איפה אני עכשיו: בוייטנאם, על החוף. כמה זמן כבר: שלושה שבועות.

** תגידו איך אתם מרגישים עם להתפשט מול המעסה?

שבוע שעבר היה אחר לגמרי. כלומר, כבר היו לי שבועות כאלה אבל את כולם אני מכניסה לאותה מגירה. מגירת ה”אחר לגמרי”.

אז בשבוע שעבר הילדים בילו עם אבא שלהם. הוא בא לכאן והם גם חגגו יומולדת לגלי ביחד. בדרך כלל בשבועות האחרים לגמרי האלה, אני משתדלת לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות בשגרה. אפשר לקרא לזה “ניצול זמן איכותי”, או שאפשר לקרא לזה פשוט.. בריחה.

הבריחה שלי היא לרוב בטיולי אקסטרים שמותחים את הגבול שלי, הופכים אותי לגמישה, חזקה, אמיצה קצת יותר. אני עולה על הנהר עם סירונת קטנה ומתעמתת עם הפחדים שלי. האמת שאני מתעמתת איתם כל הזמן, אבל בזמנים האלה זה יותר ברור לי. או לחילופין יוצאת לנופש פינוק, כזה שלא הרשיתי לעצמי (נפשית, רגשית. אני לא מדברת אפילו על כספית) מעולם. ממש לשחרר. וגם זה אתגר.

לא תמיד הולך לי. בפעם האחרונה הייתי ממש ממש חולה. וזה היה ברור לי לגמרי למה.

הפעם רציתי רגוע. עברתי למלון רחוק, עם בריכה כייפית וחוף פרטי. עבדתי, נפגשתי עם לקוחות, כתבתי. נהניתי נורא מזה שאני משלמת 15$ ללילה ומקבלת את איכות החיים המדהימה הזאת. הלכתי למסאז’ מתי שהתחשק לי (5$ לשעה), ושתיתי מלא מלא מיץ קוקוס.

יכולתי להעביר את כל השבוע ככה. 

אבל אז חשבתי לעצמי שמה, אני לא אעשה כלום? יש לי חלום אחד לפחות שממש יושב ומחכה שאגשים. לוותר?

לא. אז יצאתי למסע אופנועים.

ארבעה ימים על אופנוע ישן ומקרטע (בדיוק כמו שאני אוהבת :-)). כזה שמתחזק לך את החוויה והופך אותה להרפתקה. עליתי להרים למקום שנקרא “dalat”. וחדוות הגילוי בערה בי בלהבות של שמחה.

בלי מפה, בלי מדריך. ככה. נטורל. (טוב לא הייתי לבד לגמרי. היו איתי שני חברים. לאחד מהם קוראים “גוגל” אבל בדרך כלל בדיוק כשצריך אותו הוא לא ממש מחובר). בכל צומת עצרנו כדי לשאול את האנשים איך להמשיך. ופגשנו הרבה אנשים וייטנאמים שלא מדברים מילה אחת באנגלית אבל עשו הכל כדי להסביר לנו איך להגיע. וכל מפגש כזה על הדרך חימם לי עוד קצת את הלב. והוכיח לי שוב, שהעולם מלא בחברים ובאהבה. ולא משנה מה אומרים בחדשות.

ולא שלא הסתבכנו בדרך. מלא. מליון דרכים קטנות, מאובקות, שלל כפרים מקסימים, ריחות ושדות וכבישים מתפתלים. הרים, אגמים שהפתיעו פתאום, דיונות חול נהדרות ולבנות. 

דאלאת עצמה היתה ממתק. כלכך נהניתי. כל היום רק תעיתי ברחובות, בסמטאות ובכבישים שסביבה. זו עיר יפהפיה, עם אגם במרכזה (וטיילת נחמדת סביבו), רחובות הרריים, וחממות מלאות בפרחים. מזג האויר היה קריר ונעים (הבדל ניכר ממה שהיה בחוף) ואפילו מצאתי מסעדה צמחונית- אושר גדול.

המחירים- נמוכים. ממש ממש נמוכים.

כמובן שיש בה גם כל מיני אטרקציות תיירותיות, אבל לא טרחתי. אצלי הכי כיף זה פשוט להסתובב במקום, לפגוש את האנשים, לטעום, להריח. הגילוי הוא התשוקה הגדולה ביותר של חיי. 

חזרתי יום לפני שהילדים חזרו אלי. גמורה, עייפה, מאובקת, וסמוקת לחיים. המרחק מהם תמיד מלמד אותי הרבה. הוא מחדש לי עליהם, ומי שהם. ומחדש לי על עצמי, ומי שאני, כשאני לא ‘אמא’. זה כמו להכיר את עצמי קצת, כל פעם מחדש. אבל בעיקר מלמד אותי שאין דבר כזה. לא להיות ‘אמא’.

למחרת הם חזרו. מיד הלכנו למסאז’ :-).

משהו קטן:

בוייטנאם יש מעין תחנות מנוחה בצדי הדרכים, בהן תלויים ערסלים ומוגשת שתיה קרה. למעשה זה היה החלום שלי. לנוח באחת מאלה. ובכן, אכן הגשמתי אותו. כולל התנדנדות מרגיעה בערסל ושתיית שייק-קוקוס קר. 

איפה ישנתי ומחירים:

בוייטנאם על החוף אני ישנה עכשיו במלון שנקרא- Hai gia. חדר עם מזגן, אמבטיה, מרפסת, וויפיי, מקרר, טלויזיה עולה, אחרי התמקחות קלה 15$ ללילה. במלון יש בריכה ממש נחמדה וחוף. בתי מלון מומלצים נוספים במואי נה תמצאו גם כאן.

בדאלאת– ישנתי במלון ממש קרוב (מרחק הליכה) לטיילת ולאגם, וגם למרכז העיר. המלון עצמו ברחוב קטן ושקט. למלון קראו: שילמתי 8$ ללילה לחדר עם כל מה שצריך, נקי ונעים מאוד.

ארוחות – בין 1$ ל-2$ לאדם, למנה סבירה במסעדה מקומית. מסעדות תיירותיות יותר- 3$-5$ לאדם.

שכירת אופנוע- 7$ ליום. טוסטוס (לנסיעה בעיר)- 3$-4$ ליום. 

שאלה ששאלו אותי השבוע: 

מה עושים עם כסף/דרכונים/תכשיטים במהלך טיול במזרח?

