בנגקוק עם ילדים- 7 רעיונות לחופשה משפחתית מפנקת (וכמה זה יעלה לכם)
השנה גרנו בה במשך חודש שלם, שתינו קוקטיילים על הגג של מלון המאריוט, שחינו בבריכה על הגג של דירת חברים, אכלנו הרבה פאד-טאי (וגם המון סושי..), עשינו מסאז’ כל יומיים וקינחנו עם הופעה חיה של אד שיראן.
הנה כמה רעיונות שמצאתי עבורכם לחופשה ממש מפנקת בבנגקוק עם הילדים:
וילה מפנקת עם בריכה וגן טרופי- שני חדרי שינה ושתי מקלחות, מטבח וכמובן בריכה. הוילה נמצאת בתוך שכונה מוגנת, שבה יש את כל מה שמשפחות אוהבות- פארק, חדר כושר, מסעדות. המחיר- פחות מ-100$ ללילה. (אם תרשמו דרך הלינק הזה תקבלו הנחה של כ-45$).
דירה במיקום מרכזי, עם בריכה על הגג– שני חדרי שינה, מטבח מאובזר, קרבה למסעדות מגוונות ולתחבורה ציבורית. הדירה מעט קטנה, אז קחו בחשבון שהיא עשויה יותר להתאים לשהות של כמה ימים ולא כמה שבועות, אבל 90$ ללילה זה לא רע בשביל שקיעות מהבריכה :-). (להנחה של 45$ הקליקו על הלינק)
מלון דירות נהדר, בריכה, שני חדרי שינה, וכל השירותים שאתם יכולים לדמיין- 350$ ללילה (כולל ארוחת בוקר).
(הקישור ששמתי הוא להזמנות דרך ‘אגודה’, כי שם מצאתי את המחיר הנמוך ביותר, אבל אתם יכולים לבדוק אותו גם ב’בוקינג’).
Bangkok Patio– בית מלון מפנק נוסף, עם בריכה, דירות של שני חדרי שינה וכל האיבזור הנחוץ, במחיר של 120$ ללילה.
sabai-sathorn-service-apartment– דירות של חדר שינה אחד (100$ ללילה) או שני חדרי שינה (140$ ללילה) מאובזרות, עם בריכה ובמיקום ממש מעולה.
למתעניינים, אחד האזורים הנעימים ביותר לשהות בהם הוא אזור sukhumvit 18 (כולל סיור ב- Khlong Toei), אנחנו ביקרנו שם כשהלכנו לאחד מחדרי הבריחה הפזורים ברחבי העיר (אם הילדים מדברים אנגלית אני ממש ממליצה לכם לנסות גם!).
וכאמור, שווה להעביר לפחות ערב אחד על הגג של מלון Marriott, המבוגרים יכולים להתענג על קוקטיילים צבעוניים והילדים מקבלים את אותו דבר רק בלי אלכוהול.
בטאמל תמצאו חנויות למכביר, עם כל מה שאתם צריכים (הביאו אתכם מהבית שקיות ניילון וגם תיק מכולת או רכשו שם בעלות של 10 רופי לשקית).
מסעדות המגישות אוכל ברמה גבוהה, קפה איכותי וחווית שהות נעימה. תמצאו שם ספרים, שקעים להטענת לפ טופ/טאבלט/סלולארי וגם וייפיי. גם מבחר של אוכל ישראלי (פלאפל בנפאל..זו חוויה :-))
יום 2 מעבר לפוקרה:
צאו באוטובוס/ טיסה לפוקרה. על כל הדרכים להגיע מקטמנדו לפוקרה תוכלו לקבל בפירוט כאן.
בדקו במספר סוכנויות מה הם מציעים לטרק של ‘סובב אנאפורנה’. אין צורך להזמין את הכל מהארץ. בקרו במספר סוכניות בפוקרה, הם יסבירו לכם בשמחה על המסלול והעלויות. אפשר להזמין את השירות לרוב מהיום למחר.
התחילו להתכונן לטרק- יש להוציא אישורי כניסה לשמורה, לראיין כמה מדריכים ופורטרים, לקנות או להשכיר ציוד.
המלצה חמה: מקלות הליכה. הם יעזרו לכם יותר ממה שאתם חושבים.
עוד המלצה: לפני שאתם יוצאים לטרק- בקרו במוזיאון ההרים, למדו מעט על התלבושות האופייניות לכל שבט, על שמות הפסגות והרכסים השונים, על סוגי הסלעים והאבנים ועל המשלחות השונות שיצאו לכבוש את האברסט. זה יתן ערך רב לטרק כולו.
יום 6- 23- טרק:
טרק ‘סובב אנאפורנה’. אל תשכחו לטעום את המנה הנפאלית המסורתית, הנקראת ‘דאל בהאט’. המנה הזו טעימה ומזינה במיוחד בכפרים הנמצאים במעלה הרכס.
לפני היציאה מהארץ מומלץ להתייעץ עם רופא בנוגע לטיול בגבהים, במיוחד עם ילדים. לקבל טיפים והדרכה להתנהגות בגובה.
חזרו לפוקרה (כך תוכלו להשאיר חלק נכבד מהציוד בגסטהאוס למשמורת, או באחת מסוכוניות הנסיעות. זה מאוד מקובל, וקחו רק את מה שאתם צריכים לטרק).
נופים מהטרק
יום 24- מנוחה:
מנוחה בפוקרה. לכו למסאז’, לשיעור יוגה או העבירו יום בבריכה, אם מזג האויר מאפשר. בערב לכו לסרט ב’movie garden’ או קחו את הילדים לסרט במרכז העיר, בבית הקולנוע midtown המקרין גם סרטי 3D.
לגבי המסאז’- בפוקרה יש ארגון מעניין המציע מסאז’ שמבוצע ע”י עיוורים. הארגון העביר להם קורסים וסדנאות ולמעשה הפך אותם למעסים מקצועיים. כך שהתשלום תורם ומאפשר להם לעבוד ולהתפרנס בכבוד. המרכזים נקראים: “helping hands” וניתן למצוא אותם במספר נקודות לאורך ה’לייק סייד’.
ואשישט הוא כפר קטן ופסטורלי הממוקם בצפון הודו, בגובה של כ-2,000 מטר מעל פני הים, בלב עמק קולו (Kullu Valley) שבמדינת הימאצ’אל פראדש. הכפר שוכן על גבעה ירוקה המשקיפה לעיירת מנאלי (Manali) – מרחק של כ-3 קילומטר בלבד – אך מציע אווירה שונה לחלוטין: רגועה, רוחנית ומלאת קסם הרים.
מה שמייחד את ואשישט הוא השילוב הנדיר בין נוף הימלאי עוצר נשימה, חיי כפר הודים אותנטיים, נוכחות בולטת של קהילות טיבטיות ושפע של מעיינות חמים טבעיים. הכפר מפורסם במקדש העתיק שלו – Vashisht Temple, שבו נובעים המעיינות, ובמרחצאות הציבוריים המוזנים ממי גופרית חמים – חוויה מהנה ומרפאת במיוחד אחרי יום של הליכות בטבע.
למי הכפר מתאים?
ואשישט מושך תרמילאים, חובבי מדיטציה ויוגה, אוהבי טבע ומטיילים שמחפשים מקום שקט לשהות בו בין היערות וההרים. זהו יעד נפלא גם לשהות ארוכה יחסית, עם אפשרויות לינה פשוטות אך נעימות, בתי קפה עם אוכל מערבי והודי, וסדנאות של גוף-נפש.
מתי כדאי להגיע?
העונה הטובה ביותר לביקור היא בין אפריל לאוקטובר – אז מזג האוויר נעים, הנופים ירוקים והמעיינות הכי מזמינים. יולי-אוגוסט הם שיא עונת המונסון, ואז עלול לרדת גשם כבד לפרקים. בתקופת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) הכפר נצבע בצבעים של זהב וכתום – זמן אידיאלי לטיולים. החורף (נובמבר–פברואר) קר מאוד ולעיתים יש שלג, כך שהגישה יכולה להיות מוגבלת.
משפחות רבות שמגיעות לצפון הודו מעדיפות להתרחק מעט מההמולה של מנאלי ואולד מנאלי ולהתמקם בואשישט. יש לזה כמה סיבות טובות:
בואשישט אין כניסה לכלי רכב מכל סוג שהוא. כך שפשוט ונינוח יותר להתנהל עם ילדים בסמטאות הכפר הצרות. מקסימום צריך לפנות את הדרך לפרה…
המחירים בואשישט זולים מעט יותר ממנאלי השכנה, ואיכות השירותים זהה. למעשה זה מקום נהדר לחיות בו בעלויות נמוכות.
הנוף נגיש יותר. כמעט בכל גסטהאוס ניתן למצוא חדר גדול ונעים עם מרפסת או לפחות עם נוף להרים.
המעיינות החמים יכולים להוות תענוג יומיומי לכל המשפחה – כן, מציעים אותם במגוון אפשרויות (בחוץ, בפנים וכו’) והם לגמרי בחינם…
קיימים בסביבת הכפר, במרחק הליכה נעימה, מספר מפלים ובריכות שכשוך. בילוי של יום או לפחות חצי יום.
שיעורי יוגה, מוסיקה, ג’אגלינג וריקוד. ילדים מאוד מוזמנים ובדרך כלל הם נכנסים בחינם.
הכל קרוב ונגיש. מכולות, אינטרנט, מסעדות ובתי קפה המציעים מגוון רחב מאוד של מאכלים וגם נקודת הריקשות. המרפאה האיוורדית היא מהסוג הקהילתי ואינה גובה תשלום (גם לא על תרופות).
הכפר מאוד קטן ותוך יומיים כולם כבר יכירו את הילדים וישמחו לשחק, לטייל או לארח אותם.
טיול של שנה עם הילדים – המלצה למסלול שמתחיל באירופה, וממשיך במזרח..
חושבים לצאת לטיול ארוך ומשמעותי עם הילדים? לצאת קצת מהמסגרות, לחוות, להתנסות ולבלות זמן רגוע ביחד?
נשמע כמו רעיון מצויין ?.
הכנתי לכם מסלול שמשלב התחלה רגועה באירופה והמשך עוד יותר רגוע בארצות המזרח.
למי המסלול הזה מתאים?
למשפחות שמתלבטות אם לצאת לכמה חודשים באירופה או לשנה במזרח. משפחות שרוצות לחשוף את הילדים שלהם לכמה שיותר תרבויות מגוונות וסגנונות חיים. שפות, צלילים, טעמים, וחוקים..כי לכל מדינה יש את הכללים הכתובים והלא כתובים שלה.
גילאי הילדים: כל הגילאים
תקציב: בינוני. כלומר: ממוצע של 2500$ לחודש נטו.
יחד עם זאת – זהו מסלול שיכול להתאים לרמות שונות של תקציב, אם מאזנים אותו בחוכמה.
שלושה טיפים לשמירה על תקציב נמוך כשיוצאים לטיול ארוך עם הילדים:
1 . במקומות בהם אתם מתכננים לשכור דירה- הזמינו דירות לחודש שלם והרבה זמן מראש – המבחר יהיה גדול יותר והמחירים זולים יותר.
2 . נהלו את המעברים בחוכמה.
3 . קחו אתכם כמה שפחות. אבל ממש כמה שפחות. אבל אל תוותרו על ערכת הקפה.
זהו מסלול שמתאים מאוד למשפחות, מצד אחד, כיוון שהוא מתנהל בקצב איטי ונוח, בלי יותר מדי מעברים תכופים. ומצד שני הוא עשיר ומגוון במיוחד. הוא כולל את העומק והכובד של מזרח אירופה המודרנית, שהפכה להיות שילוב מתוק ומדליק בין ארכיטקטורה אירופאית מרהיבה לבין סטייל ועיצוב עכשויים, עם הרבה אוכל טוב, טבע נגיש ופינוקים מערביים, ומביא גם מגוון מתרבויות המזרח השונות. התחלה עדינה בנפאל, המשך לתאילנד, מיינמאר, וייטנאם והודו.
