורידה וביקשנו להתקבל עם דוכן אוכל מזרח תיכוני. קראנו למסעדה שלנו קפה ירושליים ואחרי שהתקבלנו נותרו לנו מספר חדשים כדי להתארגן על קרוואן מגורים, אוטובוס שיגרור אותו שבו נשב בזמן הנסיעה וגם נאחסן את הציוד הנדרש למטבח הנייד שלנו.

מה היו ההתלבטויות, ממה דאגתם או חששתם בכל הקשור ליציאה?

היה חשש מהלא ידוע, היו מחשבות “האם השתגענו” “האם אנחנו עושים את הדבר הנכון” אבל השאלות הללו, כשעלו, קיבלו תשובה אחת – ממשיכים, למרות החשש, למרות הספק שמתגנב מידי פעם.

“הצפיפות בקרוואן היתה מאתגרת מצד אחד, בונה אינטימיות מצד שני..”

האם החששות היו מוצדקים?

בגדול הם לא היו מוצדקים אבל אני חושבת שהכל תלוי באיזה משקפיים מסתכלים על התוצאות.

הצלחנו ביצירת אורח חיים שמתאים לנו, בנינו הכנסה שמאפשרת לנו לעבוד היום רק חלק מהשנה ועושר החוויות בדרכים היה מדהים. הילדים גדלו בצורה מאד מיוחדת וגדלו להיות אנשים מאד מיוחדים, תקשורתיים, שיודעים איך להסתדר, איך לנהל עסקים וכסף, איך להתנהל עם אנשים. ימים יגידו לאן הם ייקחו את נסיון החיים שלהם. עד היום זה מוכיח את עצמו כחוויה מורכבת ומעשירה ביותר. גם היום, כשהבן הגדול בן 20 והצעיר בן 11, אורח החיים שלנו נחשב מוזר לרבים. כשמודדים “הצלחה” במונחים לינארים וכמותיים, זה לא תואם את “ההצלחה” שלנו במונחים חברתיים, תקשורתיים, אינטליגנציה רגשית ואוסף חוויות שלא תמיד יש לו “הוכחה” של התקדמות בחיים כמו שמקובל לראות אותה.

“אנחנו שמחים שאלו היו חיינו ושזו החוויה שבחרנו. אני מרגישה שזו היתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לחיי”.

מהם הקשיים הגדולים ביותר בטיול עם ילדים קטנים/ גדולים?

עם ילדים קטנים לא הרגשנו את הקושי כמו שהם גדלו, ניהיו TEENAGERS עם צרכים חברתיים ואישיים אחרים. לא שאני חושבת שיש דרך אחת יותר טובה מהאחרת. יש התמודדות בחיים בבית (וחיינו שנה אחת בבית שהשכרנו באוסטין כי הילדים דרשו חוויית בית ועיר – והם היו ספונים כל אחד בחדר שלו במשך שעות) ויש התמודדות בדרכים. הצפיפות בקרוואן היתה מאתגרת מצד אחד, בונה אינטימיות מצד שני, התזוזות לא איפשרו לילדים להיות בקשר רציף עם אותה חברת ילדים ומצד שני הם למדו לייצר חברים בכל מקום, בכל הגילאים ויצרו קשרים עמוקים שנמשכים שנים למרות המפגש של רק מספר חדשים בשנה.

למה לצפות?

ללא צפוי. לדעת ששריר הגמישות מתחזק ביותר, גם שריר האילתור והיצירתיות כי דברים משתנים כל הזמן. למרות שהיה לנו מסלול שאחרי כשנתיים בדרכים התחיל להיות קבוע וחוזר על עצמו כל שנה, עדיין תנאי מזג אוויר, תקלות שבדרך, שינויים בפסטיבלים שהיינו חוזרים אליהם כל שנה – חייבו אותנו להתאים את עצמינו כל הזמן לתנאים משתנים. צריך להיות מוכנים להיות פתוחים להפתעות ולשינויים תכופים.

מה כדאי לקחת?

