המזרח עם ילדים- יעדים מומלצים בחלוקה לפי עונות, תקציב, גילאי הילדים ועוד..

אנחנו מאוד אוהבים את סייגון ואת האנוי. יש בהן סוג של קסם שפועל עלינו לגמרי. אבל יחד עם הקסם הזה, כשמסתכלים למציאות בעיניים, רואים קודם כל שתי ערים מאוד צפופות, רועשות, עמוסות באופנועים וקטנועים ומכוניות ועשן. והרבה מאוד אנשים. הכל במין בלאגן צבעוני שכזה, שגורם לך לעמוד בהשתאות מול מעבר חציה, ולתהות האם אי פעם תצליח לחצות את הכביש הזה.

כתבתי לא מעט על סייגון, וגם קצת על האנוי. וגם הרבה באופן כללי על וייטנאם ובמיוחד עם ילדים.

♦ למאמר המגיש לכם 10 מקומות מדהימים לטייל בהם בוייטנאם, כולל מסלול ממש מפורט הציצו כאן…

הפעם, אני נותנת לכם את רשימת המלונות והגסטהאוסים, בדף אחד נוח ונגיש, שיעשו לכם את כל הנחיתה להרבה יותר רכה ונעימה:

 בתי מלון מומלצים בסייגון (הו צ’י מין סיטי) עם ילדים:

בתי מלון יוקרתיים:

the reverie saigon– חלונות מקיר לקיר, נוף משגע של הנהר וכל העיר, חדר מאובזר (כולל מכונת אספרסו!), מיני בר עמוס בכל טוב בחינם, ואפילו אפשר לשכור משרת אישי. במלון כמובן יש בריכה מדהימה (המים מחליפים צבעים!) וכל מה שמצופה ממלון 5 כוכבים. ילדים עד גיל 11 חינם. מחיר- 225$ ללילה.

sherwood residence hotel– מלון דירות מדהים, דירות של 80מ’ ויותר, שני חדרי שינה, שני חדרי מקלחת, סלון, מטבח מאובזר כולל מקרר ואפילו מכונת כביסה!. הכל מוקפד ונקי. כמובן שבמלון עצמו יש בריכה, מועדון משחקים לילדים ועוד. המחיר- 87$ (לדירה שתיארתי) ומעלה. ילדים עד גיל 11 חינם.

caravelle saigon hotel– מלון חמישה כוכבים במיקום מעולה. בריכה נהדרת, חדרים טובים עם נוף. מחיר- החל מ-135$ ללילה. ילדים עד גיל 5 חינם.

גסטהאוסים:

beautiful saigon hotel– מיקום טוב, בריכה. חדרים נקיים, אינטרנט מהיר. המחיר כולל ארוחת בוקר, וילדים עד גיל 10 חינם. אפשרות לחדרים עם שלוש מיטות ויותר. מחיר: החל מ-28$ ללילה.

saigon europe hotel spa– מיקום טוב, בריכה, חדרים גדולים ונקיים, מיזוג אויר. חדר משפחתי נעים החל מ-50$ כולל ארוחת בוקר.

מתכננים ביקור בוייטנאם? שלחו לי מייל, ספרו לי מתי ולכמה זמן ואני אשלח לכם קצת מידע, טיפים והמלצות מגניבות.

כמו כן כאן תמצאו הסברים מפורטים על האזורים השונים בשתי הערים הגדולות, על מנת לעזור לכם להחליט איפה בדיוק אתם רוצים להזמין את בתי המלון שלכם.

הנה המייל שלי :-). 

בתי מלון מומלצים בהאנוי עם ילדים:

בתי מלון יקורתיים:

Mercury Central Hotel Hanoi – מלון מעולה, מדורג מאוד גבוה בהרבה אתרים, במיקום מצוין, ממש על ה-HOAN KIEM צוות ידידותי, וארוחת בוקר מופלאה. 70$ ללילה לסוויטה משפחתית.

Hanoi la siesta– מיקום טוב ברובע העתיק, ובו הצוות ידידותי ועוזר במיוחד. אפשר להזמין כאן חדרים עם דלת מקשרת לנוחות משפחתית מירבית. 160$ לשני חדרים עם דלת מקשרת, או 170$ לסוויטה משפחתית.

בית מלון מעולה במחיר טוב:

hanoi lotus boutique hotel– צוות ידידותי, מיקום מעולה, מסעדה נהדרת והסיורים המאורגנים נחשבים לטובים ביותר. מציעים גם תה/קפה/מיץ פירות חופשי לאורך כל היום. 25$ ללילה לחדר זוגי, 40$ לחדר משפחתי.

queen cafe hotel  – מלון זול ופשוט במיקום מעולה.

גסטהאוס:

Hanoi house Hostel – בלב הרובע העתיק, גסטהאוס בדירוג גבוה, מציע חדרים ממוזגים עם מקרר וטלויזיה, כולל חדרים פרטיים וחדרי לינה משותפים. חדר עם מיטה זוגית עולה 28$ ללילה (כולל ארוחת בוקר), חדר עם שלוש מיטות עולה 60$ ללילה (כולל ארוחת בוקר). צוות דובר אנגלית.

אל תשכחו שאת הויזה לוייטנאם צריך להכין מראש דרך האינטרנט או באמצעות סוכנות נסיעות.

והנה גם מאמר שמציע לכם 8 בתי מלון מטריפים בוייטנאם שהשהות בהם היא חוויה בפני עצמה :-).

וייטנאם היא יעד נפלא לטיול עם ילדים. היא ‘במזרח’ מצד אחד, אבל מאוד מודרנית מצד שני. המחירים הם של ה’מזרח’ (עדיין) אבל רמת השירותים לרוב היא גבוהה מאוד, לעתים גבוהה משפוגשים בארץ.

הדבר הראשון שנוגע לעלויות בוייטנאם הוא כרטיס הטיסה מהארץ לשם. במיוחד כשמדובר במשפחה, הכרטיס יהיה הדבר הכי יקר בכל החופשה שלכם שם. במאמר הזה תוכלו למצוא כמה טיפים להוזלת מחירי הכרטיס.

כדי לקבל מושג לגבי תעריפי הטיסה וחברות התעופה האופציונליות בתאריכים הרצויים לכם בדקו כאן.

אחרי כרטיסי הטיסה, הנתח הגדול ביותר של ההוצאות שלכם יהיה על לינה. אבל כאן יש כבר מבחר ומגוון גדול של היצע ככה שתוכלו להתאים את המלון לתקציב שיש לכם. הנה כמה דוגמאות לבתי מלון ידידותיים למשפחות בוייטנאם, וגם כמה הם עולים.

בנוסף, airbnb הולך ותופס תאוצה, לפחות בערים הגדולות ושם תוכלו לשכור דירות מקסימות במחירים מאוד משתלמים.

מחירי הארוחות והתחבורה הם הנמוכים יותר, בחישוב כללי של התקציב. תוכלו לאזן בין ארוחות במסעדות מקומיות, לבין ארוחות במסעדות תיירים וכך לשמור על תקציב נמוך. ארוחה מקומית משביעה וגדולה לא תעלה לכם יותר מ- 40,000 דונג לאדם, שזה קצת פחות מ-2$.

תקשורת:

איכות שירותי התקשורת בוייטנאם היא טובה מאוד. בכל מקום תוכלו להתחבר לוייפיי (בחינם), וניתן גם לרכוש סים כארד מקומי ולהתחבר לחבילת אינטרנט ושיחות.

הנה לינק לרכישה של ESIM – אותו ניתן להעלות לטלפון שלכם פשוט ע”י סריקה של קוד, והוא כבר יטפל לכם בכל נושאי התקשורת בוייטנאם..(זה עולה 4.5$ לשבוע אבל כדאי לכם לבדוק את כל ההצעות שהם נותנים).

כששואלים אותי אני תמיד אומרת שאני אפילו מעדיפה את וייטנאם על פני תאילנד עם ילדים. באמת. יש בה את כל מה שצריך. יש אינטרנט מעולה (חינם). יש חשמל (לא תמיד ברור כשאתם מטיילים למזרח :-)), מזגנים, הכל נקי מבריק מריח טוב. המזגנים בכלי הרכב עובדים. הקניונים מפנקים ויש בהם את כל המותגים המוכרים והיוקרתיים ביותר. יש מרפאות ברמה גבוהה מאוד. והשווקים פשוט נפלאים. אוכל, בגדים, קוסמטיקה הכל באיכות טובה ובמחירים מצחיקים

הנה מאמר שנותן קצת סקירה על קניות בהו צ’י מין סיטי.

לעזרה בתכנון מסלול לטיול משפחתי שמתאים לתקציב שלכם, ולרצונות שלכם- הורידו את האיבוק שלי- ‘לטייל עם ילדים’.

הנה מאמר שנותן הרבה רעיונות מקסימים (וגם כמה הם עולים) לחופשה משפחתית בסייגון (הו צ’י מין סיטי). 

והנה מאמר שנותן הרבה רעיונות מקסימים (וגם כמה הם עולים) לחופשה משפחתית בהאנוי.

בנוסף- להלן מסלול מעניין למשפחות בצפון וייטנאם, בעלות של כ-200$ למשפחה ליום.