זוהי חשיפה רחבה ביותר עבור הילדים, והתנסות משפחתית כוללת.
אל תשכחו: ביטוח, חיסונים, וויזות.
המסלול מתאים ליציאה בחודש יולי, וסדר היעדים נקבע על פי העונות המתאימות ביותר לטיול, ועל פי תכנון מעברים יעיל, נוח וחכם. בואו נצא לדרך:
יציאה : יולי
♦ נקודת התחלה: סופיה, בולגריה.
∴ מכיוון שבולגריה היא מדינה שבה ההימורים הם חוקיים – ניתן למצוא טיסות מאוד זולות מהארץ לסופיה. נצלו את זה :-).
כמה זמן: חודש
סופיה היא עיר מתוקה להפליא. נוחה מאוד להתניידות, גם ללא רכב, ומלאה בכל טוב לכל אחד מבני המשפחה. יש בה פארקים רחבים ידיים, מספר מדרחובים כייפים, מוזיאונים, קניונים, מסעדות מפנקות ואנשים נחמדים.
טיפ: איך להתמצא בתחבורה הציבורית בסופיה בקלות – העבירו את moovit בטלפון לסופיה..
טיפ מוניות – ממליצה לא לקחת מוניות מהרחוב, כי הן עלולות להיות לעתים קצת בעייתיות. אנחנו תמיד מזמינים דרך האפליקציה כשאנחנו שוהים בסופיה.
אפליקציות מוניות מומלצות: taxime או oktaxi.
∴ בסופיה יש מגוון דירות מעולות להשכרה (אנחנו הזמנו דרך אירבינבי או בוקינג), במקומות שונים בעיר. אתם יכולים להזמין דירה לחודש שלם, או לפצל את השהות שלכם לשתי דירות שונות ובכך לגוון את החוויה ולגלות את העיר משני מקומות שונים. דירות יכולות לעלות מ-500$ לחודש ועד בערך 1000$ לחודש, שדירות עם מספר חדרי שינה.
∴ סופיה נמצאת במרחק נסיעה קצר מכל מיני פנינות טבע מרהיבות ונוחות לטיול. תוכלו לשכור רכב לכמה ימים ולחקור את הסביבה או לשכור מדריך ליום או לכמה ימים לטיולים בטבע. כמו כן, להרפתקנים מבניכם – סופיה בעצם נמצאת גם במרחק נסיעה קצר מצפון יוון..
איך מגיעים מסופיה לבורגס? אתם יכולים להגיע ברכב שכור, באוטובוס (5 שעות נסיעה) או ברכבת.
העיר השוכנת לחופי הים השחור מציעה שפע בילויים אבל אני הייתי ממליצה לצאת מהעיר ולשכור מלון או דירה באחד מהכפרים בסביבה. לקחת את זה כנופש חוף בסגנון אירופאי. דובדבנים, כרמים, סלסלת גבינות לחם ויין וחוף מרהיב בכחול עמוק.
אנחנו גרנו בכפר קטן שנקרא Chernomorets בדירה ששכרנו דרך אתר בוקינג, דירה מהממת עם גינה (ומגוון עשבי תיבול), מאובזרת, ענקית עם חדר ומקלחת פרטית לכל ילד וכמובן.. עם נוף לים.
הדירות באזור יכולות לעלות בערך 600$ לחודש ועד 2000$ לחודש, לבתים שלמים עם כמה קומות ונוף פנורמי, כולל חוף כמעט פרטי לים.
♦ ספטמבר: פלובדיב
כמה זמן: חודש
איך מגיעים מבורגס לפלובדיב? רכבת/אוטובוס (כ-4 שעות) או רכב שכור (כשעתיים וחצי).
פלובדיב היא עיר מדהימה ביופיה, שהפכה בשנים האחרונות למאוד פופולארית בקרב קהילת הנוודים הדיגיטאליים ולכן מאפשרת מפגשים מרתקים עם אנשים מכל העולם, ולא רק עם המקומיים וההסטוריה של העיר. לעיר יש מדרחוב חמוד וסמטאות העיר העתיקה שכולם קסם. נקודת תצפית על השקיעה גם היא אחת מהאטקציות שניתן לבקר בהן באופן כמעט יומיומי.
∴ בפלובדיב ניתן למצוא דירות להשכרה לתקופות קצרות במחירים ממש מצחיקים. לפעמים אפילו ב- 250$ לחודש…
♦ אוקטובר: פוקרה, נפאל
כמה זמן: חודשיים
איך מגיעים מבולגריה לנפאל? בטיסה :-). סופיה היא למעשה מקום ממנו יוצאות טיסות זולות להרבה יעדים ברחבי העולם.
נפאל, מדינת ההימלאיה, ארץ מולדתו של בודהה ומקום משכנה של ה”אלה החיה” (The living goddess) היא מדינה מופלאה ומעניינת המציעה שפע של פעילויות החל מישיבה רגועה על גדת האגם בפוקרה וצפיה עצלה בסירות ובמצנחי הרחיפה הצבעוניים וכלה בקפיצת באנג’י וראפטינג סוער באקסטרים על נהר הקאלי גנדאקי. אני מציעה להתמקם בפוקרה וממנה לצאת לטיולים קצרים מדי פעם של כמה ימים בסביבה. לקראת הסוף הקדישו כמה ימים לאזור עמק קטמנדו והעיר קטמנדו.
אוקטובר הוא גם תחילתה של העונה הטובה ביותר לטייל בנפאל, לטעמי. והוא בדרך כלל גם החודש שבו נחגג הפסטיבל הגדול ביותר של השנה, הדאסאי, שאחריו מגיע הטיהאר – פסטיבל האחים והאחיות (רואים את רני בתמונה הראשית? זאת הטיקה שמקבלים בחג הטיהאר). בנפאל סופרים את התאריכים על פי הירח, ממש כמו אצלנו, מה שאומר שהתאריכים הלועזיים משתנים בכל שנה. אני מאוד אוהבת את ימי הפסטיבל, בעיקר את פסטיבל הטיהאר שהוא גם חג האורות הנפאלי. שימו לב שיחד עם זאת, בתקופה זו עלולים להיות פקקי תנועה גדולים מהרגיל, וגם קצת קשה יותר למצוא מדריכים/פורטרים לטרקים כי כולם חוזרים לבית המשפחה שלהם על מנת לחגוג ביחד.
איך מגיעים מנפאל לתאילנד? בטיסה יחסית קצרה. אפשר לטוס בחברה הנפאלית המקומית nepal airlines או בחברה התאילנדית thai airways. ויש גם כל מיני חברות לואו קוסט, חלקן ישירות וחלקן עוברות דרך הודו או סרי לנקה.
בדרך למיינמאר עצרו לשלושה ימים בבנגקוק, טעמו קצת פאד-תאי וסטיקי רייס עם מנגו, בקרו בקניון M – quartier ורכבו על הסקיי טריין (sky train). כל דבר הוא כיף בבנגקוק.
איך מגיעים מתאילנד למיינמאר? בטיסה קצרה של שעתיים מבנגקוק ליאנגון או למנדאלאי.
מדינה שכמעט אף אחד לא לוקח בחשבון כשהוא חושב על טיול ארוך עם ילדים. וממש ממש חבל.. זוהי אחת המדינות הכי מסבירות פנים, הכי נעימות והכי זולות שטיילנו בהן. מכיוון שהיא נפתחה לתיירות רק לא מזמן, יש בה עדיין הרבה מאוד מסורת ותרבות אוטנטית. שזפו עיניכם בפניהם המעוטרות בצהוב של המקומיים והמקומיות, בנוכחות הנזירים הבודהיסטים בכל מקום, באופנת הלונגי שעדיין מככבת, מערות, מקדשים עתיקים, נהרות, בתי במבוק מרהיבים ואוכל יוצא דופן שלא תטעמו בשום מקום אחר (סלט תה שחור כבוש, מישהו?).
טיפ: במיינמאר יש חנויות לכלי בית שכולן עשויות מבמבוק. סלים, מחצלות, מטאטאים ומברשות, כובעים ועוד.. למי שאוהב ורוצה להביא הביתה, כדאי להשאיר מקום במזוודה 🙂
איך מגיעים ממיינמאר לוייטנאם? ישנן מגוון טיסות – חלקן ישירות וחלקן עוברות דרך בנגקוק, מינגון (או מנדאלאי) במיינמאר להו צ’י מין סיטי, להאנוי וגם לכמה ערים בחופי וייטנאם.
וייטנאם היא אחת המדינות הכי ידידותיות למשפחות שאני מכירה. יש בה מזגנים, היא נקיה, יש ווייפיי בכל מקום, אוכל מעולה ומסעדות מערביות בכל מקום, חופים וקניונים וגלידה.. בפעם הראשונה שנחתנו בוייטנאם פשוט העברנו שלושה חודשים בבית מלון עם בריכה על החוף. לא זזנו.. ?.
אבל וייטנאם היא לא רק פינוקים ומסאג’ים, כמובן. יש לה תרבות מרתקת, נופים מגוונים ועוצרי נשימה, שדות תירס ואורז, מקשות אננס, מערות, הרים, וכמובן נהר המקונג.
אז את וייטנאם אני ממליצה לקחת באחת משתי הגישות: או גישת המשפחה המטיילת – צאו וחקרו את המדינה, עשו לכם מסע מרתק מהצפון בהאנוי לסייגון בדרום או להיפך ובקרו בהאלונג ביי, בסאפה, בהוי-אן ובדאלאת.
או גישת המשפחה הנופשת – מצאו לכם חוף יפה, שכנו את עצמכם בבית מלון עם בריכה ועם כל הפינוקים ופשוט.. אל תזוזו. שני האזורים הפופולאריים ביותר הם דה-נאנג ונה טראנג. אבל לאורך כל המדינה יש חופים, אז המבחר הוא כמעט בלתי נגמר.
איך מגיעים מוייטנאם להודו? יש טיסות ממש מעולות עם חברת התעופה המקומית של וייטנאם – Vietnam Airlines ישירות מהאנוי, וייטנאם לניו דלהי, הודו. הן אורכות 4 שעות בלבד, במחירים שמתחילים ב- 90$ לכרטיס. בנוסף, קיים מגוון רחב של טיסות אחרות, המגיעות ליעדים שונים ברחבי הודו. בטווח שעות של עד שבע שעות טיסה.
בהודו אפשר כמובן לטייל במשך שנים. כך שכמה חודשים יעברו לכם כמו כלום. הודו היא יקום הקצוות. יש בה עוני שובר לב שאי אפשר להשאר אדישים אליו וגם עושר שאין לדמיין.
תשתדלו לא להגביל את עצמכם למרכזי תיירות וקהילות ישראליות, וצאו החוצה כדי להכיר את התרבות, האנשים ובעיקר הנופים שיש להודו להציע.
מה שאני הכי אוהבת בהודו זה את הנופים שמוגשים לך בצורה הכי בלתי אמצעית שאפשר. הם פשוט מונחים להם שם, וכל שאת צריכה לעשות זה להושיט את היד ולגעת בהם.
הימלאיה במלא עוצמתה, נהרות, מפלים, ג’ונגלים וקופים מקפצים, חופים, יערות של עצי אשוח, מקדשים בודהיסטים חצובים במערות במקומות הכי הזויים שאפשר, מקדשי הינדו מגוונים ומרתקים, גשרים תלויים מעל מצוקים. שלג וגשם ושמש וקשתות מרהיבות.
וכמובן האוכל.
במרץ תוכלו להתחיל ברג’אסטן. כבר קצת חם אבל עדיין נסבל. נסו את פושקר. אחר כך המשיכו ברכבת לרישיקש ומשם טפסו הלאה עד למנאלי או דאראמסאללה. משם, אם תרצו, תוכלו להמשיך לטפס ללאדאק או לספיטי.
