Tag

איך להרוויח כסף מבלוג

Browsing
– – וובינאר – –

כולם יודעים שהיום אפשר להרוויח כסף באינטרנט מכל אתר ומכל בלוג. יש הגורסים שהרבה מהבאזז שקשור לזה הוא הונאה. ואכן, גם כאלה יש לא מעט.

בתור מי שעוסקת בזה כבר הרבה זמן, אני רוצה לעשות לכם סדר, לסנן עבורכם את כל השטויות ולהשאיר כמה דרכים מהימנות, רציניות ומוכחות.

אבל מעבר לכך- אתם צריכים גם לדעת איך להשתמש נכון בכל הדרכים האלה. שימוש לא נכון יוביל לתוצאות הפוכות ולעתים אף יגרום נזק לאתר.

אז איך מרוויחים כסף מכל אתר?

בוובינאר אני מונה את הדרכים המועדפות עלי:

1. תכניות שותפים- שימוש נכון ושימוש לא נכון – מתי הן באמת רווחיות ומתי הן לא. איך לבחור תכנית שמתאימה לך?

2. מתן שירותים בתשלום- או קידום/הרחבת שירות קיים- מהן הדרכים הנכונות לקדם אותם? מה עוד ניתן לעשות על מנת להגדיל את ההכנסות האלה?

3. יצירת מוצר מקורי- איך לבחור מוצר מתאים? מתי להציע אותו בחינם, מתי להציע בתשלום, מה היתרונות ומהם החסרונות של כל אחת מהאפשרויות.

4. שת”פים מעניינים מחוץ לקופסא.

5. איך למקסם את הרווחים מהאתר- או-כך תרוויחו פעמיים :-).

אני מתייחסת גם לשאלת הפרסום באתר- מתי כדאי לפרסם, באיזה מחיר, וכמובן נדבר על הפרסום של גוגל.

בנוסף, רווחים באינטרנט הם פונקציה של תנועה. ככל שהתנועה גדולה יותר כך הרווחים גבוהים יותר. לכן, נדבר על דרכים פשוטות וזולות להזרמת תנועה לאתר. אתר שאין בו תנועה, ושלא מופיע במנועי החיפוש, לא יכול להביא רווחים.

הוובינאר כולל שלושה מפגשים. והוא מתקיים במרחב של פייסבוק. ניתן להרשם בכל שלב. ולצפות בכל זמן. הנרשמים יקבלו הזמנה לקבוצה סגורה שבה יוכלו גם לשמוע את שלושת ההרצאות (בכל זמן שירצו), וגם להעלות נושאים לדיון, שאלות, המלצות, וכל דבר אחר.

הוא מתאים לכל בעל אתר (לא משנה איזה אתר: מטפלים, שרברבים, בעלי עסק, בלוגרים פרטיים) שמעוניין קודם כל לשפר את רמת ואיכות האתר, להגדיל את הרווחים וגם לפתוח ערוצי רווח חדשים ופאסיביים לחלוטין, ולכל מי שחושב להקים אתר/בלוג ורוצה לקבל כלים שיעזרו לו לתכנן את האתר בהתאם.

אין צורך בידע טכני או אינטרנטי.

משתתפים מהוובינאר כותבים:

“שלום, אני רוני מ‘כף עץ’ – בלוג בנושא אוכל עונתי ומקומי ומתכוני ירקות. הצטרפתי השנה לוובינאר ‘איך להרוויח כסף מכל אתר או בלוג’ כדי להרחיב את הידע שלי בתחום וכדי לפתוח ערוצים חדשים שיקדמו אותי ואת הבלוג להכניס כסף. הוובינאר עם הללי כלל שלושה שיעורים שכל אחד כיסה תחום אחר בנושא ובתוכו נפתחו נושאים חשובים (צבירת קהל קוראים, מה הכי חשוב כשכותבים בלוג, פרשנו את כל הדרכים שאפשר להכניס כסף דרך הבלוג, איך לקדם את האתר ועוד) כמו כן הללי נותנת הרבה טיפים בקבוצה הסגורה והפניות למאמרים איכותיים שלא הייתי מגיעה אליהם בעצמי”.

