רכבות ואוטובוסים הן שתי הדרכים העיקריות בהן מתניידים טיילים בהודו. כמובן שאפשר לקצר עניינים עם טיסות (לא תמיד) או לשכור רכב פרטי אבל אם אתם מתכננים טיול עם ילדים בהודו קחו בחשבון שמהחוויה הזאת לא יהיה קל להשתמט.

מדובר בתורה שלמה. סוגי האוטובוסים כמו גם סוגי הרכבות הם רבים ומשתנים ממדינה למדינה, ממחוז למחוז, מחברה אחת לשניה.

אוטובוס שינה בהודו עם ילדים

• ההודים יקראו לאוטובוסים בכל מיני שמות. למשל- ‘וולבו’ או ‘טוריסט’. אל תתייחסו לכינויים. תשאלו את כל השאלות הרלוונטיות ולא משנה איך הם קוראים לאוטובוס.

• שני סוגי האוטובוס העיקריים שבהם ניתן לישון הם אוטובוס עם כיסא שהמשענת שלו נפתחת כמעט למצב שינה ואוטובוס ‘סליפר’, בו יש תאי שינה מסודרים.

• האוטובוס עם המשענת שנפתחת נראה כמו אוטבוס רגיל. הכל אותו דבר. קחו שמיכות כי המזגן לפעמים חזק מדי. לפעמים יש טלויזיה וזה נותן תחושה של כמעט טיסה J.

• ב’סליפרים’ תאי השינה מוצבים כעין גלריה מעל למושבי האוטובוס הרגילים, הם נסגרים לרוב בדלת זכוכית כהה ומגובים בוילון לאינטימיות מירבית. המזרנים רכים ובעלי כיסוי בד.

• בצד אחד של האוטובוס יש תאי שינה ליחיד ומהעבר השני של המעבר יש תאי שינה זוגיים.

• תאי השינה הזוגיים יכולים להספיק בהחלט לשני מבוגרים וילד או שניים.

• קחו איתכם סדינים/שקי שינה לכיסוי המזרנים. הם לא כל כך נקיים..(אבל גם לא מטונפים).

• החיסרון היחיד של אוטובוס בהשוואה לרכבת הוא שאין בו שרותים. בכל נסיעותינו הנהגים היו נחמדים מאוד ותמיד עצרו כשביקשתי. אבל שמעתי על מקרים בהם היו נהגים שלא התחשבו בבקשות.

• סוכני הנסיעות יגידו לכם שהזמן שלוקח לאוטובוס להגיע ליעד והזמן שלוקח לרכבת להגיע לאותו יעד הם זהים. לרוב זה לא נכון. אבל כשישנים בנוחות באוטובוס- תוספת של שעה שעתיים לנסיעה לא משנה כל כך.

• האוטובוס עושה עצירות קבועות לארוחות ולשתיה.

רכבת שינה בהודו עם ילדים

• רכבות שינה הן תענוג מסוג אחר. כדי לא להתבלבל יותר מדי אני הייתי ממליצה באופן גורף להזמין תמיד את המחלקות עם מיזוג אויר (ac2  או ac3). גם אם אתם חושבים שמזג האויר לא מצריך מיזוג.

• מחלקות אחרות הן מלוכלכות יותר (לפעמים ממש מטונפות), צפופות, דחוקות וגדושות. הדרגשים מכוסים בסקאי והם חשופים לחלוטין. במחלקות עם מיזוג האויר לפחות יש וילון שחוצץ בינך לבין שאר העולם.

• והשירותים נראים אחרת לגמרי.

• אם אתם חושבים שזה לא יפריע לכם או שלילה אחד לא יהיה נורא- לכו על החוויה. אני עשיתי אותה פעם אחת ואמנם זו היתה אחת הנסיעות הכי גרועות שעברתי בחיים אבל בדיעבד- הכל חוויות ואני שמחה שעברנו אותה לפחות פעם אחת.

• אמנם מחלקים אוכל אבל אל תבנו עליו. לרוב הוא יהיה חריף מאוד. קחו אתכם צידה לדרך. לפעמים יש חלוקה סדירה של צ’אי וקפה אבל לפעמים לא.