מעבר להוצאות הגדולות, עלויות של דברים בסיסיים ויומיומיים הן למשל:

– כוס קפה קר עם קרח- 15,000-40,000 דונג (חצי דולר-2 דולר, תלוי איפה)

– נסיעת אוטובוס ממוזג ברמה גבוהה, ליעדים במרחק מספר שעות- 5-10 דולר למושב.

– אננס מקולף וחתוך וטרי ומתוק- 15,000-20,000 דונג (בערך דולר)

– מרק אטריות מסורתי עם בשר- 25,000 דונג (ברחוב, קצת יותר מדולר) ועד 60,000 דונג (במסעדה, כשניים וחצי דולר).

– חדר משפחתי גדול מרווח נקי עם ארוחת בוקר, אינטרנט, מזגן, מים חמים בהו צ’י מין- 30$.

– חולצה לילדים של גאפ באחד מהשווקים- 15,000 דונג (קצת פחות מדולר).

– מיץ קוקוס טרי- 25,000-35,000 דונג (בממוצע דולר וקצת).  בירה- 13,000 דונג, בערך חצי דולר.

– לינה בחדר מפנק במלון על החוף עם בריכה וספא וכיף חיים- 40$ ומעלה. אנחנו אוהבים מאוד את מואי-נה, עיירת חוף אליה אנחנו חוזרים כמעט בכל שנה.

הכנסו כאן  לרשימת בתי מלון מומלצים לחופשה על החוף בוייטנאם כולל מחירים

– קניות בסופר (בהו צי’ מין)- מעדני חלב, שמפו, משחת שיניים וכו’- זול יותר מתאילנד ואפילו זול יותר מנפאל.

איך אומרים שלום בוייטנאמית– סין צ’או (sin-chau).

ותודה- קאמון (kammon).

בתי מלון מומלצים בהאנוי ובסייגון תמלאו כאן. 

ואל תשכחו לרגע את הביטוח. להשוואת מחירים פשוטה ועוד כמה טיפים הקליקו כאן.

לרכישת סים קארד לוייטנאם הקליקו כאן >>

נוסעים לוייטנאם? הכנסו למאגר התכנים שלי להורדה והורידו לעצמכם (בחינם) את דפי המידע שלי על וייטנאם…

אם אתם חולמים לטייל במזרח עם המשפחה, ומחכים לחופש המתאים ביותר לעשות את זה- אז חופש פסח הוא מושלם עבורכם. מקובל לחשוב, שטיול במזרח מצריך יותר זמן ממה שמצריכה חופשה באירופה, אבל האמת היא שלמעט הודו, החופש הגדול הוא ללא ספק הזמן הגרוע ביותר לטיול שכזה. מה שמשאיר לנו את פסח כאופציה הטובה ביותר.

(גילוי נאות- גם החגים לעתים יכולים להיות ממש מושלמים, אבל מבחינת מזג אויר זהו עדיין הימור: אתם מול המונסון..).

לכן אני ממליצה לכם בחום להתחיל לכוון את פסח לתכניות החופשה במזרח :-).

הנה מסלול לדוגמא, שבניתי לכם לחופשה מ-ד-ה-י-מ-ה במזרח:

1. תתחילו בבנגקוק. 

חפשו בגוגל פלייטס את הכרטיסים הכי זולים. (הזמינו כרטיס הלוך חזור). כאן תמצאו מאמר שלם שמסביר איך למצוא את הכרטיסים הכי זולים, תמיד.

בנגקוק היא עיר מרהיבה ומפנקת. אז קחו כמה ימים של פינוק בתור התחלה. אם יהיה לכם מזל עם התאריכים גם תצליחו לחגוג יחד עם התאילנדים את ראש השנה התאילנדי, פסטיבל של חמישה ימים שבהחלט שווה לחוות לפחות פעם אחת בחיים.

2. מבנגקוק קחו טיסה זולה (עם חברה מקומית) להאנוי, וייטנאם.

כאן תמצאו את כל הפרטים להזמנת טיסה בלואו קוסט במזרח (הלואו קוסט של המזרח הוא לא מה שאתם מכירים מאירופה, מדובר ברמת שירות אחרת לגמרי, גבוהה בהרבה. רק שימו לב שהטיסה לא עוברת בקואלה לאמפור).

בהאנוי יש הרבה מה לעשות אז אם אתם טיפוסים עירוניים- לא תהיה לכם בעיה ואם בא לכם לצאת קצת החוצה, לעשות טרק באזור הצפון או שייט על מפרץ האלונג המפורסם– הכל קרוב ונעים.

3. מהאנוי אתם יכולים לקחת רכבת לילה (חוויה בפני עצמה) לסייגון. 

סייגון היא עיר תוססת והומה, אבל גם עליזה ומלאת הפתעות. מסייגון יש לכם שתי אפשרויות: תוכלו לרדת לחוף, לבלות כמה ימים של בטן גב בבית מלון מפנק, או לקחת אוטובוס/טיסה קצרה לקמבודיה, השכנה של וייטנאם, ארץ פלאות מסוג אחר. הנה מסלול לכמה ימים מוטרפים בקמבודיה.

♦ עוד חוף מומלץ בוויטנאם הוא האי פו-קוק, שהוא קצת יותר יוקרתי והחופים שלו נחשבים מהיפים בעולם.

♦ ולאלה שדווקא מעדיפים אויר הרים- דאלאת, עיר יפהפיה ומיוחדת מרחק כמה שעות נסיעה מסייגון, תהיה מתאימה ביותר עבורכם.

4. מקמבודיה/סייגון הכי נוח יהיה לחזור בטיסה קצרצרה לבנגקוק.

שם תוכלו להשלים עוד קצת שופינג ולחזור הביתה.

אגב: המסלול הזה הותאם במיוחד גם לאלה שלא רוצים לוותר על ליל הסדר. בתי חב”ד נמצאים בבנגקוק, בהאנוי, בסייגון וגם בדאלאת.

♣ יש לכם עוד קצת זמן או כסף? שלבו גם את יפן (יש טיסות זולות מוייטנאם), ונסו לתפוס את פריחת הדובדבן. 

אז מה היה לנו:

בנגקוק—-האנוי—-סייגון—-בטן גב/קמבודיה/הרים (דאלאת)—- בנגקוק.

בניתי את המסלול כך שתוכלו להזמין טיסות הלוך חזור מהארץ בקלות, בלי כאב ראש ובעלויות נמוכות.

♥ ובונוס: כל מי שמתכנן חופשה במזרח בפסח מוזמן לפנות אלי ולקבל שיחת ייעוץ במחיר מאוד מיוחד :-). 

הנה כמה לינקים שיוסיפו לכם הרבה עניין, חוויות ופינוקים לאורך המסלול:

לינה:

איפה לישון בבנגקוק

איפה לישון בהאנוי ובסייגון

איפה לישון במואינה, עיירת חוף בויינאם

עוד כמה בתי מלון מגניבים בוייטנאם

מה לעשות בבנגקוק עם ילדים:

6 הרפתקאות קולינריות בבנגקוק עם ילדים

6 חנויות מדהימות למשפחות בבנגקוק

7 קינוחים שאתם חייבים לטעום כשאתם מגיעים לבנגקוק

בנגקוק עם ילדים- הרפתקאות מחוץ למסלול התיירים השחוק

תאילנד למשפחות חובבות פיות וגם תאילנד למשפחות חובבות קומיקס

תאילנד- הרפתקאות משוגעות למשפחות משוגעות :-).

מה לעשות:

בהאנוי עם ילדים

בסייגון עם ילדים

במואי נה עם ילדים

בקמבודיה עם ילדים

מידע כללי:

וייטנאם- כל מה שצריך לדעת כדי לתכנן את החופשה

מה לקחת לחופשה משפחתית

מה לקחת לחופשת חוף עם ילדים

בנגקוק בתקציב נמוך

וגם סרטון שמסביר על מזג האויר במזרח ואיך לתכנן חופשה ואיך לנהוג במהלך החופשה.

מבחר מקומות ופעילויות מקסימות למשפחות המגיעות להו צ’י מין סיטי (סייגון). וגם כמה הן עולות.

הו צ’י מין סיטי, היא מקום שבו העבר רוקד עם ההווה במערבולת של כאוס תוסס. מהרחובות ההומים השופעים אופנועים ועד לטעמים הארומטיים של אוכל הרחוב מימין ומשמאל, כל רגע כאן הוא הרפתקה שמחכה להתפתח. חקרו מקדשים עתיקים השוכנים בין גורדי שחקים מודרניים, התמקחו על אוצרות בשווקים ססגוניים, וספגו את האנרגיה של עיר שלעולם לא ישנה. בהו צ’י מין סיטי לכל פינה יש סיפור..

העונה הטובה ביותר לטייל בהו צ’י מין סיטי (סייגון), היא בין נובמבר לפברואר. שאז הטמפרטורות נעימות יחסית ולא יורד הרבה גשם. אבל כשנוסעים עם ילדים צריך לחשוב גם על החופשות והתאריכים האלה לא מתיישבים כל כך טוב.

