את משפחת ויוט פגשנו יום אחד בפוקרה. שני הורים וארבעה ילדים מצרפת, שמטיילים כבר יותר משלוש שנים, גרים כולם במשאית לכיבוי אש שעברה הסבה לקרון מגורים מדליק. התכניות שלהם הן להמשיך לטייל עוד כשנה ואז לחזור לצרפת. בנתיים הם הספיקו להיות בבלגיה, קנדה, קולומביה, ארגנטינה, צ’ילה, צרפת, איטליה, קרואטיה, אלבניה, מונטנגרו, יוון, טורקיה, ירדן, סוריה, […]
Read More ....תתאפסי. תתאפסי. תתאפסי……. נראה לי שזה היה הדבר הקשה ביותר שהייתי צריכה לעשות בכל המעבר הזה. באמת. על מנאלי החלטנו בערך שבועיים לפני שפג התוקף הסופי בהחלט של הויזה שלנו בנפאל. השלב הבא היה להגיש בקשה לויזה להודו. למצוא דרך זולה ונוחה יחסית להגיע לשם מפוקרה, ולבדוק את ענייני הכלב. את כל אלה עשה צביקה. […]
Read More ....משפחת ספיר יצאה לטיול של כמעט שנה בדרום אמריקה. הטיול הגיע אחרי שהות בת שנתיים בברצלונה (בעיני זו חוויה בפני עצמה :-)). הם חזרו לארץ לפני חצי שנה.
Read More ....בדרך כלל היא שולחת מייל הרבה יותר מוקדם במהלך היום. ככה שעוד לפני ארוחת הערב אני מספיקה לענות לה. רק לקרא מה שלומה ולכתוב כמה שורות שמספרות מה עשינו היום. הפעם הוא הגיע מאוחר יותר. וכבר יצאנו לאכול. ואחר כך כבר היו עניינים ואחר כך פשוט נרדמתי. אני איומה. בבוקר, פתחתי את המחשב כדי לשלוח […]
Read More ....אתמול נפרדנו מגיל. טיילת צעירה ששילבה דרכה בדרכנו וליוותה אותנו בשבועות האחרונים. למדנו ממנה הרבה, שיחקנו הרבה, דיברנו הרבה וצילמנו הרבה. קיבוצניקית. היא ממשיכה בטיול ואנחנו נשארים כאן. היא תחזור לארץ ואנחנו נמשיך לטייל. ככה זה. הילדות נקשרו אליה מאוד. ניסיתי להסביר לגלי שגיל עוזבת, שלא נראה אותה יותר, אבל קשה לדעת כמה היא באמת […]
Read More ....החופש נמצא ממש כאן. כל מה שצריך זה להסתכל עליו.
Read More ....במונית לשם שר לי בוב מארלי שאין מה לדאוג. הכל יהיה בסדר. מרחוק, על שפת הנהר, עברנו על פני המקום בו שורפים את המתים. כמה אנשים בודדים עמדו סביב למדורה. השלט שבכניסה למתחם סימן לי שתיכף נרד. המונית נכנסה פנימה עד כמה שניתן. בדרך כבר שמנו לב לשינוי בנוף. תלבושות טיבטיות, נשים קשישות נעזרות במקל, […]
Read More ....