“קריאה בבלוג של הללי, ומאוחר יותר הצטרפות לקבוצה ולקחת חלק בוובינאר, נתן לנו את ה”פוש” הראשוני להבין ולהאמין שכמשפחה אנחנו באמת יכולים לצאת מהארץ, להתחיל לטייל ולהתפרנס תוך כדי..
הוובינאר הסביר בצורה יפה, כיווני פרנסה דרך האנטרנט.. בלוג, אתר…וכו..
כל הידע והניסיון של הללי תומצתו לוובינאר שחסך לנו בדיקה ובזבוז זמן לשוא. ובעיקר הללי נתנה לנו הרבה רוח גבית , כי כתוצאה מהוובינאר נפגשנו בארץ וקיבלנו ממנה עוד כיווני מחשבה שהפעם היו מותאמים לנו באופן אישי כמשפחה!!” (הילה, מתכננת יחד עם בעלה יציאה למסע בעולם. שניהם משתתפים בוובינאר ובקבוצה).
“אני חושבת שהנושא של ‘איך לעשות כסף מבלוג’ הוא נושא מאוד פופולרי בימינו כשאנחנו מנסים למצוא דרכים פחות קונבנציונליות להתפרנס, שגם מאפשרות לנו להגשים חלומות – אם זה חלומות מקצועיים, משפחתיים או אישיים. יש הרבה מה ללמוד בנושא וקבוצה כמו הקבוצה של הללי שמתמקדת בנושא ונותנת הדרכות, רעיונות וטיפים בכל מה שקשור לאפשרות להתפרנס מבלוג, היא מקום מאוד אפקטיבי ובעל ערך. האפשרות לקבל גם טיפים וגם ליווי מקצועי בעלות חד פעמית של 189 היא מאוד משתלמת, וכדאי להיות נוכח בקבוצה ולהשתתף בדיונים”.
~עמנואלה בינר, בעלת הבלוג ‘מיס מנדלה’.
“הקבוצה ללא ספק מכילה תוכן רב ואיכותי: גם קישורים למאמרים שאת מלקטת בנושאים הרלוונטים, אבל בעיקר סדרת וובינרים שאת מעבירה עם הידע והנסיון שלך… אין ספק שיש לך ידע רב, ואת יודעת להעביר אותו. כמו כן את עונה לשאלות.
אם משווים לעלות של כל מיני סמינרים סדנאות וכו שיש היום בשוק  – המחיר נראה לי טוב והוגן”. 
~ ינינה זסלבסקי, מטיילת עם כל הלב והנשמה וכותבת על כך בבלוג המשפחתי אפקים מטיילים

עלות : 189 ₪ עבור שלושת ההרצאות והשתתפות חופשית בקבוצת הדיון בפייסבוק. ניתן להשלים את התשלום בדרכים שונות.

לתשלום והרשמה אנא הקליקו כאן. לאחר התשלום תקבלו הפניה לקבוצת הפייסבוק.

מי אני בקצרה: שמי הללי, אני מנהלת את האתר משפחה-עולם-טיול כבר למעלה משבע שנים, מטיילת בעולם עם שלושת ילדי ומתפרנסת בעיקר בזכות האתר הזה. הנה פוסט בו תוכלו לקרא איך אני מתפרנסת

***מי שמעוניין לצפות בוובינאר הקודם: “המזרח עם ילדים”, יכול להצטרף לקבוצה בפייסבוק. הקבוצה פתוחה עבור כל המשפחות המחפשות מידע לקראת ובמהלך הטיול שלהן במזרח. שימו לב שיש להסדיר את התשלום הסמלי לפני הבקשה להצטרפות לקבוצה***

איפה אני עכשיו: באי בוהול, פיליפינים. כמה זמן כבר: בערך שבוע

***תגידו איך אתם מרגישים עם בית מבמבוק?

לפני חודשיים בערך, כשהיינו בנפאל, חגגנו את חג ה”שיבא רטרי” יחד עם הנפאלים. זהו החג של האל שיבא, שבו מותר לעשן מריחואנה חופשי ברחובות, ולאכול קנה סוכר. זה בערך מה שעושים ביום הזה.

בערב, מתקבצים כולם סביב למדורות, טובלים את קנה הסוכר באש, ואחרי שהוא מתחמם כראוי, מוציאים אותו ומטיחים אותו כנגד האדמה. זה יוצר קול נפץ חביב (די חזק ומפחיד), וגורם לעסיס הסוכר לפרוץ החוצה, נוזלי וחם ומתוק.

ואז אוכלים אותו, כמובן.

אז הלכתי עם גלי למדורה, עם חברים ועם חבילה מכובדת של קני סוכר לפוצץ. זה לא כל כך פשוט, העניין, וצריך קצת להתאמן. גלי ניסתה אחד ועוד אחד ועוד אחד, ובכל פעם השתפרה וקול הנפץ יצא חזק קצת יותר וקנה הסוכר הפיק יותר עסיס.

אני רק עמדתי שם והבטתי בה.

