בפיליפינים יש את כל מה שחופשה חלומית יכולה להציע. יש חופים מדהימים, שמש ומזג אויר מעולה, אנשים נחמדים, בתי מלון ומרכזי קניות מוטרפים, מלא אוכל טוב ופירות עסיסיים והכל במחירים זולים.
יש בה אפשרות לחופשה אתגרית, הכוללת טרקים, נופים מגוונים, מסעות ג’יפים וצלילות עם כרישים.
יש אפשרות לחופשה מפנקת על חוף עם חול לבן ורך, ים צלול ומרהיב, בית מלון נקי ומאובזר, שנורקלים, דולפינים. רגוע…
Quo Vadis Dive Resort– חוף פרטי, בריכה נחמדה ונקיה, שיעורי צלילה, חדרים גדולים בסגנון בונגלו, אוכל טוב. ילדים עד גיל 12 חינם, מחיר לחדר- החל מ-25$ ללילה. המלון נמצא על אי קטן קרוב מאוד לסאבו (מגיעים אליו בנסיעה מסאבו). באופן אישי לא הייתי שם, אבל הילדים שלי בילו שם שבועיים נהדרים והם התעקשו שאמליץ לכם על המלון הזה.. :-).
Plantation Bay Resort & Spa– ה-מלון הכי שווה (לדעתי). עם הבריכה הכי מדהימה שראיתי, בה אפשר גם לצלול, גם לעשות קייקים ו-SAP ואפילו לדוג! חוף פרטי, חדרים מקסימים, חדרי משחקים, אופניים, סאונה, קיר טיפוס ועוד ועוד. בקיצור- חופשה משפחתית פשוט מדהימה. מלון 5 כוכבים, בעלות של 190$ ללילה ומעלה. ילדים עד גיל 17 חינם.
The Mermaid & Butterflies of Azure– מלון מדהים עם בריכה משגעת, נוף ים וגם חוף וחדרים משפחתיים מגניבים. דירות מאובזרות אפילו עם מכונת כביסה, מחיר: החל מ-50$ ללילה.
כבר כמה שנים שאני נמצאת בנפאל עם הילדים שלי לפחות כמה חודשים בכל שנה. אז קיבצתי לכם את כל הדברים שחשבתי שיכולים לעזור בתכנון טיול לשם. השתדלתי לתת תמונה כללית וגם לרדת קצת לפרטים, בנקודות בהן ראיתי חשיבות. וגם לינקים, כדי לקצר לכם את הדרך.
מיקום:
שכנה של הודו וסין, חצי שעה טיסה מדלהי, שעה וחצי טיסה מבנגקוק.
תקציב למשפחה לחודש:
–תקציב נמוך- מלונות זולים/ שכירת דירה, מסעדות זולות, טרק קצר אחד, 5500-4500₪
ההמלצות לטיסות זולות הן עם קאטאר איירליינס. לאחרונה גם fly dubai מריצים קוים מישראל לקטמנדו דרך דובאי, במחירים זולים מאוד יחסית.
אופציה נוספת לטיסות מהארץ לקטמנדו היא לטוס דרך הודו- דלהי/מומבאי עם אייר אינדיה או אל על. לעתים זאת תהיה האופציה הכי זולה.
** נכון לעכשיו, אני ממליצה להזמין טיסות לנפאל ישירות מחברות התעופה – אפשר גם דרך האינטרנט וגם דרך המשרדים עצמם. זה עדיף כרגע על פני הזמנה מסוכנות אינטרנטית או דרך מנוע חיפוש.
אפשר להגיע גם באוטובוס מהודו (34-48 שעות נסיעה) – אני לא ממליצה על החוויה. זאת לא נסיעה נופית או חוייתית, אלא מסע מפרך וקשה.
ויזה לנפאל:
מקבלים ויזה כשנוחתים, 60$ לחודש או 100$ לשלושה חודשים. אפשר להאריך אחר כך (אפשר להישאר בנפאל עד ל5 חודשים בשנה לועזית) בפוקרה או בקטמנדו בעלות של 3$ ליום.
ילדים עד גיל 10 לא משלמים (ואל תתנו להם לגבות מכם סתם).
יש מכונה בשדה התעופה שדרכה ממלאים את הטופס ומצטלמים, מדפיסים את הטופס ומחכים בתור לקבלת הויזה. ניתן גם למלא מראש את הטפסים ולהגיע מוכנים (ולוותר על תור אחד בשדה התעופה.. :-)).
נפאל עם ילדים – עונות מומלצות:
בעיני יש רק עונה אחת שממש כדאי להגיע לנפאל וזאת העונה שמתחילה באמצע אוקטובר ונגמרת סביב פברואר-מרץ. זאת העונה שבה מסתיים המונסון, השמיים צלולים וכחולים, הראות בהירה ומרהיבה ומזג האויר מושלם לטיולים, לטרקים, ולבילויים על גדת האגם של פוקרה. וכמובן – לתמונות פנורמה של כל רכס ההימלאיה.
שימו לב: בהרבה מקומות אתם תראו המלצות גם על מרץ עד מאי. החודשים מרץ עד מאי הם חודשים קשים מאוד לניבוי ובשנים האחרונות גם מביאים איתם המון זיהום אוויר שנמשך במשך ימים שלמים ושבועות.
כמה מילים על מזג האויר בנפאל:
זוהי מדינה הנושקת לקו המשווה, ונושקת לרכס האימתני ביותר בעולם. מזג האויר הוא בהתאם.. קחו בחשבון שיש להתייחס אליו בכבוד ולא לזלזל. הגשמים יכולים להיות עזים וחזקים, רוחות וסופות, כדורי קרח ניטחים לעתים מהשמיים, הלחות יכולה להיות בלתי נסבלת. לכן יש חשיבות גדולה לעונה שבה אתם מחליטים לבוא לבקר.
שער החליפין:
למטבע בנפאל קוראים רופי נפאלי, והוא שווה פחות מהרופי ההודי ביחס של 1-1.6 (רופי הודי אחד שווה 1.6 רופי נפאלי), דולר אחד שווה בערך 100 רופי, ושקל אחד שווה 25 רופי. כמובן שיש לבדוק את שערי ההמרה כי בשנים האחרונות השער עובד לטובתינו :-).
מקומות מרכזיים:
קטמנדו- עיר הבירה (שכונת התיירים נקראת “טאמל” thamel). עיר עמוסה ורועשת.
פוקרה- העיר השניה בגודלה. עיר שלווה ושקטה על גדת אגם. (שכונת התיירים נקראת “לייק סייד”, והיא ניצבת על גדת האגם).
אוסטרליין בייס קמפ (Australian base camp) כפר מרהיב על ההרים, כשעתיים נסיעה מפוקרה, עם נוף מדהים מלונות טובים ומסעדות נחמדות.
הכפר אסטאם- למרגלות ההימלאיה, רכס האנאפורנה, כפר קטן עם אכסניה אקולוגית מתוקה.