מבחינת חופשות הכי טוב זה לנסוע בחנוכה, או בפסח. לגבי תקופת החגים או החופש הגדול- כדאי לכם לבדוק את תחזית מזג האויר לתאריכים המדוייקים שבהם אתם רוצים לנסוע, ואז להחליט. אם התוצאות לא אופטימאליות, הייתי מציעה שתקחו כמה ימים נוספים כדי שתוכלו לשמור על גמישות מסויימת. כל מה שיש לי לומר על מזג האויר הסברתי כאן.

לגבי התקציב אפשר לחלק אותו לכמה סעיפים:

לינה:

הנתח המשמעותי בתקציב המשפחתי. חדרים משפחתיים טובים (=מזגן, מים חמים, אינטרנט, רמת נקיון גבוהה) אפשר למצוא ב-30$ ומעלה.

הנה כמה בתי מלון מומלצים וידידותיים למשפחות.

לינה- מיקום:

אני ממליצה לשמור על מיקום טוב. זה יכול להיות ברובע 1, הרובע המתוייר יותר או ברובעים 4 או 7, שנחשבים שקטים ויוקרתיים יותר.

טיפ לתקציב: אחד המפתחות לשמירה על תקציב נמוך הוא למצוא מקום לינה קרוב לשווקי אוכל מקומיים ולתחבורה ציבורית מקומית. כך שיהיה לכם מאוד פשוט לאכול ולהתנייד בזול ובנוחות.

אוכל:

וייטנאם היא ממלכת אוכל מוטרפת. האוכל טעים, זול ונקי יחסית. יש שפע ומגוון שנע בין מותגים מערביים פופולאריים (סטארבאקס מישהו?), מסעדות תיירים מתוחכמות, מותגים מהמזרח הרחוק (למשל יפן) שהם ברמת תחכום ועיצוב שלא הכרתם, ועד שרפרפים על המדרכה בדוכני אוכל מקומי.

העלויות הן בהתאם. מנה של מרק אטריות גדול ומשביע בדוכן אוכל ברחוב תעלה בערך 30 אלף דונג, שזה קצת יותר מדולר.

תקציב אוכל יומי למשפחה שמטיילת בסייגון יכול לעמוד על 30$-40$ בקלות. וכולם יהיו שבעים.

♥ 🧙‍♀️ חוויה קסומה למשפחות – מתחם Three Brooms Town ברובע 2

אם הילדים שלכם אוהבים קסמים, מכשפות ודמיון – אל תפספסו את Three Brooms Town, קפה-מתחם מקסים ויצירתי בלב רובע 2 של סייגון. המקום מעוצב כולו כמו מתוך עולם פנטזיה קסום, עם פינות צילום, אווירה צבעונית ותפריט מתוק במיוחד.

אבל הקסם האמיתי נמצא בפעילויות: סדנאות להכנת נרות ריחניים, עוגיות מעוצבות, כובעים מכושפים ויצירות שכולם ירצו לקחת הביתה.

מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים, אבל גם חובבי צילום ודמיון ייהנו כאן מכל רגע.

📍 הגעה: קומה שלישית של The Vista Walk, District 2

🎫 עלות: חלק מהפעילויות בתשלום סמלי.

תחבורה:

התחבורה בסייגון היא זולה. וכשמגיעים למרכז העיר אז אפשר להגיע ממקום למקום ברגל. תקציב יומי למוניות לא צריך להיות יותר מ-5$. בנוסף אפשר גם לקחת מונית אופנוע או אוטובוס. ואם כבר הזכרתי אוטובוס – גם נסיעה באוטובוס העירוני היא חוויה. האוטובוסים בסייגון לרוב ממוזגים, תמצאו שם מים לשתיה חופשית לשימוש הנוסעים, ובכניסה צריך להוריד את הנעליים :-).

כדי לקבל מושג ממשי על עלויות החופשה בוייטנאם תוכלו להכנס למאמר הזה: וייטנאם עם ילדים-עלויות.

♦

יופי. אז מה יש לעשות בסייגון עם הילדים?

אטרקציות:

יש הרבה מאוד פעילויות למשפחות בסייגון. כתבתי כאן על כמה מקומות מעניינים שכדאי לכם לנסות.

מוזיאונים:

הכניסה למוזיאונים היא בעלות סמלית. וילדים בכלל לא משלמים. שמרו את המוזיאונים לימי גשם או לימים שבהם חם מדי.

מוזיאון קצת פחות ידוע הוא מוזיאון ארטינוס– גלריה בתלת מימד. המוזיאון מציג עבודות אמנות שכולם בתלת מימד. זוהי חוויה אינטראקטיבית, שבה תוכלו גם להכנס אל תוך המיצג וגם להצטלם כאילו אתם חלק ממנו :-). עלויות 8$-12$.

פארקי שעשועים ופארקי מים:

יש כמה פארקים נחמדים בהם תוכלו לבלות. העלויות, לרוב הן בסביבות 5$ לבנאדם. הביאו אתכם סנדוויצ’ים כדי לחסוך את העלויות הלא הגיוניות של האוכל בפארקים עצמם.

רשימה נאה של אטרקציות ופארקים פופולאריים תמצאו כאן.

סיורים מודרכים ליעדים פופולאריים:

בסייגון יש המון סוכנויות נסיעות. תוכלו לבדוק עלויות ומחירים לטיולי יום כשאתם נמצאים שם. אין צורך להזמין מראש. הם מתורגלים להוציא סיורים בכל יום. והם יסבירו לכם על כל המקומות ויתנו לכם את כל הפרטים על המקום.

סיור עצמאי תוכלו לעשות סביב האי Thanh da– פיסת אדמה המוקפת מכל צדדיה בנהר. נחמד להלך בשבילים ולחקור את ‘כפרי התיירות’ שהקימה הממשלה בתחומי האי. יש גם כמה מסעדות נעימות לשבת בהן.

סיורים מודרכים בעיר, בהנחיית סטודנטים וייטנאמים- בחינם. הרעיון הוא לקרב את תיירים לתרבות ולחיים האמיתיים בסייגון.

♦ אפשרות מעניינת נוספת היא לבחור פעילויות שמועברות ע”י תושבי המקום. לרוב אלה יהיו פעילויות שלא יציעו לכם בסוכנויות הרגילות, ובנוסף, בגלל שאתם משפחה, תמיד תוכלו לפנות למדריך ולבקש התאמה מיוחדת של המסלול לרצונות שלכם.

הנה כמה סיורים מקסימים למשפחות:

אל מנהרות קו-צ’י המפורסמות- בסירת מירוץ!– במקום להגיע בדרך המקובלת, צאו בשייט של שעה וחצי והפכו גם את הדרך לשם לחוויה :-). עלות- 85$ לבנאדם, כולל ארוחות, שתיה חופשית ודמי כניסה למנהרות.

קחו את הילדים לשייט לקראת שקיעה- לסיור מקסים באתרים מרתקים ופחות מוכרים של סייגון. מחיר- 63$ לבנאדם.

הסיור הזה הוא עוד חוויה קצת אוטנטית יותר- סמטאות סייגון– לחוות את החוויה המקומית, לבקר בשווקים ובסמטאות, עם מסורת עמוקה ורבת שנים, שרק המקומיים מכירים. עלות- 39$ לאדם.

עוד שמורת טבע- הפארק הלאומי Cat Tien– יומיים של הרפתקאות בשמורת הטבע, כולל הליכה ורכיבה על אופניים, דרך ביצות של קרוקודילים, טיפוס במעלה מנהרות לבה וסיור לילה לצפיה בחיות הליליות שבפארק. עלות- 390$ לאדם.

ואם אתם כבר שם- בדקו במרכז להצלת חיות בר-(wild life at risk (WAR– רק שריינו מקומות מראש. עלות- כ-10$ לאדם (כל ההכנסות הן תרומה לפעילות המרכז). המקום נמצא ליד מנהרות קו צ’י וניתן לשלב אותו עם סיור במנהרות.

טיול אופניים באוירה קצת קלילה יותר– צאו אל המרחבים ואל שדות האורז, וחקרו את הסמטאות הציוריות של העיר. יום אחד, 112$ לאדם.

סיור הרפתקני לדלתת המקונג– רוצים סיור אחר והרפתקני? בדקו את זה. קייקים ואופניים בסיור מגניב בסביבות הדלתא, כולל מיני שיעור בישול (איך מכינים אגרולים וייטנאמיים). מחיר- 45$ לאדם, כולל כל הציוד הנדרש.

ולמשפחות שבאמת רוצות לחוות כמו שצריך– טיול שייט על המקונג, שלושה ימים עד קמבודיה! בתי כלונסאות, שווקים צפים, חיות בר, חוות לגידול פירות אקזוטיים ונופים עוצרי נשימה. וגם המחיר שווה במיוחד- 125$ לאדם.

קיר טיפוס מקצועי– מתאים לימי גשם או לכל מי שאוהב את הנושא. המקום פתוח מהבוקר עד הלילה, בעלות של כ-6$ לשעה.

♥ גלידה- קחו את הילדים לאכול ב‘גריני סקופ’, הגלידריה הפופולארית בקרב הוייטנאמים, בה משלבים איכות של גלידה איטלקית, יחד עם פירות אקזוטיים של המזרח.

