הפיליפינים זו חופשה אקזוטית במיטבה. יש שם כל מה שאתם מדמיינים כשאתם מפנטזים על חופשת חוף מפנקת. החופים הלבנים הרכים, המים הצלולים בצבע תורכיז, הקוקוסים הטריים, פירות מתוקים ועסיסיים, מקומיים עליזים ושמחים (דוברי אנגלית!), הרבה ג’ונגלים ירוקים, ותחושת חופש אדירה.
יותר זול מתאילנד.
והכי חשוב- דולפינים מקפצים (אמיתי!) בחינם. אנחנו פגשנו אותם באמצע שייט במעבורות מספר פעמים. הם פשוט מופיעים, להקות קטנות שלהם ומקפצים ממש ליד הסירה.
כמה מילים בקצרה על הפיליפינים:
את הפיליפינים מחלקים ל-4 אזורים מרכזיים. אזור הצפון (לוזון-luzon), אזור המרכז (visayas), אזור הדרום (mindanao) והאי פאלאוון (Palawan) שנמצא מערבית לויסאיאס, לכיוון מלזיה.
המדינה כוללת למעלה מ-7000 איים, המעבר בין אי לאי נעשה לרוב או באמצעות מעבורות (תלוי במרחק בין אי לאי, לפעמים זו מעבורת קטנה, כמועט כמו אוטובוס, ולפעמים מעבורת ענק שלוקחת אותך 24 שעות ואף יותר על הים) או באמצעות טיסות. ניתן גם לחצות באוטובוס, כלומר- אתם לוקחים אוטובוס, ועולים איתו למעבורת, וממשיכים איתו באי אליו הגעתם :-).
התושבים עצמם מקסימים, מכניסי אורחים, שמחים לעזור אבל הם לא מאמינים בשני דברים שחשוב שתדעו עליהם מראש: מים חמים במקלחת, ושמיכות.
כלומר, מים חמים תמצאו רק בבתי מלון ברמה בינונית ומעלה. ושמיכות כנ”ל.
פשוט נורא חם שם בדרך כלל במילא.
עיר הבירה: היא מנילה, והיא לא פשוטה למשפחות. יש הרבה תנועה ולפעמים קיימת תחושה של חוסר בטחון. יש אזורים המרכזים מועדוני חשפנות והימורים. יחד עם זאת- היא ה-מקום לעשות שופינג, יש שם קניונים מוטרפים, בהם כל המותגים הנחשבים בעולם. אני אישית מגיעה לשם אך ורק כדי לרענן את המלתחה. הקניון המועדף עלי נקרא ‘גלורייטה’ והוא למעשה ארבעה קניונים מחוברים ביחד. יש גם אטרקציות נחשבות (לא ניסיתי) כמו הצ’יינה טאון.
בתי מלון מומלצים במנילה (וגם כמה הם עולים).
כסף: הכסף המקומי נקרא פזו. 1$=45 פזו. כספומטים אפשר למצוא, אבל לא תמיד בקלות, במיוחד אם יוצאים מאזורי התיירות. בכל מקרה התחושה היא שיש פחות מדי. לפעמים התור מאוד ארוך. מה שכן יש שם הרבה זה סוכנויות להחלפת כספים, והעברת כספים בינלאומית. אלה קיימות ממש ממש בכל מקום.
ויזה: ישראלים מקבלים ויזה חינם ל-59 יום על המקום ואין צורך להכין מראש. מה שחשוב זה שיהיה לך כרטיס יציאה.
עונות מומלצות: בפיליפינים תמיד חם. יש עונה גשומה ועונת טייפונים. חודשים דצמבר עד מאי הם המומלצים. מבחינת חופשות- חגי תשרי (אוקטובר), חנוכה ופסח הן החופשות המומלצות ביותר, אבל גם החופש הגדול יכול להתאים, בתנאי שתצאו לזמן ארוך יותר, המאפשר גמישות.