אזור פישלינג-צ’אראונדי- באמצע הדרך בין קטמנדו לפוקרה, נקודה מעניינת על גדות נהר הטריסולי. אפשר לישון בריזורטים ולהשתתף בפעילויות מים ואקסטרים (קניונינג וכו’) ואפשר פשוט לישון עם אוהל על החוף. אוכל מקומי מדהים, מפגש עם האוכלוסיה המקומית והכירות עם הנפאל האמיתית.
מאכלים שכדאי לנסות:
דאל בהאט(dal baht) תבשיל של אורז, מרק עדשים, ירקות מבושלים, מנת עלים ירוקים מבושלים ומנה של “חמוצים”- המנה שמכניסה חריפות וחמיצות לתבשיל כולו. יכולה לבוא במגוון דרכים (רסק עגבניות עם צ’ילי, סוג של צנונית חתוכה ומתובלת ועוד..). לפעמים הם גם מוסיפים מנת בשר (עוף/באפלו/דג) הנפאלים אוכלים את זה פעמיים ביום כל יום לארוחת בוקר וערב.
מומו- כיסונים טיבטיים מאודים עם מילוי ירקות או בשר. מגיעים גם בצלחת עם מעט רוטב (זהירות חריף) וגם בקערה יחד עם מרק.
ת’וקפה (thukpa) – מרק אטריות בסגנון נפאלי עם ירקות (יש גרסה צמחונית וגרסה בשרית עם מבחר סוגי בשר) ולפעמים מומו בפנים.
♦ נפאל היא מקום משכנו של ההר הגבוה בעולם, הר האוורסט (8848 מ’). האישה הראשונה שהעפילה לפסגתו היתה יפנית, וזה קרה בשנת 1975.
♦ בנפאל יש הרבה נהרות מרהיבים, ורכס האוורסט ורכס האנאפורנה הקשורים כולם להימלאיה העצומה. הכפרים הנפאלים עדיין משמרים תרבות עתיקה, הבתים הם בתי בוץ ואבן, הבישול נעשה על אש, האוכל נלקח הישר מהשדה, הרחצה היא בנהר וכו’.
♦ האוכל מתבסס בעיקר על אורז או תירס.
♦ המאכל הלאומי הוא הדאל בהאט- מנת אורז (ע”ע). הם אוכלים את זה עם הידיים, פעמיים ביום כל יום.
♦ המשקה הלאומי הוא צ’אי (הם קוראים לזה צ’יה), והאלכוהול – יש כמה סוגים של משקאות אלכוהול ביתיים אותם הם מכינים לרוב מסולת או מאורז- רוקסי, צ’אנג, טומבה.
♦ הטיקה המיוחדת ביותר היא טיקת ה”טיהאר” (פסטיבל האחים והאחיות)- הניתנת ע”י האחות הגדולה לאחיה הבנים. זהו אחד מהפסטיבלים החשובים והמשמעותיים ביותר בתרבות הנפאלית והוא נחגג בכל שנה בסביבות אוקטובר. (מצטרף לחג ה”דאסאי”- החג החשוב ביותר בשנה).
♦ החגים החשובים– נחגגים סביב תחילת – סוף חודש אוקטובר. יש לקחת את זה בחשבון, שכן רוב הנפאלים אוהבים לחזור הביתה למשפחות שלהם (גם נהגי מוניות ומדריכי טרקים…), התנועה רבה, הצפיפות בדרכי התחבורה היא גדולה, ויש מחסור בכוח אדם כי כולם חוגגים.
♦ חגים באזור חודשים מרץ-אפריל: שני חגים עיקריים הם ה”שיבא ראטרי”- חג שבו מעשנים מריחואנה לכבוד יום ההולדת של האל, ואוכלים קנה-סוכר. בערב מדליקים מדורות (כמו ל”ג בעומר), טובלים את קנה הסוכר באש ואחרי שהוא מתחמם, מטיחים אותו כנגד האדמה, מה שיוצר קול נפץ חזק. אחר כך אוכלים את העסיס הנוזלי והחם הישר מהקנה..
החג השני הוא ה”הולי”- יוצא בדרך כלל סביב פורים- חג הצבעים..יום שלם שבו זורקים אבקות צבעוניות אחד על השני ברחוב. צאו עם בגדים שאתם לא צריכים והתכוננו לקרבות רחוב צבעוניים (הם מערבבים את זה עם מים ולפעמים ביצים..). שמרו על הילדים כי לרוב זהו חג עם המונים ברחובות…
♦ לבוש: רוב הגברים לובשים בגדים רגילים. הנשים לובשות קורטה (=חליפה של מכנסי הרמון/טייץ וטוניקה מעל), או סארי (רק באירועים מיוחדים). צמידים על פרקי הידיים מסמלים נישואין.
♦ הנפאלים מקסימים, עדינים ואוהבים ילדים עד מאוד. הם מיד יגשו לדבר איתם, ילטפו אותם על הלחי או ירימו אותם על הידיים. אם זה קשה לכם- הציבו גבולות וגם הסבירו לילדים שאפשר להציב גבולות אם לא נעים להם.
מידע נוסף:
כסף וכספומטים: כספומטים היום אפשר למצוא בערים הגדולות בלי בעיה. לרוב הם גם עובדים :-). הבנק המומלץ ביותר הוא “נביל בנק” (nabil bank)- חפשו את הכספומטים הירוקים, שכן הוא מאפשר למשוך עד 35 אלף רופי בבת אחת, תמורת עמלה של 550 רופי למשיכה, ואפשר למשוך עד שלוש פעמים ברצף.
מים: ניתן למלא בקבוקי מים כמעט בכל חנות בערים הגדולים בעלות של 10 רופי לבקבוק. בקבוקים חדשים עולים בין 20 רופי ל-40 רופי. מים חמים למקלחת- יש מקומות המחממים רק דרך סולאר, ויש כאלה שיש להם גם חשמל. לא תמיד יהיו מים חמים במקלחת וכדאי לבדוק זאת לפני שנכנסים :-).
חשמל: בנפאל פעם היו הפסקות חשמל רבות, מדי יום. היום זה כבר לא ככה ורוב הזמן יש חשמל באופן קבוע. יחד עם זאת, יהיו תקופות בהן יהיו הפסקות חשמל בלתי צפויות למשך שעה-שעתיים. זה חלק מהחיים בנפאל ואף אחד לא מתרגש.
מומלץ לבדוק עם המלון/הגסטהאוס איזה אמצעים יש לו להתמודד עם הפסקות החשמל. יש כאלה שמחזיקים גנרטורים (=הכי טוב, נותנים חשמל בדרך כלל לכל החדר, כולל מאוורר ושקעים חשמליים, אבל עושה רעש וריח. אל תקחו חדר שניצב ליד הגנרטור), או כאלה שמחזיקים בטריות גדולות (=טלויזיה ומאוורר יעבדו) או כאלה שמספקים רק מנורה אחת לאור.
הכי חשוב לבדוק – האם יש בטריה לראוטר של האינטרנט, כדי שתוכלו להמשיך לגלוש גם כשאין חשמל.
