האם יצא לכם לחזור מפעילות כייפית עם הילדים ולהרגיש כאילו עכשיו אתם באמת זקוקים לחופש? האם מצאת את עצמך אומרת “אני צריכה לנוח מהחופשה”?

הורים רבים מרגישים שלצאת עם הילדים לחופשה או לפעילות כלשהי מחוץ לבית זאת עבודה קשה ולעתים קרובות, למרות שבאמת היה כיף, חוזרים ממנה עייפים ומותשים, במקום לחזור רעננים ומלאי כוחות מחודשים.

זה לא חייב להיות ככה.

קבלו את 4 הבעיות הנפוצות ביותר, ומה אתם יכולים לעשות כדי להבטיח שהחופשה הבאה שלכם/ן תהיה באמת רגועה, מפנקת, ומלאת חוויות וצחוקים.

מי אני: שמי הללי סמדר. לפני תשע שנים יצאתי לטיול בעולם עם שלושה ילדים (4,8,11). ואנחנו ממשיכים עד היום. אני כותבת, מנהלת את הבלוג הזה וגם מייעצת למשפחות שיוצאות לטייל. 

1  .  24 שעות רצוף עם הילדים

בשגרת החיים היומיומית, רוב ההורים לא רגילים לבלות ימים שלמים עם הילדים. כשנוסעים לחו”ל זה מקבל רזולוציות גבוהות במיוחד, כי יש סוג של ואקום. אין סבתות, דודים, שכנים. למתבגרים אין את החברים שלהם בהזרקה לוריד, אין טלויזיה או חדר פרטי (בדרך כלל) שאפשר לברוח אליו.

איך אפשר להתכונן לואקום הזה ולמנוע חיכוכים או עומס יתר?

♥ הכל עניין של אימון. לפני הנסיעה, צרו לעצמכן מספר הזדמנויות שבהן אתם מבלים עם הילדים יותר זמן מהרגיל, במסגרת המשפחה בלבד. סופ”ש או פחות, כמה זמן שיש לכם. תראו איך אתם מתמודדים, ומה הבעיות שצצות. מצאו לבעיות האלה פתרון עוד לפני שאתם נוסעים עם הילדים לחופשה בחו”ל. השתדלו ליצור מספר הזדמנויות כאלה, ואתן תוכלו לשים לב שכמו בכל תרגול- בכל פעם יש שיפור :-).

♥ כשאתם מתכננים את המסלול, הכניסו לתכנון שעות שבהן כל אחד מבני הזוג מקבל זמן לעצמו. אם זה ללכת למוזיאון שהוא מתעניין בו, לצאת לריצה או אפילו לשוטטות מענגת ושקטה ברחובות העיר. לא משנה מה, העיקר שזה יהיה קבוע בלו”ז המתוכנן, ולא במדיניות של ‘כיבוי שריפות’. עצם המחשבה שאתם תקבלו קצת זמן שקט, ביום ובשעה ידועים מראש תאפשר לכם להיות רגועים יותר בכל שאר הזמן.

♥ לפני הנסיעה שבו יחד ודברו על הציפיות והחששות והרצונות של כל אחד. אין לתאר כמה הבדל זה עושה, בשטח. אם יש ילדים מתבגרים חשוב מאוד לדבר איתם בנפרד על נושאים שחשובים לכם, וגם לשמוע מהם מה חשוב להם. ואחרי כל אלה, שבו אתם, כזוג ותאמו עמדות ותפקידים. איך נוהגים עם הילדים כשהם מאבדים סבלנות באמצע המסעדה, תורו של מי לקחת את הפעוט לשרותים/להחליף חיתול, מי שומרת על איזה ילד כשמגיעים למרכזים סואנים, וכו’. חלקו את התפקידים בניכם מראש.

