כשמתחילים לחשוב ברצינות על יציאה לחופשה בת כמה חודשים, או טיול ארוך עם הילדים, עולות אצלנו באופן טבעי כל מיני שאלות.
שאלות הקשורות לתכנון נכון של הטיול: באיזה יעד כדאי להתחיל? כל כמה זמן כדאי לעבור ממקום למקום? מה יהיה אם נגיע למקום ולא נאהב אותו? מה יהיה אם נתעייף ממעברים תכופים? איך להתנהל נכון עם הכספים? איזה כרטיס אשראי לקחת? ועוד….
שאלות הקשורות להתארגנות לקראת הטיול: איזה ביטוח כדאי לעשות? מתי ואיזה חיסונים כדאי לעשות? האם לקחת מנשא או עגלה? מזוודה או מוצ’ילה? מכשירים אלקטרוניים? מה נעשה עם תקשורת? מה עושים עם ביטוח לאומי? עם מסגרות החינוך? איזה בגדים בכלל כדאי לקחת? ועוד..
וגם שאלות הקשורות לדינמיקה המשפחתית: איך נסתדר 24-7 כולנו ביחד? האם זה באמת סיר לחץ? מה עם זמן פרטי לעצמנו? איך הילדים יסתדרו אחד עם השני ורחוק מהחברים ומהמשפחה?
כל אלה הן שאלות שרוב ההורים שואלים את עצמם לפני שהם מחליטים לצאת לטיול ארוך שכזה, ולא משנה אם זה שלושה חודשים, חצי שנה או שנתיים. השאלות האלה מתעוררות..
גם אני, לפני שיצאתי עם ילדי שאלתי את עצמי את כל השאלות האלה, ועוד הרבה אחרות (אני באמת העמסתי על עצמי כל שאלה וכל חרדה שאתם יכולים לדמיין…) ניסיתי לסגור לעצמי את כל הפינות כדי להרגיש שהכל בסדר..
מאז, עברו עלינו 10 שנים של מסע מרתק. מסע פיזי, נפשי, התבגרותי. הילדים גדלו תוך כדי ובין לבין, וגם אני, כאמא התבגרתי וגדלתי. אחד הדברים שהבנתי במהלך השנים הללו, היה שאמנם, לכל השאלות האלה יש מקום וחשיבות, אבל היו עוד הרבה שאלות שהייתי צריכה לשאול את עצמי. שבכלל לא חשבתי עליהן.
אני רוצה לתת לכם כאן ארבע שאלות נוספות, שכדאי לכם לחשוב עליהן לפני שאתם יוצאים. את השאלות האלה, ועוד רבות אחרות, אני מעלה גם במדריך המעשי שכתבתי, ונותנת לכל אחת מהן את האינפוט שלי.
1 . מהי הגישה החינוכית שלי לנושאים שונים שאנחנו עשויים לפגוש במהלך הטיול?
הכוונה היא בין אם אתם זוג ובין אם את.ה הורה יחיד.ה, שתבדקו עם עצמכם ותגבשו גישה חינוכית מתואמת מראש… כך שכשיגיעו מצבים מסויימים תוכלו להיות מגובשים בעמדתכם ומאוחדים, שזה לא יתפוס אתכם עם המכנסיים למטה.. :-). שתדעו איך ומה לומר לילדים, איך להסביר, איך להנגיש, ומה לא להגיד.
דוגמא לנושאים כאלה היא: מפגש עם סמים קלים בצורה מאוד נגישה ומאוד יומיומית, מפגש עם עוני, מפגש עם מערכות חברתיות שונות לגמרי ממה שאתם מכירים (למשל הקאסטות, מעמדות חברתיים, כללים תרבותיים שמרניים במיוחד, וכו’).
♦ אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הילדים שלי שאלו “אמא, מה הם עושים שם?”, והביטו על זוג צעירים שישבו כמה מטרים מאתנו וגילגלו לעצמם ג’וינט שמן ועסיסי. זה היה בחודש הראשון שלנו בנפאל ואני, שדווקא תפסתי מעצמי אמא מאורגנת על עצמה, גמגמתי משהו כמו “אההההה……מכינים לעצמם סיגריה. רוצים גלידה?”.
הנה גם מאמר שיכול לתת לכם עוד קצת כיוון.
2. מהי נקודת המבט הכללית שלי על הטיול הזה?