גשם: הגשמים בנפאל הם חזקים מאוד, ובאים במטח מפתיע בדרך כלל. אחרי הגשם יש נהרות ברחובות. קחו איתכם מטריות, מעילים נגד גשם (יש להשיג גם בנפאל בכל מקום) ועדיף לוותר מראש על נעליים או מגפיים ופשוט ללכת עם כפכפים….
קור/ חום: בנפאל אין אמצעי חימום או קרור ברוב הבתים והמלונות. יש מאוורר תקרה (שעובד רק כשיש חשמל) אבל הוא לא נותן מענה ללחות. אם אתם מגיעים בעונה קרה או חמה מאוד – מוטב שתיערכו בהתאם עם ביגוד מתאים ואמצעי חימום (כמו בקבוק חם).
בתוך הערים אפשר להתנהל או ברגל או במוניות. יש להסדיר את המחיר לפני שמתחילים לנסוע. בין הערים- היום קל ונוח לנסוע באוטובוס תיירים. חברה מומלצת לנסיעות קטמנדו-פוקרה נקראת “אקספלור פוקרה”. בקשו בסוכנות הנסיעות שיזמינו לכם מקומות על האוטובוסים של החברה הזאת. מחיר הגיוני לכרטיס (למושב, אתם יכולים לחלוק מושב עם הילדים הקטנים וכך לא לשלם עליהם אם אתם רוצים) הוא 1000-1200 רופי. הנסיעה אורכת כ-8 שעות עם שתי עצירות אוכל באמצע, אבל קחו בחשבון פקקים/מחסומים וקחו אתכם תמיד צידה לדרך.
היום ניתן גם להזמין אוטובוסים און ליין דרך אפליקציות מסויימות.
אפשרות נוספת- טיסה. מחיר ממוצע לכרטיס כ-80$-120$. זו טיסה קצרה ומומלצת לאלו הקצרים בזמן.
תקשורת- סים קארד ואינטרנט:
חברת הטלפון המומלצת ביותר היא Ncell . על מנת לרכוש סים קארד צריך צילום דרכון וויזה, ותמונת פספורט. או שאפשר גם לקנות ב’שחור’ בחנויות מסויימות. אפשר להטעין את הטלפון דרך אשראי בדקות שיחה, או לקנות כרטיס על פי דקות שיחה (יש של 20 רופי, 50 רופי, 100, 200 וכו’). אפשר גם לבקש חבילת אינטרנט על מנת לגלוש דרך הסלולארי, האינטרנט הוא טוב מאוד בדרך כלל. מחיר של סים קארד בחנויות הוא כ-100 רופי וחבילת אינטרנט ללא הגבלה תעלה בסביבות 800 רופי לחודש.
וייפיי- יש כמעט בכל מקום, באיכות טובה.
** שקיות פלסטיק: בקטמנדו הולך ונהיה קשה יותר ויותר להשיג שקיות פלסטיק פשוטות. בחנויות המכולת הם מוכרים שקיות ממוחזרות, ואם אתם לא רוצים לקנות אותן כל פעם, מוטב שתביאו אתכם תיק לנשיאת המצרכים. בפוקרה עדיין אפשרי להשיג (שקיות לבנות בלבד..), אבל החוק על איסור ייצור שקיות כבר הופעל, ולמעשה כרגע השקיות יהיו עד גמר המלאי. ממליצה לכם להביא אתכם כמה שקיות (כן כן..), כי לפעמים שקית פלסטיק פשוטה זה כל מה שצריך, וקשה למצוא.
אנשי קשר: יש מספר סוכנויות שעובדות עם ישראלים. סוכנות סוויסה היא המוכרת והמקובלת ביותר.
אוכל ומסעדות– התחום מאוד מתפתח בנפאל, ומסעדות עם אוכל מגוון ומערבי יש בכל מקום. בעיקר מתפתח תחום הבריאות בנפאל ותוכלו למצוא מגוון מסעדות ומנות טבעוניות, צמחוניות, סוגי חלב שונים ומאפים ללא גלוטן. תמצאו כאן גם גבינות מיוחדות מחלב בפאלו, זרעים, דגנים, סוגי קמחים, קטניות ואגוזים שלא ניתן למצוא בארץ.
בית חב”ד – בית חב”ד בקטמנדו הוא מוסד ידוע ומוכר. הוא פעיל לאורך כל ימות השנה ובחגים המרכזיים. בית חב”ד בפוקרה פעיל גם הוא בחלק מהשנה ובחגים המרכזיים.
המלצות לפעילויות עם ילדים בנפאל:
ראפטינג– חווית חובה לכל משפחה. טיול של יומיים או שלושה (או יותר אם תרצו), על סירות על נהר, ברמת אקסטרים גבוהה או נמוכה (לבחירתכם). מה שנפלא בראפטינג הוא שזה לא רק הנהר, אלא הנופים, המפגש עם הטבע, הכפרים הקטנים האוטנטיים לאורך המסלול, ארוחות של קמפינג (שהצוות מבשל במקצוענות מרשימה!).
טרקינג– כמובן, יש הרבה מסלולים, ברמות ובדרגות קושי משתנות. גשו לסוכנות נסיעות ובדקו. אין צורך ללמוד הכל מראש, עדיף אפילו פשוט להגיע ולקבל את כל ההסברים והמידע על המקום. הם גם ידעו לומר איזה מסלולים פתוחים ובטוחים להליכה בהתאם למזג האויר. תוכלו לצאת מהיום למחר. יש גם חנויות לציוד, המשכירות גם ציוד רב כך שהכל מסודר ומאורגן.
טרק מומלץ עם ילדים, בדרגת קושי קלה מאוד– טרק דהאמפוס, הכולל גם את האוסטרלייאן בייסקמפ ואת פאנצ’אסי. טרק קצר, שלא מעפיל לגבהים מסוכנים, שכולל כפרים ציוריים ונוף מרהיב של האנאפורנה.
למשפחות הרפתקניות- טרק “סובב אנאפורנה”. מומלץ להתייעץ במרפאת המטיילים לפני שתעזבו את הארץ איך להתמודד עם גבהים, התנהלות נכונה בגובה עם ילדים, סימנים ונורות אזהרה.
**למשפחות עם ילדים קטנים- מומלץ לשכור פורטר שיעזור בנשיאת הילדים על הגב. במקומות מסויימים מוטב שהפורטר המנוסה ישא אותם (שבילים חלקלקים, מדרגות תלולות, חציית נהרות וכו’).
מה לעשות בקטמנדו: מקדש הקופים, דהארבור סקוור, דהארבור מרקט (שדרת המעצבים :-)). בטאמל יש גם קיר טיפוס חמוד שאפשר לנסות.
