פושקר היא בין היעדים הנוחים והכיפיים לטיול עם ילדים בהודו. פושקר היא פנינה קטנה בלב מדבר. בפושקר אפשר להתאהב כמעט מיד בזכות יופיה, בזכות האוירה הרגועה השוררת בה, בזכות האגם הקדוש והנופים. ובמיוחד בזכות הקניות..

פושקר היא עיירונת קטנטונת בחבל ראג’אסטאן, כ-12 שעות נסיעת לילה מדלהי (או 15 שעות נסיעת לילה מרישיקש). במרחק נסיעה קצר מהעיר אג’מר. מקום ציורי ומרהיב, היושב סביב אגם קדוש ומרגיש כאילו אתה באמצע סצינה מ”אלאדין”. פושקר נותנת תחושה מאוד בטוחה, וזה דבר חשוב כמשטיילים עם ילדים. התקופה הטובה להגיע אליה היא מנובמבר עד מרץ. אפשר למצוא בה סדנאות לשזירה, לתכשיטים, יוגה ומדיטציה, ריקוד, מוסיקה. יש שם מתחם קטן לשחקני שח מט, ויש חנות נהדרת של מיצים טבעיים. 

♦ בפושקר נמצא אחד השווקים הצבעוניים, הססגוניים והיפים ביותר בהודו. והכל עטוף באריזת צבעוניות רג’סטאנית מהממת.

♦ קל מאוד להתמצא, הרחובות קטנים, האגם מציץ מכל עבר, ומרכז העניינים הוא רחוב אחד ארוך שמסתעף מעט.

♦ הארכיטקטורה מדהימה ביופיה. בפושקר עוצרים ליד כל בית ובית ונדהמים מחדש.

לינה בפושקר: 

◊  הגסטהאוסים נקיים להפתיע (!!) ומטופחים. המחיר זול מאוד.

◊ קיימים מספר בתי מלון שמתהדרים בבריכות שחיה. עם מזג האויר של פושקר זה בהחלט מפתה אבל, שוב, המקומיים מזהירים מפני הבריכות הללו. אני בדקתי את כל הבריכות בפושקר והחלטתי לוותר.

◊ הנה לינק להזמנת מקומות לינה נוחים ללילות הראשונים שלכם, לנחיתה רכה ונעימה.. :-).

♦ כדי לרדת למטה לאגם הקטן והקדוש תתבקשו לרוב לתת תרומה.

♦ שבו על המדרגות ליד האגם וצפו ביונים המתעופפות. יש כאלה שמגיעים בכל יום לתת להן אוכל.

♦ טפסו על הגבעה המשקיפה על האגם. הרוב עושים את זה בזריחה או בשקיעה. הטיפוס קליל יחסית (מדרגות).

♦ שכרו אופנוע וצאו החוצה, למרחבים. שם תפגשו כפריים, פרות רועות, נשים רג’אסטניות יפהפיות נושאות כדים על ראשיהן, אגמים קטנים וגדולים, מדבר וילדים צועניים שיזמינו אתכם לרקוד איתם ולשתות איתם צ’אי.

♦ בקרבת מקום נמצאת חווה לטיפול בכלבים חולים. החווה מבוססת כולה על מתנדבים ושמחה תמיד למתנדבים חדשים. אפשר לבוא אפילו ליום אחד. הכלבים מקסימים ומטופלים בחום ובאהבה.

♦ פושקר היא המקום לעשות בו קניות בהודו. היא ממש גן עדן של שופינג. בגדים מרהיבים וזולים, בשמים ושמנים טבעיים, נעליים, חולצות מצויירות ביד, תכשיטים..סוחרים מכל העולם מגיעים אליה כדי לקנות כמויות ובזול.

♦ בדצמבר מתקיים פסטיבל עפיפונים קטן בסמטאות. מגגות הבתים הילדים מעיפים עפיפוני נייר פשוטים וצבעוניים. חוויה מהנה ביותר שאפשר להצטרף אליה בכיף יחד עם הילדים :-). 