• בניגוד להמלצות הרווחות, אני כן הייתי ממליצה שתקחו לפחות מושב אחד תחתון. אם לא יהיה לכם מושב תחתון לא תהיה לכם גישה נוחה לרצפה, לשולחן או לחלון ותהיו תלויים באותו אחד שכן הזמין אותו..(ההודים מודעים לזה ולכן תמיד תמצאו משפחות במושבים התחתונים. סמכו עליהם. הם יודעים בדיוק איזה מושב הכי כדאי לקחת).

• אם אתם ארבעה אנשים או יותר כדאי לכם לשקול לקנות את כל ששת הכרטיסים שסוגרים תא. כך תהיה לכם את הפרטיות המירבית.

• מצד שני הרכבת היא הזדמנות מצויינת לפגוש ולהכיר אנשים.

• נקטו משנה זהירות- אין דלתות בחיבורים בין הקרונות.

• את כל האינפורמציה וכן הזמנות ישירות ניתן לקבל ולעשות בנוחות יחסית בתחנות הרכבת או בתחנות האוטובוס. לא תמיד חייבים סוכן בשביל זה. הם מיד רואים שאתם תיירים (ולכן מסיקים שאתם לא מבינים כלום) וישמחו לעזור לכם ולענות לכם על כל השאלות

מקובל לחשוב שכשמטיילים עם ילדים הכל הרבה יותר קשה. זה נכון, אבל לא לגמרי. לדעתי יש אכן דברים שהופכים להיות קשים יותר או ‘כבדים’ יותר כשנוספים ילדים למשוואה, אבל יש גם הרבה דברים שדווקא הופכים לקלים יותר.

קשה יותר:

✨ להיות ספונטניים. כשאתה עם ילדים אתה חושש שיגיע הלילה ותמצא את עצמך באמצע שום מקום עם ילדים רעבים ועייפים שצריכים מקלחת דחוף. יש מקומות שלא תרצה להתקע בהם כי אפשרות הלינה היחידה תהיה מזרון מלא פשפשים. בקיצור, ילדים הופכים אותך לטייל עם דרישות קצת יותר גבוהות.

✨ לשבת במסעדות – כשמטיילים ומגיעה שעת הארוחה אין מנוס מלשבת במסעדה לפחות פעם ביום. ילדים רעבים שמחכים לאוכל שלהם יכולים להיות דבר מ-א-ו-ד מעצבן, שלא לומר מורט עצבים.

✨ לנהל שיחה שקטה ורגועה/לנהל שיחת מבוגרים על נושאים של גדולים- כשהילדים כל הזמן בסביבה, לאורך כ-ל היום..אתה מוצא את עצמך לפעמים מתוסכל מאוד מחוסר היכולת לנהל שיחה כמו שצריך.

✨ לתכנן ביקור במקומות שילדים לא ממש מתחברים אליהם- כלומר, אפשר בהחלט לקחת אותם למוזיאון לאמנות ימי הביניים אבל זה, כמו שציינתי למעלה, עלול להיות מאוד קשה. מקומות כאלה אני בדרך כלל מעדיפה לשמור לגילאים מבוגרים יותר.

✨ אינטימיות אישית/זוגית- טוב, נו..די ברור. אפילו לריב קשה יותר..

✨ למצוא מקום לינה- ככל שהמשפחה גדולה יותר כך קשה יותר. אם רוצים לישון כולם בחדר אחד צריך למצוא חדר משפחתי וזה עלול להיות פרוייקט רציני. אם רוצים להתפזר על פני כמה חדרים קשה למצוא מקבץ חדרים קרובים אחד לשני.

✨ החינוך היומיומי- כשאתה רוב הזמן בחברה קשה יותר ‘לחנך’ את הילדים. כלומר- כאשר הם מתחילים לריב או לא להקשיב לך, ויש אנשים מסביב, לא הכי נעים להעמיד אותם על מקומם או להשתמש בטונים תקיפים באופן יוצא דופן.

✨ התיקים- מתימטיקה פשוטה. כמה יותר אנשים, ככה יותר דברים לסחוב. במיוחד כשיש ילדים במשוואה. צריך לקחת עוד כל מיני דברים שלא היית חולם לקחת אילו יצאת לטיול עם עצמך בלבד.