מה לעשות בפוקרה: מוזיאון ההרים (מומלץ לפני הטרק), מצנחי רחיפה (מעוף מעל ההימלאיה!), ראפטינג, טיולי אופניים, כפר הדייגים פאהאמה, אגם בגנס. מחנה הפליטים הטיבטיים והמקדש שלהם (מומלץ בחום, במקום יש גם חדרי לינה בסיסיים, אם תרצו לחוות את אוירת המקדש קצת יותר לעומק. זהו מקדש עם מנזר שבו לומדים ילדים..). ועוד מאמר שנותן המלצות…
Movie garden– קולנוע באויר הפתוח, חוויה כייפית. יושבים על כורסאות, מקבלים שמיכות וכריות אם רוצים, מסך ענק, יש אפשרות לפופקורן, פיצה ומשקאות (כולל בירה וכאלה). ביום שבת מוקרנים סרטי ילדים, והכניסה לילדים היא חינם. הסרטים מתחילים בשבע, מומלץ להגיע לפחות חצי שעה קודם כדי לתפוס מקום טוב.
התנדבות: בחנות האורגאנית בפוקרה יש חוות מומלצות להתנדבות (לא דורשים תשלום), ויש מספר בתי יתומים. ארגוני התנדבות נוספים ניתן למצוא בקטמנדו (מידע למשל תוכלו לקבל במסעדה שנקראת “פלייסס- places). וגם בסוכנויות שעובדות עם ישראלים.
צ’יטואן– אזור ובו שמורת טבע ענקית המאפשרת טיולי ספארי לראות פילים, קרנפים, נמרים ועוד. בדרך כלל מזמינים חבילת טיול באחת הסוכנויות שכוללת את הנסיעה לשם, הלינה, ומספר פעילויות. אם אתם רוצים לעשות את זה עצמאית תוכלו להגיע באוטובוס, להזמין מלון ולהזמין פעילויות גם דרך המלון או דרך סוכנויות מקומיות. החבילה די משתלמת. לא מומלץ לצאת לשם בקיץ או בחורף, כי חם שם מאוד וגם קר מאוד :-).
פוקרה היא אחותה השלווה והרגועה של קטמנדו. היא בין המקומות שהכי קל פשוט לשהות בהם, והכי קשה לצאת ממנה. גם כשאתם עם ילדים וגם כשאתם בלי. היא שילוב מרנין של אגם, רכס האנאפורנה, מסעדות שיקיות ושוות (עם נוף לאגם או להרים) ואנשים מקסימים. פוקרה היא גם נקודת היציאה לטרקים רבים ולראפטינג. וכתבתי עליה לא מעט.
יש בה כל כך הרבה גסטהאוסים ובתי מלון שנראה כאילו תיירים פשוט מציפים אותה. למעשה כמות התיירים כמעט לא מורגשת.
אז הכי כדאי לכם להגיע ולבחור את המלון או את הגסטהאוס שהכי יתאים לכם. אבל כדי שיהיה לכם מקום להניח בו את הראש (אחרי שמונה-תשע שעות של נסיעה מעייפת באוטובוס מקטמנדו) בלילה-שניים הראשונים שלכם, הכנתי לכם כמה מקומות שתוכלו להזמין מראש, ולהיות רגועים.
חמישה בתי מלון מומלצים לנחיתה רכה בפוקרה עם ילדים:
1. Hotel Middle Path – מלון הממוקם באחת מהשכונות הכי טרנדיות כרגע בלייק סייד, ממש ליד קמילה – בית הקפה הכי שווה וה- 5 אלמנטס, אחת המסעדות הנחשבות ביותר בסביבה, במיקום מרכזי יחסית אך שקט המציע שרות איכותי במחיר סביר (60$-70$ ללילה). יש אפילו בריכה. ממליצה להתחיל את הבוקר שלכם בארוחת בוקר מפנקת בקמילה ומשם להמשיך לסיבוב על האגם, לאכול ארוחת צהריים שקטה ב- vegan way או באחחת המסעדות האחדות על האגם ואז לחזור בשקט למלון.
2.Chautari Boutique Hotel – מלון חמוד במיקום מרכזי אך שקט, מציע חדרים באיכות גבוהה ובמחירים נוחים. חלקם עם מרפסת ונוף לאגם. המלון יושב באחת הפינות המרכזיות מהם ניתן לצאת בקלות גם לטיילת וגם למגוון מסעדות ומקומות בילוי במרחק הליכה של כמה דקות. בתי מרקחת, חנויות מכולת וקפה טוב הכל נמצא שם. הוא גם קרוב לבית חב”ד.
3. Hotel Granate Rouge מלון במקום טוב, באזור הצפוני של האגם (בניגוד לשני בתי המלון הקודמים שהמלצתי עליהם), הוא נמצא בשכונה היותר “תרמילאית” של האזור, אבל היא שכונה ממש מגניבה בפני עצמה. מסעדות שוות, גם לטבעונים ולשוחרי בריאות, אוכל מקומי, בארים, הופעות חיות וסושי.. האגם נמצא ממש במרחק מספר צעדים.
החדרים במלון טובים ויפים, הוא בבעלות משפחה נחמדה והמחיר הוא בעלות נמוכה יחסית (תוכלו להזמין ללילות הראשונים ואז לחפש משהו זול יותר אם תרצו)
∴ האזור הצפוני, הנקרא “קהארה” זהו אזור שבו ניתן לצפות גם באמני קרקס ואמני רחוב מתאמנים על גדת האגם בכל ערב, ולתפוס גם הופעות ג’אגלינג, להצטרף למעגל מתופפים או למשחק שח מט באחד מבתי הקפה היושבים לגדת האגם. אתם מוזמנים להיעזר במיקום שלו על מנת לקבל קצת מושג על האזורים השונים והנחמדים לשהיה עם ילדים בפוקרה.
לפני שאתם מגיעים, שלחו לי מייל, או דברו איתי בטלפון ואתן לכם הרבה טיפים, המלצות ומידע בכל מה שקשור לפוקרה. אולי אפילו נפגש לצ’אי 🙂 , אני חיה כאן מספר חודשים בכל שנה..
גם הוא נמצא לאורך הרחוב המרכזי שעל גדת האגם, כך שיהיה לכם קל להגיע כמעט לכל נקודה מרכזית ברגל. יושב ליד מספר מסעדות מוכרות, ברים, בתי מרקחת וחנויות נוחות. החזרים עצמם מציעים נוף לאגם, מרפסת נחמדה וגם חדרים עם שתי מיטות זוגיות למשפחות.
בניגוד לריזורטים אחרים בפוקרה, הנמצאים במיקומים די רחוקים מהסצינה החברתית והתיירותית, המלון הזה מציע גם רמת חיים וגם מיקום ממש נוח ומרכזי. הכל במרחק הליכה, ויש גם בריכה :-). מלון לכל מי שמעדיף ממש להתפנק.
♥ ניסיתם אבל לא הצלחתם למצוא? מכיון שכשבאים לחפש מקומות לינה בפוקרה המיקום הוא הדבר המבלבל והקריטי ביותר – הנה עוד שבעה מקומות לינה במיקומים הנוחים ביותר למשפחות (לדעתי):
Hotel Elite Pokhara – אם אתם מחפשים משהו באמת זול ובסיסי, קרוב לסצינת התרמילאים.
Hotel Luma Inn – מיקום קצת אחר, ברמה ואיכות טובה. עדיין קרבת כל הפעילות והמשפחות.