אני ממליצה לא להסתובב עם הרבה כסף מזומן או עם הדרכונים ברחוב. מוטב להשאיר אותם בחדר, ולבחור חדר שהוא ברמה בטיחותית נאותה. כשהולכים לכספומט למשוך סכום גדול- תמיד כדאי לעבור בחדר ולהשאיר חלק מהכסף שם. אל תחזיקו ביד טלפונים יקרים (לחבר שלי נתי, למשל, גנבו את הטלפון בסייגון באמצע הרחוב, תוך כדי שהוא דיבר בטלפון!). תכשיטים יקרים- תשאירו בבית בארץ..

ותמיד תמיד תגבו מידע, ססמאות, תמונות.

מבחינה מקצועית

רבים תוהים האם אפשר להרוויח כסף ולטייל. אשתדל לתת כאן סקירה שבועית. בשבוע שעבר לא עבדתי כמעט. למעשה היום פתחתי את המחשב אחרי חמישה ימים. היו לי כמה פגישות (=60$ לפגישה), ורווחים משניים מהאתר (גוגל, תכניות שותפים, פרסומות).

לפני כמה ימים פשפשתי בתיק כלי הרחצה שלי. יש לי שם כל מיני דוגמיות שאני שומרת במיוחד למקלחות של לילה אחד שצריך להעביר במקומות חסרי שם בדרך מכאן לשם. אנחנו בוייטנאם עכשיו, אבל בדרך לכאן עברנו לילה אחד בקטמנדו, עוד לילה בבנגקוק ועוד שניים שלושה לילות בסייגון.

שלפתי דוגמית אחת ונכנסתי למקלחת. איך שפתחתי אותה מצאתי את עצמי שוב במונגוליה, מתרחצת באגם צלול ומבודד, וצופה בהרים ובנוף המרהיב שסביבי.

הזכרון היה חזק כל כך שהוא הקיף אותי לחלוטין ולכמה רגעים ממש נשמתי את מונגוליה.

זה היה נפלא.

הצצתי באריזת הסבון הקטנה שבידי. ואז הבנתי- אכן, זהו הסבון שבו השתמשתי במהלך כל המסע שעשינו במונגוליה. 

מכירים את זה נכון? גבר שחולף על פני ברחוב ומריח קצת כמו אבא שלי ז”ל. ריח הלחם הלבן האחיד שתמיד מחזיר אותי למכולת של ילדותי. השקדים המצופים בצבעי לבן וורוד שמצצתי במשך שעות בביתה של סבתא בירושליים. הזכרון החושי שלנו הוא מהחזקים ומהמרגשים ביותר שפועלים אצלנו בגוף.

אז למה שלא נשתמש בכוחות העל שיש לנו כדי לזכור את כל הרגעים היפים?

נכון, שהתמונות מהחופשה באיטליה, מירח הדבש במלדיביים או מהטיול למדבר יהודה תמיד יכולות להשלף והן יזכירו לנו (וגם פייסבוק יזכיר לנו מפעם לפעם..) את כל החוויות שעברנו שם.

אבל אני רוצה להציע לכם כאן כמה דרכים שלא מצריכות מצלמה, ויאפשרו לכם וגם לילדים (או לבני הזוג) לזכור את החופשה בצורה חזקה ולמשך המון המון זמן. אולי אפילו לנצח. 

כל הרעיון הוא להשתמש ולהיעזר במוצרים חדשים. כאלה שאתם לא משתמשים בהם ביום יום. וכך ליצור ייחוד שיהיה ספציפי לחופשה (או לכל החופשות שלכם- אם אתם רוצים ליצור זכרון אחד כללי לכל החופשות). לבודד את הזכרון החושי שלנו לנקודות זמן ולחוויות מסויימות בלבד. 

1. ריח: 

– את הבגדים שתארזו כבסו באבקת כביסה אחרת. 

– סבונים/שמפו/משחת שיניים- אני אוהבת תמיד לקנות אותם במקומות בהם אני מטיילת. זה חלק מהחוויה מבחינתי, קצת להרגיש את המקום מכיוונים אחרים. אבל זה לא משנה איפה תרכשו אותם– בארץ לפני היציאה, בדיוטי פרי או ביעד אליו אתם נוסעים- רכשו מוצרים בהם אתם לא נוהגים להשתמש בדרך כלל.

– קרם ידיים- אם אתם נוהגים להחזיק בתיק קרם לשליפה מהירה, בין אם הוא לידיים, או לפנים או כללי.

– מקדם הגנה- אם החופשה היא חופשת חוף/בריכה או טיולי שטח. זהו ריח חזק שתמיד יזרוק אותנו למקום בו השתמשנו בו. כנ”ל לגבי חומרים דוחי יתושים.

– בשם- טוב, נו..

2. טעם: 

– ארזו אתכם כמה חטיפים שאתם לא אוכלים בדרך כלל, או רכשו חטיפים ביעד אליו הגעתם. 

– מסטיקים- כנ”ל.

– עם טעם זה קל יחסית, כי האוכל שתאכלו במהלך החופשה/הטיול תמיד יזכיר אותה. זה קצת יותר משמעותי אם יוצאים למשל לקמפינג בארץ- קחו אתכם קפה אחר ממה שאתם נוהגים לשתות, גוונו עם העוגיות או המתוקים ונסו להכין תבשילים אחרים מאלה שאתם בדרך כלל מכינים בבית. כאלה שיהיו מיוחדים לחופשות הקמפינג שלכם. הילדים שלי עד היום זוכרים בתאווה ובשמחה את התבשיל שנהגתי להכין בכל פעם שיצאנו לקמפינג בארץ..

– בחופשות שכוללות טיסות- אתם יכולים לקנות תמיד את אותו שוקולד בדיוטי פרי (לנו יש כזה..עד כדי כך שאפילו בעלי לשעבר מקפיד להמשיך ולהביא אותו לילדים ואפילו מביא אחד בשבילי 🙂 בכל פעם שהוא בא לבקר).

או להכין סנדוויצ’ים או כל ארוחה אחרת שתיאכל בהיכל היוצאים ותהיה סוג של ‘מסורת’.

3. שמיעה: 

בחרו שיר אחד או שניים שילווה אתכם במהלך החופשה. אני תמיד מורידה כמה שירים חדשים קצת לפני נסיעה. הם לא קשורים בהכרח למקום אליו אני נוסעת או לאופי הטיול. וזה כל הכיף. כי אחר כך בכל פעם שאני שומעת אותם במקרה בטלוויזיה או במועדון, או במסעדה אני נזכרת בנסיעה. אם יש ילדים גדולים- המליצו להם לעשות כך. ואם הילדים קטנים- ואתם שוכרים רכב כחלק מהחופשה שלכם- הכינו פלייליסט שכוללת גם כמה שירים חדשים.