✨ כלכלית- עד שני ילדים ניתן לישון בחדר אחד, אבל שלושה או יותר כבר הופכים את ההוצאה לכפולה. שלא לדבר על ההוצאות על אוכל או על טיסות.

קל יותר:

✨ ללא ספק ה-דבר שהופך טיול עם ילדים לכיף גדול, הרבה יותר מטיול לבד הוא..הילדים J. כולם, בכל גיל, בכל העולם אוהבים ילדים. כשמטיילים עם ילדים הדלתות נפתחות, הפנים מאירים, השפתיים מחייכות. הרבה אהבה נשפכת מכל כיוון.

✨ יצירת קשרים- גם אם אתם ההורים הביישנים ביותר, לא תצליחו להמנע מיצירת קשרים חדשים יום יום, כמעט בכל רגע. ילדים הם סקרנים, פתוחים, ומושכים תשומת לב. כולם יהיו חברים שלכם תוך פחות מדקה והכל בזכות הילדים. המלצר במסעדה, הטבח, בעל המלון, האנשים שישנים בחדר לידכם, השכן לספסל באוטובוס, הדוד עם הפרה..תיירים מכל העולם שרק מחפשים למי לתת את הסוכריה הנוספת שקנו..כולם כולם כולם.

✨ ללמד את הילדים שפה נוספת- כשאין להם ברירה הם ידברו ויבינו כל שפה בעולם. תוך חודשיים שלושה הם כבר ינאמו לכם באנגלית שוטפת. תוך חצי שנה הם ידברו הינדית וספרדית וקצת רוסית וקצת גרמנית וקצת מכל שפה אחרת שהם פגשו.

✨ לטעום, להריח, להכיר את התרבות בה אתם מבקרים. כי כשהילדים מכתיבים את הטון..גם אנחנו הופכים קצת לילדים ומשחררים את המעצורים ואת השמרנות ונותנים לחיים להכנס אלינו קצת יותר.

✨ לקום בבוקר, לשמור על תזונה מאוזנת- אין ברירה, חייבים לקום. ואין ברירה חייבים ארוחת בוקר בריאה..ואין ברירה אי אפשר לחיות על עוגיות שבוע שלם..

✨ תחבורה זולה- נכון, שכשאתם חמישה אנשים כפול חמישה כרטיסים לרכבת זה יוצא יקר, גם אם חלק מהכרטיסים הם בתעריף ילד..אבל מצד שני- זול הרבה יותר לשכור רכב, שעולה לך בדיוק אותו דבר אם אתה אחד, שניים, או חמישה. קחו את זה בחשבון.

✨ קיצור תורים- לא תמיד, אבל בהרבה מקומות ברגע ששמים לב שמדובר במשפחה, ובמיוחד אם חברים בה ילדים קטנים, תקבלו עדיפות או אפילו מעבר ב’כניסת הדיפלומטים’.

✨ הקפה בסוף היום..אחרי שהם נרדמים סוף סוף..ואתם יושבים על המרפסת ומסתכלים בחושך שמסביב או בהשתקפות של האורות על הנהר שלגדותיו אתם נמצאים כרגע..

✨ בסופו של דבר הכל עניין של גישה. אם לא עסוקים בהשוואות כל הזמן בין טיול סוליטארי לבין טיול עם ילדים, אלא מתייחסים לטיול ולתנאים שלו כעומדים בפני עצמם, אז קל ופשוט יותר להתמודד עם האתגרים הניצבים בדרך.

 חזרה לבלוג

כשמטיילים עם ילדים, במיוחד אם מתכוונים להשאר במקום אחד יותר מלילה, תנאי הלינה מקבלים חשיבות גבוהה יותר. רוב המשפחות יוותרו על אפשרות ה’התכלבות’ ויעדיפו חדרים נקיים יחסית, עם שירותים צמודים ומים חמים במקלחת. תנאי הלינה משתנים מאוד בין גסט האוס אחד למשנהו אבל אם מחפשים היטב ניתן למצוא מקומות טובים במחירים סבירים.

