Tag

הודו עם ילדים

Browsing

רישיקש היא מהמקומות המוכרים בהודו. היא יושבת בשקט ובשלווה לגדות נהר הגנגס, קשה לפספס אותה כשמטיילים בהודו עם ילדים ומשפחות מכל העולם מגיעות אליה.

היא במרחק נסיעה נוחה של כמה שעות בלבד מדלהי, ונהדרת לשהות עם ילדים. העונות המומלצות הן מרץ-מאי, ואמצע ספטמבר- נובמבר. שתי השכונות הנוחות יותר הן לקשמן ג’ולה וראם ג’ולה, בהן מתרכזים תיירים מכל העולם. רישיקש מציעה מגוון מטורף של מסעדות ובתי קפה, עם נוף לנהר הגנגס הקדוש, מקדשים מעניינים, נופים, נהרות ומפלים, סדנאות של יוגה ומדיטציה (בחלקן הילדים נכנסים בחינם), שיעורי מוסיקה ומחול. ברוב המקומות יש אינטרנט נוח. וכמובן מפגש עם מטיילים מעניינים מכל העולם.

♦ היא עיר שקטה ונעימה. יחסית להודו, הכוונה. באופן אישי מאוד אהבתי את האווירה בעיר עצמה. היא אמנם סואנת למדי אבל יש בה משהו הרבה יותר רגוע ממקומות אחרים בהודו.

♦ סביר שלא תגורו בעיר עצמה אלא תתמקמו לגדת הגנגה באחת מהשכונות המתויירות- לקשמן ג'ולה או ראם ג'ולה. טוענים שלקשמן ג'ולה היא שקטה יותר. זה לא נכון. היא בעלת אופי תיירותי יותר, גדולה ורועשת יותר ומלאה בישראלים. ראם ג'ולה היא רגועה, 'רוחנית' יותר ומאוכלסת בתיירים אירופאים יותר.

♦ ברישיקש פגשנו את הפרות הנחמדות ביותר בהודו. הן ידידותיות וחובבות ליטופים והכרנו את חלקן ממש באופן אישי.

♦ אנשים מגיעים לרישיקש בעיקר בגלל הסדנאות שמוצעות בה- יוגה ורוחניות ואשראמים למכביר. עם הילדים זה קצת אחרת אבל הרבה מהסדנאות פתוחות לילדים בחינם.

♦ בעיני, האטרקציה הגדולה של רישיקש היא הגנגה. חופים חוליים ונחמדים ומים קרירים. אפשר לשכשך כל יום ולהעביר ככה חודש בלי להרגיש בכלל..

♦ וכמובן טקסי הפוג'ה (= טקס או פולחן דתי כלשהו) שנערכים בסגנונות שונים על פני הגנגה ובמקדשים עצמם. תוך שבוע הילדים הופכים למומחים.

♦ והקופים. שני סוגים שולטים ביד רמה ברישיקש ובמיוחד על שני הגשרים. קופים צהובי מראה, שובבים ותוקפניים למדי. וקופים אפרפרים בעלי פרצוף שחור שהם ידידותיים ופחות תוקפניים. כל עוד לא תהיו בסביבת אוכל או תחזיקו אוכל ביד הם לא יטרידו אתכם.

לינה ברישיקש: 

◊ אני מצאתי את הגסטאוסים באיזורי התיירות מוזנחים ברובם ויותר מלוכלכים ממקומות אחרים בהודו. זה לא אומר שלא ניתן למצוא משהו סביר או אחד שרק נפתח. המחירים, אגב, זולים מאוד. אם אומרים לכם שיש מים חמים קחו את זה בערבון מוגבל.

◊ אם תתרחקו קצת מהגדה תוכלו למצוא מקומות לינה מתוקים ונקיים עם גינה ומטבח. אפשר אפילו למצוא גסטהאוסים שבהם ניתן לשכור דירות שלמות (עם מטבח וסלון ומרפסת).

חפשו לינה ללילות הראשונים דרך כאן.

אוכל ברישיקש: 

◊ האוכל במסעדות המקומיות חריף ומתובל מאוד. הצ'אי מעולה. המסעדות שמגישות אוכל מערבי הן טובות יחסית והמחירים בינוניים פלוס. יש שם יופי של שייקים (אפילו אוריו שייק) וקפה קר. ושוקולד פרלינים. יאמי.

◊ כעיר המונחת לגדת הגנגה חל איסור למכור בה בשר, אלכוהול וביצים..(בשכונות הפנימיות של העיר אפשר למצוא את כל אלה אם אתם ממש מתעקשים). כדי למלא את מצבורי החלבון תאכלו הרבה קטניות. מומלץ להיעזר בדוכני הצ'ולה (גרגרי חומוס מבושלים, מוגשים עם קצת ירקות ומתובלים במלח ולימון) שבאזור. 10 רופי למנה.

◊ בראם ג'ולה יש מסעדה קטנה שנקראת "the office". מגישים בה צ'אי טעים במיוחד וגולת הכותרת היא סמוסה ממולא בתפוחים וקינמון או בבננה ושוקולד. חובה!

◊ אפשר גם למצוא מבחר מסוים של מסעדות ואכסניות איורודיות.

◊ ובסופרפרקטים הקטנים תמצאו שלל רב של מוצרי מזון אורגניים, טבעוניים, ובריאותיים.

    

♦ יש מספר מפלים במרחק הליכה בסביבות העיר. מאוד נחמד לטיול יום של כמה שעות.

♦ יש גם פארק מים לא רחוק. אומרים שהוא נחמד מאוד.

♦ באופן כללי אפשר לומר שרישיקש היא תענוג תיירותי. יש בה את כל הפינוקים והנוחות שצריך. אבל לוקח זמן להתרגל אליה. אל תברחו ממנה מהר מדי, תנו לה זמן להקסים אתכם.

♦ מרישיקש יוצאים טרקים יפים מאוד. בררו בסוכנויות הנסיעות אילו טרקים יכולים להתאים לכם מבחינת ההרכב המשפחתי והעונה בה אתם מטיילים.

♦ יש גם ראפטינג חביב (בעונה).

♦ אם תשכרו טוסטוס תהיו ניידים יותר ותוכלו לקפוץ לביקורים בכפרים ובנהרות היפים שבסביבה.

♦ תוכלו גם להגיע לעיר בנוחות ובמהירות ולבקר באופן יומיומי באחת מהפנינות של האזור- פאפו לאסי. טעים ומתוק וקר. לגמרי ממכר. בנוסף, בעיר קיימות מספר מסעדות שמתהדרות במבחר ממתקים יפהפה וטעים מאוד.

♦ כדאי גם לבקר בשוק הירקות והפירות הצבעוני.

♦ וללכת לפחות פעם אחת לקולנוע. מדובר בקולנוע הודי אמיתי, שבו הקהל הוא שותף פעיל בסרט וילדים עם מגשי צ'אי וצ'ולה עוברים בין הכסאות ומוכרים תוך כדי הסרט. חוויה מהנה ביותר.

אזהרה: בנות יקרות. אל תלכו ברישיקש לבד בחושך אף פעם. הרחובות נראים תמימים למדי אבל קרו כמה מקרים אלימים מאוד. אל תסתובבו לבד בכלל ובעיקר לא בלבוש חושפני.

בקשה: הגנגה היא מקום מאוד קדוש להודים. כבדו את זה. אל תתרחצו בבקיני ושמרו על כללי הרחצה המכבדים של המקום.

    

מחירים לדוגמא:

חדר סביר- 250-350 רופי ללילה. הנה לינק למציאת מקום לינה לנחיתה רכה  ללילות הראשונים

פאפו לאסי- 15 רופי

טאלי- 70-45 רופי

טוסטוס ליום- 350 רופי

ריקשת אוטובוס לעיר- 5 רופי לאחד (ושלא יעבדו עליכם!), ילדים קטנים לא משלמים.

צ'אי- 6-7 רופי

קולד קופי- 40 רופי.

חזרה לבלוג

 

לפני כמה שנים הצטרפנו למשלחת של רופאים טיבטיים שיצאה לטפל ולחלק תרופות לאנשי הכפרים הנידחים של חבל זאנסקאר בצפון הגבוה של הודו.

זאת היתה הרפתקה של כמעט שבועיים, בהם נסענו בדרכים לא דרכים, חצינו קרחונים, ביקרנו במוצא נהר הזאנסקאר, הלכנו במשך ימים בשבילים על קצה תהום (בגובה ממוצע של 3000-4000 מ'), חצינו גשרים רעועים במיוחד מעל מים סוערים, התארחנו בבתי הכפריים, ישנו איתם ואכלנו איתם, ביקרנו במנזרים חצובים בסלע בתוך מערות נישאות אי שם, קפאנו מקור ומתנו מחום, שתינו מי מעיינות ונחלים ופגשנו נופים, מנהגים, טעמים ותרבות מרתקת ואחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים.

זכינו גם לעזור ולתרום את חלקנו.

כששאלתי את גלי על מה כדאי לי לספר לאנשים שקוראים אותי, היא מיד אמרה – ספרי על זאנסקאר. גלי, כך נדמה לי, הושפעה עמוקות מהחוויה. מדובר באמת בעולם אחר ובדרך חיים שונה לגמרי. היא היתה אז בת עשר. מכולנו, היא גם הכי התחברה עם שלושת הרופאים הטיבטיים בני השבעים, והיתה הולכת איתם יד ביד בשבילים הצרים, תוך שהם מקשקשים וצוחקים (הם בטיבטית והיא באנגלית..:-)).

אין ספק שזו היתה חוויה שבאמת קשה לתאר במילים. אבל האם היא שינתה את חיינו? האם למדנו ממנה שיעור חשוב?

לא יודעת. לא זוכרת שגילינו דברים משמעותיים על עצמנו.

ובכל זאת אלה הם רגעים שנחצבו עמוק בעצמותינו. חוויה מעצימה, שהרחיבה לנו את הנשימה את ההשכלה את האופקים את הלב. מתחה לנו את כל הקצוות ואת כל הגבולות.