♦ טוב אז יש את יריד הגמלים שמתקיים כל שנה בסביבות נובמבר. ספרי התיירות יספרו לכם שזאת חוויה אבל המקומיים מזהירים משפחות מפני היריד הזה. מדובר בהמוני אדם שנדחקים בצפיפות איומה, ברעש ובבלאגן. אני החלטתי להשמע לעצות המקומיים ועזבתי יום לפני שהיריד התחיל.

המחירים, אגב, עולים במאות אחוזים בתקופה זו.

♦ כמה ימים לפני שהיריד מתחיל נאספים עדרי גמלים מרהיבים לדיונות שמסביב לפושקר. ולמרות שאנחנו מכירים גמלים מהארץ- זו עדיין חוויה לראות את כמויות הגמלים האלה. אפשר גם לעשות סיבוב על גמל.

אוכל בפושקר:

◊ פושקר היא מקום קדוש. באופן רשמי לא תמצאו ביצים, בשר או אלכוהול. באופן לא רשמי תוכלו למצוא אותם, אבל לא תמיד בקלות. מצד שני, ‘ספיישל לאסי’, אין שום בעיה למצוא..

◊ האוכל בפושקר יקר. קשה למצוא אוכל מקומי שלא שורף לך את הפה מרוב חריף.

◊ ועדיין יש את דוכן המיצים והפירות המופלא של סאנו. המוזלי הכי טעים בעולם. שייקים מקוריים מכל פרי שרק עולה על דעתכם. אנחנו פקדנו את המקום לפחות פעמיים ביום.

◊ ואם בא לכם להרגיש קצת בתל אביב הפלצנית לכו ל’the honey and spice’-. הרביצו בריאות בילדיכם ככל שהכיס מאפשר. ארוחות בוקר כאלה לא פגשתי בשום מקום אחר.\

◊ בסוכנות הנסיעות של ‘שמש’ מוכרים במבה וביסלי.

◊ אם תחתכו ימינה מיד אחרי הסוכנות ותלכו כמעט עד סוף הכביש תגיעו לבית קפה שיושב ממש על האגם. מקום מרגיע עם תצפית יפה.

♠  לא קשה יהיה לכם לפספס את מעוז השח-מט של פושקר. אתה זוכה במשחק עם מומחים (או לפחות לצפות במשחק), פוגש חובבי שח מכל העולם ושותה צ’אי מצוין על הדרך. חוויה.

♦ באותו מעוז שח אפשר גם להינות מקופים חמודים שמקפצים מגג לגג. תזהרו לפני שאתם מתיישבים שם על כיסא, ובדקו אם הקופים לא השאירו שם ‘משהו’..

פושקר – מחירים לדוגמא:

צ’אי– 6 רופי

טאלי– 55 רופי (בלי רה-פיל)

פיצה- 100 רופי

חדר- 150-300 רופי. מלון ללילות הראשונים תוכלו לחפש דרך הלינק הזה >> 

מונית מאג’מר לפושקר– 250 רופי

מכנסי יוגי– 180 רופי

בשמים טבעיים– 30 רופי לבקבוקון

טוסטוס- 150 רופי ליום

סיבוב על גמל– 50 רופי ל-20 דקות.

חזרה לבלוג

רישיקש היא מהמקומות המוכרים בהודו. היא יושבת בשקט ובשלווה לגדות נהר הגנגס, קשה לפספס אותה כשמטיילים בהודו עם ילדים ומשפחות מכל העולם מגיעות אליה.