מה שאני רוצה להדגיש בפניכם כאן זה שחלומות לחוד ומציאות לחוד :-). לפעמים, אחרי שיוצאים, אנחנו שוכחים הרבה מהדברים שפנטזנו עליהם לפני שיצאנו. ואני חושבת שכדאי לכם מאוד להיות במודעות, להזכיר לעצמכם מדי פעם למה יצאתם. כמה חלמתם. וכמה נרגשים הייתם.
שאלות שכדאי לכם לענות עליהן לפני שאתם יוצאים הן למשל: אם אנחנו יוצאים לתקופה מוגבלת (אפילו אם זאת שנה שלמה)- האם אנחנו באמת משאירים הכל מאחור, ונותנים למסע להתקיים בפני עצמו, ללמוד, להשנות, לחוות לעומק-לרוחב-לאורך, לשכוח מהמציאות בבית? או שאנחנו רוצים לצאת עם תחושה שזוהי תקופה זמנית, ולכן לא כדאי להתרגל אליה, או לשנות יותר מדי, או להתנתק, ותמיד לזכור שעוד שניה אנחנו חוזרים לשגרה, לעבודה, ללימודים, לתרבות, לשפה?
האם אנחנו מודעים לכך שטיול שכזה לא יבריח מאתנו את כל הבעיות, השדים, הצלקות שאנחנו נושאים איתנו, ושהם יצופו ויעלו גם תוך כדי החופשה, והאם אנחנו מוכנים להתמודדות הזאת? מה ובאיזה כלים נשתמש על מנת להתמודד אם כל אלה, כשהם יעלו?
3. איך אנחנו חושבים להתמודד עם תקופות של חוסר שגרה?
זאת שאלה שאולי עולה אצל חלק מההורים בראש עוד לפני היציאה לטיול ארוך עם הילדים (בעיקר אם מדובר בילדים קטנים), אבל רובם פותרים אותה במשהו כמו “נזרום”.
אני דווקא חושבת שזאת שאלה שיש להתייחס אליה קצת יותר בכובד ראש. וחשוב לבדוק עם עצמכם איך אתם מרגישים עם העובדה שייתכן ולא תהיה שגרה. ואיך, באמת איך, תתמודדו עם זה. האם באמת תזרמו? האם יש לכם ילד אחד או יותר שזקוק לשגרה יותר מבני משפחה אחרים? האם כדאי להכין כלים או פעולות מסויימות על מנת להקל עליו? איזה סוג של שגרה הייתם רוצים שתהיה?
(במדריך המלא אני חולקת מהנסיון שלי בכל מה שקשור ל’חוסר שגרה’, איך התמודדתי עם זה לאורך השנים, ואיך פתרתי את הבעיה הזאת עבור עצמי. על חלק מהדברים אני גם מדברת בוידאו הזה.).
4. איך בכלל מסבירים להם?
כשמדובר בילדים קטנים, שעדיין לא ממש מבינים את משמעות הזמן לעומק, יכול להיות קצת מסובך להסביר מה זה בכלל אומר שיוצאים מהבית לתקופה ארוכה שכזאת. לכן אני ממליצה, לפני שבאים ומבשרים להם על ההחלטה לצאת לטיול ארוך ארוך, שבו עם עצמכם וחשבו היטב איך הכי נכון יהיה להסביר ולהנגיש להם את כל הנושא. נסחו לעצמכם מראש משפטים, ואם יש צורך- התייעצו עם איש מקצוע.
קחו בחשבון, שאחרי שתצאו ואחרי שהילדים יראו במו עיניהם מה זה בעצם אומר, ואיך החיים שלהם נראים עכשיו- השאלה “כמה זמן” לא תהיה כל כך מעניינת עבורם. הם פשוט יתאקלמו למצב הקיים.
יכול להיות שהתשובות והפתרונות שתמצאו לפני שתצאו ישתנו במהלך הטיול. אולי אפילו יותר מפעם אחת. אבל אני בכל זאת חושבת שהשאלות האלה, כמו גם שאלות נוספות, צריכות להיות לכם בראש, והאמת היא שאני בטוחה שאם תתנו לעצמכם תשובות אפילו רק לחלק מהן, תצאו עם הרגשה בטוחה ורגועה יותר.
בנוסף, ישנם מצבים שאילו הייתם חושבים עליהם מראש- קל יותר להתכונן אליהם לפני היציאה לטיול, ולא אחרי. למשל, אם יש ילד אחד שקצת יותר קשה לו עם מעברים או עם יציאה משגרה, ילד שזקוק למיטה שלו ולפינה שלו- כדאי להביא אתכם מהבית חפץ כלשהו שיתן לו תחושה ‘בייתית’ בכל מקום שבו תהיו.
תמונה:School photo created by stockking – www.freepik.com