2. הילדים רוצים רק מסכים

קורה בגילאים מסויימים שהילדים לא מראים שום עניין בטיול. לא רוצים לטעום את מאכלי המקום (אלא אם אתם נוסעים למעצמת הפיצה והפאסטה..), לא מתעניינים בתרבות ובמוזיאונים ולא אכפת להם מהנוף. ואז אנחנו מרגישים שעשינו את כל המאמץ הזה, למענם, והם לא מעריכים אותו או לא ממש מבינים אותו. הם רוצים גלידה ומגלשות מים וזהו.

אז כדי למשוך מעט את הסקרנות שלהם בכל זאת, הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות:

♥ כמה שבועות לפני הנסיעה פתחו מתכונים (תבשילים וקינוחים) של מאכלים מהיעד אליו אתם נוסעים. תנו לילדים לבחור ונסו להכין יחד איתם בבית.

♥ חפשו סיפור ילדים שמתאר קצת את המקום. או סיפור מסע והרפתקאות. או סרט. כל דבר שיגרה את הדמיון שלהם ביחס למקום אליו אתם נוסעים או ביחס לטיולים וחוויות בעולמות אחרים.

♥ תכננו את המסלול שיכלול גם אתרים ופעילויות הקשורות לתחומי העניין של הילדים. ספרו להם על זה וצרו אצלם תחושת ציפיה.

כשאתם בונים את המסלול תכננו כך שאחרי שתגיעו, תוכלו להקדיש יום אחד למשחקים ברחובות העיר. “חפש את המטמון” ברחובות ונציה למשל (כל הורה לוקח ילד או שניים איתו. קבוצה אחת מטמינה, קבוצה שניה מחפשת) זו חוויה שהם לא ישכחו.

קראו גם כאן- איך להפוך את החיבה למסכים ליתרון גדול ומרגש בכל טיול משפחתי. 

וכאן- טיול עם מתבגרים.

וכאן- סדנא מיוחדת לכל המשפחה – איך לצלם ולהנציח את החופשה בצורה הטובה ביותר. 

♥ אם אפשרי- בחרו מראש יעד שהילדים כבר שמעו עליו. כך הם מיד יתחברו למקום. הכי קל זה לקחת ערים ויעדים שמופיעים בספרים, בסרטים או בסדרות טלויזיה. אני בעצמי נוהגת לעשות את זה כי זה פשוט נורא כיף. רק השנה הגעתי לסיציליה בזכות סצינה מהסרט “אושן 12”, וגם הסרט “אקווה מן”. קטמנדו (נפאל) מופיעה בסרט ‘ד”ר סטריינג’ (Marvel), פירנצה מופיעה בסצינה מופלאה מהסרט six undeground (לא הכי לילדים..:-)) ועוד ועוד. יש מצב שאמצא את עצמי הקיץ בסיביר רק בגלל סצינה אחת שראיתי ב”salt”.

∴ עוד על איך לתכנן את החופשה כך שתתאים לכל בני המשפחה תוכלו לקרא כאן. 

אל תפספסו גם כמובן את סדרת המיילים המופלאה שיצרתי עבורכם, “בואו נדבר על זה“, שעוסקת כולה בחופשות משפחתיות. הקליקו כאן לקבלת כל הפרטים ולהרשמה (חינם!).

3. זמן זוגי למרות הכל

העובדה שאתם עם הילדים כל היום לא אומרת בהכרח שלא תקבלו את זמן האיכות שלכם כזוג. הנה כמה המלצות חמות:

♥ אחד מהטיפים הכי גדולים שיש- מרוב התרגשות והכנות הרבה זוגות שוכחים. אבל אם אפשרי קחו לעצמכם זמן זוגי ממש לפני הנסיעה. ערב לפני או כמה ערבים לפני כן. ערב אחד של שניכם בלבד. קבעו את אותו דייט גם ליום או יומיים אחרי שאתם חוזרים.

♥ השתדלו להיות רומנטיים ואוהבים גם במהלך החופשה. תנו ידיים, הגישו פרח, הפתיעו עם עוגה טעימה, פנקו עם מסאג’ רגליים אחרי יום הליכה ארוך. תנו ספייס, הצחיקו וצחקו, ונהלו שיחות של סמול טוק קליל.