היא במרחק נסיעה נוחה של כמה שעות בלבד מדלהי, ונהדרת לשהות עם ילדים. העונות המומלצות הן מרץ-מאי, ואמצע ספטמבר- נובמבר. שתי השכונות הנוחות יותר הן לקשמן ג’ולה וראם ג’ולה, בהן מתרכזים תיירים מכל העולם. רישיקש מציעה מגוון מטורף של מסעדות ובתי קפה, עם נוף לנהר הגנגס הקדוש, מקדשים מעניינים, נופים, נהרות ומפלים, סדנאות של יוגה ומדיטציה (בחלקן הילדים נכנסים בחינם), שיעורי מוסיקה ומחול. ברוב המקומות יש אינטרנט נוח. וכמובן מפגש עם מטיילים מעניינים מכל העולם.

♦ היא עיר שקטה ונעימה. יחסית להודו, הכוונה. באופן אישי מאוד אהבתי את האווירה בעיר עצמה. היא אמנם סואנת למדי אבל יש בה משהו הרבה יותר רגוע ממקומות אחרים בהודו.

♦ סביר שלא תגורו בעיר עצמה אלא תתמקמו לגדת הגנגה באחת מהשכונות המתויירות- לקשמן ג’ולה או ראם ג’ולה. טוענים שלקשמן ג’ולה היא שקטה יותר. זה לא נכון. היא בעלת אופי תיירותי יותר, גדולה ורועשת יותר ומלאה בישראלים. ראם ג’ולה היא רגועה, ‘רוחנית’ יותר ומאוכלסת בתיירים אירופאים יותר.

♦ ברישיקש פגשנו את הפרות הנחמדות ביותר בהודו. הן ידידותיות וחובבות ליטופים והכרנו את חלקן ממש באופן אישי.

♦ אנשים מגיעים לרישיקש בעיקר בגלל הסדנאות שמוצעות בה- יוגה ורוחניות ואשראמים למכביר. עם הילדים זה קצת אחרת אבל הרבה מהסדנאות פתוחות לילדים בחינם.

♦ בעיני, האטרקציה הגדולה של רישיקש היא הגנגה. חופים חוליים ונחמדים ומים קרירים. אפשר לשכשך כל יום ולהעביר ככה חודש בלי להרגיש בכלל..

♦ וכמובן טקסי הפוג’ה (= טקס או פולחן דתי כלשהו) שנערכים בסגנונות שונים על פני הגנגה ובמקדשים עצמם. תוך שבוע הילדים הופכים למומחים.

♦ והקופים. שני סוגים שולטים ביד רמה ברישיקש ובמיוחד על שני הגשרים. קופים צהובי מראה, שובבים ותוקפניים למדי. וקופים אפרפרים בעלי פרצוף שחור שהם ידידותיים ופחות תוקפניים. כל עוד לא תהיו בסביבת אוכל או תחזיקו אוכל ביד הם לא יטרידו אתכם.

לינה ברישיקש: 

◊ אני מצאתי את הגסטאוסים באיזורי התיירות מוזנחים ברובם ויותר מלוכלכים ממקומות אחרים בהודו. זה לא אומר שלא ניתן למצוא משהו סביר או אחד שרק נפתח. המחירים, אגב, זולים מאוד. אם אומרים לכם שיש מים חמים קחו את זה בערבון מוגבל.

◊ אם תתרחקו קצת מהגדה תוכלו למצוא מקומות לינה מתוקים ונקיים עם גינה ומטבח. אפשר אפילו למצוא גסטהאוסים שבהם ניתן לשכור דירות שלמות (עם מטבח וסלון ומרפסת).

חפשו לינה ללילות הראשונים דרך כאן.

אוכל ברישיקש: 

◊ האוכל במסעדות המקומיות חריף ומתובל מאוד. הצ’אי מעולה. המסעדות שמגישות אוכל מערבי הן טובות יחסית והמחירים בינוניים פלוס. יש שם יופי של שייקים (אפילו אוריו שייק) וקפה קר. ושוקולד פרלינים. יאמי.

◊ כעיר המונחת לגדת הגנגה חל איסור למכור בה בשר, אלכוהול וביצים..(בשכונות הפנימיות של העיר אפשר למצוא את כל אלה אם אתם ממש מתעקשים). כדי למלא את מצבורי החלבון תאכלו הרבה קטניות. מומלץ להיעזר בדוכני הצ’ולה (גרגרי חומוס מבושלים, מוגשים עם קצת ירקות ומתובלים במלח ולימון) שבאזור. 10 רופי למנה.