כמה שפחות. למרות שחיינו בקרוואן ובעצם היה לנו בית נוסע איתנו, נפטרנו מהמון דברים ובמהלך החדשים הראשונים שיחררנו עוד ועוד – קייאקים, שטיחים, אופנוע, ספרים – שעוד יצאו איתנו לדרך, הושארו לשימושם של אנשים אחרים כשהתקדמנו במסע.

כל ילד לקח משהו שחשוב לו. עדן לקח תמונה שלו כתינוק ותעודת מציל מקורס מצילים שעשה, נוגה לקחה בובה או שתיים, גל לקח את החלומות שלו ואלייה מתן שהיה בן שנה וחצי כשיצאנו לדרך, לקח את עצמו.

לי אישית אין בעייה להיפטר מ”דברים” ולכן מבחינתי לקחת הכי מינימום שצריך ליום יום. החוויות שעוברים בדרך משנים פרספקטיבה על “דברים” ומה שהיה חשוב קודם, כבר לא חשוב כל כך עכשיו.

 “חוסר השיגרה ניהיה השיגרה. לא חושבים על זה בשלב מסויים. פשוט חיים את זה..”

איך אתם מתמודדים עם מעברים, נסיעות ארוכות, חוסר שגרה?

הנסיעות הארוכות עברו לעיתים בזרימה מופלאה של להסתכל בחלון ולחלום ולעיתים בריבים וחוסר סבלנות. היינו עוצרים להתאווררות כשהרגשנו שצריך, להכנת אוכל בבית הנגרר או שינה. המעברים היו דווקא מעוררים. לרוב התרגשנו כולנו לעלות על המשאית ולצאת שוב לדרך אחרי ימים או שבועות שבהם שהינו במקום אחד. חוסר השיגרה ניהיה השיגרה. לא חושבים על זה בשלב מסויים. פשוט חיים את זה על הכיף והאתגר שבזה. זה ניהיה אורח החיים.

איך מימנתם את הטיול?

בנינו עסק של מסעדות בפסטיבלים ברחבי ארה”ב. השנה הראשונה היתה מאד קשה כלכלית כי העסק היה חדש לנו. בהמשך השתפרנו והצלחנו להרים עסק שמאפשר לנו לעבוד חמישה חדשים בשנה.

היום, בדיעבד, האם יש חרטות? דברים שהיית עושה אחרת?

הייתי רבה פחות עם בעלי…. ומתוך זה היו אולי תזוזות שהיינו עושים אחרת. אבל את כל היתר – הייתי חוזרת על כל החווייה.

כתבת ספר על החוויה שלכם. ספרי לי עליו.

כשיצאנו למסע, עושר החוויות היה כל כך גדול שהרגשתי צורך לכתוב ולשתף חברים ומשפחה במה שעובר עלינו. התחלתי לשלוח מיילים (אז לא היה עדיין פייסבוק) ולשתף בקורות אותנו. הכתיבה היתה “לייב” ושיקפה ממש מה קורה לנו בתוך המסע. אחרי כמה שנים היו כאלו שהתחילו להגיד לי שאני צריכה להוציא את זה כספר ולבסוף, תשע וחצי שנים אחרי שיצאנו לדרכים, יצא לאור הספר – כשמעזים לעוף – תשע שנים, ארבעה ילדים, קרוואן – מסע ברחבי ארה”ב“. הספר הוא מסמך חי ונושם את הדברים שעברנו שאי אפשר לזכור מאוחר יותר.

לספר נוסף חלק שנכתב מאוחר יותר והוא מעין שיחה פנימית שלי עם עצמי במהלך המסע – אני הילדה הלומדת לחיות בחופש ואמונה עם אני החכמה שיודעת שהכל יהיה בסדר, זו עם הפרספקטיבה הרחבה והחכמה על החיים. המסע בסופו של דבר היה פנימי וחיצוני כאחד והספר משתף בשני סוגי המסע בפתיחות וכנות.

הספר ניתן לרכישה באתר: www.elanielan.com.

 3 טיפים שיש לך לתת למשפחות שמתכננות לצאת?

להקשיב לקול הפנימי שמנחה אותכם מה הוא סוג המסע הנכון לכם.