וכך, בלי שום תובנות, חזרנו ממנה בכל זאת אחרים.

הרפתקאות יעשו לכם מה שאף שופינג לא יצליח לעשות. אז צאו להרפתקאות, וקחו את הילדים אתכם.


האם תרצו להצטרף ולהירשם לסדרת המיילים "לטייל עם ילדים" או לסדרת המיילים "שבעה דברים שכדאי שתדעו על טיול ארוך עם ילדים"? ההרשמה היא לגמרי בחינם. אשמח לראותכם!


אגב, חבל זאנסקאר הוא חלק מקשמיר, אליה מגיעים דרך לאדאק. מי מכם שרוצה עוד קצת פרטים יכול למצוא אותם בפוסט הזה.

הנחיתה שלי עם הילדים במזרח לא היתה רכה בכלל. וזה אחרי שהכנתי את עצמי כהוגן. נחתנו בנפאל (אחרי חודש באירופה..) וכל מה שרציתי היה לברוח משם.

במשך הרבה זמן גם הטלתי וטו על הודו, כי הרגשתי שהיא תהיה יותר מדי בשבילי. הייתי בחרדות אמיתיות ממנה והיא היתה לגמרי מעבר לגבולות שלי.

זה היה מזמן.

מאז חרשתי את נפאל ואת הודו, יצאתי ונכנסתי הרבה מאוד פעמים :-).

כשחושבים על תכנון טיול במזרח, במיוחד עם הילדים (אבל לא רק), זו אחת השאלות הגדולות שעולות. איפה כדאי להתחיל, כדי שזה יהיה 'בהדרגה'. 'לאט לאט'.

אז לפני שאני נותנת לכם כמה מקומות שיכולים להיות רכים יותר, אני רוצה לומר משהו, באמת מהלב:

אין דבר כזה "בהדרגה". אין "לאט לאט".

אין.

המזרח (למעט תאילנד, שהיא כבר לא כל כך 'המזרח') זה משהו אחר לגמרי. והנחיתה שם לא תהיה רכה. היא תהיה קשה. גם אם תתפנקו לכם קודם כל כמה שבועות בתאילנד, ורק אחר כך תעברו למקום אחר- אז אולי תצליחו לדחות קצת את הנחיתה, אבל היא תגיע.

העניין הוא לא לצפות למשהו שתצליחו להתמודד איתו בקלות. אלא לעשות עבודה עם עצמכם לפני שאתם מגיעים, כדי שההתמודדות עם הקשיים שתביא הנחיתה תהיה קלה יותר.

♦ ללמוד לשהות בתוך סיטואציה שהיא לא נוחה לכם (פיזית/רגשית).

♦ ללמוד לנשום, לשחרר. בעיקר ללמוד לשחרר.

♦ להבין שלא תמיד יש לכם שליטה על הדברים. ושלפעמים צריך פשוט לקבל את המצב ולהסתדר איתו.

♦ לשמור על גמישות פנימית אמיתית. כך שגם אם דברים לא מסתדרים כמו שרציתם או לא נראים כמו שדמיינתם- עדיין תוכלו לחשוב על דרך להסתדר איתם. ולא לפחד מזה. לא להלחץ. לדעת לשמור על רוגע גם כשהקרון ברכבת בכלל לא נראה כמו בתמונה שהראה לכם סוכן הנסיעות.

שטויות. זה לילה אחד או שניים. יהיה בסדר. הכל חוויות. איפה הילד עם הצ'אי? ☕.

♦ זכרו שהנחיתה היא תמיד הכי קשה. שהשבועות שיבואו אחריה יהיו קלים יותר, ושדוקא הקושי עכשיו, הוא זה שילמד אתכם כל מה שצריך לדעת כדי להמשיך בקלות יותר.

♦ שהאינסטינקט הוא תמיד לברוח. לחזור למקום שממנו באנו, או המקום האחרון בו הרגשנו 'בנוח'. ולפעמים, אותו מקום בעצמו היה בהתחלה המקום ממנו רצינו לברוח :-).

כשהגענו בפעם הראשונה לרישיקש, כולם הסתדרו מצוין חוץ ממני ומהבן שלי. שנינו ממש סבלנו. רצינו לעוף משם. אבל כל השאר היו שמחים ומאושרים אז לא ממש היתה לנו ברירה. היו לנו, לי ולו, לא מעט שיחות בעניין. אווררנו את הקושי שלנו. והחלטנו שניתן למקום הזה שבועיים. ואם אחרי שבועיים עדיין לא נאהב אותו- אז נראה מה נעשה. הימים חלפו ובכל יום הרגשנו טוב יותר. אחרי שבועיים כבר לא היתה שאלה. נשארנו שם חודשיים בלי להרגיש. היום רישיקש היא אחד המקומות המועדפים עלינו בכל הודו, וחזרנו אליה מספר פעמים מאז אותה 'נחיתה קשה'.

ואחרי שכתבתי לכם את ההקדמה הזאת, אתן לכם בכל זאת כמה מקומות שאולי יהיו רכים יותר. למרות שאני בהחלט חושבת שכל מקום יהיה אפשרי לנחיתה, אם עשיתם קצת עבודה עם עצמכם.

עשיתי הפרדה בין כל המזרח לבין הודו, כי איכשהו כך מתפצלות השאלות שאני מקבלת במייל:

מקומות לנחיתה רכה בהודו (עם ילדים):

1. גואה/גוקרנה. חוף פאלולם או אראמבול- הרבה משפחות עם ילדים, פעילויות, מסעדות מגוונות, חופים יפים. מחירים גבוהים יחסית.

2. ראג'אסטאן– במיוחד פושקר.

3. אורוויל- גם לא בתוך תכנית ההתנדבות, אלא רק כאורחים- סוג של בועה בתוך הבלאגן ההודי. חוויה מעניינת בפני עצמה, חנויות אורגניות, אוירה בינלאומית, שקטה וידידותית. תחושת קהילה. משפחות עם ילדים.

4. רישיקש 

5. מנאלי/ואשישט

6. דאראמסאללה– שקט וידידותי. תחושה של 'שכונה'. משפחות ופעילויות. מסעדות מגוונות.

מקומות במזרח לנחיתה רכה (עם ילדים):

1. וייטנאם– חוץ מהתנועה המבלבלת בערים הגדולות, ממנה יש להזהר, וייטנאם היא המקום האידאלי לנחות בו.

2. נפאל– פוקרה, לא קטמנדו.

3. הודו מקומות בהם קל לפגוש עוד משפחות עם ילדים (למעשה כל המקומות שמניתי כאן חוץ מפושקר). קצת מפתיע, אני יודעת. אבל לדעתי, העובדה שקל יחסית לפגוש משפחות נוספות היא קריטית בכל הקשור לנחיתה קלה יותר. והודו היא גן עדן מהבחינה הזאת.

ואמנם לא ציינתי כאן את תאילנד, אבל תאילנד היא כבר לא כל כך 'המזרח'..הנה מאמר עם מסלול נהדר בתאילנד עם הילדים…

והנה מאמר שנותן טיפים איך להתכונן לנחיתה בכל מקום אליו אתם מגיעים

מסלול בוייטנאם עם ילדים
וייטנאם עם ילדים טיפים מסלול המלצות

 

ועכשו חדש :-).. מייל אחד של "עזבו אתכם מהשטויות"…

 

סצינת הטיסות הזולות במזרח, בין מדינה למדינה ובתוך המדינות עצמן, מתקדמת ומשתפרת בקצב מסחרר. וזה דבר נפלא. אחת לכמה חודשים מפציעה חברת טיסות זולות חדשה באופק המזרח הרחוק ומשפרת לנו את החיים.
 

הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת על חברות הלואו קוסט במזרח היא שהן לא דומות בכלל לחברות הלואו קוסט באירופה… 

חברות הלואו קוסט במזרח הן חברות המציעות שירות ברמה גבוהה יחסית, עם מטוסים נוחים, שירות לקוחות נעים, עמידה בזמנים ואפילו סיכוי גבוה שהמטען שלכם יגיע ליעד בשלום.. :-). 

 
כדי לנצל את ההתקדמות הזאת בצורה המקסימאלית, להלן כמה טיפים: 
♦ לכל מדינה במזרח היום יש לפחות חברת תעופה מקומית אחת. חברת התעופה יכולה להיות גדולה יחסית, ולטוס ליעדים רבים, או שהיא יכולה להיות קטנה ולהציע טיסות מקומיות או ליעדים מרכזיים, שהתנועה אליהם גדולה. כך או כך, שווה ביותר לעשות בדיקה בגוגל.
למשל : Vietnam local airline . החברות הקטנות האלה לא תמיד יופיעו במנועי החיפוש המוכרים (כמו קייאק, אקפדיה ודומיו). אבל זה לא אומר כלום בנוגע לתעריפים.
 
◊ טיסה ישירה מסיגון (וייטנאם) לבנגקוק (תאילנד) בחברה מקומית מצויינת יכולה לעלות לכם 40$ בלבד.
 
טיסות לא ישירות: אם לא מצאתם טיסה ישירה במחיר נוח, תמיד שווה לבדוק את הטיסות הלא ישירות. ולבדוק אותן היטב. קיימים הבדלים גדולים במחיר אם תבחרו טיסה שעוצרת בסין, בהודו, בבנגקוק או בסינגפור.
 
בכל מקרה על מנת למצוא את הטיסה הזולה ביותר, בדקו מספר רב ככל הניתן של תחנות עצירה.
למשל, טיסה מנפאל לתאילנד יכולה להיות ישירה (עם שתי חברות התעופה- הנפאלית והתאילנדית), יכולה לעבור בהודו, בסין או אפילו בקואלה למפור (לא לבעלי דרכון ישראלי..). המחירים יהיו שונים לחלוטין.
 