♥ כשאתם מזמינים מלון נסו להזמין חדר עם מרפסת (הורים לילדים קטנים) או חדר שנמצא בקומה ראשונה מעל הבריכה (ילדים גדולים יותר). כך תוכלו מדי פעם להתחמק לזמן פרטי ושקט. קחו אתכם ווקי טוקי, השאירו אותו עם הילדים בחדר ולכו לרחצה זוגית בבריכה.

אגב ווקי טוקי- אני תמיד ממליצה על זה למשפחות. מעבר לפרקטיות שלו, הוא מהווה משחק מהנה ומשעשע לכל המשפחה.

הנה רשימה שלמה של דברים שכדאי לכם לקחת וגם המלצה איך לארוז, האם לקחת עגלה או מנשא והאם כדאי מזוודה או מוצ’ילה.

∴ מילה לחד הוריים/גרושים שיוצאים לחופשה כהורה יחיד: אין מה להשוות, פשוט כי הכל נראה אחרת לגמרי כשאת/ה הורה יחיד. לכן חשוב שבעתיים שתכינו את עצמכם, ושתתרגלו את הדינמיקה המשפחתית היטב לפני שתצאו הרחק מהבית ומהבסיס הבטוח.

 4. שימו לב לכל הפרטים הקטנים והטכניים. הם עושים הבדל גדול.

מספיק שתקפידו לשמור על הדברים האלה, והחופשה שלכם כבר תיראה הרבה יותר טוב:

♥ ילדים רעבים זה מתכון למלחמת עולם משפחתית. גם הורים רעבים זה לא פיקניק. קחו אתכן קופסת אוכל מהבית, ושמרו בה תמיד מעט אוכל שאפשר לשלוף בעת צרה.

♥ קחו אתכם ערכת פלסטרים לטיפול בשלפוחיות ברגליים. כל הטיול יכול להפגע אם אחד מכם נעל לכמה שעות את הנעליים הלא נכונות.

♥ קחו מעט מהתקציב שהקצבתן לחופשה ושכרו מישהו שידאג לכך שהבית יהיה נקי ומסודר כשתחזרו אליו. כי אין כמו לחזור מחופשה ולהכנס לבית נקי. אין.

♥ לא סגרתם על ביטוח? הקליקו כאן והשאירו מספר טלפון לאוריה, סוכן הביטח שלי. עכשיו. עדיין לא מכירים אותו? הקליקו כאן כדי להבין למה כדאי לכם.

♥ הכינו מראש תכנית לימי גשם בלתי צפויים או לימים חמים במיוחד.

⇐ כל הטיפים כאן לקוחים מתוך האיבוק השלם שלי “לטייל עם ילדים”– בו תמצאו את כל מה שצריך כדי שהחופשה שלכם תהיה מוצלחת. הוא עולה 10$, אתם מורידים אותו ישר לטלפון וחוסכים לעצמכם לפחות פגישה אחת אצל הפסיכולוג. תוכלו להציץ מה יש בו אם תקליקו כאן.

♥ לינקים נוספים שיכולים לעניין אתכם:

איך אנחנו מתכוננים לנחיתה- טיפים לנחיתה קלה בכל יעד אליו אתם מגיעים

איך לחפש, למצוא ולהזמין מלון באינטרנט- בקלות ובפשטות.

8 דרכים פשוטות ללמוד על התרבות במקום שבו אתם מטיילים, בלי לפתוח אינטרנט 🙂

לטייל עם ילדים בעולם בלי לשלם על לינה. או לפחות..לשלם הרבה פחות..

קראו גם: איך הפחתתי את עלויות הביטוח שלי ב-40%! 

אם אהבתם את הטיפים שמופיעים כאן, הרשמו לרשימת התפוצה שלי:

*הפוסט כתוב בשילוב לשון רבים זכר או נקבה, ומוקדש באהבה לכל המשפחות באשר הן.