4. קריאה/ צפיה:

 אם אתם אוהבים לקרא ודאי שמתם לב שספר שקראתם במהלך חופשה הוא ספר שתמיד יגרום לכם להזכר בה. ואותו כנ”ל פועל עם סרטים. 

בסופו של דבר זה יקרה והחוויה תצרב אצלנו בחושים, ברמה זו או אחרת, בלי לשים לב. לכן החופשות שלנו הן זמן מעולה לקחת את הכוחות האלה ולהשתמש באופן מודע ורציונאלי בקשר החזק שיש בין החושים שלנו לבין הזכרון, כדי לאסוף זכרונות עליהם אנחנו רוצים לשמור לנצח.

5. כתיבה :-):

איכשהו עם עידן הוידאו קצת הזנחנו את המסורת של כתיבת יומני מסע. בעיני זו מסורת בעלת ערך רב, שראוי להעביר לילדינו. בכתיבה יש משהו הרבה יותר עמוק ואפשרות לבטא את עצמך, את הרגשות שלך, את המחשבות ולעבד את החוויות בצורה אחרת.

היום יש גם שלל יומני מסע מיוחדים. למשל, תראו את זה (מגיע עם כל מיני סוגים של דפים, עם מקום לשמור מזכרות ואפילו עם סטיקרים מדליקים):

עוד דרך מדליקה לשמור זכרונות היא לקנות גלויה בכל מקום שאליו אתם מגיעים , לכתוב קצת מה עברתם ואיך המקום נראה, ולשלוח אותה אליכם/לדודים/לסבא וסבתא :-).

“-some things in life are more important than money.

-yeah that’s true, but ..those things cost money..”

~ ‘The good cop’/ep.4

חופשות, טיולים בחו”ל וגם בארץ ואפילו נופשים קצרים עולים לא מעט כסף. זו עובדה ברורה וידועה. היום, כולנו מנסים ללמוד איך להוזיל עלויות ולחסוך כסף בלי שזה יפגע ברמת ובאיכות הטיול. האינטרנט הולך ומתמלא בטיפים וכלים לחסכון. מנועי חיפוש מתקדמים שמסוגלים למצוא טיסת מחט בערימת טיסות שחת, אתרים לחיפוש אלפי בתי מלון בהם כל אחד מציע דיל מטורף כזה או דיל חד פעמי אחר.

אז כולנו יודעים שאפשר לטייל בפחות כסף.

אבל מה אם נדע לא רק איך לבזבז פחות כסף, אלא אפילו איך להרוויח כסף מכל חופשה שלנו?

מה אם נצליח להגיע למצב שבו כל חופשה למעשה תעזור לממן את החופשה שתבוא אחריה? מעין סוג של השקעה?

כך תרוויחו כסף מהחופשות שלכם:

בלוג:

היום כל אחד יכול לפתוח בלוג בעזרת פלטפורמות נוחות וחינמיות (למשל הבלוג של גוגל). כל עוד מדובר בבלוג שלא למטרות קידום מקצועי/אישי הפלטפורמות האלה הן מספקות ביותר. 

אין צורך בידע טכני רחב, ולמעשה ההקמה עצמה היא די פשוטה.

הקדישו כמה שעות לבנייה ולעיצוב של הבלוג (למעשה תגלו שזה די כיף :-)).

כתבו על הטיולים והחופשות שלכם. כתבו מהחוויה האישית שלכם ותנו גם טיפים לכל אלה המחפשים מידע.

מי שרוצה עוד מידע על פתיחת בלוג בקלות מוזמן גם לקרא את המאמר הזה.

^ איך תרוויחו מהבלוג:

– הרשמו לתכניות השותפים באתרים בהם אתם נוהגים להשתמש לצורך הזמנת כרטיסי טיסה/ הזמנת בתי מלון/ השכרת רכב/ ביטוח. 

– בסיום כל חופשה- הכניסו לבלוג את רשימת ההמלצות שלכם – בתי המלון שאהבתם, טיסות זולות שמצאתם ועוד. השתמשו בקוד הפרטי שלכם. בכל פעם שמישהו יזמין דרככם מלון/טיסה/רכב – אתם תרוויחו עמלה קטנה. 

– השתמשו בקוד שקיבלתם על מנת להזמין את בתי המלון וכל שאר הדברים לחופשה הבאה שלכם. כך יצא שלמעשה תשלמו פחות על כל הזמנה שתעשו.

– הרשמו לתכנית הפרסום של גוגל. מדובר בהתקנה פשוטה, וכך גוגל מציב פרסומות רלוונטיות לקהל הקוראים שלכם. בכל פעם שמישהו יקליק על הפרסום- גוגל ישלם לכם. מדובר בסכומים זעומים אבל מה אכפת לכם- זה לא יצריך מכם שום פעולה, והכסף ילך ויצטבר לו בשקט.

יוטיוב:

– פתחו ערוץ יוטיוב

– צלמו סרטוני וידאו מהחופשות שלכם. והעלו אותם לערוץ. היום אפילו לא צריך שום תכנה לעריכת וידאו, כי יוטיוב נותן את כל הכלים לערוך את הוידאו כבר על המקום.

 ^ איך תרוויחו מיוטיוב:

– חברו את הערוץ לחשבון הפרסום שיצרתם בגוגל (אותו חשבון שיצרתם עבור הבלוג)- זה מאוד פשוט, יוטיוב עוזר לכם לעשות את זה.

– מי שיקליק על הפרסום של גוגל- שוב- יכניס לכם כסף לחשבון שילך ויצטבר.

התמונות שלכם:

היום בכל טלפון ברמה גבוהה יש גם מצלמה איכותית. וכולנו הרי לא מפסיקים לצלם במהלך החופשות והטיולים שלנו במילא. 

^ איך תרוויחו כסף מהתמונות שאתם מצלמים:

– בחרו כמה אתרי סטוקים של תמונות. לפני היציאה לחופשה קראו את ההנחיות שלהם להעלאת תמונות- מה הדרישות ומהן התמונות הנמכרות ביותר. השתדלו להתאים חלק מהצילומים שאתם במילא לוקחים- לאותן דרישות ולאותם קריטריונים.

– העלו את התמונות לאתרים האלה. זה תהליך שמצריך קצת למידה ודורש קצת זמן אבל אחרי הפעם הראשונה- כבר תדעו בדיוק מה לעשות. כתבתי על זה קצת גם כאן.