המזרח עם ילדים- יעדים מומלצים בחלוקה לפי עונות, תקציב, גילאי הילדים ועוד..
מסקירה כללית של עשרת השאלות הנשאלות ביותר לאורך 13 השנים האחרונות עולה שזו אחת השאלות (במליון ואריאציות) הפופולאריות ביותר.
לכן החלטתי לחסוך לעצמי (ולכם) זמן יקר, ולקבץ לכאן את כל ההמלצות שלי. כך שלא תצטרכו לשלוח לי מיילים וגם אני לא אצטרך לענות לכל אחד מכם בנפרד :-).
מכיוון שמזג האויר במזג הוא:
1 – אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים
2 – בעל השפעה מכרעת על שגרת החיים ועל ההנאה מהטיול
לכן מומלץ להתאים את היעדים בהם תבקרו לעונות השנה ולמזג האויר.
אז קודם כל – הנה סרטון שמסביר ממש בקצרה על מזג האויר במזרח. וגם למה חשוב לשים לב אליו כשמתכננים את הטיול:
♦
המזרח עם ילדים בחופש – לאן הכי כדאי – יעדים מומלצים
להלן הרשימה של היעדים מחולקים על פי החופשות, לנוחותכם:
היעדים המומלצים לפי החופשות:
∴ יעדים מומלצים לחופש הגדול– צפון הודו ולאדאק, פיליפינים, מונגוליה, תאילנד
∴ יעדים מומלצים לחגי תשרי– נפאל, צפון הודו (אזור פארוואטי, דאראמסאללה, רישיקש, ראג’אסטאן), פיליפינים, סינגפור, סין, תאילנד, קמבודיה, מיינמאר.
∴ יעדים מומלצים לחנוכה ועד פסח– תאילנד, וייטנאם, לאוס, קמבודיה, בורמה, פיליפינים, הודו (דרום הודו בדצמבר וצפונה עד אזור רישיקש באפריל), סינגפור. עדיף בפסח– סין, יפן, נפאל.
אלה מדינות שאפשר להסתדר בהן גם בתקציב של עד 6500 ₪ לחודש. כל זאת, כמובן אם נוהגים בחוכמה ומתנהלים נכון.
כלומר לינה בתנאים טובים אבל לא יוקרתיים, אוכל במסעדות מקומיות טובות אבל לא מסעדות יוקרתיות, תחבורה – כנ”ל וכו’. כמובן שאפשר לטייל גם בפחות, אבל שמרתי על תקציב סביר על מנת לאפשר לכם תנאים נורמאליים.
לדוגמא: חדר במלון בקטמנדו (=העיר היקרה, בשכונה היקרה) שעולה 15$ זה אומר ארבע מיטות נהדרות, מצעים נקיים, טלויזיה, ווייפי, מקלחת נקיה, מים חמים.
אלה מדינות שאפשר להסתדר בהן יופי עם תקציב של עד 8500 ₪ לחודש.
כלומר טיול שלא מתפשר על איכות או על תנאים בסיסיים טובים, ארוחות מלאות וקצת אטרקציות.
למשל, חדר משפחתי בוייטנאם שעולה 28$ (בסייגון, בשכונת התיירים, בפינה שקטה אך מרכזית) יהיה בו גם מעלית, מזגן, טלויזיה בכבלים, אמבטיה עם מים חמים, וייפיי וארבע מיטות נוחות ומפנקות. וגם מרפסת קטנה.
אלה מדינות שאפשר להסתדר בהן יופי עם תקציב של 10000-14000 שקל לחודש.
הערה: בתאילנד אפשר לשהות בתקציב נמוך בהרבה. אם שוכרים דירה, למשל, ומתמקמים במקום אחד. אבל אם אתם חושבים על חופשה משפחתית ברמת חיים סבירה, הכוללת כמה מעברים ממקום למקום, בתי מלון ואטרקציות אז התקציב הוא שונה לגמרי.
4. מדינות יקרות: יפן, סינגפור, הונג קונג, קוריאה, מונגוליה
אלה מדינות שכדאי לטייל בהן אם התקציב שלכם הוא גבוה. יחד עם זאת, תמיד ניתן להוזיל עלויות ואם אתם חולמים לטייל באחת מהמדינות האלה והתקציב לא מאפשר לכם, אל תתייאשו וחפשו דרכים להוזיל עלויות. זה אפשרי.
דוגמא לעלויות: טיול במונגוליה שכולל שכירת ואן עם נהג, בישול בשטח, לינה באוהל (לא כולל כל הציוד)- כ-140$ ליום.
יוצאים לטיול ארוך? יעדים מומלצים להתחלה ביוני- יולי
הנה שני יעדים שהזמן הכי טוב לטייל בהם הוא תקופת החופש הגדול. אז אם אתם מתכננים טיול לשנה, ותמיד חלמתם לראות את ההימלאיה ההודית במלא הדרה – זה הזמן:
1. צפון הודו – מנאלי או דאראמסללה
2. צפון הודו – לאדאק
♦
יעדים מומלצים לטיול עם ילדים בהם האוכל מעולה: תאילנד, וייטנאם, יפן
ספונטניים? יעדים לדוגמא בהם הויזה ניתנת בשדה התעופה (ולא צריך להכין שום דבר מראש)- פיליפינים (חודשיים, חינם), נפאל (חודש עד שלושה חודשים, 45$-120$), תאילנד (חודש, חינם), סינגפור (חודש, חינם), יפן (3 חודשים, חינם), מונגוליה (חודש, חינם).
להלן כל הדברים שחשבתי שיכולים לעזור לכם בתכנון טיול לוייטנאם עם הילדים. השתדלתי לתת תמונה כללית וגם לרדת קצת לפרטים, בנקודות בהן ראיתי חשיבות. וגם לינקים, כדי לקצר לכם את הדרך.
וייטנאם – מיקום:
על ים סין הדרומי, שכנה של לאוס וקמבודיה. שעה טיסה מבנגקוק, תאילנד. מדינה ארוכה וצרה, עם הרבה חוף, שחצי ממנה היא חצי-אי.
1. טיסה לתאילנד ומשם טיסת המשך קצרה וזולה ל-הו צ’י מין סיטי (סייגון)/ האנוי
2. טיסה דרך אירופה- למשל רוסיה.
3. טיסה דרך סין
4. טיסה דרך מדינות ערב- עמאן/קאטאר. והכוכבת החדשה- דובאי.
איך להגיע לוייטנאם מהודו:
אפשר ישיר ל-הו צ’י מין/ האנוי, או דרך תאילנד והדרך הכי טובה (אבל קצת יותר יקרה) דרך סינגפור.
בדקו עלויות ותאריכים דרך גוגל פלייטס והזמינו ישירות דרך חברת התעופה…
עונות מומלצות לבקר בוייטנאם עם ילדים:
בווייטנאם חם כל השנה, עונות שם זה פיקציה. יש זמנים של השנה שקצת יותר חם או יורד קצת יותר גשם (ועדיין חם גם בגשם). כביכול אפשר להגיע כל השנה, אבל אנחנו ממליצים לתכנן ביקור בווייטנאם באוקטובר-אפריל, שאז לא חם מדי ולא יורד יותר מדי גשם. גם כשחם, זה לא מחניק כי אפשר לשחות בים או בבריכה, ויש מזגנים בכל חדר כמעט.
בווייטנאם הלינה זה הדבר הכי יקר. אוכל ותחבורה וכל השאר זה זניח.
• תקציב נמוך מאוד– של מלונות בתקציב נמוך בלי ברכת שחייה, מסעדות זולות ומעט תזוזה, 5000-6000₪ לחודש
• תקציב נמוך– מלונות זולים עם ברכת שחייה, מסעדות זולות ואוכל רחוב, ובעיקר להישאר במקום אחד, 6500-7500₪ לחודש.
• תקציב בינוני– מלונות טובים עם בריכה וארוחת בוקר, צמוד לים, מסעדות טובות (אפילו אם לפי דעתי המסעדות הכי טובות הן זולות/אוכל רחוב), לזוז הרבה ממקום למקום, ואולי אפילו שיעורים לספורט ים (גלישת גלים, צלילה, גלישת רוח), 8500- 10,500 ₪
ויזה לוויטנאם עושים דרך האינטרנט, זה עולה 25$ לחודש / לשלושה חודשים לכניסה אחת, ו -50$ לכניסות מרובות (המחירים משתנים מידי פעם אז כדאי להתעדכן באתר). כדאי להגיש את הבקשה בצורה מסודרת כשבוע-עשרה ימים לפני הטיסה. רשמו בדיוק את התאריכים שאתם רוצים כי הויזה שתקבלו תהיה מותאמת לתאריכים האלה.
למטבע הוויטנאמי קוראים דונג, והוא המטבע ששווה הכי פחות בעולם. שקל אחד שווה 5500 דונג, דולר אחד שווה 21500 דונג. סכום טוב להוציא מהכספומט זה 4-6 מליון (שני מליון כל פעם). כן, כל מה שצריך לעשות בשביל להיות מליונר זה לטוס לוויטנאם.
הכספומטים גובים עמלה גבוהה. וברובם אפשר למשוך עד 2 מליון בכל פעם. כספומט שלא גובה עמלה ומאפשר משיכת סכומים גבוהים הוא ה-citibank. חפשו אותו.
תקשורת:
וייפי– בוייטנאם יש וייפיי כמעט בכל מקום, לרוב חופשי ללא ססמא.
סים קארד– מאוד פשוט לקנות סים קארד בחנויות השונות. תוכלו לקנות גם חבילת גלישה נוחה לשימוש. אם אין לכם כוח או זמן לבזבז על זה- אתם תמיד יכולים להכנס ללינק הזה ולרכוש E-SIMמראש, כך שתוכלו להיות מחוברים מיד כשאתם נוחתים בוייטנאם. הסים כולל שיחות וחבילת גלישה לבחירתכם וכל מה שאתם צריכים כדי להפעיל אותו זה לסרוק את הקוד שתקבלו באפליקציה..
• פו (pho) מרק אטריות בסגנון וייטנאמי, עם קצת ירקות והרבה בשר או פירות ים, באופן מסורתי מעורבב עם כמה עלים טריים בשביל קצת טיבול, ורוטב צי’לי חריף למי שאוהב.
• באן מי (banh mi) הסנדוויץ’ הוייטנאמי, בגט חתוך לחצי, עם כל מני סוגים של בשרים ופסטרמות (בעיקר חזיר), ירקות, מיונז וצ’ילי ולמי שרוצה. ללא ספק אחד הסנדוויצ’ים הטובים בעולם.
• באן קשיו (banh xeo) קרפ מלוח מטוגן בשמן וחמאה עם כל התוספות שרוצים (לרוב בשר ופירות ים) עם קצת נבטי שעועית למעלה, עם רטבים ועשבי טיבול.
• פירות– בווייטנאם יש את הפירות הכי טובים באסיה. יותר מתאילנד או הפיליפינים או כל מקום אחר. אם לא קניתם כמה קילו של פירות לארוחת ערב, אז לא הייתם בווייטנאם. עליי במיוחד אהובים הדרגון פרות (dragon fruit), אבל הכל טעים.
תחבורה בוייטנאם:
אוטובוסים– בווייטנאם יש רשת אוטובוסים מצויינת ונוחה (האוטובוסים הכי נוחים שהייתי בהם בהפרש של מאות אחוזים) שמגיעה לכל מקום בזול ובמהירות.
כמה מילים על אוטובוסים למרחקים ארוכים:
-אלה אוטובוסים עם מושבים מתכווננים, והם נקראם אוטובוס שינה (סליפרס).
-בתוך האוטובוס יש חלוקה לשניים או לשלושה טורים של מושבים יחידים, ושתי קומות של מושבים.