“אמא, בואי תנסי”, היא קראה לי. “אמממ…”, גמגמתי, “לא בא לי..”. “למה?” היא שאלה. “זה מפחיד אותי”, עניתי. ואז היא נעצרה, נעמדה, הביטה בי ואמרה: “את חושבת שאותי זה לא מפחיד??”.

♦♦♦

בשבוע שעבר חזרנו לפיליפינים אחרי שנתיים. בפעם הקודמת שהינו בה כמעט חצי שנה, ובכלל לא הרגשנו. התחלנו הפעם בסאבו, אצל משפחה שאנחנו מכירים. לגלי יש שם חברה שהיא מאוד אוהבת ושמחתי שהן חזרו לשחק באהבה ובחדווה כאילו לא עבר זמן בכלל. לחברה הזאת קוראים wish, והיא גדלה אצל סבתא, יחד עם אחיה בן השנתיים. ככה זה בפיליפינים. אמא עובדת בשוויץ. אבא חי אצל ההורים שלו. והילדים גדלים אצל סבתא.

אחרי כמה ימים עברנו לאי אחר, קטן יותר אבל קרוב, מרחק שעתיים במעבורת. שמחתי לעלות שוב על הים, אחרי תקופה ארוכה.

אז אנחנו עכשיו גרים בכפר דייגים קטן, באי שנקרא בוהול, בבית פיליפיני עשוי במבוק, עם וילונות צדפים וקישוטים מעץ. לבית יש חוף פרטי מקסים, מוקף בשוניות דגים מרהיבות, וחצר עם עצי קוקוס. יש מטבח מאובזר, סלון (עם טלויזיה), ושלושה חדרים לרשותנו.

♦♦♦

בסוף השבוע פורסמה כתבה שכתבתי ל”ישראל היום”. את הכתבה כתבתי מזמן. למעשה, היא נכתבה מספר פעמים, לאורך כמה שנים (כן, שנים..), ולקח הרבה זמן עד שהצלחתי לשחרר אותה. אני חושבת שזו הכתבה שהיה לי הכי קשה אי פעם לכתוב. מעולם לא כתבתי על עצמי, או חשפתי את עצמי בצורה כזאת. ולא היה לי פשוט. בכלל לא. למעשה, כמעט ביטלתי אותה (שוב) ממש שניה לפני שהיא פורסמה. אבל בסוף נזכרתי בגלי, ובאותם רגעים בהם היא ניגשה אל קנה הסוכר הלוהט, והטיחה אותו באדמה. נזכרתי בשניות האלה. ובעיקר נזכרתי במה שהיא אמרה לי אחר כך.

♦♦♦

משהו קטן:

לכבוד יום העצמאות אני רוצה לתת לכם קצת מידע בנוגע לכתיבת מאמרים בתשלום, למען כל מי שמתעניין בזה . אז הנה אתר שמשלם כסף לא רע בכלל על כל מאמר, וכל אחד, ממש כל אחד יכול לכתוב בו. ובנוסף, אני מציעה את האי בוק שלי בחינם, לכל מי שרוצה. מכיוון שאין כאן אינטרנט כזה להיט, אני הולכת בימים הקרובים לרכז את כל המעוניינים ולשלוח מייל אחד לכולם ביחד. אז שלחו לי מייל עם כותרת “כסף בטוח” ואשלח לכם את האי בוק בתוך כמה ימים.

כמה שילמתי השבוע:

אני כמעט לא מוציאה כאן כסף. יוצא לי בערך 15$ ליום.

שאלה ששאלו אותי השבוע:

איך מתחילים לתכנן טיול ארוך בחו”ל עם ילדים? מאיפה מתחילים?

אני תמיד ממליצה להתחיל עם רשימת החלומות. אחר כך להחליט על היעד הראשון, מתוך הרשימה. אחרי שהחלטתם עליו- הכל נהיה קל, ברור וזורם יותר. הזמינו כרטיסי טיסה והפכו את החלום למציאות, בדקה אחת. :-).

מבחינה מקצועית:

במרפסת התחתונה יש נקודה אחת שבה אפשר לקלוט אינטרנט כמו שצריך. לכן הצלחתי לקיים כמה פגישות ייעוץ (60$ לפגישה), באמצעות שיחות סקייפ. ממשיכה לקדם את האתר שלי באנגלית. ובעיקר עניתי למליון מיילים, הצעות חברות ופניות אישיות בפייסבוק שהגיעו בעקבות הכתבה. שלושה ימים הייתי עם דמעות התרגשות בעיניים, בגלל כל המילים המחזקות והמעודדות שכתבו לי.