אנחנו אוטוטו סוגרים את השנה התשיעית למסע שלנו. השנה הזאת היתה מאוד מרגשת עבורי, כי עברנו לא מעט הרפתקאות ויצא לנו לבקר בלא מעט מקומות חדשים.

היינו בהודו ובנפאל וגם באזורים חדשים בצפון מזרח הודו (דארג’ילינג למשל), במיינמאר, תאילנד, איטליה ובולגריה. ואפילו קפצנו למוסקבה ללילה. הילדים ספרו ומצאו שבשבעת החודשים האחרונים עברנו בשמונה מדינות..

לחלק מהמקומות הגענו יבשתית (דרג’ילינג, מיינמאר) ולחלקם הגענו בטיסה (איטליה, בולגריה, מוסקבה). אבל האמת היא שזה לא משנה אם אלה יעדים חדשים או מקומות שכבר ביקרתם בהם בעבר- השעות הראשונות שאחרי הנחיתה הן בדרך כלל קצת מבלבלות, מרגשות, ויכולות להיות מלחיצות.

עם השנים פיתחנו דרך שמקצרת לנו את התהליכים, חוסכת לנו אנרגיה והופכת את החיים שלנו למאוד פשוטים. באמצעות התנהלות נכונה וממוקדת, אנחנו חוסכים לעצמנו הרבה מהמתח ומהבלבול הכרוכים במעברים ממקום למקום.

אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנחות ברכות ובשלווה בכל יעד שתרצו:

לפני שממריאים:

♦ קבלות על כבודה: הקפידו תמיד לשים לב שיש לכם את כל הקבלות על הכבודה ששלחתם לבטן המטוס. הדיילים בדרך כלל מדביקים את כולן באותו מקום (על הבורדינג-פאס או על אחד הדרכונים). כשנחתנו השנה בישראל איבדו לנו שני תיקים והקבלות האלה הפכו את הליך הזיהוי להרבה יותר פשוט. מצד שני, בדרכנו החוצה מהארץ הדייל שכח להדביק את הקבלות, ולכן, לפני העליה למטוס פניתי את הדייל וביקשתי ממנו את מספרי הזיהוי (שמופיעים לו במחשב).

הנה מאמר שנותן המלצות איך לשמור שהמזוודות לא ילכו לאיבוד.

♦ פרטי בית המלון: הזמינו תמיד חדר במלון/ דירה ללילה הראשון לפחות. שמרו את פרטי המלון אצלכם על הטלפון בגרסת אוף-ליין. גם כדי להראות לנהג המונית אחר כך אבל גם כי ישנם מקומות שכחלק מהליך ביקורת הדרכונים מבקשים את כל פרטי המלון שלכם.

הנה איך להזמין בית מלון בקלות. וגם איך לחסוך כמעט 50% בהזמנת בית מלון באינטרנט.

הכינו הכל מראש. לעולם אל תסמכו על זה שיהיה לכם אינטרנט נגיש בשעות הראשונות אחרי הנחיתה.

טיפים לטיסה עם ילדים תמצאו כאן וכאן.

אחרי הנחיתה:

♦ כסף: אני לא מתעסקת עם כסף מקומי בכלל לפני שאני מגיעה ליעד. אחרי הנחיתה, ואיסוף המזוודות, אני ניגשת לכספומט ומוציאה סכום כסף ראשוני שיספיק לי לכמה ימים. אני עושה את זה כדי לחסוך לעצמי זמן וטרחה, וגם כי אני לא אוהבת להסתובב עם הרבה כסף עלי. במיוחד במעברים. תיקים הולכים לאיבוד, כיסים לא נסגרים כראוי, ארנקים נשכחים. כשיש לך שלושה ילדים שאת צריכה לשים עליהם עין, אין לך זמן לשים עין גם על דברים נוספים.