♦ כדי לבדוק איזה חברות תעופה עוברות ביעד שלכם, פנו לויקיפדיה, והקישו את השם של שדה התעופה הרצוי. תמצאו שם רשימה של כל החברות, גם כאלה שאינן מופיעות בשום מנוע חיפוש.
 
כדאי גם להיות גמישים בנוגע לשדות תעופה, בערים גדולות רבות במזרח יש יותר משדה תעופה בינלאומי אחד.
 
הנה למשל בנגקוק:
 
מנועי החיפוש באתרים של חברות התעופה יתנו לכם סקירה חודשית של תעריפי הטיסה. שימו לב מה כלול במחיר ומה לא. כרטיסים זולים לא יכללו לרוב את המטען או ארוחות.
 
♦ בחיפוש עצמאי תמיד צריך לזכור שבתור נושאי דרכון ישראלי יש מקומות בהם אנחנו לא יכולים אפילו לעצור לטראנזיט. ולא משנה כמה הטיסה תהיה נוחה או זולה. מלזיה, אינדונזיה ובנגלדש, למשל.
 
♦ למרות שלרוב המקומות במזרח אנחנו צריכים להוציא ויזה, כאשר עוצרים בשדה תעופה ל-24 שעות או פחות, אין צורך בויזה. על כל מקרה שלא יהיה- כדאי לוודא ולבדוק זאת מול שדה התעופה עצמו.
 

טיסות זולות במזרח - צעדים למציאת הטיסה הזולה והמשתלמת ביותר

1. התחילו במנועי החיפוש הרגילים- אני תמיד מתחילה עם המנוע הזה. כדי להבין פחות או יותר את המחירים, את אפשרויות הטיסה, את זמני הטיסה וכו'.
 
2. חפשו חברות תעופה מקומיות בשתי נקודות: בנקודת היציאה שלכם ובנקודת היעד. בדקו את האתרים של חברות התעופה האלה ואת התעריפים שהם מציעים.
 
*חברות התעופה המקומיות בדרך כלל מיוצגות ע"י סוכנויות הנסיעות המקומיות. לכן כדאי גם לצאת לרחוב ולשאול. אבל לעתים הפער בין המחיר באינטרנט לבין המחיר שיציעו לכם יהיה גדול מאוד.
 
3. חפשו בויקיפדיה את שדות התעופה הרלוונטיים לכם. שם תמצאו עוד חברות שיכולות לתת לכם את המענה המתאים לכם.
 
4. חזרו למנוע החיפוש שאתם אוהבים, ובדקו באיזה תחנות טראנזיט מציעים לכם לעבור. עכשיו בדקו את הטיסות בנפרד- מתחנת היציאה שלכם לתחנת העצירה הראשונה. ומתחנת העצירה לנקודת היעד. אל תעשו זאת עם המנוע הכללי, אלא בדקו זאת מול חברות התעופה המקומיות.
 
למשל מנפאל דרך תאילנד לוייטנאם: בדקו ראשית טיסות עם נפאל איירליינס לתאילנד. לאחר מכן בדקו טיסות עם וייטג'ט (vietjet) מתאילנד לוייטנאם.
 
5. שקללו את המחירים ביחד עם שעות ההמתנה, והצורך להחליף חברת תעופה באמצע הדרך ובחרו את זו המתאימה ביותר.

טיסות זולות במזרח - חברות תעופה לדוגמא

אייר אסיה-*הערה חשובה בנוגע לאייר אסיה- זו חברה זולה אבל יש לבדוק היטב כיוון שרבות מהטיסות שלה עוברות במלזיה.
וייטג'ט (וייטנאם)
בפיליפינים יש את חברת cebu pacific
 
 מנוע החיפוש הזול ביותר שאני מצאתי– momondo
 
הכנסו לטיפים נוספים הקשורים בהוזלת העלויות לכל טיול. וגם בדף הפייסבוק מתפרסמים טיפים בנושאים שונים מדי שבוע.
 

רוצים את התשובה הפשוטה והזולה ביותר כבר בתחילת הפוסט?

אז ככה: באינטרנט. נקודה. אבל רגע. תקראו עד הסוף.

בכל פעם שאני ניגשת לבקש הצעת מחיר לכרטיסי טיסה מסוכנות כלשהי בכל מקום שבו אני נמצאת במזרח, וזה בדרך כלל בסוכנויות נסיעות של אנשים שהם חברים שלי (ככה יוצא..איכשהו יוצא שאני תמיד מתחברת גם עם איזה סוכן נסיעות אחד או שניים בכל מקום שבו אני נמצאת 🙂 )  הם מנפנפים אותי בלי לתת לי אפילו לגמור את המשפט.

"אין מצב. אל תנסי אפילו. לכי לאינטרנט. שם תשיגי מחיר זול יותר מכל מחיר שאנחנו יכולים לתת לך".

אבל אני לא מוותרת. אני אוהבת לבדוק תמיד את כל האופציות. אז אני מבקשת בכל זאת. תנו לי מחיר, מה אכפת לכם?

והם בודקים. ואני מגלה שאכן, מה שראיתי באינטרנט היה הרבה יותר זול.

אבל לא תמיד אני קונה בסוף באינטרנט. כי כשמטיילים עם ילדים, הכל, אבל ה-כ-ל נראה אחרת.

סיבות לקניה באינטרנט:

-המחיר יהיה זול יותר. וכשקונים חמישה או שישה כרטיסים ביחד, ההפרש הוא משמעותי ויכול להגיע לעשרות דולרים.

-זה כל כך נוח. אפשר לבדוק מחירים במשך כמה ימים, לשחק עם עצירות הביניים, לבדוק ערים שונות, אתרי חיפוש שונים, תאריכים שונים, חברות שונות והכל מהנוחות של בית הקפה החביב עליך.

-אצלנו הימים האלה הם ממש חגיגה משפחתית כוללת. כולנו, כל אחד עם הטאבלט שלו, יושבים על האתרים החביבים עלינו לחיפוש טיסות ומשווים תוצאות. (כן, גם גלי שהיא בת שמונה והיא תותחית בחיפושי טיסות. בעיקר לסינגפור. סינגפור הוא המקום האהוב עליה ביותר והיא תמיד מחפשת איך להגיע אליו..גם ככה, סתם, בלי שום טיסה מתוכננת באופק).

מנוע החיפוש החביב עלי, איתו אני תמיד מתחילה הוא momondo. אפשר לחפש דרכו גם "anywhere" אם אתם רוצים את היעד הכי זול, וגם להיעזר בעוד הרבה אופציות חיפוש שמקלות על החיים.

-יש אתרים שדרכם אפשר לשלם עם פייפאל, ואז התחושה היא שניצחת את המערכת. גם לא ירד כסף מכרטיס האשראי ישירות, גם התשלום מאובטח וגם סוף סוף הצלחת להפטר מהכסף הזה ששכב והצטבר בחשבון של פייפאל.

פוסט שמסביר איך למצוא את הטיסות הזולות ביותר במזרח (באינטרנט).

סיבות  לקניה דרך סוכן:

-הוא עושה בשבילך את כל העבודה. ולפעמים קנית כרטיסי טיסה באינטרנט דורשת לא מעט עבודה. יש אתרים שמבקשים את כל הפרטים של כל הנוסעים וצריך לשבת ולמלא שמות מלאים, מספרי דרכון, תאריכים, ויזות. (כשהזמנתי כרטיסים מהפיליפינים דרך סינגפור לנפאל הייתי צריכה למלא פרטים של חמישה אנשים, פעמיים לכל אחד, ואז ירד האינטרנט, והייתי צריכה למלא הכל שוב..). יש אתרים שמגבילים את משך הזמן שהם נותנים לך כדי למלא את הפרטים. ואז ממש מרגישים שאנחנו במירוץ כנגד השעון עם מילוי כל הפרטים מהר מהר מהר. ואז..בדרכון האחרון, ממש לפני הסוף- האתר מודיע לך ש"נגמר הזמן" וצריך לעשות את ה-כ-ל מהתחלה..

-יש לך כתובת למקרה שתרצה לשנות, להחליף, לבקש בקשות מיוחדות.

-אתה יודע למי שילמת, אתה יודע שהתשלום שלך התקבל, אתה יודע מי עומד מהצד השני של הדלפק. בכל פעם שאני קונה כרטיסי טיסה דרך האינטרנט אני מוצאת את עצמי ברגעי חשש. מהרגע שבו לחצתי על 'רכישה' ועד הרגע שמגיע המייל שמאשר שהכל בסדר, ואחריו עוד מייל ששולח לי את הכרטיסים עצמם ואת האישור מחברת התעופה.

אז מה עושים?

התלבטות.

חייבת לומר שאני ניצבת מול ההתלבטות הזאת בכל פעם שבה אני נדרשת לרכוש כרטיסי טיסה. לאחרונה קורה שאני יותר ויותר קונה את כרטיסי הטיסה דרך האינטרנט, וזה כי כבר יש לי כל מיני הטבות והנחות שמצטברות לי באתרים דרכם אני בדרך כלל קונה את הכרטיסים (וזה נורא כיף) אבל אני תמיד בודקת גם מול הסוכנויות המקומיות. תמיד. ואם ההפרש הוא זניח, נגיד, 10$ לכרטיס אני אקנה דרך הסוכנות. רק בגלל כאב הראש שיחסך ממני.

אז אם אתם מהחוששים, מאלה שלא מתים על רכישות בסכומים גבוהים דרך האינטרנט, או לא ממש חובבי חיפוש-אינטנסיבי ברשת, לכו על קניית כרטיסים דרך סוכנות. 

אבל אם אין לכם בעיה עם קצת כאב ראש, ובמיוחד אם אתם בעלי חזון וראיה לטווח רחוק- מוטב שתרשמו לכמה אתרים טובים ואמינים לקניית כרטיסים ברשת (אל תתבלבלו עם אתרים שהם מנועי חיפוש), תתחילו לצבור הנחות והטבות, ונצלו אותן לקניית הכרטיסים ליעד הבא שלכם, במחיר נמוך במיוחד.