-בכניסה לאוטובוס אתם מתבקשים לחלוץ נעליים ולשים אותן בתוך שקית
-והם יבקשו מכם להכניס כמה שפחות תיקים כי פשוט אין איפה לשים אותם
-ברוב האוטובוסים יש ווייפי
-ומיזוג
– המלצה חמה: בדקו אם ישנם אוטובוסים המציעים מושבי שכיבה זוגיים – אלה יהיו הנוחים ביותר עבורכם ועבור הילדים כי כך תוכלו לחלוק את המקום ביחד איתם. כן, זה ממש גדול ונחמד.
רכבות– גם הן נעימות ונחמדות.
טיסות– יש מספר חברות תעופה מקומיות איתן אפשר לטוס ממקום למקום.
ארבע החברות הן: vietnam airlines , airmakong, vietjet, Jetstar
מוניות– גם הן מאוד נוחות, לרוב עם מונה. הזהרו מעוקצים. נסו גם את אפליקציית גראב המופלאה…
מוניות אופנוע– כיף, וזול. וגראב.
וייטנאם עם ילדים – חשוב לדעת:
חגים:
החג הגדול של השנה נקרא חג הטאט ( Tet, ראש השנה הוייטנאמי, סביב סוף ינואר תחילת פברואר) המחירים סביב חג הטאט עולים בעשרות אחוזים. כולל האוכל בדוכני הרחוב. תוכלו לאכול מרק ברחוב במחיר של 15,000 דונג ולמחרת לאכול באותו דוכן במחיר של 20 או 25 אלף דונג. זה מקובל. ולא מקובל להתמקח על זה. בנוסף, בימי החג עצמו רוב רובם של העסקים יהיו סגורים.
וייטנאם לשומרי כשרות:
לשומרי כשרות יהיה קצת קשה בווייטנאם, כי הם חיים על בשר חזיר ופירות ים. גם עוף ובשר בקר נפוץ שם, אבל הם מבשלים הרבה עם אותם כלים. ולצמחונים, הרבה פעמים כשמזמינים בעיקר מרק צמחוני המסעדה פשוט תוציא את החתיכות של הבשר ותגיש את המרק שבושל עם הבשר. יחד עם זאת, אפשר למצוא פה ושם מסעדות צמחוניות או מסעדות הודיות (שם גם מבינים מה זה ‘Veg.’).
יש שפע של פירות וירקות, ביצים, לחם ושווקים לקנות מוצרי בסיס.
כבר כמה שנים שאני נמצאת בנפאל עם הילדים שלי לפחות כמה חודשים בכל שנה. אז קיבצתי לכם את כל הדברים שחשבתי שיכולים לעזור בתכנון טיול לשם. השתדלתי לתת תמונה כללית וגם לרדת קצת לפרטים, בנקודות בהן ראיתי חשיבות. וגם לינקים, כדי לקצר לכם את הדרך.
מיקום:
שכנה של הודו וסין, חצי שעה טיסה מדלהי, שעה וחצי טיסה מבנגקוק.
תקציב למשפחה לחודש:
–תקציב נמוך- מלונות זולים/ שכירת דירה, מסעדות זולות, טרק קצר אחד, 5500-4500₪
ההמלצות לטיסות זולות הן עם קאטאר איירליינס. לאחרונה גם fly dubai מריצים קוים מישראל לקטמנדו דרך דובאי, במחירים זולים מאוד יחסית.
אופציה נוספת לטיסות מהארץ לקטמנדו היא לטוס דרך הודו- דלהי/מומבאי עם אייר אינדיה או אל על. לעתים זאת תהיה האופציה הכי זולה.
** נכון לעכשיו, אני ממליצה להזמין טיסות לנפאל ישירות מחברות התעופה – אפשר גם דרך האינטרנט וגם דרך המשרדים עצמם. זה עדיף כרגע על פני הזמנה מסוכנות אינטרנטית או דרך מנוע חיפוש.
אפשר להגיע גם באוטובוס מהודו (34-48 שעות נסיעה) – אני לא ממליצה על החוויה. זאת לא נסיעה נופית או חוייתית, אלא מסע מפרך וקשה.
ויזה לנפאל:
מקבלים ויזה כשנוחתים, 60$ לחודש או 100$ לשלושה חודשים. אפשר להאריך אחר כך (אפשר להישאר בנפאל עד ל5 חודשים בשנה לועזית) בפוקרה או בקטמנדו בעלות של 3$ ליום.
ילדים עד גיל 10 לא משלמים (ואל תתנו להם לגבות מכם סתם).
יש מכונה בשדה התעופה שדרכה ממלאים את הטופס ומצטלמים, מדפיסים את הטופס ומחכים בתור לקבלת הויזה. ניתן גם למלא מראש את הטפסים ולהגיע מוכנים (ולוותר על תור אחד בשדה התעופה.. :-)).
נפאל עם ילדים – עונות מומלצות:
בעיני יש רק עונה אחת שממש כדאי להגיע לנפאל וזאת העונה שמתחילה באמצע אוקטובר ונגמרת סביב פברואר-מרץ. זאת העונה שבה מסתיים המונסון, השמיים צלולים וכחולים, הראות בהירה ומרהיבה ומזג האויר מושלם לטיולים, לטרקים, ולבילויים על גדת האגם של פוקרה. וכמובן – לתמונות פנורמה של כל רכס ההימלאיה.
שימו לב: בהרבה מקומות אתם תראו המלצות גם על מרץ עד מאי. החודשים מרץ עד מאי הם חודשים קשים מאוד לניבוי ובשנים האחרונות גם מביאים איתם המון זיהום אוויר שנמשך במשך ימים שלמים ושבועות.
כמה מילים על מזג האויר בנפאל:
זוהי מדינה הנושקת לקו המשווה, ונושקת לרכס האימתני ביותר בעולם. מזג האויר הוא בהתאם.. קחו בחשבון שיש להתייחס אליו בכבוד ולא לזלזל. הגשמים יכולים להיות עזים וחזקים, רוחות וסופות, כדורי קרח ניטחים לעתים מהשמיים, הלחות יכולה להיות בלתי נסבלת. לכן יש חשיבות גדולה לעונה שבה אתם מחליטים לבוא לבקר.
שער החליפין:
למטבע בנפאל קוראים רופי נפאלי, והוא שווה פחות מהרופי ההודי ביחס של 1-1.6 (רופי הודי אחד שווה 1.6 רופי נפאלי), דולר אחד שווה בערך 100 רופי, ושקל אחד שווה 25 רופי. כמובן שיש לבדוק את שערי ההמרה כי בשנים האחרונות השער עובד לטובתינו :-).
מקומות מרכזיים:
קטמנדו- עיר הבירה (שכונת התיירים נקראת “טאמל” thamel). עיר עמוסה ורועשת.
פוקרה- העיר השניה בגודלה. עיר שלווה ושקטה על גדת אגם. (שכונת התיירים נקראת “לייק סייד”, והיא ניצבת על גדת האגם).
אוסטרליין בייס קמפ (Australian base camp) כפר מרהיב על ההרים, כשעתיים נסיעה מפוקרה, עם נוף מדהים מלונות טובים ומסעדות נחמדות.
הכפר אסטאם- למרגלות ההימלאיה, רכס האנאפורנה, כפר קטן עם אכסניה אקולוגית מתוקה.
אזור פישלינג-צ’אראונדי- באמצע הדרך בין קטמנדו לפוקרה, נקודה מעניינת על גדות נהר הטריסולי. אפשר לישון בריזורטים ולהשתתף בפעילויות מים ואקסטרים (קניונינג וכו’) ואפשר פשוט לישון עם אוהל על החוף. אוכל מקומי מדהים, מפגש עם האוכלוסיה המקומית והכירות עם הנפאל האמיתית.
מאכלים שכדאי לנסות:
דאל בהאט(dal baht) תבשיל של אורז, מרק עדשים, ירקות מבושלים, מנת עלים ירוקים מבושלים ומנה של “חמוצים”- המנה שמכניסה חריפות וחמיצות לתבשיל כולו. יכולה לבוא במגוון דרכים (רסק עגבניות עם צ’ילי, סוג של צנונית חתוכה ומתובלת ועוד..). לפעמים הם גם מוסיפים מנת בשר (עוף/באפלו/דג) הנפאלים אוכלים את זה פעמיים ביום כל יום לארוחת בוקר וערב.
מומו- כיסונים טיבטיים מאודים עם מילוי ירקות או בשר. מגיעים גם בצלחת עם מעט רוטב (זהירות חריף) וגם בקערה יחד עם מרק.
ת’וקפה (thukpa) – מרק אטריות בסגנון נפאלי עם ירקות (יש גרסה צמחונית וגרסה בשרית עם מבחר סוגי בשר) ולפעמים מומו בפנים.
♦ נפאל היא מקום משכנו של ההר הגבוה בעולם, הר האוורסט (8848 מ’). האישה הראשונה שהעפילה לפסגתו היתה יפנית, וזה קרה בשנת 1975.
♦ בנפאל יש הרבה נהרות מרהיבים, ורכס האוורסט ורכס האנאפורנה הקשורים כולם להימלאיה העצומה. הכפרים הנפאלים עדיין משמרים תרבות עתיקה, הבתים הם בתי בוץ ואבן, הבישול נעשה על אש, האוכל נלקח הישר מהשדה, הרחצה היא בנהר וכו’.
♦ האוכל מתבסס בעיקר על אורז או תירס.
♦ המאכל הלאומי הוא הדאל בהאט- מנת אורז (ע”ע). הם אוכלים את זה עם הידיים, פעמיים ביום כל יום.
♦ המשקה הלאומי הוא צ’אי (הם קוראים לזה צ’יה), והאלכוהול – יש כמה סוגים של משקאות אלכוהול ביתיים אותם הם מכינים לרוב מסולת או מאורז- רוקסי, צ’אנג, טומבה.
♦ הטיקה המיוחדת ביותר היא טיקת ה”טיהאר” (פסטיבל האחים והאחיות)- הניתנת ע”י האחות הגדולה לאחיה הבנים. זהו אחד מהפסטיבלים החשובים והמשמעותיים ביותר בתרבות הנפאלית והוא נחגג בכל שנה בסביבות אוקטובר. (מצטרף לחג ה”דאסאי”- החג החשוב ביותר בשנה).
♦ החגים החשובים– נחגגים סביב תחילת – סוף חודש אוקטובר. יש לקחת את זה בחשבון, שכן רוב הנפאלים אוהבים לחזור הביתה למשפחות שלהם (גם נהגי מוניות ומדריכי טרקים…), התנועה רבה, הצפיפות בדרכי התחבורה היא גדולה, ויש מחסור בכוח אדם כי כולם חוגגים.
♦ חגים באזור חודשים מרץ-אפריל: שני חגים עיקריים הם ה”שיבא ראטרי”- חג שבו מעשנים מריחואנה לכבוד יום ההולדת של האל, ואוכלים קנה-סוכר. בערב מדליקים מדורות (כמו ל”ג בעומר), טובלים את קנה הסוכר באש ואחרי שהוא מתחמם, מטיחים אותו כנגד האדמה, מה שיוצר קול נפץ חזק. אחר כך אוכלים את העסיס הנוזלי והחם הישר מהקנה..
החג השני הוא ה”הולי”- יוצא בדרך כלל סביב פורים- חג הצבעים..יום שלם שבו זורקים אבקות צבעוניות אחד על השני ברחוב. צאו עם בגדים שאתם לא צריכים והתכוננו לקרבות רחוב צבעוניים (הם מערבבים את זה עם מים ולפעמים ביצים..). שמרו על הילדים כי לרוב זהו חג עם המונים ברחובות…
♦ לבוש: רוב הגברים לובשים בגדים רגילים. הנשים לובשות קורטה (=חליפה של מכנסי הרמון/טייץ וטוניקה מעל), או סארי (רק באירועים מיוחדים). צמידים על פרקי הידיים מסמלים נישואין.