ללכת בעוצמה אחרי הכיוון שהחלטתם עליו, לא לתת לפחד לעצור בעדכם.

לקחת שק של גמישות ופתיחות לשינויים שיבואו בדרך.

אחת הדרכים הכי מוכרות ואחת ההמלצות שחוזרת תמיד בכל מאמר שעוסק ב”איך לטייל בזול” היא –אל תצאו לחופשה בשיא העונה. אם תטיילו ב”שולי” העונה, או בעונות חלשות יותר במהלך השנה- תצליחו להפחית את עלות החופשה בעשרות אחוזים.

לא יודעת.לי באופן אישי יש קצת בעיה עם העניין הזה. תיכף אסביר למה אבל קודם כל אני רוצה להציג את ארבעת הפרמטרים שהופכים סתם “עונה” ל”שיא העונה”:

1. שיא עונת התיירות בדרך כלל מתואם עם חגי הנוצרים. ובעיקר כריסטמס וניו ייר. כלומר מאמצע דצמבר ועד סוף ינואר בערך.
2. שיא עונת התיירות גם מתואם בדרך כלל עם החגים והפסטיבלים המקומיים.
3. הוא מתואם כמובן גם עם החופשות (שנקשרות עם החגים פרט ל-) ובמיוחד חופשת הקיץ.
4. והכי חשוב- מתואם באופן מושלם עם העונה הכי טובה בשנה לביקור באותו יעד, כלומר מזג אויר נהדר.

ועכשיו מה הבעיה שלי עם כל זה? שאני אוהבת לטייל או לחיות או לשהות במקום שבו מזג האויר נפלא. לא רוצה להגיע לתאילנד במונסון, או למונגוליה במינוס ארבעים מעלות. רק בשביל להמנע מההמונים או מהמחירים הלא רציונאליים. אוהבת שמש, אוהבת עננות קלה. שונאת מטריות.

אז מה עושים?

♦ הגיעו חודש לפני. בדקו את המקום כשהוא עדיין רגוע, תנו לילדים לעשות הכירות עם השכונה. התמקמו במקום לינה שעונה על הצרכים שלכם. אל תחכו יותר מדי, אלא בתוך כמה ימים כבר סגרו עם מקום הלינה על תעריף חודשי, שבועי או יומי למשך כל תקופת השהות המתוכננת שלכם באותו מקום.

למשל, לוייטנאם אני בדרך כלל מגיעה בסביבות נובמבר או תחילת דצמבר. זו העונה הכי טובה. כשהגענו לחוף בפעם הראשונה, מצאתי בתוך כמה ימים מלון מתוק, סגרתי איתם על 25$ ללילה וזהו. אחרי כמה שבועות הגיע כריסטמס ואחריו ראש השנה הסיני. המחירים קפצו והוכפלו ואני נשארתי עם המחיר הזה. קצת הרגשתי לא נעים..

◊ מצאו את המסעדה שמתאימה לכם. בקרו בה לעתים קרובות. צרו קשרי ידידות עם העובדים והמנהלים. בשיא העונה אולי יעלו מחירי המנות, אבל מכם יגבו את אותם מחירים נמוכים ששילמתם קודם. למשל, כאן, בלאדאק, צפון הודו, אני נוהגת לאכול במסעדה קטנה וטעימה וזולה. בעל המסעדה עובר מכאן לדאראמסאללה ומשם יורד דרומה לגואה. הוא כבר הודיע לי שאם אגיע למסעדה שלו בדאראמסאללה, הוא יתן לי ארוחות בחצי מחיר. ואם אבוא לגואה הוא ימצא לי בית בזול וגם יתן לי להשתמש בטוסטוס שלו מתי שרק ארצה.

◊ בכל האטרקציות שחשובות לכם בקרו עוד לפני שכל ההמונים מגיעים. או חכו לסיום העונה ובקרו בהן אחרי שכולם כבר היו שם.

♦ שיא העונה זו תקופה מצויינת לחזור ולבקר במקום שבו כבר הייתם תקופה. אם אתם כבר מכירים את המקום ואת האנשים- גם אם מדובר במחירי שיא העונה- אתם תקבלו מחירים נמוכים יותר. ואפילו יותר מכך. יש סיכוי שבפעם השניה תקבלו מחירים נמוכים עוד יותר מאלו ששילמתם בעבר.

