אין ספק שחלק בלתי נפרד מחופשה מצויינת הוא בתי המלון שבהם אנחנו ישנים. אז הפעם לקחתי את העניין הזה צעד אחד קדימה, וקיבצתי לכם מבחר מבתי המלון החוייתיים ביותר במזרח, שיהפכו לנקודה נוספת במסלול, ויוסיפו קצת פלפל, קצת הרפתקה, ובודאי עוד סיפור לאוסף הזכרונות שלכם. המלונות מתאימים למשפחות, לזוגות וגם ליחידים.

תאילנד:

בנגקוק- מלון בית העץ. 

ובכן, זה לא כמו שזה נשמע. לא מדובר בבית שעשוי מעץ, אלא בחדרים שבנויים גבוה על העצים. הם קוראים להם “קנים מפנקים” ויש מבחר הכולל חדרים משפחתיים, זוגיים ועוד. כל חדר הוא עם אופי מיוחד משלו. ויש וייפיי. הנוף, אגב, הוא נוף של טבע ונהר ולבעלי יצר הרפתקני חזק במיוחד- יש גם רפסודות צפות עם מיטות לשנת לילה ישירות על הנהר.

המלון מציע, בין היתר, סוויטה של שלושה חדרים למשפחה, כולל מיזוג אויר ומרפסות נוף. ארוחת בוקר כלולה במחיר. מבחר סרטים לצפייה אישית (כולל סרטי אנימציה לילדים) וגולת הכותרת (לדעתי האישית)- גלידת פירות שהם מכינים במקום, חינם, 24/7.

המחיר מתחיל ב-110$ ללילה לזוג. מחיר החדרים המשפחתיים הוא כ-290$ ללילה.

להזמנות דרך בוקינג.

ואם אתם מגיעים עם הילדים לבנגקוק אל תפספסו את הפוסט הזה, שמציע 7 רעיונות לפינוקים כיפיים בבנגקוק (וגם כמה הם עולים).

פוקט- keemala resort- קימאלה ריזורט 

הנה מלון שלא תרצו לצאת ממנו. בלב הג’ונגל הטרופי, ניצבות בקתות יוקרה מעוצבות בטוב טעם, לכל אחת יש בריכה פרטית, ואופי ייחודי משלה. הכי מצאה חן בעיני בקתת “קן הציפור” שממש נראית כמו קן (וגם הבריכה הפרטית שלה.. :-)). המקום מתאפיין בגישה מאוד קרובה לטבע, וכולל גינה אורגאנית (כל הבישולים במקום מתבססים על גידול עצמי), שיעורי יוגה, שעות של מספרי סיפורים, תכניות ניקוי ומדיטציה, שיעורי בישול ועוד.

החוף נמצא במרחק 4 דקות נסיעה מהמלון. השוהים במלון מקבלים הסעה חינם וגם סלסלת פיקניק ומגבות לשהות מפנקת במיוחד על החוף.

המחירים נעים מ- 450$ ללילה ועד 1000$ וגם 1500$ ללילה ולפעמים כוללים גם את ארוחת הבוקר. ילדים עד גיל 11 שוהים בחינם.

להזמנות דרך בוקינג.

soneva kiri, koh kood – סונבה קירי, קו-קוד.

האי עצמו הופך בשנים האחרונות ליעד יותר ויותר פופולארי, למרות שמכנים אותו “הפנינה הסודית של תאילנד”. כמות הריזורטים שכבר השתלטו עליו היא מרשימה, אבל המלון הזה עדיין שומר על רמה גבוהה וייחודיות. גם כאן תוכלו לסעוד בתוך קן על העצים. הארוחה מתקיימת בפרטיות מירבית, בתוך מיכל שנראה ממש כמו קן אמיתי, והמלצר מגיש לכם את האוכל כשהוא רוכב על כאבל של זיפליין. יש כמובן גם מסעדות אחרות ואפשרות לסעוד ממש מעל המים. הוילות המעוצבות והמפוארות מחוברות כולן בבריכת אינסוף שנושקת למרפסות החדרים. המיטות ממוקמות בדיוק בנקודת הנוף כך שתוכלו לצפות בו מיד כשאתם מתעוררים בבוקר.

יש גם מתחם בגינה שבו מקרינים סרטים תחת כיפת השמיים.

יש שם בר שלם עם 60 טעמי גלידה שונים, שמוגשים חופשי ובחינם מהבוקר עד הלילה. אבל זה לא האטרקציה הקולינרית הגדולה ביותר. בר שוקולד שלם מחכה לכם שם, עם טראפלס, מוסים, וקינוחים אחרים כולם על טהרת השוקולד. בכל יום מציעים מבחר מהמטעמים בחינם.

לגבי ילדים הם מציעים פעילויות מעניינות כמו שיעורי בישול, סיורים מודרכים בג’ונגל ומתחם ילדים מאובזר היטב.

המחיר, תואם לכל מלונות היוקרה ונע בין $1000 ל-2000$ ללילה.

להזמנת חדר בבוקינג

סין:

יונגדינג- TULOU FUYULOU CHANGDI INN -YONGDING

ובמעבר חד, אכסניה שמבחינת המחיר ומבחינת המראה נראית צנועה, אבל מעניקה חווית שהות ייחודית ומרתקת. המבנה עצמו הוקם עוד במאה ה-15, והוא מבנה מסורתי וטיפוסי לאזור, שנועד למעשה לשמש כמגן מפני פולשים אלימים.

הכפר נמצא כשלוש שעות וחצי של נסיעה באוטובוס משיאמן (Xiamen) והוא מעניק הצצה אל תרבות ההאקה (hakka), הנמנים עם שושלת האן, והשפיעו רבות על ההסטוריה הסינית. עובדה מעניינת היא שנשות ההאקה, ככל הנראה לא השתתפו במנהג קשירת כפות הרגליים שהיה נפוץ בסין.

המקום מנוהל ע”י סטיפן לין, שעוזר לתיירים בכל דבר, ואף מאפשר להם לאכול יחד עם המקומיים ארוחות מסורתיות למשעי. המקום מכיל כ-160 חדרים, אבל רק 18 מהם מושכרים לתיירים.

המחיר- כ-26$ ללילה, ואפילו כולל ארוחת בוקר. שימו לב שחלק מהחדרים חולקים מקלחות משותפות.

להזמנות דרך בוקינג

שיאן- A bed in a cave

לישון בתוך מערה. בעיר שיאן (XI’AN) תוכלו להתארח בחדרים מגניבים ביותר שמציעים לינה בתוך מערה עתיקה. המבנים האופייניים לחבל הארץ המרכזי של סין נקראים יאודונגס (Yaodongs) והסיור בהם יכול להיות חוויה מעניינת ביותר. שלא לדבר על לישון בתוך אחד כזה.

המחיר- כ-50$ ללילה.

להזמנת חדר או התרשמות כללית הקליקו כאן.

וייטנאם:

כולם כבר מכירים את הבית המשוגע בדאלאת, הוא באמת מאוד מפורסם. אבל הנה עוד מקום נחמד וזול שאפשר לנסות:

The Circle Vietnam Hostel, Da-lat- החדרים העגולים בדאלאת

מדובר בחדרים צבעוניים וחביבים דמויי צינורות ענק. בתוך כל חדר יש מיטה, ואבזרים בסיסיים אחרים. לכל חדר יש חלון זכוכית גדול הפונה אל נוף ההרים והיערות של דאלאת. יש גם מדשאה נחמדה עם מקום למדורה, בה יושבים בערב כל דרי האכסניה וחולקים חוויות וסיפורים.

המחיר מאוד נחמד- פחות מ-10$ ללילה.

נסו את הקישור הזה לפרטים נוספים.

דאלאת באופן לא כל כך ברור, די משופעת באירוח ביתי עם אופי קצת ‘אחר’. נסו לבדוק גם את כפר ההוביט או את מלון הקונטיינר. המחירים נעים בין 50 ש”ח (חדרים משותפים) ל-150 ש”ח ללילה.

הו צ’י מין סיטי- La reverie- לה רברי, הפאר והיוקרה והאלגנטיות בשיאם

המלון הוא חוויה עיצובית מטורללת, עם סגנון מאוד יוקרתי ומושקע. זהו אחד מבתי המלון הכי נחשבים ומפורסמים בוייטנאם, ולא בכדי. החדרים והסוויטות השונות מעוצבים כל אחד בסגנון אחר. אני אישית הכי אהבתי את ה’ג’וניור סוויט’, שיש בה קצת כחול שבעיני משתלב שם יפה. ויש כמובן סוויטות מפוארות בהרבה. ובריכת שחיה וכל הפינוקים שאתם יכולים לדמיין. אם אתם באמת רוצים לטבול את עצמכם בפאר ובהדר. או לפנק מישהו שאתם אוהבים..

מחיר- אלף שקל ומעלה.

להזמנות מבוקינג

הנה לינק שבו תוכלו למצוא עוד המלצות מה לעשות בהו צ’י מין סיטי כשאתם מבקרים בעיר.

קמבודיה:

four rivers floating lodge  המלון הצף  של 4 הנהרות

נמצא קרוב לתאילנד ונוח לגישה, על נהר טאטאי בתוך יער הגשם. המלון גובל בשמורת טבע מעניינת וקרוב למפלי טאטאי. ואם לא די בכך- הגישה אליו היא רק באמצעות סירה. המלון מציע סיורי שייט, הדרכת טרקים בטבע וגם  ביקור בשמורת הטבע. וגם מבחר גדול של סרטי DVD..

החדרים עצמם הם למעשה אוהלי בד יוקרתיים שצפים על המים, אבל מספקים רמת שירות גבוהה ביותר, הכוללת וייפיי, טלויזיה ועיצוב מוקפד.

מחיר- כ-800 ש”ח ללילה, כולל ארוחת בוקר.