– בכל פעם שמישהו יוריד את התמונה שצילמתם – אתם תקבלו כסף.

הבית שלכם:

מכירים חילופי בתים? אמנם זוהי דרך נהדרת לטייל בזול מאוד אבל אני לא מדברת על זה היום. אני מדברת על רעיון דומה, רק שבמקום להחליף עם מישהו בית, אתם פשוט משכירים את הבית שלכם תמורת תשלום נאה. במהלך הזמן שבו אתם במילא נמצאים בחופשה- הבית שלכם יעבוד למען החופשה הבאה. 

^ איך תרוויחו כסף מהבית שלכם:

הכנסו ל-airbnb והרשמו. העמידו את הבית שלכם להשכרה במועדי החופשה המתוכננים שלכם. המחירים כמובן תלויים בבית עצמו, במיקום, בנוף וכו’ אבל תוכלו לבקש כל סכום שנראה לכם הגיוני החל מ-60$ ללילה (לבית שלם) ועד ל-150$ ויותר. 

על דרך נוספת ממנה תוכלו להרוויח כסף באמצעות אותו אתר (מבלי להשכיר בית) תוכלו לקרא כאן. ואם יש לכם בלוג תוכלו ממש להרוויח לא רע.

אגב, אם יש לכם חדר נוסף בבית- השכרה שלו גם בימים רגילים/סופי שבוע/ חגים וחופשות יכולה להיות הכנסה נחמדה. תוכלו להשכיר אפילו את הדשא שלכם לתרמילאים שמחפשים מקום לשים את האוהל שלהם.

סיפורי החופשה שלכם:

אם אתם כבר במילא כותבים פוסטים לבלוג, תוכלו למנף את זה טיפה ולהרוויח עוד קצת כסף מפרסום סיפורי החופשה שלכם ברחבי האינטרנט. יש לא מעט אתרים שמוכנים לשלם עבור מאמרים העוסקים בחופשות ובטיולים. 

^ איך תרוויחו כסף מהסיפורים שלכם:

אם אתם כותבים באנגלית ברמה גבוהה- כתבו על החופשה שלכם. מכיוון שבמילא כבר קראתם את כל מה שאפשר לקרא על היעד אליו נסעתם- אתם כבר יודעים פחות או יותר מה נכתב. נסו לתת זוית קצת אחרת ולחדש. אם אתם לא כותבים באנגלית- כתבו בעברית והיעזרו באתרים בהם ניתן למצוא מתרגמים בעלות אפסית (fiverr, upwork). אם אתם ממש לא יודעים לכתוב- כתבו בנקודות ושכרו כותב (דרך אותם אתרים) שישזור את הפרטים לכדי מאמר אחד יפה. 

עשו רשימה של אתרי טיולים המחפשים מאמרים ומוכנים לשלם עליהם. למשל האתר הזה, דרכו תוכלו להרוויח בין 25$ ל-180$ עבור כל מאמר.

שתהיה חופשה נעימה :-).

בוקינג דוט קום: 

לאתר booking.com שהוא אתר מאוד פופולארי בקרב מטיילים ותיירים, יש שתי תכניות מעניינות שאתם יכולים להרוויח כסף בזכותן. התכנית הראשונה היא האפשרות שהם מציעים לכל בעל דירה לפרסם אצלם באתר. יצא לכם לראות את ההזמנה שלהם להעלות את הנכס שלכם לאתר? אז על אותו עקרון של airbnb שכתבתי עליו בסעיף למעלה, אתם יכולים לצאת לחופשה ולהשכיר את הדירה שלכם באותו זמן. האתר מאפשר לכם להחליט בדיוק לאיזה תאריכים אתם רוצים להשכיר ואתם יכולים לשלוט גם על מתי הדף שלכם מפורסם ומתי הוא חבוי. בדקו בסרגל שבראש העמוד ותמצאו את ההצעה שלהם לפרסום דירות ובתים.

תכנית נוספת שיש לבוקינג היא תכנית ההפניות. דרכה תוכלו להרוויח 15$ על כל חבר שהזמין דרככם מלון (והחבר עצמו אפילו מקבל 10% הנחה אם הוא הזמין דרככם). אבל בניגוד לתכניות אחרות, את הכסף הם מעבירים לחשבון האשראי שלכם, ולא כזיכוי על ההזמנה הבאה שתעשו. שזה הרבה יותר שווה והרבה פחות מגביל.

^ איך תרוויחו כסף מבוקינג?

הכנסו לאתר, תוכלו לראות הסרגל בראש העמוד “הפניית חברים”, הקליקו על זה ומשם כבר יסבירו לכם בדיוק מה לעשות. כל מה שצריך הוא להרשם (אם אתם כבר לא רשומים בבוקינג)- למלא מייל וססמא, לאשר את ההרשמה במייל ואתם בפנים. אתם תקבלו הפניה לדף שיציג לכם את הלינק האישי שלכם וגם יתן לכם מיד אפשרויות להזמין חברים דרך פייסבוק, מסנג’ר, וואטסאפ, טוויטר ועוד.

♣ קאשבאק באמצעות Ebates

Ebates הוא אחד האתרים הגדולים ביותר בעולם להנחות, הטבות, קופונים וגם להחזרים כספיים. יש בו היצע אדיר של שירותים ומוצרים, החל מכרטיסי טיסה מוזלים דרך חבילות נופש ובתי מלון ועד הנחות ענק בחנויות וולמארט. הוא עובד עם אמאזון, איביי, אתר המלונות ‘אגודה’, בוקינג, אקספדיה ועוד. הוא מציע דיל כפול- גם הנחות וגם החזר כספי כמעט על כל רכישה.

^ איך תרוויחו כסף מ- Ebates?

איבייטס למעשה מציע שתי דרכים. קודם כל- חלק מכל הרכישות שתבצעו שם יחזור אליכם בחזרה. הכסף יצטבר לכם בחשבון ובכל חודש תקבלו אותו ישירות לחשבון הבנק.

האפשרות השניה היא דרך הפנייה של חברים נוספים. בכל פעם שחבר שלכם נרשם לאתר דרך לינק ההפניה האישי שלכם- אתם מרוויחים 15$-25$ והוא מקבל 10$ מתנה.

איך מתחילים? נרשמים לאתר דרך כאן. מיד אחרי ההרשמה (תצרכו לתת מייל ולהמציא ססמא וזהו) יכניסו אתכם לדף הראשי. הסתכלו בסרגל העליון שם תמצאו הפניה כזאת: Refer & Earn $25. הקליקו עליה ותקבלו מיד 4 דרכים להפנייה נוחה: דרך פייסבוק, דרך טוויטר, דרך המייל או דרך לינק. אתם לא צריכים לעשות כלום, הכל אוטומטי רק בחרו את שמות החברים שלכם והם כבר ידאגו לכל השאר.  