☕ קפה: קפה צ’ונג-קו (café chung cu)– קפה הוא משקה מאוד חשוב ופופולארי בוייטנאם. קפה צ’ונג קו הוא אחד מהבילויים הטרנדיים ביותר בסייגון בימים אלה. משמעות המילה הוא “קפה בדירה”. מדובר בבנייני מגורים שהפכו חלק מהדירות שלהם לבתי קפה המשלבים עיצוב, אמנות ו..קפה כמובן. אתם לא תראו שוב שלט בכניסה המכוון אתכם לשם. והדכרך היחידה לדעת על הפינות הללו היא מפה לאוזן. נסו את: 42 Nguyen Hue. זהו בניין בן תשע קומות שהפך כולו לגלריות, בתי קפה, בתי תה וחנויות מעצבים. תוכלו להעביר יום שלם בשיטוט בין הקומות והתרשמות ממגוון הקפה המוצע שם.

∴ חטיפים: משפחות הרפתקניות מוזמנות למסעדה הזאת, בה תוכלו לטעום חרגולים, ג’וקים, נחשים, ועקרבים. בנוסף, חפשו בחנויות המכולת את החטיף הנקרא: BugSnack. ותוכלו לנשנש קצת חרקים במקום תפוצ’יפס :-).

כדי לקבל רעיונות, טיפים וכיוונים נוספים לתכנון מסלול משפחתי שיתאים במיוחד למשפחה שלכם- הורידו את האיבוק שלי.

או הכנסו למאגר התכנים שלי והורידו (בחינם) את דפי המידע המגניבים על וייטנאם…

לפעמים נדמה לי שאנשים חושבים שיש לי איזה מרתף סודי ובו אני מסתירה את כל המקומות המדהימים האלה שעל חלק מהם אני כותבת.

ולא מגלה לאף אחד..

או שאם לא זה, אז לפחות יש לי ידע קדום, צרוב בכלי הדם, שעבר אלי דרך עשן המדורה בלילות בהם הייתי יושבת עם סבתי (שהיתה חצי אלבטרוס וחצי אישה, והכירה את כל המקומות בתבל) ורוקחת שיקויי הרפתקאות.

פעם מישהו אמר לי שלהסתובב איתי ברחוב בכל מקום בעולם זו הרגשה אחרת לגמרי. זה כמו להסתובב עם טייל מקצועי, שהרדאר שלו מכוון והכל עובד כמו שצריך והוא פשוט יודע לאן, מתי, מה (ומה לא) ,כמה.

זו היתה אחת המחמאות הכי גדולות שקיבלתי בחיים שלי. והוא אמר את זה כאילו זה כל כך ברור, כאילו אין אפילו סיבה לציין את זה.

(תודה נתי!).

והלואי שזה היה נכון. אבל האמת היא שזה לא.

האמת היא שאין לי מושג לאן ללכת.

בדיוק כמוכם :-).

ואולי הרבה יותר. אני כזאת קלולס ורחפנית, שגם כשאני מתאמצת, ובודקת קצת באינטרנט ושואלת כמה אנשים- אני עדיין מגיעה ליעד חדש קלולס לגמרי.

ולא רק זה, אלא שאני, כמו שאני, בדרך כלל מחליטה על היעד הבא ברגע הכי אחרון שרק אפשר, כך שבמילא זה לא משאיר לי זמן להתכונן אליו.

אני נוחתת פחות או יותר ב”לא נודע”, כל פעם מחדש.

אז איך אני בכל זאת מוצאת את כל המקומות השווים האלה?

או.

הסיבה שנתתי כאן את ההקדמה הזאת ושסיפרתי לכם כל כך הרבה על עצמי, היא שדווקא העובדה שאני כזאת, היא זאת שמאפשרת לי למצוא ולדעת לאן ללכת.

למעשה, ביעדים אליהם הגעתי הכי קלולס, מצאתי את המקומות הכי מדהימים וזכינו בחוויות הכי מרגשות.

כלומר:

1. בגלל שאני כל כך אוהבת את החיים האלה, תמיד אמשך לקרא עוד פרט ועוד קטע קטן ועוד סטטוס בפייסבוק שקשור למקומות מעניינים (יש לציין שאני לא משתייכת לשום קבוצת מידע של מטיילים. פרט לכמה קבוצות מטיילים מחו”ל שמנהלים סגנון חיים דומה לשלי). זה לא משהו שאני בכלל מחליטה עליו, זה פשוט קורה, בלי שאשים לב. וכך יוצא שהידע נצבר בכל זאת. משהו נצרב. והם יושבים להם שם, פרטים קטנים וכביכול חסרי משמעות. עד הרגע שבו אני ממש זקוקה להם- ובאותו רגע ממש, הם נשלפים וזה נראה כאילו אני מה-זה מבינה ויודעת..

2. בגלל אותה סיבה, אני תמיד שמחה לתפוס טיילים לשיחה, קצרה ככל שתהיה, על המקום ממנו באו. לא מזמן, למשל, פגשתי שלושה טיילים בפוקרה, נפאל. הם דיברו בשפה מוזרה. מיד פניתי אליהם ושאלתי מאיפה הם (אני עושה את זה הרבה..). מסתבר שהם היו מבורמה. וואו, בורמה, זה מקום שאני מתה להגיע אליו. אז לאן כדאי ללכת? איך זה שם? מכירים מקומות לא מתויירים ושווים? ואיך המחירים?…בואו נתחבר בפייסבוק. רני, בתי בת ה-14 כבר כתבה לעצמה שמות של כמה מקומות (הם הראו לנו אותם מיד בגוגל אימאג’).

עכשיו, אני אמנם מאוד רוצה לבקר בבורמה, אבל היא לא ממש בתכנון כרגע. מצד שני, אין לדעת. קיבלתי מידע מעניין ואני שומרת אותו. בתוך חמש דקות של שיחה, בורמה נהיתה הרבה יותר ברורה לי. איפה לנחות, מה ממזרח מה ממערב, איפה הים, איפה בערך האי הזה שהם המליצו עליו. ועוד זכיתי בשלושה חברים חדשים :-).

3. לרוב היעדים אני מגיעה עם דף חלק. ככה אני אוהבת. ובמקום לנבור באינטרנט שעות, אני פשוט זורמת עם המקום, עם ההזדמנויות, עם המקומיים, עם הידע שכבר שמור איפשהו באיזה מגירה אצלי או עם טיילים אחרים שכבר שחטו את הדרכים עם סוליות הטרקטור שלהם. אני אף פעם לא שואלת אם כדאי ללכת לאנשהו. או מה יש לעשות שם. את זה כבר אגלה לבד. אני שואלת רק שאלות מעשיות. באיזה אזור כדאי לשון, איך מגיעים..

4. אני סומכת על עצמי. דוקא בגלל שאין לי מושג, ושרוב הזמן אני לומדת לבד את המקום, את הדרכים, את הפנינים. אז אני יודעת שזה החלק הכי כייפי. והכי מעניין. ושיהיה בסדר. אני לא מוותרת. האמונה שלי שבכל מקום אפשר למצוא פנינים היא זאת שמנחה אותי, אז גם אם לפעמים נראה על פניו שהגענו למקום יקר מדי ומשעמם (וזה קרה), אנחנו נחרוש אותו, ונכנס לסמטאות הקטנות ונשב עם מצחצחי הנעליים ועם שייטי הסירות ונשמע מהם סיפורים על אנשים ועל מקומות ונלך איתם לאכול ומשם…ההרפתקאות רק מתחילות ::-).

5. אני נורא אוהבת את זה. ואי אפשר לגלות דברים בלי באמת לאהוב את זה.

תכלס:

♥ בבקשה אל תכעסו עלי כשאני כותבת לכם במייל לצאת מהאינטרנט ולחקור בעצמכם. את המקומות הטובים באמת לא מוצאים באינטרנט. סמכו עלי בזה.

♥ הזמינו מקומות באינטרנט לשני הלילות הראשונים. תנו לעצמכם זמן חקירה מינימאלי, ומשם- זרמו.

♥ אין כמו עבודת רגליים יסודית כדי להתחיל להכיר את היעד שהגעתם אליו. אני יודעת שזה ממש לא מה שרציתם לשמוע. בעידן שבו ההישג היומי נמדד במרחק המינימום האפשרי בין איפה שחנית לבין המקום אליו רצית להגיע, עבודת רגליים זה כמעט מילה גסה. אבל בעיני אי אפשר לעגל פינות בעניין הזה. אתם מוזמנים גם לקפוץ על טוקטוק אקראי או לחרוש דרכי עפר עם אופנוע. כל עוד אתם נכנסים למקומות הקטנים, כאילו אתם מים שמוזגים בעדינות, והם מחלחלים לתוך כל תוואי במפת הדרכים של המקום בו אתם נמצאים.

♥ חכו עם האטרקציות. שמרו אותן לסוף.

♥ קבלו את הבל”תמים כחלק מהחוויה, גם אם באותו רגע הם נראים קשים לעיכול. לכו איתם.