להזמנות מ’אגודה’

לאוס:

TreeTop- טריטופ לינה והרפתקאה

כאן כבר באמת מדובר בחוויה שהמלון הוא חלק בלתי נפרד ממנה. צאו ליומיים או שלושה של אקשן בג’ונגל, כשהדרך היחידה שבה אתם עוברים ממקום למקום היא דרך מערכת של זיפליין! (טוב, וגם טרקים קצרים בין לבין). כך שבמקרה הזה, זה אך טבעי לישון על צמרות העצים 🙂. בקתות שנבנו בבניה מסורתית, בגובה של 10מ’ מעל הקרקע. אל תצפו לפאר כאן, ההדר וההוד באים לידי ביטוי דרך הטבע. המסלול עובר בתוך נופי הפרא של הגונגל, כולל מפלים, נהרות, מערות ועוד. ילדים מוזמנים בשמחה, מגיל 7-8. ואין ספק שהמקום מתאים לטיול בר מצווה הרפתקני שלא ישכח :-).

המחיר- 339$ לשני אנשים ליומיים או 399$ לשלושה ימים.

הנה אתר שמסביר בדיוק על המסלול.

פיליפינים:

Vigan- Luna hotel- מלון לונה, ויגאן- מלון שהוא מוזיאון אמיתי

לחוויה תרבותית ומהנה בו זמנית, קחו את עצמכם לעיר ויגאן, מרחק 8 שעות נסיעה ממנילה הבירה. האי כולו הוא אתר שימור של אונסקו ומציג את חיי המקומיים בתקופה שבה שלטו הספרדים במקום.

המלון הזה מאפשר לחוות את החוויה האמיתית כפי שהיתה פעם, עם חדרים בעיצוב קולוניאלי טיפוסי, חדר אוכל מפואר, בריכה ובר מגניב. יחד עם כל אלה, המלון מציג עבודות אמנות של אמנים שונים מהפיליפינים, מהעבר ומהווה, ונחשב למלון היחיד בפיליפינים שהוא גם מוזיאון.

מחירים- החל מ- 90$ ללילה.

בדקו תעריפים דרך בוקינג.

ואם אתם חושבים על הפיליפינים, במאמר הזה תמצאו עוד המלצות להרפתקאות שתוכלו לחוות שם.

יפן:

אוקי אז כולנו כבר מכירים את מלונות הקפסולה (הציצו למשל כאן או כאן, מחיר החל מ-100 ש”ח) וגם את המלון שמציע לינה בתוך מדפים של ספרים. אבל מה לגבי המלון הזה:

טוקיו- First Cabin – מלון ‘מחלקה ראשונה’ (בתרגום חופשי :-)).

הקונספט הוא חלוקה של החדרים לפי המחלקות של המטוס. כל חדר הוא בעצם תא ובו מיטה וריהוט מינימאלי. המקלחות (המפוארות) והשירותים (המדוגמים) משותפים, אבל זה לא ימנע מהחוויה להיות יוקרתית ומשעשעת. העיצוב והגרפיקה מאוד מוקפדים ודומים למה שמוצאים בכל מטוס טיפוסי. וגם האוכל מוגש במגשי-טיסה ממש כמו הדבר עצמו. תוכלו לבחור בין חדרים של ‘מחלקה ראשונה’, חדרים של ‘מחלקת עסקים’, וגם חדרים של מחלקת תיירים רגילה. המחלקות מאורגנות לפי מגדר- יש מחלקות של נשים בלבד או גברים בלבד, אז שימו לב..

מדובר ברשת שמציעה את אותו קונספט בערים שונות ביפן.

המחיר-  סביב 40$-60$ בממוצע לחדר. מי אמר שאי אפשר לטייל בזול ביפן?

להזמנות מבוקינג (בטוקיו, למשל)

? רכבות: 

עוד חוויה מדהימה שתתבל את הטיול שלכם כמעט בכל יעד במזרח- במקום מלון, הזמינו כרטיסים לנסיעה ברכבות הלילה. יעדים מסויימים במזרח משקיעים הרבה מאוד בקרונות ובתאי הלינה וזו עשויה להיות חוויה מהנה במיוחד. נסו את רכבות הלילה בהודו, בסין או ביפן. ביפן, אגב, הציגו לאחרונה קרונות פאר מעוצבים ברמה גבוהה במיוחד.

לרעיונות וטיפים נוספים שיתבלו את החופשה המשפחתית שלכם הורידו את האיבוק “לטייל עם ילדים”. 

ואם אתם תוהים מה כדאי לקחת לחופשה הבאה שלכם, הקליקו למאמר שיענה לכם על הרבה שאלות ויפתור לא מעט התלבטויות.

אומרים שהראשונים שהגיעו לכאן היו יוגי וארבע נשותיו. או אולי ארבעים, אני לא כל כך בטוחה. בכל אופן, האנרגיה הנשית נושבת בו בעוצמה שקשה להתעלם ממנה. את הכפר הקטן הזה, ללא ספק, עוטפת הילה של נשיות חזקה.

ואולי בגלל זה התאהבתי בו מהרגע הראשון. אחרי שיוצאים ממנאלי הרועשת ומדיפת ניחוח האגזוזים, ומטפסים עם הריקשה עד למעלה, עד למקום שבו אין כניסה לכלי רכב, ואחרי שעוברים את הפתח הקטן המפריד בין קודש לחול, אפשר פתאום לנשום לרווחה. רחבת המקדש שהיא בעצם ליבו של הכפר מקבלת את פניך בעירבוב משובב של באבות כתומי מראה, תיירים הודים מטופחים וילדים מקומיים פרועים.

נראה שמעבר לזה אין כל כך מה לעשות כאן. אבל זה רק נראה. מליון פעם שמעתי בחצי אוזן תרמילאים צעירים שואלים אחד את השני ‘מה, זה הכל?’  רובם קופצים לכאן לביקור של חצי יום. חלקם הקטן נשארים לישון כמה לילות. ואנחנו נשארנו שלושה חודשים.

אז האמת היא שאין הרבה מה לעשות בואשישט. אבל היום שלך יכול להיות מורכב מאיכות חיים כל כך נעימה, כל כך עשירה, שקשה לעזוב.

המעיינות החמים והמקדש שבתוכו הם שוכנים הם הסיבה שבגללה כולם באים לכאן. ובאמת, הם המרכז התרבותי, החברתי והרוחני של הכפר. בכל יום נפגשות הנשים לרחצה משותפת, כביסה, רכילות. קשה יהיה לי לתאר את המשמעות העמוקה שיש לחדרוני הרחצה, שבמבט ראשון נראים עלובים אבל כשמורידים את המשקפיים המערביות ומשחררים קצת, מגלים עולם מדהים ומרתק.

אנחנו נכנסות פנימה. תולות את התיק ומוציאות ממנו מגבת, משפך וסבונים. פושטות את בגדינו (הכל פרט לתחתונים) ותולות אותם על הקיר. אני יורדת לאט לאט במדרגות, כל פעם שוהה קצת, נותנת לגוף להתרגל לחום של המים. הבנות כבר קפצו לשכשך, ממש כמו הילדות המקומיות שבשבילן זו הבריכה השכונתית…

כל הגוף במים. משחררת את הגומיה מהשיער, טובלת כולי במי טבע חמים ומדיפי ריח גופרית.  עשר דקות שקטות, נעימות, מרגיעות. אחר כך יוצאות, יושבות על שפת הבריכה יחד עם הנשים האחרות, נותנות לגוף להתקרר. נשות הכפר שולפות את סבון הכביסה ומשפשפות את הבגדים על הרצפה. צוחקות, מסבנות אחת את השניה, מקרצפות היטב. מושכות גופן בשמן.

אחר כך נכנסות שוב. הפעם קל לגוף להתרגל לחום. יוצאות ועוברות לברזים. מתיישבות על הרצפה עם המשפך והסבונים, חופפות שיער, שמות מסיכה לפנים. ממש כמו בספא. לידי יושבת אישה הודית זקנה מאוד. היא לא יודעת אנגלית אבל פונה אלי בחיוך, סבון בידה, מבקשת שאעזור לה לסבן את הגב. רני, בתי בת התשע, מתישבת לידה ומסבנת את גבה. וזה מרגיש כמו הדבר הכי טבעי בעולם.

אגב, מי הבריאות האלה משמשים את בני הכפר כמעט בכל דבר. אפשר לראות אותם מכבסים בברזים שניצבים מחוץ למקדש, רוחצים בהם כלים, מנקים את הנעליים. לפעמים הם רק ממלאים דלי או שניים וחוזרים הביתה.

הבנות עוברות מחדרוני הרחצה ונכנסות למקדש הקטן. הן כבר מכירות את כולם, הן עושות פוג’ה ומקבלות טיקה וכמה סוכריות מתוקות. הן מסבירות לתיירים ההודים שאסור לצלם, מצלצלות בפעמון והולכות לעזור לבחור ששומר על הנעליים.

בלילות ירח מלא יש כאן מסיבה וריקודים והן מאוד נהנות מזה.

בואשישט יש המון גסטהאוסים מכל הסוגים והמחירים נוחים. יש מסעדות נחמדות, ואנחנו נהנים מאוכל מגוון. לפעמים הודי, לפעמים איטלקי, לפעמים סושי . אבל את ארוחת הבוקר אנחנו תמיד אוכלים בדאבה קטנה שמציעה מיצי פירות טריים (בלי סוכר) וארוחת בוקר הודית בריאה ומשביעה.

אין כניסה למכוניות. הכל מורכב מסמטאות קטנות שהפרות בקושי עוברות בהן, והרבה מדרגות. מאוד נוח לי לאפשר לילדים להסתובב לבד, ללכת לבקר חברים, לרדת לשחק במקדש או להתרחץ במעיינות החמים. זהו כפר קטן מאוד, כולם מכירים את כולם וכך כולם כבר מכירים אותם. הם מרגישים בטוחים ונהנים ממפגשים חברתיים מעניינים כמעט בכל יום. כשרני הכינה עבודה על באבות היא פשוט הלכה ברחוב ושאלה את חבריה הבאבות את כל השאלות שכתבה לעצמה.

בעשר בבוקר הילדות הולכות לשיעור יוגה צחוק. אחר כך אנחנו הולכים לפעמים למפל הגדול (חצי שעה הליכה נעימה, חלקה בתוך יער קסום), לפעמים למפל הקטן, עשר דקות הליכה בחורש משובץ בתי כפר יפים. אנחנו משכשכים במים הקרים ומשתזפים על הסלעים.