♦ תקשורת: אחרי שהוצאתי כסף מקומי אנחנו נגשים לעמדות מכירת כרטיסי הסים המקומיים. שם הם מחברים אותנו ישירות לרשת המקומית, מסדרים לי את חבילת הגלישה ובודקים שהכל עובד כמו שצריך. בדרך כלל, תוך כמה דקות כולנו מחוברים.

♦ מוניות: מניו דלהי דרך בנגקוק ועד סופיה, תמיד תמיד אנחנו הולכים לתחנת המוניות הרשמית והמורשית של שדה התעופה. בגלל שאנחנו כבר מחוברים לאינטרנט, וגם יש לנו את כל המפות והמידע על מקום הלינה שלנו, אין בעיה לעזור לנהג המונית למצוא את המקום בקלות.

טיפ מציל חיים: עם כל ההתרגשות לקראת הטיסה, הטיסה עצמה, השינה הלא מסודרת, הנחיתה במקום חדש ועוד, יש סיכוי גבוה שהילדים קצת יצאו מאיזון. הקפידו להחזיק נשנושים או אפילו סנדוויצ’ים ושתיה במיוחד לרגעים שאחרי הטיסה. קיימים שדות תעופה רבים בהם יש ללכת מרחקים לא קטנים מהמטוס עד לביקורת הדרכונים. שלא לדבר על התורים שם, ואחר כך ההמתנה למזוודות. חשבו גם על כל אלה כשאתם מתכוננים לטיסה והכינו עצמכם (נפשית אבל גם מעשית וטכנית) מראש. אל תגיעו למלון כשאתם מורעבים או מותשים מדי.

טיפ למי שיש לו זמן: הכינו מראש רשימה קצרה של מסעדות ובתי קפה בקרבת בית המלון או הדירה ששכרתם. וכך, כשתצאו בפעמים הראשונות לחפש אוכל או סתם לשוטט ברחובות הסמוכים, תמצאו הכל בקלות. מי שאין לו זמן: (או פשוט עצלן כמוני..)- שאלו בדלפק הקבלה איפה יש מסעדה קרובה.

טיפ אריזה: אני תמיד מכינה מראש בגדים למקלחת הראשונה אחרי הטיסה, שיהיו נגישים לי בתיק. כשהילדים היו קטנים אז הייתי מכינה גם עבורם. כך לא היה צורך להתחיל לפשפש במזוודות.

מה כדאי לקחת במזוודה וגם איך לארוז כמשפחה

ואיך תארגני לעצמך תיק כלי רחצה מהחלומות

וכך, כשאתם לא נורא רעבים או עייפים, זה גם לא כזה נורא אם מסתבכים או מתעכבים קצת. כשנחתנו במילאנו התברברנו לא מעט עם המטרו עד שהגענו לדירת האיירבינבי ששכרנו. היינו עם מזוודות ותיקים ואחרי טיסה ארוכה מדלהי. אבל זה מרגיש אחרת כשאת רגועה, וכשאת עצבנית, לא?

ואפילו אפשר להנות קצת מהמקומות, מהמראות החדשים. גם אם הגענו אליהם בטעות 😊.

עוד על איך לשמור על גמישות ולהתמודד עם מצבים מלחיצים בטיול תוכלו לקרא כאן.

בקיצור:

∴ פרטי בית המלון כמו גם מסעדה לארוחה הראשונה שיהיו נגישים ונוחים לשליפה מהירה.

∴ לשים תמיד לב לקבלות על הכבודה.

∴ לקחת אקסטרה סנדוויצ’ים/חטיפים לרגעים שאחרי הטיסה

∴ להוציא כסף בכספומט בשדה התעופה

∴ לקנות סים כארד בשדה התעופה, ושיסדרו לכם אותו על המקום.

∴ לשכור אך ורק מונית מורשית

∴ בגדים להחלפה למקלחת הראשונה בשליפה מהירה

והנה גם רשימה שלמה של מה לקחת לטיול משפחתי בחו”ל.