Pokhara Boutique Hotel – בקרבת מקומות טובים לאוכל, ולפעילויות. ביקורות טובות בגוגל. קרוב לאגם ולסצינת התרמילאים. לא זול אבל יש מזגן :-).
Hotel Lake Himalaya – ממש במרכז העניינים, אחד מהמיקומים הנוחים ביותר בעיני. קרוב למסעדה עם מנות טבעוניות. חדרים משפחתיים מקסימים. מזגן. קרוב לבית חב”ד.
Pokhara Tourist Home – נמצא בסמטא שקטה ופנימית, באחת השכונות הידידותיות בלייק סייד. קרוב מאוד למרכז העניינים, לחנויות מכולת, ירקות ומסעדות מקומיות. מרחק הליכה קצר מבית חב”ד ומהאגם. חדרים חמודים ובסיסיים.
כמה מילים על חיפוש בתי מלון בפוקרה
בניגוד למקומות אחרים בעולם, כשבאים לחפש מקום לינה בפוקרה לא כדאי לכם לחפש בתי מלון שמוגדרים ב”מרכז”. מרכז העיר הוא אזור הומה וצפוף, שרחוק מכל מוקדי התיירות הנוחים והמפנקים של העיר. (כמו שתוכלו לראות בוידאו שרני מסבירה). השכונה הרצויה לכם היא “לייק סייד”, היושבת על גדת האגם, והאזורים הטובים לחיפוש מקום לינה יהיו קצת ימינה וקצת שמאלה מה- camping ground. עוד נקודת ציון שיכולה לעזור לכם היא לבדוק את המרחק של בתי המלון מהאגם.
הציצו גם ברשימת הדילים שמתעדכנת כל יום כאן: Booking.com
כשמטיילים עם ילדים במזרח, לא ניתן להמנע מהמפגש שלהם גם עם הסוגיה הזאת. הסמים הקלים שזורים כאן כמו חוטים בשרוואל.
בפעמים הראשונות שהילדים היו עדים לתהליך הגלגול על כל שלביו, הם חשבו שמדובר בסיגריה רגילה. לא טרחתי להסביר. אבל ככל שעבר הזמן, והחשיפה שלהם התרחבה, החלטתי שאני מתמודדת עם הנושא כמו עם כל נושא אחר שהם פוגשים כאן. מדברת על זה.
וכמו שדיברנו על קבצנים, על ילדים יתומים, על נשים שמכבסות את בגדיהן בנהר, על הפרות החמודות שמתהלכות כאן, כך אנחנו מדברים גם על המריחואנה. הם פוגשים אנשים שמעשנים את הצמח הזה על בסיס יומיומי. הם רואים איך הם מתנהגים. הם מבינים, כל אחד בדרכו, את ההשפעה של זה על ההתנהגות. הם מזהים את הריח. אצלנו במשפחה קוראים לזה סיגריה “חריפה” (spicy), בניגוד לסיגריה רגילה :-).
לא נראה לי שזה עושה להם כל כך חשק לנסות בעצמם. אם כבר- אז להיפך.
כשהם שאלו אם גם אנחנו התנסינו בשלב מסוים בחיינו, ענינו להם את האמת. וגם אמרנו להם מה אנחנו חושבים על זה.
ההתייחסות הרגועה לנושא הזה הופכת אותו, מבחינתם, למשהו שלא ראוי לתשומת לב מיוחדת. הוא לא נושא ש’לא מדברים עליו’ ולכן מסקרן ומפתה פי כמה, אלא נושא ככל הנושאים. האמת שזה כל כך יומיומי ושגרתי כאן, שאף אחד כבר לא מזכיר את זה כמעט.
למשפחות שמתכננות להגיע להודו או לנפאל עם ילדים, ולא משנה באיזה גיל, אני תמיד מזכירה את הנושא הזה. אני ממליצה להם לבדוק מראש מה הגישה שלהם כלפי הנושא, מה הם רוצים להגיד לילדים, ואיך הם יתנהלו אם הילדים (בדרך כלל בגיל ההתבגרות..) ירצו לנסות גם. חייבת לומר שרוב ההורים שאני פוגשת כאן מעשנים חופשי, גם ליד הילדים ובלי הרבה בעיות.
וייטנאם היא יעד נפלא לטיול עם ילדים. היא ‘במזרח’ מצד אחד, אבל מאוד מודרנית מצד שני. המחירים הם של ה’מזרח’ (עדיין) אבל רמת השירותים לרוב היא גבוהה מאוד, לעתים גבוהה משפוגשים בארץ.
הדבר הראשון שנוגע לעלויות בוייטנאם הוא כרטיס הטיסה מהארץ לשם. במיוחד כשמדובר במשפחה, הכרטיס יהיה הדבר הכי יקר בכל החופשה שלכם שם. במאמר הזה תוכלו למצוא כמה טיפים להוזלת מחירי הכרטיס.
כדי לקבל מושג לגבי תעריפי הטיסה בתאריכים הרצויים לכם בדקו כאן.
אחרי כרטיסי הטיסה, הנתח הגדול ביותר של ההוצאות שלכם יהיה על לינה. אבל כאן יש כבר מבחר ומגוון גדול של היצע ככה שתוכלו להתאים את המלון לתקציב שיש לכם. הנה כמה דוגמאות לבתי מלון ידידותיים למשפחות בוייטנאם, וגם כמה הם עולים.
בנוסף, airbnb הולך ותופס תאוצה, לפחות בערים הגדולות ושם תוכלו לשכור דירות מקסימות במחירים מאוד משתלמים. אם תירשמו דרך הקישור הזה, תקבלו גם הנחה של כמה עשרות דולרים (הרשמו עכשיו, וההנחה תשמר לכם עד שתבצעו הזמנה כלשהי).
מחירי הארוחות והתחבורה הם הנמוכים יותר, בחישוב כללי של התקציב. תוכלו לאזן בין ארוחות במסעדות מקומיות, לבין ארוחות במסעדות תיירים וכך לשמור על תקציב נמוך. ארוחה מקומית משביעה וגדולה לא תעלה לכם יותר מ- 40,000 דונג לאדם, שזה קצת פחות מ-2$.
תקשורת:
איכות שירותי התקשורת בוייטנאם היא טובה מאוד. בכל מקום תוכלו להתחבר לוייפיי (בחינם), וניתן גם לרכוש סים כארד מקומי ולהתחבר לחבילת אינטרנט ושיחות.
הנה לינק לרכישה של ESIM – אותו ניתן להעלות לטלפון שלכם פשוט ע”י סריקה של קוד, והוא כבר יטפל לכם בכל נושאי התקשורת בוייטנאם..(זה עולה 4.5$ לשבוע אבל כדאי לכם לבדוק את כל ההצעות שהם נותנים).