שתפו 

דלהי היא הארד קור. היא בדרך כלל המקום הראשון שפוגשים כשמגיעים להודו (בעיקר אם מדובר בעונת הקיץ, כשהתכנון הוא לעלות צפונה למנאלי והלאה). ולפעמים היא לא רק המקום הראשון, אלא גם הפעם הראשונה שרגליכם (ורגלי הילדים) דורכת על אדמת הודו.

רבים שואלים אותי לאיזה מלון כדאי ללכת, כדי לרכך את המעבר המטאורי מהארץ הישר לזרועות הנסיכה המנומנמת,השוצפת והחריפה בו זמנית, הנקראת ניו דלהי.

בכל מה שקשור לנחיתה רכה ולדלהי אני לא ממליצה להתקמצן. זה אומר שאם אתם מתכוונים לבלות לילה או שניים בעיר הזאת – ממש ממש מומלץ להזמין מלון ברמה גבוהה, ולהקדיש לכך סכום כלשהו מהתקציב שלכם. כי בדלהי, בניגוד לערים אחרות, המלונות הזולים יהיו באיכות מאוד ירודה. וממש לא כדאי לקחת את הסיכון.

להלן כמה המלצות לבתי מלון בדלהי:

 מלון שנגרילה (Shangri-La)– בדרך כלל המלון שרוב המשפחות מעדיפות לנחות אליו. הוא מדורג חמישה כוכבים, יש בו את כל שצריך, כולל שירותי בייביסיטר, בריכה, מיקום מצוין וצוות נפלא. מחירים: החל מ-140$ ללילה ומעלה. ילדים עד גיל 12 חינם.

לפרטים, תמונות והזמנה… 

שנטי-הום (Shanti Home)– מלון קטן ומקסים, ממוקם בקרבת שדה התעופה וממש ליד תחנת מטרו עם גישה נוחה למרכז העיר. חדרים נקיים, מסעדה מצויינת וצוות נהדר. מחירים- 110$ לחדר פרימיום (כולל ארוחת בוקר, ילדים עד גיל 5 חינם), ו- 114$ לחדר יוקרתי.

לפרטים, תמונות והזמנה…

לג’נד-אין (The Legend Inn)– בעלות נמוכה בהרבה משני המלונות שנתתי למעלה, במיקום מצויין, חדרים נעימים ונקיים, מסעדה מצויינת (בעיקר ארוחת הבוקר), והשוס: קיר טיפוס שנמצא בתוך המלון, עם כל הציוד שצריך. אין כמו טיפוס כדי לתת לילדים תעסוקה מגניבה. מחירים- החל מ-50$ לחדר מקסים, כולל ארוחת בוקר (ילדים עד גיל 8 חינם).

לפרטים, תמונות והזמנה…

גואי’ס הוסטל (Joey’s Hostel)– גסטהאוס ידידותי ביותר, עם מגוון חדרים לבחירה. גם חדרים פרטיים וגם חדרי ‘מעונות’, אותם תוכלו לשכור רק לעצמכם (יש בהם מספר מגוון של מיטות- 4,6,8 ואפילו 10). חדר הקהילה הוא מקסים, יש בו טלויזיה גדולה בה תוכלו להקרין סרטים לבחירתכם, ואפילו יש שם מערכת מושלמת של XBOX. הצוות תמיד שמח להסביר על הסביבה ולהמליץ על מקומות שכדאי לבקר בהם. **מנסיון שלנו, לגור באעסניה החולקת מרחבים משותפים עם מטיילים אחרים זו חוויה נהדרת, והילדים מאוד נהנים ממנה. מחירים: החל מ-8$ למיטה.

לפרטים, תמונות והזמנה… 

זכרו לשים לב שאין עציצים ובמיוחד מיכלים עם פרחים ומים עמודים בתוך החדר. אם יש כאלה- הוציאו אותם החוצה. ואל תשכחו לשלוח לי מייל כדי לקבל דף מידע עם הרבה טיפים, המלצות ומידע חשוב על הודו ואולי גם נדבר בטלפון או אפילו נפגש לצ’אי אחרי שתגיעו..

מלונות רבים נוספים ברחבי הודו תוכלו למצוא דרך “אגודה“, ו – “בוקינג“

יש לי מזוודת טרולי אחת קטנה. מכניסה לשם כמה חצאיות קלילות, שמלה סקסית אחת, כמה טי שירטים וטייצים. שלושה ספרים שאני מתעקשת לקחת (מהדורה ישנה של לונלי פלאנט על מונגוליה, שמצאתי אחרי חיפושים רבים בחנות קטנה בפוקרה, יד שניה. הספר היחיד שהצלחתי למצוא בזמנו עם קצת מידע על מונגוליה. ואחד הספרים הכי אהובים עלי..).

שתי חזיות שאני כמעט לא לובשת. גרביים, תחתונים, בגד ים וכמה ברכות ומכתבים שהילדים כתבו לי.

הארד דיסק חיצוני מלפני מאתיים שנה עם סרטים וקצת תמונות.

איצטרובל קטן שאספתי מאדמת הטייגה, צפון מונגוליה, גבול סיביר.

וג’ינס אחד.

ג’ינס אחד בשנה. זה מה שקורה.

ג’ינס שמלווה אותי בכל הנסיעות, המסעות. אוטובוסים, מעבורות, מטוסים, ג’יפים, פיק-אפ טראקס. וואטאב. ג’ינס שלוקח איתי את העשן, את אויר ההרים הגבוהים הקפואים, את ריח הקפה החזק. הכל הוא נושם איתי.

כביסות, בוץ, גשם, אבק.

פעם בשנה אני ניגשת לחנות עם ג’ינס אחד מהוה, מצ’וקמק, קרוע (לפעמים במקומות לא ממש אידאליים…), ויוצאת עם אחד חדש, שיושב עלי הכי טוב בעולם (בכל זאת- רק אחד…).

זה התחיל עם טומי משדרת המעצבים בוינה, המשיך עם סקיני לוהט ב- H&M  בסין (100 שקל, שיצא איתי למסע במונגוליה, למסעות בנפאל וגמר קרוע עד כלות בפיליפינים), אחריו סקיני חביב מזארה (120 שקל, שיצא מהפיליפינים, המשיך בנפאל, הודו, נפאל, הודו, כולל מסע מפעים ללאדאק, וסיים את חייו זרוק בחדר במלון בדלהי), ועכשיו אני יושבת על המיטה בפוקרה עם ג’ינס ליווייס שמדגיש את האגן שלי, שנקנה בכיכר המעצבים בהודו (40$!).