כשאנחנו בוייטנאם, בכל פעם שאני חוזרת לגסטהאוס בסייגון, כבר ארבע שנים, ולא משנה באיזה תקופה של השנה, אני עדיין משלמת את אותו מחיר ששילמתי בפעם הראשונה שישנתי בו. ולא רק זה, אלא שבפעם הראשונה הזמנתי את החדר דרך האתר החביב עלי, אתר שנותן תמיד מחיר נמוך יותר ממה שגובים בגסטהאוס עצמו. כך שאני משלמת בעצם מחיר נמוך בהרבה מכל אחד אחר, גם בכריסטמס.

♦ חכו שיבואו אליכם. תשאירו את עצמכם פתוחים להצעות. לפעמים האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לדחות את כל אלה שניגשים אלינו עם פלאיירים או עם שאלות כמו “מחפש מלון?”. אל תסגרו את הדלת הזאת מיד. המציאות הגדולות ביותר עשויות להסתתר מאחורי אותה שאלה מעצבנת.

למונגוליה, למשל, הגענו ברכבת לילה אחרי שלושה ימים בדרכים, באחד מימי השיא של הפסטיבל השנתי. לא הצלחתי למצוא מלון מראש כי לפני כן היינו בהרפתקה בת חודש בסין, והאינטרנט לא היה נגיש כמעט בכלל. וכשכבר הצלחתי להכנס ולחפש- כשבוע לפני שהיינו אמורים להגיע למונגוליה, כל המקומות, כולם היו מלאים. לא היה חדר אחד פנוי בכל האינטרנט.

וכך מצאנו את עצמנו על רציף הרכבת, עם שלל התיקים שלנו ובלי מושג קלוש מה קורה עכשיו. ואז ניגשה אלינו אישה ושאלה אם אנחנו מחפשים מלון. מיד נרתעתי. אבל אז הזכרתי לעצמי שאני, בעצם…די מחפשת מלון. אז נסענו איתה. וכך מצאנו את אחד הגסטהאוסים המקסימים ביותר שהיינו בהם, ואפילו יכולתי להתמקח על המחיר.

♦ אכלו רק במסעדות מקומיות. שם תמצאו גם את האוכל הכי טעים וגם את המחירים הטובים ביותר. את הפועלים שבאים לאכול צהריים במסעדה הקבועה שלהם לא מעניין איזה עונה זו. המחירים תמיד יהיו אותו דבר.

♦ ואם כבר התחברתם איתם- שאלו את המקומיים מה המחירים המקובלים למוצרים ולשירותים בהם אתם משתמשים ביומיום. יש כאלה שרואים תיירים ומנסים את מזלם עם מחירים מופקעים שגבוהים במאות אחוזים מעל למחיר הרגיל. חשוב שיהיה לכם מושג אם עובדים עליכם ממש, או רק טיפה מנסים להרוויח עליכם כי עכשיו זה שיא העונה. שאלו אותם גם איפה שווה לעשות קניות ואיך מגיעים ממקום למקום.

♦ דוקא הקניות יכולות להיות כלכליות במיוחד. המוכרים מבסוטים מזה שיש תנועת לקוחות גדולה, ואנשים מבזבזים מלא כסף ואם מגיעים בסוף היום ותופסים אותם במצב רוח מרומם, אחרי שהם דפקו קופה כל היום, הסיכוי להנחות גדולות הוא גבוה מאוד. הפעילו שיקול דעת, אף פעם אל תתמקחו כשיש עוד לקוחות בחנות, או לפני שבדקתם מחירים בכמה חנויות אחרות.

בדרך כלל הגישה שלי היא שעדיף לנסוע עם כמה שפחות, ולהצטייד במהלך הדרך בדברים כאשר עולה הצורך. זה יוצא בסופו של דבר הכי נוח (סוחבים הרבה פחות) ולרוב גם זול יותר. אבל עדיין, יש דברים שחשוב לצאת איתם מהארץ. רשמתי כאן את הציוד שלדעתי הוא הבסיסי ביותר, דברים שלא הייתי יוצאת לדרך בלעדיהם.

