וייטנאם עם ילדים- שלושה מקומות שכיף ללכת אליהם, אם אתם מגיעים לסייגון

הפעם הראשונה שהגעתי לסייגון עם הילדים זכורה לי היטב. זה היה אחרי חצי שנה שלמה בהודו.

עוד בדרך משדה התעופה לעיר הבנתי כמה הייתי זקוקה לה. המונית היתה נקיה, עם מונה, ועם מזגן (!!). הרחובות היו צבעוניים וחמודים, סואנים, אבל בסגנון אחר לגמרי מדלהי. כשהגענו לגסטהאוס הבנתי סופית.  אנחנו בגן עדן. החדרים היו נקיים, המצעים היו לבנים וריחניים, המקלחת היתה מצוחצחת. והאינטרנט עבד כל כך טוב, עד שאת כל הערב הראשון בכלל העברתי בשיחות סקייפ (סקייפ!!) עם כל החברים שלא הצלחתי לדבר איתם כל זמן שהותי בהודו. מספרת להם עד כמה סייגון מדהימה.

מאז ביקרנו בה עוד מספר פעמים, ונהננו מאוד. מאז, אגב, גם האינטרנט בהודו השתפר.

להלן שלושה מקומות שממש כיף לבלות בהם עם ילדים בסייגון:

פארק המים Đầm Sen– כיף אדיר. פארק מים חמוד, לא גדול מאוד, עם מבחר נחמד של מגלשות ומתקני מים, בהתאמה לגילאי הילדים- החל מגיל צעיר ועד למגלשות אקסטרים. יש גם בריכת גלים כיפית, ומקומות ישיבה נוחים. הפארק לא צפוף, ואין תורים כמעט. בילוי מושלם של יום משפחתי בנעימים. העלות ממש מצחיקה- כ-5$ לאדם ליום שלם.

לפני שנכנסים יש מתחם ובו מלתחות, מקלחות ושירותים. ניתן להחליף שם בגדים וגם לשמור הכל בלוקר אישי. כך שגם ביציאה אפשר להתארגן כמו שצריך, להתקלח ולהחליף בגדים.

קומת הילדים בקניון וינקום (vincom center)– הקומה הראשונה בקניון מוקדשת אך ורק לילדים. יש בה חנויות נהדרות כמו חנות של לגו, חנות של בובות, חנויות בגדים מעוצבות, עם מבחר ומגוון גם לתינוקות, גם לפעוטות וגם לילדים גדולים. יש חנות ספרים ענקית ונהדרת, וגם מועדון עם משחקי וידאו, שמותאמים לכל גיל. במרכז הקומה יש כיכר ובה כל מיני מסעדות וגלידריות. והשירותים, כמובן, מותאמים גם הם עם עמדת החתלה. כיף להסתובב שם עם הילדים, ואחה”צ במועדון של משחקי הוידאו יכול להיות שעשוע נחמד.

מסעדת Hai thien – זו מסעדה יחסית מפורסמת, שמגישה אוכל וייטנאמי מסורתי. אנחנו נהגנו לאכול בסניף השכונתי שלנו, שהיה ממוקם ברובע 1 בקצה רחוב Bùi Viện. הם מגישים את מרק הפו (PHỞ), שהוא המאכל הוייטנאמי המסורתי, בצורה קצת אחרת. המרק המסורתי המקורי כולל מרק עם נודלס, ירקות, ובשר לבחירתך (חזיר, עוף, בקר, דגים, פירות ים או מיקס של הכל ביחד). לצד המרק מגישים מגוון של עלים ירוקים ונבטים טריים, שאותם אפשר להכניס למרק אם רוצים. אפשר גם להוסיף רוטב סויה או רוטב בוטנים וכמובן התוספת הכי פופולארית בוייטנאם וזה שמן דגים.

המסעדה הספציפית הזאת מיוחדת ומוכרת בגלל מגוון האטריות אותן היא מגישה בתוך המרק. הם מכינים את הנודלס מכל מיני ירקות, ולאו דוקא מאורז (כמו ברוב המקומות). אז אפשר למצוא שם אטריות דלעת (כתומות), אטריות כרוב סגול (סגולות), אטריות תרד (ירוקות), אטריות סלק (בורדו) ועוד. בכל יום הם מגישים אטריות מסוג אחר, כך שכשמגיעים לשם זו תמיד הפתעה נחמדה. אנחנו אהבנו לבוא לשם (אכלנו שם כמעט כל יום) ולשאול בכל יום מחדש: ‘אז איזה אטריות יש היום?’. עוד יתרון גדול למסעדה הזאת (והסיבה שבגללה אכלנו שם הרבה), היא שזאת אחת המסעדות היחידות שבהן אפשר לטעום את המרק המסורתי בגרסה צמחונית. בהיותי צמחונית הייתי מאוד מתוסכלת מכך שאני לא יכולה לטעום את המרק הזה, כי הדוכנים ברחוב מבשלים את הבשר כבר יחד עם המרק. כך שמחתי מאוד לגלות את המסעדה החביבה הזאת. מעבר לכך, היא לא מסעדה יוקרתית, כך שהבילוי עם הילדים הוא תמיד נעים וידידותי. אפשר גם להזמין דברים נוספים כמו למשל שייק אלו-ורה. המחירים יחסית סבירים (עלות בינונית). מרק גדול (שיספיק בכיף לשני ילדים קטנים. אגב תוכלו לבקש מהם לחלק את המנה לשתי קערות- הם עושים את זה בשמחה) עולה בין 40 אלף דונג ל-60 אלף דונג (תלוי בתוספת), שהם כ-2$-3$.