להתקע בשתיים בלילה, במונית באמצע דרך חשוכה, מרחק שלוש שעות נסיעה מקטמנדו כשהאדמה עדיין רועדת ארבעה ימים אחרי רעידת האדמה, עם פאנצ’ר. בלי גלגל רזרבי. והטיסה שלי לארץ יוצאת בשש בבוקר…(בסוף הספקתי אפילו מקלחת) ..למצוא את עצמי בעשר בלילה, במעלה רכס ההימלאיה ההודית מתכרבלת עם הילדים במיטה בתוך אוהל (אוהל!) בגובה 4500 מ’ עם טמפרטורות מתחת לאפס…(בבוקר התעוררנו לנוף מוטרף).. לאלתר צ’פאטי ושמן זית, עם אוכמניות טריות מהשיחים שלגדת הנחל לארוחת בוקר ביום החמישי למסע שאמור היה לארוך 3 ימים בלבד, כשאספקת המזון הולכת ונגמרת, בגבול סיביר בארץ איילי הצפון הנידחת…(צ’פאטי עם שמן זית ומלח ואוכמניות טריות זה מעדן במיוחד אחרי שמלטפים איילי צפון פראיים)..למצוא את עצמי בחושך, כשכל הגוף כואב, אחרי טרק מתיש של 10 שעות, בחדר מלוכלך עם קירות מבוץ, מתכרבלת על מזרון מקש עם הילדים על הרצפה, בכפר נידח על צלע הר בחבל זאנסקאר בקשאמיר (בסוף הצ’אי היה נפלא והמשפחה שארחה אותנו היתה כל כך מקסימה שגלי הקטנה בכלל לא רצתה לעזוב..)..

♥ סמכו על עצמכם. אי אפשר לגלות את המקומות האלה עליהם אתם חולמים בלי האמונה שתמצאו אותם. בעצמכם. בואו עם בטחון, עם סקרנות ואהבה אמיתית. הקרינו את כל אלה לילדים, כדי שגם הם, בתורם, יביאו בטחון ואהבה לכל מקום אליו יגיעו.

לפני כמה ימים פשפשתי בתיק כלי הרחצה שלי. יש לי שם כל מיני דוגמיות שאני שומרת במיוחד למקלחות של לילה אחד שצריך להעביר במקומות חסרי שם בדרך מכאן לשם. אנחנו בוייטנאם עכשיו, אבל בדרך לכאן עברנו לילה אחד בקטמנדו, עוד לילה בבנגקוק ועוד שניים שלושה לילות בסייגון.

שלפתי דוגמית אחת ונכנסתי למקלחת. איך שפתחתי אותה מצאתי את עצמי שוב במונגוליה, מתרחצת באגם צלול ומבודד, וצופה בהרים ובנוף המרהיב שסביבי.

הזכרון היה חזק כל כך שהוא הקיף אותי לחלוטין ולכמה רגעים ממש נשמתי את מונגוליה.

זה היה נפלא.

הצצתי באריזת הסבון הקטנה שבידי. ואז הבנתי- אכן, זהו הסבון שבו השתמשתי במהלך כל המסע שעשינו במונגוליה. 

מכירים את זה נכון? גבר שחולף על פני ברחוב ומריח קצת כמו אבא שלי ז”ל. ריח הלחם הלבן האחיד שתמיד מחזיר אותי למכולת של ילדותי. השקדים המצופים בצבעי לבן וורוד שמצצתי במשך שעות בביתה של סבתא בירושליים. הזכרון החושי שלנו הוא מהחזקים ומהמרגשים ביותר שפועלים אצלנו בגוף.

אז למה שלא נשתמש בכוחות העל שיש לנו כדי לזכור את כל הרגעים היפים?

נכון, שהתמונות מהחופשה באיטליה, מירח הדבש במלדיביים או מהטיול למדבר יהודה תמיד יכולות להשלף והן יזכירו לנו (וגם פייסבוק יזכיר לנו מפעם לפעם..) את כל החוויות שעברנו שם.

אבל אני רוצה להציע לכם כאן כמה דרכים שלא מצריכות מצלמה, ויאפשרו לכם וגם לילדים (או לבני הזוג) לזכור את החופשה בצורה חזקה ולמשך המון המון זמן. אולי אפילו לנצח. 

כל הרעיון הוא להשתמש ולהיעזר במוצרים חדשים. כאלה שאתם לא משתמשים בהם ביום יום. וכך ליצור ייחוד שיהיה ספציפי לחופשה (או לכל החופשות שלכם- אם אתם רוצים ליצור זכרון אחד כללי לכל החופשות). לבודד את הזכרון החושי שלנו לנקודות זמן ולחוויות מסויימות בלבד. 

1. ריח: 

– את הבגדים שתארזו כבסו באבקת כביסה אחרת. 

– סבונים/שמפו/משחת שיניים- אני אוהבת תמיד לקנות אותם במקומות בהם אני מטיילת. זה חלק מהחוויה מבחינתי, קצת להרגיש את המקום מכיוונים אחרים. אבל זה לא משנה איפה תרכשו אותם– בארץ לפני היציאה, בדיוטי פרי או ביעד אליו אתם נוסעים- רכשו מוצרים בהם אתם לא נוהגים להשתמש בדרך כלל.

– קרם ידיים- אם אתם נוהגים להחזיק בתיק קרם לשליפה מהירה, בין אם הוא לידיים, או לפנים או כללי.

– מקדם הגנה- אם החופשה היא חופשת חוף/בריכה או טיולי שטח. זהו ריח חזק שתמיד יזרוק אותנו למקום בו השתמשנו בו. כנ”ל לגבי חומרים דוחי יתושים.

– בשם- טוב, נו..

2. טעם: 

– ארזו אתכם כמה חטיפים שאתם לא אוכלים בדרך כלל, או רכשו חטיפים ביעד אליו הגעתם. 

– מסטיקים- כנ”ל.

– עם טעם זה קל יחסית, כי האוכל שתאכלו במהלך החופשה/הטיול תמיד יזכיר אותה. זה קצת יותר משמעותי אם יוצאים למשל לקמפינג בארץ- קחו אתכם קפה אחר ממה שאתם נוהגים לשתות, גוונו עם העוגיות או המתוקים ונסו להכין תבשילים אחרים מאלה שאתם בדרך כלל מכינים בבית. כאלה שיהיו מיוחדים לחופשות הקמפינג שלכם. הילדים שלי עד היום זוכרים בתאווה ובשמחה את התבשיל שנהגתי להכין בכל פעם שיצאנו לקמפינג בארץ..

– בחופשות שכוללות טיסות- אתם יכולים לקנות תמיד את אותו שוקולד בדיוטי פרי (לנו יש כזה..עד כדי כך שאפילו בעלי לשעבר מקפיד להמשיך ולהביא אותו לילדים ואפילו מביא אחד בשבילי 🙂 בכל פעם שהוא בא לבקר).

או להכין סנדוויצ’ים או כל ארוחה אחרת שתיאכל בהיכל היוצאים ותהיה סוג של ‘מסורת’.

3. שמיעה: 

בחרו שיר אחד או שניים שילווה אתכם במהלך החופשה. אני תמיד מורידה כמה שירים חדשים קצת לפני נסיעה. הם לא קשורים בהכרח למקום אליו אני נוסעת או לאופי הטיול. וזה כל הכיף. כי אחר כך בכל פעם שאני שומעת אותם במקרה בטלוויזיה או במועדון, או במסעדה אני נזכרת בנסיעה. אם יש ילדים גדולים- המליצו להם לעשות כך. ואם הילדים קטנים- ואתם שוכרים רכב כחלק מהחופשה שלכם- הכינו פלייליסט שכוללת גם כמה שירים חדשים.

4. קריאה/ צפיה:

 אם אתם אוהבים לקרא ודאי שמתם לב שספר שקראתם במהלך חופשה הוא ספר שתמיד יגרום לכם להזכר בה. ואותו כנ”ל פועל עם סרטים. 

בסופו של דבר זה יקרה והחוויה תצרב אצלנו בחושים, ברמה זו או אחרת, בלי לשים לב. לכן החופשות שלנו הן זמן מעולה לקחת את הכוחות האלה ולהשתמש באופן מודע ורציונאלי בקשר החזק שיש בין החושים שלנו לבין הזכרון, כדי לאסוף זכרונות עליהם אנחנו רוצים לשמור לנצח.

5. כתיבה :-):

איכשהו עם עידן הוידאו קצת הזנחנו את המסורת של כתיבת יומני מסע. בעיני זו מסורת בעלת ערך רב, שראוי להעביר לילדינו. בכתיבה יש משהו הרבה יותר עמוק ואפשרות לבטא את עצמך, את הרגשות שלך, את המחשבות ולעבד את החוויות בצורה אחרת.

היום יש גם שלל יומני מסע מיוחדים. למשל, תראו את זה (מגיע עם כל מיני סוגים של דפים, עם מקום לשמור מזכרות ואפילו עם סטיקרים מדליקים):

עוד דרך מדליקה לשמור זכרונות היא לקנות גלויה בכל מקום שאליו אתם מגיעים , לכתוב קצת מה עברתם ואיך המקום נראה, ולשלוח אותה אליכם/לדודים/לסבא וסבתא :-).

“-some things in life are more important than money.

-yeah that’s true, but ..those things cost money..”