◊ בראם ג’ולה יש מסעדה קטנה שנקראת “the office”. מגישים בה צ’אי טעים במיוחד וגולת הכותרת היא סמוסה ממולא בתפוחים וקינמון או בבננה ושוקולד. חובה!

◊ אפשר גם למצוא מבחר מסוים של מסעדות ואכסניות איורודיות.

◊ ובסופרפרקטים הקטנים תמצאו שלל רב של מוצרי מזון אורגניים, טבעוניים, ובריאותיים.

♦ יש מספר מפלים במרחק הליכה בסביבות העיר. מאוד נחמד לטיול יום של כמה שעות.

♦ יש גם פארק מים לא רחוק. אומרים שהוא נחמד מאוד.

♦ באופן כללי אפשר לומר שרישיקש היא תענוג תיירותי. יש בה את כל הפינוקים והנוחות שצריך. אבל לוקח זמן להתרגל אליה. אל תברחו ממנה מהר מדי, תנו לה זמן להקסים אתכם.

♦ מרישיקש יוצאים טרקים יפים מאוד. בררו בסוכנויות הנסיעות אילו טרקים יכולים להתאים לכם מבחינת ההרכב המשפחתי והעונה בה אתם מטיילים.

♦ יש גם ראפטינג חביב (בעונה).

♦ אם תשכרו טוסטוס תהיו ניידים יותר ותוכלו לקפוץ לביקורים בכפרים ובנהרות היפים שבסביבה.

♦ תוכלו גם להגיע לעיר בנוחות ובמהירות ולבקר באופן יומיומי באחת מהפנינות של האזור- פאפו לאסי. טעים ומתוק וקר. לגמרי ממכר. בנוסף, בעיר קיימות מספר מסעדות שמתהדרות במבחר ממתקים יפהפה וטעים מאוד.

♦ כדאי גם לבקר בשוק הירקות והפירות הצבעוני.

♦ וללכת לפחות פעם אחת לקולנוע. מדובר בקולנוע הודי אמיתי, שבו הקהל הוא שותף פעיל בסרט וילדים עם מגשי צ’אי וצ’ולה עוברים בין הכסאות ומוכרים תוך כדי הסרט. חוויה מהנה ביותר.

אזהרה: בנות יקרות. אל תלכו ברישיקש לבד בחושך אף פעם. הרחובות נראים תמימים למדי אבל קרו כמה מקרים אלימים מאוד. אל תסתובבו לבד בכלל ובעיקר לא בלבוש חושפני.

בקשה: הגנגה היא מקום מאוד קדוש להודים. כבדו את זה. אל תתרחצו בבקיני ושמרו על כללי הרחצה המכבדים של המקום.

מחירים לדוגמא:

חדר סביר- 250-350 רופי ללילה. הנה לינק למציאת מקום לינה לנחיתה רכה  ללילות הראשונים

פאפו לאסי- 15 רופי

טאלי- 70-45 רופי

טוסטוס ליום- 350 רופי

ריקשת אוטובוס לעיר- 5 רופי לאחד (ושלא יעבדו עליכם!), ילדים קטנים לא משלמים.

צ’אי- 6-7 רופי

קולד קופי- 40 רופי.

חזרה לבלוג

לפני כמה שנים הצטרפנו למשלחת של רופאים טיבטיים שיצאה לטפל ולחלק תרופות לאנשי הכפרים הנידחים של חבל זאנסקאר בצפון הגבוה של הודו.