הודו היא נפלאה לטיול עם ילדים. ילדים בכל גיל ימצאו בה עניין רב, כל גיל והעניין שלו. כל מין והתחומים שמושכים אותו. הכל קיים. לא טיילנו עדיין בכל הודו, אם כי זה בתכניות. אבל גם בשלוש השנים  (במצטבר) ששהינו בה, מצאנו כמה מקומות שנהנו לחיות בהם. לרובם חזרנו מספר פעמים.

אני רוצה לתת לכם כאן ארבעה מקומות נהדרים  בהודו שבהם תוכלו פשוט לשהות עם הילדים לתקופה של כמה שבועות או אפילו יותר, מקומות בהם הכל נוח, נקי יחסית, ובעלויות נמוכות.

♦ רישיקש

על רישיקש המלצתי לא מעט, היא נמצאת במרחק נסיעה נוחה מדלהי, ונהדרת לשהות עם ילדים. העונות המומלצות הן מרץ-מאי, ואמצע ספטמבר- נובמבר. שתי השכונות הנוחות יותר הן לקשמן ג'ולה וראם ג'ולה, בהן מתרכזים תיירים מכל העולם. רישיקש מציעה מגוון מטורף של מסעדות ובתי קפה, עם נוף לגנגה, מקדשים מעניינים, נופים, נהרות ומפלים, סדנאות של יוגה ומדיטציה (בחלקן הילדים נכנסים בחינם), שיעורי מוסיקה ומחול. ברוב המקומות יש אינטרנט נוח. וכמובן מפגש עם מטיילים מעניינים מכל העולם.

עלויות: מלון- כ-400 רופי ללילה, מסעדות- כ- 300-600 רופי לארוחה משפחתית (מסעדה מקומית/ תיירים), שיעור יוגה- 150-200 רופי לשיעור. סה"כ- הרבה פחות מ-5000 שקל לחודש.

♦ פושקר

עיירונת קטנטונת בחבל ראג'אסטאן, כ-12 שעות נסיעת לילה מדלהי (או 15 שעות נסיעת לילה מרישיקש). מקום ציורי ומרהיב, שמרגיש כאילו אתה באמצע סצינה מ"אלאדין". פושקר נותנת תחושה מאוד בטוחה, וזה דבר חשוב כמשטיילים עם ילדים. התקופה הטובה להגיע אליה היא מנובמבר עד מרץ. אפשר למצוא בה סדנאות לשזירה, לתכשיטים, יוגה ומדיטציה, ריקוד, מוסיקה. יש שם מתחם קטן לשחקני שח מט, ויש חנות נהדרת של מיצים טבעיים (כתבתי לא מעט גם על פושקר).

עלויות: מלון- כ-400 רופי ללילה, מסעדות כ-400-700 רופי לארוחה משפחתית, שיעורים- חלקם ניתנים בחינם, חלקם בתשלום (המחיר מאוד משתנה). סה"כ- בערך 5000 ש"ח לחודש.

♦ ואשישט

 על ואשישט כתבתי כבר ממש מספיק. אני לא חושבת שיש מה לכתוב בנוסף למה שכבר כתבתי. למשל כאן, או כאן. ואשישט הוא כפר זעיר בצפון הודו, ממש ליד מנאלי, מרחק לילה נסיעה מדלהי. הזמן הטוב ביותר לבקר בואשישט עם ילדים הוא בדיוק החופש הגדול. ממאי ועד ספטמבר.

עלויות: מלון- 500-600 רופי לחדר, מסעדות- 300-600 רופי לארוחה משפחתית, סדנאות- יוגה עולה כ-250 רופי לשעור, מוסיקה- כמה שתרצו לתת, והרבה סדנאות שמעבירים מטיילים הן פשוט בחינם. סה"כ- פחות מ-5000 שקל לחודש.

 


∴ לא רבים יודעים אבל ניתן גם לחסוך הרבה כסף בעלויות הביטוח אם פונים לסוכן ביטוח המתמחה בביטוחי נסיעות לתקופות ארוכות. סוכן כזה לרוב יציע לכם הטבות והנחות שלא תקבלו בשום מקום אחר.


 

♦ לה, לאדאק

לאדאק הוא חבל ארץ מטריף בצפון הודו (ראו תמונות). והוא נהדר לטיול עם הילדים. הכל שקט, רגוע, המסעדות מגוונות ועשירות, הטבע מדהים, האוכלוסיה היא טיבטית- בודהיסטית והתרבות מרתקת. מדובר בשהות רגועה ונינוחה, עם הרבה פעילויות (אם רק רוצים) כמו טרקים, ראפטינג, לינה בבתי מקומיים וכפריים ונסיעות מודרכות בסביבה. וכמובן שיש גם יוגה ומדיטציה ושיעורי מוסיקה :-). העונה הטובה ביותר להגיע ללאדאק עם הילדים היא תקופת החופש הגדול- כלומר מיוני עד ספטמבר (בספטמבר כבר מתחיל להיות קר ובתי עסק רבים מתחילים להסגר). העליות הן גבוהות יחסית להודו. ועדיין, אני חושבת שעם התנהלות נכונה אפשר לשמור על תקציב נמוך יחסית. מה שכן- איכות האינטרנט לא גבוהה, ויש ימים בלי קשר בכלל. אבל זה דוקא לא כל כך רע כמו שזה נשמע- כי אז פתאום כולם מרימים את העיניים מהמסכים, ונוצרות היכרויות, מרתונים של משחקי קלפים ומשחקי לוח, שיחות עומק ובכלל התבלגנות מבורכת עם כל המטיילים מכל העולם.

ואכן, גם על לאדאק כתבתי בהרחבה במאמר הזה.

עלויות: מלון- 200-1000 רופי לחדר (אם אתם שוהים תקופה אפשר לנהל מו"מ. אני שכרתי שלושה חדרים מקסימים, שהיתי שם חודשיים, ושילמתי 800 רופי ליום על כל החדרים ביחד). מסעדות- 400-800 רופי לארוחה משפחתית. סה"כ- גבולי אך אפשרי בסביבות 5000 שקל לחודש.


והנה מאמר שלם שעוסק בשאלות רבות הקשורות לניהול תקציב במהלך טיול ארוך – איך לתכנן נכון את התקציב, איך ניתן לטייל בכל תקציב, ועוד הרבה טיפים >>

ומאמר מקיף שמסביר צעד צעד איך לתכנן טיול בתקציב מוגבל >>


♥ יש עוד הרבה מקומות בהודו בהם תוכלו לשהות עם הילדים בעלויות נמוכות. כל חבל פארוואטי משופע בכפרים קטנים וציוריים, חבל קינור והכפר ג'יבהי, וכמובן דאראמסאללה, באגסו ודאראמקוט, הכפר ביר ועוד..

יעד מעניין נוסף בהודו שלא רבים מגיעים אליו הוא אזור צפון מזרח הודו ומגאלאיה. הנה מאמר שכתבתי על הטיול שעשינו שם

חדש 🙂 המאמר בקצרה גם בסרטון:

או במילים אחרות, איפה אפשר לחיות ולטייל ברווחה, כמשפחה ולהוציא פחות מ-4500 שקל לחודש

האינטרנט מפוצץ בכותרות על היעדים הזולים ביותר. אבל כשנכנסים אליהם וקוראים, מבינים מהר מאוד שרובם המוחלט לא רלוונטיים למשפחות מטיילות.

הקרוב ביותר יהיה 'היעד הזול ביותר לחופשה משפחתית' וגם זה, הרי, לא רלוונטי ואפילו עוד פחות מתאים מיעדים לתרמילאים יחידים שכן יעדים לחופשות הם באופיים יקרים יותר.

כמשפחה מטיילת יש לנו סדרי עדיפויות אחרים. ושיקולים אחרים מכתיבים את הבחירות שלנו במקומות לינה, בחברות תעופה, במקומות לאכול בהם ועוד.

כמשפחה רוב החישובים שלנו יהיו שונים לגמרי מחישוב של טייל יחיד. יש מצב שחמישה כרטיסים לאוטובוס לילה, יעלו כמעט כמו מחיר לשכירת מכונית פרטית..או מחיר גבוה יותר לטיסה ישירה יהיה עבורנו משתלם יותר משתי טיסות במחיר נמוך, אם אנחנו לוקחים בחשבון את עלות המלון ללילה, עבור חמישה אנשים, שניקח באמצע בין שתי הטיסות. טייל בודד יכול להשתרע על ספה בשדה התעופה. כשמטיילים עם ילדים זה אחרת לגמרי. הילדים צריכים לישון.אבל גם אנחנו, כי בלי לישון לא נוכל לתפקד ביום למחרת. וכשאת אמא- חוסר תפקוד הוא מושג שלא קיים.

הרבה פעמים כשאני קוראת טיפים והמלצות לחיסכון בעלויות של טיול אני מרגישה מאוד מתוסכלת כי את רוב הטיפים שאני קוראת אני לא יכולה ליישם. הכל נראה אחרת כמשפחה..

מהצד השני, כשאני יוצאת מהעולם הוירטואלי אני שמה לב בשטח, שדוקא המשפחה שלי מצליחה לטייל הרבה יותר בזול מטיילים יחידים. וזה בגלל הנטיה הטבעית של הילדים ליצור קשרים וחברים בכל מקום. ועם כל אחד.

למשל, עכשיו בוייטנאם, יש את האישה עם העגלה של התירס. אנחנו בדקנו את כל העגלות ברחוב והתירס שלה הוא הכי טעים. אז בגלל שאני תמיד קונה רק אצלה, ואני קונה תמיד שלושה או ארבעה תירסים ובגלל שהילדות תמיד צוחקות איתה ובגלל שאני שולחת אליה כל טייל שאני פוגשת, אנחנו מקבלים את התירס בהנחה של 35%. וכך אני קונה שלושה תירסים באותו מחיר שטייל אחר קונה שניים. וזה קורה לנו כל הזמן ובכל מקום.

אז מה היעד הכי זול במזרח למשפחות מטיילות?