1. ודאו שבמלון יש גנרטור ושהם מפעילים אותו בנדיבות
2. ודאו שבמלון קיימים שני סוגים של חימום מים לפחות. (למשל-סולארי+חשמלי, סולארי+גז).
3. בדקו את זרם המים במקלחת, כולל הזרם של המים החמים בלבד.
4. שימו לב אם יש נמלים על הקירות או על המצעים
5. בדקו את התקרה- האם ניכרים עליה סימנים של עובש?
6. ציינו לעצמכם אם השמיכות הן שמיכות פוך או שמיכות צמר.
7. תריחו את המצעים
8. בדקו האם המנורות בחדר מאירות בעוצמה גבוהה או נמוכה
9. שימו לב היכן נמצאים השקעים של החשמל (שלא יהיו בהישג ידם של הילדים), במדינות בהן יש מחלות המועברות ע”י יתושים- חשוב לשים לב שקיימת נקודת חשמל רחוקה יחסית מהמיטות, אליה תוכלו לחבר מכשיר נגד יתושים.
10. בדקו את דרגת הקושי של המזרונים.
11. שימו לב שהחלונות במקלחת לא פונים לרחוב, או שיש בהם וילונות.
12. בדקו את מערכת הנעילה הפנימית של הדלת. חשוב במיוחד במקומות בהם ידועים מקרים של גניבות.
13. ציינו לעצמכם את יחס בעלי המקום לילדיכם והאם יש להם ילדים ידידותיים איתם אפשר לשחק.

וינה היא יעד נפלא לטיול עם ילדים. היא קטנה ונוחה ויש בה את כל מה שרק צריך לחופשה מענגת בסגנון אירופאי נינוח ותרבותי. מי שמגיע לוינה לא יכול להתאכזב. היא מתוקה כמו עוגת הזאכר-טורט המפורסמת שלה. והיא יודעת את זה. לכן, הבעיה היחידה של וינה היא המחירים שלה. הם יכולים להכניס אותך להלם ממש כמו הבניינים העתיקים שמקשטים אותה.

ועדיין, אפילו בוינה, אפשר גם לטייל וגם לשמור על שפיות מט”חית, אפילו כשמטיילים עם ילדים.

1. שכרו דירה במקום מלון. הכינו חלק מהארוחות בדירה.
2. עשו קניות בסופר. כך תוכלו לפגוש מקרוב את המלפפונים הכי גדולים שראיתם.
3. אגב, אותו שוקולד מוצרט שמוכרים בכל חנות שניה במדרחוב, עולה הרבה פחות בסופר.
4. עשו כרטיס חופשי-שבועי ברכבת התחתית. שימו לב שהכרטיס תמיד מתחיל ביום- שני ונגמר ביום ראשון. כמו כן, ילדים מתחת לגיל 6 לא משלמים. ילדים עד גיל 15 לא משלמים בימי ראשון, בחגים לאומיים ובימי חופשות מבית הספר.
5. באופן מפתיע, דמי הכניסה למוזיאונים הם נמוכים יחסית. לכו על זה.
6. בנוסף, קיימים כל מיני דילים מעניינים שיכולים לתת הנחות נוספות. בדקו בדוכן המרכזי שנמצא מול בית האופרה.
7. אל תתפתו לאכול בבית הקפה ‘זאכר’. יקר ולא ממש שווה את המחיר.
8. במקום לאכול במסעדה עם מחירים תיירותיים, שאלו את הוינאים איפה הכי כדאי לאכול שניצל אמיתי.
9. ושטרודל.
10. בוינה יש הרבה גנים מקסימים שהם לגמרי בחינם.
11. בימי ראשון מתכנסים הוינאים ברחבת ‘רובע המוזיאונים’ ותופסים שמש על המתקנים שם. כיף גדול גם עבור הילדים שיפגשו ילדים וינאים שאוהבים לשחק. סיכוי גדול שדווקא את החוויה הזאת הם יזכרו הכי לטובה.
12. אל תקנו קפה בבתי קפה. חפשו את הגלידריות האיטלקיות. שימו לב שהן באמת בבעלות איטלקית, כך איכות הקפה תהיה בהתאם. והמחיר, במפתיע, יהיה כמו באיטליה (1 יורו) ולא כמו בוינה (4 יורו).

תהנו.