♦ הנפאלים מקסימים, עדינים ואוהבים ילדים עד מאוד. הם מיד יגשו לדבר איתם, ילטפו אותם על הלחי או ירימו אותם על הידיים. אם זה קשה לכם- הציבו גבולות וגם הסבירו לילדים שאפשר להציב גבולות אם לא נעים להם.
מידע נוסף:
כסף וכספומטים: כספומטים היום אפשר למצוא בערים הגדולות בלי בעיה. לרוב הם גם עובדים :-). הבנק המומלץ ביותר הוא “נביל בנק” (nabil bank)- חפשו את הכספומטים הירוקים, שכן הוא מאפשר למשוך עד 35 אלף רופי בבת אחת, תמורת עמלה של 550 רופי למשיכה, ואפשר למשוך עד שלוש פעמים ברצף.
מים: ניתן למלא בקבוקי מים כמעט בכל חנות בערים הגדולים בעלות של 10 רופי לבקבוק. בקבוקים חדשים עולים בין 20 רופי ל-40 רופי. מים חמים למקלחת- יש מקומות המחממים רק דרך סולאר, ויש כאלה שיש להם גם חשמל. לא תמיד יהיו מים חמים במקלחת וכדאי לבדוק זאת לפני שנכנסים :-).
חשמל: בנפאל פעם היו הפסקות חשמל רבות, מדי יום. היום זה כבר לא ככה ורוב הזמן יש חשמל באופן קבוע. יחד עם זאת, יהיו תקופות בהן יהיו הפסקות חשמל בלתי צפויות למשך שעה-שעתיים. זה חלק מהחיים בנפאל ואף אחד לא מתרגש.
מומלץ לבדוק עם המלון/הגסטהאוס איזה אמצעים יש לו להתמודד עם הפסקות החשמל. יש כאלה שמחזיקים גנרטורים (=הכי טוב, נותנים חשמל בדרך כלל לכל החדר, כולל מאוורר ושקעים חשמליים, אבל עושה רעש וריח. אל תקחו חדר שניצב ליד הגנרטור), או כאלה שמחזיקים בטריות גדולות (=טלויזיה ומאוורר יעבדו) או כאלה שמספקים רק מנורה אחת לאור.
הכי חשוב לבדוק – האם יש בטריה לראוטר של האינטרנט, כדי שתוכלו להמשיך לגלוש גם כשאין חשמל.
גשם: הגשמים בנפאל הם חזקים מאוד, ובאים במטח מפתיע בדרך כלל. אחרי הגשם יש נהרות ברחובות. קחו איתכם מטריות, מעילים נגד גשם (יש להשיג גם בנפאל בכל מקום) ועדיף לוותר מראש על נעליים או מגפיים ופשוט ללכת עם כפכפים….
קור/ חום: בנפאל אין אמצעי חימום או קרור ברוב הבתים והמלונות. יש מאוורר תקרה (שעובד רק כשיש חשמל) אבל הוא לא נותן מענה ללחות. אם אתם מגיעים בעונה קרה או חמה מאוד – מוטב שתיערכו בהתאם עם ביגוד מתאים ואמצעי חימום (כמו בקבוק חם).
בתוך הערים אפשר להתנהל או ברגל או במוניות. יש להסדיר את המחיר לפני שמתחילים לנסוע. בין הערים- היום קל ונוח לנסוע באוטובוס תיירים. חברה מומלצת לנסיעות קטמנדו-פוקרה נקראת “אקספלור פוקרה”. בקשו בסוכנות הנסיעות שיזמינו לכם מקומות על האוטובוסים של החברה הזאת. מחיר הגיוני לכרטיס (למושב, אתם יכולים לחלוק מושב עם הילדים הקטנים וכך לא לשלם עליהם אם אתם רוצים) הוא 1000-1200 רופי. הנסיעה אורכת כ-8 שעות עם שתי עצירות אוכל באמצע, אבל קחו בחשבון פקקים/מחסומים וקחו אתכם תמיד צידה לדרך.
היום ניתן גם להזמין אוטובוסים און ליין דרך אפליקציות מסויימות.
אפשרות נוספת- טיסה. מחיר ממוצע לכרטיס כ-80$-120$. זו טיסה קצרה ומומלצת לאלו הקצרים בזמן.
תקשורת- סים קארד ואינטרנט:
חברת הטלפון המומלצת ביותר היא Ncell . על מנת לרכוש סים קארד צריך צילום דרכון וויזה, ותמונת פספורט. או שאפשר גם לקנות ב’שחור’ בחנויות מסויימות. אפשר להטעין את הטלפון דרך אשראי בדקות שיחה, או לקנות כרטיס על פי דקות שיחה (יש של 20 רופי, 50 רופי, 100, 200 וכו’). אפשר גם לבקש חבילת אינטרנט על מנת לגלוש דרך הסלולארי, האינטרנט הוא טוב מאוד בדרך כלל. מחיר של סים קארד בחנויות הוא כ-100 רופי וחבילת אינטרנט ללא הגבלה תעלה בסביבות 800 רופי לחודש.
וייפיי- יש כמעט בכל מקום, באיכות טובה.
** שקיות פלסטיק: בקטמנדו הולך ונהיה קשה יותר ויותר להשיג שקיות פלסטיק פשוטות. בחנויות המכולת הם מוכרים שקיות ממוחזרות, ואם אתם לא רוצים לקנות אותן כל פעם, מוטב שתביאו אתכם תיק לנשיאת המצרכים. בפוקרה עדיין אפשרי להשיג (שקיות לבנות בלבד..), אבל החוק על איסור ייצור שקיות כבר הופעל, ולמעשה כרגע השקיות יהיו עד גמר המלאי. ממליצה לכם להביא אתכם כמה שקיות (כן כן..), כי לפעמים שקית פלסטיק פשוטה זה כל מה שצריך, וקשה למצוא.
אנשי קשר: יש מספר סוכנויות שעובדות עם ישראלים. סוכנות סוויסה היא המוכרת והמקובלת ביותר.
אוכל ומסעדות– התחום מאוד מתפתח בנפאל, ומסעדות עם אוכל מגוון ומערבי יש בכל מקום. בעיקר מתפתח תחום הבריאות בנפאל ותוכלו למצוא מגוון מסעדות ומנות טבעוניות, צמחוניות, סוגי חלב שונים ומאפים ללא גלוטן. תמצאו כאן גם גבינות מיוחדות מחלב בפאלו, זרעים, דגנים, סוגי קמחים, קטניות ואגוזים שלא ניתן למצוא בארץ.
בית חב”ד – בית חב”ד בקטמנדו הוא מוסד ידוע ומוכר. הוא פעיל לאורך כל ימות השנה ובחגים המרכזיים. בית חב”ד בפוקרה פעיל גם הוא בחלק מהשנה ובחגים המרכזיים.
המלצות לפעילויות עם ילדים בנפאל:
ראפטינג– חווית חובה לכל משפחה. טיול של יומיים או שלושה (או יותר אם תרצו), על סירות על נהר, ברמת אקסטרים גבוהה או נמוכה (לבחירתכם). מה שנפלא בראפטינג הוא שזה לא רק הנהר, אלא הנופים, המפגש עם הטבע, הכפרים הקטנים האוטנטיים לאורך המסלול, ארוחות של קמפינג (שהצוות מבשל במקצוענות מרשימה!).
טרקינג– כמובן, יש הרבה מסלולים, ברמות ובדרגות קושי משתנות. גשו לסוכנות נסיעות ובדקו. אין צורך ללמוד הכל מראש, עדיף אפילו פשוט להגיע ולקבל את כל ההסברים והמידע על המקום. הם גם ידעו לומר איזה מסלולים פתוחים ובטוחים להליכה בהתאם למזג האויר. תוכלו לצאת מהיום למחר. יש גם חנויות לציוד, המשכירות גם ציוד רב כך שהכל מסודר ומאורגן.
טרק מומלץ עם ילדים, בדרגת קושי קלה מאוד– טרק דהאמפוס, הכולל גם את האוסטרלייאן בייסקמפ ואת פאנצ’אסי. טרק קצר, שלא מעפיל לגבהים מסוכנים, שכולל כפרים ציוריים ונוף מרהיב של האנאפורנה.
למשפחות הרפתקניות- טרק “סובב אנאפורנה”. מומלץ להתייעץ במרפאת המטיילים לפני שתעזבו את הארץ איך להתמודד עם גבהים, התנהלות נכונה בגובה עם ילדים, סימנים ונורות אזהרה.
**למשפחות עם ילדים קטנים- מומלץ לשכור פורטר שיעזור בנשיאת הילדים על הגב. במקומות מסויימים מוטב שהפורטר המנוסה ישא אותם (שבילים חלקלקים, מדרגות תלולות, חציית נהרות וכו’).
מה לעשות בקטמנדו: מקדש הקופים, דהארבור סקוור, דהארבור מרקט (שדרת המעצבים :-)). בטאמל יש גם קיר טיפוס חמוד שאפשר לנסות.
מה לעשות בפוקרה: מוזיאון ההרים (מומלץ לפני הטרק), מצנחי רחיפה (מעוף מעל ההימלאיה!), ראפטינג, טיולי אופניים, כפר הדייגים פאהאמה, אגם בגנס. מחנה הפליטים הטיבטיים והמקדש שלהם (מומלץ בחום, במקום יש גם חדרי לינה בסיסיים, אם תרצו לחוות את אוירת המקדש קצת יותר לעומק. זהו מקדש עם מנזר שבו לומדים ילדים..). ועוד מאמר שנותן המלצות…
Movie garden– קולנוע באויר הפתוח, חוויה כייפית. יושבים על כורסאות, מקבלים שמיכות וכריות אם רוצים, מסך ענק, יש אפשרות לפופקורן, פיצה ומשקאות (כולל בירה וכאלה). ביום שבת מוקרנים סרטי ילדים, והכניסה לילדים היא חינם. הסרטים מתחילים בשבע, מומלץ להגיע לפחות חצי שעה קודם כדי לתפוס מקום טוב.
התנדבות: בחנות האורגאנית בפוקרה יש חוות מומלצות להתנדבות (לא דורשים תשלום), ויש מספר בתי יתומים. ארגוני התנדבות נוספים ניתן למצוא בקטמנדו (מידע למשל תוכלו לקבל במסעדה שנקראת “פלייסס- places). וגם בסוכנויות שעובדות עם ישראלים.
צ’יטואן– אזור ובו שמורת טבע ענקית המאפשרת טיולי ספארי לראות פילים, קרנפים, נמרים ועוד. בדרך כלל מזמינים חבילת טיול באחת הסוכנויות שכוללת את הנסיעה לשם, הלינה, ומספר פעילויות. אם אתם רוצים לעשות את זה עצמאית תוכלו להגיע באוטובוס, להזמין מלון ולהזמין פעילויות גם דרך המלון או דרך סוכנויות מקומיות. החבילה די משתלמת. לא מומלץ לצאת לשם בקיץ או בחורף, כי חם שם מאוד וגם קר מאוד :-).
אבל קודם כל- קבלו 5 מלונות מומלצים בקטמנדו עם ילדים:
Kathmandu Guest House – לא ברור איך אבל המלון הזה הפך להיות אחת מנקודות הציון המוכרות ביותר באזור הטאמל בקטמנדו. למעשה, אם אתם לוקחים מונית מכל מקום בקטמנדו ורוצים להגיע לטאמל, אבל הנהג לא ממש יודע לאן אתם צריכים להגיע (אין ווייז בנפאל..) פשוט תגידו לו – קטמנדו גסט האוס. המלון יושב ממש בלב הטאמל, במיקום מעולה. יש לו שתי כניסות. אחת מרכזית והשניה אחורית (יש שומר בכל אחת מהכניסות). ממש ליד הכניסה האחורית תמצאו בית קפה מתוק המגיש קפה במחיר הטוב ביותר בטאמל, ואת עוגיות הריבה הכי טובות שאכלתי.. :-). היתרון הגדול שיש למלון הזה להציע הוא הגינה הסגורה והבטוחה שלו, שבה הילדים יכולים להתרוצץ חופשי (מצרך נדיר באזור הטאמל..).