~ ‘The good cop’/ep.4

חופשות, טיולים בחו”ל וגם בארץ ואפילו נופשים קצרים עולים לא מעט כסף. זו עובדה ברורה וידועה. היום, כולנו מנסים ללמוד איך להוזיל עלויות ולחסוך כסף בלי שזה יפגע ברמת ובאיכות הטיול. האינטרנט הולך ומתמלא בטיפים וכלים לחסכון. מנועי חיפוש מתקדמים שמסוגלים למצוא טיסת מחט בערימת טיסות שחת, אתרים לחיפוש אלפי בתי מלון בהם כל אחד מציע דיל מטורף כזה או דיל חד פעמי אחר.

אז כולנו יודעים שאפשר לטייל בפחות כסף.

אבל מה אם נדע לא רק איך לבזבז פחות כסף, אלא אפילו איך להרוויח כסף מכל חופשה שלנו?

מה אם נצליח להגיע למצב שבו כל חופשה למעשה תעזור לממן את החופשה שתבוא אחריה? מעין סוג של השקעה?

כך תרוויחו כסף מהחופשות שלכם:

בלוג:

היום כל אחד יכול לפתוח בלוג בעזרת פלטפורמות נוחות וחינמיות (למשל הבלוג של גוגל). כל עוד מדובר בבלוג שלא למטרות קידום מקצועי/אישי הפלטפורמות האלה הן מספקות ביותר. 

אין צורך בידע טכני רחב, ולמעשה ההקמה עצמה היא די פשוטה.

הקדישו כמה שעות לבנייה ולעיצוב של הבלוג (למעשה תגלו שזה די כיף :-)).

כתבו על הטיולים והחופשות שלכם. כתבו מהחוויה האישית שלכם ותנו גם טיפים לכל אלה המחפשים מידע.

מי שרוצה עוד מידע על פתיחת בלוג בקלות מוזמן גם לקרא את המאמר הזה.

^ איך תרוויחו מהבלוג:

– הרשמו לתכניות השותפים באתרים בהם אתם נוהגים להשתמש לצורך הזמנת כרטיסי טיסה/ הזמנת בתי מלון/ השכרת רכב/ ביטוח. 

– בסיום כל חופשה- הכניסו לבלוג את רשימת ההמלצות שלכם – בתי המלון שאהבתם, טיסות זולות שמצאתם ועוד. השתמשו בקוד הפרטי שלכם. בכל פעם שמישהו יזמין דרככם מלון/טיסה/רכב – אתם תרוויחו עמלה קטנה. 

– השתמשו בקוד שקיבלתם על מנת להזמין את בתי המלון וכל שאר הדברים לחופשה הבאה שלכם. כך יצא שלמעשה תשלמו פחות על כל הזמנה שתעשו.

– הרשמו לתכנית הפרסום של גוגל. מדובר בהתקנה פשוטה, וכך גוגל מציב פרסומות רלוונטיות לקהל הקוראים שלכם. בכל פעם שמישהו יקליק על הפרסום- גוגל ישלם לכם. מדובר בסכומים זעומים אבל מה אכפת לכם- זה לא יצריך מכם שום פעולה, והכסף ילך ויצטבר לו בשקט.

יוטיוב:

– פתחו ערוץ יוטיוב

– צלמו סרטוני וידאו מהחופשות שלכם. והעלו אותם לערוץ. היום אפילו לא צריך שום תכנה לעריכת וידאו, כי יוטיוב נותן את כל הכלים לערוך את הוידאו כבר על המקום.

 ^ איך תרוויחו מיוטיוב:

– חברו את הערוץ לחשבון הפרסום שיצרתם בגוגל (אותו חשבון שיצרתם עבור הבלוג)- זה מאוד פשוט, יוטיוב עוזר לכם לעשות את זה.

– מי שיקליק על הפרסום של גוגל- שוב- יכניס לכם כסף לחשבון שילך ויצטבר.

התמונות שלכם:

היום בכל טלפון ברמה גבוהה יש גם מצלמה איכותית. וכולנו הרי לא מפסיקים לצלם במהלך החופשות והטיולים שלנו במילא. 

^ איך תרוויחו כסף מהתמונות שאתם מצלמים:

– בחרו כמה אתרי סטוקים של תמונות. לפני היציאה לחופשה קראו את ההנחיות שלהם להעלאת תמונות- מה הדרישות ומהן התמונות הנמכרות ביותר. השתדלו להתאים חלק מהצילומים שאתם במילא לוקחים- לאותן דרישות ולאותם קריטריונים.

– העלו את התמונות לאתרים האלה. זה תהליך שמצריך קצת למידה ודורש קצת זמן אבל אחרי הפעם הראשונה- כבר תדעו בדיוק מה לעשות. כתבתי על זה קצת גם כאן.

– בכל פעם שמישהו יוריד את התמונה שצילמתם – אתם תקבלו כסף.

הבית שלכם:

מכירים חילופי בתים? אמנם זוהי דרך נהדרת לטייל בזול מאוד אבל אני לא מדברת על זה היום. אני מדברת על רעיון דומה, רק שבמקום להחליף עם מישהו בית, אתם פשוט משכירים את הבית שלכם תמורת תשלום נאה. במהלך הזמן שבו אתם במילא נמצאים בחופשה- הבית שלכם יעבוד למען החופשה הבאה. 

^ איך תרוויחו כסף מהבית שלכם:

הכנסו ל-airbnb והרשמו. העמידו את הבית שלכם להשכרה במועדי החופשה המתוכננים שלכם. המחירים כמובן תלויים בבית עצמו, במיקום, בנוף וכו’ אבל תוכלו לבקש כל סכום שנראה לכם הגיוני החל מ-60$ ללילה (לבית שלם) ועד ל-150$ ויותר. 

על דרך נוספת ממנה תוכלו להרוויח כסף באמצעות אותו אתר (מבלי להשכיר בית) תוכלו לקרא כאן. ואם יש לכם בלוג תוכלו ממש להרוויח לא רע.

אגב, אם יש לכם חדר נוסף בבית- השכרה שלו גם בימים רגילים/סופי שבוע/ חגים וחופשות יכולה להיות הכנסה נחמדה. תוכלו להשכיר אפילו את הדשא שלכם לתרמילאים שמחפשים מקום לשים את האוהל שלהם.

סיפורי החופשה שלכם:

אם אתם כבר במילא כותבים פוסטים לבלוג, תוכלו למנף את זה טיפה ולהרוויח עוד קצת כסף מפרסום סיפורי החופשה שלכם ברחבי האינטרנט. יש לא מעט אתרים שמוכנים לשלם עבור מאמרים העוסקים בחופשות ובטיולים. 

^ איך תרוויחו כסף מהסיפורים שלכם:

אם אתם כותבים באנגלית ברמה גבוהה- כתבו על החופשה שלכם. מכיוון שבמילא כבר קראתם את כל מה שאפשר לקרא על היעד אליו נסעתם- אתם כבר יודעים פחות או יותר מה נכתב. נסו לתת זוית קצת אחרת ולחדש. אם אתם לא כותבים באנגלית- כתבו בעברית והיעזרו באתרים בהם ניתן למצוא מתרגמים בעלות אפסית (fiverr, upwork). אם אתם ממש לא יודעים לכתוב- כתבו בנקודות ושכרו כותב (דרך אותם אתרים) שישזור את הפרטים לכדי מאמר אחד יפה. 

עשו רשימה של אתרי טיולים המחפשים מאמרים ומוכנים לשלם עליהם. למשל האתר הזה, דרכו תוכלו להרוויח בין 25$ ל-180$ עבור כל מאמר.

שתהיה חופשה נעימה :-).

בוקינג דוט קום: 

לאתר booking.com שהוא אתר מאוד פופולארי בקרב מטיילים ותיירים, יש שתי תכניות מעניינות שאתם יכולים להרוויח כסף בזכותן. התכנית הראשונה היא האפשרות שהם מציעים לכל בעל דירה לפרסם אצלם באתר. יצא לכם לראות את ההזמנה שלהם להעלות את הנכס שלכם לאתר? אז על אותו עקרון של airbnb שכתבתי עליו בסעיף למעלה, אתם יכולים לצאת לחופשה ולהשכיר את הדירה שלכם באותו זמן. האתר מאפשר לכם להחליט בדיוק לאיזה תאריכים אתם רוצים להשכיר ואתם יכולים לשלוט גם על מתי הדף שלכם מפורסם ומתי הוא חבוי. בדקו בסרגל שבראש העמוד ותמצאו את ההצעה שלהם לפרסום דירות ובתים.

תכנית נוספת שיש לבוקינג היא תכנית ההפניות. דרכה תוכלו להרוויח 15$ על כל חבר שהזמין דרככם מלון (והחבר עצמו אפילו מקבל 10% הנחה אם הוא הזמין דרככם). אבל בניגוד לתכניות אחרות, את הכסף הם מעבירים לחשבון האשראי שלכם, ולא כזיכוי על ההזמנה הבאה שתעשו. שזה הרבה יותר שווה והרבה פחות מגביל.

^ איך תרוויחו כסף מבוקינג?