וינה נחשבת לאחד היעדים המועדפים לטיול עם ילדים. היכולת של העיר הזאת לפנק ולהרעיף מנפלאותיה היא באמת יוצאת דופן. כיף לטייל עם ילדים בוינה. כיף, אבל י-ק-ר. אז אמנם ישנם דברים שלא ניתן לשנות, כמו קפה ב-5 יורו, אבל בנושא הלינה דוקא יש מה לעשות. להלן הצעה אחת שעשויה להפחית את עלויות הטיול לפחות בכמה עשרות יורו ליום.

אל תשנו במלון. שכרו דירה. עבור משפחה זהו פתרון נפלא לנוחות מירבית. עם מטבח פרטי ומאובזר אפשר להכין ארוחות בוקר לטעמכם, להכין סנדוויצ’ים כצידה לדרך, ובערב לבשל ארוחה מזינה. והכל בנוחות של בית. אפשר לשתות שתיה חמה במחיר שפוי ולהינות משניים-שלושה חדרים, במחיר נמוך ממחיר של חדר אחד במלון.

אז איך עושים את זה?

כמה צעדים שיעזרו לקדם אתכם עוד כמה מטרים לכיוון השניצל והמזרקות..

• חפשו במנוע החיפוש Vienna rentals או rentals in Vienna או apartment for rent in Vienna

• שימו לב למיקום הדירות- בדרך כלל כתוב בכל מודעה את המרחק מתחנת הרכבת או המרחק ממרכז העיר. נסיעה ברכבת התחתית היא חוויה מהנה מאוד לילדים. אל תפחדו ממנה.

• עשו את אותו חיפוש גם בגרמנית

• היעזרו ב’גוגל טרנסלייט’ לתרגום המודעות באתרים הגרמניים.

• השוו מחירים.

• צרו קשר עם בעלי הדירות שנראו לכם מתאימות.

• במידה ומדובר בדירות מאתרים גרמניים כתבו את פנייתכם גם באנגלית וגם בגרמנית (תרגמו את הפניה שכתבתם באנגלית לגרמנית בעזרת גוגל טרנסלייט).

• במידה ונראה לכם שתחושו לא בנוח- ודאו עם בעלי הבית שהדירה לא ממוקמת בסביבה מוסלמית.

• בררו מראש את תנאי הניקוי של הדירה- האם המחיר כולל נקיון או לא והאם אתם צריכים להתחייב לניקוי הדירה לפני עזיבתכם.

• בהצלחה.

מחירים לדוגמא:

דירה מאובזרת ומפנקת מאוד, שני חדרים ענקיים, ריצפת פרקט, טלויזיה וכבלים, אינטרנט, הסקה בכל הבית, מכונת כביסה ועוד.. עלתה לנו בספטמבר €800 לעשרה ימים.

רכבת תחתית- €2.2 למבוגר, €1.1 לילד

בקבוק מים- שישית מיים מינרלים 2 ליטר €5

אתרים לדוגמא:

Vienna merto

דירות להשכרה באירופה

מכאן אנחנו שכרנו את הדירה שלנו

את הקורות של משפחת טסטסה קראתי בעיתון ‘טבע הדברים’ בהתרגשות רבה. הכתבות שלהם עזרו לי לא לוותר על החלום.

1.      פרטי הכרות עם המשפחה – שמות, גילאי חברי המשפחה:

1. יוסי – בן 43.

2. אסתל – בת 41.

3. הילה – בת 13.

4. אריאל – בת 10.

5. אורי – בן 4.

הגילאים הם עכשווים, טיילנו בשנה שעברה, החישוב בהתאם.

2.      כמה זמן טיילתם?

טיילנו 10.5 חודשים בין יולי 2009 למאי 2010 בפירוט הבא:

תאילנד – 1.5 חודשים.

וייטנאם – 1 חודש. אמא של אסתל הצטרפה לווייטנאם לרוב התקופה.

אוסטרליה – 4 חודשים.

ניו זילנד – 2 חודשים.

סין – 2 חודשים.

3.      מה היה המניע לצאת לטיול?

חלומות יש להגשים, חיים פעם אחת, לא הולכים לשום מקום אז לפחות נהנה מהדרך.