Hotel Buddha –מלון המציע חדרים משפחתיים נוחים, הנמצא במיקום מרכזי בטאמל, קרוב להכל וגם לבית חב”ד, ונותן גם שירות הסעה משדה התעופה בחינם. מחירים ממש נוחים.
Hyatt Regency Kathmandu – אחד מבתי המלון הכי פופולאריים ומוכרים בקטמנדו. יושב על חלקת אדמה משלו :-). מתאים בעיקר למשפחות שרק מחפשות לינה ללילה או שניים ולא רוצות לצאת יותר מדי (מיד אחרי הנחיתה, למשל, או ממש לפני ההמראה, בסיום הטיול). מציע חדרים משפחתיים מפנקים, מזגן ובריכה, וגם חצר סגורה עבור הילדים.
כמה מילים על הזמנת בתי מלון בקטמנדו, במיוחד למשפחות ועם ילדים:
חשוב להבין שקטמנדו היא עיר גדולה וסואנת, ולא פשוט להסתובב בה ברגל עם ילדים קטנים. בנוסף, יש בה הרבה תנועה ופקקים וגם נסיעה במונית יכולה להיות מורטת עצבים לעתים. זאת אחת הסיבות שבגללן רוב התיירים מתרכזים בשכונה שנקראת ה”טאמל”. שהיא שכונה קצת יותר מוגנת, וקלה להתמצאות ולהתניידות כי יש בה הכל במרחק הליכה ממש קצר. מסעדות, בית חב”ד, סוכנויות נסיעות, חנויות לציוד טרקים, כספומטים.. כל מה שצריך. לפני כמה שנים חוקק חוק האוסר על תנועת כלי רכב ברחובות הצרים של הטאמל. חייבת לומר שזה לא תמיד מורגש..
אחד האתגרים הגדולים למשפחות שמחפשות לינה בקטמנדו הוא למצוא חדרים משפחתיים. לכן, שימו לה היטב למספר המיטות והאם המלון שאתם בודקים מציע בכלל אפשרות לינה לילדים. שימו לב למיקום, כמובן (אני תמיד ממליצה לבדוק את המיקום של המלון ביחס לקטמנדו גסט האוס – ככה תדעו שהמלון הוא במיקום מרכזי יחסית וקרוב להכל.. :-)). לפני שאתם מזמינים את המלון בדקו חוות דעת עדכניות ואם כותבים שם משהו על רעש, או על מועדון לילה הנמצא בצמוד למלון. לגבי מזגן – תלוי בעונה, לא תמיד צריך מזגן. מה שכן – יותר חשוב שיהיה חימום בעונת החורף. קר בקטמנדו…
וזאת הסיבה שלפעמים קשה לי מאוד להסביר את סגנון הטיול שאנחנו בחרנו בו. לאנשים פשוט קשה להתמודד איתו, כי הוא לא מתחבר להם בראש עם האסוציאציות הבסיסיות שתחת הערך ‘טיול’.
אנחנו מטיילים בשיטת ה’נסטינג’. זה אומר שאנחנו מתמקמים במקום אחד בכל פעם, למשך תקופה ארוכה. מקננים. הטיול שלנו הוא טיול לעומק, הרבה מעבר לחווית התיירות.
אנחנו לא מחפשים את האטרקציות התיירותיות בהכרח, אלא את החוויה האמיתית יותר. בדרך כלל אנחנו לא קונים ספר הדרכה למקום אליו אנחנו מגיעים, אלא מעדיפים להכיר אותו בעצמנו, בלי דיעה קדומה. ללמוד עלאורחות החיים, התרבות, המנהגים, השגרה דרך מפגש עם היומיום של המקום, ושאלות שאנחנו שואלים את המקומיים.
בטיול ‘נסטינג’ המפגש עם המקומיים ועם טיילים אחרים חוצה את גבולות ה’תייר’ והופך לקשר אישי ועמוק. ויש לזה הרבה מאוד השלכות.
כשהילדים למדו על בודהיזם והיו להם שאלות שלא הופיעו באינטרנט (למה הילדים היום מחפשים את כל התשובות באינטרנט?) הם פשוט ירדו לרחוב ותפסו כמה נזירים לשיחה. בסוף השיחה הם חזרו נרגשים ויודעים יותר, עם שלושה חברים חדשים שהזמינו אותם אליהם למנזר. וכשבאנו לבקר אותם, הם ערכו לנו את הסיור המלא, והסבירו וכיבדו בתה ובלחם מיוחד ומאז אנחנו מבקרים שם לעתים תכופות. אלה הן החוויות המתאפשרות רק בסגנון טיול כזה, ואותן אנחנו הכי אוהבים :-).
איך אנחנו מחליטים איפה להתמקם בנסטינג?
אנחנו משתדלים למצוא מקום שמושך ומסקרן אותנו מבחינת נוף טבעי ואנושי. אנחנו מסתכלים על עונות השנה והאם הוא מתאים לכך. אנחנו מסתכלים על הרמה התברואתית של המקום, האם קיימים בו שירותי רפואה כשלהם, ומהן המחלות הנפוצות, אם בכלל. אנחנו בודקים אותו מבחינה כלכלית- האם המחיה יקרה בו או לא. ולבסוף, כיון שאני עובדת באמצעות האינטרנט- גם את איכות הרשת.
אבל נסטינג הוא אפשרי בכל מקום. לא חייבים להחליט מראש על מקום מסויים. אפשר להגיע, ולראות בשטח מה מתאים, מה לא. מתי כיף להשאר ומתי נכון יותר לעבור. כשהגענו לפיליפינים לקח לנו כמה שבועות עד שמצאנו את פיסת גן העדן שלנו, שבה גרנו כמעט חמישה חודשים.
איפה אנחנו גרים?
זה מאוד תלוי. באירופה בחרנו לגור בדירות שכורות, כיוון שהמחיה יקרה והעדפנו לבשל בבית ולחסוך את עלות המלון. מעבר לכך, יש משהו מאוד נוח בבית אמיתי. בחרנו לגור בשוליים של איזור יפה, כך עלות המגורים נמוכה בהרבה מהעלות של מגורים במרכז. באירופה מרכזי התיירות עמוסים והמוניים ורועשים, והמחירים יקרים ללא כל סיבה (הפיצה בעיירה בה גרנו היתה טעימה בדיוק כמו בפירנצה רק זולה בהרבה).
,במזרח, למשל, אנחנו גרים במלונות או בגסטהאוסים, לפעמים במרכז הסצינה התיירותית, לפעמים קצת בצד. וכך, במקום לטייל בכל העולם, העולם בא לבקר אותנו. אנחנו פוגשים אנשים מכל העולם, שומעים את כל השפות, ושומעים סיפורים מרתקים מכל המקומות בעולם. כל זה בלי לצאת מהמסעדה :-).
ולפעמים אנחנו פשוט נשארים גמישים וקשובים לצרכים הנוכחיים של כל אחד מאתנו. האם מתחשק לנו פינוק של גסטהאוס או שמתחשק לנו פינוק של פינה חמה ופרטית בדירה שכורה.
נסטינג – איך הילדים מסתדרים?
בשיטת ה’נסטינג’, אנחנו בעצם יוצרים להם שגרה ותחושה קבועה יותר. בסגנונות טיול אחרים נמצאים רוב הזמן בתנועה, שקצת מערערת את הילדים כאשר היא נמשכת תקופה ארוכה. בסגנון הנסטינג הם גרים באותו מקום, באותה שכונה שהופכת לאט לאט למוכרת. אנחנו אוכלים באותן מסעדות כל יום, פוגשים את אותם חברים בכל יום, יוצאים לסיורים באזור, הולכים לחוגים. מעין חממה נעימה.
היתרונות של הנסטינג הם רבים מאוד. למשל, זוהי אחת הדרכים המוצלחות ביותר לחיסכון בעלויות טיול. ההיכרות האישית שלנו עם כל האנשים שמקיפים את השגרה שלנו, מאפשרת לנו לזכות במחירים נמוכים במיוחד. למשל, כשגרנו בטוסקנה, הידידות שלנו עם בעלי הבית גרמה לכך שהתשלום עבור שכר הדירה ירד בחצי. בפוקרה, נפאל, בעלי המלון הורידו לנו את המחיר בעצמם, ללא כל התמקחות מצדנו. יכולנו להשתמש במכונת הכביסה שלהם, במטבח שלהם, קנינו מים בגלונים גדולים ועוד הרבה מאוד דברים קטנים שיצרו בסופו של דבר חיסכון עצום. כך גם בוויטנאם ולמעשה בכל מקום בו בחרנו לשהות תקופה ארוכה.
יתרון נוסף הוא ההשתתפות בשגרה המקומית, על כל צבעיה. אם זה ללמוד איך לאכול עם הידיים בנפאל (ככה הם אוכלים) ואם זה להכיר את השירים המככבים במצעדי הפזמונים המקומיים. לקבל הזמנה לטקס אירוסין, לחתונה, לחגיגות במנזר בודהיסטי. או, להבדיל, ללוות חברה שאביה נפטר בכל טקסי האבל הנפאליים. חווית ההיכרות האישית היא אחרת מהחוויה התיירותית, כאשר אתה מגיע לראות חתונה של אדם זר. עבורנו היו אלה חברים, וזה הפך את כל העניין לשונה לחלוטין.
אנחנו שומעים את הסיפורים של חברינו המקומיים על החיים שלהם, על שיטת החינוך, על הלימודים בבית הספר, פוליטיקה, הסטוריה, כסף ועוד המון נושאים. בחלקם אנחנו מגלים כמה כולנו בעצם דומים, ובחלקם אנחנומגלים תפיסה שונה לחלוטין מהתפיסה שלנו.
אנחנו מבלים איתם בביתם ובמטבח שלהם ולומדים את אורחות החיים והמנהגים שלהם, כמו גם את הטעמים ואת דרכי הבישול המסורתיות. אנחנו פוגשים חברים לחיים ויודעים שכאשר נחזור לבקר במקומות הללו, תמיד יהיה מי שיקבל אותנו בחום ובשמחה.
נסטינג לטווח קצר
רוב המשפחות לא יכולות להרשות לעצמן לצאת לטיולים ארוכי טווח בני חודשים ספורים או שנים. אבל נסטינג היא דרך טיול שיכולה להתקיים נפלא גם כשהזמן קצר. בטוסקנה שהינו שלושה שבועות בלבד, אבל יצרנו קשרים וחברויות שהולכות איתנו עד היום והכרנו לעומק את המקום בו גרנו . בסין שהינו תקופה של שבועיים בעיר צ’נגדו, ובתקופה זו כבר מצאנו מסעדה אליה הלכנו כל יום (וכך גם נחשפנו באופן אישי למטבח הסיני, והפכנו שותפים לבישול וגם מצאנו חברים). ובאכסניה בה התגוררנו גילינו ממש עולם ומלואו. חגגנו עם חברים מסיבת יומולדת של הבת שלנו, יצאנו איתם לטיולים בעיר, ושיחקנו הרבה משחקים סיניים מסורתיים. פגשנו חברים מכל העולם. כל אלה הפכו את הביקור בעיר הקסומה הזאת, לחוויה שהיא הרבה יותר מרשימה של אתרי תיירות.
העקרונות של הנסטינג הם פשוטים:
1 . התמקמו במקום אחד.
2 . שמרו על קביעות.
3 . היו פתוחים לפגוש את כל מה ואת כל מי שיש למקום להציע (ושכחו מרשימת ה’אטרקציות’).
4 . חקרו אותו לאט, בשלוה ובאהבה.