אוכל: זוהי מדינה טרופית לכן ניתן למצוא מגוון מטורף של פירות, עשרות סוגים של מנגו ואבוקדו, קוקוסים, ג’קפרוט ועוד הרבה פירות שאנחנו לא מכירים מישראל. התזונה העיקרית מתבססת על אורז, יש להם סוגים שונים של אורז לבן וגם ורוד ואדום..יש הרבה מאכלים מן הים (מן הסתם) וגם המון עוף. הם מתמחים בברביקיו, הם צולים כל סוג בשר שאפשר ובכל מקום שתהיו תמצאו אנשים מנפנפים. אתם בוחרים את החתיכות והם מכינים עבורכם על המקום. נסו רגלי תרנגולות, אחד מהלהיטים של המקום :-).
אכתוב לכם כאן המלצה למסלול כייפי שאפשר לעשות עם הילדים, מסלול שמתמקד בחלק המרכזי של הפיליפינים. את המסלול בניתי באזור המרכזי של הפיליפינים בכוונה כי הוא נחשב לאזור המוגן ביותר מבחינת טייפונים, ולכן הוא יתאים יותר גם בעונת הקיץ (=החופש הגדול). המסלול הוא גמיש מבחינת החלוקה לימים, כך שתוכלו להתאים אותו לפי מספר הימים העומד לרשותכם.
1. סאבו (cebu)
המסלול מתחיל בסאבו (cebu), האי השני בגודלו בפיליפינים.
אפשר לישון בעיר עצמה, או למצוא מקומות שקטים יותר. אני אוהבת להמליץ על בית המלון הזה, הנמצא באי מאקטאן (mactan) המחובר לסאבו דרך גשר (גם שדה התעופה נמצא על האי הזה). הוא לא זול אבל נותן סיפתח נפלא לחופשה.
אחרי יומיים-שלושה של התאוששות מהטיסה ובילוי משפחתי נעים, צאו מסאבו בטיסה קצרה לאי הוולקני “קאמגין” (cameguin).
2. קאמגין (cameguin)
במהלך הטיסה הצוות משעשע את הנוסעים במשחקי חידות ויש אפילו פרסים :-).
האי הקטן הזה יושב על הר געש, מה שהופך חלק מהחופים שלו לשחורים. מעבר לזה למרות שהוא קטן הוא מספק כל מיני הרפתקאות חביבות. יש כמה מפלים נחמדים (אפשר להתרחץ בהם בכיף), אתר של מעיינות חמים הבנוי ממספר בריכות, כל בריכה בעלת טמפרטורה שונה. יש זיפליין שעושים מעל אגם של מים מתוקים (בקרבת החוף), פעילויות קייקים וים, יש אתר של צדפות ענק (זהירות, הן בולעות הכל!). כמה מוזיאונים ואפילו חוות יענים.
עוד חוויה נהדרת היא טיול צלילה (שנורקלים) לשמורת הטבע – Mantigue Island Marine Sanctuary.
אנחנו ביקרנו באי הזה פעמיים. חרשנו אותו על אופנוע ששכרנו וגילינו פינות חמד מרוחקות ומקסימות. טיפסנו על אחד ההרים, בראשו מצאנו מפל חביב ( Katibawasan Falls) וגם שאריות אפר של הר הגעש.
כשניגשנו לאתר הזיפליין הילדים מאוד רצו לעלות. בשבילי היה מספיק לראות את הכבל הגבוה המתוח מעל המים כדי לוותר על התענוג. אבל כללי הזיפליין מחייבים נסיעה בזוגות, וכך מצאתי את עצמי משוגרת (פעמיים! זה מסלול שכולל שני לגים..) יחד עם בתי הקטנה.
אני ממליצה לשון באתר של המעיינות החמים הנקרא “Ardent”, כך תוכלו לשחות בכל שעה שתרצו (המעיינות פתוחים 24 שעות), גם אחרי שהילדים נרדמו….. :-). יש שם חדרים פשוטים עם מזגן וגם חדר משפחתי. עלות- כ-80$ ללילה.
יש שם מסעדה ברמה בינונית, אמנם, אבל הצוות נחמד ויש גם כמה דוכנים ביציאה מהמתחם. בקיצור -נקניקיות ותירס יש.
אחרי שלושה- ארבעה ימים של מנוחה, טיולים קצרים ופינוקים, קחו מעבורת לאי בוהול. המעבורת יוצאת בכל יום בבוקר ובצהריים ועוגנת בסוף בעיר “האגנה” (jagna) במרכז בוהול.