איפה אני עכשיו: בפיליפינים. כמה זמן כבר: חמישה ימים

**תגידו איך אתם מרגישים עם מגלשות מים?

נחתנו בסינגפור ביום ראשון בערב. זאת הפעם השניה שאנחנו כאן. אני שומרת על זה קצר ומתוק, כי סינגפור היא ממש הרבה מעל לתקציב שלי.

אבל כשזה רק ליומיים וחצי, וכשאני מגיעה מיעד זול וממשיכה משם ליעד זול- זה פשוט כיף. מין הבלחה לעולם המערבי. שהילדים ילמדו גם איך לחיות בעולם שבו מזמינים מונית בנימוס בלחיצת כפתור 🙂 (בניגוד לדרך המקובלת עליהם שהיא באמצעות נפנופי ידיים וצעקות באמצע הרחוב..). 

הפעם גם הצלחתי לעשות את הביקור לזול מאוד. ואני רוצה לספר לכם בדיוק מה עשיתי אבל קודם כל בואו נחגוג יומולדת. 

גלי שלי הפכה החודש בת 10. את התאריך המקורי היא ציינה עם אבא בכיף ובפינוקים לרוב. אבל אני כבר מזמן הבטחתי לה יומולדת בסינגפור אז החלטנו שאת החגיגות איתי נציין כשנגיע לשם.

לפני שנתיים, כשביקרנו כאן בפעם הראשונה, גלי פשוט נשבתה. היא התאהבה במקום הזה, ובאקוואריומים שלו. בתוך יום וחצי הלכנו פעמיים ברצף לאקוואריום שבמדינת הכיף בסינגפור והיא לא הפסיקה לדבר על זה. מאז היא חלמה לחזור.

הפעם, כמתנת יומולדת, חזרנו לאי סנטוסה, שבו מתרכזים פארקי השעשועים העצומים (יוניברסל סטודיוס ועוד הרבה) והעברנו את היום בפארק המים המקסים של המקום. כשגלי ואני יצאנו לשעתיים של שחיה עם דולפינים.

חלום חייה. לפגוש מקרוב דולפין. וזה מה שהיא קיבלה. ליטפנו, חיבקנו, שחינו, רקדנו ונישקנו דולפינים והילדה היתה בעננים. לי, אישית, יש בעיה מוסרית עם עניין החזקת בעלי חיים למטרות בידור, אבל החלטתי (אחרי התייעצות עם הרבה חברות חכמות ממני) שכמו שאני נותנת לילדים לעשות את הבחירה שלהם עם אכילת בשר כן או לא (אני צמחונית, אבל הילדים אוכלים בשר על פי רצונם), כך אני גם צריכה לאפשר לילדה את הבחירה שלה. הנער המתבגר שלי הביע התנגדות (ולא הצטרף לדולפינים) אבל ידע גם לשמוח בשבילה ולא פגע בשמחתה. 

מתחם הדולפינים שנקרא “אי הדולפינים” בתוך פארק המים (adventure cove water park) בסינגפור מבוסס על שיטת ההתנדבות- כלומר הדולפינים שוהים בו על פי רצונם, ולא מחוייבים להשתתף בפעילות, אלא אם הם רוצים. המאמנים קוראים להם להשתתף, ומי שמעוניין- פשוט בא. 

את המשך היום בילינו בפארק המים בכיף אדיר. יש שם למשל מגלשה שהיא כמו רכבת הרים, אבל במתכונת מים. יש בריכת גלים, מגלשות חושך, מגלשות דאון-היל. 

הנה האתר של פארק המים.

את היום השני והאחרון שלנו בסינגפור העברנו כמובן באקוואריום החביב על גלי, היא היתה מאושרת. יש בסינגפור כמה אקוואריומים, אנחנו הלכנו ל- s.e.a. world. (אם תציצו כאן בצד ימין בחלון של אינסטאגראם תוכלו לראות וידאו קצר של הילדה מנשקת מדוזות מרוב אושר..).

מכיוון שגלי היתה מאוד נרגשת להגיע לסינגפור, זה הביא אותה לחיפושי מידע וקריאה מרובה על המקום, על הדברים שיש לעשות שם, העלויות. היא עשתה רשימות וסיכומים ולמדה הרבה על חיי הים ועל סינגפור. אני, כמובן, לא התערבתי ובשקט בשקט בירכתי על הזכות לראות אותה מעשירה את עצמה בעצמה :-). 