♥ נסטינג תוך כדי תנועה:
ועוד מילה, מתוך נסיון של 13 שנים בסגנון הטיול הזה. בלי לדעת מה יהיו ההשלכות של סגנון הטיול הזה על העתיד, מה שהדרך הזאת גרמה היא שכולנו למעשה למדנו תבנית של טיול שכבר כל כך מוטעמת בנו, שאנחנו מתנהלים לפיה כבר בלי לשים לב, ובכל מקום אליו אנחנו מגיעים. ראיתי את זה בצורה מאוד ברורה במסע היבשתי שעשינו מנפאל עד תאילנד, וגם בביקורינו באירופה השנה. בכל מקום אליו הגענו, גם אם היינו בתנועה, ועצרנו רק ליומיים-שלושה, עשינו חברים, הכרנו את השכונה, את האוכל, יצרנו את הפינה הידידותית והחמה שלנו.
נסטינג מחזורי
אוקי אז מה קורה אם נקשרתם למקום אחד במיוחד, וממש קשה לכם לעזוב אותו ולהמשיך הלאה? אין שום סיבה שתפרדו לנצח. זכרו – המסע הזה הוא שלכם ואתם יכולים לעשות ולהחליט מה שבא לכם. אני מאוד אוהבת לחזור לקנן במקומות שבהם היה לנו טוב. היו שנים שבהן ממש נוצרה מחזוריות בין המקומות שבהם שהינו. הילדים היו צעירים ולי היה קל יותר להתנהל בצורה כזאת. שילבנו בין מקומות חדשים, לבין חזרה למקומות מוכרים וזה היה מאוד מוצלח – גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם כצמיחה אישית.
בילינו כמה קייצים בואשישט, הודו, כמה קייצים ברצף בלאדאק, שלושה קייצים בפיליפינים, עונות שונות בבנגקוק, תאילנד, כמה חורפים בוייטנאם, על החוף ולא מעט חורפים בפוקרה, נפאל.
אני קוראת לזה “נסטינג מחזורי”, שמאפשר בכל ביקור להעמיק עוד קצת את הקשרים עם המקום. דרך זו גם מאפשרת לנו לשים לב בצורה ברורה לשינויים שעברנו מאז הפעם האחרונה ששהינו במקום מסויים, וגם לראות אותו מנקודת מבט קצת אחרת.
הסגנון החדש: נסטינג קהילות
בשנים האחרונות הולך ומתפתח סגנון חדש של נסטינג שאני קוראת לו “נסטינג קהילות”. הסגנון הזה שונה מהנסטינג הקלאסי, שכדי להבחין בניהם אני קוראת לו “נסטינג זורם”.
המאפיינים העיקריים של נסטינג קהילות הם:
1 . נסטינג קהילות הוא למעשה התמקמות במקום כלשהו שכבר קיימת בו קהילה מגובשת ופעילה.
2 . זה אומר שניתן לתכנן את הנסטינג הזה מראש – ולבחור את המקום על פי הקהילה שנמצאת בו.
3 . הנחיתה היא נוחה וקלה – לרוב ניתן להכין את כל השהיה מראש כולל שכירת דירה, יצירת קשר עם אנשים החיים שם, ותכנון מדוייק של עלויות המחיה והתקציב הדרוש.
4 . נסטינג קהילות הוא תהליך השתלבות קל ופשוט – שבו מצטרפים לפעילויות שכבר קיימות במקום, מסגרות חינוך, חוגים וסדנאות, מרחבי עבודה משותפים, ועוד.
5 . נסטינג קהילות הוא מוגבל מבחינת האפשרויות העומדות בפניכם לבחור את היעד או המקום שבו תרצו לשהות – כיוון שהקהילות האלה יושבות רק במקומות מאוד מסויימים.
למי מתאים נסטינג קהילות?
הנסטינג הזה מתאים בעיקר למשפחות הרוצות לצאת קצת מהחיים בארץ, אבל חוששות מכל מה שמביא מסע אל הלא נודע. משפחות שרוצות להמשיך עם שגרת חיים כלשהי, מסגרות לילדים וגם כאלה שרוצים להמשיך לעבוד און ליין.
זה מתאים במיוחד למשפחות שרוצות לצאת לתקופה מוגבלת, או לשלב בין נסטינג במקומות מעניינים בעולם לבין שהות בארץ (חצי שנה כאן- חצי שנה שם) מבלי להתנתק יותר מדי מהחיים בארץ ולשמור על רצף עם מסלול הלימודים של הילדים.
כמו כן סוג הנסטינג הזה הוא סוג של תחנה ראשונה עבור משפחות רבות המתכננות מסע ארוך טווח ורוצות להתחיל את המסע בצורה נוחה, רכה ופשוטה יותר.
כמובן שיש לקחת בחשבון את האישיות המשפחתית והאישית של כל אחד. אם אתם אנשים יותר סוליטריים, עצמאיים, שוברי מוסכמויות, שלא אוהבים מסגרות – או אם אתם כרגע גרים בקהילה או בקיבוץ ומחפשים דווקא לחוות סגנון חברתי אחר – אז עדיף לכם ללכת על הנסטינג הזורם.
אבל אם אתם אנשים שאוהבים ומשגשגים בחיי קהילה – הנסטינג הקהילתי יהיה בדיוק מתאים.
מקומות למשל בהם תמצאו נסטינג קהילות
המקומות המרכזיים בהם נמצאות קהילות ישראליות מגובשות וחזקות הם: תאילנד – בנגקוק (בינלאומי), קו-פנגן, קו לנטה. הודו – גואה (פאטנם), אורוויל, אלמורה וקאסר דווי (עונתי), קוסטה ריקה, פורטוגל, בולגריה – פלובדיב (יותר בינלאומי) ובנסקו, צפון יוון, גרמניה – ברלין ועוד…
בנוסף לקהילות הישראליות ישנן קהילות מאוד נחמדות המורכבות מקהל בינלאומי – והן נמצאות כמעט בכל עיר מרכזית באירופה ובאסיה. תוכלו למצוא אותן בקלות דרך קבוצות ייעודיות ברשתות החברתיות. קהילות אלה מארגנות ערבי מפגשים מסודרים, ופעילויות משותפות, אך אינן “מסודרות” כמו הקהילות בתאילנד או בהודו, והן למעשה סוג של שילוב בין הנסטינג הזורם לנסטינג הקהילות.
מה ההבדל בין נסטינג קהילות לבין נסטינג זורם?
לכל אחת מדרכי הקינון האלה יש את היתרונות והחסרונות שלה. בסגנון הנסטינג הזורם אתם למעשה מחליטים איפה אתם רוצים להיות, ויוצרים לעצמכם את הנסטינג – החל מבחירת היעד, דרך בחירת מקום הלינה, האוכל, ההכרויות והחברויות, השתלבות בקהילה המקומית, השתלבות בקהילת הזרים ו/או התיירים, יצירת שגרה, יצירת או השתלבות במסגרת חינוכית (כן או לא – בחירה שלכם), חוגים והעשרות וכו’.
הנסטינג הזורם אינו מוגבל מבחינת שפה או לאום כלשהו – להיפך הוא יוצר מעורבות גדולה וערבוב בינלאומי, מה שלעתים מחייב את כל בני המשפחה לשייף את האנגלית שלהם וגם לעתים קרובות ללמוד, לפחות ברמה בסיסית, את שפת המקום.
נסטינג זורם יראה אחרת לגמרי בכל מקום שאליו תגיעו, והוא מביא להרחבת אופקים עצומה.
נסטינג קהילות מהווה פתרון נוח למשפחות שרק עכשיו יוצאות למסע וחוששות עדיין לפרוש כנפיים.. :-). כאן יש את כל השירותים והפתרונות מוכנים מראש, משהו בסגנון “סע, המפתחות בפנים”..
קל יותר למצוא חברה ומסגרות לילדים, בגילאים השונים, קל יותר למצוא פינות ומרחבי עבודה נוחים ומסודרים, יש תמיד את מי לשאול – בכל עניין ודבר, החל מבתי חולים ובריאות, דרך אמצעי תחבורה ודרכי הגעה, וכלה בבארים, מסעדות ומקומות בילוי. כמו כן – יש תחושה בטוחה יותר, ומקורות תמיכה פשוטים ונוחים.
נסטינג קהילות יכול מעט להגביל מבחינת החשיפה התרבותית, למידת שפה ורכישת מיומנות בתהליך הלמידה של מקום חדש.
רני חוגגת את הפסטיבל הכי גדול של השנה בנפאל יחד עם החברים מהכפר על גדת הנהר
מה ההבדל בין נסטינג קהילות לבין נסטינג זורם מבחינת עלויות ותקציב?
אחד ההבדלים הבולטים ביותר הוא בנוגע לעלויות ולתקציב. אמנם, בחלק גדול מהקהילות המסודרות ניתן למצוא דירות להשכרה במחירים נמוכים יחסית, אבל ככל שעובר הזמן והקהילות האלה מתפתחות – אני שמה לב שהעלויות בקהילות המסודרות הולכות ועולות, וחלק מלקוחות הייעוץ שלי מתקשים למצוא מקום לנסטינג קהילות במחיר ההולם את התקציב שלהם. בנוסף, מכיוון שבקהילות אלה קיים מערך מסודר של מסגרות לימוד פרטיות ואיכותיות כמו גם שירותים נלווים וציפיה לרמת חיים גבוהה מאוד – במקומות מסויימים הם מגיעים לעלויות מחיה גבוהות יחסית.
בנסטינג הזורם זה דווקא הפוך – בגלל ההשתלבות בקהילה המקומית הנסטינג תורם לחסכון רב בעלויות השהיה.
טיפ : מכיוון שאת רוב התחקיר לטיול הארוך שלכם אתם עושים מרחוק, ודרך האינטרנט, חשוב לי לציין שהרושם שמתקבל לרוב באינטרנט ובעיקר ברשתות החברתיות לגבי מחירים ועלויות הוא לעתים מאוד מוטעה. העלויות שתמצאו שם הן לרוב יותר קשורות לנסטינג הקהילות, ופחות נכונות לגבי הנסטינג העצמאי, הזורם, שבו העלויות הן מקומיות וזולות מאוד עדיין, ברובן. אז אל תבהלו :-).
נסטינג זורם או נסטינג קהילות – מה עדיף?
כמובן שמדובר בהחלטה מאוד פרטית ובמה שמתאים לכל אחד ולכל משפחה באופן אישי. יחד עם זאת – אני מציעה שאם כבר יוצאים לטיול ארוך, אז למה שלא תהנו מכל העולמות?
נסו קצת מזה וקצת מזה, תנו לילדים ולעצמכם לחוות סוגים שונים של מקומות, אנשים, והתמודדויות. כל חוויה שכזאת רק תרחיב את ארגז הכלים שלכם ובמיוחד של הילדים, ותעניק להם סט חדש של מיומנויות.
וכמו שאני אוהבת לומר תמיד – כל דבר שתלמדו במהלך החיים שלכם, יבוא לעזרתכם, יביא לכם תרומה רבה וישרת אתכם בשלב כזה או אחר.
התאימו את סגנון הנסטינג לצרכים הנוכחיים של המשפחה שלכם – בין אם זה נסטינג זורם, נסטינג לטווח קצר, מסע הרפתקני בדילוגים או נסטינג קהילתי – הכל יכול להתאים, בזמן ובמקום הנכון.
כמה מהשאלות הכי מבלבלות בכל מה שקשור בתכנון טיול ארוך עם ילדים קשורות לתכנון התקציב. זה קצת מזכיר לי את השאלה מה קדם למה- הביצה או התרנגולת ..
האם צריך להתאים את המסלול לתקציב הקיים שלנו?
או
האם צריך להתאים את התקציב למסלול הרצוי לנו?
ואיך יודעים בכלל כמה כסף צריך לטיול הזה? והאם התקציב שיש לנו כרגע יספיק? ומה נעשה אם נתכנן מסלול לפי התקציב, אבל בשטח הדברים יראו אחרת לגמרי?