זאת היתה הרפתקה של כמעט שבועיים, בהם נסענו בדרכים לא דרכים, חצינו קרחונים, ביקרנו במוצא נהר הזאנסקאר, הלכנו במשך ימים בשבילים על קצה תהום (בגובה ממוצע של 3000-4000 מ’), חצינו גשרים רעועים במיוחד מעל מים סוערים, התארחנו בבתי הכפריים, ישנו איתם ואכלנו איתם, ביקרנו במנזרים חצובים בסלע בתוך מערות נישאות אי שם, קפאנו מקור ומתנו מחום, שתינו מי מעיינות ונחלים ופגשנו נופים, מנהגים, טעמים ותרבות מרתקת ואחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים.

זכינו גם לעזור ולתרום את חלקנו.

כששאלתי את גלי על מה כדאי לי לספר לאנשים שקוראים אותי, היא מיד אמרה – ספרי על זאנסקאר. גלי, כך נדמה לי, הושפעה עמוקות מהחוויה. מדובר באמת בעולם אחר ובדרך חיים שונה לגמרי. היא היתה אז בת עשר. מכולנו, היא גם הכי התחברה עם שלושת הרופאים הטיבטיים בני השבעים, והיתה הולכת איתם יד ביד בשבילים הצרים, תוך שהם מקשקשים וצוחקים (הם בטיבטית והיא באנגלית..:-)).

אין ספק שזו היתה חוויה שבאמת קשה לתאר במילים. אבל האם היא שינתה את חיינו? האם למדנו ממנה שיעור חשוב?

לא יודעת. לא זוכרת שגילינו דברים משמעותיים על עצמנו.

ובכל זאת אלה הם רגעים שנחצבו עמוק בעצמותינו. חוויה מעצימה, שהרחיבה לנו את הנשימה את ההשכלה את האופקים את הלב. מתחה לנו את כל הקצוות ואת כל הגבולות.

וכך, בלי שום תובנות, חזרנו ממנה בכל זאת אחרים.

הרפתקאות יעשו לכם מה שאף שופינג לא יצליח לעשות. אז צאו להרפתקאות, וקחו את הילדים אתכם.

♥ האם תרצו להצטרף ולהירשם לסדרת המיילים “לטייל עם ילדים” או לסדרת המיילים “שבעה דברים שכדאי שתדעו על טיול ארוך עם ילדים”? ההרשמה היא לגמרי בחינם. אשמח לראותכם!

אגב, חבל זאנסקאר הוא חלק מקשמיר, אליה מגיעים דרך לאדאק. מי מכם שרוצה עוד קצת פרטים יכול למצוא אותם בפוסט הזה.

רוצים את התשובה הפשוטה והזולה ביותר כבר בתחילת הפוסט?

אז ככה: באינטרנט. נקודה. אבל רגע. תקראו עד הסוף.

בכל פעם שאני ניגשת לבקש הצעת מחיר לכרטיסי טיסה מסוכנות כלשהי בכל מקום שבו אני נמצאת במזרח, וזה בדרך כלל בסוכנויות נסיעות של אנשים שהם חברים שלי (ככה יוצא..איכשהו יוצא שאני תמיד מתחברת גם עם איזה סוכן נסיעות אחד או שניים בכל מקום שבו אני נמצאת 🙂 )  הם מנפנפים אותי בלי לתת לי אפילו לגמור את המשפט.

“אין מצב. אל תנסי אפילו. לכי לאינטרנט. שם תשיגי מחיר זול יותר מכל מחיר שאנחנו יכולים לתת לך”.

אבל אני לא מוותרת. אני אוהבת לבדוק תמיד את כל האופציות. אז אני מבקשת בכל זאת. תנו לי מחיר, מה אכפת לכם?

והם בודקים. ואני מגלה שאכן, מה שראיתי באינטרנט היה הרבה יותר זול.

אבל לא תמיד אני קונה בסוף באינטרנט. כי כשמטיילים עם ילדים, הכל, אבל ה-כ-ל נראה אחרת.

סיבות לקניה באינטרנט:

-המחיר יהיה זול יותר. וכשקונים חמישה או שישה כרטיסים ביחד, ההפרש הוא משמעותי ויכול להגיע לעשרות דולרים.