כששואלים אותי אני תמיד אומרת שאני אפילו מעדיפה את וייטנאם על פני תאילנד עם ילדים. באמת. יש בה את כל מה שצריך. יש אינטרנט מעולה (חינם). יש חשמל (לא תמיד ברור כשאתם מטיילים למזרח :-)), מזגנים, הכל נקי מבריק מריח טוב. המזגנים בכלי הרכב עובדים. הקניונים מפנקים ויש בהם את כל המותגים המוכרים והיוקרתיים ביותר. יש מרפאות ברמה גבוהה מאוד. והשווקים פשוט נפלאים. אוכל, בגדים, קוסמטיקה הכל באיכות טובה ובמחירים מצחיקים
נוסעים לוייטנאם? אם תשלחו לי מייל ותספרו מתי אתם נוסעים, כמה אנשים ולכמה זמן -אשלח לכם דפי מידע ממש נחמדים על וייטנאם. כולל מפת אזורים מומלצים ללינה בשתי הערים הגדולות…:-)
ארה”ב, דרום אמריקה והמזרח הם שלושת היעדים המועדפים לטיול משפחתי ארוך טווח בחו”ל. משלושת היעדים הללו, המזרח הוא הזול ביותר.
עד לפני עשר שנים המחשבה על טיול מהסוג הזה היתה מתקבלת בהרמת גבה עצבנית ובלחשוש שקשור איכשהו לבית חולים לחולי נפש. אבל בתקופה האחרונה יותר ויותר משפחות מעלות את העניין כחלק מחוויה משפחתיתנורמטיבית, מקובלת ואף חיובית ביותר.
ולא סתם. יציאה מהשגרה לטובת טיול משפחתי מלא חוויות ואתגרים יכולה לתרום רבות למשפחה כולה ולכל אחד מבני המשפחה בנפרד.
הכנות
אני ממליצה להתחיל להתכונן לטיול מהסוג הזה כחצי שנה-שנה לפני מועד היציאה. זה יאפשר מרווח נשימה בין השגרה היומיומית לבין כל העשיה הכרוכה במהלך שכזה.
הדבר הראשון שיש לדאוג לגביו הוא הכסף, כמובן. טיול של שנה במזרח עם ילדים, כולל כרטיסי טיסה הלוך וחזור לא צריך לעלות יותר ממאה אלף שקל. ואפשר גם הרבה פחות.
על מנת לחסוך ככל הניתן בהוצאות מוטב להחליט על מסלול כללי מוקדם ככל הניתן. זה יאפשר לכם לקנות כרטיסי טיסה במחירים זולים.
את המסלול כדאי להתאים לעונות השנה. ההחלטה על היעד הראשון נראית על פניו קלה יחסית, אבל למעשה, כשפורטים אותה לנקודות, היא מתגלה כאחת ההחלטות הקשות והחשובות ביותר שתצטרכו לעשות.
את החיסונים כדאי להתחיל לפחות שלושה חודשים לפני היציאה, כדי לתת טווח בטחון (למקרה שיש חגים באמצע, מחלות ובלת”מים אחרים).
ציוד– הייתי ממליצה לעשות סיבוב בחנויות כחצי שנה לפני היציאה, לרחרח את המחירים ואת הדברים שלדעתכם תצטרכו. אחר כך פנו לאינטרנט ובדקו גם שם מחירים. זה יתן לכם די זמן כדי להזמין את הציוד באינטרנט בלי להלחץ שהוא לא יגיע במועד. בכל מקרה מוטב לצאת עם כמה שפחות, כיוון שאת רוב הציוד ניתן לקנות בזול מאוד ברחבי המזרח.
הכנה לילדים: לפני הנסיעה אפשר לקרא איתם סיפורי מסעות והרפתקאות שונים (מסביב לעולם בשמונים יום, אי הדולפינים הכחולים, רובינזון קרוזו וכו’). אפשר לשחק איתם במשחקי כסף, על מנת שיבינו מראש את שערי ההמרה השונים- למשל, שחקו במכולת שבה המחירים משתנים על פי המדינה שממנה אתה מגיע.
היציאה מלווה תמיד בהתרגשות גדולה. לפעמים יש התנגדות מצד אחד הילדים וזה קצת גורם לתחושות מעורבות לגבי ההחלטה. האם עשיתי נכון או לא. אבל אני יכולה להבטיח לכם שמה שתקבלו מהטיול הוא חסר תחליף וכלמה שתעברו במהלכו יתרום לכם ולילדים למשך כל חייכם.
מוטב להתחיל בקטן, לבחור מקום נעים ולשהות בו להתאקלמות רכה. לאפשר לכם ולילדים להבין קצת את סדרי החיים החדשים, למצוא את מקומם מחדש, לפתוח את עצמם למקסימום כדי לחוות את כל מה שיש לטיול מסוג כזה להציע.
לאט לאט תרגישו שאתם מתכווננים מחדש, מבינים מי נגד מי ועולים על המסלול שיוביל אתכם בשלווה ובהנאה רבה לאורך שנת הטיול.
קחו בחשבון שהדרך מביאה איתה התמודדויות כמעט על בסיס יומיומי. אל תחמירו עם עצמכם. מדובר בהתפתחות ובהתבגרות אישית ומשפחתית שחלקה טבעי ונוגע להתבגרות הטבעית האנושית, וחלקה משוייך לחוויה עצמה על כל השלכותיה. אני מסתכלת על זה כעל גלים, לפעמים הכל מאוזן ולפעמים יש חריקות. ממש כמו בחיים האמיתיים 😀
השתדלו לאזן בין תקופות של טיול אינטנסיבי יותר ובין תקופות של שהיה במקום אחד, של חיי שגרה רגועים שיאפשרו לאגור כוחות לקראת הרפתקאות חדשות.
קחו איתכם תיק כלים שיעזור לכם להתמודד עם מצבי חוסר איזון. ספרים שנותנים לכם השראה, מוסיקה, קצת זמן פרטי, גמישות, הומור.
בתוך כל הבלאגן של התארגנות למסע שכזה, אנחנו אולי נזכור לקחת את כל הציוד הפיזי, אבל לא תמיד אנחנו זוכרים לקחת איתנו ולהשקיע בציוד הפנימי שלנו, שלעתים, ובסיטואציות מסויימות, הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל נעל הליכה משכוללת.
הנה למשל ספר חובה, לדעתי לכל מי שמתכנן לצאת למסע כלשהו. הוא נקרא “VAGABONDING” והוא היה הספר הראשון שהזמנתי באינטרנט כהכנה ליציאה שלנו. הוא עדיין איתי בתיק.
הפעם הראשונה שטסתי עם פעוט היתה כשהבן הבכור שלי היה כמעט בן שנתיים. טסתי איתו לבד לפאריז. לא זוכרת שחששתי מזה יותר מדי, אבל מצד שני- עברו כבר למעלה מ 12 שנה מאז וסביר שהדחקתי..זה היה לפני עידן המסכים האישיים ואני זוכרת שהוא העביר חלק גדול מהטיסה מאזין לאוזניות (שהיו ענקיות עליו), מחליף ערוצים ברדיו הזה שהיה פעם ‘חבילת המולטימדיה’ שהגיעה עם המטוס..
מאז נולדו עוד שניים וצברנו, ארבעתנו, שעות טיסה רבות. כולל מסעות בין שדות תעופה של למעלה מ-24 שעות.