הלכתי ובדקתי קצת מה יש לגוגל להגיד בעניין. הקפדתי שיהיה אקטואלי מהשנתיים האחרונות. מעניין שהודו לא הופיעה בכל הרשימות. ומעניין שלא מצאתי כמעט אף התייחסות ליעדים זולים למשפחות. לא באתרים המהימנים, בכל מקרה.

כל שנשאר לי הוא לכתוב מהנסיון הפרטי שלי. ומכל המקומות שביקרנו בהם נפאל היתה הזולה ביותר. ללא כל עוררין.

נכון שהודו היתה התשובה שציפיתם לה?

אז זהו שבהודו יש אפשרויות זולות מאוד למי שמטייל ביחיד. אבל כשמטיילים בהודו עם ילדים, האוכל צריך להיות נורמאלי,המצעים צריכים להיראות נקיים, השירותים צריכים להיות קרובים.

ואז המחירים הם כבר לא כאלה נמוכים.

כששוהים או מטיילים בנפאל עם ילדים עדיין אפשר לחיות בגדול ולגמרי בזול. 4200 שקל לחודש יקחו אתכם רחוק מאוד. וזה סכום נמוך מכל סכום שיצא לי להוציא בהודו או בכל מקום אחר ששהינו בו במזרח.

הנה טבלה לדוגמא. עם שלושה יעדים שנחשבים זולים:

צרכי

המשפחה לדוגמא:

הודו

(ברופי הודי):

וייטנאם

(בדונג וייטנאמי):

נפאל

(ברופי נפאלי):

חדר זוגי בגסטהאוס נקי עם מים חמים

500

400,000

600

מנה של אוכל מסורתי מקומי

טאלי: 60

Pho: 35,000

דאל-בהאט: 180

בקבוק מים ליטר וחצי

20

10,000

20

שני חדרים, ארוחה משפחתית אחת ושלושה בקבוקי מים

1000+240+60=

1300

870,000

1980

סה"כ בשקלים:

*עיגלתי תמיד כלפי מעלה.

59

 128  

  55 
כמובן שישנם יעדים בהם קל ופשוט להוזיל עלויות, למשל, ע"י שכירת דירה. כשגרנו בגואה, למשל, שילמנו 20 אלף רופי (כ-900 שקל) לחודש על דירה ענקית ומצויידת. גם בפיליפינים שכרנו בית עם חוף פרטי וצמצמנו עלויות ואפילו בבנגקוק הצלחנו לחסוך לא מעט בזכות זה. לעומת זאת, כשביקרנו במיינמאר, אמנם הלינה עלתה לנו כ-30$-20$ ליום, אבל האוכל המקומי היה זול כל כך, כחצי דולר למנה, שזה לא היווה בעיה.
כך שלמעשה, קשה מאוד להצביע על יעד אחד שהוא זול יותר מהאחרים. בכל יעד היחס בין עלויות לינה, עלויות אוכל ועלויות תחבורה הוא שונה. לפעמים הלינה זולה והאוכל יקר, לפעמים זה הפוך. לכן אני ממליצה לכם להגיע ליעד, לראות על מה הולך הנתח הגדול של התקציב היומי שלכם, ופשוט למצוא דרך לצמצם אותו. אם הלינה יקרה- שכרו דירה, אם האוכל יקר- אכלו במסעדות מקומיות (או שכרו דירה :-)), אם התחבורה יקרה- קחו אובר וכו'.

הנה עוד מאמרים שיכולים לעזור:

יעדים זולים בהודו

איך לטייל בלי לשלם על לינה

קניתי כרטיס טיסה- עכשיו מה?

יעדים במזרח בחלוקה לפי עונות, תקציב, גילאי הילדים ועוד..

לטיפים נוספים הקשורים בהוזלת העלויות לכל טיול. וגם בדף הפייסבוק מתפרסמים טיפים בנושאים שונים מדי שבוע.

בנוסף אם אתם חושבים על טיול או חופשה במזרח ואתם מתלבטים או זקוקים למידע ועצות, אתם מוזמנים להתייעץ איתי באופן פרטי או להצטרף למפגש זום הקרוב.

לנקודה שבה מתחיל הטיול יש השלכות ומשמעות רבה. היא תכתיב את הצורה שבה תראו את ההחלטה המטורללת שלקחתם (באמת, מי לוקח ילדים לטיול במזרח??) בראי המציאות. כלומר, אם תנחתו ביעד הלא נכון סביר שתרגישו שעשיתם טעות איומה.

היעד הנכון יגרום לכם להרגיש על פסגת העולם.

בעיני, בחירה של היעד הראשון היא הבחירה המסובכת ביותר. בחירה שיש בה הרבה נקודות שראוי להתייחס אליהן.

תמיד חלמתם על הודו? טיילתם בהודו אחרי הצבא וכבר אז חלמתם להביא את הילדים שלכם לשם?

יופי.

אז הודו תגיע, השאלה היא מתי…

ההחלטה הנכונה עוברת דרך כמה נקודות בסיסיות:

• מתי אתם מתכננים לצאת

• מה הם גילאי הילדים

• מי אתם, מה הגבולות שלכם כהורים, ומה סגנון החיים אליו אתם רגילים

• מה הכי מפחיד אתכם בהקשר של המזרח?

השאלה שמתחבטים בה רבים וגם פונים אלי איתה היא: מה עדיף, להתחיל בבום ואז הכל יראה אחר כך פשוט, או להתחיל בעדינות, לאט לאט?

אני תמיד בעד להתחיל בעדינות.

איך מתחילים טיול  ארוך עם ילדים – בעדינות?

• בחרו ביעד שבו אחוז דוברי האנגלית הוא גבוה. לא הייתי בשום פנים ואופן מתחילה במקום שבו אין לי תקשורת סבירה עם המקומיים. זה פוסל את סין, וייטנאם, מונגוליה (מונגוליה זה סיפור אחר כי בעיר הבירה אין בעיה להסתדר) ועוד. לבחירה כזאת יהיה גם יתרון אדיר להמשך- הילדים יתחילו מהר מאוד לקשקש באנגלית :-).


אגב- הכנה מצויינת לקראת הטיול (כל טיול, וכל חופשה למעשה) היא להתחיל לשפשף את האנגלית שלכם. את זה אפשר לעשות בעזרת קריאת ספרים באנגלית. מי שאין לו זמן יכול להירשם לתכנית של הקראת ספרים ('אודיו'), להוריד מבחר ספרים חביבים באנגלית ישירות לטלפון, ולבלות את הפקקים או את התור בדואר ביעילות רבה :-).

למה ספרים דווקא ולא סדרות טלויזיה? כי השפה הרבה יותר נכונה ועשירה והתחביר לרוב יותר מוקפד.


• בחרו ביעד שבו רמת התברואה סבירה, בעיקר בכל הקשור לאוכל. תנו זמן למערכת העיכול שלכם להסתגל למזרח בהדרגה. תנו לילדים זמן להפנים את כללי התזונה וההגיינה במזרח. זה פוסל את הודו, לאוס וחלקים מסין.

מקום שבו העונה נוחה ונעימה. לא מונסון. לא קור מקפיא. אלא עונת התיירות. מקסימום קצת לפני או קצת אחרי. מעבר לעניין הנוחות, מזג האויר משפיע על דברים רבים כמו תברואה, מחלות, מצב רוח..בנוסף- דוקא להתחיל כשיש כל מיני טיילים אחרים מסביבכם, כשהמפגשים הם מרגשים, יומיומיים ופשוטים- נותן תחושת בטחון רבה.

• מקום שבו קל לטייל. יש נגישות ונוחות יחסית. את האתגרים תשמרו להמשך.

הדברים איתם תצטרכו להתמודד בהתחלה יהיו לא מעטים ולא פשוטים. זאת הסיבה לכך שאני חושבת שצריך לבחור מקום שבו תוכלו להכיל את כל אלה. מדובר בשינוי עצום בדרך החיים, בשגרת החיים. ההסתגלות לשינוי הזה לוקחת זמן, ודורשת הקשבה, סבלנות, כוחות נפש, גמישות.

כל אחד מבני המשפחה יעבור את השינוי הזה אחרת. וכהורים, תצטרכו לדעת כיצד להתנהל מול כל אחד מהילדים. וכמובן להתמודד גם עם השינוי שעובר עליכם.

לכן אני ממליצה בחום להגיע למקום שבו תוכלו לשהות ברוגע, לעבור את תקופת ההסתגלות בלי מליון אטרקציות והסחות דעת, אלא קודם כל להתמודד. שגלגלי השיניים יחזרו להסתובב בהתאמה בין כל בני המשפחה ובתוך כל אחד. אחר כך- השמיים יהיו הגבול.


הנה גם מאמר שלם שיעזור לכם לתכנן את כל מה שקשור לתקציב בטיול ארוך עם ילדים >>


 

שלושת היעדים שאני ממליצה עליהם:

לבעלי תקציב גבוה/לחוששים מאוד- תאילנד, אזור החופים. בחרו חוף שבו תוכלו לפגוש משפחות נוספות.(לא ממליצה באופן גורף לכל אחד, רק לאלה שאני מרגישה שבאמת באמת צריכים משהו עדין).

לבעלי תקציב נמוך/משפחות ממוצעות/הורים לחוצים במידה ממוצעת- נפאל. זהו היעד המועדף עלי מכל הבחינות. נפאל עדינה יותר מהודו, היא נוחה וקלה ונעימה, אבל מאתגרת בדיוק במידה המתאימה. ובכל זאת הנחיתה בקטמנדו לא פשוטה למי שלא היה במזרח. 

לנחיתה בעונת המונסון (יולי אוגוסט) בלבד- המונסון במזרח הוא בעייתי. קשה למצוא יעדים לנחיתה ראשונית. לכן רק אם זה המצב אני ממליצה על צפון הודו. מנאלי, לאדאק. זו העונה הטובה ביותר ליעדים האלה. עדיין- הודו היא הודו, אם כי הצפון הוא פחות פראי מאזורים אחרים.