עכשיו אני רוצה לכתוב לכם קצת על סידורי הלינה שלנו בסינגפור. מי שעוקב אחרי מכיר היטב את הפוסט הזה. זה בגלל שאני מזכירה לכם אותו מדי פעם, כי יש בו שיטה מצויינת לחסוך הרבה כסף. אז אם עדיין לא יצא לכם להתעמק בו- עכשיו כדאי לכם עוד יותר, כי הרווח על כל הזמנה עלה ל-35$. והחופש הגדול/החגים הם במרחק מתאים בול.

אז זה בדיוק מה שעשיתי. כדי להפוך את השהיה שלי בסינגפור לזולה ותואמת את התקציב שלי, הלכתי ישר ל-airbnb, בדקתי כמה כסף יש לי שם (תכלס זה כסף שלא עשיתי כלום בשבילו, הוא פשוט מצטבר לו שם באופן עצמאי..) וחיפשתי מקום לינה בסינגפור. על הדירה שהזמנתי, בעלות מקורית של 115$ ללילה (ועוד תוספות של ניקיון ומיסים ולא יודעת מה עוד הם דוחפים לשם), ועבור שלושה לילות יצא משהו כמו 400$, אבל אני שילמתי 37$. 

תהליך ההזמנה היה פשוט ביותר, בכלל לא הייתי צריכה אפילו לציין שיש לי כסף בחשבון, הם פשוט חישבו את הכל אוטומטית ונתנו לי את המחיר לתשלום אחרי כל השיקלולים.

הדירה היתה פשוט מדהימה. שלושה חדרי שינה, כולם ממוזגים, שני חדרי אמבטיה בעיצוב יוקרתי (מקלחת גשם!) עם מגבות נקיות וסבונים וכו’, מטבח מאובזר לחלוטין, סלון וספריית ספרים, מרפסות (עם שולחן וכסאות), פינת אוכל, טלויזיה ענקית, ווייפיי, מכונת כביסה לשימושינו, ואפילו בריכת שחיה של המתחם.

12$ ללילה.

את הקניות של האוכל עשינו בסופר שבשכונה והאמת שהייתי מופתעת מהמחירים- אכלנו את רוב הארוחות שלנו בבית, והוצאתי על הכל ביחד משהו כמו 80$ סינגפורי בסך הכל (בערך 60$).

שמחתי על החוויה הזאת כי היא נתנה לנו גם הצצה קטנה לחיי המקומיים בסינגפור, עם המנעולים הדיגיטאליים שלהם, המעליות האוטומטיות שלהם, הברזים החשמליים, הגדרות, השערים והשומרים. נסענו באוטובוסים רגילים, פגשנו ושוחחנו עם תושבי המקום, וגילינו, למשל, שבסינגפור יש תושבים מהרבה מקומות בעולם. וזה היה מאוד נחמד :-). הבנות תרגלו קצת את ההינדי שלהן. ממש קיבוץ גלויות. 

הכי קשה היה להתרגל לזה שהווייפיי נעול תמיד עם ססמא. כי בוייטנאם היה ווייפיי פתוח וחופשי. 

אחרי יומיים וחצי יצאנו בטיסת לואו קוסט לפיליפינים. נחתנו ביום רביעי, הישר אל זרועותיה של הסבתא שלנו כאן, אישה מקסימה שאותה הכרנו בביקור הקודם שלנו בפיליפינים לפני שנתיים. היא באה לאסוף אותנו משדה התעופה. היה מפגש מרגש של חיבוקים ושמחה גדולה.

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש כשנכנסנו לאוטו שלה, על חלונותיו הפתוחים והרוח החמה הנושבת דרכם, הצפצופים, הלחות, הטוקטוקים והבלאגן ברחוב היתה “פווווו, סוף סוף מדינת עולם שלישי. איזה הקלה”. יומיים וחצי בסינגפור לגמרי הספיקו לי. תנו לי בלאגן, לחות, מוסיקה ברחוב. תנו לי להתמקח על המחיר של המונית, תנו לי קפה קר בחצי דולר, תנו לי לקפוץ על טרייסיקל (טוקטוק) מקרטע, לחצות את הכביש איפה שבא לי, לענות “שלום” לכל הזרים ברחוב שמברכים אותי סתם ככה. כן. ככה אני אוהבת.

משהו קטן:

ישראלים מקבלים ויזה לחודש חינם בסינגפור, ישירות בשדה התעופה. ויזה לפיליפינים לישראלים היא ארוכה משאר המדינות. אנחנו מקבלים 59 יום, חינם, ישירות בשדה התעופה. הקפידו שתהיה עליכם הוכחה לכרטיס יציאה מהפיליפינים, כי הם יבקשו אותה. 