תרמיל מוצ’ילה גדול, נוח לשימוש ולנשיאה: בין אם אתם יחידים או משפחה, תרמיל אחד לפחות בעל נפח גדול הוא חובה. הוא ישמש אתכם בכל הטיולים והטרקים אליהם תרצו לקחת רק תיקאחד שיכיל את הציוד למספרימים וגם כתיק מזוודה לכל דבר. 

חשוב מאוד שיהיה הכי נוח עבורכם. זה מסוג הדברים שלא הייתי קונה באינטרנט אלא הולכת ומודדת. חשוב גם שכל מי שמיועד לשאת את התרמיל ימדוד אותו וירגיש איתו נוח.

תרמיל יום– נוח לנשיאה ולשימוש: אותו כנ”ל גם לגבי תרמיל היום שלכם. ההבדל בין תרמיל נוח ובריא לגב לבין תרמיל זול ומצ’וקמק הוא משמעותי ביותר. זה מה שישפיע על התחושה הפיזית שלכם לאורך כל היום. אםתרגישו עירניים ובעלי אנרגיה, ותוכלו להמשיך וללכת לאורך כל היום בנעימים או שתרגישו כאב גב/כתפיים , עייפים ומותשים כבר בתחילתו של היום. תמדדו. ואל תתפשרו.

נעלי הליכה מעולות– כל מה שאמרתי על תרמילים תופס גם כאן. נעליים טובות הן המפתח ליום יום מוצלח. גם בטרקים, וגם בטיולי יום קלילים. אם הנעליים לא טובות כל הטיול יראה לכם אחרת לגמרי.

מגבות שמתייבשות מהר, רצוי אנטיבקטריאליות- אני משתמשת באותן מגבות כבר קרוב לארבע שנים. לא התפשרתי על איכות וקניתי גם את הדגם הגדול. כי הכי כיף לצאת מהמקלחת ככה. וכשאת משתמשת בהן יום אחרי יום, במשך תקופה, לא בא לך להתבאס בסופה של כל מקלחת. הן נפלאות. מתייבשות במהרה, לא מסריחות, לא תופסות עובש. אפשר להתקלח בבוקר, להניח לייבוש, ללכת לשתות תה ואחר כך לארוז מגבת יבשה ולהמשיך בדרך.

דוחה יתושים באיכות גבוהה– כי כשאת כבר בשטח, והיתושים והזבובונים חגים מסביבך, את רוצה את התכשיר הכי בטוח והכי איכותי שיש.

דפי סבון– על פניו נראים כמו פינוק מיותר. אבל זהו אחד מהמוצרים החביבים עלי ביותר. יש לי אחד כזה בכל תיק או לפעמים בכיס, וגם אצל הילדים. הוא תמיד נגיש, ונותן לי תמיד תחושה שקטה ש’יש סבון. הכל בסדר’. בכל מקום, בכל מצב, אפילו אם נתקעתי 12 שעות באוטובוס (וכל התיקים הגדולים בתא המטען) באמצע כביש בלב שום מקום.

מנשא– טוב ברור. לטרקים, למקומות הומים, לרחובות סואנים בלי מדרכה, ואפילו לשופינג בראש שקט. מנשא שהיה נוח לילד. ושיהיה נוח על הכתפיים של ההורים. אבל אני לא באמת צריכה לפרט. הרי זה לגמרי ברור.

תיק עזרה ראשונה– מאורגן ומסודר תמיד.

יש עוד כמה דברים שהייתי ממליצה לא להסתובב בלעדיהם, אבל אותם ניתן גם לרכוש לאורך הדרך:

מספריים– תמיד במזוודה. אין לתאר את מספר הפעמים שבהן הייתי זקוקה למספריים לאורך השנים, ככה באופן מפתיע.

סכין עם כיסוי פלסטיק– כי אתם תתלהבו ותקנו מלא פירות מעולים ותחזרו לחדר במלון ופתאום תבינו שאין סכין.