גיבוש משפחתי, צבירת חוויות, חופש חופש חופש!!!!

4.      מה היה הפחד/החשש הכי גדול לפני הטיול?

האם נספיק להתארגן בזמן עם כל הלוגיסטיקה. לא היה פחד רגשי, רק התרגשות.

5.      איך התמודדתם איתו?

לאזור אומץ, לתכנן זמן ולעבוד בנחישות להשיג את המטרה.ערך בנושא – הפחד נוקש על כל דלת, האמונה פותחת אותה ואין שם דבר.

6.      מה אתם מרגישים עכשיו כלפי הנושא?

התחושה בדיעבד – נפלאה. עשינו את זה. זה היה כל כך פשוט וקל. הקשיים הם רק בראש. בעולם של היום הזמינות והנגישות לכל דבר היא דבר אלמנטרי.

7.      איך שמרתם על הבריאות שלכם במהלך הטיול?

גישה מאוד שמרנית ומגוננת בעיקר כיוון שמדובר בילדים. חיסונים לכולם לפני היציאה. יצאנו עם הר תרופות וקבלנו הדרכה מרופא המשפחה לפני הנסיעה. ביטוח רפואי מלא ומקיף לכולם.

בפועל – אורי פרק מרפק בסין והגיע לבית חולים מקומי שם המרפק הוחזר למקומו תוך דקות. להילה הייתה פריחה בסין. הלכנו לבית חולים והעניין אובחן כמשהו שיחלוף תוך מספר ימים – זהו!!!

8.      איך ממנתם את הטיול?

חסכונות. חסכנו כמה שנים מראש.

9.      כמה הוא עלה?

רק כרטיסי טיסה ל-5 איש עד ניו-זילנד וחזרה זה 40 אלף ש”ח. השורה התחתונה היא הרבה מעל 200 אלף ש”ח.

10.  איך התארגנתם לנסיעה?

התארגנות מקיפה ומתוכננת לפרטים. רכשנו כרטיסי טיסה לפי עונות השנה. טיפול מוקדם בויזות היכן שנדרש. תכנון תזרים מזומנים והוצאות צפויות. רפואה כנ”ל. ציוד לוגיסטי שכלל תרמילים, מנשא לתינוק, כסא בטיחות, עגלה. תיקים אישיים. בקיצור מעל 100 קילו ציוד נישא.

11.  איך שמרתם על החינוך וההשכלה של ילדיכם?

home schooling בעיקר באוסטרליה ונייו-זילנד ומעט בסין. למדנו חשבון ואנגלית. הבנות חזרו עם ידע וניסיון עצומים ולמעשה סיימו שתי שנות לימודים בחצי שנה. ניסיון החיים אדיר לילדים. ידע כללי, התמודדות ועוד הרבה תמורה שבי”ס לעולם לא יכול לתת.

12.  על מה אתם מתחרטים אם בכלל?

לא מתחרטים על כלום. הטיול היה מושלם מבחינתנו כמשפחה ומבחינת החוויות שחווינו והזכרונות שצברנו.

13.  מה הטעות הכי גדולה שעשיתם?

טעות שעשינו – שיצאנו עם טלפונים מהארץ ועם חוזה עם אחת מחברות הסלולר. בפועל אפשר להשיג כרטיס SIM מקומי כולל חיוג לחו”ל ולא צריך את חבילת החו”ל המאוד יקרה מהארץ.

טעות נוספת – שלא טיילנו שנתיים ולא עשינו את זה קודם.

14.  מקומות מעניינים בהם ביקרתם?

הכל היה נפלא ובכל זאת:

תאילנד– האי קו פי-פי והעיר הצפונית פאי.

וייטנאם – סאפה, האלונג והמקונג דלתא.

אוסטרליה – המדבר הגדול, איירס רוק, אולגס. החוף המזרחי מפורט דאגלס ועד פיליפ איילנד – 4,000 ק”מ.

ניו זילנד – האי הדרומי. מיצרי מרלבורו. פיורדלנד, אוטאגו. האי הצפוני – רוטורואה, טאופו וחוף מוריוואי מצפון לאוקלנד.