קשה לי להסביר כי החיים שלי לגמרי שונים ממה שקורה במציאות של אנשים שחיים בתוך הלופ. קשה לי לומר שבעצם…לא מעניין אותי יותר. כלומר, אכפת לי איך הג’ינס הזה יושב עלי. וזו חוויה נחמדה, כי הבת שלי ואני נמצאות בסוג של פרוייקט-מכוון-מטרה למציאת הג’ינס האולטימטיבי (שהוא גם באיכות גבוהה, כי בכל זאת הוא חייב לשרוד שנה, גם במחיר שפוי, וגם נראה עלי פצצה).

אבל בכללי לא אכפת לי אופנה, אקססוריס, שיער, צפרניים, בושם. לא שמתי בושם כבר שנים ואני בכלל לא מרגישה רע. האמת היא שאני לא רוצה לצאת לקניון ולהרגיש שזה, כאן, עכשיו, האושר.

כי זה לא יכול להיות אמיתי. כל האושר הזה, הוא סוג של הסחת דעת, האמת…

אז האושר שלי בכלל לא קשור לשם. וכיף לי נורא עם זה. וזה לא שניסיתי במיוחד. “עשיתי עבודה”. לא עשיתי כלום. זה פשוט קרה. בלי שארגיש.

אני לא מתאפרת ולמעשה היום קשה לי בכלל להבין בשביל מה. כל כך נוח פשוט לקום בבוקר, לשטוף פנים וזהו. לצאת טבעית. ראבאק אני בת 40, אין כבר הרבה מה לעשות עם זה.. :-).

אז כאילו שאני בעצם מנסה להסביר למה העובדה שיש לי מזוודונת קטנטונת אחת ודי היא בעצם בחירה שלי בדרך שמשחררת אותי. ואני כבר לא רוצה להשוות את עצמי לסטנדרטים שלא קשורים לחיים שלי. אני רוצה לחיות לגמרי בסטנדרטים של דרך החיים שלי. אני לא רוצה לראות את עצמי כאחת שחיה “מחוץ ללופ”. אלא כאחת שחיה בתוך הלופ הפרטי והחופשי שלה. אני אקרא לזה ‘לופ’ או ‘משה’ או כל כינוי אחר..זה לא משנה.

שחרור האישה? איזה אישה? אם כל אשה היתה פועלת למען שחרורה הפרטי, ממציאה ויוצרת את הלופ שעובד בשבילה, אבל באמת בלי הסחות דעת, ונותנת דוגמא אישית לבנותיה ולא פחות חשוב, לבניה, אז היה מתחיל להיות כאן סוף סוף מעניין.

אנשים יכולים להגיד שהדרך שלי לא טובה. והם יהיו צודקים. הדרך שלי ככל הנראה לא תהיה טובה בשבילם. אבל היא נהדרת בשבילי.

הפעם הראשונה שהגעתי לסייגון עם הילדים זכורה לי היטב. זה היה אחרי חצי שנה שלמה בהודו.

עוד בדרך משדה התעופה לעיר הבנתי כמה הייתי זקוקה לה. המונית היתה נקיה, עם מונה, ועם מזגן (!!). הרחובות היו צבעוניים וחמודים, סואנים, אבל בסגנון אחר לגמרי מדלהי. כשהגענו לגסטהאוס הבנתי סופית.  אנחנו בגן עדן. החדרים היו נקיים, המצעים היו לבנים וריחניים, המקלחת היתה מצוחצחת. והאינטרנט עבד כל כך טוב, עד שאת כל הערב הראשון בכלל העברתי בשיחות סקייפ (סקייפ!!) עם כל החברים שלא הצלחתי לדבר איתם כל זמן שהותי בהודו. מספרת להם עד כמה סייגון מדהימה.

מאז ביקרנו בה עוד מספר פעמים, ונהננו מאוד. מאז, אגב, גם האינטרנט בהודו השתפר.

להלן שלושה מקומות שממש כיף לבלות בהם עם ילדים בסייגון:

פארק המים Đầm Sen– כיף אדיר. פארק מים חמוד, לא גדול מאוד, עם מבחר נחמד של מגלשות ומתקני מים, בהתאמה לגילאי הילדים- החל מגיל צעיר ועד למגלשות אקסטרים. יש גם בריכת גלים כיפית, ומקומות ישיבה נוחים. הפארק לא צפוף, ואין תורים כמעט. בילוי מושלם של יום משפחתי בנעימים. העלות ממש מצחיקה- כ-5$ לאדם ליום שלם.

לפני שנכנסים יש מתחם ובו מלתחות, מקלחות ושירותים. ניתן להחליף שם בגדים וגם לשמור הכל בלוקר אישי. כך שגם ביציאה אפשר להתארגן כמו שצריך, להתקלח ולהחליף בגדים.

קומת הילדים בקניון וינקום (vincom center)– הקומה הראשונה בקניון מוקדשת אך ורק לילדים. יש בה חנויות נהדרות כמו חנות של לגו, חנות של בובות, חנויות בגדים מעוצבות, עם מבחר ומגוון גם לתינוקות, גם לפעוטות וגם לילדים גדולים. יש חנות ספרים ענקית ונהדרת, וגם מועדון עם משחקי וידאו, שמותאמים לכל גיל. במרכז הקומה יש כיכר ובה כל מיני מסעדות וגלידריות. והשירותים, כמובן, מותאמים גם הם עם עמדת החתלה. כיף להסתובב שם עם הילדים, ואחה”צ במועדון של משחקי הוידאו יכול להיות שעשוע נחמד.

five boys – דוכן השייקים הכי מעולה שאי פעם טעמנו נמצא ברובע מספר אחד בסייגון, בלב כל הבלאגן, בין בארים, מסעדות תיירים מעוצבות ובתי קפה במראה צרפתי. זהו דוכן פצפון, בכניסה לסמטה קטנה, השייך למשפחה מקסימה שמכין smoothies מכל הפירות שיש בוייטנאם, קרח גרוס וחלב ממותק (לא חייבים…). אנחנו לא מוותרים עליו כל יום אם אנחנו בסייגון ואני מציעה לכם ממש לא לפספס… :-). הנה לינק לגוגל מאפס עם המיקום… (תמסרו להם ד”ש מהאמא עם שלושת הילדים שהיתה באה אליהם כל יום :-)).