אחר כך הבנות ואני הולכות למעיינות החמים. זהו טקס יומי שאנחנו משתדלות לא לפספס.

בשלושת החודשים שגרנו כאן חגגנו עם בני הכפר שתי חתונות. אחת בת חמישה ימים ואחת צנועה יותר, בת שלושה ימים.שלושה ימים ושלושה לילות של מוזיקה וחצוצרות ואוכל בשפע. זיקוקים שמאירים את השמיים באחת בלילה וריקודים ברחובות..

וגם לוויה אחת. כל החנויות נסגרו ליום שלם ובבת אחת כל גברי הכפר, צעירים ומבוגרים, הפכו להיות קרחים. ככה הרגשנו את האבל בכל מקום וככה הבנו שהכפר הזה הוא אמנם יעד תיירותי כמו רבים אחרים, אבל מתחת למעטה הגסטהאוסים והסושי בארס, יש כאן עדיין אוטנטיות כפרית יפהפיה במלא מובן המילה.

איפה לישון בואשישט?

הנה שלושה מקומות שכדאי לכם להזמין לפחות ללילות הראשונים:

The Vashisht, Manali

Vashishth

Valley of Vashisht

חזרה לבלוג

או: האבולוציה של “אזור הנוחות” במהלך טיול ארוך עם ילדים (אבל בעצם…לא רק).

לפני כמה שנים יצאנו לפגוש את שבטי הרועים של עדרי היאקים בהימלאיה הגבוהה של הודו. זה היה מסע בגובה של 4000 מ’ ואולי יותר, בין קרחונים, נהרות, אגמים תכולים וסוסי פרא. ישנו באוהל, בישלנו על האש והעברנו את זמננו במפגש מחמם לב עם אנשים שונים מאתנו לחלוטין, שקיבלו אותנו בזרועות פתוחות ללא שפה וללא ציפיות או גינונים. היה נפלא.

בדרך חזרה ללה (Leh), עיר הבירה של לאדאק, שמתי לב שהרכב מתחיל לטפס לאיטו בפיתולים האופייניים לכביש המוביל לפסגת הר. זה כשלעצמו לא היה מדליק אצלי נורת אזהרה, אלא שאותו הר, ואותו מעלה היו הפתעה גמורה עבורי. לא ידעתי שיהיה עלי לעבור פסגת הר גבוהה ולא מוכרת על מנת לחזור בחזרה לעיר שממנה יצאנו. חשבתי שאני מכירה את כל הדרכים העוברות מעל פסגות ההרים הגבוהים באזור, הן בשם והן בדרגת הסיכון והן ברמת הגובה המקסימאלי אליו הן מגיעות.

אבל על ההר הזה לא שמעתי מעולם.

לא ידעתי מה צופנת הדרך אליו, באיזה איכות היא ועד כמה היא מסוכנת. לא ידעתי לאיזה גובה נגיע ומה יהיה מזג האויר בפסגה, ולא ידעתי כמה זמן זה יקח. השעה כבר היתה שעת צהריים.

נכון שעכשיו אתם תוהים למה לא יכולתי פשוט לחזור חזרה?

ובכן. זאת הנקודה והציר המרכזי עליו מונח לו בהוד והדר “אזור הנוחות” שלנו. ברוכים הבאים לקומפורט זון.

הנה כך, ברגע אחד, כל המסע, קפוא ונידח ככל שהיה, הפך להיות “אזור הנוחות”. פתאום האוהל, כוס של צ’אי מעושן, עדרי היאקים האימתניים הניצבים סביבי ופסגות לבנות מאחוריהם – נראו לי כמו המקום הבטוח לחזור אליו.. 😊.

כשיוצאים עם ילדים (וגם בלי..) לטיול ארוך ומתמשך, אחד החששות הגדולים שלנו הוא שנמצא את עצמנו מחוץ לאזור הנוחות.

חלק מהאנשים פותרים את זה ע”י תחקיר מקיף באינטרנט. אנחנו מזמינים מראש מקומות לינה אותם בדקנו היטב וראינו תמונות שלהם, השווינו ביקורות וחוות דעת ושמרנו את הדרך אליהם בגוגל מאפס. אנחנו קוראים כל פיסת מידע על המקום אליו אנחנו נוסעים, מה יש לעשות שם, ומהם שמות המקומות המרכזיים (מיין באזאר מישהו?). ומרגישים שהפעם אנחנו לגמרי ב’זון’ . אנחנו על זה.

אבל האם זה עוזר?

לא ממש.

כי בסופו של דבר, המקום אליו נגיע יהיה חדש. יקח לנו זמן להסתגל אליו. וללמוד איפה בדיוק נמצא המתג של האור.

ועד אז?

בכל בעיה קטנה- נרגיש רצון לחזור למקום האחרון שבו הרגשנו “בטוח”. כן, גם אם זה בגובה 4000 מ’ ו5 מעלות מתחת לאפס.. 😊.

אני קוראת לזה “האבולוציה של אזור הנוחות”.

בהתחלה, לוקח קצת זמן להתרגל לסגנון החיים החדש. ולכן כל בעיה תמיד תעלה את הרצון לחזור לארץ. יש משפחות שמתפתחות הלאה. ויש משפחות שלאורך כל המסע (חצי שנה, שנה או יותר) ימשיכו לשמור על הארץ כאזור הנוחות האולטימטיבי, המקום הבטוח אליו הכי נכון לחזור.

יש עם זה כמה בעיות:

1 . אי אפשר באמת לחזור אחורה בחיים. גם אם חוזרים למקום שהיינו בו פעם, הרי שהכל כבר השתנה. וזו לא באמת “חזרה”. אלא.. המשך של המסע.

2 . התלות במקום אחד כ”אזור הנוחות” אליו תמיד בורחים כשנהיה קשה לא מאפשרת לנו באמת לצמוח. להתפתח. ללמוד. היא מקשה עלינו להסתכל קדימה באומץ. או להביט לצדדים ולבחון את סביבתנו ואת ההזדמנויות הצפונות בה.

3 . אנחנו כל הזמן בתחושה של “לא כאן ולא שם”. אנחנו לא באמת מנסים להסתגל לסביבה החדשה שבה אנחנו כרגע נמצאים, ולכן, כדי להגן על עצמנו אנחנו שומרים על ריחוק מסויים. לא נקשרים באמת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בחירה והסתגרות בתוך מעגלים ישראלים בלבד. דבר שמשפיע גם למשל על למידת ותרגול האנגלית, ולכן משפיע רבות על האפשרויות וההזדמנויות שלנו ליצירת קשרים חדשים. 

אזור הנוחות הוא כמו שריר. ככל שנתרגל אותו ונגמיש אותו – כך העולם שלנו יגדל ויתרחב ותחושת הבטחון שלנו תגדל. ככל שנזניח אותו, ולא נתרגל- הוא ילך ויצטמצם ויסגור אותנו יותר ויותר.

לאזור הנוחות אין אמצע. אין “מצב סטטי”. הוא כל הזמן בתנועה. או החוצה. או פנימה.

כדי שאזור הנוחות ימשיך להתרחב ולגדול – צריך להמשיך ולאתגר אותו. כל הזמן. ולכן מסע או טיול ארוך זאת הזדמנות מצויינת להרחיב את האמ-אמא של אזור הנוחות שלנו. וגם של הילדים..

מהי האבולוציה הרצויה של אזור הנוחות כשיוצאים לטיול או למסע ארוך?

1 – בהתחלה, בכל קושי או בעיה שעולה – רק רוצים לחזור הביתה.

2 – עד שלומדים איך להסתגל למקום חדש. זאת מיומנות נרכשת שהולכת ומשתפרת ככל שעוברים וככל שמפנימים את התהליכים הנפשיים הכרוכים בעזיבת מקום מוכר ומפגש עם מקום חדש. כדי שהיא תקרה צריך באמת לבחון ולהיות קשובים לתהליכים האלה, וגם לשקף אותם לילדים..

3 – המעברים עדיין קשים והפרידה מהמקום הישן עדיין קשה. כשמגיעים למקום חדש לוקח פרק זמן התאקלמות (אני נותנת לזה בדרך כלל שבועיים) שבו בכל בעיה קטנה- רוצים לחזור למקום הקודם שבו היינו.

4 – התחושה של הסתגלות מקבלת סמלים ברורים. אצלי זה, למשל, כשאני יודעת איפה מדליקים את האור..

5 – הפרידות נהיות קלות יותר, ובעיקר – מתפתחת תחושת נינוחות גם עם המעבר עצמו.

6 – פרק הזמן הדרוש על מנת להסתגל למקום חדש בלי הרצון לחזור אחורה הולך ומתקצר. המיומנות של מציאת פתרונות, אוריינטציה, ובחינת המקום החדש עד לרמה של מוכרות הולכת ומשתפרת והופכת להיות כמעט אוטומטית, בלי שנשים לב אליה.

אצל הילדים שלי ואצלי זה יכול להיות גם פרק זמן של 24 שעות. לפעמים פחות.

7 – זהו שלב שלא הרבה מגיעים אליו, למרות שבעיני זאת המטרה אליה רצוי להגיע. זהו מצב שבו המסע כולו הוא אזור הנוחות. כלומר – יציאה מאזור הנוחות היא כשלעצמה אזור הנוחות… 😊.

מצב שבו קיימת תחושה של שגשוג והעצמה גם תוך כדי מצבי קצה, תחושה של בטחון ביכולת התמודדות שלי, הבנה שלדרך יש חוקים משלה וגמישות המאפשרת פתיחות, קבלה ואפילו הנאה מכל מה שמגיע.

♣ נקודה מעניינת נוספת שנוגעת לאזור הנוחות ולטיולים קשורה למטען.. במהלך 12 השנים האחרונות יצא לנו מספר פעמים לצאת למסעות ארוכים, נרחבים וחוצי גבולות. מסעות שבהם התחלנו בנקודה אחת, וסיימנו בנקודה אחרת לגמרי, בלי שנחזור אחר כך חזרה לנקודת ההתחלה. על מנת שנוכל לנוע בקלות, נאלצנו לצמצם למינימום את כמות התיקים והדברים שלקחנו איתנו, מתוך מחשבה שאת כל מה שאנחנו לא לוקחים עכשיו- גם לא נוכל אחר כך לאסוף. זה לא היה קל. ויתרנו על הרבה דברים שאהבנו ושהיו חשובים לנו. אבל ברגע שיצאנו לדרך – לא הסתכלנו אחורה. הסתדרנו עם מה שהיה לנו ולא הרגשנו שחסר לנו דבר. בראיה לאחור – הויתורים שעשינו לא הפריעו כלל. אלא רק חידדו לנו את ההבנה שלמעשה..אין לנו שום בעיה להסתדר בלעדיהם.