הכנסו לאתר, תוכלו לראות הסרגל בראש העמוד “הפניית חברים”, הקליקו על זה ומשם כבר יסבירו לכם בדיוק מה לעשות. כל מה שצריך הוא להרשם (אם אתם כבר לא רשומים בבוקינג)- למלא מייל וססמא, לאשר את ההרשמה במייל ואתם בפנים. אתם תקבלו הפניה לדף שיציג לכם את הלינק האישי שלכם וגם יתן לכם מיד אפשרויות להזמין חברים דרך פייסבוק, מסנג’ר, וואטסאפ, טוויטר ועוד.

♣ קאשבאק באמצעות Ebates

Ebates הוא אחד האתרים הגדולים ביותר בעולם להנחות, הטבות, קופונים וגם להחזרים כספיים. יש בו היצע אדיר של שירותים ומוצרים, החל מכרטיסי טיסה מוזלים דרך חבילות נופש ובתי מלון ועד הנחות ענק בחנויות וולמארט. הוא עובד עם אמאזון, איביי, אתר המלונות ‘אגודה’, בוקינג, אקספדיה ועוד. הוא מציע דיל כפול- גם הנחות וגם החזר כספי כמעט על כל רכישה.

^ איך תרוויחו כסף מ- Ebates?

איבייטס למעשה מציע שתי דרכים. קודם כל- חלק מכל הרכישות שתבצעו שם יחזור אליכם בחזרה. הכסף יצטבר לכם בחשבון ובכל חודש תקבלו אותו ישירות לחשבון הבנק.

האפשרות השניה היא דרך הפנייה של חברים נוספים. בכל פעם שחבר שלכם נרשם לאתר דרך לינק ההפניה האישי שלכם- אתם מרוויחים 15$-25$ והוא מקבל 10$ מתנה.

איך מתחילים? נרשמים לאתר דרך כאן. מיד אחרי ההרשמה (תצרכו לתת מייל ולהמציא ססמא וזהו) יכניסו אתכם לדף הראשי. הסתכלו בסרגל העליון שם תמצאו הפניה כזאת: Refer & Earn $25. הקליקו עליה ותקבלו מיד 4 דרכים להפנייה נוחה: דרך פייסבוק, דרך טוויטר, דרך המייל או דרך לינק. אתם לא צריכים לעשות כלום, הכל אוטומטי רק בחרו את שמות החברים שלכם והם כבר ידאגו לכל השאר.  

שתפו 

הפעם הראשונה שהגעתי לסייגון עם הילדים זכורה לי היטב. זה היה אחרי חצי שנה שלמה בהודו.

עוד בדרך משדה התעופה לעיר הבנתי כמה הייתי זקוקה לה. המונית היתה נקיה, עם מונה, ועם מזגן (!!). הרחובות היו צבעוניים וחמודים, סואנים, אבל בסגנון אחר לגמרי מדלהי. כשהגענו לגסטהאוס הבנתי סופית.  אנחנו בגן עדן. החדרים היו נקיים, המצעים היו לבנים וריחניים, המקלחת היתה מצוחצחת. והאינטרנט עבד כל כך טוב, עד שאת כל הערב הראשון בכלל העברתי בשיחות סקייפ (סקייפ!!) עם כל החברים שלא הצלחתי לדבר איתם כל זמן שהותי בהודו. מספרת להם עד כמה סייגון מדהימה.

מאז ביקרנו בה עוד מספר פעמים, ונהננו מאוד. מאז, אגב, גם האינטרנט בהודו השתפר.

להלן שלושה מקומות שממש כיף לבלות בהם עם ילדים בסייגון:

פארק המים Đầm Sen– כיף אדיר. פארק מים חמוד, לא גדול מאוד, עם מבחר נחמד של מגלשות ומתקני מים, בהתאמה לגילאי הילדים- החל מגיל צעיר ועד למגלשות אקסטרים. יש גם בריכת גלים כיפית, ומקומות ישיבה נוחים. הפארק לא צפוף, ואין תורים כמעט. בילוי מושלם של יום משפחתי בנעימים. העלות ממש מצחיקה- כ-5$ לאדם ליום שלם.

לפני שנכנסים יש מתחם ובו מלתחות, מקלחות ושירותים. ניתן להחליף שם בגדים וגם לשמור הכל בלוקר אישי. כך שגם ביציאה אפשר להתארגן כמו שצריך, להתקלח ולהחליף בגדים.

קומת הילדים בקניון וינקום (vincom center)– הקומה הראשונה בקניון מוקדשת אך ורק לילדים. יש בה חנויות נהדרות כמו חנות של לגו, חנות של בובות, חנויות בגדים מעוצבות, עם מבחר ומגוון גם לתינוקות, גם לפעוטות וגם לילדים גדולים. יש חנות ספרים ענקית ונהדרת, וגם מועדון עם משחקי וידאו, שמותאמים לכל גיל. במרכז הקומה יש כיכר ובה כל מיני מסעדות וגלידריות. והשירותים, כמובן, מותאמים גם הם עם עמדת החתלה. כיף להסתובב שם עם הילדים, ואחה”צ במועדון של משחקי הוידאו יכול להיות שעשוע נחמד.

five boys – דוכן השייקים הכי מעולה שאי פעם טעמנו נמצא ברובע מספר אחד בסייגון, בלב כל הבלאגן, בין בארים, מסעדות תיירים מעוצבות ובתי קפה במראה צרפתי. זהו דוכן פצפון, בכניסה לסמטה קטנה, השייך למשפחה מקסימה שמכין smoothies מכל הפירות שיש בוייטנאם, קרח גרוס וחלב ממותק (לא חייבים…). אנחנו לא מוותרים עליו כל יום אם אנחנו בסייגון ואני מציעה לכם ממש לא לפספס… :-). הנה לינק לגוגל מאפס עם המיקום… (תמסרו להם ד”ש מהאמא עם שלושת הילדים שהיתה באה אליהם כל יום :-)).

סייגון, וייטנאם. ארבע בבוקר השעון מצלצל. אלהים בקושי ישנתי. הגירושים האלה. כבר שבועות שאני לא ישנה.

המזגן מקפיא את החדר. ככה הילדים אוהבים ואני מזדחלת בחשש מהמיטה.

מקלחת נשיקות לילדים ואני יוצאת. בלי קפה.

המונית מחכה כבר עם תא המטען פתוח. אני מחייכת. הפעם אין מזוודות, רק תרמיל גב סגול שהבן שלי קנה יד שניה בנפאל. הנה הגשמתי חלום קטן. לטוס קל.

בחוץ חושך. זו שעה נחמדה אפשר לראות אנשים בסוף בילוי ואנשים שרק התחילו את היום. אני נזכרת בתקופה שבה עבדתי במאפיה והייתי חוזרת הביתה אחרי משמרת לילה. מסריחה מבצק באוטובוס, כשכולם מריחים טוב מהבושם ומהקפה של הבוקר. איך התביישתי. העדפתי לחלוק מונית עם הזונות שגם הן בדיוק גמרו לעבוד, אפילו שהייתי צריכה לחכות להן באמצע הדרך שייקנו את הסמים שלהן.

הנהג מוריד אותי ישר בשער הנכון. אני נגשת לדלפק. דרכון, כרטיס טיסה. לא. אין מזוודות. הדיילת מגישה לי את הכרטיס למטוס. אני מציצה ורואה- 30B. אין לי מושג איזה מטוס זה אבל אני יודעת ש-B זה אף פעם לא חלון. אני מבקשת מהדיילת שתחליף לי למקום עם חלון. היא קורעת את הכרטיס של ה-B ונותנת לי אחד חדש. גם אני עבדתי בשדה התעופה פעם. שם פגשתי את זה שמתגרש ממני עכשיו.

התור של הבטחון ארוך נורא. אני מפנטזת על הקפה מהצד השני של הרנטגן. בתור לידי עומדת משפחה צעירה. אבא אמריקאי אמא וייטנאמית ותינוקת. היא משגעת אותם. אני מסתכלת עליהם קצת אבל לא נותנת להם את המבט של ‘גם לי יש ילדים..אני מבינה אתכם’. אלא להיפך. מתרגלת מבט אדיש כאילו אני תמיד לבד.

 אחרי הבטחון נשאר לי מלא זמן. אני הולכת ברחבי היכל היוצאים. הכל כל כך יקר. בסוף עוצרת וקונה קפה.. 35 אלף דונג. ברחוב הוא עולה 10000. אני קונה גם בננה-צ’יפס שיהיה. ומים.

טיסה של עניים. בלי מסכים בלי כריות בלי אוכל. לא רע. יופי של שירות ומטוסים חדשים וחמודים. אני מה אכפת לי. יש לי אמ פי ובננה צ’יפס.

אני אוהבת להסתכל דרך החלון. זו אחת הפעמים הבודדות שאני לא על הכנף. יש שלב אחרי ההמראה, ואחרי שעוברים את קו העננים, שהשמיים נראים כמו ים של צמר גפן. תמיד מזכיר לי קטע מה’סיפור שאינו נגמר’.

יורדת מהמדרגות של המטוס ומתיישבת באוטובוס שלוקח אותנו להיכל היוצאים. לידי וייטנאמית צעירה. איך שאני מתיישבת היא שואלת- ‘את רוצה לחלוק איתי מונית למרכז העיר?’ האנגלית שלה טובה. אני אין לי מושג לאן אני צריכה להגיע. יש לי כתובת בפנקס. היא מסתכלת ואומרת- מצוין. אנחנו לאותו כיוון.