הנה גם מאמר שלם שמציע 8 מקומות לנחיתה רכה. ומאמר שמסביר איך לתכנן טיול ארוך עם ילדים במזרח

המזרח מורכב מהמון מדינות, בכל מדינה המון אפשרויות. אפשר לפתוח את הראש ולחפש מעבר למסלול המוכר והידוע. מה עם טאיוואן? קוריאה? מיינמאר? לא בדקתי את כל המדינות ואני כותבת אך ורק מהנסיון הפרטי שלי. אבל אני יכולה לומר לכם, שאני תמיד נהנית למצוא יעד חדש ומפתיע, שלא חשבתי עליו קודם.

 

ארה"ב, דרום אמריקה והמזרח הם שלושת היעדים המועדפים לטיול משפחתי ארוך טווח בחו"ל. משלושת היעדים הללו, המזרח הוא הזול ביותר.

עד לפני עשר שנים המחשבה על טיול מהסוג הזה היתה מתקבלת בהרמת גבה עצבנית ובלחשוש שקשור איכשהו לבית חולים לחולי נפש. אבל בתקופה האחרונה יותר ויותר משפחות מעלות את העניין כחלק מחוויה משפחתיתנורמטיבית, מקובלת ואף חיובית ביותר.

ולא סתם. יציאה מהשגרה לטובת טיול משפחתי מלא חוויות ואתגרים יכולה לתרום רבות למשפחה כולה ולכל אחד מבני המשפחה בנפרד.

הכנות

אני ממליצה להתחיל להתכונן לטיול מהסוג הזה כחצי שנה-שנה לפני מועד היציאה. זה יאפשר מרווח נשימה בין השגרה היומיומית לבין כל העשיה הכרוכה במהלך שכזה.

הדבר הראשון שיש לדאוג לגביו הוא הכסף, כמובן. טיול של שנה במזרח עם ילדים, כולל כרטיסי טיסה הלוך וחזור לא צריך לעלות יותר ממאה אלף שקל. ואפשר גם הרבה פחות.

על מנת לחסוך ככל הניתן בהוצאות מוטב להחליט על מסלול כללי מוקדם ככל הניתן. זה יאפשר לכם לקנות כרטיסי טיסה במחירים זולים.

את המסלול כדאי להתאים לעונות השנה. ההחלטה על היעד הראשון נראית על פניו קלה יחסית, אבל למעשה, כשפורטים אותה לנקודות, היא מתגלה כאחת ההחלטות הקשות והחשובות ביותר שתצטרכו לעשות.

את החיסונים כדאי להתחיל לפחות שלושה חודשים לפני היציאה, כדי לתת טווח בטחון (למקרה שיש חגים באמצע, מחלות ובלת"מים אחרים).

ציוד– הייתי ממליצה לעשות סיבוב בחנויות כחצי שנה לפני היציאה, לרחרח את המחירים ואת הדברים שלדעתכם תצטרכו. אחר כך פנו לאינטרנט ובדקו גם שם מחירים. זה יתן לכם די זמן כדי להזמין את הציוד באינטרנט בלי להלחץ שהוא לא יגיע במועד. בכל מקרה מוטב לצאת עם כמה שפחות, כיוון שאת רוב הציוד ניתן לקנות בזול מאוד ברחבי המזרח.

הנה רשימת הציוד השלמה שהכנתי לכם, שגם עונה על שאלות ברומו של עולם כמו האם לקחת מנשא או עגלה, והאם לקחת מזוודה או מוצ'ילה..

בית ספר- תלוי איך אתם רואים את הטיול שלכם מתנהל. אם תרצו שהילדים ימשיכו עם חוברות הלימוד על פי תכנית משרד החינוך- כדאי להיערך בהתאם.

התאמות עם חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, תשלומים חודשיים קבועים וכו'- אל תחכו לרגע האחרון.

.ביטוח חו"ל לא לשכוח. מכיוון שזוהי אחת ההוצאות המשמעותיות של טיול כזה, לא הייתי מחכה אלא מתחילה לבדוק את העניין כחצי שנה מראש.

והנה גם ראיון עם מומחה לביטוחי נסיעות שבו תמצאו את כל המידע שאתם צריכים כדי לבחור את הביטוח הטוב ביותר עבורכם.

הכנה לילדים: לפני הנסיעה אפשר לקרא איתם סיפורי מסעות והרפתקאות שונים (מסביב לעולם בשמונים יום, אי הדולפינים הכחולים, רובינזון קרוזו וכו'). אפשר לשחק איתם במשחקי כסף, על מנת שיבינו מראש את שערי ההמרה השונים- למשל, שחקו במכולת שבה המחירים משתנים על פי המדינה שממנה אתה מגיע.

הנה מאמר שלם שמציע איך להתכונן לטיול או חופשה עם ילדים.

והנה מאמר שהעליתי לאחרונה, שעוסק בשאלות שאולי אתם אפילו לא יודעים שאתם צריכים לשאול את עצמכם לקראת טיול ארוך עם הילדים.


♥ אל תשכחו להרשם לסדרת המיילים: 7 דברים שכדאי לכם לדעת על טיול ארוך עם ילדים. עשו זאת עכשיו, זה יסדר לכם את המחשבות, וזה לגמרי בחינם.


יציאה לדרך

היציאה מלווה תמיד בהתרגשות גדולה. לפעמים יש התנגדות מצד אחד הילדים וזה קצת גורם לתחושות מעורבות לגבי ההחלטה. האם עשיתי נכון או לא. אבל אני יכולה להבטיח לכם שמה שתקבלו מהטיול הוא חסר תחליף וכלמה שתעברו במהלכו יתרום לכם ולילדים למשך כל חייכם.

על תזונה במזרח

על בריאות

על מקלחות ושרותים במזרח

על חברים

על טיסות

מוטב להתחיל בקטן, לבחור מקום נעים ולשהות בו להתאקלמות רכה. לאפשר לכם ולילדים להבין קצת את סדרי החיים החדשים, למצוא את מקומם מחדש, לפתוח את עצמם למקסימום כדי לחוות את כל מה שיש לטיול מסוג כזה להציע.

לאט לאט תרגישו שאתם מתכווננים מחדש, מבינים מי נגד מי ועולים על המסלול שיוביל אתכם בשלווה ובהנאה רבה לאורך שנת הטיול.

הכנתי לכם גם מדריך שכולו עוסק ביציאה מהשגרה ושחרור מהתשע עד חמש. נסו אותו.

לאורך הדרך

קחו בחשבון שהדרך מביאה איתה התמודדויות כמעט על בסיס יומיומי. אל תחמירו עם עצמכם. מדובר בהתפתחות ובהתבגרות אישית ומשפחתית שחלקה טבעי ונוגע להתבגרות הטבעית האנושית, וחלקה משוייך לחוויה עצמה על כל השלכותיה. אני מסתכלת על זה כעל גלים, לפעמים הכל מאוזן ולפעמים יש חריקות. ממש כמו בחיים האמיתיים  😀

השתדלו לאזן בין תקופות של טיול אינטנסיבי יותר ובין תקופות של שהיה במקום אחד, של חיי שגרה רגועים שיאפשרו לאגור כוחות לקראת הרפתקאות חדשות.

קחו איתכם תיק כלים שיעזור לכם להתמודד עם מצבי חוסר איזון. ספרים שנותנים לכם השראה, מוסיקה, קצת זמן פרטי, גמישות, הומור.

בתוך כל הבלאגן של התארגנות למסע שכזה, אנחנו אולי נזכור לקחת את כל הציוד הפיזי, אבל לא תמיד אנחנו זוכרים לקחת איתנו ולהשקיע בציוד הפנימי שלנו, שלעתים, ובסיטואציות מסויימות, הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל נעל הליכה משכוללת.

 הנה למשל ספר חובה, לדעתי לכל מי שמתכנן לצאת למסע כלשהו. הוא נקרא "VAGABONDING" והוא היה הספר הראשון שהזמנתי באינטרנט כהכנה ליציאה שלנו. הוא עדיין איתי בתיק.

 אתם מוזמנים גם להוריד את האי בוק החינמי שלי: איך לטייל עם ילדים בעולם ב-5500 ש"ח לחודש

או את המדריך המלא והמעשי לטיול ארוך עם ילדים– שיענה לכם על הרבה שאלות, גם על אלה שאתם אפילו לא חושבים עליהן עדיין.. :-). 

 .ואל תהססו לפנות אלי בכל שאלה או בקשה

 

האמת היא שבמקרה שלנו זה באמת נכון. אנחנו כבר הרבה שנים לוקחים איתנו את כל הבית ?. לכן החלטתי סוף סוף, לשתף אתכם ברשימת הציוד האולטימטיבית לטיול או חופשה בחו"ל, עם הילדים או בלעדיהם.

הרשימה כוללת ציוד מומלץ הכרחי, ציוד מומלץ שכיף שיש, וגם טיפים. מבטיחה לכם שתמצאו כאן דברים שאף אחד אחר לא כתב עליהם, ושישדרגו לכם את החופשה הבאה.

אבל לפני שנתחיל: גברים יקרים, אנחנו לוקחות את כל הבית כי ככה אנחנו. זה ב-DNA. וזה גורם לנו להרגיש רע כשאנחנו צריכות להתנצל על זה. אז פשוט קבלו את זה. בחיוך ובהבנה ובאהבה ותחשבו רק כמה שרירי הזרועות והחזה שלכם ישמחו ?.

∴  לנוחותכם, ניתן להוריד את הרשימה גם בגרסת PDF ישר למחשב/טלפון.

השילוש הקדוש:

מוצ'ילה-נעליים-תיק ליום יום.

אלה הם אבני היסוד של כל יציאה מהבית. אם אתם על תקציב מוגבל- אלה הם שלושת הדברים בהם הכי חשוב להשקיע. הם אלה שיכתיבו לכם את איכות החיים היומיומית.

מוצ'ילה או טרולי?