זוכרים את הדרך המתפתלת ועולה לפסגת ההר הלא מוכר?

המשכתי איתה הלאה. והיא התפתלה לה בין נחלים צלולים ופרחים צבעוניים. מדי פעם עצרנו לראות את המרמיטות המציצות מהמחילות ולצפות בפסגות הלבנות שסבבו אותנו. הגענו לפסגה, ותחושת הסחרחורת לא הותירה לי מקום לספק. זה היה גבוה. השלט היחיד שסיפר לנו איפה אנחנו נתן רק את שם הפסגה, בלי שום פרטים נוספים. שיחקנו בשלג, וקיבלנו תצפית פנורמית שכללה מצד אחד את סין ומצד שני את הודו. זאת היתה הפסגה הכי יפה שהייתי בה.

אחר כך, כשבדקנו באינטרנט ראינו שהגובה שבו היינו הגיע ל – 5300 מ’. ושהדרך לשם אכן נחשבת דרך מאתגרת.

איזה מזל שלא יכולנו לחזור חזרה…

>>  רוצים לאתגר קצת את אזור הנוחות שלכם? הנה רעיון..

>>  רוצים להמשיך ולקרא על האתגרים והערך שמקבלים כשיוצאים לטיול ארוך עם ילדים? המשיכו לכאן…

הנה גם סרטון קצרצר שגלי צילמה על אותה פסגת הר (סרטון שנלקח באמצע מסע, והסאונד לא משהו):

קצת רקע: המסע הזה היה בחלקו מסע שבו תלינו שרשראות תפילה בכל מיני מקומות גבוהים ויפים ברחבי ההימלאיה. זה התחיל בתור משהו אישי והמשיך גם כשליחות שעשינו למען אנשים נוספים שביקשו מאתנו לתלות שרשראות למענם כתפילה או כזכרון. את הסרטון הזה ערכתי במיוחד לצורך המאמר הזה, ולכן לא כללתי שם את חלקים שבהם רואים אותנו תולות את השרשראות.. 

כיף לטייל בנפאל עם ילדים. היא נקייה יותר מהודו אבל זולה בדיוק כמוה. הנפאלים כל כך אוהבים ילדים שכדאי שתכינו את הילדים לפינוק וליחס כמעט מלכותי כלפיהם. הנופים שלה מטריפים, וכולם (כמעט) מדברים אנגלית. ויתרון אחד גדול על פני כ-ל מדינות המזרח האחרות (כן, כולל תאילנד :-))- אין בה מחלות הקשורות לעקיצות יתושים (פרט לדרום, בחלקים הגובלים עם הודו).

אני כותבת כאן כמה טיפים כלליים לכל מי שמתכנן טיול עם ילדים בנפאל, בתקוה שהם יעזרו ולו במעט.

הנחיתה בנפאל:

אם לא הייתם בנפאל מעולם- שדה התעופה שלה נראה כמו לקוח מסרטים ישנים. הכל ידני, למרות שהיום כבר יש מחשוב כלשהו ואפילו קורא טביעות אצבע, זה עדיין מרגיש קצת מיושן. אחרי טיסה ארוכה ומעייפת, מציעה לכם להתכונן לעמידה בתור לויזה. הנפאלים ידידותיים להפליא והם יזמינו אתכם לתור המקוצר על מנת להחתים את הדרכונים של הילדים הקטנים (שמקבלים ויזה בחינם). הבוגרים יאלצו בכל זאת לעמוד בתור. תכינו לילדים מקום שבו יוכלו לשבת לנוח (אולי תביאו אתכם שמיכה קטנה לפרוש או משהו דומה), כי הם יהיו מאוד עייפים. אם יש עגלה- השתדלו לקחת אותה עוד בירידה מהמטוס, ואם יש מנשא- השתמשו בו.

קטמנדו היא עיר לא קלה לעיכול. עשו את המעבר משדה התעופה למלון בקלילות, וטיילו באזור הטאמל בהתחלה (יש שם מסעדה תאילנדית מצויינת, שלחו לי מייל אם אתם רוצים את הפרטים שלה). אני הייתי ממליצה לשמור את קטמנדו לסוף הטיול, אחרי שתשתפשפו מעט, ולהגיע לפוקרה בהקדם האפשרי.

עשו את הדרך מקטמנדו לפוקרה במיני ואן שכור. זה דרך ארוכה ומפותלת עם פוטנציאל הקאה גבוה. לכן עדיף שהרכב יהיה שכור על ידכם, כך תוכלו לבקש מהנהג לעצור בכל פעם שמתעורר צורך. הזמינו טיילים ישראלים לנסיעה, הם ישלמו את חלקם והילדים יזכו בחברים משעשעים.

הכל על תחבורה בנפאל תוכלו לקרא כאן..

אוכל, מים, מקלחות..:

איכות המים בברזים בקטמנדו לא טובה. איכות המים בברזים של פוקרה טובה יחסית. לא הייתי שותה מהם, אבל הם כן עוברים תהליך ניקוי מסוים.

מים מינראלים עולים בקטמנדו 20 רופי לבקבוק, בפוקרה 25 רופי לבקבוק. מעבר למים- פוקרה זולה יותר.

מים חמים- ברוב המקומות יש מים חמים. בחלקם יש רק מערכת סולארית, מה שאומר שמים חמים יהיו רק אם היתה שמש.

אוכל מערבי יש בכל מקום. איכותו- מצויינת. פאסטה ופיצה תשיגו בכל מקום. האוכל המקומי טעים ומזין, אבל אל תשכחו לבקש- NOT SPICY.

חטיפים, ממתקים- יש בשפע. החל מחטיפים מקומיים ועד לינדט, טוויקס ופרינגלס.

דוכני אוכל רחוב – האיכות שלהם משתנה. אם אתם בעלי קיבה חלשה הייתי מוותרת עליהם בהתחלה ונותנת לעצמי להתרגל לסביבה החיידקית שבוע שבועיים. עגלות האוכל שפעם היו בכל פינת רחוב הולכות ומתמעטות והיום כבר קשה יותר למצוא אותן. אם אתם כן בעניין – נסו את המאכל שנקרא “פאני פורי”.

חשמל, מזג אויר:

העונה הטובה ביותר לטייל היא, לדעתי, באוקטובר-נובמבר- ותחילת דצמבר. מזג האויר מדהים, לא יורד גשם והראות טובה. גם מרץ-אפריל-מאי טובות, אבל לדעתי פחות, מסיבות שונות (ע”ע). הראות פחות טובה.

בנפאל יש מערכת חשמל הידרואלקטרית, אבל מסיבות פוליטיות, הנפאלים לא ממש זוכים ליהנות ממנה. לכן הפסקות חשמל הן חלק מהשגרה כאן. בשנים עברו זה היה חלק משגרת היום יום, אבל בשנים האחרונות המצב השתפר והיום יש חשמל כמעט כל הזמן. עדיין, אל תתרגשו אם בכל זאת יהיו הפסקות חשמל של שעה-שעתיים מדי פעם.

בריאות, בטיחות, תחבורה:

יש בתי חולים סבירים וגם אמבולנסים. בתי מרקחת נמצאים בכל רחוב.

יש מוניות עם חגורות בטיחות, אבל אף אחד לא באמת מקפיד על זה.

מדרכות- יש יותר בפוקרה מאשר בקטמנדו. לפני כמה שנים יצא חוק האוסר על כניסת כלי רכב לשכונת ה”טאמל” בקטמנדו, ואכן המצב קצת יותר טוב, אבל עדיין צפוף ועמוס באופנועים ובריקשות.

ילדים קטנים הייתי שמה במנשא על מנת להיות רגועה שהם לא רצים לכביש או נעלמים בתוך ים של אנשים. ילדים גדולים יותר- כשצועדים ברחובות הומים- רק עם יד.

הרחיקו את הילדים מקופים ומכלבים משוטטים. במידה וקרה משהו- פנו לבית חולים פרטי, הם מנוסים בזריקות נגד כלבת (ח”ח, שלא יקרה).

אוטובוס מקומי יכול להיות חוויה מעניינת..

אופניים יש בכל מקום וכיף מאוד לפדל, אבל כמעט בלתי אפשרי למצוא אופניים להשכרה עבור הילדים.

קניות..:

בטאמל בקטמנדו יש הכל, בשפע. המחירים לא זולים כמו שאתם מדמיינים.

לכן עדיף לקנות בפוקרה, שם זול יותר.

ספרים: כשנעזוב, אנחנו מתכוונים להשאיר כאן חבילה מכובדת של ספרי ילדים בעברית. בנוסף, ברוב חנויות הספרים ניתן להשיג מגוון מצומצם אך איכותי של ספרים בעברית. אם כבד לכם בתיקים- אל תקחו מהארץ, אתם כבר תמצאו כאן משהו לקרא. הדיל הוא שאתם קונים את הספר, ואחרי שאתם מחזירים אותו לחנות אתם מקבלים חצי מהמחיר ששילמתם עליו בחזרה.

ציוד:

הסירו חשש מלבכם. יש בפוקרה ובקטמנדו את כל מה שצריך. חיתולים (לא באיכות גבוהה), מגבונים, סבונים, מחטאי ידיים (מגוון גדול ואיכותי), קורנפלקס, חומרים דוחי יתושים, אמצעי חבישה וחיטוי פצעים, מקדמי הגנה (מגוון גדול, גם טבעיים וגם של החברות הגדולות), מברשות ומשחות שיניים, מוצצים, ויטמינים.

מה כן כדאי להביא מהארץ- מזון לתינוקות, תרופות.

דברים שאפשר לעשות עם הילדים בנפאל ולא יכתבו עליהם בספרי טיולים:

סדנת יוגה בפוקרה יחד עם הילדים – מומלץ בחום.

לקחת את הילדים לסדנת תכשיטי חוטים. תמצאו אותן בחנויות השזירה בצפון האגם.

לצאת לטרק קצר ונינוח עד לכפר ‘אסטהאם’. יש שם בית הארחה מדהים וידידותי.

לעשות ראפטינג משפחתי.

לטעום דבש אורגני מפרחי בר שגדלים רק בגובה רב, או מאגוזי-חמאה, או מחרדל בחנות האורגנית בלייק סייד.

לקנות טיקות צבעוניות בזול בדוכן קטן קטן מחוץ לטאמל בקטמנדו ולהתקשט בהן.

ללכת ל-movie garden בפוקרה, ולצפות ביחד בסרטים באויר הפתוח. בימי שבת מוקרנים סרטים לילדים, והכניסה לילדים היא בחינם.

מחירים לדוגמא:

מלון משפחתי באיכות טובה- קטמנדו- 40$-80$ ללילה. פוקרה- 20$-40$.

גסטהאוס טוב (מספיק בהחלט)- 800-1000 רופי ללילה.

עוד בתי מלון וגסטהאוסים מומלצים בקטנמדו תמצאו כאן. בתי מלון וגסטהאוסים מומלצים בפוקרה תמצאו כאן.

ארוחה לחמישה- קטמנדו- (טאמל)- 3500 רופי. פוקרה- 2500 רופי.

שראוול- 300-600 רופי

פיצה משפחתית- 450 רופי

מחטא ידיים קטן- 80-95 רופי

מיץ סחוט טבעי- 50-100 רופי ברחוב, במסעדות זה סביב ה- 250 רופי.

קפה- רגיל- 35 רופי, אספרסו איכותי- 120 רופי.

כביסה-100 רופי לק”ג.

אנחנו מאוד אוהבים את סייגון ואת האנוי. יש בהן סוג של קסם שפועל עלינו לגמרי. אבל יחד עם הקסם הזה, כשמסתכלים למציאות בעיניים, רואים קודם כל שתי ערים מאוד צפופות, רועשות, עמוסות באופנועים וקטנועים ומכוניות ועשן. והרבה מאוד אנשים. הכל במין בלאגן צבעוני שכזה, שגורם לך לעמוד בהשתאות מול מעבר חציה, ולתהות האם אי פעם תצליח לחצות את הכביש הזה.

כתבתי לא מעט על סייגון, וגם קצת על האנוי. וגם הרבה באופן כללי על וייטנאם ובמיוחד עם ילדים.

♦ למאמר המגיש לכם 10 מקומות מדהימים לטייל בהם בוייטנאם, כולל מסלול ממש מפורט הציצו כאן…

הפעם, אני נותנת לכם את רשימת המלונות והגסטהאוסים, בדף אחד נוח ונגיש, שיעשו לכם את כל הנחיתה להרבה יותר רכה ונעימה:

 בתי מלון מומלצים בסייגון (הו צ’י מין סיטי) עם ילדים:

בתי מלון יוקרתיים:

the reverie saigon– חלונות מקיר לקיר, נוף משגע של הנהר וכל העיר, חדר מאובזר (כולל מכונת אספרסו!), מיני בר עמוס בכל טוב בחינם, ואפילו אפשר לשכור משרת אישי. במלון כמובן יש בריכה מדהימה (המים מחליפים צבעים!) וכל מה שמצופה ממלון 5 כוכבים. ילדים עד גיל 11 חינם. מחיר- 225$ ללילה.

sherwood residence hotel– מלון דירות מדהים, דירות של 80מ’ ויותר, שני חדרי שינה, שני חדרי מקלחת, סלון, מטבח מאובזר כולל מקרר ואפילו מכונת כביסה!. הכל מוקפד ונקי. כמובן שבמלון עצמו יש בריכה, מועדון משחקים לילדים ועוד. המחיר- 87$ (לדירה שתיארתי) ומעלה. ילדים עד גיל 11 חינם.

caravelle saigon hotel– מלון חמישה כוכבים במיקום מעולה. בריכה נהדרת, חדרים טובים עם נוף. מחיר- החל מ-135$ ללילה. ילדים עד גיל 5 חינם.

גסטהאוסים:

beautiful saigon hotel– מיקום טוב, בריכה. חדרים נקיים, אינטרנט מהיר. המחיר כולל ארוחת בוקר, וילדים עד גיל 10 חינם. אפשרות לחדרים עם שלוש מיטות ויותר. מחיר: החל מ-28$ ללילה.

saigon europe hotel spa– מיקום טוב, בריכה, חדרים גדולים ונקיים, מיזוג אויר. חדר משפחתי נעים החל מ-50$ כולל ארוחת בוקר.

מתכננים ביקור בוייטנאם? שלחו לי מייל, ספרו לי מתי ולכמה זמן ואני אשלח לכם קצת מידע, טיפים והמלצות מגניבות.

כמו כן כאן תמצאו הסברים מפורטים על האזורים השונים בשתי הערים הגדולות, על מנת לעזור לכם להחליט איפה בדיוק אתם רוצים להזמין את בתי המלון שלכם.

הנה המייל שלי :-). 

בתי מלון מומלצים בהאנוי עם ילדים:

בתי מלון יקורתיים:

Mercury Central Hotel Hanoi – מלון מעולה, מדורג מאוד גבוה בהרבה אתרים, במיקום מצוין, ממש על ה-HOAN KIEM צוות ידידותי, וארוחת בוקר מופלאה. 70$ ללילה לסוויטה משפחתית.

Hanoi la siesta– מיקום טוב ברובע העתיק, ובו הצוות ידידותי ועוזר במיוחד. אפשר להזמין כאן חדרים עם דלת מקשרת לנוחות משפחתית מירבית. 160$ לשני חדרים עם דלת מקשרת, או 170$ לסוויטה משפחתית.

בית מלון מעולה במחיר טוב:

hanoi lotus boutique hotel– צוות ידידותי, מיקום מעולה, מסעדה נהדרת והסיורים המאורגנים נחשבים לטובים ביותר. מציעים גם תה/קפה/מיץ פירות חופשי לאורך כל היום. 25$ ללילה לחדר זוגי, 40$ לחדר משפחתי.

queen cafe hotel  – מלון זול ופשוט במיקום מעולה.

גסטהאוס:

Hanoi house Hostel – בלב הרובע העתיק, גסטהאוס בדירוג גבוה, מציע חדרים ממוזגים עם מקרר וטלויזיה, כולל חדרים פרטיים וחדרי לינה משותפים. חדר עם מיטה זוגית עולה 28$ ללילה (כולל ארוחת בוקר), חדר עם שלוש מיטות עולה 60$ ללילה (כולל ארוחת בוקר). צוות דובר אנגלית.

אל תשכחו שאת הויזה לוייטנאם צריך להכין מראש דרך האינטרנט או באמצעות סוכנות נסיעות.

והנה גם מאמר שמציע לכם 8 בתי מלון מטריפים בוייטנאם שהשהות בהם היא חוויה בפני עצמה :-).

פוקרה היא אחותה השלווה והרגועה של קטמנדו. היא בין המקומות שהכי קל פשוט לשהות בהם, והכי קשה לצאת ממנה. גם כשאתם עם ילדים וגם כשאתם בלי. היא שילוב מרנין של אגם, רכס האנאפורנה, מסעדות שיקיות ושוות (עם נוף לאגם או להרים) ואנשים מקסימים. פוקרה היא גם נקודת היציאה לטרקים רבים ולראפטינג. וכתבתי עליה לא מעט.

יש בה כל כך הרבה גסטהאוסים ובתי מלון שנראה כאילו תיירים פשוט מציפים אותה. למעשה כמות התיירים כמעט לא מורגשת.

אז הכי כדאי לכם להגיע ולבחור את המלון או את הגסטהאוס שהכי יתאים לכם. אבל כדי שיהיה לכם מקום להניח בו את הראש (אחרי שמונה-תשע שעות של נסיעה מעייפת באוטובוס מקטמנדו) בלילה-שניים הראשונים שלכם, הכנתי לכם כמה מקומות שתוכלו להזמין מראש, ולהיות רגועים.

חמישה בתי מלון מומלצים לנחיתה רכה בפוקרה עם ילדים:

1. Hotel Middle Path – מלון הממוקם באחת מהשכונות הכי טרנדיות כרגע בלייק סייד, ממש ליד קמילה – בית הקפה הכי שווה וה- 5 אלמנטס, אחת המסעדות הנחשבות ביותר בסביבה, במיקום מרכזי יחסית אך שקט המציע שרות איכותי במחיר סביר (60$-70$ ללילה). יש אפילו בריכה. ממליצה להתחיל את הבוקר שלכם בארוחת בוקר מפנקת בקמילה ומשם להמשיך לסיבוב על האגם, לאכול ארוחת צהריים שקטה ב- vegan way או באחחת המסעדות האחדות על האגם ואז לחזור בשקט למלון. 

לבירור והזמנות הקליקו כאן..

2. Chautari Boutique Hotel – מלון חמוד במיקום מרכזי אך שקט, מציע חדרים באיכות גבוהה ובמחירים נוחים. חלקם עם מרפסת ונוף לאגם. המלון יושב באחת הפינות המרכזיות מהם ניתן לצאת בקלות גם לטיילת וגם למגוון מסעדות ומקומות בילוי במרחק הליכה של כמה דקות. בתי מרקחת, חנויות מכולת וקפה טוב הכל נמצא שם. הוא גם קרוב לבית חב”ד.

לבירור והזמנות הקליקו כאן..

3. Hotel Granate Rouge מלון במקום טוב, באזור הצפוני של האגם (בניגוד לשני בתי המלון הקודמים שהמלצתי עליהם), הוא נמצא בשכונה היותר “תרמילאית” של האזור, אבל היא שכונה ממש מגניבה בפני עצמה. מסעדות שוות, גם לטבעונים ולשוחרי בריאות, אוכל מקומי, בארים, הופעות חיות וסושי.. האגם נמצא ממש במרחק מספר צעדים.

החדרים במלון טובים ויפים, הוא בבעלות משפחה נחמדה והמחיר הוא בעלות נמוכה יחסית (תוכלו להזמין ללילות הראשונים ואז לחפש משהו זול יותר אם תרצו)

להזמנת חדרים >>

∴ האזור הצפוני, הנקרא “קהארה” זהו אזור שבו ניתן לצפות גם באמני קרקס ואמני רחוב מתאמנים על גדת האגם בכל ערב, ולתפוס גם הופעות ג’אגלינג, להצטרף למעגל מתופפים או למשחק שח מט באחד מבתי הקפה היושבים לגדת האגם. אתם מוזמנים להיעזר במיקום שלו על מנת לקבל קצת מושג על האזורים השונים והנחמדים לשהיה עם ילדים בפוקרה.

לפני שאתם מגיעים, שלחו לי מייל, או דברו איתי בטלפון ואתן לכם הרבה טיפים, המלצות ומידע בכל מה שקשור לפוקרה. אולי אפילו נפגש לצ’אי 🙂 , אני חיה כאן מספר חודשים בכל שנה..

אולי תרצו גם להציץ ברשימת המלונות המומלצים בקטמנדו או לצפות בסרטון קצר שבו רני מסבירה איך להתמצא בפוקרה וגם סרטון חמוד של רני מסבירה על ארוחת הבקר הכי טובה בנפאל :-).

4 . בית מלון – Hotel Kajiinn

גם הוא נמצא לאורך הרחוב המרכזי שעל גדת האגם, כך שיהיה לכם קל להגיע כמעט לכל נקודה מרכזית ברגל. יושב ליד מספר מסעדות מוכרות, ברים, בתי מרקחת וחנויות נוחות. החזרים עצמם מציעים נוף לאגם, מרפסת נחמדה וגם חדרים עם שתי מיטות זוגיות למשפחות.

מחיר מעולה – כ-15$ ללילה.  להזמנה >>

5. Mount Kailash Resort – לאלה הרוצים להתפנק

בניגוד לריזורטים אחרים בפוקרה, הנמצאים במיקומים די רחוקים מהסצינה החברתית והתיירותית, המלון הזה מציע גם רמת חיים וגם מיקום ממש נוח ומרכזי. הכל במרחק הליכה, ויש גם בריכה :-). מלון לכל מי שמעדיף ממש להתפנק.

מחיר – כ-70$ ללילה. 

להזמנות ופרטים נוספים >>

♥ ניסיתם אבל לא הצלחתם למצוא? מכיון שכשבאים לחפש מקומות לינה בפוקרה המיקום הוא הדבר המבלבל והקריטי ביותר – הנה עוד שבעה מקומות לינה במיקומים הנוחים ביותר למשפחות (לדעתי): 

Hotel Forest Lake Backpackers’ Hostel – ממש על גדת האגם, רק שימו לב שיכול להיות קצת רועש.

Hotel Night Trails – מיקום מאוד דומה, ביקורות טובות מאוד בגוגל, מזגן.

Hotel Elite Pokhara – אם אתם מחפשים משהו באמת זול ובסיסי, קרוב לסצינת התרמילאים.

Hotel Luma Inn  – מיקום קצת אחר, ברמה ואיכות טובה. עדיין קרבת כל הפעילות והמשפחות.

Pokhara Boutique Hotel – בקרבת מקומות טובים לאוכל, ולפעילויות. ביקורות טובות בגוגל. קרוב לאגם ולסצינת התרמילאים. לא זול אבל יש מזגן :-). 

Hotel Lake Himalaya – ממש במרכז העניינים, אחד מהמיקומים הנוחים ביותר בעיני. קרוב למסעדה עם מנות טבעוניות. חדרים משפחתיים מקסימים. מזגן. קרוב לבית חב”ד. 

Pokhara Tourist Home – נמצא בסמטא שקטה ופנימית, באחת השכונות הידידותיות בלייק סייד. קרוב מאוד למרכז העניינים, לחנויות מכולת, ירקות ומסעדות מקומיות. מרחק הליכה קצר מבית חב”ד ומהאגם. חדרים חמודים ובסיסיים. 

כמה מילים על חיפוש בתי מלון בפוקרה

בניגוד למקומות אחרים בעולם, כשבאים לחפש מקום לינה בפוקרה לא כדאי לכם לחפש בתי מלון שמוגדרים ב”מרכז”. מרכז העיר הוא אזור הומה וצפוף, שרחוק מכל מוקדי התיירות הנוחים והמפנקים של העיר. (כמו שתוכלו לראות בוידאו שרני מסבירה). השכונה הרצויה לכם היא “לייק סייד”, היושבת על גדת האגם, והאזורים הטובים לחיפוש מקום לינה יהיו קצת ימינה וקצת שמאלה מה- camping ground. עוד נקודת ציון שיכולה לעזור לכם היא לבדוק את המרחק של בתי המלון מהאגם. 

הציצו גם ברשימת הדילים שמתעדכנת כל יום כאן: Booking.com

מה כדאי לנו לדעת על ביטוחי נסיעות לפני שאנחנו נוסעים לחו”ל?

כל הנושא של ביטוח נסיעות הוא מבלבל ומעורפל לרוב האנשים, רובנו לא באמת יודעים על מה אנחנו חותמים בסופו של דבר, ופשוט מקווים לטוב. אבל ישנן מספר נקודות חשובות שעלינו לבדוק היטב, ולהבין מה עומד מאחוריהן. לכן פניתי לאוריה נסאו, שמתמחה בנושא, כדי שיתן לי את כל המידע שאני צריכה לפני שאני מחליטה באיזה חברה ואיזו פוליסה לבחור. הוא נתן לי תשובות מפורטות ומחכימות ואני ממליצה לכם לקרא הכל, לפני שתסגרו על ביטוח.

1. בתור סוכן ביטוח שמתמחה בביטוחי נסיעות, מה הדברים שכדאי למשפחות לבדוק בפוליסה? 

לפני כמה חודשים הייתי צריך לרכוש מחשב חדש כי המחשב הישן שלי קרס. ההבנה שלי במחשבים היא לא גבוהה במיוחד. וכשנכסתי לכמה אתרים וכמה חנויות קיבלתי הצעות מחיר שנעו בין 1,500 ש”ח ל 12,000 ש”ח. לא היה לי מושג איך אני אמור להחליט ביניהם. האם לקחת את ההצעה הזולה ביותר? את היקרה? משהו באמצע? פשוט הלכתי לאיבוד. הבעיה שהיתה לי היא שאין לי מספיק הבנה כדי להחליט איזה מחשב מתאים לי וכשהתייעצתי עם המוכר הרגשתי שהוא מנסה למכור לי מחשב הרבה יותר יקר ממה שאני צריך, והרגשתי קצת אבוד. איך אני יכול לבחור מוצר בין מגוון אדיר של מוצרים שההבנה שלי בהם מעוטה מאוד? ובכלל קשה לי לענות לשאלת המוכר- איזה צרכים יש לי מבחינת החומרה.

דבר דומה קורה לאנשים רבים שבאים לרכוש ביטוח- פוליסת ביטוח היא מסמך משפטי מורכב מאוד עם לפעמים עשרות עמודים של אותיות קטנות ולא לגמרי ברורות למי שזה לא המקצוע שלו. לא רק זה- ככול שעובר הזמן הפוליסות הופכות יותר ויותר מורכבות ומסובכות ומי שאין לו הבנה וניסיון בתחום יתקשה מאוד להבין ולבחור בין המגוון ועוד יותר יתקשה להבחין בהבדלים קטנים בניסוחים של הפוליסה, שיכולים להביא אותו למצב שהוא בכלל לא יודע שהוא לא מכוסה במקרים מסויימים.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? אני אענה תשובה חלקית ואת התשובה המלאה תבינו דרך המשך המאמר: ראשית– למה אנחנו בכלל צריכים את הפוליסה הזאת? רבים רוכשים פוליסת ביטוח לנסיעות בלי להבין למה הם צריכים אותה או עם הבנה מוטעית לחלוטין. בשני המקרים התוצאה היא שאנחנו נחשוב שאנחנו רוכשים מוצר טוב, אך בפועל רכשנו מוצר שלא מתאים לסיטואציה.

כדי לא להכביד על הקריאה אומר רק בתמציתיות- תפקידה המרכזי (לא היחיד) של הפוליסה היא להגן עליכם מפני הוצאות רפואיות בחו”ל אשר אינם מכוסות על ידי המדינה. הוצאות שיכולות להגיע בקלות לעשרות ולמאות אלפי שקלים. את הביטוח הזה אנחנו צריכים בנסיעה מסיבה פשוטה שמעטים יודעים אותה- חוק ביטוח בריאות ממלכתי שחוקק בישראל ב 1992. החוק אומר (ממש בקצרה) כי המדינה תבטח את תושביה באמצעות מתן טיפול רפואי באחד מסניפי קופת החולים הנמצאים בישראל.

כלומר- המדינה מבטחת אותנו בביטוח רפואי כל הזמן, גם כשאנחנו בחו”ל אבל הטיפול ינתן רק בישראל. ומכאן נובע הצורך בביטוח רפואי בנסיעות- למקרה שנזדקק לטיפול רפואי במהלך הנסיעה שלנו ולא נוכל או לא נרצה לחזור לארץ כדי לקבל אותו. זה הדבר הבסיסי שצריך להיות לכם בראש כשאתם באים לרכוש פוליסה כזאת.

כמה טיפים קטנים לפני שרוכשים ביטוח נסיעות : 

קראו את הפוליסה, או לפחות עברו על הפרקים הכלליים של הפוליסה. זה יתן לכם מושג כללי מה הפוליסה יודעת לכסות. לרוב הפוליסות מגיעות עם טבלה בהתחלה או בסוף שמרכזת את כל הכיסויים- עברו על הטבלה הזאת.

דבר נוסף שתוכלו לבדוק זה את שם החברה שמוכרת. כדאי לבדוק האם מדובר בחברה שידועה בתשלום תביעות או כזאת שרק מתחמקת. אפשר להעזר בגוגל לבדיקה שיטחית של העניין. זאת אמנם לא בדיקה מקצועית, אבל היא יכולה לתת כיוון.

דבר נוסף שכדאי לבדוק היא נושא ההשתתפות העצמית ותקרות הכיסוי. בגדול- תקרות כיסוי של מיליון דולר ומעלה- מספיקות. אין מה להתפתות לרכוש פוליסה רק בגלל שהתקרה בה היא מאוד גבוהה- נניח 10 מיליון ש”ח. לא ידוע לי על מקרה של פוליסה עם תקרה של מיליון דולר שלא הספיקה. לרוב זה סתם עניין שיווקי כי חברות הביטוח יודעות שלעולם התביעות לא יגיעו לסכומים כאלו אבל זה נראה יפה על הפוליסה.

והדבר החשוב ביותר בכלל לא נמצא בפוליסה עצמה, אלא במי שיעזור לכם ברגע האמת ועד כמה הוא בצד שלכם. נתייחס לזה בהמשך.

2. מה הן הדרכים המקובלות היום להחזרים כספיים? על מה היית ממליץ?

בגדול יש שני סוגי החזרים שחברות הביטוח משפות את המבוטחים (שיפוי=החזר כנגד הוצאות):

א. החזר כנגד קבלות של הלקוח. כלומר כסף שהלקוח הוציא מכיסו וחברת הביטוח מחזירה לו. ההחזר הזה מקובל כנגד הוצאות אמבולטוריות. כלומר הוצאות שלא בעת אשפוז. למשל- אם הלכנו לרופא כאבה לנו הבטן והרופא נתן לנו תרופה ושחרר אותנו. במקרים כאלו נשלם לרופא או למרפאה וחברת הביטוח תחזיר לנו את הכסף. במקרה הזה יש כמה שיטות החזר- השיטה הישנה של לשלוח קבלות, למלא טופס ולקבל החזר בצק או בהעברה בנקאית. ושיטות מתקדמות יותר באמצעות אפליקציה או כרטיס אשראי יעודי שמשלמים באמצעותו. בנושא הזה כמעט כל חברות הביטוח הישראליות ישרו קוו וניתן לקבל החזר מיידי של הוצאות או לשלם באמצעות כרטיס של חברת/סוכנות הביטוח.

ב. תשלום של חברת הביטוח ישירות לבית החולים. ההחזר הזה מקובל במקרה שבו יש אשפוז. במקרה כזה ההוצאות יכולות בקלות להגיע לעשרות אלפי דולרים ולא סביר שלמבוטח ממוצע תהיה האפשרות בכלל לשלם אותם. במקרה הזה חברות הביטוח ישלחו התחייבות ישירות לבית החולים לכך שבגמר הטיפול הן יכסו את ההוצאות. במקרים מסויימים בית החולים לא יאשפז את החולה לפני שהוא יראה התחיבות כזאת. בתי החולים לעיתים חוששים שבגמר הטיפול לא יהיה מי שישלם את החשבון ולכן דורשים לראות את ההתחיבות הזאת לפני האשפוז או בהתחלתו.

3. מה ההבדל בין החברות השונות?

ההבדלים בין החברות הן בפוליסה עצמה ובאופן הטיפול שלה בתביעות ובמוצרים משלימים. מאוד קשה לתת תשובה חד משמעית לגבי ההבדלים כי הם משתנים כל הזמן וגם הרבה פעמים יתרונות של חברה אחת בנסיעה של משפחה אחת, פחות רלבנטים לנסיעה של משפחה אחרת. בגדול- אם יש סוכן מקצועי בתמונה הוא יוכל להגיד בכל מקרה איזו חברה עדיפה או איזו פוליסה תתאים יותר.

4. מה הדברים שחשוב לבדוק, מעבר לפוליסה עצמה, לפני שמחליטים על ביטוח?

אנחנו מבטחים מאות משפחות בשנה מזה הרבה שנים ועוד לא ראיתי אף לא מקרה אחד שפוליסת ביטוח שילמה תביעה. הפוליסה היא אוסף של כמה ניירות או קובץ PDF במחשב. זהו. מי שמשלם את התביעה זאת לא הפוליסה אלא חברת הביטוח ומחלקת התביעות שלה. כלומר שחשוב מאוד מאוד לדעת מי יטפל ויעזור לכם ברגע האמת.

אתם חייבים לוודא את זה היטב לפני הרכישה. עדיף לדעת שיש סוכן מנוסה בתמונה שגם קיבלתם עליו המלצות שיעזור לכם בתהליך ואף יריב אם צריך עם חברת הביטוח ומחלקת התביעות שלה. לרוב הוא ידע הרבה יותר טוב מכם איך למצות את מלוא הזכויות שמגיעות לכם והוא מכיר היטב גם את הפוליסה וגם את כל המערכת שמשלמת בסופו של דבר את התביעות ואיך היא עובדת. זכרו שברגע התביעה לחברת הביטוח אין אינטרס לוודא שאתם מקבלים את מלוא התשלום כי היא המשלמת.

בנוסף כדאי לבדוק מי הם ספקי השירות של חברת הביטוח. חברות הביטוח כמעט אף פעם הן לא הגורם שנותן את השירות, אלא ספקי השירות שאיתן היא עובדת (לדוגמא: חברת “מגנוס איתור וחילוץ” היא ספק השירות של חברות רבות בתחום האיתור והחילוץ או חברת IMA שהיא ספק השירות של חברות רבות בתחום הטיפול במצבים רפואיים בחו”ל). לכן כדאי לוודא שהספקים הם מקצועים ובעלי שם טוב.

5. נניח שנאלצתי להפעיל את חברת הביטוח. האם תוכל לפרט את השלבים והצעדים שעלי לנקוט?

נחלק את התשובה ל 2:

מקרה ראשון הוא מקרה חרום רפואי. במקרה הזה יש דבר ראשון לפנות למוסד הרפואי הקרוב ביותר ובמקביל לעדכן את מוקד החרום של חברת הביטוח. בשביל זה כדאי מאוד שמספר החרום יהיה בהישג יד בכל רגע נתון. במקביל כדאי מאוד לערב את סוכן הביטוח שידע כנראה יותר טוב מכם מה כדאי לעשות באותה סיטואציה. אבל בכל מקרה אין להשתהות עם הטיפול הרפואי- יש להגיע בהקדם ובית חולים.

מקרה שני הוא אירוע שאינו חרומי. במקרה הזה יש לשמור את כל הקבלות וסיכומי הטיפול וכל הניירת שקשורה בעניין וברגע שניתן ליצור קשר עם סוכן הביטוח שכבר יתדרך אתכם או עם חברת הביטוח ישירות אם אין סוכן בתמונה. אם מדובר בנסיעה קצרה- אז גם אפשר להשתמש באפליקציה של חברת הביטוח ולפתוח תביעה דרכה (זה פשוט, מהיר וקל לרוב).

אבל כך או כך חשוב לזכור חוק אחד בסיסיס בביטוח: “אין ניירות-אין תביעה”. חברות הביטוח חייבות מסמכים כדי לאשר תביעה. אין להן דרך אחרת לעבוד. אז עדיף לשמור מסמכים מיותרים מאשר להגיע לתביעה בלי יכולת להוכיח אותה. ההמלצה שלי למבוטחים ובמיוחד למשפחות שנוסעות לתקופות ארוכת- צלמו הכל בטלפון שלכם ותעלו לענן. זה יכול להיות לחשבון המייל שלכם או לאיזשהו כונן וירטואלי כמו דרופבוקס או גוגל דרייב, העיקר לגבות את המסמכים כדי שתוכלו למצוא אותם לכשתצטרכו.

6. מתי כדאי להתחיל לבדוק לגבי ביטוח, ומהו הזמן המתאים ביותר לרכוש אותו?

בטיולים קצרים ופשוטים של שבוע שבועיים מספיק גם שבועיים שלושה מראש (עדיף לפחות חודש אבל לא סוף העולם אם לא). בטיולים ארוכים (של כמה חודשים) אנחנו ממליצים לפחות חודש- חודשיים מראש. הסיבה לכך היא שכשעורכים פוליסות לתקופות ארוכות צריך לפעמים לקבל אישורים מיוחדים מחברות הביטוח או לבדוק כמה הצעות/אפשרויות- דבר שלעתים לוקח זמן ואם אתם מגיעים ברגע האחרון זה יכול לשים אותכם עם הגב לקיר ותאלצו לקחת פוליסה יותר יקרה או פחות טובה בלי שתהיה לכם אפשרות לעשות משהו בנדון.

זכרו שמדובר בהוצאה משמעותית וגם מדובר במוצר שיכול במקרים מסויימים להיות בעל השפעה דרמטית על הטיול שלכם ואף על החייים אחר כך. כדאי לטפל בעניין הזה בשקט וללא לחץ.

7. על פי גוגל, מחיר מממוצע לביטוח נסיעות עומד על 10 ש”ח לאדם ליום. האם זה מדוייק?

המחירים נעים לרוב בין 7-20 ש”ח ליום. תלוי בגיל, מצב רפואי והרחבות. אבל זה מאוד אישי ותלוי בהרבה גורמים לכן לא הייתי מתבסס על ממוצע שרירותי.

8. כמשפחה, עלויות הביטוח יכולות להגיע לסכומים משמעותיים. האם יש דרך להוזיל עלויות, מבלי להתפשר על איכות וגובה הכיסוי?

שאלת מיליון הדולר. התשובה היא בגדול- כן. אבל זה ממש לא משהו שכדאי לעשות לבד כשמדובר בביטוח מורכב וגדול כמו ביטוח לכל המשפחה לתקופה ארוכה. השוואה פשוטה באתרי השואות מחירים יכולה להיות מאוד לא נכונה כי תחשבו שחסכתם כסף, אך ברגע האמת תגלו שאתם לא מכוסים בגלל סעיף קטנטן שבכלל לא מופיע במנוע השוואת המחירים ולא היתה לכם כל דרך לדעת עליו בלי בדיקה מעמיקה. אז זה מצויין לבצע השוואת מחירים פשוטה, אבל תיזהרו מלתת רק למחיר לקבוע לכם. זאת עלולה להפוך להיות העסקה היקרה ביותר שעתעשו אי פעם.

ובנימה אישית- אנחנו נמצאים בעולם שבו אנחנו מופצצים באינפורמציה וזה גורם לנו לפעמים אשליה שאנחנו יודעים טוב לבחור או לטפל בנושאים מורכבים. הבעיה היא שפעמים רבות האינפורמציה שאנחנו מקבלים דרך הרשת היא לא בדיוק אוביקטיבית או מקצועית. כלומר שיש מישהו שדאג שהיא תגיע אליכם כדי שתבחרו בחירה שהיא טובה עבורו. או שמישהו הפיץ אותה בלי באמת לבדוק לעומק או בלי ניסיון אמיתי בנושא.

אני עצמי מרבה לטייל עם המשפחה ואני נווד בנשמה ולכן נתקלתי באופן אישי בתקלות ובעיות מהסוג הזה. לכן חשוב מעל הכל שתעשו בחירה מושכלת, שכוללת גם שירות מעולה וליווי ברגעים הנעימים והפחות נעימים בטיול שלכם.

הנה רשימה בקצרה של נקודות לתשומת לב כשאתם ניגשים לרכוש ביטוח נסיעות:

– עברו על הטבלה בפוליסה המפרטת את הכיסוי

– בדקו שחברת הביטוח מוכרת כחברה שמחזירה כספים ולא מנסה להתחמק

– בדקו השתתפות עצמית

– בדקו את תקרת הכיסוי- כל סכום שהוא מעל למליון דולר יספיק בהחלט

– בדקו מיהם ספקי השירות של חברת הביטוח

– בדקו את האמצעי להחזרת כספים

– בדקו שאתם סוגרים את העסקה מול סוכן רציני, שגם ילחם עבורכם במידת הצורך וגם יהיה נגיש עבורכם בעת מצוקה

– אל תחכו לרגע האחרון

– המחיר יכול להטעות. אל תתפתו לסגור ביטוח רק בגלל המחיר.

– במקרה של טיפול רפואי בחו”ל אל תשכחו לצלם את כל המסמכים ולגבות אותם בענן

– במקרה של נסיעה למזרח – חובה לעשות גם ביטוח אקסטרים. 

אתם מוזמנים לבדוק גם מול אוריה את תנאי הביטוח שהוא מציע- יש לו חבילה עם הטבות מיוחדות למשפחות הפונות אליו דרך הלינק הזה.  (למשל – הוא נותן את ביטוח האקסטרים במחיר מיוחד ומשתלם) אני עצמי מבוטחת אצלו כבר כמה שנים. פשוט הקליקו, השאירו פרטים והוא יחזור אליכם. או המשיכו גם לקרא על איזה ביטוח אני ממליצה, ולמה :-). 

לאחרונה יותר ויותר משפחות מגיעות לבקר בנפאל גם עם תינוקות קטנים בני חודשים ספורים. אז אם מתחשק לכם טרק בסגנון הימלאיה אל תפסלו אותו רק בגלל שיש תינוק במשפחה. כיף ופשוט לטייל בנפאל עם תינוקות. 

• הנפאלים פשוט נמסים כשהם רואים תינוק ובכל מקום תתקבלו תמיד בחיוך ובחום.
• נפאל נקיה יותר מהודו (ברוב המקרים..) והרבה מחלות שניתן למצוא במקומות אחרים במזרח דוקא נוטות לפסוח עליה..
• ועל כל מקרה- בתי מרקחת פזורים בכל רחבי נפאל, גם במקומות נידחים יחסית.
• ויש מרפאות טובות מאוד בערים הגדולות.
• אבל זה ממש רק למקרה ש..
• ורק כדי באמת להסיר מכם את החשש..
• תינוקות וילדים עד גיל 10 מקבלים ויזה בחינם ולא צריכים לעמוד בתור לביקורת הדרכונים (הארוך בדרך כלל) יחד עם כל התיירים.
• רק תכינו מראש תמונות פספורט לכל המשפחה ודולרים לתשלום. 
• תמונות הפספורט הן תמיד רק למקרה הצורך. היום ניתן למלא את טפסי הויזה ולהצטלם במכונות הייעודיות בשדה התעופה.
• המלצה חמה- אל תתקעו בקטמנדו. תשמרו אותה לסוף הטיול וצאו ממנה הכי מהר שרק אפשר.
• טיסות מקטמנדו לפוקרה יוצאות בכל יום לאורך כל היום. הן עולות בערך 80$ לבנאדם.
• ויש גם אוטובוסים שווים. אם התינוק יושב איתכם במושב לא צריך לשלם עליו.
• אוכל (אבקה) לתינוקות אפשר למצוא כמעט בכל מקום אבל כדאי לקנות בערים הגדולות- קטמנדו או פוקרה.
• חיתולים חד פעמיים כנ”ל.
• מגבונים יש בכל מקום.
• סבונים אנטי בקטריאליים תמצאו אפילו בכפר הנידח ביותר. ג’ל לחיטוי ידיים עדיף לקנות בערים הגדולות.
• בכל מקרה- אל תסחבו מהארץ (חיתולים, מגבונים ואפילו משחות וסבונים לתינוקות ושמן לתינוקות וכו’). אפשר למצוא בנפאל הכל באיכות ממש טובה.
• ואל תשכחו שיש כאן את כל המוצרים השווים של חברת “הימלאיה”..
• גם מסנן קרינה- תתפלאו אבל בנפאל יש מבחר גדול יותר מבארץ עם מסננים טבעיים ובריאים יותר לתינוקות.
• אבל את הבקבוק והמוצץ כדאי להביא מהבית.
• הדבר הכי חשוב להביא מהבית- מנשא. אחד לטרק (טיולים כזה) ואחד נוח יותר לטיולי יום ברחוב.
• אפש להביא עגלה אבל ממש לא חובה. המדרכות בנפאל אמנם הולכות ומשתפרות אבל עדיין לא תמיד יהיה קל עם עגלה.
• אמבטיה- קשה למצוא אחת שממש תרגישו נוח להכניס אליה תינוק. אז יש שתי אפשרויות- או להביא מהבית בריכה קטנה מתנפחת או לקנות בנפאל קערה ממש גדולה (ניתן למצוא ממש כמעט בכל מקום).
• וגם תמיד אפשר לרחוץ פשוט מתחת לטוש.
• אוכל- פירות טריים יש בשפע, גם קוואקר קל למצוא. כל מוצרי האורז. תה בריא. דבש. לחם ולחמניות. מים מינראליים. הייתי מביאה מהבית טוחן ידני קטן אם התינוק שלכם אוהב ירקות/פירות מרוסקים למרות שבכל מקום ישמחו לטחון עבורכם.

• טרק בנפאל עם תינוקות:

  • מנשא כבר אמרנו.
  • אפשר לשכור פורטר מיוחד רק עבור נשיאת התינוק- אל תרגישו לא נעים, להיפך, הפורטרים אוהבים את העבודה שלהם ומחפשים לעבוד וכל עבודה שתתנו להם תביא אוכל למשפחה שלהם..
  • מים מינראלים אפשר למצוא רק שהמחיר הולך ועולה ככל שעולים בגובה. מה שאפשר לעשות זה לבקש שירתיחו עבורכם בקבוק מים (הם גובים על זה תשלום כלשהו). זה, לדעתי, עדיף על חומרי החיטוי ששמים במים כדי לחטא אותם.
  • מחלת גבהים- אל תצאו לטרק עם תינוק לפני שהתייעצתם עם רופא מומחה. היו ערים לסימני אזהרה. בכל מקרה- לרדת בגובה תמיד תוכלו.
  • קחו הרבה בגדים חמים. ממש חמים.
  • ובקבוק חם יכול מאוד לעזור.
  • וכמו שכבר אמרתי- הנפאלים מאוד אוהבים תינוקות והחוויה של טרק עם תינוק, אפילו בכפרים המרוחקים, תהיה לכם נעימה ביותר. הם ידאגו לכל דבר שתצטרכו.

• בוסטר/סל-קל: שאלה טובה. ברוב המוניות וכלי הרכב הציבוריים, גם התיירותיים שבהם, קשה למצוא חגורות בטיחות שעובדות. קשה אבל לא בלתי אפשרי. אם אתם חוששים ולא אכפת לכם לסחוב- תוכלו להתעקש ולמצוא חגורות ולקשור את התינוק ‘כהלכתו’. או לוותר ולא לקחת איתכם בכלל.
• יש עוד שתי אפשרויות מעולות להורים שחוששים אבל לא רוצים לסחוב: בוסטר מתנפח / וסט בטיחות לרכב.
• גני שעשועים ופעילויות מיוחדות לתינוקות- כמעט ואין. למעשה אפשר לכתוב שאין. אל תבנו על זה, בקיצור.
• מה עוד לקחת: כלום. רק אל תשכחו מצלמה כדי שגם התינוק שלכם יככב על רקע ההימלאיה..

נפאל עם תינוקות – מחירים לדוגמא:

המחירים שניתנים כאן נלקחו מחנות רגילה באיזור התיירות של פוקרה. כלומר, המחירים הם יחסית גבוהים ובודאי ניתן למצוא מחירים נמוכים מאלה.

אוכל לתינוקות (אבקה)- בין 250-400 רופי לחבילה

קוואקר- חבילה גדולה- 450 רופי

חיתולים (פמפרס, חבילה קטנה)- 260 רופי

*חברה שמטיילת עם התינוקת שלה טוענת שהחיתולים באיכות נמוכה יותר מבארץ וממליצה בכל זאת להביא כמות מהארץ ולהשתמש לסירוגין (ללילה- חיתולים מהארץ, ליום- חיתולים מקומיים :-)).

מגבונים- 150-300 רופי

סבון אנטיבקטריאלי, נוזלי, גדול- 115 רופ

ג’ונסון: שמן תינוקות- 155 (גודל בינוני), שמפו (כנ”ל)- 170, חלב גוף (כנ”ל)- 155, משחה לחיתול (גדול)- 165.

משחת שיניים לילדים קולגייט- 100 רופי

ג’ל חיטוי ידיים- 100 רופי

קרם טבעי נגד יתושים (אודונוס)- 120 רופי לאריזה גדולה.

 את התמונה הזאת צילמתי על חוף נהר הטריסולי והתינוקת הזאת לא שלי (למרות שהילדה שלוקחת אותה על הידיים דווקא כן).