כמה שילמתי השבוע:

טוב סיפרתי לכם על הלינה.

טיסה מסינגפור לפיליפינים עלתה לי 120$ לכרטיס (כולל 25 ק”ג מטען לכל נוסע), עם חברת tigerair. היתה חוויה נהדרת, למרות שלא היו מסכים ולא אוכל. הצטיידנו מראש ולא נרשמו תלונות מכיוון הילדים.

שאלה ששאלו אותי השבוע:

לאיזה מקומות אני ממליצה לנסוע עם הילדים בחופש הגדול?

שלושת היעדים המומלצים שלי לחופש הגדול 2016 הם:

פיליפינים– למשפחות שיש זמן, יותר משבועיים. (דברו איתי לפני כן, יש מקומות מומלצים יותר ופחות, על פי העונה, וגם כדי לשריין את הבית על החוף).

צפון הודו– אזור מנאלי ואשישט, ספיטי, לאדאק (פחות טוב לדאראמסאללה כי היא מאוד גשומה בעונה הזאת).

מונגוליה– למשפחות הרפתקניות עם תקציב סביר- ללא ספק ה-יעד המדהים, לחוויה באמת בלתי נשכחת. והנה עוד לינק עם הרבה תמונות.

אתם כמובן, כמו תמיד, מוזמנים לפנות אלי ולהתייעץ. קחו בחשבון ששיחת ייעוץ עולה 100$-150$ (השיחה היא ללא הגבלת זמן, ואני שולחת אחריה מייל עם הרבה טיפים, המלצות, מידע חשוב, דרכים לצמצום ניכר בעלויות ועוד בהתאם ליעדים ולתקציב שלכם. כך שזו ההשקעה היחידה שתצטרכו לעשות למען הטיול שגם תחסוך לכם זמן וגם תחסוך לכם כסף).

מבחינה מקצועית:

הייתי עסוקה בימי הולדת ובמעברים. השתדלתי לענות למיילים, אבל בעיקר עסקתי בקידום האתר שלי באנגלית. אני עובדת מאוד חזק על זה. 

זוכרים שאני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג? אז נכון לעכשיו יש לי אפשרות לקבל 3 לקוחות חדשים. זה אומר שאני עושה להם כמעט את כל העבודה. והם מרוויחים את הכסף. מכירים מישהו שזה יכול לעניין אותו? 

תנו לו את המייל שלי.

איפה אני: בסינגפור. כמה זמן כבר: יומיים

**תגידו, איך אתם מרגישים עם לטבול את עצמכם באמבטיית בוץ?

חודש בוייטנאם זה ממש טיזר. בכלל, בתור אחת שרגילה לקצב איטי במיוחד, חודש הרגיש לי כמו חופשה קצרצרה. וללא ספק התנהגתי ככה.

בימים האחרונים שלנו בוייטנאם בילינו על החוף במאסאז’ים ורחצות ארוכות בבריכה. בכל רחבי וייטנאם מוכרים מיץ שמורכב מקנה סוכר (טבעי, סחוט במקום) מעורבב עם מיץ לימון והרבה קרח. מגישים אותו בכוס גדולה, עם קש וזה עולה 5000 דונג (אפילו לא רבע דולר), והפעילות הקשה ביותר שעשיתי בימים האלה היתה לנסוע הלוך חזור ברחוב של מואי נה ולקנות את המיץ הזה, כי הילדים לא יכלו להפסיק לשתות אותו. היה ממש כיף ורגוע. רציתי להספיק לקחת אותם לדיונות האדומות, לדיונות הלבנות, ל-ferry spring אבל עד שאני נזכרת..נגמר הזמן.

ביום האחרון שלנו בחוף הבנות ביקשו ללכת לספא מיוחד, אליו אנחנו הולכות בכל פעם שאנחנו מבקרות במואי נה. זה ספא פנסי כזה, עם כל מיני ארומטי-אבנים חמות-פילינג חלב אורז ושומשום וזה.

אבל אנחנו לא עושות את כל אלה.

לא. אנחנו הולכות לעשות אמבטיית בוץ. מדובר בבריכונת קטנטונת ופרטית, אותה ממלאים עבורך בבוץ בריא למהדרין. אחרי שהבריכה מתמלאת, נכנסים אליה ויושבים במשך כ-20 דקות. יש גם משפכים קטנים שבעזרתם את יכולה לשפוך על עצמך בוץ נוזלי לרחצה מיטבית. לא היה לי קל להכנס לשם, אבל יאללה, זורמת.