אבל הטיפ הכי גדול שיש לי בעצם לתת לכם הוא- התכוננו כראוי, אבל שמרו על רוח הרפתקנית. גם אם דברים קצת משתבשים או מסתבכים- שמרו על גמישות, מצאו פתרונות חלופיים, היו מבינים, תומכים וקשובים לבני המשפחה שאתכם. והכל יהיה בסדר 😊.

אתם מוזמנים להוריד את האי בוק שלי בו אני עוסקת הרבה באיך לתכנן ולהתארגן לכל חופשה או טיול משפחתי. 

את זואי הכרתי לפני כמה שנים, כשהיא פנתה אלי בבקשה לראיין אותי לאתר שלה. החיבור איתה היה מיידי והשיחה עברה כמעט מיד את גבולות ה’ראיון’ וגלשה לפסים אישיים ופרטיים. מצאתי אישה מעוררת השראה, שהכי מדהימה אותי ביכולת שלה להסתכל על הצדדים החיוביים, ולא לקחת שום דבר כבד. מאז אותו ראיון היא גדלה וצמחה והפכה להיות אמפריה :-).

לקראת עונת הנסיעות המתקרבת, פניתי אליה לשאלון קצר. כדי שכולנו נוכל ללמוד ממנה.

איך מתחיל אצלך טיול? מה הדבר הראשון שקורה שמביא בסופו של דבר לטיסה?

אצלי הטיול מתחיל תמיד מטיסה זולה. לאן שנמצא- לשם נטוס.

מה השלב הראשון שלך כשאת מתחילה לתכנן טיול?

לינה לימים הראשונים או לכל הטיול אם הוא קצר, ורכב, אני לא מתכננת מעבר לכך, זורמת עם הדרך.

מהם השלבים הבאים אחריו?

לנחות, לחוש את המקום, להכיר חברים, לקבל השראה לכיווני טיול.

איך את בוחרת יעד?

לפי מחיר הטיסה.

♣  זואי גם מתארחת באיבוק החדש שלי, ואתם מוזמנים להוריד אותו ולהתחיל להתכונן לחופשה נהדרת :-).

איך את מחליטה לאן לנסוע (בתוך היעד)?

לפי הכוונת המקומיים פלוס קצת מידע באינטרנט על הדרך.

מהן ההכנות שאת עושה לפני היציאה לטיול?

מורידה מפות אופליין, אורזת תיק, מתאמת ציפיות עם הילדים פלוס תדרוך על הטיול.

כמה זמן מראש את מתכוננת?

יום אחד מראש.

מה בדרך כלל התקציב שלך לטיול?

4000-5000 שח לשבוע עבור כולם כולל הכל.

כמה זמן את מקדישה לתכנון ולהכנות?

כמה שעות בודדות.

שלושה טיפים שאת יכולה לתת למי שרוצה לתכנן טיול בקלות ובזול?

לזרום בקלילות, בכל מקום כיף.

וכשחצינו את דלת בית המלון בקטמנדו ידעתי שזהו. עשינו זאת. 28 שעות של מסע בין מטוסים ושדות תעופה, מזוודות, עמדות בטחון, טפסים, ויזות ואפילו מקלחת אחת. והייתי כל כך גאה בילדים ובעצמי..

נכון שכאשר מטיילים, וחוצים גבולות- יבשתיים, אויריים, ימיים יש תחושה שהגבולות היחידים שיש להתייחס אליהם כוללים בתוכם עמדה של מחלקת ההגירה וזהו.

אבל הפעם אני לא מתכוונת לזה בכלל.

הפעם אני מדברת על גבולות מסוג אחר, כאלה שהמילה ‘ויזה’ כלל לא קשורה אליהם. אלה הם הגבולות הפנימיים, הרגשיים, הנפשיים והפיזיים של כל אחד. והם משמעותיים לא פחות.