מה שהכי חשוב לדעתי בנושא של בתי מלון כשמגיעים עם ילדים לסין זה שהצוות במלון יוכל לעזור בכל דבר שתצטרכו. אם זה הדברים הקטנים כמו סים קארד, איפה לקנות כרטיסים לאוטובוס, ועד איך להגיע לאן שאתם צריכים. בבתי מלון קטנים וביתיים יש סיכוי גם לצוות ממש מקסים שמשחק עם הילדים, מלמד אותם משחקים סיניים נחמדים, ועוזר מאוד בכל דבר. לכן, כשבאתי לכתוב כאן את רשימת בתי המלון, אספתי כמה מכל מיני סוגים, עם דגש על צוות ידידותי, כך שתוכלו לבחור מה שמתאים לכם.

להלן בתי המלון המומלצים בשלוש ערים מרכזיות בסין:

בייג’ינג

Peking international youth hostel – בית הארחה ששייך לרשת אכסניות הנוער המעולה הפרושה בכל סין. מומלץ בחום. צוות ידידותי, חדרים נהדרים, והעלות נמוכה, כ-60$ לחדר פרטי ללילה.

אגודה ו-בוקינג

Beijing Gubei Water Town Hotel– מלון מאובזר, בריכה, חדרים נקיים, ביקורות מעולות וצוות מאוד ידידותי ועוזר. מחירים בינוניים, החל מ-110$ ללילה.

אגודה ו-בוקינג

YardSur Homestay Apartment in Seasons Park– למשפחות שמעדיפות דירות, זו דירה מאובזרת לחלוטין, מתאימה למשפחות, עם מזגן, מרפסת, מטבח עם תנור ומיקרוגל, אמבטיה, טלויזיה ועוד. מחיר נהדר- כ-70$ ללילה.

אגודה ו-בוקינג

Beijing Badaling Great Wall Caos Courtyard Hostel– גסטהאוס נהדר, ליד החומה הגדולה, עם סביבה של נופי טבע ומסעדות מקומיות קטנות בקרבת מקום. חדרים פרטיים, חדר אירוח שבו אפשר להתרועע עם המטיילים האחרים לשחק במשחקי לוח ולשתות תה סיני מסורתי, צוות מאוד ידידותי ועוזר, וביקורות מעולות. מחיר- נמוך מאוד, כ-35$ ללילה.

אגודה ו-בוקינג

צ’נגדו

Felton Gloria Grand Hotel Chengdu– בית מלון מדהים, ברמה מאוד גבוה ובעלות נמוכה יחסית (60$-70$ ללילה). בריכת שחיה נהדרת, מסעדה מומלצת. מדורג מאוד גבוה בקרב כל מי ששהה בו.

אגודה ו-בוקינג

שנגחאי

Shanghai Blue Mountain Bund Youth Hostel– שייך לרשת בתי ההארחה המצויינת בסין. מקום נהדר, צוות ידידותי, מיקום טוב ומחירים זולים מאוד ביחס לשנגחאי.

אגודה ו-בוקינג

The Langham Shanghai Xintiandi– בית מלון מהמומלצים בשנגחאי, מיקום טוב, מחירים טובים, נוח ומצויד בכל האיבזור שצריך. יש גם בריכה, מסעדות ,ספא ועוד.

אגודה ו-בוקינג

***חשוב לדעת שלא כדאי להזמין בסין דירות דרך אתרי השכרת דירות (כמו אייר בי אנד בי) כיוון שזה לא חוקי, וכבר קרו מקרים בהם הגיעה משטרה באמצע הלילה וגרשה את התיירים מהדירה. ***

“Whoever Said That Money Doesn’t Buy Happiness Didn’t Know Where To Shop” ~Blair Waldorf

שופינג הוא חלק בלתי נפרד כמעט מכל טיול בחו”ל, והמזרח לא יוצא מן הכלל בעניין הזה. כבר מוכר וידוע שאחרי טיול של שבועיים בתאילנד עם הילדים, משאירים יומיים שלושה גם לשופינג. כי זה ממש משתלם וכיף נורא ללכת לקניות, לתרגם הכל לשקלים ולראות איך הכל כל כך זול..

אבל תאילנד היא כבר לא היעד היחיד שבו משתלם לצאת לסיבוב קניות מטורף ולחזור ארצה עם מלתחה חדשה ומכולה של רהיטים וכלי בית. למעשה, אם תשאלו אותי, יש כמה מקומות שאותם אני מעדיפה הרבה יותר, מבחינת איכות המוצרים, מבחינת המחיר שלהם ואפילו מבחינת העיצובים. לפני כמה שנים, הייתי בסייגון עם הילדים, ותכננו להגיע משם לבנגקוק. כמובן שויתרתי על הקניות בוייטנאם, מתוך מחשבה שאעשה הכל בבנגקוק. אבל כשהגענו לבנגקוק גיליתי שהמוצרים הם פחות יפים לטעמי, פחות איכותיים, ויותר יקרים. ומאוד הצטערתי.

                                                                                                                                      ♦

Only Two Phrases Can Change A Woman’s Mood….

1) I LOVE YOU

2) 50% OFF

להלן שלושה מקומות מומלצים לשופינג במזרח:

סייגון (הו צ’י מין סיטי), וייטנאם– בסייגון אי אפשר שלא לרצות לקנות הכל. כשמסתובבים ברחובות, ונתקלים בחנויות המעצבים הקטנות, או אפילו ברוכלים ברחוב עם כרטיסי הברכה העשויים מגזרות נייר, והכל במחירים כל כך נמוכים, קשה לעמוד בפיתוי. אני מאוד אוהבת להסתובב ברחובות סייגון, ולשאוב השראה. למעשה, סייגון היא בין המקומות היחידים שבהם אני אפילו מחבבת יציאה לקניון. ארבעה מקומות חביבים עלי במיוחד:

-סייגון סקוור- שוק ססגוני עם הרבה מציאות, חלקן אפילו מקוריות (H&M, GAP, ZARA) במחירים מצחיקים של דולרים בודדים. גם איכות החיקויים היא טובה וגם העיצובים הם בטוב טעם. הרבה בגדים ומוצרים לילדים ולתינוקות. אני קניתי לילדות שלי שם לפני כמה שנים בגדי מותגים במחירים מאוד זולים ועד היום הן הולכות איתם (הגדולה העבירה לקטנה וזה). אני תמיד קונה שם כשאנחנו מבקרים בסייגון.