אנחנו יוצאות מהשדה. חבר שלה כבר הזמין לה מונית ושילם עליה. היא מסבירה לנהג שאני צריכה קצת הלאה ממנה והוא מבקש עוד מאה אלף ממני. סבבה. בשגרירות אמרו לי שזה יעלה לפחות 250 אלף.

בדרך היא מספרת לי קצת על עצמה. פעם היא גרה בהאנוי אבל היא עברה לסייגון לגור ליד חבר שלה ‘כדי לדאוג לו’, היא אומרת. זה יפה בעיני. אנחנו מדברות על שתי הערים המדהימות האלה. אני שואלת אותה איפה זול יותר לחיות. היא מסבירה שבסייגון יש שני סוגים של מחירים: מחיר לעניים ומחיר לעשירים. בהאנוי יש רק מחיר אחד, באמצע.

אני שואלת אותה איך מזג האויר כאן, כי בסייגון נורא חם. היא מסבירה שבסייגון יש שתי עונות- העונה היבשה והעונה הרטובה. אבל בהאנוי יש ארבע עונות. אביב, קיץ, חורף וסתיו. היא מנסה להסביר לי איך כל עונה נראית ואני נותנת לה כי היא מתארת את זה כל כך יפה. לא צריך להגיד לה שאני מגיעה מארץ שגם בה יש ארבע עונות. היא מעולם לא שמעה על ישראל.

הילדים מתקשרים ומספרים לי שהחברה שאמורה היתה לקחת אותם אליה לא יכולה בסוף. אני לא נלחצת לגמרי. מתקשרת לחברה אחרת.

הנהג משתדל לנסוע בדרכים שיראו לי כמה שיותר מהאנוי. אנחנו נוסעים לגדת אגם גדול ויפהפה. האנוי מקסימה. יש בה עדינות וגסות מעורבבות בחן ביחד.

היא תיכף יורדת. מגישה לי את כרטיס הביקור שלה ומבקשת שאתקשר אם אצטרך עזרה בכל דבר.

איזה כיף. לא הספקתי לנחות וכבר יש לי חברה אחת בהאנוי.

הנהג מוריד אותי מהצד השני של הכביש. צומת סואן. אני עומדת איזה חמש דקות כמו מפגרת ובסוף מבינה שלא יהיה ירוק ברמזור שממולי. חוצה בשיטת ה’פרוגר’ כמו שחוצים כאן כבישים, בוייטנאם.

אנשי הבטחון של שגרירות ישראל עוצרים אותי עוד לפני שאני נגשת לשער. אחרי עשר שעות בערך של בטחון אני נכנסת, לא לפני שאני מגלה שהקב”ט ואני באים בכלל מאותו הכפר..הוא ביישן ויש לו עיניים כחולות לא עמוקות, אלא כחולות של מרחבים.

בשגרירות יש תערובת של אנגלית וויטנאמית ועברית. מוזר לי אבל שירלי מקסימה וכיף לי לדבר קצת בעברית. אין שום נגישות אנושית. הכל מעבר לזכוכית. אלהים למה העולם שלנו הגיע. לעזזל.

אני יודעת שתיכף אצא מכאן והאפשרות ליצור שוב חברות ואמון עם הבחורה שבספסל לידי תשוב אלי. לא מבינה איך שירלי מצליחה לעבור כל יום ככה.

שירלי מדפיסה ומצלמת ומקלידה ואני מרגישה כמו משהו שואב אותי בחוזקה לעולם ששכחתי. שהותרתי מאחורי. בירוקרטיה ו’תחתמי לי פה’ ו’תחתמי לי פה’. חיים כל היום בחתימות ובטפסים. החיים במענה קולי.

לא קל לי.

מסתבר שאם רוצים שלושה עותקים אז צריך לשלם שלוש פעמים. אני לא בטוחה שהבאתי איתי מספיק כסף ומבקשת לצאת לבדוק בתיק (שהוחרם ונשאר בחוץ). אני מקבלת אישור לצאת לתיק ומנצלת את החופשה הקצרצרה שקיבלתי כדי לברוח קצת אל מרחבי הכחול בעיניים של הקב”ט.

הקונסולית נחמדה מסבירה לי מה לעשות וזהו גמרנו.

שירלי מציירת לי לאן ללכת כדי למצוא אוכל וקפה ואינטרנט. כבר תיכף שתיים בצהריים ואני רעבה.

יוצאת לרחוב מתגעגעת לילדים. כואב לי בבטן ובא לי לבכות. הם כבר הסתדרו עם חברה אחרת שבאה ועושה להם כיף חיים בקניון (“אמא אכלנו במסעדה שהאוכל מוגש בה על מסוע! ואפשר לבחור ממה שעובר ולבשל בעצמך!”).

אני לא נותנת להאנוי צ’אנס. אוכלת במסעדה ועובדת במחשב. יוצאת מהמסעדה ונכנסת ישר לבית קפה. יושבת על המחשב אבל לא מצליחה לעבוד. רבאק כמה שאני צריכה כסף. המוח שלי תקוע.

תנשמי. תרגעי. אני מתקשרת לחברים בנפאל. הם נמצאים בכפר שלהם ואין קליטה אז אני מחייגת לטלפון היחיד בכפר הזה שיש בו קליטה. איזה קרובת משפחה או משהו. היא לא מדברת אנגלית ואני נאלצת לשלוף את הנפאלית שלי מספריה אחרת, כזאת שסגרתי לבנתיים. “מא הימאל-קו סאטי”, אני אומרת לה. הם לא שם. הלכו לשחות בנהר.

אורזת הכל ויוצאת לרחוב. סתם מסתובבת. אני אוהבת ללכת. הכל יפה בעיני. אני מצלמת קצת, כי בכל זאת..

אני יודעת שבגלל התשלום המשולש ההוא בשגרירות, נותרתי עם מעט מאוד כסף.

בפעם המאה שעוצרת לידי מונית טוסטוס אני לא אומרת ‘לא’ ישר. אלא זורקת לו- ‘כמה לשדה התעופה?’ זה לא ממש הגיוני כי שדה התעופה רחוק ולוקח כמעט שעה להגיע אליו אבל היציאה לרחוב עשתה לי טוב ואני מרגישה חופשיה ומאוהבת לגמרי בניחוח של העיר הזאת.

הוא רוצה 200000 ואני מתמקחת ולא מוותרת. במילא לא ממש הייתי רצינית…בסוף יוצא 150000 ואני נזכרת שאני דוקא אוהבת טוסטוסים אז יאללה.

שמה מוזיקה באזניים ונותנת לדוד הוייטנאמי ולטוסטוס שלו לזרוק אותי הארד קור אל תוך האנוי, העשן שלה, הכבישים, הרחובות המעורבבים שלה. איזה כיף.

לא חושבת על כלום רק בורחת אל האנוי, שתבלע אותי קצת. תבלעי, תחבקי, תרימי אותי. אנחנו חולפים על פני שוק פירות מרהיב. אני מהופנטת. שפע פירות שמעולם לא ראיתי. ואז האגם. ומבנים עצומים מפוסלים. שכונות עוני. בתים בעיצוב וייטנאמי מסורתי, עם הגגות מקוערי הפינות שלהם.

כביש מהיר. הדוד הוייטנאמי והטוסטוס שלו בפול גז.

והנה השדה. ושוב דרכון-כרטיס (הפעם אני מבקשת חלון מראש..)-בטחון-היכל יוצאים משמים-שעה לשרוף-מזל שנשאר לי בננה צ’יפס.

כמה בניינים יש בעולם הזה. כמות הבטון שמכסה את האדמה היא לגמרי לא נתפסת. אני קולטת את זה קצת כשהמטוס עף מעל סייגון העצומה ונראה שהוא ממש יצטרך להתאמץ כדי לדחוס את עצמו על מסלול הנחיתה מבלי להוריד כמה בניינים על הדרך.

אני כל כך נהנית מ’לטוס קל’ ויוצאת ישירות החוצה. בסייגון אני כבר מכירה ולמוניות יש מונה ולא מתמקחים. אני כל כך עייפה ורעבה. עשר בלילה. הילדים עשו מליון כיף. ואני זכיתי לפגוש עיר אחת חדשה לגמרי.

המונית גולשת בעיר שעזבתי רק כמה שעות קודם אבל היא נראית לי אחרת לגמרי הערב. מלאת הוד ויופי. מוארת צבעונית ואלגנטית. בטוסטוס שעומד ברמזור לידנו יושב גבר מערבי ולפניו אישה וייטנאמית שנוהגת. הוא כורך את ידיו סביב בטנה בחום ואני מתמלאת התרגשות למראה האהבה והקרבה שקורנת מהזוג הזה. כל כך יפה בעיני.

אנחנו מתקרבים ואני כבר מרגישה בבית. מוזר לי שאני מרגישה ככה, זה לא שאני גרה כאן. אחרי כמה שניות מגיעה ההבנה. ‘בית’ הוא כשאני עם הילדים שלי.

חזרה לבלוג