איך אפשר לדעת מראש אם התקציב שלנו יספיק?
במאמר הזה אני אנסה לתת כמה נקודות למחשבה ואולי לעזור לכל מי שהשאלות האלה עלו אצלו בשלב כלשהו של תכנון הטיול.
אבל לפני שאנחנו מתחילים לענות על השאלות אני רוצה להדגיש משהו. אין לכם שום טעם לשוטט באינטרנט ולחפש את התשובות במספרים. כי לכל משפחה יש את מאזן התקציב האישי שלה. והמאזן הזה הוא תבנית מאוד מאוד אישית ומאוד ספציפית לכל משפחה. הוא תלוי במליון גורמים קטנים שאתם כמעט לא שמים לב אליהם. מספר הילדים, גילאי הילדים, איזה בירה אתם מעדיפים לשתות, כמה מיטות אתם צריכים בחדר, אם אתם אוכלים בשר או לא, כשר או לא, אם אתם נוסעים בתחבורה ציבורית, ואם כן- האם בתחבורה של עשירים או תחבורה ציבורית מקומית, האם אתם מעדיפים שורה ראשונה לים או שאתם אוהבים את הרחובות הקטנים והפנימיים, מה יהיה היחס בין בתי מלון ובין דירות שכורות ואיפה בדיוק תלונו בכל אחד מאלה ועוד ועוד..
למעשה- לא רק שמאזן התקציב הוא שונה מאוד ממשפחה למשפחה – אלא שהמאזן המשפחתי שלכם ישתנה בין יעד ליעד ובין שבוע לשבוע. כל פעם משהו אחר יתגלה, ישתנה, יתווסף או ייגרע..
בנוסף לכל אלה – אחרי למעלה מ-12 שנים של חיים בתנועה, ועוד 10 שנים של עבודה צמודה בייעוץ וליווי משפחות מטיילות, הנסיון שלי הראה לי שאי אפשר בשום צורה להסתמך על המידע שיש באינטרנט. כי הדברים בשטח נראים אחרת לגמרי.
לכן אני מציעה לכם לא להשקיע יותר מדי אנרגיה בחיפושים או בהשוואות. תחת זאת, על מנת להשתמש בתקציב העומד לרשותכם בצורה הנכונה ביותר, הנה כמה המלצות לדברים שכן תוכלו לעשות :
∴ התחילו עם יעד זול – זה הכלל הכי חשוב בעיני. ויש לזה כמה סיבות:
1 – לוקח זמן ללמוד איך לנהל תקציב תוך כדי תנועה, במיוחד כשעוברים ממקום לא ידוע אחד למקום לא ידוע אחר. לכן עדיף שאת תהליך הלמידה תעשו ביעד שבו גם הטעויות לא עולות הרבה כסף..
2 – אם תתחילו ביעדים הזולים יותר – זה יאפשר לכם לדעת בדיוק כמה תקציב נשאר לכם להמשך הטיול, גם ביעדים יקרים יותר. לעומת זאת, אם תתחילו ביעד יקר זה יכול לגרום לכך שהמשך המסלול יהיה לחוץ וידרוש פשרות תקציביות לא נעימות.
3 – זאת גם הזדמנות מצוינת ללמד את הילדים על שערי המרה, על התנהלות עם כסף ועל עצמאות. אני תמיד נתתי לילדי גישה חופשית לארנק, והם ידעו מגיל צעיר כמה עולים כל המוצרים היומיומיים שאנחנו רוכשים כמו מים, לחם, לינה, כביסה או חבילת גלישה, והיו שותפים בניהול התקציב המשפחתי.
∴ מעברים תמיד יעלו הרבה כסף – זה הכלל השני..
המשוואה הזאת מאוד פשוטה. ככל שהתקציב שלכם יותר מוגבל – כך כדאי לתכנן פחות מעברים. צמצמו במעברים בין יעדים מרוחקים ושמרו על מעברים קצרים, יבשתיים וקרובים אחד לשני.
♣ האם צריך להתאים את המסלול לתקציב המצוי – או – להתאים את התקציב למסלול הרצוי?
האמת היא שזאת לא שאלה של או-או, והתשובה הנכונה היא גם-וגם ?. לפעמים צריך וחשוב להתאים את המסלול ולבחור יעדים שאינם חורגים מהתקציב הרצוי לנו. לתכנן את משך השהיה בכל מקום בהתאם לתקציב שלנו, וגם בהתאם לתקציב שאנחנו רוצים שיהיה לנו להמשך. למשל – אם נשהה בואשישט, הודו תקופה ארוכה ונוציא קצת פחות מהתקציב היומי שלנו – נוכל משם להמשיך לתאילנד לחודש ולהוציא קצת יותר מהתקציב היומי שלנו..
∴ הימים הראשונים בכל יעד תמיד יעלו לכם יותר – קחו את זה בחשבון
כשאתם מתכוננים למעבר ליעד אחר- שימו בצד תקציב גם לימים הראשונים ביעד החדש, וקחו בחשבון שהם הולכים לעלות לכם יותר. הכניסו את כל אלה בחישוב הכללי של התקציב שלכם.
יחד עם זאת – ובדיוק בגלל הסיבה הזאת- אל תבהלו. גם אם הגעתם ליעד שאמור להיות ‘זול’ ואתם מוצאים את המחירים שם גבוהים ממה שציפיתם – חכו רגע. העלויות שלכם יתאזנו תוך כמה ימים ואין מה להבהל.
∴ בכל מה שקשור בתקציב לטיול לתקופה ארוכה מילת הקסם היא: איזון.
המטרה שלכם היא להגיע למצב שבו אתם מנהלים את התקציב ולא ההיפך. אתם בשליטה.
⇐ זה אומר: שאתם יודעים איך לאזן בין מקומות זולים לבין מקומות יקרים, ולאזן במשך הזמן שבו אתם שוהים בכל מקום.
⇐ זה אומר: שאתם דואים בין המעברים באלגנטיות – מארגנים את המסלול שלכם לפי מסלולי תעופה חכמים ונכונים, ואם צריך – משנים את המסלול על פי הצורך.
⇐ וזה אומר: שאתם יודעים איזה פעילויות נמצאות בטווח התקציב שלכם, ואיזה פעילויות יצטרכו לחכות.
∴ טיול בתקציב נמוך זו עבודה
כשאתם יוצאים עם תקציב יחסית נמוך חשוב שתבינו שזה אמנם אפשרי (בעיני כל תקציב כמעט הוא אפשרי..), אבל זה אומר שתדרשו לעבוד יותר קשה כדי לנהל אותו. כלומר – יותר עבודת רגליים בחיפוש אחר מקומות לינה טובים וזולים, יותר חיפוש ושיטוט ותחקיר באינטרנט כדי למצוא כרטיסי טיסה זולים – לפעמים זה יקח כמה ימי עבודה.. ויותר פיקוח ושימת לב להוצאות שלכם.
זאת לא שאלה האם זה טוב או רע. זה המצב וזה מה שצריך. אל תדאגו, לצד העבודה הקשה יש גם מתנות נפלאות. למשל:
חלק מהחוויות הכי משמעותיות שעברנו במהלך השנים האלה היו דווקא כי לא היה הרבה כסף. למדנו מזה הרבה מאוד.
למי שממשיך לעבוד: לכם קל יותר, כיוון שבמצבים בהם התקציב יוצא מאיזון תמיד אפשר לבחור מקום שבו כיף לשהות בזול, ולהגביר את תפוקת העבודה לתקופה מסויימת – עד שהעניינים מסתדרים. היו לי לפחות פעמיים במהלך השנים האחרונות שבהן עצרתי הכל, התיישבתי במקום ממש כייפי (פעם אחת בוייטנאם ופעם אחת בפיליפינים, שניהם על החוף.. ?), שתיתי חלב קוקוס קר, והכנסתי תנופה עצומה בעבודה, עד שהתאזנתי מחדש.
∴ עוד כמה טיפים קטנים לניהול תקציב:
ביטוח –שלמו על ביטוח הנסיעות מראש, לתקופה ארוכה. זה יתן לכם לא רק שקט, אלא גם יוציא את הביטוח (=הוצאה לא קטנה) מהמשוואה.
מקומי – ככל שתחיו כמו המקומיים ככה היעד שבו אתם שוהים יעלה לכם פחות. אם תבחרו ללון בשכונה מקומית – זה לא רק יהיה זול יותר, אלא גם יפתח בפניכם עולם שלם של חוויות חדשות. אכלו במסעדות מקומיות, עשו פעילויות שהמקומיים עושים, סעו בתחבורה מקומית והשתמשו בשרותים המקומיים שבשכונה.
FOMO – עזבו את האינטרנט ותנו למקום שאליו הגעתם לספר לכם את הסיפור שלו. לאינטרנט יש נטיה ליצור אצלנו תחושה בלתי פוסקת של “אנחנו לא רוצים לפספס שום דבר”. שחררו.
לפי תקציב יעד: אתם יכולים לקבוע לעצמכם תקציב יעד חודשי. ולפי סה”כ הסכום העומד לרשותכם – לחשב את משך הזמן שתוכלו לטייל. למשל: נגיד שהתקציב החודשי הרצוי לכם הוא K10 שקל. ואחרי שהורדתם את עלויות הטיסה והביטוח נשאר לכם כ- K60 שקלים. אז אתם יכולים להתחיל לתכנן טיול לשישה – שבעה חודשים.
◊ בדרך זו גם ניתן להשתמש כאשר יש לכם הכנסה חודשית קבועה וידועה כלשהי עליה אתם מתבססים על מנת לצאת לטיול.
לפי משך הזמן הרצוי: אם נניח אתם משכירים את הדירה שלכם ורוצים לנסוע אז בדרך כלל משך הנסיעה יהיה לשנה לפחות. כך שהפעם לוקחים את הסכום הכללי של התקציב (פחות טיסות וביטוח) ומחלקים אותו לפי מספר החודשים. זה נותן סכום התחלתי כלשהו, שאיתו ניתן להתחיל לתכנן את המסלול (יעדים + מעברים חכמים) שיהיה מאוזן על פי התקציב
האם באמת ניתן לתכנן תקציב לטיול ארוך עם ילדים?
אם אתם נוסעים ליעדים לא מוכרים – אז התשובה היא לא. אתם לא באמת יכולים לחזות מראש מה יהיו ההוצאות שלכם לכל יעד, מה יהיו ההוצאות לכל מעבר, ובודאי שלא ניתן לחזות את הבלת”מים.
עוד דבר שאי אפשר לחזות הוא שערי ההמרה, שלפעמים הופכים להיות בעלי משמעות גדולה.
בנוסף- חלק מטיול כזה הוא החופש. יש משפחות שזו להם הפעם הראשונה שבה הם ממש יכולים להרשות לעצמם גמישות. לזרום עם מה שבא ואיך שהיום מתהווה מעצמו. להחליט החלטות ספונטניות, לפגוש אנשים נחמדים ולהמשיך לטייל איתם ליעד שבכלל לא חשבו עליהם, לצאת לטייל בכפרי הסביבה ולהחליט שמתחשק לכם להשאר שם שבועיים ועוד…אין לדעת מה תביא הדרך שבה תבחרו. מה שמביא אותי לכלל האחרון:
∴ כלל אחרון לסיום: אל תחששו. סמכו על עצמכם.
ברגע שאתם עוקבים אחרי הכללים שרשמתי כאן, ולומדים בעצמכם איך לנהל את התקציב שלכם, אז אתם גם יכולים להרגיש בטוחים מספיק שתצליחו ותדעו לאזן את התקציב בכל יעד שאליו תגיעו. וזאת התחושה שאיתה אתם צריכים להסתובב.
התקציב שלכם הוא כמו המפרש של הסירה. צריך להזיז אותו לפי הכיוון שבו נושבת הרוח ולהמשיך להפליג בשלווה…:-).
ורכבות וסירות..