לטיול במזרח, ולא משנה אם זו חופשה קצרה או מסע ארוך טווח, אני ממליצה על מוצ'ילה באופן גורף. קחו מוצ'ילה אחת גדולה, אחת בינונית ותיק גב לכל ילד (גודל התיק תלוי בגילו ובגודלו של הילד כמובן).

לאירופה זה לא כל כך משנה. עדיין נראה לי שיהיה נוח יותר עם מוצ'ילה, כי גם באירופה יש רכבות, בתי דירות או מלונות שאין בהן עדיין מדרגות נעות או מעלית, אבל אפשר להסתדר עם טרולי. וזה מאוד תלוי בסגנון החופשה שאליה אתם יוצאים..

עם ילדים קטנים: ממש חשוב שהידיים שלכם יהיו פנויות עד כמה שאפשר.

מה חשוב לשים לב: שמי שסוחב את הטרולי יכול גם להרים אותה, כשצריך.

למה אני ממליצה שכל ילד יהיה אחראי על תיק משלו?

פשוט כי התיק הזה הוא הפינה האינטימית שלו, לכל משך החופשה. לכן חשוב שיהיו שם הדברים הפרטיים שלו, שנותנים לו קצת תחושת יציבות, פרטיות ועצמאות.


טיפ: לילדים רגישים במיוחד או כאלה שזקוקים ליציבות, אני מציעה שתקחו גם 'חפץ מעבר' :-). מובייל קטן, לוכד חלומות מיוחד, או כל דבר שיכול לסמל להם את החדר בבית. תלו אותו בכל מקום בו הילד ישן במהלך החופשה או הטיול. 


אצלנו: לכל ילד יש תיק משלו. לשני הגדולים יש מוצ'ילות, ולקטנה יש מזוודת טרולי. לכל אחד יש מגבת משלו, תיק כלי רחצה, פנס ועוד. (פירוט בהמשך).

איפה לקנות: עד כמה שהאינטרנט יכול להציע אפשרויות מדהימות, אני תמיד ממליצה לקנות את התיקים בחנות. חייבים למדוד אותם, לבדוק שהם נוחים על הכתפיים, שהמידות הן כמו שאתם רוצים (באינטרנט ממש קשה לדעת את הגודל האמיתי). גם לגבי מוצ'ילות וגם לגבי מזוודות.

האם עדיף לקנות בארץ או בדלהי?

בארץ.

נעליים

הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת לכם בעניין הזה הוא: אל תקנו נעליים חדשות במיוחד לקראת הטיול/החופשה. לא נעלי הליכה ליום יום וגם לא נעלי טרקים.

כפכפים דווקא אפשר ?.

למה? כי רוב הנעליים החדשות גורמות ליבלות וחתכים. קחו אתכם את הנעליים הישנות והטובות והנוחות שלכם, ולא תצטערו.

אנחנו: כבר כמה שנים הבנות ואני הולכות רק עם סקצ'רס. נעליים נוחות להפליא, איתן אנחנו יכולות ללכת ימים שלמים בלי שיכאבו לנו הרגליים.

כמה זוגות לקחת?

קחו זוג אחד להליכה יומיומית לכל אחד מכם, וכפכפים/סנדלים (נגד מים) לכל אחד. כמובן, אם אתם מתכננים לצאת לטרק קחו גם נעליים להליכת שטח.

איפה לקנות: תלוי אם אלה נעליים מסוג שעדיין לא ניסיתם ממליצה ללכת לחנות אמיתית. אם אלו נעליים שאתם כבר מכירים ויודעים- עדיף לקנות באינטרנט, כי המבחר גדול יותר והמחיר, לרוב, נמוך יותר. ועדיין, אל תצאו עם נעליים חדשות לגמרי. רכשו אותם מספיק בזמן כדי לעשות עליהם כמה 'הליכות הרצה' לפני היציאה לחו"ל.

תיק ליום יום:

אני אוהבת שלכל ילד יש תיק קטן משלו. אבל זה כמובן תלוי בגיל. לא חייבים לקחת את כל התיקים בכל יציאה מהמלון או מהגסטהאוס (או מהקרוון..). לכן אני ממליצה על תיק יום אחד מרכזי, אותו תמיד לוקחים. ועוד כמה תיקים קטנים אישיים. שיהיו לשימוש בעיקר בזמן מעברים (נסיעות,טיסות) או טיולים של יום-יומיים.

איפה לקנות: האינטרנט מציע אפשרויות מאוד מפתות בנושא הזה, בשנים האחרונות ממש היתה פריחה בכל התחום של תיקי גב אז הנה כמה דוגמאות:

אני מסתובבת כבר שנתיים עם התיק הזה של חברת THULE. הוא קצת גדול ליום יום, ואני בעיקר משתמשת בו כשאנחנו יוצאים לטיולים של כמה ימים. אני פשוט אוהבת שהתיק יכול להתכוונן לפי כמות הדברים שאני צריכה לקחת. כלומר הוא יכול להיות קטן או גדול. ככה יש לי מקום גם לג'אקט כשבא לי, וכשאני לובשת את הג'אקט אז אני יכולה להקטין את התיק..הוא גם נורא יפה בעיני :-). אתם יכולים להציץ ולראות בעצמכם.

אני אוהבת גם את התיקים של חברת TIMBUK2, למשל התיק הזה, שגם הוא עם אפשרות של הגדלה או הקטנה. חברת TOPO יצאה לאחרונה עם כמה דגמים יפים של תיקי גב. אבל ההייפ הכי חזק עכשיו הוא של תיקי הגב המדהימים של חברת NOMATIC.

אוקי סיימנו עם השילוש הקדוש.


מנשא או עגלה?

בואו נפתור את ההתלבטות לחלוטין. מנשא בעיני זה הכרחי. ולו רק בגלל שהוא מפנה לכם את הידיים, ולא פחות חשוב- את העיניים. התינוק יושב לו בבטחה עליכם ואתם פנויים לשמור על שאר הילדים, לקרא את השלטים בתחנת הרכבת, או לחפש מסעדה נחמדה בה אפשר סוף סוף לשבת, אחרי יום הליכה ברחובות הומים. אני ממליצה בחום על מנשא ילקוט. כי הוא נוח, נכנס לתיק ונשלף בקלות בעת הצורך, ולא תופס לכם חצי מהחדר במלון.

אז לגבי מנשא אין התלבטות.

ההחלטה אם לקחת עגלה היא עניין של הרגל. האם אתם נעזרים בעגלה באופן שגרתי ויומיומי? האם היעד אליו אתם נוסעים מאפשר נגישות ונוחות לעגלות? האם אתם מתכננים הליכות ארוכות וימים ארוכים ללא הפסקות? האם התינוק שלכם אוהב לשבת בעגלה? האם אתם שוכרים רכב? האם מתוכננות לכם אטרקציות בהן יש לעמוד הרבה זמן בתור? אם התשובה היא כן, אז קחו עגלה.

האם מתוכננים מעברים רבים, בכלי תחבורה שונים (אוטובוסים, ריקשות, מעבורות, רכבות..)? האם אתם מתכוונים לקחת יותר משתי מזוודות? האם אתם אוהבים להיות קלילים וספונטניים? אם התשובה היא כן, אז כדאי לוותר על העגלה.


מה לקחת

מה לקחת בתיק הגדול / במזוודה – 7 דברים שאסור לוותר עליהם:

1. מגבת

אנחנו: אוהבים את המגבות הקלות המיוחדות לטיול, שמתייבשות מהר ואפשר לתלות אותן בנוחות ככה שהן לא יפלו או יתעופפו מהמעקה של המרפסת.

איפה לקנות: באינטרנט.

הציצו על אלה למשל:

מגבת של 'דיסקאברי' גם נעימה וגם נהדרת לטיולים.

מגבת של JML, מגיעה בחבילה של שתיים, גם נעימה וגדולה, וגם מגיעה בצבעים מרהיבים כמו ורוד וסגול ותכלת ותורכיז :-).

והנה מגבת טיולים במיוחד לילדים– זו מגבת מיוחדת נגד חול (כן כן), מתאימה גם לחוף וגם לרחצה והיא מגיעה בהדפסים עליזים.

המלצה שלי: המחירים של המגבות כאן הם בין 10$ ל-20$. שזה פער אדיר לעומת המחירים בחנויות בארץ. ללא ספק הרבה יותר משתלם לרכוש אותן באינטרנט. רק שימו לב שאתם מזמינים את הגודל הרצוי לכם.

2. יחידת הטענה עם שקעים מרובים, שיש לה גם אורך חוט והיא גם קטנה ומתקפלת– חובה לכל נסיעה.

אני משתמשת בדיוק בזה. וגם לכל אחד מהילדים יש, לכל אחד בצבע אחר. המוצר הזה הוא נוח להפליא, ומגיע עם נרתיק קטן (אליו אני גם מכניסה כמה כבלי USB ומתאם לשקע הראשי) וכך הוא תמיד בשליפה נוחה וגם נארז בשניות. למעשה, זה אחד מהחפצים שנמצא הכי הרבה בשימוש אצלנו.

תראו (לי יש את הורוד..):

3. מנורה מתקפלת:

כן, יש כאלה. מומלץ במיוחד לאלה היוצאים לשטח או למזרח, אבל לא רק. החזיקו מנורות כמספר החדרים/אוהלים בהם אתם מתכננים לשהות. לפעמים יש הפסקת חשמל של כמה שעות והמנורות האלה הרבה יותר נעימות לעין מהפנס של הטלפון. לפעמים אין בגסטהאוס מנורות לילה וגם במקרים כאלה אני שולפת את המנורות. מאוד משדרג את החיים.

תראו את זאת 

זוהי מנורה שלא תופסת כמעט מקום (היא מתקפלת למצב שטוח..) ונטענת ע"י USB או סולארי.