לפני המסע האחרון לקטמנדו הייתי בלחץ נוראי. כמה ימים של מתח בלתי פוסק, של אריזות ופרידות וחרדה מהמצפה לי. באמת שלא ידעתי איך אני הולכת לעשות את זה. איך, איך, אצלח מסע שמתחיל בארץ, ממשיך בעמאן, משם טיסה לדלהי, שם עלי לחכות (בלי ויזה) 12 שעות לטיסה לקטמנדו. ואני אחת. עם שלושה ילדים. ידעתי שזה ייקח למעלה מ-24 שעות. ידעתי שלא אוכל כמעט לישון. ידעתי שאין לי ויזה להודו ויש סיכוי שיעשו לי שם בלאגן. וידעתי שאני אחראית לא רק עלי אלא על עוד שלוש נפשות שתלויות בי.

מסביבי נזרקו משפטים בסגנון של “יהיה בסדר אל תדאגי” והם רק הרגיזו אותי עוד יותר. ברור שאתם יכולים לומר ש’יהיה בסדר’, אתם הרי לא צריכים לעבור את זה.

עכשיו, אחרי למעלה משנתיים שאנחנו מסתובבים בעולם אני יכולה לומר בודאות שאחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר שיש להתחשב בהם הוא בדיוק זה: דעו את גבולותיכם הרגשיים, הפיזיים, הנפשיים. בארץ זרה, עם חוקים משלה ושפה משלה ותרבות שונה אל תעמיסו על עצמכם יותר משאתם מסוגלים. אף פעם.

♦ עשו עבודת הכנה יסודית לפני שאתם מחליטים סופית על היעד. בדקו מזג אויר, מחלות שיש להזהר מהן, גישה לטיפול רפואי, גובה ביחס לפנ הים (כן כן), תברואה ובמיוחד איכות המים.

♦ בדקו רמת בטחון אישי- עד כמה אפשר להסתובב שם ברחוב בלי שיחטפו לכם את התיק או יטרידו אתכם בדרכים אחרות..

♦ עד כמה אפשר לסמוך על נהגי המוניות/התחבורה ציבורית הרווחת במקום..

♦ מה האחוז של דוברי האנגלית במקום?

♦ שאלו אנשים שכבר ביקרו שם. גם שאלות מפגרות. אל תתביישו.

♦ הזמינו מקום במלון מוכר ומסודר ללילה-שניים הראשונים. כך תגיעו רגועים, ותוכלו להתרשם מהמקום מתוך ‘בסיס בטוח’. יהיה לכם גם מענה אמין לשאלות.

♦ החזיקו מספרי טלפון לשעת חרום. ואם אתם מכירים מישהו שהגיס של האחיין של הסבתא שלו חי שם- צרו איתו קשר לפני שאתם מגיעים ושמרו את מספר הטלפון שלו נגיש. לפחות עד שתתאקלמו.

♦ גמישות. זו מילת המפתח. שמרו על גמישות. רגשית. פיזית. מחשבתית. אל תלחצו אם דברים לא מסתדרים בדיוק כמו שתכננתם. חכו רגע. תנשמו. ותבדקו את האופציות הטובות ביותר. לרוב לא מדובר בקטסטרופה, אלא רק מהמורה בדרך שצריך לעבור אותה.

♦ אני לא יכולה להדגיש זאת יותר: ג-מ-י-ש-ו-ת. זה המפתח.

♦ תתייחסו לכל דבר שקורה כאל חוויה. קחו את זה בצעדים קטנים. ותשתדלו גם להינות.

♦ ועדיין- אל תכניסו את עצמכם למצבים שמאתגרים ומערערים את תחושת הבטחון האישי שלכם. אל תסעו לכפרים מרוחקים אם זה מפחיד אתכם. אל תטפסו לגבהים אם אתם לא סומכים על עצמכם שתצליחו להתמודד גם עם התקלות בדרך. אל תכניסו את עצמכם לפינות של חוסר הבטחון שלכם.

דעו את עצמכם, שמרו על היכולות והחוזקות שלכם קרוב ללבכם וקבלו את החולשות והחרדות שלכם כחלק מהחבילה. הכירו היטב את הנקודות האלה. הן הגבולות שלכם.

חזרה לבלוג