סין – דאלי, יאנגשואו, לונג-שן, ליז’יאנג, לשאן, שיאן, בייג’ינג, שאנחאי.

15.  טיפים שאתם יכולים לתת?

טיפים למשפחות – לתכנן לפרטים הקטנים את הלוגיסטיקה והתקציב ולוחות הזמנים לפי עונות השנה. ובתוך המסגרת לתת לדברים לקרות מאליהם ולזרום כאילו אתה בתוך סירה בנהר גועש ומה שיש לעשות זה ליהנות מהנוף ולשחרר צרחות שמחה.

*****

משפחת טסטסה מתגוררת היום בקנדה. ניתן לקרא על הטיול המדהים שלהם בבלוג מפורט ומרתק-

www.tastasa.blogspot.com

www.tastassa.blogspot.com

חשש גדול של הורים הוא מנושא ההגיינה של דברי המאכל והשתיה במדינות מתפתחות. גם רופאים המתמחים ברפואת מטיילים ממליצים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לנושא זה. כתבתי כאן את הדרך שבה אנחנו בחרנו להתמודד עם זה.

שתיה:

• הרבה מהמחלות הקשות מקורן דווקא במים.

• לכן, אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שהמים בכל מקום אינם ראויים לשתיה. לא לוקחת סיכונים.

• החיטוי היעיל ביותר למים הוא הרתחה.

• לכן, כל תבשיל המכיל מים חייב לעבור הרתחה.

• מים לשתיה- בכל מקום ניתן למצוא מים באיכויות משתנות. ממים מינרליים תוצרת חוץ ועד מים שעברו טיפול וחיטוי מתוצרת מקומית. קנו כמה סוגים, בחרו את הסוג הטעים לכם ביותר ודבקו בו. כמובן, שימו לב לחתימת הפקק.

• מיצים- מיצי פירות טבעיים הם אחת הדרכים העיקריות שלי לשמור על בריאות הילדים. חשוב להקפיד שלא מערבבים אותם עם מים או עם קרח. שימו לב גם לנקיון הכלים.

• שתיה קלה- שתיה מוגזת היא בטוחה לחלוטין לשתיה.

• שתיה חמה- לרוב אין חשש, המים מורתחים למשעי ואפילו אם השתיה היא בתוספת של חלב- גם אותו הם מרתיחים עבורך.

אוכל:

• הדרך הטובה ביותר לחיטוי אוכל היא הרתחה.

• לכן תמיד תעדיפו אוכל שבושל בחום גבוה, נאפה או טוגן היטב.

• בשר הוא אחד ממקורות המחלות העיקריים, לכן כלל מספר 2 חשוב שבעתיים באם אתם רוצים לאכול בשר. אל תאכלו בשר שלא בושל היטב!

• לא חייבים לאכול בשר.

• ביצים- צאו מנקודת הנחה שהביצים הן מופרות. במידה וזה לא מפריע לכם, אני ממליצה להתייחס אליהן כמו אל בשר- ודאו שכל חלקי הביצה עברו תחת חום גבוה. (אני לא נותנת ביצת עין, ביצה קשה או מקושקשת, אלא נותנת חביתה ומבקשת אותה well-done).

• התושבים המקומיים מעדיפים להיות בריאים והם יודעים את החוקים האלה אפילו טוב יותר מאתנו. נכון שמערכת העיכול שלהם מותאמת יותר לתנאים אלה, אבל גם הם אינם מחוסנים.

• לכן, המאכלים המקומיים הם מזינים ובריאים, אך בו בזמן גם שומרים על כל כללי ההיגיינה הרלוונטים למקום.

• באותה נשימה, דוקא המאכלים המערביים, אלה שמכינים אותם כדי לתת מענה לדרישת התיירים הם אלה שהכנתם אינה תואמת את כללי ההגיינה הדרושים ולכן מעלים את הסיכוי לחטוף משהו..

• בנוסף, קחו בחשבון שהאוכל המקומי הוא האוכל שאותו המקומיים יודעים להכין הכי טוב. אוכל מערבי לרוב לא יהיה ‘כמו בבית’, ובמיוחד הבשר- לא תמיד שווה את הסיכון..(תלוי, כמובן ביעד הטיול).