אבל אתם הרי לא כאן כדי לשמוע את סיפורי הטיסות עם הילדים שלי.
אתם כאן כדי לקבל טיפים. אז הנה:
1. אם אתם נוסעים לקצר ומשאירים את האוטו בחניה של שדה התעופה- צלמו את המיקום שלו. זה יחסוך מכם את הצורך לזכור לאורך כל החופשה בדיוק איפה חניתם.
2. רשמו את כל פרטי הטיסה, הכתובת אליה אתם נוסעים וכו’ בלוח השנה של הטלפון, תחת התאריך המיועד.
3. ילדים קטנים שאפשר לשאת במנשא- זה המקום הבטוח ביותר עבורם לאורך כל התהליך בשדה התעופה.
4. עגלות העלו איתכם לאולם היוצאים והפקידו אותן אך ורק בעת העליה למטוס. כך גם תבטיחו לעצמכם את הזכות לקבל את העגלות מיד כשתרדו מהמטוס לאחר הנחיתה.
5. סמנו את הדרכונים שלכם בסימון אישי לכל אחד. אפילו רק במדבקה קטנה בצבע שונה לכל בן משפחה, בפינה השמאלית העליונה (של הכריכה כמובן). זה יעזור לכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
6. הקדישו תיק אחד לכל מכשירי החשמל והסלולארים וכל הדברים שמבקשים מאתנו בדרך כלל להוציא מהתיק בתחנות הבטחון. הפקידו עליו מבוגר אחראי. מעבר לתיק הזה, אני אוהבת שכל ילד נושא איתו תיק אישי משלו.
7. שימו בתיק של כל ילד בקבוק מיץ/מים קטן. הקפידו שהם יגמרו לשתות אותו עד שתגיעו לתור של הבטחון. כך תהיו בטוחים שהילדים שתו לפני הטיסה (חשוב). שמרו את הבקבוקים הריקים לכל אחד בתיק שלו. אחרי העליה לאולם היוצאים קנו בקבוק מים גדול ופזרו את המים בין הבקבוקים. כך תדעו שהילדים יכולים לשתות מתי שיחפצו, בלי קשר לזמני המראה/נחיתה/יש דיילים/אין דיילים בסביבה.
אם נגמר- אפשר לבקש מהדיילים שימלאו את הבקבוק הקטן במיץ או במיים. בנוסף, לפני הנחיתה הקפידו שהבקבוקים יהיו מלאים. לפעמים לוקח זמן עד שמגיעים למקום שבו אפשר לקנות שוב שתיה. זה ירגיע אתכם גם אם תראו לפניכם תור ארוך בנקודת מעבר הגבול.
8. היום בעידן המסכים האישיים טיסה עם ילדים היא גן עדן. הילדים פשוט מרותקים למסך. אבל למקרה שלא- חוברות צביעה קטנות, מדבקות וצבעים פשוטים הם פתרון שלא מלכלכך, לא מתפזר, לא שוקל ולא תופס מקום. תעסוקה לשעות.
הילדים יוכלו להקדיש את היצירות לדיילות הנחמדות.
9. טיסה עם תינוקות או ילדים קטנים- שקלו משלוח חבילה למלון או לכתובת שאליה תגיעו ביום הראשון בטיול שלכם. אם מדובר במדינה מערבית פשוט השתמשו בשירות משלוחים של הסופר הקרוב לאותה כתובת. שלחו לעצמכם חבילה של חיתולים, מגבונים ודברים שימושיים אחרים שחבל לסחוב איתכם לאורך כל הדרך. ושיהיו מוכנים ומחכים עבורכם כשתגיעו.
במקומות רבים ניתן גם לבקש זאת ממנהלי המלון או האכסניה. הסבירו שאתם מגיעים עם ילדים קטנים, אחרי טיסה מעייפת ואם אפשר לדאוג לכמה דברים בסיסיים שיחכו לכם בחדר או בקבלה. בעיקר אם אתם מגיעים מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה..
אפשר להגדיל ולעשות ולבקש גם שיכינו עבורכם ארוחה קלה מראש. הידיעה שמחכה לכם בחדר ארוחה וכל הדברים הבסיסיים שאתם צריכים תרגיע אתכם מאוד לאורך כל הדרך.
10. נסיעה לתקופה ארוכה או עם הרבה מטען: בזמן משלוח המזוודות בשדה התעופה הניחו על המשקל את המזוודות על פי הכובד שלהן. את הכבדה ביותר הניחו ראשונה וכך הלאה. כך, אם תיאלצו להוציא מעט ממזוודה אחת ולהעביר לשניה תוכלו לעשות זאת בקלות. (מזוודות שנשקלות ראשונות, מתוייגות ונשלחות עוד בטרם שאר המזוודות נשקלות. יכול להיות מצב שבו המזוודות הקלות כבר נשלחו, והמזוודה הכבדה נותרה אחרונה ואם תתבקשו להוציא ממנה קילו או שניים תתקלו בבעיה..).
11. אם יש לי לילה להעביר בשדה התעופה בין טיסות, אני תמיד מבקשת מהדיילות בטיסה הראשונה לקחת איתי את השמיכות (יש שמחלקים חינם ויש שמבקשים שאחזיר למשרדי החברה לפני הטיסה הבאה). כך אני יודעת שהילדים יוכלו לישון בנוחות ובנעימות גם אם זה על ספסל בשדה תעופה סואן. אני מחפשת מקום שקרוב לשירותים ומרוחק מהתנועה הראשית.
12. הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים לאולם היוצאים ולדיוטי פרי הוא לבדוק איפה נמצא השער לעליה למטוס. אנחנו מתכווננים, מבינים מי נגד מי וכמה זמן ייקח לנו להגיע אליו. בודקים כמה זמן נותר עד לעליה למטוס ומתכננים את הזמן לפי זה.
13. טיסה היא הזמן האופטימאלי לשלוף את כל הדוגמיות ששמרנו במשך חודשים בארון. קרם פנים בשפופרת זעירה, משחת שיניים פצפונת, טיפת בושם. את כל המיכלים הגדולים הכניסו לתיקי המטען וקחו איתכם בתיק רק כמה דוגמיות שבמצבים מסויימים עשויות לשדרג לכם את התחושה ואת חווית הטיסה לחלוטין. שימו לכל ילד בכיס מגבון לח באריזה אישית. שיהיה.
14. חלק משדות התעופה דורשים טפסים מיוחדים להגשה במעברי הגבול. גם ליציאה וגם לכניסה. בררו מראש את הדרישות באתרי האינטרנט של שדות התעופה, של חברות התעופה או באתר המידע של השגרירות במדינת היעד שלכם. במידת האפשר הדפיסו את הטפסים מראש ומלאו אותם עוד בבית. זה יחסוך לכם כאב ראש רציני. אם לא, שאלו את הדיילת במטוס מספיק זמן מראש אם יש לה טפסים למחלקת ההגירה. לוקח זמן למלא חמישה או שישה טפסים ועדיף לעשות זאת בנוחות במטוס, ולחסוך זמן בשדה התעופה.