קרש חיתוך דק וגמיש– כן, תפלאו, אבל הרבה יותר נוח לחתוך לילדים פירות, ירקות, או אפילו להרכיב עליו פאזל, לעשות יצירות בפלסטלינה ואפילו לכתוב משהו ככה בכיף על המיטה…

תרמוס-  אני אוהבת להצטייד בשתיה חמה, במיוחד לפני נסיעות ארוכות באוטובוס ובעיקר כשיוצאים מוקדם בבוקר. תרמוס זה גם הצלה אם אחד הילדים חולה ואתם רוצים שיהיה לידו תה חם.

טישו/נייר טואלט ומגבונים לחים-  אין משהו שאני מקפידה עליו יותר מאשר על הדבר הזה. לצאת החוצה במזרח, בעיקר עם ילדים, זה תמיד הימור. ואני לא אוהבת הימורים. טוב, לא בנושא הזה, בכל מקרה.

וכמה שקיות ניילון ריקות– כי תמיד כשצריך אז אין. ויש מקומות במזרח שבהם יש איסור מוחלט על שקיות ואז עוברים שבועות שלמים בלי שתמצאו שקית ניילון אחת. בכל מקרה זה לא שוקל ולא תופס מקום. אז שיהיה.

רשימת ציוד מלאה, וגם איפה כדאי לקנות כל דבר תמצאו בלינק הזה. 

נכון שכשחושבים על חופים במזרח עם ילדים, וייטנאם היא לא מהראשונות שעולות בראש. לרוב תעדיפו את תאילנד עם הילדים או את גואה. אבל מי שמחפש לגוון קצת או למצוא מקום שקט, יוקרתי ונטול ישראלים מוזמן לחשוב גם על האופציה הזאת. אני נסעתי לוויטנאם עם הילדים רק בשביל לבלות שלושה חודשים על החוף..

מואי-נה (mui-ne) היא רצועת חוף קטנה ויפה שנמצאת חמש שעות נסיעה נוחה באוטובוס מהו-צ’י-מין סיטי.

◊ האוטובוס בא לקחת אותך מהמלון בהו-צ’י-מין, ומוריד אותך במלון במואי-נה. מחיר הנסיעה- כ-120 אלף דונג לאדם, כלומר כ-5$. 

◊ כביש אחד ישר. מצד אחד החוף ובתי המלון שבנויים אחד אחרי השני ומהצד השני בתי מלון, חנויות, מרכזי ספא וזהו. במואי-נה יש רק דברים שקשורים לנופש.

◊ חובבי קייט-סרפינג אוהבים את המקום ויש בו הרבה אפשרויות גלישה, חנויות לציוד והשכרה ומרכזי לימוד.

◊ בחופשה כזאת קחו בחשבון שלא תעשו כמעט כלום פרט לשחיה בבריכה, טיולים לאורך החוף, משחקים בחול ושחיה בים. אה…ואוכל.

◊ מואי-נה היא גן עדן לחובבי מאכלי ים. לאורך הטיילת פזורות מסעדות המציגות לראווה בתוך אקווריומים את מגוון בעלי החיים שאפשר לאכול כאן. תמנונים ודיונונים ושרימפס וסוגים שונים של צדפות וסרטנים ונחשים ולטאות וצבים…

◊ ולאוהבי פירות. אננס, פסיפלורה, פרי הדרקון, אנונה, ליצ’י, ג’ק פרוט ועוד ועוד..הם מכינים מיץ מאלוורה טריה וגם מאבוקדו.

◊ המקום נראה מערבי לחלוטין. הכל נקי, יפה, מודרני. לא כמו מה שחושבים על המזרח או על וייטנאם.

◊ המלונות מדהימים. השירות, לרוב, נפלא.

🌺 המלצה: מואי נה היא לא רצועת החוף המפנקת היחידה בוייטנאם. חופים מומלצים אחרים הם:

פו- קוק- ( Phu Quoc ) – אי מקסים בדרומה של וייטנאם. 

נה-טארנג (Nha Trang)-רצועת חוף קצת יותר מיושבת ופופולארית בקרב התיירים.