(אפילו צילמנו וידאו של התענוג, מקווה לערוך אותו ולהראות לכם בקרוב). 

אחרי כמה דקות בתוך הבוץ הזה כבר התרגלנו ושפכנו על עצמנו זרמים של מי בוץ. מה אני אגיד לכם, שרק (shrek) היה גאה בנו :-).

כעבור עשרים דקות הוציאו אותנו, התקלחנו והעבירו אותנו לאמבטייה של מים מינראלים חמים מעורבים בשמנים ארומטיים. איכשהו הבנות נהנו מהאמבטיה הזאת קצת יותר..הן טבלו את הראש, הפנים, והיתה תחושה מאוד מאוד רגועה.

גם שם ישבנו בערך 20 דקות, עד שהמים התקררו. את הביקור סיימנו בבריכה המדהימה של הריזורט הזה, שכולה מים מינראלים. קיבלנו גם שתיה וארוחת צהריים. הבנות לא רצו ללכת ונשארנו שם כמה שעות. דיברנו על זה שאנחנו מרגישות כמו מליונריות.. (17$ זה עלה לי).

למחרת עלינו על האוטובוס בחזרה לסייגון (כ-5 שעות נסיעה). הגסטהאוס הקבוע שלנו היה מלא, מה שאילץ אותי לחפש חלופה הולמת. אני בדרך כלל לא מתבאסת כשקורים דברים כאלה, כי אני תמיד חושבת שאולי בטעות אמצא משהו טוב יותר. ואכן, הגסטהאוס החדש התגלה כמתוק אמיתי, ובמחיר זול יותר :-).

♦♦♦ בדרך כלל כשאני מגיעה למקום מסויים לימים ספורים בלבד, אני מעדיפה להזמין מקומות באינטרנט. כי אני יודעת שאין לי אפשרות להתמקח במילא (אין לי את קלף הזמן), ובאינטרנט יש מציאות עם הנחות גדולות. אני מזמינה דרך פייפאל, וכך מרגישה שלא ממש שילמתי (הכסף שיש לי בפייפאל הוא ברובו כסף שנכנס לי באופן פאסיבי לגמרי, כל חודש, מתכניות שותפים איתן אני עובדת). אני גם מזמינה דרך הקישור האישי שלי, וכך מקבלת את העמלה ומשלמת פחות. כך הזמנתי את החדרים בסייגון כשרק הגענו לוייטנאם, את החדרים לימים הראשונים במואי-נה, ועכשיו את החדרים לימים האחרונים שלנו בסייגון. בשאר הזמן יכולתי להגיע למלון עצמו ולהתמקח ולהוריד את המחיר לרמה שמתאימה לי, וזה מה שעשיתי (שילמתי 15$ -20$ לחדר אחרי התמקחות). השילוב הזה בין תשלום בפייפאל עבור החדרים היקרים, ותשלום במזומן עבור חדרים לתקופה ארוכה יותר מאפשר לי לשמור על תקציב מאוד נמוך. זו אחת הסיבות שבגללן אני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג. אפילו אם יש לכם רק שבועיים בשנה, הכסף שיצטבר לכם, לאט לאט וכל פעם קצת במשך כל השנה יאפשר לכם לטייל בתקציב הרבה יותר נמוך (וכך אולי תוכלו גם לנסוע יותר :-)).♦♦♦

בסייגון עשינו וי על כל מה שאנחנו אוהבים לעשות שם . שופינג, פארק המים, המסעדה עם האיטריות הצבעוניות (פעמיים ביום..). בשבילי היה לחוץ, אני לא מסתדרת עם לחץ זמנים והימים האחרונים במקום מסויים הם תמיד בלאגן מוחי, סוג של סחרחורת מנטאלית (מה עוד יש לעשות? הדפסתי כל מה שצריך? כמה כסף אני צריכה להכין? השמות על הכרטיסים נכונים? יש את מספר הטלפון של המלון שהזמנו ביעד הבא? צריך לזכור לשים בתיק את הטייגר באם למקרה שאחד הילדים יהיה מצונן על הטיסה, להוציא מערכת העזרה הראשונה את האלכוהול שלא יחרימו לי אותו כמו כל פעם, בין לבין כל אלה יש גם שני מתבגרים בבית ועוד אחת קטנה יותר שנהנית לעצבן אותם וכו’ וכו’..). אני אף פעם, אבל אף פעם לא מספיקה להפרד מהמקומות כמו שצריך.