ויש גם את זאת, שמשמשת גם כסוללת גיבוי והיא נגד מים:

4. ארגוניות לאריזה נוחה, בגדלים שונים:

גם אם אתם עם מוצ'ילה וגם אם במזוודה, הארגוניות האלה הכרחיות לנוחות שלכם. אנחנו התעקשנו הרבה שנים לוותר עליהן, אבל כבר כמה שנים שאני והבנות לא יכולות לארוז בלעדיהן. זה נוח ומקל על שליפה מהירה של כל מה שאתם מחפשים. ממש עולם אחר. הנה ערכה מדהימה של ארגוניות שכוללת גם תיק כלי רחצה ונרתיק למסמכים (לא זולה..).

וגם זאת, במליון צבעים. 25$ לצבע הסגול, 20$ לאפור:

וגם כאן תמצאו מבחר גדול של ארגוניות כאלה, במחירים של פחות מ-20$.

5. תיק כלי רחצה

קנו אך ורק תיק כלי רחצה שאפשר לתלות אותו.

איפה לקנות: חד משמעית באינטרנט. תראו איזה מבחר יפהפה יש:

המחירים של כל אלו הם בין 16$ ל-26$. אני קניתי לפני שש שנים בערך תיק כזה, בחנות מדליקה ויקרה בסייגון. במשך כמה ימים התלבטתי אם לקנות או לא, כי נורא רציתי, אבל הוא היה יקר יחסית. בסוף קניתי. ואני משתמשת בו עד היום (יום יום, כן?), וזו עבורי אחת הרכישות הכי מוצלחות שעשיתי. נוח ופשוט ונגיש. גם לכל אחת מהבנות יש כזה.


טיפ: אם אתם יוצאים לחופשה מפנקת, קחו אתכם כמה פינוקים לאמבטיה עבור הילדים וגם עבורכם ?.

והנה מאמר שלם שמסביר איך  תארגני לעצמך תיק כלי רחצה מהחלומות.


המלצה שלי: קחו אתכם פרוז'קטור כדי להקרין סרטים לילדים וגם כמה משחקים כייפיים לאוטו/למסעדה/לזמן שקט בחדר.

6. קרש חיתוך דק וקל 

ככה שבכל מקום נוח ופשוט לחתוך קצת פירות, להכין סנדוויץ' או לטעום מהגבינות שקניתם במעדניה.. כשהילדים היו קטנים שיחקנו עליו משחקים, עשינו פלסטלינה, והרכבנו פאזלים. אני מכניסה אותו לריצ'רץ' של המזוודה. לא תופס מקום ולא שוקל אבל עושה את החיים הרבה יותר פשוטים.

אגב- להשלמת הערכה: סכין חיתוך (עם מכסה הגנה) וקולפן-  נכנסים אצלי לאותו ריצ'רץ' של המזוודה.

7. קערה מתקפלת- 

אני מסתובבת עם אחת כזאת מהרגע שיצאנו מהארץ. לא מרגישה אותה בתיק בכלל. לאחרונה רכשתי גם לכל הילדים, כי זה תמיד שימושי וחוסך לפעמים הרבה זמן וכסף 🙂. מכינה לעצמי מוזלי, סלט ירקות או ראמן. בלי לצאת מהחדר..

הנה כמה כאלה שוות שמצאתי ב'אמאזון':

                  

וזאת מגיעה כסט, עם כוס וסכו"ם: 

כדאי גם לקחת קצת נוזל כלים (בבקבוקון קטן) וספוג קטן– זה מאודדד עוזר, ובאופן כללי גם מומלץ לרחוץ היטב בעיקר את כוסות הקפה שמניחים לכם בחדר במלון, לפני השימוש.


וטיפ אחרון: אם אתם נוסעים עם ילדים בגיל הרלוונטי, אל תשכחו לקחת אתכם קופסא קטנה מיוחדת למקרה שנופלות להם שיניים במהלך החופשה. אם יוצאים עם שיניים מתנדנדות, אז בכלל כדאי שגם תשריינו מכתב ומתנה (או מה שנהוג אצלכם במשפחה).

אצלי גלי הקטנה איבדה 5 שיניים (שתיים באותו יום!!) במהלך מסע של 40 יום בפאקינג שומקום בערבות מונגוליה..


מה לקחת בתיק הקטן:

פנס

נכון במיוחד לאלה היוצאים למזרח, אבל לא רק. אני אוהבת שלכל אחד מבני המשפחה יש פנס פרטי משלו. וזה לא כולל את הפנס בטלפון ?.

יש את אלה שאוהבים פנס ראש, אבל לאחרונה אני מעדיפה את הפנסים שאפשר לחבר ל-USB, או את אלה הנטענים באופן סולארי. זו כזאת הקלה שאין צורך לסחוב או לקנות בטריות כל הזמן :-).

האינטרנט מציע המון אפשרויות נהדרות. הנה למשל הפנס הזה.

נרתיק ללפטופ/טאבלט חובה לכל מטייל.

תראו איזה נרתיקים מקסימים מצאתי כאן. (אגב, מכירים את האתר הזה? יש בו דברים שלא תמצאו בשום מקום אחר..).

נרתיק ארגון לכבלים ומטענים– לא חובה, אבל בהחלט הרבה יותר נוח כשיש כזה

אזניות רזרביות לגיבוי- נכון במיוחד בזמן מעברים.

אנחנו מבלים הרבה שעות בנסיעות ארוכות, והילדים אוהבים להקשיב למוסיקה, לפודקאסטים, או לראות סרטונים. לכן אני לא לוקחת סיכון. הורים למתבגרים– חשוב כפליים. הנה מאמר שלם על איך לטייל עם מתבגרים. 

ווקי טוקי- ליוצאים עם ילדים קטנים.

שימו לב שאתם קונים ווקי טוקי עם טווח רחב מצד אחד, וחוקי לשימוש חופשי, מצד שני :-). דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא אורך חיי הבטריה. אני רכשתי מספר מכשירים במהלך השנים, במיוחד אהבתי את אלה, שדומים למה שקנינו ב-MBK בבנגקוק. ולא רק כדי לשמור על קשר עם הילדים כשאתם יושבים על קפה והם משחקים בפארק לידכם, אלא גם בשביל הרבה כיף 🙂. עשינו המון צחוקים במהלך השנים עם מכשירי הווקי טוקי שלנו. מומלץ בחום!

תיק עזרה ראשונה

סוללת הטענה לטאבלט/טלפון

מצלמה (עדיף מצלמה שהיא נגד מים..)

תיק איפור ותכשיטים אני לא מתאפרת בדרך כלל אבל תראו איזה תיק מקסים ושימושי מצאתי כאן.

הגיינה- הכי חשוב! ג'ל לחיטוי ידיים, מגבונים לחים ודפי סבון.

בקבוק מים –

אחד מהתחביבים שלי כשאני נכנסת לחנות טיולים זה לבדוק מה חדש בתחום :-). תכלס, בגלל שאנחנו משתמשים בהם הרבה, אני מוצאת את עצמי קונה לפחות פעמיים- שלוש בשנה. הנה בקבוק עם פילטר פחם וגם בקבוק מדליק שמתקפל ונכנס לכיס :-). וכמובן הבקבוק של מיזו, שמגיע עם פילטר וקש.

הנה גם קישור לחנות השלמה של lifestraw (להזמנות אין ליין) – הבקבוק המוצלח ביותר שמגיע עם פילטר מים חדשני ונוח לשימוש. 

קש אישי רב פעמי  (אלא אם בא לכם לשתות את המוחיטו שלכם מקש מקרטון שמתפרק לכם בתוך הכוס תוך כמה דקות..).

הנה קש מתקפל טלסקופי וגם ערכה משפחתית של קשי נירוסטה מקסימים (עם מברשת ניקוי) בנרתיק לנשיאה נוחה בתיק.

כובע ומסנן קרינה- תמיד!!

חומר דוחה יתושים- תמיד!!

מטריה קטנה מתקפלת 

אני אוהבת שיש לכל אחד בתיק, במיוחד מאז שהם גדלו מספיק והתחילו לצאת לבד. נשמע טפשי, אבל מטריה יכולה להיות הצלה של ממש.

לגבי שלושת הסעיפים האחרונים- הם קשורים במיוחד לעובדה שאין לנו אפשרות לחזות את העתיד. אני למדתי את זה בדרך הקשה, לכן ההמלצה הכל כך חמה שלי עבורכם. אין לדעת מתי יקרה מצב שבו תתקעו בשמש הקופחת בלי שתצפו את זה (טיפ: אם אתם בונים על ביקור ב'עיר האסורה' בבייגי'ן, למשל, או מתחם הקולוסיאום ברומא או כל אטרקציה מאוד פופולארית שצריך לעמוד בשבילה הרבה זמן בתור.)

קלפים/משחק משפחתי קטן אחר

שאפשר לשלוף בזמנים קשים (כשאתם מחכים לאוכל במסעדה, מחכים לאוטובוס, מחכים לטיסה וכו').

המלצה שלי (אחרונה וחביבה)– אין מישהו שלא פוחד לאבד משהו בעל ערך במהלך הטיול. לכן הקליקו על הלינק הזה ורכשו לעצמכם כמה מהסטיקרים האלה. הדביקו אותם על המצלמה (הכי חשוב בעיני..), המזוודה, האופניים, הילדים.. :-). בעזרת המכשירים הקטנים האלה תוכלו לאתר כל מה שבאמת חשוב לכם. הם עובדים על bluetooth, אבל היתרון העצום שלהם, לדעתי, על פני כל מכשיר איתור אחר הוא שכל מי שרשום באפליקציה יכול לעזור לכם למצוא את מה שאבד, ולשלוח לכם מיקום מדוייק. הנה כל הפרטים.

וכמובן- לא לשכוח להוריד את האיבוק "לטייל עם ילדים" ישר לטלפון, שיהיה לכם את כל הטיפים שלי והנסיון שלי אצלכם בכיס :-).

עוד מאמר שכדאי לקרא לפני שיוצאים: איך להפוך כל חופשה לבלתי נשכחת.

תמונה: <a href="https://www.freepik.com/free-photos-vectors/travel">Travel photo created by jcomp – www.freepik.com</a>