משך השייט- כשלוש- ארבע שעות.
הילדים שלי אוהבים להגיע לעיר האגנה כי שם מוצאים בכל מקום את המעדן הפיליפיני ‘קאלאמאי’ (calamay) , שזה סוג של ממרח/ ג’לי מתוק שהם מכינים מקוקוס ומוכרים בתוך אריזה מקליפת קוקוס.
3. בוהול (bohol)
משהו על שייט במעבורות בפיליפינים: מומלץ להביא אתכם צידה לדרך, כי האוכל הנמכר על המעבורות הוא יקר ובדרך כלל מאוד מוגבל מבחינת מבחר.
דבר נוסף- אין בעיה לקנות כרטיסים במזח. רק שריינו זמן. לרוב, במיוחד בזמנים לקראת יציאת המעבורת, יש תורים. תדרשו לשלם על כרטיס (=תור ראשון), מס נמל (=תור שני) וגם על המזוודות (=תור שלישי). ילדים מתחת לגיל 10 מקבלים הנחה. בקשו כרטיס במחלקה הממוזגת (=הכי יקר), או בחוץ (=הכי זול, אבל יש בריזה :-)).
כשתעגנו בהאגנה יש לכם שתי אפשרויות:
תוכלו לקחת מונית או מיניואן (ממוזג) לעיר המרכזית של האי בוהול הנקראת “טאגבילאראן” (tagbilaran). רוב התיירים מתמקדים בחוף התיירותי של האי, בקרבת טאגבילאראן. הוא נקרא “אלונה ביץ'” והוא חוף באמת חביב עם כל מיני מסעדות נחמדות, כספומט, סוכנויות המציעות טיולי יום וחנויות לממכר בגדי חוף וכו’.
והנה גם גסטהאוס מקסים הרחק מהמולת התיירים שכדאי לכם לבדוק.
אם אתם לא רוצים לחגוג עם כל התיירים, אתם יכולים לחפש גסטהאוס או בית מלון בעיר עצמה (יש בה כמה קניונים, המומלץ בעיני הוא ה-ICM שיש בו קצת משחקי וידאו בקומה העליונה והוא אפילו מציע בית קולנוע עם 3D ) או בסביבות הכביש שסובב את האי כולו, כך תזכו לנוף של הים המרהיב. אזור נחמד הוא העיר “אנדה” (anda), לידה יש גם גסטהאוס הנקרא “1 peace”, המציע חוף פרטי שבו אפשר לראות לפעמים צבי ים שוחים חופשי ממש בקרבת החוף.
עלות מיניואן מהאגנה לטאגבילאראן- כ-100 פזו לאדם.
האי בוהול הוא קטן יחסית אבל יש בו כל מיני דברים נחמדים לעשות עם הילדים, כך שכיף להעביר בו כמה ימים. אפשר לעשות סיורים ולצפות בדולפינים, ולשנרקל בשמורות הטבע הימיות הקרובות לאי. יש טיולי קייקים, פארק אקסטרים, שייט בנהר, תופעת טבע נחמדה שנקראת “גבעות השוקולד” (כן כן) וגם יצורים מתוקים להפליא, הנקראים ה”קופיף הפיליפיני” שהפכו לסמל העיקרי של האי, שמם המקצועי: טארשייר (tarsier).
האוכל הוא מגוון ואפשר למצוא גם אוכל מקומי אמיתי, וגם KFC, מקדונלדס ודומינוס פיצה. וכמובן דאנקן דונאטס שנראה שהשתלטו על הפיליפינים וכבשו אותם כליל.
אנחנו גרנו בבוהול פעמיים, מספר חודשים בכל פעם. שכרנו בית עם חוף פרטי בכפר דייגים קטן ופשוט חיינו עם המקומיים ועם הים. היינו עושים קניות בשוק המקומי, מטיילים בכפר, משחקים עם המקומיים, ולומדים מהם על חיי הים.