– וינקום (vincom center)- קניון נהדר, עם קומה שלמה לילדים ובה חנויות מטריפות כמו לגו, corolle (חברת בובות יוקרתית ומשגעת), חנות ספרים ענקית, מועדון של משחקים לילדים, מתחם אוכל ועוד. שאר הקומות מוקדשות לנשים, קוסמטיקה, נעליים ועוד.

– דיאמונד פלאזה (Diamond plaza)- עוד קניון, הפעם יוקרתי יותר. הכל נראה מאוד מושקע. אני אוהבת במיוחד את קומת הקוסמטיקה שהיא פשוט מדהימה. עם מוצרים של כל החברות הכי שוות בעולם, ודיילות שנותנות לך דוגמיות ומאפרות אותך (גם את הילדות הן ישמחו לאפר :-)), וכמובן שהכל עם טסטרים. תענוג. המחירים זולים יותר ממקומות אחרים בעולם, אבל יחסית לסייגון הם קצת יקרים. חוץ מזה יש שם חנויות של מעצבים בעלי שם ומותגים בינלאומיים.

– בן טאן מרקט (Ben thanh market)- אחד המקומות המומלצים לביקור בסייגון ע”י כל המדריכים למיניהם. מדובר בשוק של סחורות מכל סוג שאתם רק רוצים, החל בבגדים זולים וכלה במזכרות, מוצרים מקומיים כמו קפה (מליון סוגים וטעמים), תה (כנ”ל), פילטרים לקפה הוייטנאמי, מוצרים לתינוקות. זהו מתחם ענק, סואן וצפוף, עם מספר כניסות ויציאות. וגם אזור של אוכל למי שרוצה. כדאי לגשת לשם בשביל החוויה, אני לפעמים קונה שם את הקפה הוייטנאמי (אני יודעת בדיוק איזה חברה ואיזה סוג של קפה, וגם יודעת מה המחיר של זה בחנויות המכולת המקומיות)- אם אני מצליחה למצוא את זה במחיר נמוך. נהוג ורצוי להתמקח.

מנילה, פיליפינים– טוב זה לא חדש. מנילה היא ה-מקום לשופינג, אם יוצא לכם להגיע. מנילה משופעת במתחמי קניות, החל משווקים לסוגיהם וכלה במרכזי קניות מפוארים. שלושת החביבים עלי הם:

– גלורייטה ( glorietta)- מדובר במתחם של כמה וכמה קניונים משולבים ביחד. משהו עצום. יש כאן את כל מה שאתם מחפשים. . בגלורייטה מצאתי את החנויות הכי גדולות ומגוונות שמצאתי עד כה של מותגים כמו גאפ, אולד נייבי ובננה ריפבליק (גם בתאילנד לא מצאתי כאלה). לזארה יש חנות מאוד יפה וגדולה. אם אתם מגיעים לשם- חפשו את המסעדה הוייטנאמית בקומת האוכל. האוכל במסעדה הזאת הוא ממש וייטנאמי כמו בוייטנאם טעים טעים.

– רובינסונס (robinsons)- רשת חנויות כלבו עם חנויות די קבועות וסופרמרקט מופלא עם מוצרים שקשה למצוא במקומות אחרים. אני אוהבת את המחירים שם, וגם אוהבת למשל את החנות למוצרים לבית- שם אפשר למצוא מגוון גדול של תכשירים נגד יתושים (אני אספנית של כאלה..) ועוד כל מיני דברים נחוצים.

– גרינבלט (greenbelt)- קניון נחמד עם מבחר מותגים וחנויות גדולות של קוסמטיקה בהן אפשר למצוא הרבה מציאות שוות. הבנות ואני בילינו אחה”צ שלם משוטטות רק בחנות קוסמטיקה אחת, מתפעלות מכל מה שהיה שם.

– רשת קניוני SM- לאו דוקא ספציפי למנילה, את הקניונים האלה אפשר למצוא, בגדלים שונים, בכל רחבי הפיליפינים. אם אתם בסאבו אז כדאי לכם לקפוץ לשם. וגם אם אתם במנילה כדאי ללכת. חלק מהקניונים האלה נמצאים ברשימת 10 הקניונים הגדולים ביותר בפיליפינים ואף בעולם כולו. מארחים גם כל מיני מפעילים וחוגים (בחינם), ואנחנו השתתפנו פעם בחוג זומבה שהתרחש ברחבת הקניון, לשמחת כל הקונים :-). הם גם מכילים כמה מהחנויות השוות ביותר, עם חברות מוכרות ובינלאומיות. בכל קניון קיימת בנוסף גם חנות ספרים מקומית עם מגוון נחמד של ספרים וחוברות באנגלית, לכל גיל.

*** אגב אחת מההנאות הקטנות שלנו, כשאנחנו הולכים לקניון, כל קניון בפיליפינים הוא ה”בוקה”. משקה של מי קוקוס עם קרח (בבלנדר) וקצת סוכר אם רוצים. לא מוותרים על זה :-).

תראו מה מצאתי: כל מי שאוהב קפה ואוהב לטייל צריך אחד כזה. מכונה פשוטה וניידת להכנת קפה מעולה בכל מקום. גם בקמפינג, גם בגסטהאוס וגם ואפילו במלון. פחות מ-30$. הציצו כאן.

פושקר, הודו– מחפשים בגדי שנטי, שארוואלים, חצאיות צבעוניות, שמלות וטוניקות, תכשיטים, בשמים ושמנים? פושקר היא המקום. פושקר מהווה מרכז לסוחרים סיטונאיים לכל הודו ולכל העולם. לשוק הקטן והציורי מגיעים קניינים בעלי חנויות מאירופה ומשאר חלקי הודו וקונים בגדים בכמויות. ואנחנו זוכים למחירי רצפה :-). המגוון הוא עצום, וגם אפשר כמובן לתפור לכם כל דבר שתרצו בהזמנה. בפעם האחרונה שלנו בפושקר תפרתי לעצמי ולבנותי במיוחד על פי מידותינו מבחר של טייצים וחולצות בסיסיות (וגם קניתי כמובן כמה חצאיות ממש מרהיבות) ושילמתי סכום מגוחך. השוק של פושקר הוא שוק מקסים ואם אתם מגיעים לשם אל תוותרו גם על חנות הפירות והמיצים של סאנו.

עוד המלצות למשל:

בתי מלון מומלצים בוייטנאם

בתי מלון מומלצים בפיליפינים

תמונה: <a href=”https://www.freepik.com/free-photos-vectors/background”>Background photo created by freepik – www.freepik.com</a>