-זה כל כך נוח. אפשר לבדוק מחירים במשך כמה ימים, לשחק עם עצירות הביניים, לבדוק ערים שונות, אתרי חיפוש שונים, תאריכים שונים, חברות שונות והכל מהנוחות של בית הקפה החביב עליך.

-אצלנו הימים האלה הם ממש חגיגה משפחתית כוללת. כולנו, כל אחד עם הטאבלט שלו, יושבים על האתרים החביבים עלינו לחיפוש טיסות ומשווים תוצאות. (כן, גם גלי שהיא בת שמונה והיא תותחית בחיפושי טיסות. בעיקר לסינגפור. סינגפור הוא המקום האהוב עליה ביותר והיא תמיד מחפשת איך להגיע אליו..גם ככה, סתם, בלי שום טיסה מתוכננת באופק).

מנוע החיפוש החביב עלי, איתו אני תמיד מתחילה הוא momondo. אפשר לחפש דרכו גם “anywhere” אם אתם רוצים את היעד הכי זול, וגם להיעזר בעוד הרבה אופציות חיפוש שמקלות על החיים.

-יש אתרים שדרכם אפשר לשלם עם פייפאל, ואז התחושה היא שניצחת את המערכת. גם לא ירד כסף מכרטיס האשראי ישירות, גם התשלום מאובטח וגם סוף סוף הצלחת להפטר מהכסף הזה ששכב והצטבר בחשבון של פייפאל.

פוסט שמסביר איך למצוא את הטיסות הזולות ביותר במזרח (באינטרנט).

סיבות  לקניה דרך סוכן:

-הוא עושה בשבילך את כל העבודה. ולפעמים קנית כרטיסי טיסה באינטרנט דורשת לא מעט עבודה. יש אתרים שמבקשים את כל הפרטים של כל הנוסעים וצריך לשבת ולמלא שמות מלאים, מספרי דרכון, תאריכים, ויזות. (כשהזמנתי כרטיסים מהפיליפינים דרך סינגפור לנפאל הייתי צריכה למלא פרטים של חמישה אנשים, פעמיים לכל אחד, ואז ירד האינטרנט, והייתי צריכה למלא הכל שוב..). יש אתרים שמגבילים את משך הזמן שהם נותנים לך כדי למלא את הפרטים. ואז ממש מרגישים שאנחנו במירוץ כנגד השעון עם מילוי כל הפרטים מהר מהר מהר. ואז..בדרכון האחרון, ממש לפני הסוף- האתר מודיע לך ש”נגמר הזמן” וצריך לעשות את ה-כ-ל מהתחלה..

-יש לך כתובת למקרה שתרצה לשנות, להחליף, לבקש בקשות מיוחדות.

-אתה יודע למי שילמת, אתה יודע שהתשלום שלך התקבל, אתה יודע מי עומד מהצד השני של הדלפק. בכל פעם שאני קונה כרטיסי טיסה דרך האינטרנט אני מוצאת את עצמי ברגעי חשש. מהרגע שבו לחצתי על ‘רכישה’ ועד הרגע שמגיע המייל שמאשר שהכל בסדר, ואחריו עוד מייל ששולח לי את הכרטיסים עצמם ואת האישור מחברת התעופה.

אז מה עושים?

התלבטות.

חייבת לומר שאני ניצבת מול ההתלבטות הזאת בכל פעם שבה אני נדרשת לרכוש כרטיסי טיסה. לאחרונה קורה שאני יותר ויותר קונה את כרטיסי הטיסה דרך האינטרנט, וזה כי כבר יש לי כל מיני הטבות והנחות שמצטברות לי באתרים דרכם אני בדרך כלל קונה את הכרטיסים (וזה נורא כיף) אבל אני תמיד בודקת גם מול הסוכנויות המקומיות. תמיד. ואם ההפרש הוא זניח, נגיד, 10$ לכרטיס אני אקנה דרך הסוכנות. רק בגלל כאב הראש שיחסך ממני.