• בקיצור- מומלץ פשוט להזמין את האוכל המקומי.

• פרט חשוב נוסף- תמיד מזהירים מפני תנאי הקירור והשמירה על האוכל, אך בהרבה מסעדות מקומיות לעולם לא מכינים אוכל מראש. האוכל מוכן רק כאשר מתקבלת הזמנה. לוקח לו הרבה זמן להגיע (תביאו קלפים :-))..אבל יחד עם זאת ניתן להיות בטוחים שהוא הכי טרי שאוכל יכול להיות.

פירות וירקות:

• ירקות ופירות שהושקו במים מזוהמים אינם מומלצים למאכל, בשל החשש שהקליפה שלהם מזוהמת.

• לכן כדאי תמיד להקפיד שהם בושלו כראוי.

• או קולפו כראוי.

• או נשטפו כראוי..

• אם אין אפשרות לשטוף/לבשל תעדיפו תמיד את הירקות או הפירות בעלי הקליפה העבה (פפאיה, קלמנטינות, קוקוס, אננס, בננה). ואת אלה שגדלים על עצים/שיחים ולא על הקרקע.

• מסעדות רבות בעיקר באזורים המתויירים מודעות לבעיה ולכן הן מציינות במפורש שהן שוטפות את הירקות והפירות במים עם חומר חיטוי (יוד בד”כ). יחד עם זאת, אני לא לוקחת סיכונים ולא מאפשרת לילדים לאכול ירקות שאינם מקולפים.

קניית חטיפים או אוכל סגור בעטיפה:

• דבר אחד חשוב: שימו לב היטב לתאריך התפוגה. אם הוא לא מצויין או שפג תוקפו אל תקנו.

אכילה בדוכני אוכל:

• בדרך כלל האוכל בדוכנים טרי מאוד (וטעים מאוד!), הם מכינים אותו תמיד באותו יום.

• בגדול- הכללים הם אותם כללים. אל תעברו אותם.

• שימו לב היטב לכמות המקומיים שאוכלים בדוכן. אל תקנו מדוכן ריק.

• שימו לב לכלי העבודה שלהם ואיפה הם משייפים את הסכינים שלהם (יש בעלי דוכנים שמשייפים את הסכינים כנגד המדרכה..)

• לא לשכוח לבקש מספר פעמים ‘בלי חריף’.

• או לחילופין להגיע עם בקבוק מים מוכן לשליפה :-).

• כדאי להעדיף כלי הגשה חד פעמיים.

• ועדיין, לא הייתי אוכלת בשר בדוכנים.

כלי אוכל והגיינה כללית:

• כלי האוכל נרחצים במים רגילים

• לרוב עם סבון.

• יש להם שיטה אחרת לרחיצה: הם משרים את הכלים בקערות גדולות מלאות מים, אח”כ מקרצפים היטב עם סבון, שוטפים ומניחים בשמש.

• השמוש שלהם בשמש הוא לא רק למטרות ייבוש אלא גם למטרת חיטוי.

• את הסכו”ם הם מגישים כשהוא מונח על צלחת

• נקיון השולחן: טוב, נו, בדרך כלל הוא לא ממש נקי. אפשר לבקש לנקות, אפשר לשלוף מגבון לחיטוי משטחים, ואפשר פשוט להשתדל לא לערבב את כלי האוכל עם השולחן.

• אם לא מוכרחים כוסות– תשתו ישירות מהבקבוק.

• אפשר לקנות חבילת קשים חד פעמיים ולשלוף אותם מהתיק להגיינת שתיה מקסימאלית.

• הקפידו לחטא את הידיים לפני כל ארוחה.

שורה תחתונה:

• לחטא ידיים לפני כל ארוחה

• להעדיף אוכל מקומי

• שבושל בחום גבוה

• לחשוד תמיד במים. לשתות מים מטוהרים/מיץ טבעי/מוגז/שתיה חמה.

• לבדוק תאריך תפוגה של אוכל באריזות סגורות.

נראה מסובך אבל תוך כמה ימים מתרגלים והשמירה על הכללים הבסיסיים האלה הופכת לשגרה. גם הילדים לומדים אותם מהר והכללים הופכים לחלק מהחיים והם בלתי מורגשים.