הטיסה לסינגפור היתה סוג של בונוס. בעקרון אנחנו בכלל בדרך לפיליפינים. ובכלל, סינגפור הרי יקרה אש אז מה לי ולזה. א-ב-ל זו לא פעם ראשונה שאני עושה את הקפיצה לסינגפור פשוט כי אני לא ממש משלמת עליה. כבר לפני שנתיים גיליתי שאם אני מכניסה את סינגפור באמצע הדרך בין שני יעדים מסויימים- המחיר שאני משלמת על זה הוא קרוב לאפס. אז כשחשבנו להגיע מוייטנאם לפיליפינים פשוט בדקתי כמה עולה לי טיסה ישירה, ואחר כך בדקתי כמה עולה לי טיסה דרך סינגפור. יצא כמעט אותו דבר :-). לכן אני ממליצה לכם בחום, אם אתם מסתובבים כאן באזור, לבדוק את האפשרות להכניס את סינגפור (גם הונג קונג/טיוואן הולך) בדרך..

לא חייבים לשהות הרבה זמן. יומיים ביעד יקר מספיקים רק כדי לטעום ממנו קצת, לראות עוד מקום חדש, ולהמשיך הלאה עשירים יותר (בחוויות, חוויות :-)).

היתרון של סינגפור הוא שהויזה לא מצריכה שום מאמץ- מקבלים אותה בשדה התעופה והיא בחינם. 

כך יצא שביום ראשון אחה”צ נחתנו בשדה התעופה היחיד שגילינו עד כה שמחלק סוכריות (!!) בדלפקי הויזה לכל מי שנכנס אליו. על סינגפור, ואיך יצא שהזמנתי דירה מקסימה ויוקרתית (שלושה לילות!) ב- 37$ בלבד (גם אתם יכולים, אני ממש לא מיוחדת, והפעם פייפאל בכלל לא היה מעורב :-)), וגם איך זה מרגיש להתנשק עם דולפין – אכתוב לכם כבר בשבוע הבא.

משהו קטן

למי שעדיין לא יודע- Airbnb מחלקים עכשיו 35$ מתנה על כל הזמנה. זה לא יעבוד לכם מכל קישור, אבל אם תכנסו דרך כאן – תקבלו את ההנחה. 

איפה ישנתי השבוע וכמה שילמתי

אוטובוס ממואי-נה (בחוף) לסייגון– 120 אלף דונג למושב. כ-5$. מדובר באוטובוס שינה, למרות שהנסיעה עשויה להיות לגמרי באמצע היום. הוא ממוזג ויש ווייפיי.

גסטהאוס בסייגון– ישנתי הפעם בגסטהאוס הזה. לקחתי שני חדרים, שילמתי על שלוש מיטות עם מרפסת 22$ ועל חדר זוגי 17$ ללילה. 

אם אתם רוצים עוד המלצות למקומות לינה בוייטנאם.

טיסה ממש זולה מוייטנאם לסינגפור הזמנתי דרך החברה המקומית vietjet. היה מעולה. עלה לי 49$ לכרטיס.

שאלה ששאלו אותי השבוע

איך אני ממליצה לארוז לטיול עם ילדים?

בלי להכנס יותר מדי לעניינים של גילאי הילדים, אני ממליצה, לכל טיול מכל סוג ולא משנה כמה זמן- לארוז תיק נפרד לכל אחד. אתם כהורים, יכולים לארוז תיק אחד עבורכם, אבל בעיני, תיק נפרד לכל ילד הוא האופציה הטובה, הנכונה, והמעשירה ביותר. יש לזה כל כך הרבה יתרונות, והשלכות חינוכיות שפשוט חבל לפספס את ההזדמנות לאפשר לילדים את החוויה הזאת. כן כן, להיות אחראי על הדברים האישיים שלי, על התיק, על מה לקחת, מה לשים איפה, ועוד הרבה מאוד החלטות ועצמאות זו לגמרי חוויה בשביל הילדים. פוסט נפרד יוקדש לנושא בקרוב.

מבחינה מקצועית

בשבוע שעבר לא קבעתי פגישות כי לא יכולתי לדעת מראש מתי אוכל להתפנות. מה שכן יכולתי לעשות, בין לבין ובקטנה היה לקדם את האתר שלי (גם בעברית וגם באנגלית), השתדלתי לענות למיילים אבל לא כל כך הצלחתי להשתלט על כולם, ונתתי לרווחים הפאסיביים לעשות את שלהם. השבוע (באופן מפתיע, אין לי מושג אף פעם מהי מדיניות הלו”ז של התשלומים בחלק מהאתרים איתם אני עובדת.. זה כל פעם מפתיע אותי מחדש) נכנס לי לפייפאל סכום חביב של כמה מאות יורו :-).