מאוד אהבנו לצאת לשייט לאיים הקרובים אליו pamilacan ו- balicasag שבדרך אליהם תמיד ראינו דולפינים. בקרבת האיים יש שמורות טבע ימיות יפהפיות והיינו קופצים מהסירה הקטנה ומשנרקלים במשך שעות. הצלחנו לראות אפילו כרישים קטנים וצבי ים. משיט הסירה נהג לפזר קצת לחם ובכך למשוך את הדגים אלינו, לשמחתה הגדולה של גלי הקטנה, שלא רצתה להתרחק מהסירה יותר מדי.
4. סיקיהור (siqijor)
אחרי בוהול, צאו במעבורת לכיוון האי סיקיהור (siqijor). זהו אי קטנטן שיש בו שקט ושלווה וחופים יפים. הוא נקרא גם “אי האש”, בגלל כמות הגחליליות המתעופפות בכל ערב בסביבתו.
באי עצמו יש מספר פעילויות, רובן קשורות לטבע (מפלים, מעיין, עצים עתיקים, טיול לילי לצפייה בגחליליות).
וכמובן שאפשר לצלול ולשנרקל.
אנחנו הגענו אליו לגמרי במקרה. כשהיינו בביקור באי “דומגטה”, הכרנו בבית המלון חבר פיליפיני. אחרי שיחה מעניינת איתו, הוא סיפר לנו שיש לו בית מלון בסיקיהור (מרחק שייט קצר מדומגטה) והזמין אותנו אליו. וכך מצאנו את עצמנו, אחרי כמה שבועות מתארחים בסיקיהור :-).
את רוב הזמן שלנו שם בילינו בבריכה הכייפית בבית המלון. היה לנו כל כך כיף ורגוע שבכלל לא הרגשנו צורך לצאת.
4.5 אופציה: דומגטה/ dumagete
מסיקיהור אפשר לחזור לאט בחזרה לאי סאבו. קודם כל קחו מעבורת קצרה לאי דומאגטה. אם יש לכם זמן- תוכלו לחקור אותו קצת, גם הוא אי נחמד עם פעילויות לרוב.
מאמר נוסף הנותן פרטים על ארבעת המקומות הללו, כולל עלויות תמצאו כאן.
? בפיליפינים יש שני סוגים של תחבורה ציבורית שאינם קיימים במקום אחד. הטרייסקל (tricycle), שהוא קצת כמו הטוקטוק התאילנדי או כמו הריקשה ההודית, כלומר לקחו אופנוע והלבישו עליו מרכב עם מושבים. הפיליפינים אוהבים לדחוס כמה שיותר אנשים לתוך הדבר הזה. הוא מגיע בגדלים שונים (לפעמים מתאים רק לשניים או שלושה נוסעים, לפעמים לשישה ויותר). הרכב השני נקרא ג’יפני והוא למעשה ג’יפ שהפכו אותו לאוטובוס. הם מרכיבים אותו בעצמם, כך שכל ג’יפני כזה נראה קצת אחרת. הם צובעים אותו בצבעים עליזים, מציירים עליו ולפעמים גם מוסיפים כתובות למיניהן. זה דומה לאוטובוס פתוח, וגם לשם נדחסים כמה שיותר אנשים. נסו לפחות פעם אחת להצטרף לנסיעה בכל אחד מכלי הרכב האלה. זו חוויה מסוג אחר :-).
5. סאבו
מדומגטה העיר יוצא אוטובוס (ממוזג) שאיתו עולים על המעבורת שמביאה אתכם לאי סאבו, וממשיכים איתו עד העיר עצמה. ניתן גם לרדת באמצע, בדרום האי יש אטרקציה (קצת שנויה במחלוקת) המציעה צלילה/ שחיה/ צפיה בכרישי לוויתן. אלה הם כרישים שניזונים אך ורק מפלנקטון והם, למרות גודלם העצום, יצורים עדינים להפליא. הפעילות לא זולה (כ-150$ לאדם).
אחרי שתחזרו לעיר סאבו, תוכלו לקנח במסע שופינג, במגוון הקניונים האדירים שבהם העיר מתהדרת. כל המותגים שאתם מכירים ועוד הרבה :-).
פרטים נוספים שיעזרו לכם לתכנן את הטיול ולתכנן את התקציב תמצאו במאמר הזה.