◊ אפשר לשכור אופניים או טוסטוס כדי להתנייד בנוחות. מצד שני יש מוניות-טוסטוס או מוניות שמציפות את האזור. ויש גם אוטובוס מקומי.

◊ פארי ספרינגס- פנינת טבע מקסימה באמצע של רצועת החוף. מדובר במיים שנובעים מהאדמה. הם חמימים וזורמים במעין נחל קטן ורדוד עד לים. הולכים לאורך הנחל יחפים, על חול רך רך. תענוג לילדים. דיונות צבעוניות מעטרות את הנוף. איפשהו בדרך יש גם חוות יענים שמציעה גם רכיבה קצרה.

◊ חיי הלילה שוקקים וכוללים הרבה אלכוהול, מועדונים, הופעות חיות.

◊ לחוששים- יש אמבולנס ומרפאה מקצועית.

◊ אחד היתרונות הגדולים של המקום (שבגללו למעשה בחרתי בעצמי להתמקם בו) הוא שמדובר באזור מדברי, ולכן אחוזי הלחות נמוכים מאוד. כך שלמרות שאתה גר על החוף ממש, אתה בכלל לא מרגיש את זה! מזג האויר מ-ד-ה-י-ם.

◊ מאוד נוח. יש ווי-פיי מהיר כמעט בכל מקום, יש קפה מעולה, מזגנים בכל מקום, מסאז’ים.

◊ יש מלון אחד שמציע אמבטיית בוץ פרטית. קחו את הילדים ותנו להם להרגיש כמו ב’שרק’. אחרי האמבטיה תקבלו גישה חופשית לבריכה העצומה שכולה מלאה במים מינראלים מלאי בריאות.

◊ כל סוגי המסאג’ים קיימים. כולל את האבנים החמות ושות’. וגם כל מיני מיוחדים כמו מסאג’ פילינג עם חלב אורז או חלב קוקוס או מסאג’ עם אלוורה.

◊ בכל סוכנויות הנסיעות ניתן לקנות חבילות טיולים בסביבה.

◊ וכמובן להתנסות במגוון ענפים של ספורט ימי. גלשני בוגי וגלשני רוח וגלשני רחיפה ואופנועי ים.

◊ למרות האופי התיירותי של האזור הרבה מנותני השירותים לא מדברים אנגלית.

בקיצור: תכינו את עצמכם לנופש ברמה גבוהה ובמחיר נמוך.

מלונות מומלצים במואי נה וכמה הם עולים

בתי מלון מומלצים בסייגון ובהאנוי (וכמה הם עולים)

מחירים לדוגמא:

» מלון מעולה עם נוף לים, בריכה וחוף פרטי (חדר משפחתי כולל ארוחת בוקר)- 30$-60$ יש גם מלונות יוקרתיים שמציעים בונגלוס מדהימים וכאלה. המחירים יכולים להגיע גם ל-500$ ללילה.

מחירים נוספים לדוגמא:

» קפה קר- $1.5

» בקבוק בירה- כחצי דולר.

» סיר חם שלם (hot pot) מלא בפירות ים- $5.5

» אננס מקולף וחתוך ומתוק- $0.5

» בודי מסאג’- מחיר משתנה מאוד. תלוי אם הולכים למכונים הקטנים או למכונים היוקרתיים. בערך בין $5 לשעה ל-$25 לשעה.

» אופניים ליום- $2 טוסטוס ליום-$8

» מיץ קוקוס הישר מהפרי- $0.5

כשעבדתי על הספר שלי “איך לטייל עם ילדים במשך שנה ב-5500 ש”ח לחודש” לא חשבתי בכלל שאני צריכה להסביר למה כדאי לצאת לטיול כזה. הרי אני עושה את זה בשמחה כבר כל כך הרבה זמן ולי ברור לגמרי למה כדאי לעשות את זה. אבל אחרי תקופה, התחלתי להבין שאולי זה לא כל כך ברור לכולם. ואולי יש אנשים שרוצים מאוד אבל בכל זאת מתלבטים. והתחלתי לפרסם סטטוסים משעשעים בפייסבוק (“כי זו הדרך הטובה והנעימה ביותר לחזור לביקיני..” למשל) וקצת דיברתי על זה עם חברים ועם כל מי שפנה אלי לייעוץ באופן אישי עד שהגעתי למסקנה שאין מנוס. צריך לכתוב על זה משהו קצת יותר רציני. אז הנה, ממש על קצה המזלג:

– טיול כזה יהפוך את הילדים לדוברי אנגלית בתוך פחות מחצי שנה. רציני. 