אז אם אתם מהחוששים, מאלה שלא מתים על רכישות בסכומים גבוהים דרך האינטרנט, או לא ממש חובבי חיפוש-אינטנסיבי ברשת, לכו על קניית כרטיסים דרך סוכנות. 

אבל אם אין לכם בעיה עם קצת כאב ראש, ובמיוחד אם אתם בעלי חזון וראיה לטווח רחוק- מוטב שתרשמו לכמה אתרים טובים ואמינים לקניית כרטיסים ברשת (אל תתבלבלו עם אתרים שהם מנועי חיפוש), תתחילו לצבור הנחות והטבות, ונצלו אותן לקניית הכרטיסים ליעד הבא שלכם, במחיר נמוך במיוחד.

הודו היא נפלאה לטיול עם ילדים. ילדים בכל גיל ימצאו בה עניין רב, כל גיל והעניין שלו. כל מין והתחומים שמושכים אותו. הכל קיים. לא טיילנו עדיין בכל הודו, אם כי זה בתכניות. אבל גם בשלוש השנים  (במצטבר) ששהינו בה, מצאנו כמה מקומות שנהנו לחיות בהם. לרובם חזרנו מספר פעמים.

אני רוצה לתת לכם כאן ארבעה מקומות נהדרים  בהודו שבהם תוכלו פשוט לשהות עם הילדים לתקופה של כמה שבועות או אפילו יותר, מקומות בהם הכל נוח, נקי יחסית, ובעלויות נמוכות.

♦ רישיקש

על רישיקש המלצתי לא מעט, היא נמצאת במרחק נסיעה נוחה מדלהי, ונהדרת לשהות עם ילדים. העונות המומלצות הן מרץ-מאי, ואמצע ספטמבר- נובמבר. שתי השכונות הנוחות יותר הן לקשמן ג’ולה וראם ג’ולה, בהן מתרכזים תיירים מכל העולם. רישיקש מציעה מגוון מטורף של מסעדות ובתי קפה, עם נוף לגנגה, מקדשים מעניינים, נופים, נהרות ומפלים, סדנאות של יוגה ומדיטציה (בחלקן הילדים נכנסים בחינם), שיעורי מוסיקה ומחול. ברוב המקומות יש אינטרנט נוח. וכמובן מפגש עם מטיילים מעניינים מכל העולם.

עלויות: מלון- כ-400 רופי ללילה, מסעדות- כ- 300-600 רופי לארוחה משפחתית (מסעדה מקומית/ תיירים), שיעור יוגה- 150-200 רופי לשיעור. סה”כ- הרבה פחות מ-5000 שקל לחודש.

♦ פושקר

עיירונת קטנטונת בחבל ראג’אסטאן, כ-12 שעות נסיעת לילה מדלהי (או 15 שעות נסיעת לילה מרישיקש). מקום ציורי ומרהיב, שמרגיש כאילו אתה באמצע סצינה מ”אלאדין”. פושקר נותנת תחושה מאוד בטוחה, וזה דבר חשוב כמשטיילים עם ילדים. התקופה הטובה להגיע אליה היא מנובמבר עד מרץ. אפשר למצוא בה סדנאות לשזירה, לתכשיטים, יוגה ומדיטציה, ריקוד, מוסיקה. יש שם מתחם קטן לשחקני שח מט, ויש חנות נהדרת של מיצים טבעיים (כתבתי לא מעט גם על פושקר).

עלויות: מלון- כ-400 רופי ללילה, מסעדות כ-400-700 רופי לארוחה משפחתית, שיעורים- חלקם ניתנים בחינם, חלקם בתשלום (המחיר מאוד משתנה). סה”כ- בערך 5000 ש”ח לחודש.