15. ברשימות ובאתרים רבים ראיתי שמציעים לתת לילדים מתנות קטנות במהלך הטיסה, כדי לשמור עליהם עסוקים. אני חושבת שזה לא כל כך עובד. ילדים שלא רגילים לטיסה ימצאו את עצמם נרגשים במיוחד במילא. הם יהיו עסוקים בסביבה החדשה שלהם, ובהתרגשות מהעתיד הלא נודע אליו הם יוצאים. לאתגר אותם גם עם מתנות רק יוסיף לרמת ההתרגשות הגבוהה וישיג לדעתי תוצאה הפוכה. מוטב לתת להם להתרגש ולחקור את כל הדברים החדשים שהם נחשפים אליהם, לשתף איתם פעולה, לענות על השאלות שלהם ולהכיל את כל החוויה הזאת עבורם עם אנרגיה רגועה, בטוחה, ומאפשרת. לתת להם להרגע בקצב שלהם. זה יגיע. ואז סביר שהם פשוט ירדמו.
16. בררו מראש כמה עולה נסיעה משדה התעופה לכתובת אליה אתם מעוניינים להגיע ביעד אליו טסתם. אם לא הספקתם או לא מצאתם- תמיד אפשר לשאול מקומי שטס איתכם על אותה טיסה. בכלל, מומלץ מאוד ליצור קשר כבר בטיסה עם אנשים שגרים במקום אליו אתם טסים, לשאול אותם שאלות ולקבל מהם מידע ‘פנימי’. לפעמים גם תצא מזה חברות 🙂 .
בדרך כלל הגישה שלי היא שעדיף לנסוע עם כמה שפחות, ולהצטייד במהלך הדרך בדברים כאשר עולה הצורך. זה יוצא בסופו של דבר הכי נוח (סוחבים הרבה פחות) ולרוב גם זול יותר. אבל עדיין, יש דברים שחשוב לצאת איתם מהארץ. רשמתי כאן את הציוד שלדעתי הוא הבסיסי ביותר, דברים שלא הייתי יוצאת לדרך בלעדיהם.
תרמיל מוצ’ילה גדול, נוח לשימוש ולנשיאה: בין אם אתם יחידים או משפחה, תרמיל אחד לפחות בעל נפח גדול הוא חובה. הוא ישמש אתכם בכל הטיולים והטרקים אליהם תרצו לקחת רק תיקאחד שיכיל את הציוד למספרימים וגם כתיק מזוודה לכל דבר.
חשוב מאוד שיהיה הכי נוח עבורכם. זה מסוג הדברים שלא הייתי קונה באינטרנט אלא הולכת ומודדת. חשוב גם שכל מי שמיועד לשאת את התרמיל ימדוד אותו וירגיש איתו נוח.
תרמיל יום– נוח לנשיאה ולשימוש: אותו כנ”ל גם לגבי תרמיל היום שלכם. ההבדל בין תרמיל נוח ובריא לגב לבין תרמיל זול ומצ’וקמק הוא משמעותי ביותר. זה מה שישפיע על התחושה הפיזית שלכם לאורך כל היום. אםתרגישו עירניים ובעלי אנרגיה, ותוכלו להמשיך וללכת לאורך כל היום בנעימים או שתרגישו כאב גב/כתפיים , עייפים ומותשים כבר בתחילתו של היום. תמדדו. ואל תתפשרו.
נעלי הליכה מעולות– כל מה שאמרתי על תרמילים תופס גם כאן. נעליים טובות הן המפתח ליום יום מוצלח. גם בטרקים, וגם בטיולי יום קלילים. אם הנעליים לא טובות כל הטיול יראה לכם אחרת לגמרי.
מגבות שמתייבשות מהר, רצוי אנטיבקטריאליות- אני משתמשת באותן מגבות כבר קרוב לארבע שנים. לא התפשרתי על איכות וקניתי גם את הדגם הגדול. כי הכי כיף לצאת מהמקלחת ככה. וכשאת משתמשת בהן יום אחרי יום, במשך תקופה, לא בא לך להתבאס בסופה של כל מקלחת. הן נפלאות. מתייבשות במהרה, לא מסריחות, לא תופסות עובש. אפשר להתקלח בבוקר, להניח לייבוש, ללכת לשתות תה ואחר כך לארוז מגבת יבשה ולהמשיך בדרך.
דוחה יתושים באיכות גבוהה– כי כשאת כבר בשטח, והיתושים והזבובונים חגים מסביבך, את רוצה את התכשיר הכי בטוח והכי איכותי שיש.
דפי סבון– על פניו נראים כמו פינוק מיותר. אבל זהו אחד מהמוצרים החביבים עלי ביותר. יש לי אחד כזה בכל תיק או לפעמים בכיס, וגם אצל הילדים. הוא תמיד נגיש, ונותן לי תמיד תחושה שקטה ש’יש סבון. הכל בסדר’. בכל מקום, בכל מצב, אפילו אם נתקעתי 12 שעות באוטובוס (וכל התיקים הגדולים בתא המטען) באמצע כביש בלב שום מקום.
מנשא– טוב ברור. לטרקים, למקומות הומים, לרחובות סואנים בלי מדרכה, ואפילו לשופינג בראש שקט. מנשא שהיה נוח לילד. ושיהיה נוח על הכתפיים של ההורים. אבל אני לא באמת צריכה לפרט. הרי זה לגמרי ברור.
יש עוד כמה דברים שהייתי ממליצה לא להסתובב בלעדיהם, אבל אותם ניתן גם לרכוש לאורך הדרך:
מספריים– תמיד במזוודה. אין לתאר את מספר הפעמים שבהן הייתי זקוקה למספריים לאורך השנים, ככה באופן מפתיע.
סכין עם כיסוי פלסטיק– כי אתם תתלהבו ותקנו מלא פירות מעולים ותחזרו לחדר במלון ופתאום תבינו שאין סכין.
קרש חיתוך דק וגמיש– כן, תפלאו, אבל הרבה יותר נוח לחתוך לילדים פירות, ירקות, או אפילו להרכיב עליו פאזל, לעשות יצירות בפלסטלינה ואפילו לכתוב משהו ככה בכיף על המיטה…
תרמוס- אני אוהבת להצטייד בשתיה חמה, במיוחד לפני נסיעות ארוכות באוטובוס ובעיקר כשיוצאים מוקדם בבוקר. תרמוס זה גם הצלה אם אחד הילדים חולה ואתם רוצים שיהיה לידו תה חם.
טישו/נייר טואלט ומגבונים לחים- אין משהו שאני מקפידה עליו יותר מאשר על הדבר הזה. לצאת החוצה במזרח, בעיקר עם ילדים, זה תמיד הימור. ואני לא אוהבת הימורים. טוב, לא בנושא הזה, בכל מקרה.
וכמה שקיות ניילון ריקות– כי תמיד כשצריך אז אין. ויש מקומות במזרח שבהם יש איסור מוחלט על שקיות ואז עוברים שבועות שלמים בלי שתמצאו שקית ניילון אחת. בכל מקרה זה לא שוקל ולא תופס מקום. אז שיהיה.