– יאפשר לכם לחוות חוויות משפחתיות משותפות, דקה לפני שהם בורחים לנו מבין הידיים. חוויות שהם וגם אתם תיזכרו לכל החיים 

– כדי לפגוש ולהכיר אנשים מעניינים מכל העולם  

– כדי לראות מקומות מופלאים ואחרים ושונים- דבר שגורם לשינוי תפיסת העולם ולהרחבת נקודת המבט על החיים ועל הסובב אותנו.

– לפגוש ילדים שגרים, חיים, ומנהלים את חייהם אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים. ומצליחים להיות מאושרים בחייהם. גם בלי וואטס אפ. .

– לראות מקומות שאולי בעוד עשר שנים כבר לא יהיו אותנטיים. הצמיחה וההתמערבות מתנהלים בכל העולם בקצב מהיר מאוד. בעוד כמה שנים רוב הדברים כבר יראו אחרת.

– לאפשר לילדים התמודדויות עם מצבים אחרים, לא מוכרים, יציאה מהבסיס הבטוח. זה יוסיף לבטחון העצמי שלהם ולתחושת העצמאות שלהם. יבנה להם מיומנויות חדשות. ויכיר להם את עצמם מנקודות אחרות.

– ואם כבר מזכירים מיומנויות- להלן אם כל הסיבות: פיתוח מיומנויות חברתיות. אחרי טיול כזה הילדים יוכלו להרצות באוניברסיטה על איך ליצור קשרים חברתיים.

– התנסות בסגנון למידה שונה, סגנון חוויתי שמונע מכוח הסקרנות בלבד. למידה התנסותית מאתגרת שחושפת את הילדים לידע רחב ומרתק.

למעשה,  מחקרים מוכיחים שטיול והרפתקאות הופכים אותך לחכם יותר. הנה סרטון אחד שמסביר את זה בצורה מאוד קלילה ומשעשעת אך משכנעת. 

– ולהתאוורר מהשגרה הלחוצה בארץ. להתנתק קצת ממסכים, להרים את העיניים ולראות מה קורה שם מסביב. 

– שנה שבה מקדישים את החיים כדי לאסוף חוויות וזכרונות, במקום ‘עוד דברים וחפצים’. 

– כדי לתת להם להתאהב בעולם כולו, על כל דרכיו, גווניו, מנהגיו ויופיו.

– להתמקד בדברים הדומים בניהם לבין שאר האנשים בעולם, ולא בדברים השונים. לגלות שמתחת למראה השונה, לצבע העור, לשפה המוזרה, לבגדים המצחיקים- נמצאים אנשים שחלקם דומים לנו מאוד.

– לחשוף אותם לקשת כמעט בלתי נתפסת של סגנונות חיים, של בחירות, של דרכים בהן אנשים בוחרים להיות מאושרים. ולהראות להם, במציאות, עד כמה הכל אפשרי.

– להצית את האש שבתוככם ולהציג בפני הילדים שלכם אתכם באור אחר. אור נרגש, משולהב ומלא תשוקה. לרקוד איתם ברחובות, להתלהב איתם, לקפוץ איתם למים, להתמודד איתם ביחד עם אתגרים ומצבי קצה. להראות להם שכולנו אנושיים. להראות להם צדדים אחרים שיש בנו, צדדים שכמעט ולא מתגלים בשגרת החיים הרגילה.

ולסיום רק עוד נקודה אחת למחשבה: תחשבו איך ‘טיול ארוך עם המשפחה בעולם’ יראה על קורות החיים שלכם או של הילדים שלכם…

ובמידה ועדיין לא עשיתם את זה, הורידו את האיבוק שלי, שילווה אתכם לכל טיול בארץ או בחו”ל.