♦ ואשישט

 על ואשישט כתבתי כבר ממש מספיק. אני לא חושבת שיש מה לכתוב בנוסף למה שכבר כתבתי. למשל כאן, או כאן. ואשישט הוא כפר זעיר בצפון הודו, ממש ליד מנאלי, מרחק לילה נסיעה מדלהי. הזמן הטוב ביותר לבקר בואשישט עם ילדים הוא בדיוק החופש הגדול. ממאי ועד ספטמבר.

עלויות: מלון- 500-600 רופי לחדר, מסעדות- 300-600 רופי לארוחה משפחתית, סדנאות- יוגה עולה כ-250 רופי לשעור, מוסיקה- כמה שתרצו לתת, והרבה סדנאות שמעבירים מטיילים הן פשוט בחינם. סה”כ- פחות מ-5000 שקל לחודש.

∴ לא רבים יודעים אבל ניתן גם לחסוך הרבה כסף בעלויות הביטוח אם פונים לסוכן ביטוח המתמחה בביטוחי נסיעות לתקופות ארוכות. סוכן כזה לרוב יציע לכם הטבות והנחות שלא תקבלו בשום מקום אחר.

♦ לה, לאדאק

לאדאק הוא חבל ארץ מטריף בצפון הודו (ראו תמונות). והוא נהדר לטיול עם הילדים. הכל שקט, רגוע, המסעדות מגוונות ועשירות, הטבע מדהים, האוכלוסיה היא טיבטית- בודהיסטית והתרבות מרתקת. מדובר בשהות רגועה ונינוחה, עם הרבה פעילויות (אם רק רוצים) כמו טרקים, ראפטינג, לינה בבתי מקומיים וכפריים ונסיעות מודרכות בסביבה. וכמובן שיש גם יוגה ומדיטציה ושיעורי מוסיקה :-). העונה הטובה ביותר להגיע ללאדאק עם הילדים היא תקופת החופש הגדול- כלומר מיוני עד ספטמבר (בספטמבר כבר מתחיל להיות קר ובתי עסק רבים מתחילים להסגר). העליות הן גבוהות יחסית להודו. ועדיין, אני חושבת שעם התנהלות נכונה אפשר לשמור על תקציב נמוך יחסית. מה שכן- איכות האינטרנט לא גבוהה, ויש ימים בלי קשר בכלל. אבל זה דוקא לא כל כך רע כמו שזה נשמע- כי אז פתאום כולם מרימים את העיניים מהמסכים, ונוצרות היכרויות, מרתונים של משחקי קלפים ומשחקי לוח, שיחות עומק ובכלל התבלגנות מבורכת עם כל המטיילים מכל העולם.

ואכן, גם על לאדאק כתבתי בהרחבה במאמר הזה.

עלויות: מלון- 200-1000 רופי לחדר (אם אתם שוהים תקופה אפשר לנהל מו”מ. אני שכרתי שלושה חדרים מקסימים, שהיתי שם חודשיים, ושילמתי 800 רופי ליום על כל החדרים ביחד). מסעדות- 400-800 רופי לארוחה משפחתית. סה”כ- גבולי אך אפשרי בסביבות 5000 שקל לחודש.

והנה מאמר שלם שעוסק בשאלות רבות הקשורות לניהול תקציב במהלך טיול ארוך – איך לתכנן נכון את התקציב, איך ניתן לטייל בכל תקציב, ועוד הרבה טיפים >>

ומאמר מקיף שמסביר צעד צעד איך לתכנן טיול בתקציב מוגבל >>

♥ יש עוד הרבה מקומות בהודו בהם תוכלו לשהות עם הילדים בעלויות נמוכות. כל חבל פארוואטי משופע בכפרים קטנים וציוריים, חבל קינור והכפר ג’יבהי, וכמובן דאראמסאללה, באגסו ודאראמקוט, הכפר ביר ועוד..

יעד מעניין נוסף בהודו שלא רבים מגיעים אליו הוא אזור צפון מזרח הודו ומגאלאיה. הנה מאמר שכתבתי על הטיול שעשינו שם. 

◊

חדש 🙂 המאמר בקצרה גם בסרטון: