כבר כמה שנים שאני נמצאת בנפאל עם הילדים שלי לפחות כמה חודשים בכל שנה. אז קיבצתי לכם את כל הדברים שחשבתי שיכולים לעזור בתכנון טיול לשם. השתדלתי לתת תמונה כללית וגם לרדת קצת לפרטים, בנקודות בהן ראיתי חשיבות. וגם לינקים, כדי לקצר לכם את הדרך.

מיקום: 

שכנה של הודו וסין, חצי שעה טיסה מדלהי, שעה וחצי טיסה מבנגקוק.

תקציב למשפחה לחודש: 

–תקציב נמוך- מלונות זולים/ שכירת דירה, מסעדות זולות, טרק קצר אחד, 5500-4500₪ 

-תקציב בינוני- מלונות בסדר, מסעדות ממוצעות, טרק ורפטינג, 7000-5500₪

-תקציב גבוה- מלונות טובים, מסעדות טובות, תחבורה פרטית טובה, טרקים ורפטינג, 7000-12,000₪

נפאל עם ילדים – איך הכי כדאי להגיע: 

ההמלצות לטיסות זולות הן עם קאטאר איירליינס. לאחרונה גם fly dubai מריצים קוים מישראל לקטמנדו דרך דובאי, במחירים זולים מאוד יחסית.

אופציה נוספת לטיסות מהארץ לקטמנדו היא לטוס דרך הודו- דלהי/מומבאי עם אייר אינדיה או אל על. לעתים זאת תהיה האופציה הכי זולה.

**  נכון לעכשיו, אני ממליצה להזמין טיסות לנפאל ישירות מחברות התעופה – אפשר גם דרך האינטרנט וגם דרך המשרדים עצמם. זה עדיף כרגע על פני הזמנה מסוכנות אינטרנטית או דרך מנוע חיפוש. 

אפשר להגיע גם באוטובוס מהודו (34-48 שעות נסיעה) – אני לא ממליצה על החוויה. זאת לא נסיעה נופית או חוייתית, אלא מסע מפרך וקשה.

ויזה לנפאל: 

מקבלים ויזה כשנוחתים, 60$ לחודש או 100$ לשלושה חודשים. אפשר להאריך אחר כך (אפשר להישאר בנפאל עד ל5 חודשים בשנה לועזית) בפוקרה או בקטמנדו בעלות של 3$ ליום.

ילדים עד גיל 10 לא משלמים (ואל תתנו להם לגבות מכם סתם).

יש מכונה בשדה התעופה שדרכה ממלאים את הטופס ומצטלמים, מדפיסים את הטופס ומחכים בתור לקבלת הויזה. ניתן גם למלא מראש את הטפסים ולהגיע מוכנים (ולוותר על תור אחד בשדה התעופה.. :-)). 

נפאל עם ילדים – עונות מומלצות: 

בעיני יש רק עונה אחת שממש כדאי להגיע לנפאל וזאת העונה שמתחילה באמצע אוקטובר ונגמרת סביב פברואר-מרץ. זאת העונה שבה מסתיים המונסון, השמיים צלולים וכחולים, הראות בהירה ומרהיבה ומזג האויר מושלם לטיולים, לטרקים, ולבילויים על גדת האגם של פוקרה. וכמובן – לתמונות פנורמה של כל רכס ההימלאיה.

שימו לב: בהרבה מקומות אתם תראו המלצות גם על מרץ עד מאי. החודשים מרץ עד מאי  הם חודשים קשים מאוד לניבוי ובשנים האחרונות גם מביאים איתם המון זיהום אוויר שנמשך במשך ימים שלמים ושבועות. 

כמה מילים על מזג האויר בנפאל:

זוהי מדינה הנושקת לקו המשווה, ונושקת לרכס האימתני ביותר בעולם. מזג האויר הוא בהתאם.. קחו בחשבון שיש להתייחס אליו בכבוד ולא לזלזל. הגשמים יכולים להיות עזים וחזקים, רוחות וסופות, כדורי קרח ניטחים לעתים מהשמיים, הלחות יכולה להיות בלתי נסבלת. לכן יש חשיבות גדולה לעונה שבה אתם מחליטים לבוא לבקר.

שער החליפין: 

למטבע בנפאל קוראים רופי נפאלי, והוא שווה פחות מהרופי ההודי ביחס של 1-1.6 (רופי הודי אחד שווה 1.6 רופי נפאלי), דולר אחד שווה בערך 100 רופי, ושקל אחד שווה 25 רופי. כמובן שיש לבדוק את שערי ההמרה כי בשנים האחרונות השער עובד לטובתינו :-). 

מקומות מרכזיים:

קטמנדו- עיר הבירה (שכונת התיירים נקראת “טאמל” thamel). עיר עמוסה ורועשת. 

פוקרה- העיר השניה בגודלה. עיר שלווה ושקטה על גדת אגם. (שכונת התיירים נקראת “לייק סייד”, והיא ניצבת על גדת האגם).

∴ בתי מלון מומלצים בפוקרה >>

∴ בתי מלון מומלצים בקטמנדו >>

מקומות שאנחנו ממליצים עליהם: 

לייק סייד פוקרה (lake side) שכונה שקטה ורגועה על אגם פוקרה (פווה לייק fewa lake)

הורידו כאן את המדריך המלא לשהות מפנקת עם הילדים בפוקרה, נפאל >>

או הכנסו למאמר המלא שבו כתבתי על החוויה האישית שלי – איך זה לגור בפוקרה?

אוסטרליין בייס קמפ (Australian base camp) כפר מרהיב על ההרים, כשעתיים נסיעה מפוקרה, עם נוף מדהים מלונות טובים ומסעדות נחמדות.

הכפר אסטאם- למרגלות ההימלאיה, רכס האנאפורנה, כפר קטן עם אכסניה אקולוגית מתוקה.

אזור פישלינג-צ’אראונדי- באמצע הדרך בין קטמנדו לפוקרה, נקודה מעניינת על גדות נהר הטריסולי. אפשר לישון בריזורטים ולהשתתף בפעילויות מים ואקסטרים (קניונינג וכו’) ואפשר פשוט לישון עם אוהל על החוף. אוכל מקומי מדהים, מפגש עם האוכלוסיה המקומית והכירות עם הנפאל האמיתית.

מאכלים שכדאי לנסות: 

דאל בהאט(dal baht) תבשיל של אורז, מרק עדשים, ירקות מבושלים, מנת עלים ירוקים מבושלים ומנה של “חמוצים”- המנה שמכניסה חריפות וחמיצות לתבשיל כולו. יכולה לבוא במגוון דרכים (רסק עגבניות עם צ’ילי, סוג של צנונית חתוכה ומתובלת ועוד..). לפעמים הם גם מוסיפים מנת בשר (עוף/באפלו/דג) הנפאלים אוכלים את זה פעמיים ביום כל יום לארוחת בוקר וערב.

מומו- כיסונים טיבטיים מאודים עם מילוי ירקות או בשר. מגיעים גם בצלחת עם מעט רוטב (זהירות חריף) וגם בקערה יחד עם מרק.

ת’וקפה (thukpa) – מרק אטריות בסגנון נפאלי עם ירקות (יש גרסה צמחונית וגרסה בשרית עם מבחר סוגי בשר) ולפעמים מומו בפנים.

הנה סרטון שבוא רני מסבירה על ארוחת הבוקר הכי טובה בנפאל.

והנה סרטון שבו רני מסבירה על אחד מחטיפי הרחוב הכי פופולאריים בנפאל. (שבו גם תוכלו לשמוע אותה מדברת בנפאלית..:-)).

נפאל – קצת רקע לפני שאתם מגיעים :

♦ נפאל היא מקום משכנו של ההר הגבוה בעולם, הר האוורסט (8848 מ’). האישה הראשונה שהעפילה לפסגתו היתה יפנית, וזה קרה בשנת 1975.

♦ בנפאל יש הרבה נהרות מרהיבים, ורכס האוורסט ורכס האנאפורנה הקשורים כולם להימלאיה העצומה. הכפרים הנפאלים עדיין משמרים תרבות עתיקה, הבתים הם בתי בוץ ואבן, הבישול נעשה על אש, האוכל נלקח הישר מהשדה, הרחצה היא בנהר וכו’. 

♦ האוכל מתבסס בעיקר על אורז או תירס.

♦ המאכל הלאומי הוא הדאל בהאט- מנת אורז (ע”ע). הם אוכלים את זה עם הידיים, פעמיים ביום כל יום. 

♦ המשקה הלאומי הוא צ’אי (הם קוראים לזה צ’יה), והאלכוהול – יש כמה סוגים של משקאות אלכוהול ביתיים אותם הם מכינים לרוב מסולת או מאורז- רוקסי, צ’אנג, טומבה.

♦ הטיקה המיוחדת ביותר היא טיקת ה”טיהאר” (פסטיבל האחים והאחיות)- הניתנת ע”י האחות הגדולה לאחיה הבנים. זהו אחד מהפסטיבלים החשובים והמשמעותיים ביותר בתרבות הנפאלית והוא נחגג בכל שנה בסביבות אוקטובר. (מצטרף לחג ה”דאסאי”- החג החשוב ביותר בשנה).

♦ החגים החשובים– נחגגים סביב תחילת – סוף חודש אוקטובר. יש לקחת את זה בחשבון, שכן רוב הנפאלים אוהבים לחזור הביתה למשפחות שלהם (גם נהגי מוניות ומדריכי טרקים…), התנועה רבה, הצפיפות בדרכי התחבורה היא גדולה, ויש מחסור בכוח אדם כי כולם חוגגים. 

♦ חגים באזור חודשים מרץ-אפריל: שני חגים עיקריים הם ה”שיבא ראטרי”- חג שבו מעשנים מריחואנה לכבוד יום ההולדת של האל, ואוכלים קנה-סוכר. בערב מדליקים מדורות (כמו ל”ג בעומר), טובלים את קנה הסוכר באש ואחרי שהוא מתחמם, מטיחים אותו כנגד האדמה, מה שיוצר קול נפץ חזק. אחר כך אוכלים את העסיס הנוזלי והחם הישר מהקנה..

החג השני הוא ה”הולי”- יוצא בדרך כלל סביב פורים- חג הצבעים..יום שלם שבו זורקים אבקות צבעוניות אחד על השני ברחוב. צאו עם בגדים שאתם לא צריכים והתכוננו לקרבות רחוב צבעוניים (הם מערבבים את זה עם מים ולפעמים ביצים..). שמרו על הילדים כי לרוב זהו חג עם המונים ברחובות…

♦ לבוש: רוב הגברים לובשים בגדים רגילים. הנשים לובשות קורטה (=חליפה של מכנסי הרמון/טייץ וטוניקה מעל), או סארי (רק באירועים מיוחדים). צמידים על פרקי הידיים מסמלים נישואין. 

♦ הנפאלים מקסימים, עדינים ואוהבים ילדים עד מאוד. הם מיד יגשו לדבר איתם, ילטפו אותם על הלחי או ירימו אותם על הידיים. אם זה קשה לכם- הציבו גבולות וגם הסבירו לילדים שאפשר להציב גבולות אם לא נעים להם. 

מידע נוסף:

כסף וכספומטים: כספומטים היום אפשר למצוא בערים הגדולות בלי בעיה. לרוב הם גם עובדים :-). הבנק המומלץ ביותר הוא “נביל בנק” (nabil bank)- חפשו את הכספומטים הירוקים, שכן הוא מאפשר למשוך עד 35 אלף רופי בבת אחת, תמורת עמלה של 550 רופי למשיכה, ואפשר למשוך עד שלוש פעמים ברצף.

מים: ניתן למלא בקבוקי מים כמעט בכל חנות בערים הגדולים בעלות של 10 רופי לבקבוק. בקבוקים חדשים עולים בין 20 רופי ל-40 רופי. מים חמים למקלחת- יש מקומות המחממים רק דרך סולאר, ויש כאלה שיש להם גם חשמל. לא תמיד יהיו מים חמים במקלחת וכדאי לבדוק זאת לפני שנכנסים :-).

חשמל: בנפאל פעם היו הפסקות חשמל רבות, מדי יום. היום זה כבר לא ככה ורוב הזמן יש חשמל באופן קבוע. יחד עם זאת, יהיו תקופות בהן יהיו הפסקות חשמל בלתי צפויות למשך שעה-שעתיים. זה חלק מהחיים בנפאל ואף אחד לא מתרגש. 

מומלץ לבדוק עם המלון/הגסטהאוס איזה אמצעים יש לו להתמודד עם הפסקות החשמל. יש כאלה שמחזיקים גנרטורים (=הכי טוב, נותנים חשמל בדרך כלל לכל החדר, כולל מאוורר ושקעים חשמליים, אבל עושה רעש וריח. אל תקחו חדר שניצב ליד הגנרטור), או כאלה שמחזיקים בטריות גדולות (=טלויזיה ומאוורר יעבדו) או כאלה שמספקים רק מנורה אחת לאור. 

הכי חשוב לבדוק – האם יש בטריה לראוטר של האינטרנט, כדי שתוכלו להמשיך לגלוש גם כשאין חשמל. 

גשם: הגשמים בנפאל הם חזקים מאוד, ובאים במטח מפתיע בדרך כלל. אחרי הגשם יש נהרות ברחובות. קחו איתכם מטריות, מעילים נגד גשם (יש להשיג גם בנפאל בכל מקום) ועדיף לוותר מראש על נעליים או מגפיים ופשוט ללכת עם כפכפים….

קור/ חום: בנפאל אין אמצעי חימום או קרור ברוב הבתים והמלונות. יש מאוורר תקרה (שעובד רק כשיש חשמל) אבל הוא לא נותן מענה ללחות. אם אתם מגיעים בעונה קרה או חמה מאוד – מוטב שתיערכו בהתאם עם ביגוד מתאים ואמצעי חימום (כמו בקבוק חם). 

תחבורה:

בתוך הערים אפשר להתנהל או ברגל או במוניות. יש להסדיר את המחיר לפני שמתחילים לנסוע. בין הערים- היום קל ונוח לנסוע באוטובוס תיירים. חברה מומלצת לנסיעות קטמנדו-פוקרה נקראת “אקספלור פוקרה”. בקשו בסוכנות הנסיעות שיזמינו לכם מקומות על האוטובוסים של החברה הזאת. מחיר הגיוני לכרטיס (למושב, אתם יכולים לחלוק מושב עם הילדים הקטנים וכך לא לשלם עליהם אם אתם רוצים) הוא 1000-1200 רופי. הנסיעה אורכת כ-8 שעות עם שתי עצירות אוכל באמצע, אבל קחו בחשבון פקקים/מחסומים וקחו אתכם תמיד צידה לדרך. 

היום ניתן גם להזמין אוטובוסים און ליין דרך אפליקציות מסויימות.

אפשרות נוספת- טיסה. מחיר ממוצע לכרטיס כ-80$-120$. זו טיסה קצרה ומומלצת לאלו הקצרים בזמן.

תקשורת- סים קארד ואינטרנט:

חברת הטלפון המומלצת ביותר היא Ncell . על מנת לרכוש סים קארד צריך צילום דרכון וויזה, ותמונת פספורט. או שאפשר גם לקנות ב’שחור’ בחנויות מסויימות. אפשר להטעין את הטלפון דרך אשראי בדקות שיחה, או לקנות כרטיס על פי דקות שיחה (יש של 20 רופי, 50 רופי, 100, 200 וכו’). אפשר גם לבקש חבילת אינטרנט על מנת לגלוש דרך הסלולארי, האינטרנט הוא טוב מאוד בדרך כלל. מחיר של סים קארד בחנויות הוא כ-100 רופי וחבילת אינטרנט ללא הגבלה תעלה בסביבות 800 רופי לחודש.

וייפיי- יש כמעט בכל מקום, באיכות טובה. 

** שקיות פלסטיק: בקטמנדו הולך ונהיה קשה יותר ויותר להשיג שקיות פלסטיק פשוטות. בחנויות המכולת הם מוכרים שקיות ממוחזרות, ואם אתם לא רוצים לקנות אותן כל פעם, מוטב שתביאו אתכם תיק לנשיאת המצרכים. בפוקרה עדיין אפשרי להשיג (שקיות לבנות בלבד..), אבל החוק על איסור ייצור שקיות כבר הופעל, ולמעשה כרגע השקיות יהיו עד גמר המלאי. ממליצה לכם להביא אתכם כמה שקיות (כן כן..), כי לפעמים שקית פלסטיק פשוטה זה כל מה שצריך, וקשה למצוא. 

אנשי קשר: יש מספר סוכנויות שעובדות עם ישראלים. סוכנות סוויסה היא המוכרת והמקובלת ביותר.

אוכל ומסעדות– התחום מאוד מתפתח בנפאל, ומסעדות עם אוכל מגוון ומערבי יש בכל מקום. בעיקר מתפתח תחום הבריאות בנפאל ותוכלו למצוא מגוון מסעדות ומנות טבעוניות, צמחוניות, סוגי חלב שונים ומאפים ללא גלוטן. תמצאו כאן גם גבינות מיוחדות מחלב בפאלו, זרעים, דגנים, סוגי קמחים, קטניות ואגוזים שלא ניתן למצוא בארץ. 

תוכלו להזמין קמבוצ’ה במסעדות, קפה אורגאני ומולסה מקנה סוכר שחור. 

בקיצור – נפאל היא גן עדן גם לשוחרי בריאות.. :-).

בית חב”ד – בית חב”ד בקטמנדו הוא מוסד ידוע ומוכר. הוא פעיל לאורך כל ימות השנה ובחגים המרכזיים. בית חב”ד בפוקרה פעיל גם הוא בחלק מהשנה ובחגים המרכזיים. 

המלצות לפעילויות עם ילדים בנפאל:

ראפטינג– חווית חובה לכל משפחה. טיול של יומיים או שלושה (או יותר אם תרצו), על סירות על נהר, ברמת אקסטרים גבוהה או נמוכה (לבחירתכם). מה שנפלא בראפטינג הוא שזה לא רק הנהר, אלא הנופים, המפגש עם הטבע, הכפרים הקטנים האוטנטיים לאורך המסלול, ארוחות של קמפינג (שהצוות מבשל במקצוענות מרשימה!). 

טרקינג– כמובן, יש הרבה מסלולים, ברמות ובדרגות קושי משתנות. גשו לסוכנות נסיעות ובדקו. אין צורך ללמוד הכל מראש, עדיף אפילו פשוט להגיע ולקבל את כל ההסברים והמידע על המקום. הם גם ידעו לומר איזה מסלולים פתוחים ובטוחים להליכה בהתאם למזג האויר. תוכלו לצאת מהיום למחר. יש גם חנויות לציוד, המשכירות גם ציוד רב כך שהכל מסודר ומאורגן.

טרק מומלץ עם ילדים, בדרגת קושי קלה מאוד– טרק דהאמפוס, הכולל גם את האוסטרלייאן בייסקמפ ואת פאנצ’אסי. טרק קצר, שלא מעפיל לגבהים מסוכנים, שכולל כפרים ציוריים ונוף מרהיב של האנאפורנה.

למשפחות הרפתקניות- טרק “סובב אנאפורנה”. מומלץ להתייעץ במרפאת המטיילים לפני שתעזבו את הארץ איך להתמודד עם גבהים, התנהלות נכונה בגובה עם ילדים, סימנים ונורות אזהרה. 

והנה גם מסלול טיול של חודש בנפאל למשפחות הרפתקניות >>

**למשפחות עם ילדים קטנים- מומלץ לשכור פורטר שיעזור בנשיאת הילדים על הגב. במקומות מסויימים מוטב שהפורטר המנוסה ישא אותם (שבילים חלקלקים, מדרגות תלולות, חציית נהרות וכו’). 

מה לעשות בקטמנדו: מקדש הקופים, דהארבור סקוור, דהארבור מרקט (שדרת המעצבים :-)). בטאמל יש גם קיר טיפוס חמוד שאפשר לנסות. 

מה לעשות בפוקרה: מוזיאון ההרים (מומלץ לפני הטרק), מצנחי רחיפה (מעוף מעל ההימלאיה!), ראפטינג, טיולי אופניים, כפר הדייגים פאהאמה, אגם בגנס. מחנה הפליטים הטיבטיים והמקדש שלהם (מומלץ בחום, במקום יש גם חדרי לינה בסיסיים, אם תרצו לחוות את אוירת המקדש קצת יותר לעומק. זהו מקדש עם מנזר שבו לומדים ילדים..). ועוד מאמר שנותן המלצות…

עוד מידע, מחירים, והמלצות תקבלו במדריך לחיים הטובים בפוקרה, נפאל להורדה דרך הלינק הזה >>

Movie garden– קולנוע באויר הפתוח, חוויה כייפית. יושבים על כורסאות, מקבלים שמיכות וכריות אם רוצים, מסך ענק, יש אפשרות לפופקורן, פיצה ומשקאות (כולל בירה וכאלה). ביום שבת מוקרנים סרטי ילדים, והכניסה לילדים היא חינם. הסרטים מתחילים בשבע, מומלץ להגיע לפחות חצי שעה קודם כדי לתפוס מקום טוב. 

התנדבות: בחנות האורגאנית בפוקרה יש חוות מומלצות להתנדבות (לא דורשים תשלום), ויש מספר בתי יתומים. ארגוני התנדבות נוספים ניתן למצוא בקטמנדו (מידע למשל תוכלו לקבל במסעדה שנקראת “פלייסס- places). וגם בסוכנויות שעובדות עם ישראלים.

צ’יטואן– אזור ובו שמורת טבע ענקית המאפשרת טיולי ספארי לראות פילים, קרנפים, נמרים ועוד. בדרך כלל מזמינים חבילת טיול באחת הסוכנויות שכוללת את הנסיעה לשם, הלינה, ומספר פעילויות. אם אתם רוצים לעשות את זה עצמאית תוכלו להגיע באוטובוס, להזמין מלון ולהזמין פעילויות גם דרך המלון או דרך סוכנויות מקומיות. החבילה די משתלמת. לא מומלץ לצאת לשם בקיץ או בחורף, כי חם שם מאוד וגם קר מאוד :-).

התנדבות בצ’יטואן

בתי מלון מומלצים בקטמנדו 

בתי מלון מומלצים בפוקרה

 לשיחת ייעוץ והכוונה אישית בכל מה שקשור לטיול בנפאל – אנא פנו אלי למייל

איפה אני עכשיו: בפיליפינים. כמה זמן כבר: חמישה ימים

**תגידו איך אתם מרגישים עם מגלשות מים?

נחתנו בסינגפור ביום ראשון בערב. זאת הפעם השניה שאנחנו כאן. אני שומרת על זה קצר ומתוק, כי סינגפור היא ממש הרבה מעל לתקציב שלי.

אבל כשזה רק ליומיים וחצי, וכשאני מגיעה מיעד זול וממשיכה משם ליעד זול- זה פשוט כיף. מין הבלחה לעולם המערבי. שהילדים ילמדו גם איך לחיות בעולם שבו מזמינים מונית בנימוס בלחיצת כפתור 🙂 (בניגוד לדרך המקובלת עליהם שהיא באמצעות נפנופי ידיים וצעקות באמצע הרחוב..). 

הפעם גם הצלחתי לעשות את הביקור לזול מאוד. ואני רוצה לספר לכם בדיוק מה עשיתי אבל קודם כל בואו נחגוג יומולדת. 

גלי שלי הפכה החודש בת 10. את התאריך המקורי היא ציינה עם אבא בכיף ובפינוקים לרוב. אבל אני כבר מזמן הבטחתי לה יומולדת בסינגפור אז החלטנו שאת החגיגות איתי נציין כשנגיע לשם.

לפני שנתיים, כשביקרנו כאן בפעם הראשונה, גלי פשוט נשבתה. היא התאהבה במקום הזה, ובאקוואריומים שלו. בתוך יום וחצי הלכנו פעמיים ברצף לאקוואריום שבמדינת הכיף בסינגפור והיא לא הפסיקה לדבר על זה. מאז היא חלמה לחזור.

הפעם, כמתנת יומולדת, חזרנו לאי סנטוסה, שבו מתרכזים פארקי השעשועים העצומים (יוניברסל סטודיוס ועוד הרבה) והעברנו את היום בפארק המים המקסים של המקום. כשגלי ואני יצאנו לשעתיים של שחיה עם דולפינים.

חלום חייה. לפגוש מקרוב דולפין. וזה מה שהיא קיבלה. ליטפנו, חיבקנו, שחינו, רקדנו ונישקנו דולפינים והילדה היתה בעננים. לי, אישית, יש בעיה מוסרית עם עניין החזקת בעלי חיים למטרות בידור, אבל החלטתי (אחרי התייעצות עם הרבה חברות חכמות ממני) שכמו שאני נותנת לילדים לעשות את הבחירה שלהם עם אכילת בשר כן או לא (אני צמחונית, אבל הילדים אוכלים בשר על פי רצונם), כך אני גם צריכה לאפשר לילדה את הבחירה שלה. הנער המתבגר שלי הביע התנגדות (ולא הצטרף לדולפינים) אבל ידע גם לשמוח בשבילה ולא פגע בשמחתה. 

מתחם הדולפינים שנקרא “אי הדולפינים” בתוך פארק המים (adventure cove water park) בסינגפור מבוסס על שיטת ההתנדבות- כלומר הדולפינים שוהים בו על פי רצונם, ולא מחוייבים להשתתף בפעילות, אלא אם הם רוצים. המאמנים קוראים להם להשתתף, ומי שמעוניין- פשוט בא. 

את המשך היום בילינו בפארק המים בכיף אדיר. יש שם למשל מגלשה שהיא כמו רכבת הרים, אבל במתכונת מים. יש בריכת גלים, מגלשות חושך, מגלשות דאון-היל. 

הנה האתר של פארק המים.

את היום השני והאחרון שלנו בסינגפור העברנו כמובן באקוואריום החביב על גלי, היא היתה מאושרת. יש בסינגפור כמה אקוואריומים, אנחנו הלכנו ל- s.e.a. world. (אם תציצו כאן בצד ימין בחלון של אינסטאגראם תוכלו לראות וידאו קצר של הילדה מנשקת מדוזות מרוב אושר..).

מכיוון שגלי היתה מאוד נרגשת להגיע לסינגפור, זה הביא אותה לחיפושי מידע וקריאה מרובה על המקום, על הדברים שיש לעשות שם, העלויות. היא עשתה רשימות וסיכומים ולמדה הרבה על חיי הים ועל סינגפור. אני, כמובן, לא התערבתי ובשקט בשקט בירכתי על הזכות לראות אותה מעשירה את עצמה בעצמה :-). 

עכשיו אני רוצה לכתוב לכם קצת על סידורי הלינה שלנו בסינגפור. מי שעוקב אחרי מכיר היטב את הפוסט הזה. זה בגלל שאני מזכירה לכם אותו מדי פעם, כי יש בו שיטה מצויינת לחסוך הרבה כסף. אז אם עדיין לא יצא לכם להתעמק בו- עכשיו כדאי לכם עוד יותר, כי הרווח על כל הזמנה עלה ל-35$. והחופש הגדול/החגים הם במרחק מתאים בול.

אז זה בדיוק מה שעשיתי. כדי להפוך את השהיה שלי בסינגפור לזולה ותואמת את התקציב שלי, הלכתי ישר ל-airbnb, בדקתי כמה כסף יש לי שם (תכלס זה כסף שלא עשיתי כלום בשבילו, הוא פשוט מצטבר לו שם באופן עצמאי..) וחיפשתי מקום לינה בסינגפור. על הדירה שהזמנתי, בעלות מקורית של 115$ ללילה (ועוד תוספות של ניקיון ומיסים ולא יודעת מה עוד הם דוחפים לשם), ועבור שלושה לילות יצא משהו כמו 400$, אבל אני שילמתי 37$. 

תהליך ההזמנה היה פשוט ביותר, בכלל לא הייתי צריכה אפילו לציין שיש לי כסף בחשבון, הם פשוט חישבו את הכל אוטומטית ונתנו לי את המחיר לתשלום אחרי כל השיקלולים.

הדירה היתה פשוט מדהימה. שלושה חדרי שינה, כולם ממוזגים, שני חדרי אמבטיה בעיצוב יוקרתי (מקלחת גשם!) עם מגבות נקיות וסבונים וכו’, מטבח מאובזר לחלוטין, סלון וספריית ספרים, מרפסות (עם שולחן וכסאות), פינת אוכל, טלויזיה ענקית, ווייפיי, מכונת כביסה לשימושינו, ואפילו בריכת שחיה של המתחם.

12$ ללילה.

את הקניות של האוכל עשינו בסופר שבשכונה והאמת שהייתי מופתעת מהמחירים- אכלנו את רוב הארוחות שלנו בבית, והוצאתי על הכל ביחד משהו כמו 80$ סינגפורי בסך הכל (בערך 60$).

שמחתי על החוויה הזאת כי היא נתנה לנו גם הצצה קטנה לחיי המקומיים בסינגפור, עם המנעולים הדיגיטאליים שלהם, המעליות האוטומטיות שלהם, הברזים החשמליים, הגדרות, השערים והשומרים. נסענו באוטובוסים רגילים, פגשנו ושוחחנו עם תושבי המקום, וגילינו, למשל, שבסינגפור יש תושבים מהרבה מקומות בעולם. וזה היה מאוד נחמד :-). הבנות תרגלו קצת את ההינדי שלהן. ממש קיבוץ גלויות. 

הכי קשה היה להתרגל לזה שהווייפיי נעול תמיד עם ססמא. כי בוייטנאם היה ווייפיי פתוח וחופשי. 

אחרי יומיים וחצי יצאנו בטיסת לואו קוסט לפיליפינים. נחתנו ביום רביעי, הישר אל זרועותיה של הסבתא שלנו כאן, אישה מקסימה שאותה הכרנו בביקור הקודם שלנו בפיליפינים לפני שנתיים. היא באה לאסוף אותנו משדה התעופה. היה מפגש מרגש של חיבוקים ושמחה גדולה.

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש כשנכנסנו לאוטו שלה, על חלונותיו הפתוחים והרוח החמה הנושבת דרכם, הצפצופים, הלחות, הטוקטוקים והבלאגן ברחוב היתה “פווווו, סוף סוף מדינת עולם שלישי. איזה הקלה”. יומיים וחצי בסינגפור לגמרי הספיקו לי. תנו לי בלאגן, לחות, מוסיקה ברחוב. תנו לי להתמקח על המחיר של המונית, תנו לי קפה קר בחצי דולר, תנו לי לקפוץ על טרייסיקל (טוקטוק) מקרטע, לחצות את הכביש איפה שבא לי, לענות “שלום” לכל הזרים ברחוב שמברכים אותי סתם ככה. כן. ככה אני אוהבת.

משהו קטן:

ישראלים מקבלים ויזה לחודש חינם בסינגפור, ישירות בשדה התעופה. ויזה לפיליפינים לישראלים היא ארוכה משאר המדינות. אנחנו מקבלים 59 יום, חינם, ישירות בשדה התעופה. הקפידו שתהיה עליכם הוכחה לכרטיס יציאה מהפיליפינים, כי הם יבקשו אותה. 

כמה שילמתי השבוע:

טוב סיפרתי לכם על הלינה.

טיסה מסינגפור לפיליפינים עלתה לי 120$ לכרטיס (כולל 25 ק”ג מטען לכל נוסע), עם חברת tigerair. היתה חוויה נהדרת, למרות שלא היו מסכים ולא אוכל. הצטיידנו מראש ולא נרשמו תלונות מכיוון הילדים.

שאלה ששאלו אותי השבוע:

לאיזה מקומות אני ממליצה לנסוע עם הילדים בחופש הגדול?

שלושת היעדים המומלצים שלי לחופש הגדול 2016 הם:

–פיליפינים– למשפחות שיש זמן, יותר משבועיים. (דברו איתי לפני כן, יש מקומות מומלצים יותר ופחות, על פי העונה, וגם כדי לשריין את הבית על החוף).

–צפון הודו– אזור מנאלי ואשישט, ספיטי, לאדאק (פחות טוב לדאראמסאללה כי היא מאוד גשומה בעונה הזאת).

–מונגוליה– למשפחות הרפתקניות עם תקציב סביר- ללא ספק ה-יעד המדהים, לחוויה באמת בלתי נשכחת. והנה עוד לינק עם הרבה תמונות.

אתם כמובן, כמו תמיד, מוזמנים לפנות אלי ולהתייעץ. קחו בחשבון ששיחת ייעוץ עולה 100$-150$ (השיחה היא ללא הגבלת זמן, ואני שולחת אחריה מייל עם הרבה טיפים, המלצות, מידע חשוב, דרכים לצמצום ניכר בעלויות ועוד בהתאם ליעדים ולתקציב שלכם. כך שזו ההשקעה היחידה שתצטרכו לעשות למען הטיול שגם תחסוך לכם זמן וגם תחסוך לכם כסף).

מבחינה מקצועית:

הייתי עסוקה בימי הולדת ובמעברים. השתדלתי לענות למיילים, אבל בעיקר עסקתי בקידום האתר שלי באנגלית. אני עובדת מאוד חזק על זה. 

זוכרים שאני ממליצה לכל מי שאוהב לטייל לפתוח בלוג? אז נכון לעכשיו יש לי אפשרות לקבל 3 לקוחות חדשים. זה אומר שאני עושה להם כמעט את כל העבודה. והם מרוויחים את הכסף. מכירים מישהו שזה יכול לעניין אותו? 

תנו לו את המייל שלי.

איפה אני עכשיו: בוייטנאם, על החוף. כמה זמן כבר: שלושה שבועות.

** תגידו איך אתם מרגישים עם להתפשט מול המעסה?

שבוע שעבר היה אחר לגמרי. כלומר, כבר היו לי שבועות כאלה אבל את כולם אני מכניסה לאותה מגירה. מגירת ה”אחר לגמרי”.

אז בשבוע שעבר הילדים בילו עם אבא שלהם. הוא בא לכאן והם גם חגגו יומולדת לגלי ביחד. בדרך כלל בשבועות האחרים לגמרי האלה, אני משתדלת לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות בשגרה. אפשר לקרא לזה “ניצול זמן איכותי”, או שאפשר לקרא לזה פשוט.. בריחה.

הבריחה שלי היא לרוב בטיולי אקסטרים שמותחים את הגבול שלי, הופכים אותי לגמישה, חזקה, אמיצה קצת יותר. אני עולה על הנהר עם סירונת קטנה ומתעמתת עם הפחדים שלי. האמת שאני מתעמתת איתם כל הזמן, אבל בזמנים האלה זה יותר ברור לי. או לחילופין יוצאת לנופש פינוק, כזה שלא הרשיתי לעצמי (נפשית, רגשית. אני לא מדברת אפילו על כספית) מעולם. ממש לשחרר. וגם זה אתגר.

לא תמיד הולך לי. בפעם האחרונה הייתי ממש ממש חולה. וזה היה ברור לי לגמרי למה.

הפעם רציתי רגוע. עברתי למלון רחוק, עם בריכה כייפית וחוף פרטי. עבדתי, נפגשתי עם לקוחות, כתבתי. נהניתי נורא מזה שאני משלמת 15$ ללילה ומקבלת את איכות החיים המדהימה הזאת. הלכתי למסאז’ מתי שהתחשק לי (5$ לשעה), ושתיתי מלא מלא מיץ קוקוס.

יכולתי להעביר את כל השבוע ככה. 

אבל אז חשבתי לעצמי שמה, אני לא אעשה כלום? יש לי חלום אחד לפחות שממש יושב ומחכה שאגשים. לוותר?

לא. אז יצאתי למסע אופנועים.

ארבעה ימים על אופנוע ישן ומקרטע (בדיוק כמו שאני אוהבת :-)). כזה שמתחזק לך את החוויה והופך אותה להרפתקה. עליתי להרים למקום שנקרא “dalat”. וחדוות הגילוי בערה בי בלהבות של שמחה.

בלי מפה, בלי מדריך. ככה. נטורל. (טוב לא הייתי לבד לגמרי. היו איתי שני חברים. לאחד מהם קוראים “גוגל” אבל בדרך כלל בדיוק כשצריך אותו הוא לא ממש מחובר). בכל צומת עצרנו כדי לשאול את האנשים איך להמשיך. ופגשנו הרבה אנשים וייטנאמים שלא מדברים מילה אחת באנגלית אבל עשו הכל כדי להסביר לנו איך להגיע. וכל מפגש כזה על הדרך חימם לי עוד קצת את הלב. והוכיח לי שוב, שהעולם מלא בחברים ובאהבה. ולא משנה מה אומרים בחדשות.

ולא שלא הסתבכנו בדרך. מלא. מליון דרכים קטנות, מאובקות, שלל כפרים מקסימים, ריחות ושדות וכבישים מתפתלים. הרים, אגמים שהפתיעו פתאום, דיונות חול נהדרות ולבנות. 

דאלאת עצמה היתה ממתק. כלכך נהניתי. כל היום רק תעיתי ברחובות, בסמטאות ובכבישים שסביבה. זו עיר יפהפיה, עם אגם במרכזה (וטיילת נחמדת סביבו), רחובות הרריים, וחממות מלאות בפרחים. מזג האויר היה קריר ונעים (הבדל ניכר ממה שהיה בחוף) ואפילו מצאתי מסעדה צמחונית- אושר גדול.

המחירים- נמוכים. ממש ממש נמוכים.

כמובן שיש בה גם כל מיני אטרקציות תיירותיות, אבל לא טרחתי. אצלי הכי כיף זה פשוט להסתובב במקום, לפגוש את האנשים, לטעום, להריח. הגילוי הוא התשוקה הגדולה ביותר של חיי. 

חזרתי יום לפני שהילדים חזרו אלי. גמורה, עייפה, מאובקת, וסמוקת לחיים. המרחק מהם תמיד מלמד אותי הרבה. הוא מחדש לי עליהם, ומי שהם. ומחדש לי על עצמי, ומי שאני, כשאני לא ‘אמא’. זה כמו להכיר את עצמי קצת, כל פעם מחדש. אבל בעיקר מלמד אותי שאין דבר כזה. לא להיות ‘אמא’.

למחרת הם חזרו. מיד הלכנו למסאז’ :-).

משהו קטן:

בוייטנאם יש מעין תחנות מנוחה בצדי הדרכים, בהן תלויים ערסלים ומוגשת שתיה קרה. למעשה זה היה החלום שלי. לנוח באחת מאלה. ובכן, אכן הגשמתי אותו. כולל התנדנדות מרגיעה בערסל ושתיית שייק-קוקוס קר. 

איפה ישנתי ומחירים:

בוייטנאם על החוף אני ישנה עכשיו במלון שנקרא- Hai gia. חדר עם מזגן, אמבטיה, מרפסת, וויפיי, מקרר, טלויזיה עולה, אחרי התמקחות קלה 15$ ללילה. במלון יש בריכה ממש נחמדה וחוף. בתי מלון מומלצים נוספים במואי נה תמצאו גם כאן.

בדאלאת– ישנתי במלון ממש קרוב (מרחק הליכה) לטיילת ולאגם, וגם למרכז העיר. המלון עצמו ברחוב קטן ושקט. למלון קראו: שילמתי 8$ ללילה לחדר עם כל מה שצריך, נקי ונעים מאוד.

ארוחות – בין 1$ ל-2$ לאדם, למנה סבירה במסעדה מקומית. מסעדות תיירותיות יותר- 3$-5$ לאדם.

שכירת אופנוע- 7$ ליום. טוסטוס (לנסיעה בעיר)- 3$-4$ ליום. 

שאלה ששאלו אותי השבוע: 

מה עושים עם כסף/דרכונים/תכשיטים במהלך טיול במזרח?

אני ממליצה לא להסתובב עם הרבה כסף מזומן או עם הדרכונים ברחוב. מוטב להשאיר אותם בחדר, ולבחור חדר שהוא ברמה בטיחותית נאותה. כשהולכים לכספומט למשוך סכום גדול- תמיד כדאי לעבור בחדר ולהשאיר חלק מהכסף שם. אל תחזיקו ביד טלפונים יקרים (לחבר שלי נתי, למשל, גנבו את הטלפון בסייגון באמצע הרחוב, תוך כדי שהוא דיבר בטלפון!). תכשיטים יקרים- תשאירו בבית בארץ..

ותמיד תמיד תגבו מידע, ססמאות, תמונות.

מבחינה מקצועית

רבים תוהים האם אפשר להרוויח כסף ולטייל. אשתדל לתת כאן סקירה שבועית. בשבוע שעבר לא עבדתי כמעט. למעשה היום פתחתי את המחשב אחרי חמישה ימים. היו לי כמה פגישות (=60$ לפגישה), ורווחים משניים מהאתר (גוגל, תכניות שותפים, פרסומות).